דניאל ונטורה ב־21:38, 4 באוגוסט 2009

2009-08-04T21:38:00Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:38, 4 באוגוסט 2009
שורה 1:		שורה 1:
	'''זכרונות ארץ ישראל''' הוא מפעלו של [[אברהם יערי]]. שני הכרכים של הזכרונות, סך הכל 1,301 עמודים, הם אוסף של 120 פרקי זכרונות ארץ ישראל . התקופה הנסקרת בשני הכרכים היא ~~מ[[המאה~~ ה-17]] בה תאר את סבלות יהודי ירושלים והרפתקאות מחדשי היישוב היהודי ב[[טבריה]] עד להקמת יישובי [[חומה ומגדל]] בשנת 1937 ו[[המרד הערבי הגדול]], מאורעות הדמים של השנים 1937 - 1938. בסוף הכרך השני מובא אוסף של מקורות ביבליוגרפיים לנושאים השונים.		'''זכרונות ארץ ישראל''' הוא מפעלו של [[אברהם יערי]]. שני הכרכים של הזכרונות, סך הכל 1,301 עמודים, הם אוסף של 120 פרקי זכרונות ארץ ישראל . התקופה הנסקרת בשני הכרכים היא מהמאה ה-17 בה תאר את סבלות יהודי ירושלים והרפתקאות מחדשי היישוב היהודי ב[[טבריה]] עד להקמת יישובי [[חומה ומגדל]] בשנת 1937 ו[[המרד הערבי הגדול]], מאורעות הדמים של השנים 1937 - 1938. בסוף הכרך השני מובא אוסף של מקורות ביבליוגרפיים לנושאים השונים.

	בין השאר מובאים בכרך הראשון הזכרונות ~~מ[[המאה~~ ה-17~~]] וה[[המאה~~ ה-18]] של ראשי הקהילות היהודיות ב[[ירושלים]], טבריה, [[עכו]], [[צפת]] ו[[יפו]] ומייסדי המושבות [[פתח תקוה]], [[ראשון לציון]], [[ראש פינה]] , [[זכרון יעקב]] ואפילו [[באר טוביה]]. כן מובאים הזכרונות של האישים: [[יהושע ילין]], [[יוסף ריבלין]], [[יואל משה סולומון]], [[משה סמילנסקי]], [[אברהם שפירא]] ו[[זלמן דוד ליבונטין]].		בין השאר מובאים בכרך הראשון הזכרונות מהמאה ה-17 והמאה ה-18 של ראשי הקהילות היהודיות ב[[ירושלים]], טבריה, [[עכו]], [[צפת]] ו[[יפו]] ומייסדי המושבות [[פתח תקוה]], [[ראשון לציון]], [[ראש פינה]] , [[זכרון יעקב]] ואפילו [[באר טוביה]]. כן מובאים הזכרונות של האישים: [[יהושע ילין]], [[יוסף ריבלין]], [[יואל משה סולומון]], [[משה סמילנסקי]], [[אברהם שפירא]] ו[[זלמן דוד ליבונטין]].

	בכרך השני זכרונות: [[לוין אפשטיין\|אליהו זאב לוין-אפשטיין]], משה סמילנסקי, [[מאיר דיזנגוף]], [[הלל יפה]], [[מנחם מנדל אוסישקין\|מנחם אוסישקין]], [[אהרון דוד גורדון]], ועוד.		בכרך השני זכרונות: [[לוין אפשטיין\|אליהו זאב לוין-אפשטיין]], משה סמילנסקי, [[מאיר דיזנגוף]], [[הלל יפה]], [[מנחם מנדל אוסישקין\|מנחם אוסישקין]], [[אהרון דוד גורדון]], ועוד.

דניאל ונטורה ב־01:47, 28 באוגוסט 2008

2008-08-28T01:47:03Z

דף חדש

'''זכרונות ארץ ישראל''' הוא מפעלו של [[אברהם יערי]]. שני הכרכים של הזכרונות, סך הכל 1,301 עמודים, הם אוסף של 120 פרקי זכרונות ארץ ישראל . התקופה הנסקרת בשני הכרכים היא מ[[המאה ה-17]] בה תאר את סבלות יהודי ירושלים והרפתקאות מחדשי היישוב היהודי ב[[טבריה]] עד להקמת יישובי [[חומה ומגדל]] בשנת 1937 ו[[המרד הערבי הגדול]], מאורעות הדמים של השנים 1937 - 1938. בסוף הכרך השני מובא אוסף של מקורות ביבליוגרפיים לנושאים השונים.

