חודשי השנה - היסטוריית גרסאות

דניאל ונטורה ב־13:37, 29 בינואר 2009

2009-01-29T13:37:07Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:37, 29 בינואר 2009
שורה 1:		שורה 1:
	'''חודשי השנה''' המקובלים נקראים בשמות הבבליים או הפרסיים. ה[[רמב"ן]] מנמק זאת בפסוק מ[[ספר ירמיהו]] : "וְלֹא–יֵאָמֵר עוֹד חַי–ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת–בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, כִּי אִם–חַי–ה', אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת–בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן... והֲַשִׁבֹתִים עַל–אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם" <ref>ט"ז, י"ד–ט"ו</ref>		'''חודשי השנה''' המקובלים נקראים בשמות הבבליים או הפרסיים. ה[[רמב"ן]] מנמק זאת בפסוק מ[[ספר ירמיהו]] : "וְלֹא–יֵאָמֵר עוֹד חַי–ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת–בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, כִּי אִם–חַי–ה', אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת–בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן... והֲַשִׁבֹתִים עַל–אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם" <ref>ט"ז, י"ד–ט"ו</ref>

	עד לשיבה מגלות בבל, שמות החודשים היו אלה אשר נקבעו בעת [[יציאת מצרים]]. לפי המובא ב[[ספר שמות]] בו נאמר:"החֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" <ref>י"ב, ב'</ref>. המצווה הראשונה שנצטווינו כעם, עוד בטרם יציאת מצרים היא לקבוע לנו לוח שנה משלנו.		עד לשיבה מגלות בבל, שמות החודשים היו אלה אשר נקבעו בעת [[יציאת מצרים]]. לפי המובא ב[[ספר שמות]] בו נאמר: "החֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" <ref>י"ב, ב'</ref>. המצווה הראשונה שנצטווינו כעם, עוד בטרם יציאת מצרים היא לקבוע לנו לוח שנה משלנו.

	הרב עזריאל אריאל, רב היישוב עטרת, כתב על '''ראשון לחודשי השנה''' <ref>בטאון יש"ע שלנו לפרשת בא תשס"ט</ref> כי אין אנו מונים מ[[הבריאה\|בריאת העולם]] אלה ליציאת מצרים. גם מניין החודשים אינו מתחיל מראש השנה הכלל–עולמי - שהוא האחד בתשרי - כי אם מראש השנה לגאולת העם: [[חודש ניסן]]. וכך אומר הרמב"ן - נקראים חודשי השנה העבריים דווקא במספרים: החודש הראשון לחודשי הגאולה, החודש השני		הרב עזריאל אריאל, רב היישוב עטרת, כתב על '''ראשון לחודשי השנה''' <ref>בטאון יש"ע שלנו לפרשת בא תשס"ט</ref> כי אין אנו מונים מ[[הבריאה\|בריאת העולם]] אלה ליציאת מצרים. גם מניין החודשים אינו מתחיל מראש השנה הכלל–עולמי - שהוא האחד בתשרי - כי אם מראש השנה לגאולת העם: [[חודש ניסן]]. וכך אומר הרמב"ן - נקראים חודשי השנה העבריים דווקא במספרים: החודש הראשון לחודשי הגאולה, החודש השני
שורה 12:		שורה 12:
	במקרא מוזכרים שמות אחרים לחודשים כמו ב[[ספר מלכים]].		במקרא מוזכרים שמות אחרים לחודשים כמו ב[[ספר מלכים]].

	* חודש תשרי הוא '''ירח האתנים''', בו נקבצו כל בני ישראל כפי שנאמר:"וַיִּקָּהֲלוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" <ref>א',ח',ב'</ref>		* [[חודש תשרי]] הוא '''ירח האתנים''', בו נקבצו כל בני ישראל כפי שנאמר:"וַיִּקָּהֲלוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" <ref>א',ח',ב'</ref>

	* חודש מרחשוון הוא '''ירח בול''' היה החודש לסיום בנית [[בית המקדש הראשון]] וכך נאמר :"וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-(מִשְׁפָּטָו) [מִשְׁפָּטָיו] ..." <ref>א',ו',ל"ח</ref>.		* [[חודש מרחשוון]] הוא '''ירח בול''' היה החודש לסיום בנית [[בית המקדש הראשון]] וכך נאמר :"וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-(מִשְׁפָּטָו) [מִשְׁפָּטָיו] ..." <ref>א',ו',ל"ח</ref>.

