https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%A2%D7%94_%28%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA%29זריעה (מקוואות) - היסטוריית גרסאות2026-04-28T18:34:20Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%A2%D7%94_(%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA)&diff=46204&oldid=prevאריאל ביגל נ"י ב־07:00, 16 ביוני 20112011-06-16T07:00:28Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:00, 16 ביוני 2011</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טומאה וטהרה</del>]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקוואות</ins>]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-46190:rev-46204:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%A2%D7%94_(%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA)&diff=46190&oldid=prevטישיו ב־19:05, 15 ביוני 20112011-06-15T19:05:53Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:05, 15 ביוני 2011</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתלמוד מובא מספר פעמים עניין הזריעה, בקשר לטהר מים שנטמאו. כך למשל מסופר בתלמוד{{הערה|{{מקור|בבלי פסחים לד ב}}.}}, כאשר [[ניסוך המים]] המתבצע ב[[בית המקדש]] ב[[חג הסוכות]] על גבי [[מזבח החיצון|המזבח]], היה חל ב[[שבת]], היו ממלאים את המים מ[[מעיין השילוח]] בערב שבת, שהרי אסור [[איסור הוצאה|לצאת בשבת]] מחוץ ל[[תחום שבת]], ומעיין השלוח היה מחוץ לתחום. כאשר המים נטמאו ביממה שבין שאיבתן לניסוך המים, היו משיקים אותם במי המעיין שהיו מחוברים ל[[אמת המים]] שב[[עזרה]], ובכך היו מטהרין אותם. ברש"י מסביר את ההשקה ב"זריעה", - {{ציטוטון|מים סלקא להו השקה דזו היא זריעתן משעברו עליהן מי המקוה ונעשה חיבור ובטלו}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתלמוד מובא מספר פעמים עניין הזריעה, בקשר לטהר מים שנטמאו. כך למשל מסופר בתלמוד{{הערה|{{מקור|בבלי פסחים לד ב}}.}}, כאשר [[ניסוך המים]] המתבצע ב[[בית המקדש]] ב[[חג הסוכות]] על גבי [[מזבח החיצון|המזבח]], היה חל ב[[שבת]], היו ממלאים את המים מ[[מעיין השילוח]] בערב שבת, שהרי אסור [[איסור הוצאה|לצאת בשבת]] מחוץ ל[[תחום שבת]], ומעיין השלוח היה מחוץ לתחום. כאשר המים נטמאו ביממה שבין שאיבתן לניסוך המים, היו משיקים אותם במי המעיין שהיו מחוברים ל[[אמת המים]] שב[[עזרה]], ובכך היו מטהרין אותם. ברש"י מסביר את ההשקה ב"זריעה", - {{ציטוטון|מים סלקא להו השקה דזו היא זריעתן משעברו עליהן מי המקוה ונעשה חיבור ובטלו}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אופן הזריעה== </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אופן הזריעה== </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הזריעה מתבצעת בכך שפותחים את ברז המים לתוך בור שבו ישנם ארבעים סאה של מי גשמים. המים נשפכים אל עבר בור הזריעה, מתחברים אליהם ומקבלים דין של "מי גשמים", ולאחר מכן דינם כמים כשרים לכל דבר ועניין, וניתן לטבול בהם ללא כל הכשר נוסף{{הערה|ראה עוד ב{{מקור|ר"ש מקוואות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב</del>'}} וב{{מקור|ר"ש מקוואות ג'}}.