חזון איש (ספר) - היסטוריית גרסאות

37.60.47.112: /* שם הספר */ שו"ת חזו"א

2020-06-22T03:20:28Z

שם הספר: שו"ת חזו"א

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:20, 22 ביוני 2020
שורה 2:		שורה 2:

	==שם הספר==		==שם הספר==
			שו"ת חזון איש

	==תולדות הספר==		==תולדות הספר==

אריאל ביגל נ"י ב־10:44, 6 בנובמבר 2015

2015-11-06T10:44:19Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:44, 6 בנובמבר 2015
שורה 6:		שורה 6:
	בתחילה, יצא הספר כמעט ללא עריכה. כאשר הרב קרליץ היה גומר לכתוב מחברת בעניין מסוים, היה נותן לגיסו הרב גריינימן להדפיסה. במתכונת זו יצאו עשרים ושניים כרכים (כולם בחיי המחבר):		בתחילה, יצא הספר כמעט ללא עריכה. כאשר הרב קרליץ היה גומר לכתוב מחברת בעניין מסוים, היה נותן לגיסו הרב גריינימן להדפיסה. במתכונת זו יצאו עשרים ושניים כרכים (כולם בחיי המחבר):

	הכרך הראשון הופיע בוילנא בשנת תרע"א, וכלל חידושים על חלק [[אורח חיים]], הלכות [[נדה]] ועניינים רבים מ[[סדר קדשים]]. בשנת תרפ"ג הודפס הכרך השני על אורח חיים, ובתרפ"ט על הלכות [[עירוב]]ין. בשנת תרצ"ב יצא הכרך הראשון על חלק [[אבן העזר]], הכולל את הלכות [[גט\|גיטין]] ו[[קידושין]], וכן ענייני [[עבד]]ים. בתרצ"ה הודפס הכרך הראשון על [[סדר טהרות]], הכולל את הלכות [[מקווה\|מקוואות]], [[מסכת מקוואות]] ו[[מסכת מכשירין]]. שנה לאחר מכן יצאו שני כרכים, אחד על [[מסכת כלים]] והשני על [[מסכת אהלות]]. בשנת תרצ"ז, הודפס ב[[ירושלים]] הכרך על הלכות [[שביעית]] ו[[מסכת שביעית]], בתוספת הערות על [[מסכת חגיגה]]. שנה לאחר מכן הודפס בירושלים הכרך על מסכתות [[מסכת דמאי\|דמאי]] ו[[מסכת מעשרות\|מעשרות]] והלכותיהן, בתוספת ליקוטים, וכן הכרך על מסכתות [[מסכת נגעים\|נגעים]] ו[[מסכת פרה\|פרה]]. בשנת ת"ש יצא הכרך על מסכתות [[מסכת כלאיים\|כלאיים]] ו[[מסכת ערלה\|ערלה]] והלכותיהן, כרך שני על חלק אבן העזר הכולל את הלכות [[אישות]], איסורי ביאה, [[יבום]], [[חליצה]] ו[[מיאון]], בתוספת ליקוטים, וכרך נוסף על סדר טהרות הכולל את מסכתות [[מסכת זבים\|זבים]], [[מסכת טהרות\|טהרות]], [[מסכת טבול יום\|טבול יום]], [[מסכת ידיים\|ידיים]] ו[[מסכת עוקצין]]. בשנת תש"א יצא הכרך השלישי על אבן העזר, הכולל את הלכות [[כתובה\|כתובות]] (בתוספת ליקוטים). בהמשך יצא הכרך על חלקי [[חושן המשפט]] (בתוספת הערות על [[מסכת שבועות]]) ו[[יורה דעה]] (עם הערות ל[[מסכת חולין]]). בשנת תש"ג יצא "קונטרס שמונה עשרה שעות", העוסק בשאלת [[קו התאריך]]. בשנת תש"ה הודפס הכרך הראשון על סדר קדשים, הכולל את מסכתות [[מסכת זבחים\|זבחים]] ו[[מסכת מנחות\|מנחות]]. בשנת תש"ז יצא הכרך על מסכתות [[מסכת יומא\|יומא]], [[מסכת חגיגה\|חג�גה]], [[מסכת נזיר\|נזיר]], [[מסכת הוריות\|הוריות]], [[מסכת בכורות\|בכורות]], [[מסכת ערכין\|ערכין]], [[מסכת תמורה\|תמורה]], [[מסכת כריתות\|כריתות]] ו[[מסכת