	* חודש אייר הוא '''ירח זו''' בו הוחל בבניין בית המקדש, כפי שנאמר:"בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית יֻסַּד בֵּית יְהֹוָה בְּיֶרַח זִו" ,<ref> א', ו', ל"ז</ref>		* [[חודש אייר]] הוא '''ירח זו''' בו הוחל בבניין בית המקדש, כפי שנאמר:"בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית יֻסַּד בֵּית יְהֹוָה בְּיֶרַח זִו" ,<ref> א', ו', ל"ז</ref>

	==לוח גזר==		==לוח גזר==

דניאל ונטורה: /* ירח האיתנים וירח בול */

2009-01-29T13:34:29Z

ירח האיתנים וירח בול

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:34, 29 בינואר 2009
שורה 8:		שורה 8:
	הרב אריאל מסיים בתקווה שכאשר נזכה להיגאל גאולה שלימה גם מן הגלות האחרונה. וכשם שזכינו לכך שהיהודים יצאו מן הגלות, כן נזכה לראות שהגלות והגלותיות תצאנה מן היהודים ונשוב לחודשים העבריים.		הרב אריאל מסיים בתקווה שכאשר נזכה להיגאל גאולה שלימה גם מן הגלות האחרונה. וכשם שזכינו לכך שהיהודים יצאו מן הגלות, כן נזכה לראות שהגלות והגלותיות תצאנה מן היהודים ונשוב לחודשים העבריים.

	==~~ירח האיתנים וירח בול~~==		=="ירחי" השנה העברית==

	במקרא מוזכרים שמות אחרים לחודשים כמו ב[[ספר מלכים]].		במקרא מוזכרים שמות אחרים לחודשים כמו ב[[ספר מלכים]].
שורה 15:		שורה 15:

	* חודש מרחשוון הוא '''ירח בול''' היה החודש לסיום בנית [[בית המקדש הראשון]] וכך נאמר :"וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-(מִשְׁפָּטָו) [מִשְׁפָּטָיו] ..." <ref>א',ו',ל"ח</ref>.		* חודש מרחשוון הוא '''ירח בול''' היה החודש לסיום בנית [[בית המקדש הראשון]] וכך נאמר :"וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-(מִשְׁפָּטָו) [מִשְׁפָּטָיו] ..." <ref>א',ו',ל"ח</ref>.

			* חודש אייר הוא '''ירח זו''' בו הוחל בבניין בית המקדש, כפי שנאמר:"בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית יֻסַּד בֵּית יְהֹוָה בְּיֶרַח זִו" ,<ref> א', ו', ל"ז</ref>

	==לוח גזר==		==לוח גזר==

דניאל ונטורה: /* הערות שוליים */

2009-01-29T13:30:53Z

הערות שוליים

@@ שורה 31: / שורה 31: @@
 * יַרְחַו זֶמֶר - שני חודשים של בציר - [[תמוז]] ו[[אב]].
 * יֶרַח קֵץ - חודש ה[[קיץ]], קטיפת פירות הקיץ, למשל תאנים - חודש [[אלול]].
 == הערות שוליים ==

דניאל ונטורה: /* ירח האיתנים וירח בול */

2009-01-29T13:14:33Z

ירח האיתנים וירח בול

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:14, 29 בינואר 2009
שורה 12:		שורה 12:
	במקרא מוזכרים שמות אחרים לחודשים כמו ב[[ספר מלכים]].		במקרא מוזכרים שמות אחרים לחודשים כמו ב[[ספר מלכים]].

