חווה חקלאית - היסטוריית גרסאות

2A06:C701:4E1B:6300:7C2A:92C9:328E:6F76: /* החווה הביזנטית */

2025-08-21T18:05:49Z

החווה הביזנטית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:05, 21 באוגוסט 2025
שורה 18:		שורה 18:
	דוגמא טובה לחווה חקלאית היא החווה המשוחזרת מהתקופה הביזנטית ב[[עבדת]]. החווה הנקראת על-שמו של[[מיכאל אבן ארי]] יסודה בחקר גידולים שפרחו בעבר בשטחי הנגב וניסיון למצוא את השיטה לפיה הצליחו למצוא מים להשקית החלקות המעובדות. נמצא כי בנחל סמוך הוקמו קירות מדורגים שנועדו לעצור את זרימת מי השטפונות. המים העודפים זרמו אל המדרג התחתון, וכן הלאה. השטח שהקיף את החווה מכל עבר היה מרושת בתעלות רבות, שנשפכו לתוך המדרגים של החווה. כיום גדלים בחווה עצי פרי רבים, כגון [[זית\|זיתים]], [[חרוב\|חרובים]], [[אפרסק\|אפרסקים]], [[משמש\|משמשים]] ים וגידולי [[חיטה]] ו[[שעורה]].		דוגמא טובה לחווה חקלאית היא החווה המשוחזרת מהתקופה הביזנטית ב[[עבדת]]. החווה הנקראת על-שמו של[[מיכאל אבן ארי]] יסודה בחקר גידולים שפרחו בעבר בשטחי הנגב וניסיון למצוא את השיטה לפיה הצליחו למצוא מים להשקית החלקות המעובדות. נמצא כי בנחל סמוך הוקמו קירות מדורגים שנועדו לעצור את זרימת מי השטפונות. המים העודפים זרמו אל המדרג התחתון, וכן הלאה. השטח שהקיף את החווה מכל עבר היה מרושת בתעלות רבות, שנשפכו לתוך המדרגים של החווה. כיום גדלים בחווה עצי פרי רבים, כגון [[זית\|זיתים]], [[חרוב\|חרובים]], [[אפרסק\|אפרסקים]], [[משמש\|משמשים]] ים וגידולי [[חיטה]] ו[[שעורה]].

	חוות החקלאיות בנגב המרכזי הוקמו בהתאם למבנה ה[[טופוגרפיה\|טופוגרפי[[ לפי תוואי איסוף המים בגיאיות. החוות היו מבוססות על [[סכר\|סכרים]] , [[תעלה\|תעלות]] ו[[טרסה\|טרסות]] על המדרונות. ‏‏<ref>‏ מקור [http://www.carmey-avdat.co.il/63488/%D7%99%D7%A7%D7%91-%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%A2%D7%91%D7%93%D7%AA-%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%A8 חוות כרמי עבדת]‏</ref> אפילו בנגב המזרחי הצחיח נמצאו שרידי חווה ביזנטית. אחת מהן, ליד [[נאות הכיכר]], בשפך [[נחל צין]] , ליד כביש הגישה ליישוב . מהחווה שרדו ממנה סכר, משטחי שדות חקלאיים, אך גם מערת קבורה, ומערת כנסייה בתבנית קפלה בודדה, עם צלבים חצובים על קירותיה ‏‏<ref>‏מקור [http://www.tzofit.co.il/tour/details_site.php?ts_id=3525 אתרי ככר סדום - צופית]‏</ref> .		חוות החקלאיות בנגב המרכזי הוקמו בהתאם למבנה ה[[טופוגרפיה\|טופוגרפי]] לפי תוואי איסוף המים בגיאיות. החוות היו מבוססות על [[סכר\|סכרים]] , [[תעלה\|תעלות]] ו[[טרסה\|טרסות]] על המדרונות. ‏‏<ref>‏ מקור [http://www.carmey-avdat.co.il/63488/%D7%99%D7%A7%D7%91-%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%A2%D7%91%D7%93%D7%AA-%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%A8 חוות כרמי עבדת]‏</ref> אפילו בנגב המזרחי הצחיח נמצאו שרידי חווה ביזנטית. אחת מהן, ליד [[נאות הכיכר]], בשפך [[נחל צין]] , ליד כביש הגישה ליישוב . מהחווה שרדו ממנה סכר, משטחי שדות חקלאיים, אך גם מערת קבורה, ומערת כנסייה בתבנית קפלה בודדה, עם צלבים חצובים על קירותיה ‏‏<ref>‏מקור [http://www.tzofit.co.il/tour/details_site.php?ts_id=3525 אתרי ככר סדום - צופית]‏</ref> .

