https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%96%D7%A8%D7%A2
זרע - היסטוריית גרסאות
2026-05-12T02:15:44Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%96%D7%A8%D7%A2&diff=136707&oldid=prev
Wikiboss: ביטול גרסה 136700 של 85.203.46.143 (שיחה)
2020-01-23T09:29:29Z
<p>ביטול גרסה 136700 של <a href="/wiki/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/85.203.46.143" title="מיוחד:תרומות/85.203.46.143">85.203.46.143</a> (<a href="/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:85.203.46.143&action=edit&redlink=1" class="new" title="שיחת משתמש:85.203.46.143 (הדף אינו קיים)">שיחה</a>)</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:29, 23 בינואר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפני הכל, יש לזכור: אוננות היא עניין מאוד בריא ומאוד נעים. לגבר שלא מקיים יחסי מין דרך קבע מומלץ מאוד לאונן עד לשפיכה לפחות פעם אחת ביום. כמובן, לגבר נשוי מומלץ כן בכל ימי הנידה של אשתו.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הגדרת המושג==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הגדרת המושג==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-136700:rev-136707:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%96%D7%A8%D7%A2&diff=136700&oldid=prev
85.203.46.143 ב־08:54, 23 בינואר 2020
2020-01-23T08:54:02Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:54, 23 בינואר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפני הכל, יש לזכור: אוננות היא עניין מאוד בריא ומאוד נעים. לגבר שלא מקיים יחסי מין דרך קבע מומלץ מאוד לאונן עד לשפיכה לפחות פעם אחת ביום. כמובן, לגבר נשוי מומלץ כן בכל ימי הנידה של אשתו.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הגדרת המושג==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הגדרת המושג==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-124783:rev-136700:php=table -->
</table>
85.203.46.143
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%96%D7%A8%D7%A2&diff=124783&oldid=prev
Wikiboss: ביטול גרסה 124751 של 37.142.179.39 (שיחה)
2019-02-26T09:14:05Z
<p>ביטול גרסה 124751 של <a href="/wiki/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/37.142.179.39" title="מיוחד:תרומות/37.142.179.39">37.142.179.39</a> (<a href="/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:37.142.179.39&action=edit&redlink=1" class="new" title="שיחת משתמש:37.142.179.39 (הדף אינו קיים)">שיחה</a>)</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:14, 26 בפברואר 2019</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אונקיות</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הגדרת המושג==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הגדרת המושג==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-124751:rev-124783:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%96%D7%A8%D7%A2&diff=124751&oldid=prev
37.142.179.39: תיקנתי שגיאה
2019-02-24T22:45:01Z
<p>תיקנתי שגיאה</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:45, 24 בפברואר 2019</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אונקיות</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הגדרת המושג==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הגדרת המושג==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
</table>
37.142.179.39
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%96%D7%A8%D7%A2&diff=105625&oldid=prev
37.142.175.99: /* רקע היסטורי */
2017-09-03T20:56:25Z
<p><span class="autocomment">רקע היסטורי</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:56, 3 בספטמבר 2017</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הזרע - בין היוונים היו שלש תיאוריות על מקור הזרע<ref>ראה - E. Reichman, ''Tradition ''</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הזרע - בין היוונים היו שלש תיאוריות על מקור הזרע<ref>ראה - E. Reichman, ''Tradition ''</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>31#:64, 1996.</ref>: האחת סברה, כי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמקורו </del>במוח, והוא נודד דרך חוט השדרה לתוך האשכים<ref>יתכן שזה ההסבר לדעה בחז"ל (חולין מה ב), שמי שנחבל בראשו לא יכול להוליד, וראה רש"י שם ד"ה שאינו מוליד. וביתר בירור נמצאת דעה זו בספר הבהיר, פנ"א. וראה בס' תניא פ"ב "שהבן נמשך ממוח האב", וראה שם בס' ביאור תניא מאת הרב ע. שטיינזלץ. וראה גם בערוה"ש אבהע"ז כג ג.</ref>; השניה סברה, שמקור הזרע מכל חלקי הגוף, וזרע הבא מחלק מסויים של גוף האב ייצור בעובר את אותו חלק. זו היתה דעתו של היפוקרטס<ref>דעה זו מוזכרת בס' שבילי אמונה, נתיב ד; מגן אבות לתשב"ץ דף לח ע"ב-לט ע"א.</ref>; והשלישית סברה, שמקור הזרע בדם, ולמעשה הניחו שאין הזרע אלא קריש מיוחד של דם. זו היתה דעתו של אריסטו<ref>דעה זו מוזכרת במגן אבות שם.</ref>. שכבת זרע היתה אמנם ידועה מאז ומעולם, שכן מדובר בהפרשה חיצונית ונראית לעין.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>31#:64, 1996.</ref>: האחת סברה, כי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקורו </ins>במוח, והוא נודד דרך חוט השדרה לתוך האשכים<ref>יתכן שזה ההסבר לדעה בחז"ל (חולין מה ב), שמי שנחבל בראשו לא יכול להוליד, וראה רש"י שם ד"ה שאינו מוליד. וביתר בירור נמצאת דעה זו בספר הבהיר, פנ"א. וראה בס' תניא פ"ב "שהבן נמשך ממוח האב", וראה שם בס' ביאור תניא מאת הרב ע. שטיינזלץ. וראה גם בערוה"ש אבהע"ז כג ג.</ref>; השניה סברה, שמקור הזרע מכל חלקי הגוף, וזרע הבא מחלק מסויים של גוף האב ייצור בעובר את אותו חלק. זו היתה דעתו של היפוקרטס<ref>דעה זו מוזכרת בס' שבילי אמונה, נתיב ד; מגן אבות לתשב"ץ דף לח ע"ב-לט ע"א.</ref>; והשלישית סברה, שמקור הזרע בדם, ולמעשה הניחו שאין הזרע אלא קריש מיוחד של דם. זו היתה דעתו של אריסטו<ref>דעה זו מוזכרת במגן אבות שם.</ref>. שכבת זרע היתה אמנם ידועה מאז ומעולם, שכן מדובר בהפרשה חיצונית ונראית לעין.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשון שראה ותיאר תא זרע בודד היה אנטוני ון-לווינהוק, ממציא המיקרוסקופ, אשר תיאר לראשונה תא זרע בשנת 1677<ref>A.W. Meyer, ''Bull Instit Hist Med ''</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשון שראה ותיאר תא זרע בודד היה אנטוני ון-לווינהוק, ממציא המיקרוסקופ, אשר תיאר לראשונה תא זרע בשנת 1677<ref>A.W. Meyer, ''Bull Instit Hist Med ''</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-101641:rev-105625:php=table -->
</table>
37.142.175.99