	* חודש תשרי הוא ''ירח האתנים'', בו נקבצו כל בני ישראל כפי שנאמר:"וַיִּקָּהֲלוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" <ref>א',ח',ב'</ref>		* חודש תשרי הוא '''ירח האתנים''', בו נקבצו כל בני ישראל כפי שנאמר:"וַיִּקָּהֲלוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" <ref>א',ח',ב'</ref>

	* חודש מרחשוון הוא '''ירח בול''' היה החודש לסיום בנית [[בית המקדש הראשון]] וכך נאמר :"וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-(מִשְׁפָּטָו) [מִשְׁפָּטָיו] ..." <ref>א',ו',ל"ח</ref>.		* חודש מרחשוון הוא '''ירח בול''' היה החודש לסיום בנית [[בית המקדש הראשון]] וכך נאמר :"וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-(מִשְׁפָּטָו) [מִשְׁפָּטָיו] ..." <ref>א',ו',ל"ח</ref>.

דניאל ונטורה: /* ירח האיתנים וירח בול */

2009-01-29T13:10:56Z

ירח האיתנים וירח בול

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:10, 29 בינואר 2009
שורה 14:		שורה 14:
	* חודש תשרי הוא ''ירח האתנים'', בו נקבצו כל בני ישראל כפי שנאמר:"וַיִּקָּהֲלוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" <ref>א',ח',ב'</ref>		* חודש תשרי הוא ''ירח האתנים'', בו נקבצו כל בני ישראל כפי שנאמר:"וַיִּקָּהֲלוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" <ref>א',ח',ב'</ref>

	* חודש מרחשוון הוא '''ירח בול''' היה החודש לסיום בנית [[בית המקדש הראשון]]וכך נאמר :"וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-(מִשְׁפָּטָו) [מִשְׁפָּטָיו] ..." <ref>א',ו',ל"ח</ref>.		* חודש מרחשוון הוא '''ירח בול''' היה החודש לסיום בנית [[בית המקדש הראשון]] וכך נאמר :"וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-(מִשְׁפָּטָו) [מִשְׁפָּטָיו] ..." <ref>א',ו',ל"ח</ref>.

	==לוח גזר==		==לוח גזר==

דניאל ונטורה ב־13:09, 29 בינואר 2009

2009-01-29T13:09:48Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:09, 29 בינואר 2009
שורה 8:		שורה 8:
	הרב אריאל מסיים בתקווה שכאשר נזכה להיגאל גאולה שלימה גם מן הגלות האחרונה. וכשם שזכינו לכך שהיהודים יצאו מן הגלות, כן נזכה לראות שהגלות והגלותיות תצאנה מן היהודים ונשוב לחודשים העבריים.		הרב אריאל מסיים בתקווה שכאשר נזכה להיגאל גאולה שלימה גם מן הגלות האחרונה. וכשם שזכינו לכך שהיהודים יצאו מן הגלות, כן נזכה לראות שהגלות והגלותיות תצאנה מן היהודים ונשוב לחודשים העבריים.

	במקרא מוזכרים שמות אחרים לחודשים כמו ב[[ספר מלכים]]. ~~סיום~~ בנית [[בית המקדש הראשון]] ~~חל ב~~:"וּבַשָּׁנָה- הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-(מִשְׁפָּטָו) [מִשְׁפָּטָיו] ..." <ref>א',ו',ל"ח</ref>.		==ירח האיתנים וירח בול==

			במקרא מוזכרים שמות אחרים לחודשים כמו ב[[ספר מלכים]].

			* חודש תשרי הוא ''ירח האתנים'', בו נקבצו כל בני ישראל כפי שנאמר:"וַיִּקָּהֲלוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" <ref>א',ח',ב'</ref>

			* חודש מרחשוון הוא '''ירח בול''' היה החודש לסיום בנית [[בית המקדש הראשון]]וכך נאמר :"וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-(מִשְׁפָּטָו) [מִשְׁפָּטָיו] ..." <ref>א',ו',ל"ח</ref>.