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הזריעה מתבצעת בכך שפותחים את ברז המים לתוך בור שבו ישנם ארבעים סאה של מי גשמים. המים נשפכים אל עבר בור הזריעה, מתחברים אליהם ומקבלים דין של "מי גשמים", ולאחר מכן דינם כמים כשרים לכל דבר ועניין, וניתן לטבול בהם ללא כל הכשר נוסף{{הערה|ראה עוד ב{{מקור|ר"ש מקוואות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה</ins>'}} וב{{מקור|ר"ש מקוואות ג'}}.}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסוג אוצר זה על בור הטבילה להיות יבש לגמרי לפני מילויו כיון שדי בכמות של שלושה לוגין כ-1200 מ"ל בקירוב כדי לפסול את המקוה. אמנם לאחר שנתמלא הבור בארבעים סאה שוב כל כמות מים אינה פוסלת ובלבד שהמים לא יצאו מחוץ לבור הטבילה. נהוג למלא את אוצר הזריעה ידי "[[המשכה]]". מזרימים מים מרשת המים העירונית על גבי תעלה בקרקע שניתנת לחילחול (צמנט ביחס גבוה של חול) באורך שלושה [[טפח|טפחים]] (כשלושים ס"מ) וברוחב של טפח (כ-10 ס"מ) יש לוודא לפני כן שיש בבור הזריעה רוב מים כשרים (ממי גשמים) למעשה כיום נהוג להשתמש בשתי הצורות, גם בזריעה וגם ב[[השקה]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסוג אוצר זה על בור הטבילה להיות יבש לגמרי לפני מילויו כיון שדי בכמות של שלושה לוגין כ-1200 מ"ל בקירוב כדי לפסול את המקוה. אמנם לאחר שנתמלא הבור בארבעים סאה שוב כל כמות מים אינה פוסלת ובלבד שהמים לא יצאו מחוץ לבור הטבילה. נהוג למלא את אוצר הזריעה ידי "[[המשכה]]". מזרימים מים מרשת המים העירונית על גבי תעלה בקרקע שניתנת לחילחול (צמנט ביחס גבוה של חול) באורך שלושה [[טפח|טפחים]] (כשלושים ס"מ) וברוחב של טפח (כ-10 ס"מ) יש לוודא לפני כן שיש בבור הזריעה רוב מים כשרים (ממי גשמים) למעשה כיום נהוג להשתמש בשתי הצורות, גם בזריעה וגם ב[[השקה]].</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-46189:rev-46190:php=table -->
</table>טישיוhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%A2%D7%94_(%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA)&diff=46189&oldid=prevטישיו ב־19:05, 15 ביוני 20112011-06-15T19:05:06Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:05, 15 ביוני 2011</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l18">שורה 18:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 18:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת, ראשונים אחרים ובראשם ה[[רמב"ם]], סבורים כי המשכה היא כדי לבטל את '''פסול השאיבה'''. ההלכה היא, שמים שאובים פוסלים את המקווה רק באופן ש"שלושה לוגים נפלו למקווה", ורק אם נפלו למקווה מתוך כלי, שנים או שלוש (אך לא יותר), ובפעם אחת (כך שקילוח הכלי השני התחיל לפני שהסתיים קילוח הכלי הראשון, וכן השלישי לפני שהסתיים קילוח השני), ובכך שממשיכים את המים, גורמים לכך שהמקווה לא נוצר מתוך מים שאובים באופן ישיר, אך אין צורך לבטל את מהות השאיבה שהתבצע בגוף המים, כאשר נשאבו בכלי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת, ראשונים אחרים ובראשם ה[[רמב"ם]], סבורים כי המשכה היא כדי לבטל את '''פסול השאיבה'''. ההלכה היא, שמים שאובים פוסלים את המקווה רק באופן ש"שלושה לוגים נפלו למקווה", ורק אם נפלו למקווה מתוך כלי, שנים או שלוש (אך לא יותר), ובפעם אחת (כך שקילוח הכלי השני התחיל לפני שהסתיים קילוח הכלי הראשון, וכן השלישי לפני שהסתיים קילוח השני), ובכך שממשיכים את המים, גורמים לכך שהמקווה לא נוצר מתוך מים שאובים באופן ישיר, אך אין צורך לבטל את מהות השאיבה שהתבצע בגוף המים, כאשר נשאבו בכלי.