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%96%D7%A8%D7%A2&diff=101641&oldid=prev
2001:470:6B12:B0:0:0:0:76: שחזור אחרי כמה ניסיונות כושלים
2016-05-13T10:45:57Z
<p>שחזור אחרי כמה ניסיונות כושלים</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:45, 13 במאי 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l149">שורה 149:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 149:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דיני השחתת זרע האיש===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דיני השחתת זרע האיש===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור האיסור יש הסבורים, שאיסור השחתת זרע הוא מן התורה<ref><makor>סמ"ק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סימן </del>רצב;</makor> קרית ספר להמבי"ט איסורי ביאה פכ"א; מג"א סי' ג סקי"ד; פמ"ג א"א שם, ומש"ז שם סקי"ב; שו"ת חיים ושלום ח"ב סי' יח, וכן בספרו תוכחת חיים סדר שמות פי"ב דט"ו ע"ב; שו"ת מנחת יחיאל ח"ב סי' כב; שו"ת מחזה אברהם ח"ב חאבהע"ז סי' ה ד"ה ומ"ש כ"ת; שו"ת מהר"ש ענגיל ח"ו סי' יח; אור השנים יום ד, מ' לח, קיט; שו"ת אחיעזר ח"ג סי' כד.</ref>; יש מי שכתב, שהאיסור הוא הלכה למשה מסיני<ref>ערוך לנר, נידה יג א, ובשו"ת <makor>בנין ציון סי' קלז. וראה מה</makor> שכתב על כך הגרש"ז אויערבאך, הובא בנשמת אברהם חאבהע"ז סי' כג אות א.</ref>; ויש הסבורים, שהאיסור הוא מדרבנן<ref>שו"ת פני יהושע חאבהע"ז סי' מד; מטפחת ספרים ח"א ד' כ (אך ראה מה שכתבו באוצה"פ סי' כג סק"א אות א הע' ב); עזר מקודש אבהע"ז סי' כג ס"ב; שו"ת שבט מנשה סי' קב; שו"ת משיבת נפש ח"א סי' יח; שו"ת היכל יצחק ח"ב סי' יז.</ref>. יש מי שכתב, שהשאלה אם האיסור הוא מן התורה או מדרבנן היא מחלוקת ראשונים<ref>שו"ת תורת חסד ח"ב סי' מג, לשיטת <makor>תוס' סנהדרין נט ב</makor> ד"ה והא, האיסור מן התורה; ולשיטת הרמב"ן בחידושיו לנידה יג א, משמע שהאיסור מדרבנן.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור האיסור יש הסבורים, שאיסור השחתת זרע הוא מן התורה<ref><makor>סמ"ק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ' </ins>רצב;</makor> קרית ספר להמבי"ט איסורי ביאה פכ"א; מג"א סי' ג סקי"ד; פמ"ג א"א שם, ומש"ז שם סקי"ב; שו"ת חיים ושלום ח"ב סי' יח, וכן בספרו תוכחת חיים סדר שמות פי"ב דט"ו ע"ב; שו"ת מנחת יחיאל ח"ב סי' כב; שו"ת מחזה אברהם ח"ב חאבהע"ז סי' ה ד"ה ומ"ש כ"ת; שו"ת מהר"ש ענגיל ח"ו סי' יח; אור השנים יום ד, מ' לח, קיט; שו"ת אחיעזר ח"ג סי' כד.</ref>; יש מי שכתב, שהאיסור הוא הלכה למשה מסיני<ref>ערוך לנר, נידה יג א, ובשו"ת <makor>בנין ציון סי' קלז. וראה מה</makor> שכתב על כך הגרש"ז אויערבאך, הובא בנשמת אברהם חאבהע"ז סי' כג אות א.</ref>; ויש הסבורים, שהאיסור הוא מדרבנן<ref>שו"ת פני יהושע חאבהע"ז סי' מד; מטפחת ספרים ח"א ד' כ (אך ראה מה שכתבו באוצה"פ סי' כג סק"א אות א הע' ב); עזר מקודש אבהע"ז סי' כג ס"ב; שו"ת שבט מנשה סי' קב; שו"ת משיבת נפש ח"א סי' יח; שו"ת היכל יצחק ח"ב סי' יז.</ref>. יש מי שכתב, שהשאלה אם האיסור הוא מן התורה או מדרבנן היא מחלוקת ראשונים<ref>שו"ת תורת חסד ח"ב סי' מג, לשיטת <makor>תוס' סנהדרין נט ב</makor> ד"ה והא, האיסור מן התורה; ולשיטת הרמב"ן בחידושיו לנידה יג א, משמע שהאיסור מדרבנן.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לשיטה שאיסור השחתת זרע היא מן התורה יש מי שמנה אותו בתרי"ג המצוות<ref><makor>סמ"ק רצב;</makor> אור השנים, יום ד מצות ל"ת קיט; דרך מצוותיך, ב ב.</ref>; ויש הסבורים, שאינו נמנה עם שס"ה הלאווין<ref>ראה מה שכתב בנידון בשו"ת אגרות משה חאבהע"ז ח"ג סי' יד, בשיטת הרמב"ם.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לשיטה שאיסור השחתת זרע היא מן התורה יש מי שמנה אותו בתרי"ג המצוות<ref><makor>סמ"ק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ' </ins>רצב;</makor> אור השנים, יום ד מצות ל"ת קיט; דרך מצוותיך, ב ב.</ref>; ויש הסבורים, שאינו נמנה עם שס"ה הלאווין<ref>ראה מה שכתב בנידון בשו"ת אגרות משה חאבהע"ז ח"ג סי' יד, בשיטת הרמב"ם.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מאחר שאיסור השחתת זרע לא נתפרש באופן ישיר בתורה<ref>ראה בתניא ספ"ז, בטעם הדבר שלא נתפרש איסור זה בתורה.</ref>, נחלקו הפוסקים הסבורים שאיסורו מן התורה ביחס למקורו:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מאחר שאיסור השחתת זרע לא נתפרש באופן ישיר בתורה<ref>ראה בתניא ספ"ז, בטעם הדבר שלא נתפרש איסור זה בתורה.</ref>, נחלקו הפוסקים הסבורים שאיסורו מן התורה ביחס למקורו:</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l163">שורה 163:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 163:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש מי שכתב, שאיסור השחתת זרע הוא מדין חובל ומשחית, היינו כמו שאסור לאדם לחבול בגופו, כך אסור להשחית את זרעו<ref><makor>ערוך לנר נידה יג ב,</makor> וכן בשו"ת <makor>בנין ציון סי' קלז. וראה מה</makor> שהקשה על כך הגרש"ז אויערבאך, הובא בנשמת אברהם חאבהע"ז סי' כג אות א.</ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש מי שכתב, שאיסור השחתת זרע הוא מדין חובל ומשחית, היינו כמו שאסור לאדם לחבול בגופו, כך אסור להשחית את זרעו<ref><makor>ערוך לנר נידה יג ב,</makor> וכן בשו"ת <makor>בנין ציון סי' קלז. וראה מה</makor> שהקשה על כך הגרש"ז אויערבאך, הובא בנשמת אברהם חאבהע"ז סי' כג אות א.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש מי שלמד את האיסור מדור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המבו�</del><ref><makor>לבוש אבהע"ז כג א.</makor></ref>, שחטאו בהשחתת זרע<ref><makor>בראשית ו יב.</makor> <makor>רש"י שבת מא א</makor> ד"ה כאילו, ורש"י נידה יג א ד"ה כאילו. וראה עוד פרקי דר"א פכ"ה; אבות דר' נתן פל"ב; זוהר ח"א סו ב; חידושי רמב"ן וריטב"א נידה יג א; תו"ש בראשית פ"ו אות קנ.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש מי שלמד את האיסור מדור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המבול</ins><ref><makor>לבוש אבהע"ז כג א.</makor></ref>, שחטאו בהשחתת זרע<ref><makor>בראשית ו יב.</makor> <makor>רש"י שבת מא א</makor> ד"ה כאילו, ורש"י נידה יג א ד"ה כאילו. וראה עוד פרקי דר"א פכ"ה; אבות דר' נתן פל"ב; זוהר ח"א סו ב; חידושי רמב"ן וריטב"א נידה יג א; תו"ש בראשית פ"ו אות קנ.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש שלמדו האיסור ממעשה ער ואונן<ref>בראשית לח ז,י. <makor>בבלי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י�מות </del>לד ב;</makor> נידה יג א; רש"י עה"ת שם. ומעשה ער ואונן לפי הגמרא יבמות שם היה ששימשו שלא כדרכה. אך ברש"י עה"פ, והוא מבראשית רבה פפ"ה, מס' כלה פ"ב ס"ז, ומשנת ר' אליעזר פי"ח, הובא בתו"ש בראשית פל"ח אות מד, שהיו דשים מפנים וזורים מבחוץ. וראה בדעת זקנים בעלי התוספות עה"פ, ובריטב"א <makor>בבלי יבמות לד ב,</makor> ובתו"ש שם אות' מג-מד, שעמדו על הסתירה בין הגמרא למדרש. וראה באריכות בשו"ת דבר יהושע ח"ג חאבהע"ז סי' יח. ואגב יש להעיר, שבלשון העברית המודרנית, וכן בכמה מלשונות העמים, משמש המושג 'אוננות' [onanism] להוצאת זרע שלא על ידי קיום יחסי מין טבעיים.