	חוות חקלאיות, רובן מהתקופה הביזנטית, התגלו במקומות הבאים:		חוות חקלאיות, רובן מהתקופה הביזנטית, התגלו במקומות הבאים:

דניאל ונטורה ב־23:18, 8 בנובמבר 2008

2008-11-08T23:18:43Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:18, 8 בנובמבר 2008
שורה 69:		שורה 69:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	~~{{הארץ\|רותם שטרקמן\|האחוזה\|520202}} - מבנה [[חוות השקמים]]~~
	*ניב רבה, [http://news.msn.co.il/news/Internal/Internal/200601/2006010719700.htm הצצה לחוות השקמים: מה סוד הקסם?] - msn		*ניב רבה, [http://news.msn.co.il/news/Internal/Internal/200601/2006010719700.htm הצצה לחוות השקמים: מה סוד הקסם?] - msn
	~~{{הארץ\|צחר רותם\|5,000 דונם שנרכשו מהמדינה תמורת 200 אלף דולר\|249831}} - על~~ [[~~חוות השקמים~~]]
			[[קטגוריה:ארץ ישראל]]

דניאל ונטורה ב־23:17, 8 בנובמבר 2008

2008-11-08T23:17:48Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:17, 8 בנובמבר 2008
שורה 40:		שורה 40:

	==חוות לימוד==		==חוות לימוד==
	~~[[תמונה:מגורי חניכות.jpg\|שמאל\|ממוזער\|280px\|מגורי החניכות הראשונים בחוות כנרת]]~~
	מספר רב של חוות שימשו [[בתי ספר חקלאיים בארץ ישראל]] בייחוד לנשים. דוגמא טובה לכך היא [[חוות עלמות]]. היא חווה שנועדה להכשיר נערות לעבודה ב[[חקלאות]] ופעלה בין השנים [[1911]] - [[1916]].		מספר רב של חוות שימשו [[בתי ספר חקלאיים בארץ ישראל]] בייחוד לנשים. דוגמא טובה לכך היא [[חוות עלמות]]. היא חווה שנועדה להכשיר נערות לעבודה ב[[חקלאות]] ופעלה בין השנים [[1911]] - [[1916]].

דניאל ונטורה ב־23:06, 8 בנובמבר 2008

2008-11-08T23:06:22Z

דף חדש

[[תמונה:Byzantine ranch.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חווה חקלאית מהתקופה הביזנטית]]
'''חווה חקלאית''' היא יישוב, הכולל מבני מגורים בודדים לבעל המקום ולשכיריו ותחום קרקע, גדול יחסי, המשמש ל[[חקלאות]]. החווה מבוססות בדרך כלל על ענפי חקלאות בודדים. נפוצות חוות לגידול [[בהמה|בהמות]]: [[פרה|פרות]] ו[[צאן]] ל[[בשר]] ולהפקת [[חלב]]. אך קיימות גם חוות לגידולי שדה : [[חיטה]], [[כותנה]] ועוד. חוות חקלאיות נפוצות ב[[ארצות הברית]] וב[[קנדה]]. ב[[ארץ ישראל]] היו נפוצות חוות חקלאיות כבר מ[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל]]. מבני חוות מתקופה זו מפוזרים ברחבי הארץ ומעידים על השגשוג החקלאי בעת הקמתן.

