חגי הנביא - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: /* נבואת חיזוק לזרובבל */

2021-05-25T18:49:18Z

נבואת חיזוק לזרובבל

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:49, 25 במאי 2021
שורה 33:		שורה 33:
	===נבואת חיזוק לזרובבל===		===נבואת חיזוק לזרובבל===
	בסיום הספר, חגי פונה אל זרובבל ומתנבא כי הקב"ה עתיד להרעיש את הארץ ולהרעיש מלכויות אחת כנגד השניה, ולאחר מכן ייקח את זרובבל ויבחר בו {{ציטוטון\|בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' צְבָאוֹת אֶקָּחֲךָ זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי נְאֻם יְהוָה וְשַׂמְתִּיךָ כַּחוֹתָם כִּי בְךָ בָחַרְתִּי נְאֻם ה' צְבָאוֹת}}.		בסיום הספר, חגי פונה אל זרובבל ומתנבא כי הקב"ה עתיד להרעיש את הארץ ולהרעיש מלכויות אחת כנגד השניה, ולאחר מכן ייקח את זרובבל ויבחר בו {{ציטוטון\|בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' צְבָאוֹת אֶקָּחֲךָ זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי נְאֻם יְהוָה וְשַׂמְתִּיךָ כַּחוֹתָם כִּי בְךָ בָחַרְתִּי נְאֻם ה' צְבָאוֹת}}.
			{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:נביאי תרי עשר]]		[[קטגוריה:נביאי תרי עשר]]
	[[קטגוריה:אנשי כנסת הגדולה]]		[[קטגוריה:אנשי כנסת הגדולה]]

Wikiboss ב־18:48, 25 במאי 2021

2021-05-25T18:48:37Z

@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 בסוף נבואותיו מתנבא על נצחון ישראל על הגוים, וכן נבואה על זרובבל שהתבשר כי ישב על כיסא בית דוד.
 [[קטגוריה:נביאי תרי עשר]]
 [[קטגוריה:אנשי כנסת הגדולה]]

141.226.77.159 ב־08:24, 10 באוגוסט 2020

2020-08-10T08:24:48Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:24, 10 באוגוסט 2020
שורה 3:		שורה 3:
	מכונה ב[[מקרא]] {{מקור\|חגי א יג\|כן}} "מלאך ה'". את תורתו קיבל (יחד עם שאר אנשי כנסת הגדולה) מ[[ברוך בן נריה]] ([[רמב"ם]]), ויש אומרים מ[[יחזקאל בן בוזי]] {{דרוש מקור}}. התנבא בימי דריוש מלך [[פרס]].		מכונה ב[[מקרא]] {{מקור\|חגי א יג\|כן}} "מלאך ה'". את תורתו קיבל (יחד עם שאר אנשי כנסת הגדולה) מ[[ברוך בן נריה]] ([[רמב"ם]]), ויש אומרים מ[[יחזקאל בן בוזי]] {{דרוש מקור}}. התנבא בימי דריוש מלך [[פרס]].

	יש המסבירים, על פי עדותו של [[רבי דוסא בן הרכינס]] {{מקור\|בבלי יבמות טז א\|כן}}: "על מדוכה זו ישב חגי הנביא..." (כלומר, משמע שר' דוסא בן הרכינס ראה את חגי הנביא), כי חגי האריך ימים עד ימיו של רבי דוסא. לפי "ספר יוחסין" חי מאתיים שנה, ולפי הרמב"ם חי עד לאחר חורבן הבית. אמנם, [[רב שרירא גאון]] מסביר כי ר' דוסא לא ראה את חגי, אלא ~~ידע את המקום~~ במסורת.		יש המסבירים, על פי עדותו של [[רבי דוסא בן הרכינס]] {{מקור\|בבלי יבמות טז א\|כן}}: "על מדוכה זו ישב חגי הנביא..." (כלומר, משמע שר' דוסא בן הרכינס ראה את חגי הנביא), כי חגי האריך ימים עד ימיו של רבי דוסא. לפי "ספר יוחסין" חי מאתיים שנה, ולפי הרמב"ם חי עד לאחר חורבן הבית. אמנם, [[רב שרירא גאון]] מסביר כי ר' דוסא לא ראה את חגי, אלא קיבל במסורת שכך אמר הנביא חגי.

	הגמרא {{מקור\|בבלי מגילה ג א\|כן}}: "תרגום של נביאים [[יונתן בן עוזיאל]] אמרו מפי חגי [[זכריה הנביא\|זכריה]] ו[[מלאכי הנביא\|מלאכי]].		הגמרא {{מקור\|בבלי מגילה ג א\|כן}}: "תרגום של נביאים [[יונתן בן עוזיאל]] אמרו מפי חגי [[זכריה הנביא\|זכריה]] ו[[מלאכי הנביא\|מלאכי]].