בין השאר מובאים בכרך הראשון הזכרונות מ[[המאה ה-17]] וה[[המאה ה-18]] של ראשי הקהילות היהודיות ב[[ירושלים]], טבריה, [[עכו]], [[צפת]] ו[[יפו]] ומייסדי המושבות [[פתח תקוה]], [[ראשון לציון]], [[ראש פינה]] , [[זכרון יעקב]] ואפילו [[באר טוביה]]. כן מובאים הזכרונות של האישים: [[יהושע ילין]], [[יוסף ריבלין]], [[יואל משה סולומון]], [[משה סמילנסקי]], [[אברהם שפירא]] ו[[זלמן דוד ליבונטין]].

בכרך השני זכרונות: [[לוין אפשטיין|אליהו זאב לוין-אפשטיין]], משה סמילנסקי, [[מאיר דיזנגוף]], [[הלל יפה]], [[מנחם מנדל אוסישקין|מנחם אוסישקין]], [[אהרון דוד גורדון]], ועוד.

בסייפא של המבוא לספר, מוצגת מטרת ההוצאה לאור של קובץ הזכרונות:

"שלא כספרי-זכרונות סתם ספרי-זכרונות של בוני ארץ ישראל. הענין שברוב ספרי-הזכרונות מסופר על דברים שעברו ואינם עוד, ואילו בספרי-הזכרונות של ארץ-ישראל אף-על-פי שמסופר בהם על העבר, הרי יש בהם גם משום עדוּ‏ת על ההוֹוה. התנאים החיצוניים נשתנו, אך הרוח הפנימית אחת היא : כאז כן עתה יוצאים אנשים צעירים ‏כדי להפרות שממה ולהפוך מדבר לעדן. כאז כן עתה מרובים המכשולים שבידי שמים שבידי אדם. כאז כן עתה עמוקה ההכרה שכל המעשים אינם אלא ראשית השתרשות העם בארצו. פעולת הראשונים לא פסקה בארץ ישראל. מעשה אבות הם סימן לבנים" (מקור=כרך ראשון, עמ' 42)

כרכי הזכרונות יצאו בשנת 1947 על ידי המחלקה לעניני הנוער של [[ההסתדרות הציונית]]. משנת 1974 הוצאת מסדה מוציאה את הספר. הספר הודפס פעמים אחדות.

==הכרך הראשון של הזכרונות==

אברהם יערי מתחיל את ספרו בזכרונות איש ירושלים על "סבלות יהודי ירושלים בימי הפחה מחמד בן פרוך" ומסביר לקורא: אם תרצה להבין מדוע לא הצליחה ההיישבות היהודית בארץ ישראל להתבסס עד למחצית [[המאה ה-18]] קרא זכרונות אלו.

===מחמד בן פרוך===

'''מחמד בן פרוך''' הפחה, היה מושל ירושלים, בימי השלטון [[האימפריה העות'מאנית]], רק שנתיים - בשנים [[1625]] ו[[1626]]. הפחה הגיע לעיר, אחרי שנות שיגשוג לעיר. שנים שמספר היהודים שבאו לעיר היה בשיא. מצבם הכללי היה טוב מאד. ואז, הוא מונה למושל העיר . אברהם יערי מסכם את תקופתו : "בימיו נתגבש כל הרע והמגוּנה שבשלטון התוּ‏‏רכי: עריצוּ‏ת השליטים הגבוֹ‏הים, חַ‏מדנוּ‏ת הפקידים, תוהו-ובוהו באדמיסטרציה, חוּלשת השלטון המרכזי, הפקרתו הגמורה של האזרח ולא כל שכן העוֹ‏‏לה הבא ממדינה זרה". בקיצור ה[[גלות]] בצורה החמורה ביותר ועוד בעיר הקודש [[ירושלים]]

בבואו לסכם את מעשי הפחה כלפי היהודים כותב איש ירושלים :" ויגזול את כל אשר להם ועוד אשר לוו בנשך להנצל ממנו. ואין חקר לבגדי הצמר והמשי היקרים מזהב...וירשיעו פעמים רבים דברים נמנעים (שלא ניתנים לביצוע) להמצא תחבולה כדי להפרע תחתם בכסף מלא תשלום כפל שווים.. כאשר תם כל הכסף הנמצא בבית כל איש ואישה וכל אלמנה ויתום... בתי היחידים התרוקנו"

"ועד היום נהינו ממושכנים בידי יושבי הארץ הישמעאלים ב-50,000 גרוש והנשך עליהם 10,000 גרוש לשנה". והוא מסיים בבקשה מי שיכול שייבוא לעזרתנו" - זו גם מטרת כתיבת הזכרונות.