משלהי [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל]], לאחר תקופת [[העלייה הראשונה]] וייסוד המושבות הראשונות, החליטה ה[[הסתדרות הציונית העולמית]] כי הקמת חוות חקלאיות היא שיטה מתאימה להתיישבות בארץ ישראל. היא הטילה את התפקיד על [[המשרד הארץ ישראלי]] ב[[יפו]]. במסגרת זן הוקמו חוות ב[[סג'רה]], [[כפר אוריה]], [[רוחמה]], [[באר טוביה]], [[בן שמן]] וב[[כנרת]]. כן הוקמו חוות מיוחדות לפועלות כמו [[חוות העלמות]] על שפת [[ים כנרת]]. הייתה בכך תרומה להכשרת פועלים ופועלות להתיישבות.

מאז העשור השני ל[[מדינת ישראל]] יש מגמה להקים חוות חקלאיות ב[[מדינת ישראל]]. קיומם של שטחים נרחבים פנויים, הראויים ל[[התיישבות]] חקלאיית, והעדפה של החקלאיים לבעלות פרטית על תחום קרקע הביאה להקמת חוות ברחבי הארץ. יזמים, בין השאר, מחוגי המיממסד החקלאי, איתרו שטחים לא-מעובדים וקבלו על עצמם לעבד אותם בתור חוות חקלאיית. גם ארגוני ההתישבות בנו חוות, שכונו בשם "חוות ייצור ופיתוח ". אך גם היו יזמים פרטיים אשר פעלו בדרך זו וידועה היא [[חוות השקמים]] בבעלות [[אריק שרון]].

בעשרים השנים האחרונות הוקמו עשרות חוות, בעיקר ב[[נגב]] על מה שכונה "דרך היין" ב[[כביש 40]]. מצומת [[טללים]] ודרומה יש יותר מ[http://www.ramat-negev.org.il/main.php?m=1145&s1=1424&s2=1554&s3=1652 עשרה חוות כאלה] בתחום [[מועצה אזורית רמת הנגב]]

לאחר [[מלחמת ששת הימים]] אומצה השיטה ב[[גולן]] והוקמו חוות לגידול בקר. מאז 1980 החלו להקים חוות גם ב[[יהודה ושומרון]] ומספר החוות באזור זה מגיע לעשרות. הגדולה שבהם היא [[גבעות עולם]] המעסיקה מעל לארבעים עובדים.

==החווה הביזנטית==

[[תמונה:Floor___pesifas_farm_a_SHELOMI_7TH.jpg|left|thumb|250px|רצפת פסיפס בחווה חקלאית בשלומי בגליל - המאה ה-7 - מוצגת בגן הארכאולוגי במוזיאון ישראל ירושלים]]

בין השאר זוהו ריכוזים של חוות חקלאיות, בעיקר מהתקופה הביזנטית, ב"נגב המרכזי" , ב[[השפלה|שפלה]] , [[הרי ירושלים]] וב[[יהודה ושומרון]] וב[[הגליל|גליל]].

דוגמא טובה לחווה חקלאית היא החווה המשוחזרת מהתקופה הביזנטית ב[[עבדת]]. החווה הנקראת על-שמו של[[מיכאל אבן ארי]] יסודה בחקר גידולים שפרחו בעבר בשטחי הנגב וניסיון למצוא את השיטה לפיה הצליחו למצוא מים להשקית החלקות המעובדות. נמצא כי בנחל סמוך הוקמו קירות מדורגים שנועדו לעצור את זרימת מי השטפונות. המים העודפים זרמו אל המדרג התחתון, וכן הלאה. השטח שהקיף את החווה מכל עבר היה מרושת בתעלות רבות, שנשפכו לתוך המדרגים של החווה. כיום גדלים בחווה עצי פרי רבים, כגון [[זית|זיתים]], [[חרוב|חרובים]], [[אפרסק|אפרסקים]], [[משמש|משמשים]] ים וגידולי [[חיטה]] ו[[שעורה]].