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש שלמדו האיסור ממעשה ער ואונן<ref>בראשית לח ז,י. <makor>בבלי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יבמות </ins>לד ב;</makor> נידה יג א; רש"י עה"ת שם. ומעשה ער ואונן לפי הגמרא יבמות שם היה ששימשו שלא כדרכה. אך ברש"י עה"פ, והוא מבראשית רבה פפ"ה, מס' כלה פ"ב ס"ז, ומשנת ר' אליעזר פי"ח, הובא בתו"ש בראשית פל"ח אות מד, שהיו דשים מפנים וזורים מבחוץ. וראה בדעת זקנים בעלי התוספות עה"פ, ובריטב"א <makor>בבלי יבמות לד ב,</makor> ובתו"ש שם אות' מג-מד, שעמדו על הסתירה בין הגמרא למדרש. וראה באריכות בשו"ת דבר יהושע ח"ג חאבהע"ז סי' יח. ואגב יש להעיר, שבלשון העברית המודרנית, וכן בכמה מלשונות העמים, משמש המושג 'אוננות' [onanism] להוצאת זרע שלא על ידי קיום יחסי מין טבעיים.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש מי שכתב לאסור השחתת זרע מהפסוק 'אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה'<ref><makor>ויקרא יח ו,</makor> לפי רב אהרן הכהן המובא בא"ע שם. אך ראה בא"ע שם שדחה דבריו, וכן דחה זאת בשו"ת שבט מנשה סי' קב.</ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש מי שכתב לאסור השחתת זרע מהפסוק 'אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה'<ref><makor>ויקרא יח ו,</makor> לפי רב אהרן הכהן המובא בא"ע שם. אך ראה בא"ע שם שדחה דבריו, וכן דחה זאת בשו"ת שבט מנשה סי' קב.</ref>.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-101640:rev-101641:php=table -->
</table>
2001:470:6B12:B0:0:0:0:76
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%96%D7%A8%D7%A2&diff=101640&oldid=prev
2001:470:6B12:E0:0:0:0:59 ב־10:41, 13 במאי 2016
2016-05-13T10:41:55Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:41, 13 במאי 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l149">שורה 149:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 149:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דיני השחתת זרע האיש===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דיני השחתת זרע האיש===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור האיסור יש הסבורים, שאיסור השחתת זרע הוא מן התורה<ref><makor>סמ"ק רצב;</makor> קרית ספר להמבי"ט איסורי ביאה פכ"א; מג"א סי' ג סקי"ד; פמ"ג א"א שם, ומש"ז שם סקי"ב; שו"ת חיים ושלום ח"ב סי' יח, וכן בספרו תוכחת חיים סדר שמות פי"ב דט"ו ע"ב; שו"ת מנחת יחיאל ח"ב סי' כב; שו"ת מחזה אברהם ח"ב חאבהע"ז סי' ה ד"ה ומ"ש כ"ת; שו"ת מהר"ש ענגיל ח"ו סי' יח; אור השנים יום ד, מ' לח, קיט; שו"ת אחיעזר ח"ג סי' כד.</ref>; יש מי שכתב, שהאיסור הוא הלכה למשה מסיני<ref>ערוך לנר, נידה יג א, ובשו"ת <makor>בנין ציון סי' קלז. וראה מה</makor> שכתב על כך הגרש"ז אויערבאך, הובא בנשמת אברהם חאבהע"ז סי' כג אות א.</ref>; ויש הסבורים, שהאיסור הוא מדרבנן<ref>שו"ת פני יהושע חאבהע"ז סי' מד; מטפחת ספרים ח"א ד' כ (אך ראה מה שכתבו באוצה"פ סי' כג סק"א אות א הע' ב); עזר מקודש אבהע"ז סי' כג ס"ב; שו"ת שבט מנשה סי' קב; שו"ת משיבת נפש ח"א סי' יח; שו"ת היכל יצחק ח"ב סי' יז.</ref>. יש מי שכתב, שהשאלה אם האיסור הוא מן התורה או מדרבנן היא מחלוקת ראשונים<ref>שו"ת תורת חסד ח"ב סי' מג, לשיטת <makor>תוס' סנהדרין נט ב</makor> ד"ה והא, האיסור מן התורה; ולשיטת הרמב"ן בחידושיו לנידה יג א, משמע שהאיסור מדרבנן.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור האיסור יש הסבורים, שאיסור השחתת זרע הוא מן התורה<ref><makor>סמ"ק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סימן </ins>רצב;</makor> קרית ספר להמבי"ט איסורי ביאה פכ"א; מג"א סי' ג סקי"ד; פמ"ג א"א שם, ומש"ז שם סקי"ב; שו"ת חיים ושלום ח"ב סי' יח, וכן בספרו תוכחת חיים סדר שמות פי"ב דט"ו ע"ב; שו"ת מנחת יחיאל ח"ב סי' כב; שו"ת מחזה אברהם ח"ב חאבהע"ז סי' ה ד"ה ומ"ש כ"ת; שו"ת מהר"ש ענגיל ח"ו סי' יח; אור השנים יום ד, מ' לח, קיט; שו"ת אחיעזר ח"ג סי' כד.</ref>; יש מי שכתב, שהאיסור הוא הלכה למשה מסיני<ref>ערוך לנר, נידה יג א, ובשו"ת <makor>בנין ציון סי' קלז. וראה מה</makor> שכתב על כך הגרש"ז אויערבאך, הובא בנשמת אברהם חאבהע"ז סי' כג אות א.</ref>; ויש הסבורים, שהאיסור הוא מדרבנן<ref>שו"ת פני יהושע חאבהע"ז סי' מד; מטפחת ספרים ח"א ד' כ (אך ראה מה שכתבו באוצה"פ סי' כג סק"א אות א הע' ב); עזר מקודש אבהע"ז סי' כג ס"ב; שו"ת שבט מנשה סי' קב; שו"ת משיבת נפש ח"א סי' יח; שו"ת היכל יצחק ח"ב סי' יז.</ref>. יש מי שכתב, שהשאלה אם האיסור הוא מן התורה או מדרבנן היא מחלוקת ראשונים<ref>שו"ת תורת חסד ח"ב סי' מג, לשיטת <makor>תוס' סנהדרין נט ב</makor> ד"ה והא, האיסור מן התורה; ולשיטת הרמב"ן בחידושיו לנידה יג א, משמע שהאיסור מדרבנן.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לשיטה שאיסור השחתת זרע היא מן התורה יש מי שמנה אותו בתרי"ג המצוות<ref><makor>סמ"ק רצב;</makor> אור השנים, יום ד מצות ל"ת קיט; דרך מצוותיך, ב ב.</ref>; ויש הסבורים, שאינו נמנה עם שס"ה הלאווין<ref>ראה מה שכתב בנידון בשו"ת אגרות משה חאבהע"ז ח"ג סי' יד, בשיטת הרמב"ם.</ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לשיטה שאיסור השחתת זרע היא מן התורה יש מי שמנה אותו בתרי"ג המצוות<ref><makor>סמ"ק רצב;</makor> אור השנים, יום ד מצות ל"ת קיט; דרך מצוותיך, ב ב.</ref>; ויש הסבורים, שאינו נמנה עם שס"ה הלאווין<ref>ראה מה שכתב בנידון בשו"ת אגרות משה חאבהע"ז ח"ג סי' יד, בשיטת הרמב"ם.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l163">שורה 163:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 163:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש מי שכתב, שאיסור השחתת זרע הוא מדין חובל ומשחית, היינו כמו שאסור לאדם לחבול בגופו, כך אסור להשחית את זרעו<ref><makor>ערוך לנר נידה יג ב,</makor> וכן בשו"ת <makor>בנין ציון סי' קלז. וראה מה</makor> שהקשה על כך הגרש"ז אויערבאך, הובא בנשמת אברהם חאבהע"ז סי' כג אות א.</ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש מי שכתב, שאיסור השחתת זרע הוא מדין חובל ומשחית, היינו כמו שאסור לאדם לחבול בגופו, כך אסור להשחית את זרעו<ref><makor>ערוך לנר נידה יג ב,</makor> וכן בשו"ת <makor>בנין ציון סי' קלז. וראה מה</makor> שהקשה על כך הגרש"ז אויערבאך, הובא בנשמת אברהם חאבהע"ז סי' כג אות א.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש מי שלמד את האיסור מדור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המבול</del><ref><makor>לבוש אבהע"ז כג א.