===טבריה ,עכו וצפת===

בסדרה של זכרונות מתאר אברהם יערי את האירועים ב[[גליל]] ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]]. תחילה הוא מביא את זכרונות ר' [[יעקב בירב (המאה ה-18)|יעקב מירב]] על "הרפתקאות מחדשי הישוב בטבריה". בשנת [[1740]] [[חיים אבולעפיה#חידוש היישוב היהודי בטבריה|הרב חיים אבולעפיה הוזמן להתיישב בטבריה]] על ידי שליט הגליל [[דאהר אל עומר]]. הרב [[חיים אבולעפיה]], הוזמן לעיר "לחדש את מסורת אבותיו", שכן סבו היה ה[[מרא דאתרא]] של העיר לפני שנחרבה. הרב אבולעפיה חידש והחיה את היישוב היהודי בעיר. בשנת [[1742]] הרב מקבל איגרת מיהודים חשובים בדמשק, ובה נאמר כי [[טבריה#חידוש היישוב היהודי|סולימאן עומד לכבוש את טבריה]] , להחריב את בתיה ולהרוג את יושביה. יעקב מירב מספר על תוצאות ההתקפה ה[[ארטילריה|הארטילרית]] על טבריה: פגזים נופלים עליה לרוב אך הם נןחתים בשדות פתוחים בתוך העיר או מגיעים למים ב[[ים כנרת]]. בעיר עצמה הבתים לא נפגעים וחיי התושבים נמשכים כסדרן. אפילו אין מצור על העיר והאספקה החקלאית מגיעה כסדרה לטבריה . סולימאן מחזיק בתואר של מנהיג המשלחת הרישמית של ה[[עלייה לרגל|עולים לרגל]] ל[[מכה]] מדמשק, פעם בשנה. הזמן דוחק וסולימאן נאלץ לחזור לדמשק. יהודי העיר קובעים את יום הנסיגה, ד' כסלו , ליום [[פורים]] מיוחד ליהודי טבריה. סולימאן מחליט לבוא לטבריה פעם השנייה. הפעם הוא לא מספיק להגיע לעיר ובדרך אליה הוא נתקף מהרעלת קיבה ומת. מירב מסיים את זיכרונותיו במשפטים אלה: "כלי המלחמה הוסעו לעכו, את ה"פגר" הוליכו לדמשק ויום ז' אלול נקבע ליום שמחה וששון. כי בו נפגר המשנה ומת, כן יאבדו כל אויבך ה', כן תראנו התשועה הגדולה בביאת משיחנו במהרה בימינו. אמן כן יהי רצון".

בהמשך, אברהם יערי מתאר את [[חיים פרחי#סופו של עבדאללה|סופו של עבדאללה]] לאחר מותו של [[חיים פרחי]]. כן הוא מביא את [[יעקב שאול אלישר#זכרונות ילדות|זכרונות הילדות של ר' יעקב שאול אלישר]], לימים [[חכם באשי]] בירושלים. חיבורו של בן ה-17 המתאר את תלאות המשפחה בצפת ובירושלים בימיו של עבדאללה פאשה. ואת [[יהודי צפת#המאה ה-19|סבלות יהודי צפת במאה ה-19]].

==הכרך הראשון==

הכרך הראשון כולל זכרונות מ[[המאה ה-17]] עד סוף [[המאה ה-19]].