מעילה\|מעילה]], אליו צורף "קונטרס השיעורים", בו דן המחבר בשיעורי התורה. בשנת תש"י הודפס הכרך השני על חושן משפט, הכולל את ענייני [[מסכת בבא קמא]]. שנה לאחר מכן הופיע הכרך על הלכות [[עבודה זרה]], [[ין נסך]], [[פסח]] וליקוטים. בשנת תשי"ב הודפסה מהדורה שניה של הלכות שביעית, ובשנת תשי"ד הודפס הכרך השלישי על חושן משפט, הכולל את מסכתות [[מסכת בבא בתרא\|בבא בתרא]] ו[[מסכת סנהדרין\|סנהדרין]], בתוספת ליקוטים.		הכרך הראשון הופיע בוילנא בשנת תרע"א, וכלל חידושים על חלק [[אורח חיים]], הלכות [[נדה]] ועניינים רבים מ[[סדר קדשים]]. בשנת תרפ"ג הודפס הכרך השני על אורח חיים, ובתרפ"ט על הלכות [[עירוב]]ין. בשנת תרצ"ב יצא הכרך הראשון על חלק [[אבן העזר]], הכולל את הלכות [[גט\|גיטין]] ו[[קידושין]], וכן ענייני [[עבד]]ים. בתרצ"ה הודפס הכרך הראשון על [[סדר טהרות]], הכולל את הלכות [[מקווה\|מקוואות]], [[מסכת מקוואות]] ו[[מסכת מכשירין]]. שנה לאחר מכן יצאו שני כרכים, אחד על [[מסכת כלים]] והשני על [[מסכת אהלות]]. בשנת תרצ"ז, הודפס ב[[ירושלים]] הכרך על הלכות [[שביעית]] ו[[מסכת שביעית]], בתוספת הערות על [[מסכת חגיגה]]. שנה לאחר מכן הודפס בירושלים הכרך על מסכתות [[מסכת דמאי\|דמאי]] ו[[מסכת מעשרות\|מעשרות]] והלכותיהן, בתוספת ליקוטים, וכן הכרך על מסכתות [[מסכת נגעים\|נגעים]] ו[[מסכת פרה\|פרה]]. בשנת ת"ש יצא הכרך על מסכתות [[מסכת כלאיים\|כלאיים]] ו[[מסכת ערלה\|ערלה]] והלכותיהן, כרך שני על חלק אבן העזר הכולל את הלכות [[אישות]], איסורי ביאה, [[יבום]], [[חליצה]] ו[[מיאון]], בתוספת ליקוטים, וכרך נוסף על סדר טהרות הכולל את מסכתות [[מסכת זבים\|זבים]], [[מסכת טהרות\|טהרות]], [[מסכת טבול יום\|טבול יום]], [[מסכת ידיים\|ידיים]] ו[[מסכת עוקצין]]. בשנת תש"א יצא הכרך השלישי על אבן העזר, הכולל את הלכות [[כתובה\|כתובות]] (בתוספת ליקוטים). בהמשך יצא הכרך על חלקי [[חושן המשפט]] (בתוספת הערות על [[מסכת שבועות]]) ו[[יורה דעה]] (עם הערות ל[[מסכת חולין]]). בשנת תש"ג יצא "קונטרס שמונה עשרה שעות", העוסק בשאלת [[קו התאריך]]. בשנת תש"ה הודפס הכרך הראשון על סדר קדשים, הכולל את מסכתות [[מסכת זבחים\|זבחים]] ו[[מסכת מנחות\|מנחות]]. בשנת תש"ז יצא הכרך על מסכתות [[מסכת יומא\|יומא]], [[מסכת חגיגה\|חג�גה]], [[מסכת נזיר\|נזיר]], [[מסכת הוריות\|הוריות]], [[מסכת בכורות\|בכורות]], [[מסכת ערכין\|ערכין]], [[מסכת תמורה\|תמורה]], [[מסכת כריתות\|כריתות]] ו[[מסכת מעילה\|מעילה]], אליו צורף "קונטרס השיעורים", בו דן המחבר בשיעורי התורה. בשנת תש"י הודפס הכרך השני על חושן משפט, הכולל את ענייני [[מסכת בבא קמא]]. שנה לאחר מכן הופיע הכרך על הלכות [[עבודה זרה]], [[יין נסך]], [[פסח]] וליקוטים. בשנת תשי"ב הודפסה מהדורה שניה של הלכות שביעית, ובשנת תשי"ד הודפס הכרך השלישי על חושן משפט, הכולל את מסכתות [[מסכת בבא בתרא\|בבא בתרא]] ו[[מסכת סנהדרין\|סנהדרין]], בתוספת ליקוטים.