	==לוח גזר==		==לוח גזר==

דניאל ונטורה: /* לוח גזר */

2009-01-29T13:02:20Z

לוח גזר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:02, 29 בינואר 2009
שורה 11:		שורה 11:

	==לוח גזר==		==לוח גזר==
			[[תמונה:Gezercalender.jpg\|left\|thumb\|250px\|לוח גזר - ויקישיתוף , התורם:רועים]]

	בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בעיר גזר נמצא לוח אבן גיר ששימש כלוח שנה חקלאי. הלוח מתוארך למאה ה-10 לפנה"ס. הלוח נחשב לכתובת העברית הקדומה ביותר הידועה לנו עד כה <ref>הלוח מוצג במוזיאון הארכיאולוגי באיסטנבול</ref>.		בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בעיר גזר נמצא לוח אבן גיר ששימש כלוח שנה חקלאי. הלוח מתוארך למאה ה-10 לפנה"ס. הלוח נחשב לכתובת העברית הקדומה ביותר הידועה לנו עד כה <ref>הלוח מוצג במוזיאון הארכיאולוגי באיסטנבול</ref>.

			המקור: [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%92%D7%96%D7%A8 לוח גזר] - הויקיפדיה העברית

	~~ירחו אספ~~- שני חודשי אסיף (תשרי~~-חשוון)<br />~~		* יַרְחַו אָסִ(י)ף - שני חודשי אסיף - [[תשרי]] ו[[חשון]].
	~~ירחו זרע~~- ~~שני חודשי זריעה (~~כסלו-טבת~~)<br />~~		* יַרְחַו זֶרַע - הזריעה ב[[כסלו]] ו[[טבת]].
	~~ירחו לקש~~- שני חודשי זריעה מאוחרת (שבט-אדר)~~<br />~~		* יַרְחַו לֶקֶשׁ - שני חודשי זריעה מאוחרת - [[שבט (חודש)\|שבט]] ו[[אדר]].
	~~ירח עצד פשת~~- חודש ~~קציר~~ הפשתה (~~ניסן~~)~~<br />~~		* יֶרַח עֲצַד פִּשְׁתָ(ה) - חודש עקירת הפשתה - חודש [[ניסן]].
	~~ירח קצר שערם~~- חודש קציר ~~השעורה~~ (~~אייר~~)~~<br />~~		* יֶרַח קְצִ(י)ר שְׂע(וֹ)רִם - חודש קציר השעורים - חודש [[אייר]].
	~~ירח קצר וכל~~- חודש ~~סיום~~ הקציר (סיוון~~)<br />~~		* יֶרַח קָצ(וֹ)ר וְכַלֵּ(ה) - חודש סוף הקציר וכנראה קציר החיטה - חודש [[סיוון]].
	~~ירחו זמר~~- שני ~~חודשי זמירת הגפנים/~~בציר ~~הענבים (~~תמוז-אב~~)<br />~~		* יַרְחַו זֶמֶר - שני חודשים של בציר - [[תמוז]] ו[[אב]].
	~~ירח קץ~~- חודש ~~קטיף~~ פירות הקיץ (אלול~~)<br />~~		* יֶרַח קֵץ - חודש ה[[קיץ]], קטיפת פירות הקיץ, למשל תאנים - חודש [[אלול]].

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==

דניאל ונטורה ב־12:39, 29 בינואר 2009

2009-01-29T12:39:58Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:39, 29 בינואר 2009
שורה 23:		שורה 23:
	ירח קץ- חודש קטיף פירות הקיץ (אלול)<br />		ירח קץ- חודש קטיף פירות הקיץ (אלול)<br />

	~~אבי- אביה שמו של בעל הלוח רשום בצד~~		== הערות שוליים ==
			<references />

	{{חודשי השנה}}		{{חודשי השנה}}

	[[קטגוריה:חודשי השנה]]		[[קטגוריה:חודשי השנה]]

דניאל ונטורה: דף חדש: '''חודשי השנה''' המקובלים נקראים בשמות הבבליים או הפרסיים. הרמב"ן מנמק זאת בפסוק מספר ירמיהו : "וְלֹ...