</makor></ref>, שחטאו בהשחתת זרע<ref><makor>בראשית ו יב.</makor> <makor>רש"י שבת מא א</makor> ד"ה כאילו, ורש"י נידה יג א ד"ה כאילו. וראה עוד פרקי דר"א פכ"ה; אבות דר' נתן פל"ב; זוהר ח"א סו ב; חידושי רמב"ן וריטב"א נידה יג א; תו"ש בראשית פ"ו אות קנ.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש מי שלמד את האיסור מדור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המבו�</ins><ref><makor>לבוש אבהע"ז כג א.</makor></ref>, שחטאו בהשחתת זרע<ref><makor>בראשית ו יב.</makor> <makor>רש"י שבת מא א</makor> ד"ה כאילו, ורש"י נידה יג א ד"ה כאילו. וראה עוד פרקי דר"א פכ"ה; אבות דר' נתן פל"ב; זוהר ח"א סו ב; חידושי רמב"ן וריטב"א נידה יג א; תו"ש בראשית פ"ו אות קנ.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש שלמדו האיסור ממעשה ער ואונן<ref>בראשית לח ז,י. <makor>בבלי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יבמות </del>לד ב;</makor> נידה יג א; רש"י עה"ת שם. ומעשה ער ואונן לפי הגמרא יבמות שם היה ששימשו שלא כדרכה. אך ברש"י עה"פ, והוא מבראשית רבה פפ"ה, מס' כלה פ"ב ס"ז, ומשנת ר' אליעזר פי"ח, הובא בתו"ש בראשית פל"ח אות מד, שהיו דשים מפנים וזורים מבחוץ. וראה בדעת זקנים בעלי התוספות עה"פ, ובריטב"א <makor>בבלי יבמות לד ב,</makor> ובתו"ש שם אות' מג-מד, שעמדו על הסתירה בין הגמרא למדרש. וראה באריכות בשו"ת דבר יהושע ח"ג חאבהע"ז סי' יח. ואגב יש להעיר, שבלשון העברית המודרנית, וכן בכמה מלשונות העמים, משמש המושג 'אוננות' [onanism] להוצאת זרע שלא על ידי קיום יחסי מין טבעיים.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש שלמדו האיסור ממעשה ער ואונן<ref>בראשית לח ז,י. <makor>בבלי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י�מות </ins>לד ב;</makor> נידה יג א; רש"י עה"ת שם. ומעשה ער ואונן לפי הגמרא יבמות שם היה ששימשו שלא כדרכה. אך ברש"י עה"פ, והוא מבראשית רבה פפ"ה, מס' כלה פ"ב ס"ז, ומשנת ר' אליעזר פי"ח, הובא בתו"ש בראשית פל"ח אות מד, שהיו דשים מפנים וזורים מבחוץ. וראה בדעת זקנים בעלי התוספות עה"פ, ובריטב"א <makor>בבלי יבמות לד ב,</makor> ובתו"ש שם אות' מג-מד, שעמדו על הסתירה בין הגמרא למדרש. וראה באריכות בשו"ת דבר יהושע ח"ג חאבהע"ז סי' יח. ואגב יש להעיר, שבלשון העברית המודרנית, וכן בכמה מלשונות העמים, משמש המושג 'אוננות' [onanism] להוצאת זרע שלא על ידי קיום יחסי מין טבעיים.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש מי שכתב לאסור השחתת זרע מהפסוק 'אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה'<ref><makor>ויקרא יח ו,</makor> לפי רב אהרן הכהן המובא בא"ע שם. אך ראה בא"ע שם שדחה דבריו, וכן דחה זאת בשו"ת שבט מנשה סי' קב.</ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש מי שכתב לאסור השחתת זרע מהפסוק 'אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה'<ref><makor>ויקרא יח ו,</makor> לפי רב אהרן הכהן המובא בא"ע שם. אך ראה בא"ע שם שדחה דבריו, וכן דחה זאת בשו"ת שבט מנשה סי' קב.</ref>.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-101605:rev-101640:php=table -->
</table>
2001:470:6B12:E0:0:0:0:59
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%96%D7%A8%D7%A2&diff=101605&oldid=prev
2001:470:6B12:E0:0:0:0:59: ניסיון חוזר
2016-05-12T12:22:49Z
<p>ניסיון חוזר</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:22, 12 במאי 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l149">שורה 149:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 149:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דיני השחתת זרע האיש===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דיני השחתת זרע האיש===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור האיסור יש הסבורים, שאיסור השחתת זרע הוא מן התורה<ref><makor>סמ"ק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מצווה </del>רצב;</makor> קרית ספר להמבי"ט איסורי ביאה פכ"א; מג"א סי' ג סקי"ד; פמ"ג א"א שם, ומש"ז שם סקי"ב; שו"ת חיים ושלום ח"ב סי' יח, וכן בספרו תוכחת חיים סדר שמות פי"ב דט"ו ע"ב; שו"ת מנחת יחיאל ח"ב סי' כב; שו"ת מחזה אברהם ח"ב חאבהע"ז סי' ה ד"ה ומ"ש כ"ת; שו"ת מהר"ש ענגיל ח"ו סי' יח; אור השנים יום ד, מ' לח, קיט; שו"ת אחיעזר ח"ג סי' כד.</ref>; יש מי שכתב, שהאיסור הוא הלכה למשה מסיני<ref>ערוך לנר, נידה יג א, ובשו"ת <makor>בנין ציון סי' קלז. וראה מה</makor> שכתב על כך הגרש"ז אויערבאך, הובא בנשמת אברהם חאבהע"ז סי' כג אות א.</ref>; ויש הסבורים, שהאיסור הוא מדרבנן<ref>שו"ת פני יהושע חאבהע"ז סי' מד; מטפחת ספרים ח"א ד' כ (אך ראה מה שכתבו באוצה"פ סי' כג סק"א אות א הע' ב); עזר מקודש אבהע"ז סי' כג ס"ב; שו"ת שבט מנשה סי' קב; שו"ת משיבת נפש ח"א סי' יח; שו"ת היכל יצחק ח"ב סי' יז.</ref>. יש מי שכתב, שהשאלה אם האיסור הוא מן התורה או מדרבנן היא מחלוקת ראשונים<ref>שו"ת תורת חסד ח"ב סי' מג, לשיטת <makor>תוס' סנהדרין נט ב</makor> ד"ה והא, האיסור מן התורה; ולשיטת הרמב"ן בחידושיו לנידה יג א, משמע שהאיסור מדרבנן.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור האיסור יש הסבורים, שאיסור השחתת זרע הוא מן התורה<ref><makor>סמ"ק רצב;</makor> קרית ספר להמבי"ט איסורי ביאה פכ"א; מג"א סי' ג סקי"ד; פמ"ג א"א שם, ומש"ז שם סקי"ב; שו"ת חיים ושלום ח"ב סי' יח, וכן בספרו תוכחת חיים סדר שמות פי"ב דט"ו ע"ב; שו"ת מנחת יחיאל ח"ב סי' כב; שו"ת מחזה אברהם ח"ב חאבהע"ז סי' ה ד"ה ומ"ש כ"ת; שו"ת מהר"ש ענגיל ח"ו סי' יח; אור השנים יום ד, מ' לח, קיט; שו"ת אחיעזר ח"ג סי' כד.</ref>; יש מי שכתב, שהאיסור הוא הלכה למשה מסיני<ref>ערוך לנר, נידה יג א, ובשו"ת <makor>בנין ציון סי' קלז. וראה מה</makor> שכתב על כך הגרש"ז אויערבאך, הובא בנשמת אברהם חאבהע"ז סי' כג אות א.</ref>; ויש הסבורים, שהאיסור הוא מדרבנן<ref>שו"ת פני יהושע חאבהע"ז סי' מד; מטפחת ספרים ח"א ד' כ (אך ראה מה שכתבו באוצה"פ סי' כג סק"א אות א הע' ב); עזר מקודש אבהע"ז סי' כג ס"ב; שו"ת שבט מנשה סי' קב; שו"ת משיבת נפש ח"א סי' יח; שו"ת היכל יצחק ח"ב סי' יז.</ref>. יש מי שכתב, שהשאלה אם האיסור הוא מן התורה או מדרבנן היא מחלוקת ראשונים<ref>שו"ת תורת חסד ח"ב סי' מג, לשיטת <makor>תוס' סנהדרין נט ב</makor> ד"ה והא, האיסור מן התורה; ולשיטת הרמב"ן בחידושיו לנידה יג א, משמע שהאיסור מדרבנן.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לשיטה שאיסור השחתת זרע היא מן התורה יש מי שמנה אותו בתרי"ג המצוות<ref><makor>סמ"ק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מצווה </del>רצב;</makor> אור השנים, יום ד מצות ל"ת קיט; דרך מצוותיך, ב ב.</ref>; ויש הסבורים, שאינו נמנה עם שס"ה הלאווין<ref>ראה מה שכתב בנידון בשו"ת אגרות משה חאבהע"ז ח"ג סי' יד, בשיטת הרמב"ם.