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נחלקו הר"ש והרמב"ם האם צריך שהמים השאובים יתערבו עם מי הגשמים על הקרקע (זו היא דעת ה[[ר"ש]]{{הערה|{{מקור|ר"ש מקוואות ד'}}}}), או אם די בהמשכה על גבי הקרקע (דעת הרמב"ם).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נחלקו הר"ש והרמב"ם האם צריך שהמים השאובים יתערבו עם מי הגשמים על הקרקע (זו היא דעת ה[[ר"ש]]{{הערה|{{מקור|ר"ש מקוואות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד' </ins>ד'}}}}), או אם די בהמשכה על גבי הקרקע (דעת הרמב"ם).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:טומאה וטהרה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:טומאה וטהרה]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-46187:rev-46189:php=table -->
</table>טישיוhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%A2%D7%94_(%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA)&diff=46187&oldid=prevטישיו: ערך שיצרתי בויקיפדיה2011-06-15T18:59:47Z<p>ערך שיצרתי בויקיפדיה</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>בהלכות [[מקווה]], '''זריעה''' היא אחת מהדרכים בהם מכשירים [[מים שאובים]] לטבילה, על ידי חיבורם למי גשמים שבמקווה שיש בו ארבעים סאה מי גשמים.<br />
==המקור==<br />
בתלמוד מובא מספר פעמים עניין הזריעה, בקשר לטהר מים שנטמאו. כך למשל מסופר בתלמוד{{הערה|{{מקור|בבלי פסחים לד ב}}.}}, כאשר [[ניסוך המים]] המתבצע ב[[בית המקדש]] ב[[חג הסוכות]] על גבי [[מזבח החיצון|המזבח]], היה חל ב[[שבת]], היו ממלאים את המים מ[[מעיין השילוח]] בערב שבת, שהרי אסור [[איסור הוצאה|לצאת בשבת]] מחוץ ל[[תחום שבת]], ומעיין השלוח היה מחוץ לתחום. כאשר המים נטמאו ביממה שבין שאיבתן לניסוך המים, היו משיקים אותם במי המעיין שהיו מחוברים ל[[אמת המים]] שב[[עזרה]], ובכך היו מטהרין אותם. ברש"י מסביר את ההשקה ב"זריעה", - {{ציטוטון|מים סלקא להו השקה דזו היא זריעתן משעברו עליהן מי המקוה ונעשה חיבור ובטלו}}.<br />
==אופן הזריעה== <br />
הזריעה מתבצעת בכך שפותחים את ברז המים לתוך בור שבו ישנם ארבעים סאה של מי גשמים. המים נשפכים אל עבר בור הזריעה, מתחברים אליהם ומקבלים דין של "מי גשמים", ולאחר מכן דינם כמים כשרים לכל דבר ועניין, וניתן לטבול בהם ללא כל הכשר נוסף{{הערה|ראה עוד ב{{מקור|ר"ש מקוואות ב'}} וב{{מקור|ר"ש מקוואות ג'}}.}}.<br />
<br />
בסוג אוצר זה על בור הטבילה להיות יבש לגמרי לפני מילויו כיון שדי בכמות של שלושה לוגין כ-1200 מ"ל בקירוב כדי לפסול את המקוה. אמנם לאחר שנתמלא הבור בארבעים סאה שוב כל כמות מים אינה פוסלת ובלבד שהמים לא יצאו מחוץ לבור הטבילה. נהוג למלא את אוצר הזריעה ידי "[[המשכה]]". מזרימים מים מרשת המים העירונית על גבי תעלה בקרקע שניתנת לחילחול (צמנט ביחס גבוה של חול) באורך שלושה [[טפח|טפחים]] (כשלושים ס"מ) וברוחב של טפח (כ-10 ס"מ) יש לוודא לפני כן שיש בבור הזריעה רוב מים כשרים (ממי גשמים) למעשה כיום נהוג להשתמש בשתי הצורות, גם בזריעה וגם ב[[השקה]].<br />
<br />