חוות החקלאיות בנגב המרכזי הוקמו בהתאם למבנה ה[[טופוגרפיה|טופוגרפי[[ לפי תוואי איסוף המים בגיאיות. החוות היו מבוססות על [[סכר|סכרים]] , [[תעלה|תעלות]] ו[[טרסה|טרסות]] על המדרונות. ‏‏<ref>‏ מקור [http://www.carmey-avdat.co.il/63488/%D7%99%D7%A7%D7%91-%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%A2%D7%91%D7%93%D7%AA-%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%A8 חוות כרמי עבדת]‏</ref> אפילו בנגב המזרחי הצחיח נמצאו שרידי חווה ביזנטית. אחת מהן, ליד [[נאות הכיכר]], בשפך [[נחל צין]] , ליד כביש הגישה ליישוב . מהחווה שרדו ממנה סכר, משטחי שדות חקלאיים, אך גם מערת קבורה, ומערת כנסייה בתבנית קפלה בודדה, עם צלבים חצובים על קירותיה ‏‏<ref>‏מקור [http://www.tzofit.co.il/tour/details_site.php?ts_id=3525 אתרי ככר סדום - צופית]‏</ref> .

חוות חקלאיות, רובן מהתקופה הביזנטית, התגלו במקומות הבאים:
* בשפלת החוף : מזרחית מ[[נווה ימין]] ליד [[כפר סבא]] ‏‏<ref>‏אין אימות לתקופה‏</ref> , בח'רבת תל יצחק ליד [[תל יצחק]] ובה [[גת]].
* בהרי ירושלים: חרבת סעדים" ליד ה[[סטף]] ב[[הרי ירושלים]] , "חירבת נטף" ליד [[נטף]],
* ביהודה ושומרון נמצאה חווה חקלאיים גדולה ב[[קדומים]] ובה [[בית בד|בתי בד]] אחדים ו[[גת|גתות]]. ריכוז [[מקווה טהרה|מקוות הטהרה]] שבה מעיד על קיום יישוב [[שומרונים|שומרונים]] במקום. חוות דומות נמצאו באתרי התיישבות שומרונית מאותה תקופה.
* בגליל: ב[[כרמיאל]] בפארק רבין מוצגים שרידי חווה ביזנטית.

==המשרד הארץ ישראלי==
בשנת [[1908]] [[המשרד הארצישראלי]], החליט להקים חוות חקלאיות לשם הכשרה פועלים והתיישבות. החוות הוקמו ב: [[חיטין]], [[כנרת|דלייקה]], [[דגניה|אום ג'וני]], בית עריף ([[בן שמן]]) ו[[חולדה (קיבוץ)|חולדה]]. וכך, הזרוע המבצעת של [[ההסתדרות הציונית]] ב[[ארץ ישראל]], אשר תפקידו העיקרי היה קידום, מימון וניהול פעילות ה[[התיישבות]] בארץ, מצא את החוות החקלאיות כשיטה מתאימה למימוש תוכניותיה.

מלבד, הקמת "חוות לאומיות", ששימשו להכשרת הפועלים לעבודה חקלאית, המשרד סייע לאנשים היושבים בחו"ל להקים אחוזות. נקבע עימם כי שתהייה הכנסתם מובטחת, מתיישבים זמניים יעבדו את נחלתם. בדרך זו הוקמו חוות [[פוריה]] ב-[[1912]] ו[[שרונה (מושב)|שרונה]] ב-[[1913]] על ידי יהודים מארצות הברית. כמו כן קם [[כפר אוריה]] על ידי אחוזת לונדון. דוגמה לעיר שצמחה מאחוזה של אגודה ציונית היא [[עפולה]] בעמק יזרעאל, שנוסדה ב-[[1915]].

===חצר כנרת===
אחת הדוגמאות להתפתחות חווה בא לידי ביטוי ב[[חוות כנרת]]. ביוני [[1908]] הוקמה החווה על אדמת, הכפר הערבי, דלייקה. ה[[אגרונום]] ברגמן התמנה למנהל החווה, וקבוצת פועלים עבריים שקודם לכן עבדה איתו ב[[בן שמן]] נבחרה לעבוד על אדמת הקרן הקיימת. תחילה חשבו כי כבר בשנה הראשונה יהיו רווחים, אך בתום כשנה החלה מתיחות בין ברמן לפועלים ושנת המשק הראשונה הסתיימה בהפסדים. [[ארתור רופין]] הגיע למקום והחליט לפטר את ברמן וכמו כן להחליף את כל צוות הפועלים. לבסוף הוחלט כי חווה תימסר, לנסיון לשנה, לידי קבוצת פועלים אשר תנהל את המשק ותעבד את האדמה על אחריותה. כך הונח היסוד לקבוצה הראשונה -[[דגניה א'|דגניה]].