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לשיטה שאיסור השחתת זרע היא מן התורה יש מי שמנה אותו בתרי"ג המצוות<ref><makor>סמ"ק רצב;</makor> אור השנים, יום ד מצות ל"ת קיט; דרך מצוותיך, ב ב.</ref>; ויש הסבורים, שאינו נמנה עם שס"ה הלאווין<ref>ראה מה שכתב בנידון בשו"ת אגרות משה חאבהע"ז ח"ג סי' יד, בשיטת הרמב"ם.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מאחר שאיסור השחתת זרע לא נתפרש באופן ישיר בתורה<ref>ראה בתניא ספ"ז, בטעם הדבר שלא נתפרש איסור זה בתורה.</ref>, נחלקו הפוסקים הסבורים שאיסורו מן התורה ביחס למקורו:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מאחר שאיסור השחתת זרע לא נתפרש באופן ישיר בתורה<ref>ראה בתניא ספ"ז, בטעם הדבר שלא נתפרש איסור זה בתורה.</ref>, נחלקו הפוסקים הסבורים שאיסורו מן התורה ביחס למקורו:</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l163">שורה 163:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 163:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש מי שכתב, שאיסור השחתת זרע הוא מדין חובל ומשחית, היינו כמו שאסור לאדם לחבול בגופו, כך אסור להשחית את זרעו<ref><makor>ערוך לנר נידה יג ב,</makor> וכן בשו"ת <makor>בנין ציון סי' קלז. וראה מה</makor> שהקשה על כך הגרש"ז אויערבאך, הובא בנשמת אברהם חאבהע"ז סי' כג אות א.</ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש מי שכתב, שאיסור השחתת זרע הוא מדין חובל ומשחית, היינו כמו שאסור לאדם לחבול בגופו, כך אסור להשחית את זרעו<ref><makor>ערוך לנר נידה יג ב,</makor> וכן בשו"ת <makor>בנין ציון סי' קלז. וראה מה</makor> שהקשה על כך הגרש"ז אויערבאך, הובא בנשמת אברהם חאבהע"ז סי' כג אות א.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש מי שלמד את האיסור מדור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">�מבול</del><ref><makor>לבוש אבהע"ז כג א.</makor></ref>, שחטאו בהשחתת זרע<ref><makor>בראשית ו יב.</makor> <makor>רש"י שבת מא א</makor> ד"ה כאילו, ורש"י נידה יג א ד"ה כאילו. וראה עוד פרקי דר"א פכ"ה; אבות דר' נתן פל"ב; זוהר ח"א סו ב; חידושי רמב"ן וריטב"א נידה יג א; תו"ש בראשית פ"ו אות קנ.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש מי שלמד את האיסור מדור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המבול</ins><ref><makor>לבוש אבהע"ז כג א.</makor></ref>, שחטאו בהשחתת זרע<ref><makor>בראשית ו יב.</makor> <makor>רש"י שבת מא א</makor> ד"ה כאילו, ורש"י נידה יג א ד"ה כאילו. וראה עוד פרקי דר"א פכ"ה; אבות דר' נתן פל"ב; זוהר ח"א סו ב; חידושי רמב"ן וריטב"א נידה יג א; תו"ש בראשית פ"ו אות קנ.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש שלמדו האיסור ממעשה ער ואונן<ref>בראשית לח ז,י. <makor>בבלי יבמות לד ב;</makor> נידה יג א; רש"י עה"ת שם. ומעשה ער ואונן לפי הגמרא יבמות שם היה ששימשו שלא כדרכה. אך ברש"י עה"פ, והוא מבראשית רבה פפ"ה, מס' כלה פ"ב ס"ז, ומשנת ר' אליעזר פי"ח, הובא בתו"ש בראשית פל"ח אות מד, שהיו דשים מפנים וזורים מבחוץ. וראה בדעת זקנים בעלי התוספות עה"פ, ובריטב"א <makor>בבלי יבמות לד ב,</makor> ובתו"ש שם אות' מג-מד, שעמדו על הסתירה בין הגמרא למדרש. וראה באריכות בשו"ת דבר יהושע ח"ג חאבהע"ז סי' יח. ואגב יש להעיר, שבלשון העברית המודרנית, וכן בכמה מלשונות העמים, משמש המושג 'אוננות' [onanism] להוצאת זרע שלא על ידי קיום יחסי מין טבעיים.</ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש שלמדו האיסור ממעשה ער ואונן<ref>בראשית לח ז,י. <makor>בבלי יבמות לד ב;</makor> נידה יג א; רש"י עה"ת שם. ומעשה ער ואונן לפי הגמרא יבמות שם היה ששימשו שלא כדרכה. אך ברש"י עה"פ, והוא מבראשית רבה פפ"ה, מס' כלה פ"ב ס"ז, ומשנת ר' אליעזר פי"ח, הובא בתו"ש בראשית פל"ח אות מד, שהיו דשים מפנים וזורים מבחוץ. וראה בדעת זקנים בעלי התוספות עה"פ, ובריטב"א <makor>בבלי יבמות לד ב,</makor> ובתו"ש שם אות' מג-מד, שעמדו על הסתירה בין הגמרא למדרש. וראה באריכות בשו"ת דבר יהושע ח"ג חאבהע"ז סי' יח. ואגב יש להעיר, שבלשון העברית המודרנית, וכן בכמה מלשונות העמים, משמש המושג 'אוננות' [onanism] להוצאת זרע שלא על ידי קיום יחסי מין טבעיים.</ref>.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-101604:rev-101605:php=table -->
</table>
2001:470:6B12:E0:0:0:0:59
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%96%D7%A8%D7%A2&diff=101604&oldid=prev
2001:470:6B12:B0:0:0:0:76: שינוי דרך ציון המקור כדי שיקשר נכון
2016-05-12T12:19:47Z
<p>שינוי דרך ציון המקור כדי שיקשר נכון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:19, 12 במאי 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l149">שורה 149:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 149:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דיני השחתת זרע האיש===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דיני השחתת זרע האיש===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור האיסור יש הסבורים, שאיסור השחתת זרע הוא מן התורה<ref><makor>סמ"ק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ' </del>רצב;</makor> קרית ספר להמבי"ט איסורי ביאה פכ"א; מג"א סי' ג סקי"ד; פמ"ג א"א שם, ומש"ז שם סקי"ב; שו"ת חיים ושלום ח"ב סי' יח, וכן בספרו תוכחת חיים סדר שמות פי"ב דט"ו ע"ב; שו"ת מנחת יחיאל ח"ב סי' כב; שו"ת מחזה אברהם ח"ב חאבהע"ז סי' ה ד"ה ומ"ש כ"ת; שו"ת מהר"ש ענגיל ח"ו סי' יח; אור השנים יום ד, מ' לח, קיט; שו"ת אחיעזר ח"ג סי' כד.</ref>; יש מי שכתב, שהאיסור הוא הלכה למשה מסיני<ref>ערוך לנר, נידה יג א, ובשו"ת <makor>בנין ציון סי' קלז. וראה מה</makor> שכתב על כך הגרש"ז אויערבאך, הובא בנשמת אברהם חאבהע"ז סי' כג אות א.</ref>; ויש הסבורים, שהאיסור הוא מדרבנן<ref>שו"ת פני יהושע חאבהע"ז סי' מד; מטפחת ספרים ח"א ד' כ (אך ראה מה שכתבו באוצה"פ סי' כג סק"א אות א הע' ב); עזר מקודש אבהע"ז סי' כג ס"ב; שו"ת שבט מנשה סי' קב; שו"ת משיבת נפש ח"א סי' יח; שו"ת היכל יצחק ח"ב סי' יז.</ref>. יש מי שכתב, שהשאלה אם האיסור הוא מן התורה או מדרבנן היא מחלוקת ראשונים<ref>שו"ת תורת חסד ח"ב סי' מג, לשיטת <makor>תוס' סנהדרין נט ב</makor> ד"ה והא, האיסור מן התורה; ולשיטת הרמב"ן בחידושיו לנידה יג א, משמע שהאיסור מדרבנן.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור האיסור יש הסבורים, שאיסור השחתת זרע הוא מן התורה<ref><makor>סמ"ק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מצווה </ins>רצב;</makor> קרית ספר להמבי"ט איסורי ביאה פכ"א; מג"א סי' ג סקי"ד; פמ"ג א"א שם, ומש"ז שם סקי"ב; שו"ת חיים ושלום ח"ב סי' יח, וכן בספרו תוכחת חיים סדר שמות פי"ב דט"ו ע"ב; שו"ת מנחת יחיאל ח"ב סי' כב; שו"ת מחזה אברהם ח"ב חאבהע"ז סי' ה ד"ה ומ"ש כ"ת; שו"ת מהר"ש ענגיל ח"ו סי' יח; אור השנים יום ד, מ' לח, קיט; שו"ת אחיעזר ח"ג סי' כד.