אריאל ביגל נ"י ב־10:42, 6 בנובמבר 2015

2015-11-06T10:42:47Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:42, 6 בנובמבר 2015
שורה 1:		שורה 1:
	'''חזון איש''' הוא שמה של סדרת ספריו ההלכתיים של [[רבי אברהם ישעיהו קרליץ]], המכונה על שמה "החזון איש". סדרה זו תפסה מקום מרכזי בלימוד הישיבתי ובפסיקת ההלכה, והעניקה למחברה את פרסומו הרב. הסדרה נערכה בעיקרה על ידי גיסו של המחבר, [[הרב שמואל גריינימן]]. כיום, כוללת הסדרה הרגילה ~~שמונה~~ כרכים.		'''חזון איש''' הוא שמה של סדרת ספריו ההלכתיים של [[רבי אברהם ישעיהו קרליץ]], המכונה על שמה "החזון איש". סדרה זו תפסה מקום מרכזי בלימוד הישיבתי ובפסיקת ההלכה, והעניקה למחברה את פרסומו הרב. הסדרה נערכה בעיקרה על ידי גיסו של המחבר, [[הרב שמואל גריינימן]]. כיום, כוללת הסדרה הרגילה תשעה כרכים.

	==שם הספר==		==שם הספר==
שורה 6:		שורה 6:
	בתחילה, יצא הספר כמעט ללא עריכה. כאשר הרב קרליץ היה גומר לכתוב מחברת בעניין מסוים, היה נותן לגיסו הרב גריינימן להדפיסה. במתכונת זו יצאו עשרים ושניים כרכים (כולם בחיי המחבר):		בתחילה, יצא הספר כמעט ללא עריכה. כאשר הרב קרליץ היה גומר לכתוב מחברת בעניין מסוים, היה נותן לגיסו הרב גריינימן להדפיסה. במתכונת זו יצאו עשרים ושניים כרכים (כולם בחיי המחבר):