{| class="wikitable" border="1"
'''
! מספר
! הנושא
! מזכרונות
! השנה
!
! מספר
! הנושא
! מזכרונות
! השנה'''
|-
| א'
| סבלות יהודי [[ירושלים]] בימי הפחה [[מחמד בן פרוך]]
| איש ירושלים
| 1625 -1626
|
| ל'
| חלוץ עולי ליטא ב[[פתח תקווה]]
| מרדכי דיסקין
| 1882 - 188
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| ב'
| הרפתקאות מחדשי הישוב היהודי ב[[טבריה]]
| [[יעקב בירב (המאה ה-18)|יעקב בירב]]
| 1743 - 1742
|
| ל"א
| [[בדואים|בדוי]] יהודי ב[[פתח תקוה]]
| [[יהודה ראב]]
| 1885
|-
| ג'
| סופו של ר' [[חיים פרחי]] ומלחמת אחיו עם עבדאללה פחה מ[[עכו]]
| ר' [[יהוסף שווארץ]] מפי זקני ירושלים
| 1819 - 1820
|
| ל"ב
| מהחיים ב[[פתח תקוה]] בשנים הראשונות
| דב חביב-לובמן
| 1885 - 1886
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| ד'
| אחרי מות [[חיים פרחי]]
| [[יעקב שאול אלישר]]
| 1819 - 1834
|
| ל"ג
| ההתנפלות על [[פתח תקווה]]
| [[זרח ברנט]]
| 1886
|-
| ה'
| ראשית יישוב [[פרושים (היישוב הישן)|הפרושים]] (ב[[צפת]]) ב[[ארץ ישראל]]
| ר' [[ישראל משקלוב]]
| 1808 - 1826
|
| ל"ד
| "סקנדר חדד" ( מראשוני השומרים של [[פתח תקווה]]
| [[משה סמילנסקי]]
| 1886
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| ו'
| יסורי [[ארץ ישראל]]
| ר' [[ישראל משקלוב]]
| 1813 - 1836
|
| ל"ה
| [[אברהם שפירא]] ראש השומרים ב[[פתח תקוה]]
| זקני פתח תקוה מפי [[משה סמילנסקי]]
| 1884 ואילך
|-
| ז'
| סבלות האשכנזים הראשונים ב[[ירושלים]]
| ו.ב. לואיס
| 1824
|
| ל"ו
| תחית הדיבור העברי
| [[אליעזר בן יהודה]]
| 1881 - 1882
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| ח'
| האשכנזים הראשונים ב[[ירושלים]]
| ר. אריה נאמן
| מחצית ראשונה [[המאה ה-19]]
|
| ל"ז
| בית [[יחיאל מיכל פינס]] ב[[ירושלים]]
| ביתו איטה לוין
| 1881 - 1882
|-
| ט'
| התנפלות הפלחים המורדים על יהודי [[צפת]] והרעש בצפת
| [[מנחם מנדל מקאמיניץ|מנחם מקאמיניץ]]
| 1834 - 1837
|
| ל"ח
| ייסוד המושבה [[ראשון לציון]]
| [[זלמן דוד ליבונטין]]
| 1882 - 1916
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| י'
| ישוב חקלאי ראשון של עולים בגליל העליון
| ר' [[ישראל ב"ק]]
| 1837 - 1839
|
| ל"ט
| עליית בני [[ביל"ו]] והתאחזותם בארץ
| ח.חייסין
| 1882 - 1885
|-
| י"א
| ראשית ההתחדשות הישוב היהודי ב[[יפו]]
| ר' י.ש. אלישר
| מחצית ראשונה [[המאה ה-19]]
|
|מ'
| בני [[ביל"ו]] ב[[ירושלים]]
| [[דוד יודילוביץ]]
| 1882 - 1883
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| י"ב
| עולי [[מרוקו]] מחדשים את היישוב היהודי ב[[יפו]]
| זקני יפו מפי ש. בן ציון
| 1838
|
| מ"א
| קומץ הזרעונים ב[[ראשון לציון]]
| [[מנשה מאירוביץ]]
| 1882
|-
|י"ג
| גידול הישוב היהודי ב[[ירושלים]]
| [[יהושע ילין]]
| 1834 - 1863
|
| מ"ב
| בית הספר העברי הראשון ב[[ראשון לציון]]
| [[דוד יודילביץ]]
| 1886 - 1885
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| י"ד
| יסורי ישיבת ארץ ישראל לפני ה[[קפיטולציות]]
| ר' [[משה ריישר]]
| אמצע המאה ה-19
|
| מ"ג
| לתולדות ה[[גפן]] ב[[ראשון לציון]]
| [[מיכל זלמן פוחצ'בסקי]]
| 1882 - 1889
|-
| ט"ו,
| ראשית הישוב היהודי מחוץ לחומות,
| [[יוסף יואל ריבלין]]
| 1855-1869
|
| מ"ד
| ייסוד המושבה [[ראש פינה]]
| [[דוד שוב|דוד מ. שוב]]
| 1882 - 1883
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| ט"ז
| קנית אדמת השכונה "נחלת שבעה"
| [[יואל משה סלומון]]
| 1866
|
| מ"ה
| מחיי המתיישבים ב[[ראש פינה]]
| יעקב בנדל
| 1883 - 1890
|-
| י"ז
| השכונות הראשונות בירושלים מחוץ לחומות
| [[יהושע ילין]]
| 1869 - 1876
|
| מ"ו
| ייסוד המושבה [[זכרון יעקב]]
| מזכרונות המתיישבים
| 1882 - 1883
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| י"ח
| משא ומתן קנית אדמת [[יריחו]]
| [[יהושע ילין]]
| 1872