</ref>; יש מי שכתב, שהאיסור הוא הלכה למשה מסיני<ref>ערוך לנר, נידה יג א, ובשו"ת <makor>בנין ציון סי' קלז. וראה מה</makor> שכתב על כך הגרש"ז אויערבאך, הובא בנשמת אברהם חאבהע"ז סי' כג אות א.</ref>; ויש הסבורים, שהאיסור הוא מדרבנן<ref>שו"ת פני יהושע חאבהע"ז סי' מד; מטפחת ספרים ח"א ד' כ (אך ראה מה שכתבו באוצה"פ סי' כג סק"א אות א הע' ב); עזר מקודש אבהע"ז סי' כג ס"ב; שו"ת שבט מנשה סי' קב; שו"ת משיבת נפש ח"א סי' יח; שו"ת היכל יצחק ח"ב סי' יז.</ref>. יש מי שכתב, שהשאלה אם האיסור הוא מן התורה או מדרבנן היא מחלוקת ראשונים<ref>שו"ת תורת חסד ח"ב סי' מג, לשיטת <makor>תוס' סנהדרין נט ב</makor> ד"ה והא, האיסור מן התורה; ולשיטת הרמב"ן בחידושיו לנידה יג א, משמע שהאיסור מדרבנן.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לשיטה שאיסור השחתת זרע היא מן התורה יש מי שמנה אותו בתרי"ג המצוות<ref><makor>סמ"ק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ' </del>רצב;</makor> אור השנים, יום ד מצות ל"ת קיט; דרך מצוותיך, ב ב.</ref>; ויש הסבורים, שאינו נמנה עם שס"ה הלאווין<ref>ראה מה שכתב בנידון בשו"ת אגרות משה חאבהע"ז ח"ג סי' יד, בשיטת הרמב"ם.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לשיטה שאיסור השחתת זרע היא מן התורה יש מי שמנה אותו בתרי"ג המצוות<ref><makor>סמ"ק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מצווה </ins>רצב;</makor> אור השנים, יום ד מצות ל"ת קיט; דרך מצוותיך, ב ב.</ref>; ויש הסבורים, שאינו נמנה עם שס"ה הלאווין<ref>ראה מה שכתב בנידון בשו"ת אגרות משה חאבהע"ז ח"ג סי' יד, בשיטת הרמב"ם.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מאחר שאיסור השחתת זרע לא נתפרש באופן ישיר בתורה<ref>ראה בתניא ספ"ז, בטעם הדבר שלא נתפרש איסור זה בתורה.</ref>, נחלקו הפוסקים הסבורים שאיסורו מן התורה ביחס למקורו:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מאחר שאיסור השחתת זרע לא נתפרש באופן ישיר בתורה<ref>ראה בתניא ספ"ז, בטעם הדבר שלא נתפרש איסור זה בתורה.</ref>, נחלקו הפוסקים הסבורים שאיסורו מן התורה ביחס למקורו:</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l163">שורה 163:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 163:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש מי שכתב, שאיסור השחתת זרע הוא מדין חובל ומשחית, היינו כמו שאסור לאדם לחבול בגופו, כך אסור להשחית את זרעו<ref><makor>ערוך לנר נידה יג ב,</makor> וכן בשו"ת <makor>בנין ציון סי' קלז. וראה מה</makor> שהקשה על כך הגרש"ז אויערבאך, הובא בנשמת אברהם חאבהע"ז סי' כג אות א.</ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש מי שכתב, שאיסור השחתת זרע הוא מדין חובל ומשחית, היינו כמו שאסור לאדם לחבול בגופו, כך אסור להשחית את זרעו<ref><makor>ערוך לנר נידה יג ב,</makor> וכן בשו"ת <makor>בנין ציון סי' קלז. וראה מה</makor> שהקשה על כך הגרש"ז אויערבאך, הובא בנשמת אברהם חאבהע"ז סי' כג אות א.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש מי שלמד את האיסור מדור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המבול</del><ref><makor>לבוש אבהע"ז כג א.</makor></ref>, שחטאו בהשחתת זרע<ref><makor>בראשית ו יב.</makor> <makor>רש"י שבת מא א</makor> ד"ה כאילו, ורש"י נידה יג א ד"ה כאילו. וראה עוד פרקי דר"א פכ"ה; אבות דר' נתן פל"ב; זוהר ח"א סו ב; חידושי רמב"ן וריטב"א נידה יג א; תו"ש בראשית פ"ו אות קנ.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש מי שלמד את האיסור מדור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">�מבול</ins><ref><makor>לבוש אבהע"ז כג א.</makor></ref>, שחטאו בהשחתת זרע<ref><makor>בראשית ו יב.</makor> <makor>רש"י שבת מא א</makor> ד"ה כאילו, ורש"י נידה יג א ד"ה כאילו. וראה עוד פרקי דר"א פכ"ה; אבות דר' נתן פל"ב; זוהר ח"א סו ב; חידושי רמב"ן וריטב"א נידה יג א; תו"ש בראשית פ"ו אות קנ.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש שלמדו האיסור ממעשה ער ואונן<ref>בראשית לח ז,י. <makor>בבלי יבמות לד ב;</makor> נידה יג א; רש"י עה"ת שם. ומעשה ער ואונן לפי הגמרא יבמות שם היה ששימשו שלא כדרכה. אך ברש"י עה"פ, והוא מבראשית רבה פפ"ה, מס' כלה פ"ב ס"ז, ומשנת ר' אליעזר פי"ח, הובא בתו"ש בראשית פל"ח אות מד, שהיו דשים מפנים וזורים מבחוץ. וראה בדעת זקנים בעלי התוספות עה"פ, ובריטב"א <makor>בבלי יבמות לד ב,</makor> ובתו"ש שם אות' מג-מד, שעמדו על הסתירה בין הגמרא למדרש. וראה באריכות בשו"ת דבר יהושע ח"ג חאבהע"ז סי' יח. ואגב יש להעיר, שבלשון העברית המודרנית, וכן בכמה מלשונות העמים, משמש המושג 'אוננות' [onanism] להוצאת זרע שלא על ידי קיום יחסי מין טבעיים.</ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש שלמדו האיסור ממעשה ער ואונן<ref>בראשית לח ז,י. <makor>בבלי יבמות לד ב;</makor> נידה יג א; רש"י עה"ת שם. ומעשה ער ואונן לפי הגמרא יבמות שם היה ששימשו שלא כדרכה. אך ברש"י עה"פ, והוא מבראשית רבה פפ"ה, מס' כלה פ"ב ס"ז, ומשנת ר' אליעזר פי"ח, הובא בתו"ש בראשית פל"ח אות מד, שהיו דשים מפנים וזורים מבחוץ. וראה בדעת זקנים בעלי התוספות עה"פ, ובריטב"א <makor>בבלי יבמות לד ב,</makor> ובתו"ש שם אות' מג-מד, שעמדו על הסתירה בין הגמרא למדרש. וראה באריכות בשו"ת דבר יהושע ח"ג חאבהע"ז סי' יח. ואגב יש להעיר, שבלשון העברית המודרנית, וכן בכמה מלשונות העמים, משמש המושג 'אוננות' [onanism] להוצאת זרע שלא על ידי קיום יחסי מין טבעיים.</ref>.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-85164:rev-101604:php=table -->
</table>
2001:470:6B12:B0:0:0:0:76
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%96%D7%A8%D7%A2&diff=85164&oldid=prev
Yeshivaorgil bot: :קטגוריה:רפואה והלכה לערכי האנציקלופדיה ההלכתית רפואית
2013-07-02T06:29:57Z