	הכרך הראשון הופיע בוילנא בשנת תרע"א, וכלל חידושים על חלק [[אורח חיים]], הלכות [[נדה]] ועניינים רבים מ[[סדר קדשים]]. בשנת תרפ"ג הודפס הכרך השני על אורח חיים, ובתרפ"ט על הלכות [[עירוב]]ין. בשנת תרצ"ב יצא הכרך הראשון על חלק [[אבן העזר]], הכולל את הלכות [[גט\|גיטין]] ו[[קידושין]], וכן ענייני [[עבד]]ים. בתרצ"ה הודפס הכרך הראשון על [[סדר טהרות]], הכולל את הלכות [[מקווה\|מקוואות]], [[מסכת מקוואות]] ו[[מסכת מכשירין]]. שנה לאחר מכן יצאו שני כרכים, אחד על [[מסכת כלים]] והשני על [[מסכת אהלות]]. בשנת תרצ"ז, הודפס ב[[ירושלים]] הכרך על הלכות [[שביעית]] ו[[מסכת שביעית]], בתוספת הערות על [[מסכת חגיגה]]. שנה לאחר מכן הודפס בירושלים הכרך על מסכתות [[מסכת דמאי\|דמאי]] ו[[מסכת מעשרות\|מעשרות]] והלכותיהן, בתוספת ליקוטים, וכן הכרך על מסכתות [[מסכת נגעים\|נגעים]] ו[[מסכת פרה\|פרה]]. בשנת ת"ש יצא הכרך על מסכתות [[מסכת כלאיים\|כלאיים]] ו[[מסכת ערלה\|ערלה]] והלכותיהן, כרך שני על חלק אבן העזר הכולל את הלכות [[אישות]], איסורי ביאה, [[יבום]], [[חליצה]] ו[[מיאון]], בתוספת ליקוטים, וכרך נוסף על סדר טהרות הכולל את מסכתות [[מסכת זבים\|זבים]], [[מסכת טהרות\|טהרות]], [[מסכת טבול יום\|טבול יום]], [[מסכת ידיים\|ידיים]] ו[[מסכת עוקצין]]. בשנת תש"א יצא הכרך השלישי על אבן העזר, הכולל את הלכות [[כתובה\|כתובות]] (בתוספת ליקוטים). בהמשך יצא הכרך על חלקי [[חושן המשפט]] (בתוספת הערות על [[מסכת שבועות]]) ו[[יורה דעה]] (עם הערות ל[[מסכת חולין]]). בשנת תש"ג יצא "קונטרס שמונה עשרה שעות", העוסק בשאלת [[קו התאריך]]. בשנת תש"ה הודפס הכרך הראשון על סדר קדשים, הכולל את מסכתות [[מסכת זבחים\|זבחים]] ו[[מסכת מנחות\|מנחות]]. בשנת תש"ז יצא הכרך על מסכתות [[מסכת יומא\|יומא]], [[מסכת חגיגה\|~~חגיגה~~]], [[מסכת נזיר\|נזיר]], [[מסכת הוריות\|הוריות]], [[מסכת בכורות\|בכורות]], [[מסכת ערכין\|ערכין]], [[מסכת תמורה\|תמורה]], [[מסכת כריתות\|כריתות]] ו[[מסכת מעילה\|מעילה]], אליו צורף "קונטרס השיעורים", בו דן המחבר בשיעורי התורה. בשנת תש"י הודפס הכרך השני על חושן משפט, הכולל את ענייני [[מסכת בבא קמא]]. שנה לאחר מכן הופיע הכרך על הלכות [[עבודה זרה]], [[ין נסך]], [[פסח]] וליקוטים. בשנת תשי"ב הודפסה מהדורה שניה של הלכות שביעית, ובשנת תשי"ד הודפס הכרך השלישי על חושן משפט, הכולל את מסכתות [[מסכת בבא בתרא\|בבא בתרא]] ו[[מסכת סנהדרין\|סנהדרין]], בתוספת ליקוטים.		