=== סיכומו של דבר===
[[משה סמילנסקי]] מסכם : "שתי המטרות האלה לא הושגו: הראשונה, להכשיר פועלים חקלאיים - הושגה במקצת, השנייה, למשוך הון פרטי מחוץ לארץ לפעולות חקלאיות פרטיות בארץ - לגמרי לא ‏‏<ref>‏מקור: פרקים בתולדות היישוב, חלק ג' עמ' 24.‏</ref> החוות גרמו הפסדים גדולים ולכן לא יכלו לשמש דוגמא להון הפרטי. תרם לכך היבול המועט התלוי ב[[גשם|גשמים]], [[שכר]] העבודה של הפועל היהודי, אך גם חוסר הנסיון של מייסדי החוות.

==חוות לימוד==
[[תמונה:מגורי חניכות.jpg|שמאל|ממוזער|280px|מגורי החניכות הראשונים בחוות כנרת]]
מספר רב של חוות שימשו [[בתי ספר חקלאיים בארץ ישראל]] בייחוד לנשים. דוגמא טובה לכך היא [[חוות עלמות]]. היא חווה שנועדה להכשיר נערות לעבודה ב[[חקלאות]] ופעלה בין השנים [[1911]] - [[1916]].

מייסדת החווה [[חנה מייזל שוחט]] הגדירה את המטרה: לעזור לבעליהן ה[[איכר|איכרים]] ולחנכן לעבודה חקלאית ולניהול משק בית. בראש ובראשונה, ביקשה חנה מייזל לחנך "אשת עבודה פשוטה". מטרתה הייתה לחנך נערות יהודיות לסדר, לניקיון ולשיטתיות. אכן, בחווה תפסו לימודי החקלאות מקום מרכזי, בעוד לימוד ניהול משק הבית קיבל חשיבות משנית. באשר למקומה של הבחורה כאשת איכר, התגלעו מחלוקות בין מייזל לבין מי מבין הבחורות. בעוד היא ראתה בחזונה אישה העובדת בכפר בנוסף על תפקידיה כעקרת בית, בעיני הבחורות נראו עבודות משק הבית, המטבח והילדים כשוליות.

לאור דוגמא זו הוקמו חוות נוספות, לימים עברו לחסות [[ויצ"ו]]: [[חוות הלימוד]] מיסודה של [[רחל ינאת בן צבי]] ליד [[ארמון הנציב]] בירושלים, [[בית ספר חקלאי מקיף ויצ"ו קנדה נהלל]], בצפון [[תל אביב]] - [[בית חנה]] - הנערות גידלו [[ירק|ירקות]] והפעילו משק [[רפת|חלב]] ומשק [[תרנגול|עופות]] ואף טיפחו [[משתלה]], [[בית ספר ויצ"ו ניר העמק]] - אשר בחר במקצועות המיוחדים לצעירות: גידול [[ירק|ירקות]], משק [[רפת|חלב]], משק [[תרנגול|עופות]] ובהמשך גם גידול צמחי נוי) ו[[עיינות]]

==במדינת ישראל==
בתום [[מלחמת העצמאות]] היו במדינת ישראל [[קרקע|קרקעות]] [[חקלאות|חקלאיות]] רבות של "נפקדים", ערבים תושבי [[ארץ ישראל]] המנדטורית שעזבו את המדינה במהלך [[מלחמת העצמאות]]. האדמות הועברו לבעלות [[מינהל מקרקעי ישראל]] - "רשות הפיתוח" ו[[הקרן הקיימת לישראל]]. על גבי חלק קטן מהן הוקמו חוות חקלאיות. הסוגים הנפוצים של החוות מהשנים הראשונות לקיום המדינה:

* '''חוות פרטיות של יזמים שלא התגוררו בחווה''' - , בין השאר, מחוגי המיממסד החקלאי, איתרו שטחים לא-מעובדים וקבלו על עצמם לעבד אותם. יזמים אלה היו מאורגנים בחברות בע"מ ולא גרו בחוות. מומחים מטעמם ניהלו את החוות. כאשר נקרא להם הזדמנות למכור את שטח הקרקע עשו כן. חוות ידועות היו ליד [[יקנעם]] ובין [[אשדוד]] ל[[אשקלון]].
* '''רשת החוות בשם "ייצור ופיתוח"''' אשר הוקמו מטעם ה[[תנועה מיישבת|התנועות המיישבות]]. בדרך כלל [[קיבוץ|קיבוצים]] קיבלו שטח אדמה לידם והקימו עךיהם חווה. מפורסמות היו: "חוות שמואל" ב[[עמק הירדן]], החווה אשר הייתה הראשונה לגידול [[כותנה]]. חוות אחרות היו ברחבי הארץ. בינהם אלו אשר עד אדמתם הוקמה לימים העיר [[שדרות]] כמו "חוות ייצור ופיתוח גבים".
* '''חוות לגידול זרעים''' של חברה "הזרע", אשר עסקה גם בגידול כותנה. חוות ידועות היו ליד [[תקומה]], חווה ליד מושב [[בני ראם|צומת ראם]] [[כביש 40]] צפונית מ[[קרית מלאכי]] וכן [[פארק איילון#חוות שלם|חוות שלם,בעבר,חוות שלם]] - ליד [[תל אביב]].

היו גם חוות מקובלות של יזמים פרטיים אשר פעלו בדרך זו וידועה היא [[חוות השקמים]] בבעלות [[אריק שרון]].החווה, בשטח של 5,000 דונם, נרכשה בשנת 1972 מהמדינה. מגדלים בה: פרות, כבשים, ירקות ופרדסי פרי הדר.

==מאז מלחמת ששת הימים==
לאחר [[מלחמת ששת הימים]] אומצה השיטה להקמת חוות ב"שטחים המשוחררים" כפי שכונו אז: הגולן, יהודה, שומרון, רצועת עזה ואפילו ב[[חצי האי סיני]]. הקרקעות החקלאיות הפוריות, שהיו ללא בעלים, עוררו עניין בקרב יזמים חקלאיים.

האזור הראשון שזכה לתשומת לב היה הגולן. שבאזור הוקמו יישובים ובמשך הזמן גם חוות חקלאיות לגידול בקר. היום חוות הבקר בגולן הוא מקור חשוב לאספקת בשר טרי ל[[צרכנים]].

מאז 1980 החלו להקים חוות גם ב[[יהודה ושומרון]]. גברה הנטייה הטבעיית של "הדור השני" של מתנחלים להתיישבות חקלאיית פרטית, באמצעות הקמת חוות. היה גם גורם מוסדי, התברר כי לפי החוק המקומי אין צורך ברשיונות להקמת מבני חקלאות. ולכן, כאשר אותרו [[אדמות מדינה]] עלו עליהם בודדים, עם בני משפחתם המצומצמת ובנו חווה. החוות גם נהנו מכח-אדם של נערים ונערות אשר החליטו לעסוק בחקלאות, מקבוצות כאלה בא [[נוער הגבעות]]. מספר החוות באזור זה מגיע לעשרות. אחד הגדולות שבהן היא [[גבעות עולם]] ליד [[יצהר]] המעסיקה מעל לארבעים עובדים.

== הערות שוליים ==
<references />

== לקריאה נוספת ==
* [[משה סמילנסקי]], '''פרקים בתולדות הישוב''', הוצאת דביר - תל אביב, 1939.

==קישורים חיצוניים==
{{הארץ|רותם שטרקמן|האחוזה|520202}} - מבנה [[חוות השקמים]]
*ניב רבה, [http://news.msn.co.il/news/Internal/Internal/200601/2006010719700.htm הצצה לחוות השקמים: מה סוד הקסם?] - msn
{{הארץ|צחר רותם|5,000 דונם שנרכשו מהמדינה תמורת 200 אלף דולר|249831}} - על [[חוות השקמים]]