EsB ב־10:00, 15 באפריל 2013

2013-04-15T10:00:09Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:00, 15 באפריל 2013
שורה 3:		שורה 3:
	מכונה ב[[מקרא]] {{מקור\|חגי א יג\|כן}} "מלאך ה'". את תורתו קיבל (יחד עם שאר אנשי כנסת הגדולה) מ[[ברוך בן נריה]] ([[רמב"ם]]), ויש אומרים מ[[יחזקאל בן בוזי]] {{דרוש מקור}}. התנבא בימי דריוש מלך [[פרס]].		מכונה ב[[מקרא]] {{מקור\|חגי א יג\|כן}} "מלאך ה'". את תורתו קיבל (יחד עם שאר אנשי כנסת הגדולה) מ[[ברוך בן נריה]] ([[רמב"ם]]), ויש אומרים מ[[יחזקאל בן בוזי]] {{דרוש מקור}}. התנבא בימי דריוש מלך [[פרס]].

	יש המסבירים, על פי עדותו של [[רבי דוסא בן הרכינס]] {{מקור\|בבלי יבמות טז א\|כן}}: "על מדוכה זו ישב חגי הנביא..." (כלומר, משמע שר' דוסא בן הרכינס ראה אץ חגי הנביא), כי חגי האריך ימים עד ימיו של רבי דוסא. לפי "ספר יוחסין" חי מאתיים שנה, ולפי הרמב"ם חי עד לאחר חורבן הבית. אמנם, [[רב שרירא גאון]] מסביר כי ר' דוסא לא ראה את חגי, אלא ידע את המקום במסורת.		יש המסבירים, על פי עדותו של [[רבי דוסא בן הרכינס]] {{מקור\|בבלי יבמות טז א\|כן}}: "על מדוכה זו ישב חגי הנביא..." (כלומר, משמע שר' דוסא בן הרכינס ראה את חגי הנביא), כי חגי האריך ימים עד ימיו של רבי דוסא. לפי "ספר יוחסין" חי מאתיים שנה, ולפי הרמב"ם חי עד לאחר חורבן הבית. אמנם, [[רב שרירא גאון]] מסביר כי ר' דוסא לא ראה את חגי, אלא ידע את המקום במסורת.

	הגמרא {{מקור\|בבלי מגילה ג א\|כן}}: "תרגום של נביאים [[יונתן בן עוזיאל]] אמרו מפי חגי [[זכריה הנביא\|זכריה]] ו[[מלאכי הנביא\|מלאכי]].		הגמרא {{מקור\|בבלי מגילה ג א\|כן}}: "תרגום של נביאים [[יונתן בן עוזיאל]] אמרו מפי חגי [[זכריה הנביא\|זכריה]] ו[[מלאכי הנביא\|מלאכי]].

אריאל ביגל נ"י ב־11:04, 23 בדצמבר 2011

2011-12-23T11:04:20Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:04, 23 בדצמבר 2011
שורה 1:		שורה 1:
	'''חגי''' היה מ[[נביא]]י ה[[תרי עשר]] בימי [[בית המקדש השני]]. נבואותיו מרכיבות את [[ספר חגי]]. היה מאנשי [[כנסת הגדולה]]- בית דינו של [[עזרא הסופר]].		'''חגי''' היה מ[[נביא]]י ה[[תרי עשר]] בימי [[בית המקדש השני]]. נבואותיו מרכיבות את [[ספר חגי]]. היה מאנשי [[כנסת הגדולה]]- בית דינו של [[עזרא הסופר]].

	מכונה ב[[מקרא]] {{מקור\|חגי א יג\|כן}} "מלאך ה'". את תורתו קיבל (יחד עם שאר אנשי כנסת הגדולה) מ[[ברוך בן נריה]] ([רמב"ם]]), ויש אומרים מ[[יחזקאל ~~הנביא~~]] {{דרוש מקור}}. התנבא בימי דריוש מלך [[פרס]].		מכונה ב[[מקרא]] {{מקור\|חגי א יג\|כן}} "מלאך ה'". את תורתו קיבל (יחד עם שאר אנשי כנסת הגדולה) מ[[ברוך בן נריה]] ([[רמב"ם]]), ויש אומרים מ[[יחזקאל בן בוזי]] {{דרוש מקור}}. התנבא בימי דריוש מלך [[פרס]].