הכרך הראשון הופיע בוילנא בשנת תרע"א, וכלל חידושים על חלק [[אורח חיים]], הלכות [[נדה]] ועניינים רבים מ[[סדר קדשים]]. בשנת תרפ"ג הודפס הכרך השני על אורח חיים, ובתרפ"ט על הלכות [[עירוב]]ין. בשנת תרצ"ב יצא הכרך הראשון על חלק [[אבן העזר]], הכולל את הלכות [[גט\|גיטין]] ו[[קידושין]], וכן ענייני [[עבד]]ים. בתרצ"ה הודפס הכרך הראשון על [[סדר טהרות]], הכולל את הלכות [[מקווה\|מקוואות]], [[מסכת מקוואות]] ו[[מסכת מכשירין]]. שנה לאחר מכן יצאו שני כרכים, אחד על [[מסכת כלים]] והשני על [[מסכת אהלות]]. בשנת תרצ"ז, הודפס ב[[ירושלים]] הכרך על הלכות [[שביעית]] ו[[מסכת שביעית]], בתוספת הערות על [[מסכת חגיגה]]. שנה לאחר מכן הודפס בירושלים הכרך על מסכתות [[מסכת דמאי\|דמאי]] ו[[מסכת מעשרות\|מעשרות]] והלכותיהן, בתוספת ליקוטים, וכן הכרך על מסכתות [[מסכת נגעים\|נגעים]] ו[[מסכת פרה\|פרה]]. בשנת ת"ש יצא הכרך על מסכתות [[מסכת כלאיים\|כלאיים]] ו[[מסכת ערלה\|ערלה]] והלכותיהן, כרך שני על חלק אבן העזר הכולל את הלכות [[אישות]], איסורי ביאה, [[יבום]], [[חליצה]] ו[[מיאון]], בתוספת ליקוטים, וכרך נוסף על סדר טהרות הכולל את מסכתות [[מסכת זבים\|זבים]], [[מסכת טהרות\|טהרות]], [[מסכת טבול יום\|טבול יום]], [[מסכת ידיים\|ידיים]] ו[[מסכת עוקצין]]. בשנת תש"א יצא הכרך השלישי על אבן העזר, הכולל את הלכות [[כתובה\|כתובות]] (בתוספת ליקוטים). בהמשך יצא הכרך על חלקי [[חושן המשפט]] (בתוספת הערות על [[מסכת שבועות]]) ו[[יורה דעה]] (עם הערות ל[[מסכת חולין]]). בשנת תש"ג יצא "קונטרס שמונה עשרה שעות", העוסק בשאלת [[קו התאריך]]. בשנת תש"ה הודפס הכרך הראשון על סדר קדשים, הכולל את מסכתות [[מסכת זבחים\|זבחים]] ו[[מסכת מנחות\|מנחות]]. בשנת תש"ז יצא הכרך על מסכתות [[מסכת יומא\|יומא]], [[מסכת חגיגה\|חג�גה]], [[מסכת נזיר\|נזיר]], [[מסכת הוריות\|הוריות]], [[מסכת בכורות\|בכורות]], [[מסכת ערכין\|ערכין]], [[מסכת תמורה\|תמורה]], [[מסכת כריתות\|כריתות]] ו[[מסכת מעילה\|מעילה]], אליו צורף "קונטרס השיעורים", בו דן המחבר בשיעורי התורה. בשנת תש"י הודפס הכרך השני על חושן משפט, הכולל את ענייני [[מסכת בבא קמא]]. שנה לאחר מכן הופיע הכרך על הלכות [[עבודה זרה]], [[ין נסך]], [[פסח]] וליקוטים. בשנת תשי"ב הודפסה מהדורה שניה של הלכות שביעית, ובשנת תשי"ד הודפס הכרך השלישי על חושן משפט, הכולל את מסכתות [[מסכת בבא בתרא\|בבא בתרא]] ו[[מסכת סנהדרין\|סנהדרין]], בתוספת ליקוטים.