למרות שניתן להכשיר את המים השאובים גם לאחר שנכנסו לבור הטבילה על ידי [[השקה|השקתם]] לבור המי גשמים, סובר ה[[חזון איש]] כי כדאי לבצע את הזריעה באופן האמור בו המים מתערבים עם מי הגשמים בכניסתם למקווה, שכן באופן כזה המים שבבור הזריעה מתחלפים בתדירות גבוהה מאוד, שהרי הם מתערבים עם מי הברז, ומצד שני המים כשרים לגמרי על ידי זריעתם במי הגשמים ושוב אין כל בעיה בכך שהם מתערבים זה בזה. לעומת זאת בבור השקה, מי הגשמים אינם מתערבים כל כך, ואחרי התיישנם הם עלולים להזדהם, דבר העומד בסתירה לאחד מכללי המקוואות, כי המקווה צריך להיות נקי ככל האפשר לרווחת הטובלות. מלבד זאת, יש להקפיד ביותר על נקיות המקווה שלא למנוע טבילת נשים שרחוקות מהיהדות ועלולות להמנע מטבילה במקווה כזה.<br />
<br />
==המשכה==<br />
<br />
לפי חלק מהראשונים, גם ה[[המשכה]] מועילה להכשיר את פסול המים השאובים מדין "זריעה". המים חוזרים למקומם הטבעי - הקרקע, ומשם הם מגיעים למקווה, ושוב אינם מים שאובים אלא מים טבעיים. לפי זה צריך שתהא הקרקע, קרקע כזו הראויה לבלוע את המים, שאז המים נבלעים בקרקע, והם באים למקווה מתוך הקרקע. כך כותב המקור הראשוני להלכה זו, שהוא [[הרוקח]]{{הערה|סימן שע"ז}}{{ציטוטון|{{מונחון|וקיימא לן|להלכה אנו פוסקים}} מקווה שהשאיבה במשיכה כשר בפרק א' דתמורה, כי אתא [[רב דימי]] אמר [[רבי יוחנן]] שאובה שהמשיכה כולה טהורה, היינו בקרקע המשיכה בארץ להבלע, נתבטלו אגב קרקע, וכשנמשכו לגומא נעשות כאלו באות מלחלוחית הקרקע, אבל לא על גבי רצפת אבנים ודפין לא נתבטל תורת השאיבה וקיימא לן משנת רבי [[אליעזר בן יעקב]] קב ונקי}}.<br />
<br />
בהסבר מפורט יותר, מסביר [[המרדכי]]{{הערה|פ"ב דשבועות סוף סימן תשמ"ה}}:{{ציטוטון|ולא נראה לי{{הערה|כוונתו על מה דעת הרא"ם: {{ציטוטון|וכתב הרא"מ בסימן י' וז"ל שמעתי דמפרש דההלכה למשה מסיני, {{מונחון|לא שנא|לא משנה}} המשיכה על גבי קרקע או רצפת אבנים}}}}, דלא אמר [[רבי יוחנן]] אלא שהמשיכה על גבי קרקע שראוי לבלוע ואז נתבטלו אגב קרקע וכשזוחלת לגומא נעשית כאלו באו מתמצית הקרקע, '''כי נתבטל מהם שם שאובים''', אבל המשיכה על גבי רצפת [[אבן|אבנים]] או נסרים שאינן ראוין להבליע, לא נתבטל שם שאובים {{מונחון|מינייהו|מהם}} שהרי אינם יכולים לדונם כאלו באו מתמצית הקרקע, שהרי אינן יכולים לבלוע מהתמצית}}.<br />
לפי שיטה זו, ההמשכה היא כדי לבטל את השאיבה כליל, וזאת בכך שהם חוזרים למקומם הטבעי - לקרקע.<br />
<br />
לעומת זאת, ראשונים אחרים ובראשם ה[[רמב"ם]], סבורים כי המשכה היא כדי לבטל את '''פסול השאיבה'''. ההלכה היא, שמים שאובים פוסלים את המקווה רק באופן ש"שלושה לוגים נפלו למקווה", ורק אם נפלו למקווה מתוך כלי, שנים או שלוש (אך לא יותר), ובפעם אחת (כך שקילוח הכלי השני התחיל לפני שהסתיים קילוח הכלי הראשון, וכן השלישי לפני שהסתיים קילוח השני), ובכך שממשיכים את המים, גורמים לכך שהמקווה לא נוצר מתוך מים שאובים באופן ישיר, אך אין צורך לבטל את מהות השאיבה שהתבצע בגוף המים, כאשר נשאבו בכלי.<br />
<br />
נחלקו הר"ש והרמב"ם האם צריך שהמים השאובים יתערבו עם מי הגשמים על הקרקע (זו היא דעת ה[[ר"ש]]{{הערה|{{מקור|ר"ש מקוואות ד'}}}}), או אם די בהמשכה על גבי הקרקע (דעת הרמב"ם).<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:טומאה וטהרה]]</div>טישיו