טישיו ב־03:28, 17 באוקטובר 2012

2012-10-17T03:28:23Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:28, 17 באוקטובר 2012
שורה 11:		שורה 11:
	בהלכות [[טומאה וטהרה]], '''חולין על טהרת הקודש''' הוא כינוי הלכתי לאוכל שאין עליו קדושת [[תרומות ומעשרות\|תרומה]] או [[קדשים]], אבל בעליו החליט להתייחס אליו כאוכל קדוש, שאסור לטמאו ואסור לאכלו בטומאה, כדי להרגיל את עצמו לשמור את אוכלי הקדשים בטהרה, כך שגם אוכלי הקדשים שברשותו, ישארו בטהרה.		בהלכות [[טומאה וטהרה]], '''חולין על טהרת הקודש''' הוא כינוי הלכתי לאוכל שאין עליו קדושת [[תרומות ומעשרות\|תרומה]] או [[קדשים]], אבל בעליו החליט להתייחס אליו כאוכל קדוש, שאסור לטמאו ואסור לאכלו בטומאה, כדי להרגיל את עצמו לשמור את אוכלי הקדשים בטהרה, כך שגם אוכלי הקדשים שברשותו, ישארו בטהרה.

	לרוב, דרך הכוהנים, האוכלים תרומה, להחיל קדושה זו, על מאכלי [[בשר]], שכן קדשי המזבח הינם בשר. למרות שקדשי המזבח הינם בקר וצאן, נהגו הכוהנים להחיל קדושה זו גם על בשר חיה, שכן כל סוגי הבשר דומים זה לזה בצורתם, וניתן להחליף ביניהם, וכדי להרגיל עצמם באכילת בשר בטהרה, הם הרגילו את עצמם ~~בכל~~ מיני הבשר{{הערה\|חולין לד ב}} ועל פי רש"י בחולין ב' ע"ב ד"ה שנעשו על טהרת קדש.}}. לפי ה[[רמב"ם]]{{הערה\|בפירושו למשניות טהרות פרק ב'.}}, הכוהנים רצו בכך להבדל ממאכלי ה[[עם הארץ\|עמי הארצות]]- אנשים שאינם בקיאים בהלכה, שמאכליהם טמאים מכיוון שאינם יודעים לשמור על עצמם ב[[טהרה]].		לרוב, דרך הכוהנים, האוכלים תרומה, להחיל קדושה זו, על מאכלי [[בשר]], שכן קדשי המזבח הינם בשר. למרות שקדשי המזבח הינם בקר וצאן, נהגו הכוהנים להחיל קדושה זו גם על בשר חיה, שכן כל סוגי הבשר דומים זה לזה בצורתם, וניתן להחליף ביניהם, וכדי להרגיל עצמם באכילת בשר בטהרה, הם הרגילו את עצמם בשמירת דיני טהרה כל מיני הבשר{{הערה\|חולין לד ב, ועל פי רש"י בחולין ב' ע"ב ד"ה שנעשו על טהרת קדש.}}. לפי ה[[רמב"ם]]{{הערה\|בפירושו למשניות טהרות פרק ב'.}}, הכוהנים רצו בכך להבדל ממאכלי ה[[עם הארץ\|עמי הארצות]]- אנשים שאינם בקיאים בהלכה, שמאכליהם טמאים מכיוון שאינם יודעים לשמור על עצמם ב[[טהרה]].

	באופן דומה, '''חולין על טהרת תרומה''' הם חולין שההתייחסות אליהם הם כמו אל תרומה, שקדושתה פחותה מקדשים, למשל בכך שאין בה את דיני [[שלישי ורביעי לטומאה]]. קדושה זו החילו הכוהנים רק על [[פירות]], שכן תרומה מופרשת רק מפירות הצומחים מהקרקע, ולא מהחי{{הערה\|חולין לד ב}}.		באופן דומה, '''חולין על טהרת תרומה''' הם חולין שההתייחסות אליהם הם כמו אל תרומה, שקדושתה פחותה מקדשים, למשל בכך שאין בה את דיני [[שלישי ורביעי לטומאה]]. קדושה זו החילו הכוהנים רק על [[פירות]], שכן תרומה מופרשת רק מפירות הצומחים מהקרקע, ולא מהחי{{הערה\|חולין לד ב}}.
שורה 21:		שורה 21:

	כאשר אדם מחמיר על עצמו שמאכליו יהיו "חולין על טהרת הקודש" או על טהרת תרומה, חל איסור מדרבנן{{הערה\|[[פירוש רש"י על התלמוד\|רש"י]], בחולין ב א}} על ה[[אוכל]] ועליו, שעליו לקיים את מנהגו ואינו יכול לטמא את האוכל. דין זה נגזר מדיני [[נדר]] ו[[קונם]], בהם ניתנה רשות וסמכות הלכתית לאדם לאסור על עצמו את המותר לו. לפי דעה אחת, אין כוח לאדם להתפיס (=ל[[חלות\|החיל]]) קדושת קודש על חולין, ורק קדושת תרומה הוא יכול להתפיס{{הערה\|חולין דף ל"ד ע"ב- דף ל"ו, ורש"י שם}}.		כאשר אדם מחמיר על עצמו שמאכליו יהיו "חולין על טהרת הקודש" או על טהרת תרומה, חל איסור מדרבנן{{הערה\|[[פירוש רש"י על התלמוד\|רש"י]], בחולין ב א}} על ה[[אוכל]] ועליו, שעליו לקיים את מנהגו ואינו יכול לטמא את האוכל. דין זה נגזר מדיני [[נדר]] ו[[קונם]], בהם ניתנה רשות וסמכות הלכתית לאדם לאסור על עצמו את המותר לו. לפי דעה אחת, אין כוח לאדם להתפיס (=ל[[חלות\|החיל]]) קדושת קודש על חולין, ורק קדושת תרומה הוא יכול להתפיס{{הערה\|חולין דף ל"ד ע"ב- דף ל"ו, ורש"י שם}}.