2009-01-29T12:39:05Z

דף חדש: '''חודשי השנה''' המקובלים נקראים בשמות הבבליים או הפרסיים. הרמב"ן מנמק זאת בפסוק מספר ירמיהו : "וְלֹ...

דף חדש

'''חודשי השנה''' המקובלים נקראים בשמות הבבליים או הפרסיים. ה[[רמב"ן]] מנמק זאת בפסוק מ[[ספר ירמיהו]] : "וְלֹא–יֵאָמֵר עוֹד חַי–ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת–בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, כִּי אִם–חַי–ה', אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת–בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן... והֲַשִׁבֹתִים עַל–אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם" <ref>ט"ז, י"ד–ט"ו</ref>

עד לשיבה מגלות בבל, שמות החודשים היו אלה אשר נקבעו בעת [[יציאת מצרים]]. לפי המובא ב[[ספר שמות]] בו נאמר:"החֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" <ref>י"ב, ב'</ref>. המצווה הראשונה שנצטווינו כעם, עוד בטרם יציאת מצרים היא לקבוע לנו לוח שנה משלנו.

הרב עזריאל אריאל, רב היישוב עטרת, כתב על '''ראשון לחודשי השנה''' <ref>בטאון יש"ע שלנו לפרשת בא תשס"ט</ref> כי אין אנו מונים מ[[הבריאה|בריאת העולם]] אלה ליציאת מצרים. גם מניין החודשים אינו מתחיל מראש השנה הכלל–עולמי - שהוא האחד בתשרי - כי אם מראש השנה לגאולת העם: [[חודש ניסן]]. וכך אומר הרמב"ן - נקראים חודשי השנה העבריים דווקא במספרים: החודש הראשון לחודשי הגאולה, החודש השני
לחודשי הגאולה וכו'. כל זאת, כדי שבכל צעד ושעל בחיינו נזכור את גאולתנו ואת יציאתנו ממצרים, כראשיתו של הסיפור היהודי.

הרב אריאל מסיים בתקווה שכאשר נזכה להיגאל גאולה שלימה גם מן הגלות האחרונה. וכשם שזכינו לכך שהיהודים יצאו מן הגלות, כן נזכה לראות שהגלות והגלותיות תצאנה מן היהודים ונשוב לחודשים העבריים.

במקרא מוזכרים שמות אחרים לחודשים כמו ב[[ספר מלכים]]. סיום בנית [[בית המקדש הראשון]] חל ב:"וּבַשָּׁנָה- הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-(מִשְׁפָּטָו) [מִשְׁפָּטָיו] ..." <ref>א',ו',ל"ח</ref>.

==לוח גזר==

בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בעיר גזר נמצא לוח אבן גיר ששימש כלוח שנה חקלאי. הלוח מתוארך למאה ה-10 לפנה"ס. הלוח נחשב לכתובת העברית הקדומה ביותר הידועה לנו עד כה <ref>הלוח מוצג במוזיאון הארכיאולוגי באיסטנבול</ref>.

ירחו אספ- שני חודשי אסיף (תשרי-חשוון) 
ירחו זרע- שני חודשי זריעה (כסלו-טבת) 
ירחו לקש- שני חודשי זריעה מאוחרת (שבט-אדר) 
ירח עצד פשת- חודש קציר הפשתה (ניסן) 
ירח קצר שערם- חודש קציר השעורה (אייר) 
ירח קצר וכל- חודש סיום הקציר (סיוון) 
ירחו זמר- שני חודשי זמירת הגפנים/בציר הענבים (תמוז-אב) 
ירח קץ- חודש קטיף פירות הקיץ (אלול) 

אבי- אביה שמו של בעל הלוח רשום בצד

{{חודשי השנה}}

[[קטגוריה:חודשי השנה]]