|
| מ"ז
| ראשיתה של [[יסוד המעלה]]
| [[דוד שוב|דוד מ. שוב]]
| 1884 -1887
|-
| י"ט
| על קניית אדמת יריחו שר [[יואל משה סולומון]]
| פנחס גראייבסקי
| 1872
|
| מ"ח
| מחיי המתיישבים ב[[יסוד המעלה]]
| [[מיכל זלמן פוחצ'בסקי]]
| 1887
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| כ'
| נסיון לקנות את אדמות [[רחובות|דורן]]
| [[יואל משה סולומון]]
| 1872
|
| מ"ט
| [[שרה איטה פלמן|התיישבות יחיד]] ראשית הפרדסנות בארץ
| אברם פלמן לפי זכרונות א.ל. פלמן
| 1883 ואילך
|-
| כ"א
| מתוך צוואתו של ר' משה נאוועמעמסטר <ref>לא לצאת מהארץ ולחלק רכוש וספרים שווה בשווה</ref>
| [[חיים המבורגר]]
| 1872|
|
| נ'
| [[ראובן לרר]] מייסד [[נס ציונה]]
| [[משה סמילנסקי]]
| 1883 ואילך
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| כ"ב
| מחיי יהודי [[ירושלים]] [[פרנץ יוזף]] בעיר
|אפרים כהן-רייס
| 1869-1875
|
| נ"א
| חוג גואלי הקרקע ב[[נס ציונה]]
| [[שמואל כהן]]
| 1887-1890
|-
| כ"ג
| יפו וירושלים והתחבורה בינהן
| [[פייבל כהנוב]]
| 1877 - 1885
|
| נ"ב
| יסוד [[הקרן הקיימת לישראל]] לשם גאולת הארץ
| יהודה גרוזובסקי-גור
| 1889
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| כ"ד
| סדרי [[רשות הדואר|הדואר]] בארץ ישראל
| חיים המבורגר
| סוף [[המאה ה-19]]
|
| נ"ג
| עליית הנוער <ref>אין הכוונה למוסד "עליית הנוער" אלה למסעה של קבוצת ששת הנערים בארץ ישראל </ref> לשם הכשרה חקלאית
| [[מיכל זלמן פוחצ'בסקי]]
| 1886 - 1885
|-
| כ"ה
| [[פתח תקווה|אוּ‏מלבֶּ‏ס]]
| זקני פתח תקוה מפי [[משה סמילנסקי]]
| עד 1878
|
| נ"ד
| יסוד [[באר טוביה]]
| שמואל כהן
| 1888-1889
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| כ"ו
| ייסוד [[פתח תקווה]]
| טוביה סלומון
| 1878 - 1880
|
| נ"ה
| ימיה הראשונים של [[באר טוביה]]
| [[מיכל זלמן פוחצ'בסקי]]
| 1888 - 1889
|-
| כ"ז
| אחת המתיישבים מ[[פתח תקווה]] מספר
| [[זרח ברנט]]
| 1871 - 1882
|
| נ"ו
| התרחבות הישוב ביפו הקמת שכונת [[נווה צדק|נוה צדק]]
| [[פייבל כהנוב]]
| 1888 - 1887
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| כ"ח
| מטיפוסי המתיישבים על שפת [[הירקון]]
| זקני פתח תקוה מפי [[משה סמילנסקי]]
|1880
|
|נ"ז
|התרחבות הישוב היהודי ביפו ייסוד השכונה [[נווה שלום (בנווה צדק)]]
| [[זרח ברנט]]
| 1890
|-
| כ"ט
| חידוש הישוב היהודי ב[[פתח תקווה]] ע"י עולי [[ביאליסטוק]]
| זקני פתח תקווה
|1883
|}