שורה 20:		שורה 20:
	* [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]]		* [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]]

			בשנת תשע"ו הודפס כרך תשיעי בסדרה: "[[שו"ת]] וחידושים".
	==חזון איש על הש"ס==		==חזון איש על הש"ס==
	משפחתו של החזון החלה בהוצאת חידושיו על הש"ס (ללא החידושים על השולחן ערוך), כרך לכל מסכת, לתועלת הלומדים בישיבות. מהדורה זו מובדלת מהמהדורה הקלאסית בשל צבע הכריכה השחור (במהדורה הלקאסית צבע הכריכה הוא אדום) ובכרכים הדקים (שכן כל מסכת הודפסה בה בכרך נפרד).		משפחתו של החזון החלה בהוצאת חידושיו על הש"ס (ללא החידושים על השולחן ערוך), כרך לכל מסכת, לתועלת הלומדים בישיבות. מהדורה זו מובדלת מהמהדורה הקלאסית בשל צבע הכריכה השחור (במהדורה הלקאסית צבע הכריכה הוא אדום) ובכרכים הדקים (שכן כל מסכת הודפסה בה בכרך נפרד).

אריאל ביגל נ"י: יצירת דף עם התוכן "'''חזון איש''' הוא שמה של סדרת ספריו ההלכתיים של רבי אברהם ישעיהו קרליץ, המכונה על שמה "הח..."

2015-06-25T18:21:06Z

יצירת דף עם התוכן "'''חזון איש''' הוא שמה של סדרת ספריו ההלכתיים של רבי אברהם ישעיהו קרליץ, המכונה על שמה "הח..."

דף חדש

'''חזון איש''' הוא שמה של סדרת ספריו ההלכתיים של [[רבי אברהם ישעיהו קרליץ]], המכונה על שמה "החזון איש". סדרה זו תפסה מקום מרכזי בלימוד הישיבתי ובפסיקת ההלכה, והעניקה למחברה את פרסומו הרב. הסדרה נערכה בעיקרה על ידי גיסו של המחבר, [[הרב שמואל גריינימן]]. כיום, כוללת הסדרה הרגילה שמונה כרכים.

==שם הספר==

==תולדות הספר==
בתחילה, יצא הספר כמעט ללא עריכה. כאשר הרב קרליץ היה גומר לכתוב מחברת בעניין מסוים, היה נותן לגיסו הרב גריינימן להדפיסה. במתכונת זו יצאו עשרים ושניים כרכים (כולם בחיי המחבר):

הכרך הראשון הופיע בוילנא בשנת תרע"א, וכלל חידושים על חלק [[אורח חיים]], הלכות [[נדה]] ועניינים רבים מ[[סדר קדשים]]. בשנת תרפ"ג הודפס הכרך השני על אורח חיים, ובתרפ"ט על הלכות [[עירוב]]ין. בשנת תרצ"ב יצא הכרך הראשון על חלק [[אבן העזר]], הכולל את הלכות [[גט|גיטין]] ו[[קידושין]], וכן ענייני [[עבד]]ים. בתרצ"ה הודפס הכרך הראשון על [[סדר טהרות]], הכולל את הלכות [[מקווה|מקוואות]], [[מסכת מקוואות]] ו[[מסכת מכשירין]]. שנה לאחר מכן יצאו שני כרכים, אחד על [[מסכת כלים]] והשני על [[מסכת אהלות]]. בשנת תרצ"ז, הודפס ב[[ירושלים]] הכרך על הלכות [[שביעית]] ו[[מסכת שביעית]], בתוספת הערות על [[מסכת חגיגה]]. שנה לאחר מכן הודפס בירושלים הכרך על מסכתות [[מסכת דמאי|דמאי]] ו[[מסכת מעשרות|מעשרות]] והלכותיהן, בתוספת ליקוטים, וכן הכרך על מסכתות [[מסכת נגעים|נגעים]] ו[[מסכת פרה|פרה]]. בשנת ת"ש יצא הכרך על מסכתות [[מסכת כלאיים|כלאיים]] ו[[מסכת ערלה|ערלה]] והלכותיהן, כרך שני על חלק אבן העזר הכולל את הלכות [[אישות]], איסורי ביאה, [[יבום]], [[חליצה]] ו[[מיאון]], בתוספת ליקוטים, וכרך נוסף על סדר טהרות הכולל את מסכתות [[מסכת זבים|זבים]], [[מסכת טהרות|טהרות]], [[מסכת טבול יום|טבול יום]], [[מסכת ידיים|ידיים]] ו[[מסכת עוקצין]]. בשנת תש"א יצא הכרך השלישי על אבן העזר, הכולל את הלכות [[כתובה|כתובות]] (בתוספת ליקוטים). בהמשך יצא הכרך על חלקי [[חושן המשפט]] (בתוספת הערות על [[מסכת שבועות]]) ו[[יורה דעה]] (עם הערות ל[[מסכת חולין]]). בשנת תש"ג יצא "קונטרס שמונה עשרה שעות", העוסק בשאלת [[קו התאריך]]. בשנת תש"ה הודפס הכרך הראשון על סדר קדשים, הכולל את מסכתות [[מסכת זבחים|זבחים]] ו[[מסכת מנחות|מנחות]]. בשנת תש"ז יצא הכרך על מסכתות [[מסכת יומא|יומא]], [[מסכת חגיגה|חגיגה]], [[מסכת נזיר|נזיר]], [[מסכת הוריות|הוריות]], [[מסכת בכורות|בכורות]], [[מסכת ערכין|ערכין]], [[מסכת תמורה|תמורה]], [[מסכת כריתות|כריתות]] ו[[מסכת מעילה|מעילה]], אליו צורף "קונטרס השיעורים", בו דן המחבר בשיעורי התורה. בשנת תש"י הודפס הכרך השני על חושן משפט, הכולל את ענייני [[מסכת בבא קמא]]. שנה לאחר מכן הופיע הכרך על הלכות [[עבודה זרה]], [[ין נסך]], [[פסח]] וליקוטים. בשנת תשי"ב הודפסה מהדורה שניה של הלכות שביעית, ובשנת תשי"ד הודפס הכרך השלישי על חושן משפט, הכולל את מסכתות [[מסכת בבא בתרא|בבא בתרא]] ו[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]], בתוספת ליקוטים.