	יש המסבירים, על פי עדותו של [[רבי דוסא בן הרכינס]] {{מקור\|בבלי יבמות טז א\|כן}}: "על מדוכה זו ישב חגי הנביא..." (כלומר, משמע שר' דוסא בן הרכינס ראה אץ חגי הנביא), כי חגי האריך ימים עד ימיו של רבי דוסא. לפי "ספר יוחסין" חי מאתיים שנה, ולפי הרמב"ם חי עד לאחר חורבן הבית. אמנם, [[רב שרירא גאון]] מסביר כי ר' דוסא לא ראה את חגי, אלא ידע את המקום במסורת.		יש המסבירים, על פי עדותו של [[רבי דוסא בן הרכינס]] {{מקור\|בבלי יבמות טז א\|כן}}: "על מדוכה זו ישב חגי הנביא..." (כלומר, משמע שר' דוסא בן הרכינס ראה אץ חגי הנביא), כי חגי האריך ימים עד ימיו של רבי דוסא. לפי "ספר יוחסין" חי מאתיים שנה, ולפי הרמב"ם חי עד לאחר חורבן הבית. אמנם, [[רב שרירא גאון]] מסביר כי ר' דוסא לא ראה את חגי, אלא ידע את המקום במסורת.

אריאל ביגל נ"י: דף חדש: '''חגי''' היה מנביאי התרי עשר בימי בית המקדש השני. נבואותיו מרכיבות את ספר חגי. היה מאנשי [[כנסת ה...

2011-12-23T11:03:58Z

דף חדש: '''חגי''' היה מנביאי התרי עשר בימי בית המקדש השני. נבואותיו מרכיבות את ספר חגי. היה מאנשי [[כנסת ה...

דף חדש

'''חגי''' היה מ[[נביא]]י ה[[תרי עשר]] בימי [[בית המקדש השני]]. נבואותיו מרכיבות את [[ספר חגי]]. היה מאנשי [[כנסת הגדולה]]- בית דינו של [[עזרא הסופר]].

מכונה ב[[מקרא]] {{מקור|חגי א יג|כן}} "מלאך ה'". את תורתו קיבל (יחד עם שאר אנשי כנסת הגדולה) מ[[ברוך בן נריה]] ([רמב"ם]]), ויש אומרים מ[[יחזקאל הנביא]] {{דרוש מקור}}. התנבא בימי דריוש מלך [[פרס]].

יש המסבירים, על פי עדותו של [[רבי דוסא בן הרכינס]] {{מקור|בבלי יבמות טז א|כן}}: "על מדוכה זו ישב חגי הנביא..." (כלומר, משמע שר' דוסא בן הרכינס ראה אץ חגי הנביא), כי חגי האריך ימים עד ימיו של רבי דוסא. לפי "ספר יוחסין" חי מאתיים שנה, ולפי הרמב"ם חי עד לאחר חורבן הבית. אמנם, [[רב שרירא גאון]] מסביר כי ר' דוסא לא ראה את חגי, אלא ידע את המקום במסורת.

הגמרא {{מקור|בבלי מגילה ג א|כן}}: "תרגום של נביאים [[יונתן בן עוזיאל]] אמרו מפי חגי [[זכריה הנביא|זכריה]] ו[[מלאכי הנביא|מלאכי]].

כמו כן, מסופר בגמרא כי שלושה נביאים אלו היו עם [[דניאל]] בזמן שראה את המראה הגדול עם המלאך, אולם למרות הם היו נביאים והוא לא, הם לא ראו את מה שראה הוא {{מקור|בבלי סנהדרין צג ב|כן}}.

בתקופתו, עם ישראל זנח את בנית בית המקדש לאחר שהופסקה, ובמלאות שבעים שנה ל[[גלות בבל]] התנבא חגי לעם ישראל שישובו לבנות את בית המקדש וכעת לא יוכלו גויי הארץ להפסיקם מהמלאכה.

בעם, ובראשם [[זרובבל בן שאלתיאל]] ו[[יהושע בן יהוצדק]] הכהן הגדול, שומע בקול חגי ומתחילים בהכנות לבנין בית המקדש. ה' מעודדם כי "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון" {{מקור|חגי ב ט|כן}}, כי היו אנשים שראו את הבית הראשון בכבודו והצטערו שהבית השני פחות ממנו.

חגי הכין את הכהנים לעבודה בבית המקדש, ובחן אותם בהלכות טומאה וטהרה.

בסוף נבואותיו מתנבא על נצחון ישראל על הגוים, וכן נבואה על זרובבל שהתבשר כי ישב על כיסא בית דוד.

[[קטגוריה:נביאי תרי עשר]]
[[קטגוריה:אנשי כנסת הגדולה]]