<p><a href="/wiki/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94" title="קטגוריה:רפואה והלכה">קטגוריה:רפואה והלכה</a> לערכי האנציקלופדיה ההלכתית רפואית</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:29, 2 ביולי 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l291">שורה 291:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 291:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהות זרע האשה נידון על ידי הפרשנים והפוסקים ביחס לפירוש הפסוק 'אשה כי תזריע וילדה זכר'<ref><makor>ויקרא יב ב.</makor></ref>, וביחס למאמר חז"ל "אשה מזרעת תחילה יולדת זכר, איש מזריע תחילה יולדת נקבה"<ref>נידה לא א.</ref>. יש שהסבירו, ש'תזריע' פירושו הריון<ref>אונקלוס, תרגום יונתן, הרס"ג והרשב"ם עה"פ שם; וראה פירושים שונים למילה 'תזריע' בפירושי האברבנאל, המלבי"ם, העמק דבר ומפרשים אחרים עה"פ, וכן בס' חומת אנך להחיד"א.</ref>. אך לשון 'תזריע' בהפעיל משמע, שהאשה פעילה בתהליך ההפריה, ומכאן פירוש חז"ל שהיא מזרעת תחילה. יש מי שהסביר, שפעולת האשה בעת הביאה, בתנועות הנרתיק והוצאת ההפרשות של צוואר הרחם, יכולים להשפיע על אוכלוסית תאי הזרע, להגביר או להחליש את פעילותם של תאי ה-X, או ה-Y, ובכך להשפיע על התוצאה של וולד זכר או נקבה<ref>י. לוי, קורות, ה, חוב' ט-י, תמוז תשל"א, עמ' 716; הנ"ל, קורות, ו, חוב' ה-ו, תשרי תשל"ד, עמ' 309. וראה פירושו של הרב י. קופרמן על הספורנו <makor>ויקרא יב ב</makor> הע' 4-9.</ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהות זרע האשה נידון על ידי הפרשנים והפוסקים ביחס לפירוש הפסוק 'אשה כי תזריע וילדה זכר'<ref><makor>ויקרא יב ב.</makor></ref>, וביחס למאמר חז"ל "אשה מזרעת תחילה יולדת זכר, איש מזריע תחילה יולדת נקבה"<ref>נידה לא א.</ref>. יש שהסבירו, ש'תזריע' פירושו הריון<ref>אונקלוס, תרגום יונתן, הרס"ג והרשב"ם עה"פ שם; וראה פירושים שונים למילה 'תזריע' בפירושי האברבנאל, המלבי"ם, העמק דבר ומפרשים אחרים עה"פ, וכן בס' חומת אנך להחיד"א.</ref>. אך לשון 'תזריע' בהפעיל משמע, שהאשה פעילה בתהליך ההפריה, ומכאן פירוש חז"ל שהיא מזרעת תחילה. יש מי שהסביר, שפעולת האשה בעת הביאה, בתנועות הנרתיק והוצאת ההפרשות של צוואר הרחם, יכולים להשפיע על אוכלוסית תאי הזרע, להגביר או להחליש את פעילותם של תאי ה-X, או ה-Y, ובכך להשפיע על התוצאה של וולד זכר או נקבה<ref>י. לוי, קורות, ה, חוב' ט-י, תמוז תשל"א, עמ' 716; הנ"ל, קורות, ו, חוב' ה-ו, תשרי תשל"ד, עמ' 309. וראה פירושו של הרב י. קופרמן על הספורנו <makor>ויקרא יב ב</makor> הע' 4-9.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מרבית הראשונים זיהו את 'זרע' האשה עם דם נידה, וסברו שיש לאשה יכולת הפעלה של 'הזרע' שלה. כך יש מי שכתב, "כי האשה אף על פי שיש לה ביצים כביצי הזכר, או שלא יעשה בהן זרע כלל, או שהזרע ההוא נקפא, ולא עושה דבר בעובר. אבל אומרם 'מזרעת' על דם הרחם, שיתאסף בשעת גמר ביאה באם, ומתאחז בזרע הזכר"<ref>רמב"ן עה"ת <makor>ויקרא יב ב.</makor></ref>; וכן יש מי שכתב, "הכוונה בלשון 'מזרעת' על זרע הנקבה, שהוא דם הנידות, כי אשה אין לה זרע, אבל הדם שלה שברחם הוא הזרע שלה, והוא הנקרא אודם"<ref>רבנו בחיי ויקרא שם. וראה שם באריכות על הויכוח בין חכמי ישראל וחכמי אומות העולם מהו החלק של האב והאם ביצירת הוולד. וראה ע' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עֻבָּר </del>וע' תורשה, על דעות שונות להסבר יצירת העובר, וחלקם של האיש והאשה ביצירה זו.</ref>; וכן יש מי שכתב, שהוולד נוצר מדם הנידה ומזרע האיש, ולדעתו 'תזריע' מתכווין להנאת האשה מן התשמיש<ref>היינו orgasm.</ref>, ואין זה חלק חיוני ביצירת העובר<ref>הרשב"ץ בהקדמתו למגן אבות.</ref>. וכן כתבו מהאחרונים, שזרע האשה היינו דם נידה, שבא לפעמים על ידי חימוד<ref>מעדני יו"ט על הרא"ש נידה פ"ב אות ב; ספר הברית לר' פינחס אליהו, 1797, ח"א סי' יז; חזו"א אישות סי' לו אות ג, וחזו"א יו"ד סי' קד אות ג. וראה בע' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עֻבָּר </del>הע' 19 ואילך, ובע' תורשה ברקע ההיסטורי, על הדעות השונות מחוקרי יוון הקדומה, וביניהם אריסטו, אשר אמנם סברו שהעובר נוצר מזרע האיש ומדם נידה של האשה, ולהם רמזו הפרשנים הראשונים, כגון הא"ע, הרמב"ן ורבנו בחיי. וראה בדרשות על התורה לר' יהושע אבן שועיב, דמ"ט ע"א, שדעת גדולי הרופאים בימי חכמי יוון ובזמנו, וכן דעת חכמינו אשר שמעו מהם, שהעובר נוצר מזרע האיש ומדם האשה. וראה עוד בשו"ת הריב"ש סי' תמז.</ref>. אכן דעות אלו קשות להבנה מבחינה רפואית, שכן לפי הידוע לנו כיום, אין כל שייכות בין דם הנידה ליצירת העובר, ועל כן קשה מה שייך השחתה על דם נידה, וכן קשה שדם נידה ממילא הולך לאיבוד, ואין לאשה שליטה רצונית על כך<ref>ראה א. שטינברג, אסיא, ד, תשמ"ג, עמ' 139 ואילך.</ref>. לעומת זאת, יש מהראשונים שזיהה את 'זרע' האשה עם חומר בשחלה, וכך יש מי שכתב "בין חדר לפרוזדור הוא המקום שיש בו שתי ביצים של אשה, והשבילים שבהן מתבשלת שכבת זרע שלה, מקום זה הוא הנקרא עליה"<ref>רמב"ם פיהמ"ש נידה ב ה, וכן באיסורי ביאה ה ד.</ref>, ולכאורה משמע שתיאר את הביציות שבשחלות<ref>ואמנם כך תיאר את המצב הרופא היווני גלינוס בספרו המיוחד על הזרע. וראה מאירי נידה יז ב, ומאמרו של הרב מ. כשר, נועם ח, תשכ"ה, עמ' 331-325, על דברי הרמב"ם הנ"ל. וראה עוד דברי ספורנו <makor>ויקרא יב ב,</makor> ופירושו של הרב י. קופרמן שם. וראה עוד בע' רחם ברקע המדעי, על מבנה איברי המין של האשה.</ref>. ועוד יש מי שתיאר את חריגת הביצית מהשחלה, ופגישתה ברחם עם הזרע הבא מבחוץ<ref>ס' שבילי אמונה, עמ' קעז.</ref>. אכן גם לדעות שהסבירו את 'זרע' האשה שהיא הביצית, והיא החומר הפורה באשה המקביל לזרע באיש, ולפי ידיעותינו ברפואה כיום, עדיין קשה הדין של איסור השחתת 'זרע' האשה, שכן מה שייך השחתה והזרעה מכוונת מצד האשה, כאשר מדובר בתהליך טבעי, ולא תלוי ברצונה של האשה<ref>ראה א. שטינברג, שם.</ref>. ומרבני דורנו יש מי שכתב, שמישמוש והרהור לא גורם בנשים שום דבר, ואף שלפעמים רואות דם מחימוד, אין ראיית דם שום איסור<ref>שו"ת אגרות משה חאבהע"ז ח"א סי' סט.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מרבית הראשונים זיהו את 'זרע' האשה עם דם נידה, וסברו שיש לאשה יכולת הפעלה של 'הזרע' שלה. כך יש מי שכתב, "כי האשה אף על פי שיש לה ביצים כביצי הזכר, או שלא יעשה בהן זרע כלל, או שהזרע ההוא נקפא, ולא עושה דבר בעובר. אבל אומרם 'מזרעת' על דם הרחם, שיתאסף בשעת גמר ביאה באם, ומתאחז בזרע הזכר"<ref>רמב"ן עה"ת <makor>ויקרא יב ב.</makor></ref>; וכן יש מי שכתב, "הכוונה בלשון 'מזרעת' על זרע הנקבה, שהוא דם הנידות, כי אשה אין לה זרע, אבל הדם שלה שברחם הוא הזרע שלה, והוא הנקרא אודם"<ref>רבנו בחיי ויקרא שם. וראה שם באריכות על הויכוח בין חכמי ישראל וחכמי אומות העולם מהו החלק של האב והאם ביצירת הוולד. וראה ע' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עֻבָּר </ins>וע' תורשה, על דעות שונות להסבר יצירת העובר, וחלקם של האיש והאשה ביצירה זו.</ref>; וכן יש מי שכתב, שהוולד נוצר מדם הנידה ומזרע האיש, ולדעתו 'תזריע' מתכווין להנאת האשה מן התשמיש<ref>היינו orgasm.</ref>, ואין זה חלק חיוני ביצירת העובר<ref>הרשב"ץ בהקדמתו למגן אבות.</ref>. וכן כתבו מהאחרונים, שזרע האשה היינו דם נידה, שבא לפעמים על ידי חימוד<ref>מעדני יו"ט על הרא"ש נידה פ"ב אות ב; ספר הברית לר' פינחס אליהו, 1797, ח"א סי' יז; חזו"א אישות סי' לו אות ג, וחזו"א יו"ד סי' קד אות ג. וראה בע' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עֻבָּר </ins>הע' 19 ואילך, ובע' תורשה ברקע ההיסטורי, על הדעות השונות מחוקרי יוון הקדומה, וביניהם אריסטו, אשר אמנם סברו שהעובר נוצר מזרע האיש ומדם נידה של האשה, ולהם רמזו הפרשנים הראשונים, כגון הא"ע, הרמב"ן ורבנו בחיי. וראה בדרשות על התורה לר' יהושע אבן שועיב, דמ"ט ע"א, שדעת גדולי הרופאים בימי חכמי יוון ובזמנו, וכן דעת חכמינו אשר שמעו מהם, שהעובר נוצר מזרע האיש ומדם האשה. וראה עוד בשו"ת הריב"ש סי' תמז.