לאחר פטירתו החזון איש בשנת תשי"ד, החל גיסו הרב גריינימן לערוך את הסדרה על פי סדר מסכתות הש"ס והשו"ע. סדרה זו הפכה למהדורה הקלאסית של הספר, והודפסה במהדורות רבות, תוך שינויים ושפיפורים מהדפסה אחת לרעותה. במתכונת זו, יצאה הסרה בשמונה כרכים:

* אורח חיים ו[[סדר מועד]]
* חושן משפט ו[[סדר נזיקין]]
* סדר קדשים
* סדר טהרות
* [[סדר זרעים]]
* אבן העזר ו[[סדר נשים]]
* [[יורה דעה]]
* [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]]

==חזון איש על הש"ס==
משפחתו של החזון החלה בהוצאת חידושיו על הש"ס (ללא החידושים על השולחן ערוך), כרך לכל מסכת, לתועלת הלומדים בישיבות. מהדורה זו מובדלת מהמהדורה הקלאסית בשל צבע הכריכה השחור (במהדורה הלקאסית צבע הכריכה הוא אדום) ובכרכים הדקים (שכן כל מסכת הודפסה בה בכרך נפרד).

==קישורים חיצוניים==
===כרכי הספר באתר HebrewBooks===
'''מהדורה ראשונה:''''
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49389&pgnum=1 כרך א- או"ח ונדה]
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49390&pgnum=1 כרך ג- עירובין] ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41158&pgnum=1 מהדורה שניה] עם הוספות ו"לוח הצורות], תשט"ו).
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48127&pgnum=1 כרך ד- גיטין וקידושין]
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14301&pgnum=1 כרך טז- קונטרס ח"י שעות]

'''מהדורה ערוכה:'''
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14331&pgnum=1 אה"ע ונשים]
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14336&pgnum=1 או"ח ומועד]
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14335&pgnum=1 זרעים]
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14338&pgnum=1 טהרות]
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14334&pgnum=1 יורה דעה]
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14337&pgnum=1 קדשים]
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14333&pgnum=1 רמב"ם]
* חושן המשפט ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14332&pgnum=1 חלק א], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40918&pgnum=1 חלק ב] ו[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40917&pgnum=1 חלק ג]).

[[קטגוריה:ספרי הלכה]]