			עם זאת מותר לטמא לשחוט בהמה שאוכלין אותה על טהרת הקודש על ידי סכין ארוכה שהיא [[פשוטי כלי עץ]] שאינם מקבלים טומאה, למרות שבקודשים אסור לעשות כן מחשש שמא יטמא הבשר, דבר האסור מהתורה (ראו: [[שמירת קדשים]]).
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	[[קטגוריה:טומאה וטהרה]]		[[קטגוריה:טומאה וטהרה]]

טישיו: כ' בויקיפדיה

2012-10-17T03:24:09Z

כ' בויקיפדיה

דף חדש

{{סוגיה|
|מקרא=
|משנה= משנה טהרות פ"ב
|תלמוד בבלי=חולין ב א, פסחים לג ב
|תלמוד ירושלמי=
|משנה תורה לרמב"ם=
|שולחן ערוך= אין
|ספרי מניין המצוות=
|ספרות הלכתית נוספת=
}}
בהלכות [[טומאה וטהרה]], '''חולין על טהרת הקודש''' הוא כינוי הלכתי לאוכל שאין עליו קדושת [[תרומות ומעשרות|תרומה]] או [[קדשים]], אבל בעליו החליט להתייחס אליו כאוכל קדוש, שאסור לטמאו ואסור לאכלו בטומאה, כדי להרגיל את עצמו לשמור את אוכלי הקדשים בטהרה, כך שגם אוכלי הקדשים שברשותו, ישארו בטהרה.

לרוב, דרך הכוהנים, האוכלים תרומה, להחיל קדושה זו, על מאכלי [[בשר]], שכן קדשי המזבח הינם בשר. למרות שקדשי המזבח הינם בקר וצאן, נהגו הכוהנים להחיל קדושה זו גם על בשר חיה, שכן כל סוגי הבשר דומים זה לזה בצורתם, וניתן להחליף ביניהם, וכדי להרגיל עצמם באכילת בשר בטהרה, הם הרגילו את עצמם בכל מיני הבשר{{הערה|חולין לד ב}} ועל פי רש"י בחולין ב' ע"ב ד"ה שנעשו על טהרת קדש.}}. לפי ה[[רמב"ם]]{{הערה|בפירושו למשניות טהרות פרק ב'.}}, הכוהנים רצו בכך להבדל ממאכלי ה[[עם הארץ|עמי הארצות]]- אנשים שאינם בקיאים בהלכה, שמאכליהם טמאים מכיוון שאינם יודעים לשמור על עצמם ב[[טהרה]].

באופן דומה, '''חולין על טהרת תרומה''' הם חולין שההתייחסות אליהם הם כמו אל תרומה, שקדושתה פחותה מקדשים, למשל בכך שאין בה את דיני [[שלישי ורביעי לטומאה]]. קדושה זו החילו הכוהנים רק על [[פירות]], שכן תרומה מופרשת רק מפירות הצומחים מהקרקע, ולא מהחי{{הערה|חולין לד ב}}.

כמו כן, '''חולין על טהרת פרה''' הם חולין שנשמרו אף מטומאת [[חמישי לטומאה]], הקיימת רק בדיני [[פרה אדומה]]{{הערה|ראה חגיגה כ א, וסוף [[מסכת פרה]].}}.

==ההלכה==
בחולין על טהרת הקודש עצמם, נחלקו ה[[תנא]]ים, האם דינם ממש כשל קודש, ובעוד שרבי אליעזר בן [[רבי צדוק|צדוק]] סבור שדינם כשל תרומה ויש בה אף את [[שלישי לטומאה]], סבורים שאר החכמים שדינם פחות מעט משל קודש, ואין בה את דיני שלישי ורביעי לטומאה{{הערה|[[מסכת טהרות]] פרק ב' משנה אחרונה, מובא גם בחולין ל"ה ע"ב.}}. לפי [[רבי אליעזר]], קיים בה אף [[רביעי לטומאה]], ממש כשל קודש.

כאשר אדם מחמיר על עצמו שמאכליו יהיו "חולין על טהרת הקודש" או על טהרת תרומה, חל איסור מדרבנן{{הערה|[[פירוש רש"י על התלמוד|רש"י]], בחולין ב א}} על ה[[אוכל]] ועליו, שעליו לקיים את מנהגו ואינו יכול לטמא את האוכל. דין זה נגזר מדיני [[נדר]] ו[[קונם]], בהם ניתנה רשות וסמכות הלכתית לאדם לאסור על עצמו את המותר לו. לפי דעה אחת, אין כוח לאדם להתפיס (=ל[[חלות|החיל]]) קדושת קודש על חולין, ורק קדושת תרומה הוא יכול להתפיס{{הערה|חולין דף ל"ד ע"ב- דף ל"ו, ורש"י שם}}.
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:טומאה וטהרה]]

חולין שנעשו על טהרת הקודש - היסטוריית גרסאות

טישיו ב־03:28, 17 באוקטובר 2012

טישיו: כ' בויקיפדיה