</ref>. אכן דעות אלו קשות להבנה מבחינה רפואית, שכן לפי הידוע לנו כיום, אין כל שייכות בין דם הנידה ליצירת העובר, ועל כן קשה מה שייך השחתה על דם נידה, וכן קשה שדם נידה ממילא הולך לאיבוד, ואין לאשה שליטה רצונית על כך<ref>ראה א. שטינברג, אסיא, ד, תשמ"ג, עמ' 139 ואילך.</ref>. לעומת זאת, יש מהראשונים שזיהה את 'זרע' האשה עם חומר בשחלה, וכך יש מי שכתב "בין חדר לפרוזדור הוא המקום שיש בו שתי ביצים של אשה, והשבילים שבהן מתבשלת שכבת זרע שלה, מקום זה הוא הנקרא עליה"<ref>רמב"ם פיהמ"ש נידה ב ה, וכן באיסורי ביאה ה ד.</ref>, ולכאורה משמע שתיאר את הביציות שבשחלות<ref>ואמנם כך תיאר את המצב הרופא היווני גלינוס בספרו המיוחד על הזרע. וראה מאירי נידה יז ב, ומאמרו של הרב מ. כשר, נועם ח, תשכ"ה, עמ' 331-325, על דברי הרמב"ם הנ"ל. וראה עוד דברי ספורנו <makor>ויקרא יב ב,</makor> ופירושו של הרב י. קופרמן שם. וראה עוד בע' רחם ברקע המדעי, על מבנה איברי המין של האשה.</ref>. ועוד יש מי שתיאר את חריגת הביצית מהשחלה, ופגישתה ברחם עם הזרע הבא מבחוץ<ref>ס' שבילי אמונה, עמ' קעז.</ref>. אכן גם לדעות שהסבירו את 'זרע' האשה שהיא הביצית, והיא החומר הפורה באשה המקביל לזרע באיש, ולפי ידיעותינו ברפואה כיום, עדיין קשה הדין של איסור השחתת 'זרע' האשה, שכן מה שייך השחתה והזרעה מכוונת מצד האשה, כאשר מדובר בתהליך טבעי, ולא תלוי ברצונה של האשה<ref>ראה א. שטינברג, שם.</ref>. ומרבני דורנו יש מי שכתב, שמישמוש והרהור לא גורם בנשים שום דבר, ואף שלפעמים רואות דם מחימוד, אין ראיית דם שום איסור<ref>שו"ת אגרות משה חאבהע"ז ח"א סי' סט.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השחתת זרע באשה יש הסבורים, שאין אשה מוזהרת כלל על איסור השחתת זרע, לא על השחתת זרעה, ולא על השחתת זרע בעלה<ref>ר"ת בתוס' <makor>בבלי יבמות יב ב</makor> ד"ה שלש, ובכתובות לט א ד"ה שלש; רשב"א נידה יג א. וראה משל"מ איסורי ביאה כא יח; ברכ"י יו"ד שלה אות ה; שו"ת תורת חסד סי' מג אות יט; שו"ת מחנה חיים ח"א סי' נג.</ref>. וטעמם: משום שקושרים איסור השחתת זרע במצות פריה ורביה<ref>וראה במנ"ח סוף מ' א, שדווקא אם אינן מצוות אפילו על לשבת יצרה, אינן מצוות על השחתת זרע.</ref>; יש הסבורים, שנשים מוזהרות על השחתת זרע, הן של עצמן, והן של בעליהן<ref>תוס' ורא"ש נידה יג א, ותוס' <makor>בבלי יבמות יב ב</makor> ד"ה שלש - בשיטת רש"י; הר"י בתוס' <makor>בבלי כתובות לט א</makor> ד"ה שלש; רמב"ן, רשב"א, ר"ן וריטב"א בחידושיהם לנידה שם; רמב"ן, ריטב"א ורא"ש, הובאו בשטמ"ק <makor>בבלי כתובות לט א;</makor> מעדני יו"ט נידה רפ"ב אות ב. וראה באוצה"פ סי' כג סק"א אות ד, בשיטת הרמב"ן. וראה בפתח עינים להחיד"א נידה שם; שו"ת שרידי אש ח"ג סי' קכז; הגאון מטשעבין בקובץ תורת ארץ ישראל, שנה יח, סי' כא, תש"ז.</ref>; יש הסוברים, שאין האשה מוזהרת על השחתת זרעה, אבל מוזהרת היא על השחתת זרע בעלה<ref>שיטת רש"י, אליבא דהרא"ש והריטב"א בשטמ"ק <makor>בבלי כתובות לט א,</makor> שו"ת שואל ומשיב מהדו"ת ח"ג סי' מד, ופני משה אבהע"ז סי' כג סק"ב; הריב"ש בשיטמ"ק <makor>בבלי כתובות עב א;</makor> שו"ת הרדב"ז ח"ג סי' אלף כב (תקצו). וראה עוד בשו"ת אבני נזר סי' עט אות ט; שו"ת רעק"א סי' עב. וראה בשו"ת אור גדול סי' לז, מה שהקשה על שיטה זו.</ref>; יש הסבורים, שאסורה להשחית זרע עצמה, אבל לא זרע בעלה<ref>תוספי הרא"ש נידה יג א ד"ה נשים, אליבא דשיטת רש"י ור"ח; שו"ת תורת חסד סי' מג אות יט, אליבא דהרשב"א. וראה רא"ש פ"ד דנידה סי' א, וטושו"ע אבהע"ז קצו יג. וראה עוד במעדני יו"ט רפ"ב דנידה אות ב, בעניין נשים המסוללות זו בזו; שו"ת שרידי אש ח"ג סי' יד.</ref>, לפי שהאיסור הוא על היוצא ממנו ולא על המשחית, והמשחית זרעו של אחר אינו עובר על השחתה אף על פי שגרם לה, ואשה שמאבדת זרע הבעל אינה בהשחתה, שאין היא גרועה מאחר<ref>חזו"א אבהע"ז נשים סי' לז, וחזו"א יו"ד סי' קד אות ב.</ref>; ויש הסבורים, שאין אשה מוזהרת על השחתת זרעה אלא מדרבנן<ref>שו"ת תורת חסד סי' מג אות ב; שו"ת חדות יעקב תניינא סי' לא.</ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השחתת זרע באשה יש הסבורים, שאין אשה מוזהרת כלל על איסור השחתת זרע, לא על השחתת זרעה, ולא על השחתת זרע בעלה<ref>ר"ת בתוס' <makor>בבלי יבמות יב ב</makor> ד"ה שלש, ובכתובות לט א ד"ה שלש; רשב"א נידה יג א. וראה משל"מ איסורי ביאה כא יח; ברכ"י יו"ד שלה אות ה; שו"ת תורת חסד סי' מג אות יט; שו"ת מחנה חיים ח"א סי' נג.</ref>. וטעמם: משום שקושרים איסור השחתת זרע במצות פריה ורביה<ref>וראה במנ"ח סוף מ' א, שדווקא אם אינן מצוות אפילו על לשבת יצרה, אינן מצוות על השחתת זרע.</ref>; יש הסבורים, שנשים מוזהרות על השחתת זרע, הן של עצמן, והן של בעליהן<ref>תוס' ורא"ש נידה יג א, ותוס' <makor>בבלי יבמות יב ב</makor> ד"ה שלש - בשיטת רש"י; הר"י בתוס' <makor>בבלי כתובות לט א</makor> ד"ה שלש; רמב"ן, רשב"א, ר"ן וריטב"א בחידושיהם לנידה שם; רמב"ן, ריטב"א ורא"ש, הובאו בשטמ"ק <makor>בבלי כתובות לט א;</makor> מעדני יו"ט נידה רפ"ב אות ב. וראה באוצה"פ סי' כג סק"א אות ד, בשיטת הרמב"ן. וראה בפתח עינים להחיד"א נידה שם; שו"ת שרידי אש ח"ג סי' קכז; הגאון מטשעבין בקובץ תורת ארץ ישראל, שנה יח, סי' כא, תש"ז.</ref>; יש הסוברים, שאין האשה מוזהרת על השחתת זרעה, אבל מוזהרת היא על השחתת זרע בעלה<ref>שיטת רש"י, אליבא דהרא"ש והריטב"א בשטמ"ק <makor>בבלי כתובות לט א,</makor> שו"ת שואל ומשיב מהדו"ת ח"ג סי' מד, ופני משה אבהע"ז סי' כג סק"ב; הריב"ש בשיטמ"ק <makor>בבלי כתובות עב א;</makor> שו"ת הרדב"ז ח"ג סי' אלף כב (תקצו). וראה עוד בשו"ת אבני נזר סי' עט אות ט; שו"ת רעק"א סי' עב. וראה בשו"ת אור גדול סי' לז, מה שהקשה על שיטה זו.</ref>; יש הסבורים, שאסורה להשחית זרע עצמה, אבל לא זרע בעלה<ref>תוספי הרא"ש נידה יג א ד"ה נשים, אליבא דשיטת רש"י ור"ח; שו"ת תורת חסד סי' מג אות יט, אליבא דהרשב"א. וראה רא"ש פ"ד דנידה סי' א, וטושו"ע אבהע"ז קצו יג. וראה עוד במעדני יו"ט רפ"ב דנידה אות ב, בעניין נשים המסוללות זו בזו; שו"ת שרידי אש ח"ג סי' יד.</ref>, לפי שהאיסור הוא על היוצא ממנו ולא על המשחית, והמשחית זרעו של אחר אינו עובר על השחתה אף על פי שגרם לה, ואשה שמאבדת זרע הבעל אינה בהשחתה, שאין היא גרועה מאחר<ref>חזו"א אבהע"ז נשים סי' לז, וחזו"א יו"ד סי' קד אות ב.</ref>; ויש הסבורים, שאין אשה מוזהרת על השחתת זרעה אלא מדרבנן<ref>שו"ת תורת חסד סי' מג אות ב; שו"ת חדות יעקב תניינא סי' לא.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l308">שורה 308:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 308:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:רפואה והלכה]]</ins></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-41352:rev-85164:php=table -->
</table>
Yeshivaorgil bot