==תוכן הכרך השני==

הכרך השני של הזכרונות כולל 61 זכרונות משנת 1890 עד 1937. להלן רשימת הזכרונות:

{| class="wikitable" border="1"
'''
! מספר
! הנושא
! מזכרונות
! השנה
!
! מספר
! הנושא
! מזכרונות
! השנה'''
|-
| נ"ח
| קניית אדמת [[רחובות]]
| אליהו אהרן אייזנברג
| 1890
|
| פ"ט
| [[יוסף חיים ברנר]] ב[[ארץ ישראל]]
| שונים
| 1909 ואילך
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| נ"ט
| יסוד המושבה [[רחובות]]
| אליהו זאב לוין אפשטיין
| 1890 -1891
|
| צ'
| ייסודה של [[דגניה]]
| [[שמואל דיין]]
| 1910
|-
| ס'
| התפשטות שיר [[התקוה]] בימי ייסוד רחובות
| שמואל כהן
| 1890 - 1891
|
| צ"א
| ייסוד [[מרחביה]] הישוב הראשון ב[[עמק יזרעאל]]
| יוסף רבינוביץ
| 1910 - 1913
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| ס"א
| ייסוד המושבה [[משמר הירדן]]
| דוד ב. שוב
| 1890 -1891
|
| צ"ב
| כיבוש המרעה
| זכרונות שונים
| 1914
|-
| ס"ב
| [[חן מנעולי|חן מנעוּ‏לי]] מרכז המושבות ב[[יפו]]
| [[משה סמילנסקי]]
| 1890
|
| צ"ג
| ההתעתמנות וגירוש הנתינים הזרים
| [[יוסף אליהו שלוש]]
| 1914
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| ס"ג
| יום עבודתי הראשון
| [[משה סמילנסקי]]
| 1890
|
| צ"ד
| גזרות ג'מל פחה והגירוש מיפו ומתל אביב
| [[מאיר דיזנגוף]]
| 1915 -1917
|-
| ס"ד
| ימי [[זאב טיומקין|טיומקין]] בארץ
| [[משה סמילנסקי]]
| 1890 -1891
|
| צ"ה
| עריצות התורכים בימי המלחמה
| יצחק שריון
| 1915 ןאילך
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| ס"ה
| בליל פסח בירושלים עם [[אחד העם]]
| [[מנחם מנדל אוסישקין]]
| 1891
|
| צ"ו
| ה[[ארבה]] בארץ ישראל
| [[משה סמילנסקי]]
| 1915
|-
| ס"ו
| ייסוד המושבה [[חדרה]]
| [[משה סמילנסקי]]
| 1891
|
| צ"ז
| פעולות קונסול אמריקה בירושלים לטובת היישוב
| [[דוד ילין]]
| 1915 - 1916
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| ס"ז
| מדמויות המתיישבים הראשונים בחדרה
| [[חדרה]]
| 1891
|
| צ"ח
| בגדוד נהגי הפרדות
| [[יוסף טרומפלדור]]
| 1915
|-
| ס"ח
| רופא בארץ
| [[הלל יפה]]
| 1891 - 1893
|
| צ"ט
| ייסוד יישוב חדש בעצם המלחמה ראשיתושל [[כפר גלעדי]]
| [[אלכסנדר זייד]]
| 1917 - 1918
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| ס"ט
| בית חרושת לזכוכית ב[[דור|טנטורה]]
| [[מאיר דיזנגוף]]
| 1891 - 1895
|
| ק'
| [[כפר סבא]] מרכז פליטי יפו תל אביב
| מנחם י' קליונר
| 1917 - 1918
|-
| ע'
| ראשיתו של [[בית הספרים הלאומי]]
| יוסף חזנוביץ
| 1895
|
| ק"א
| הריגול לטובת אנגליה ומנהיגיו
| [[משה סמילנסקי]]
| 1916 - 1917
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| ע"א
| הספרים הראשונים הגיעו לבית הספרים בירושלים
| אפרים כהן-רייס
| 1895
|
| ק"ב
| הרדיפות בשל חשד ריגול
| י.ציגל לבני
| 1917 -1918
|-
| ע"ב
| [[בנימין זאב הרצל|הרצל]] ב[[רחובות]]
| [[משה סמילנסקי]]
| 1898
|
| ק"ג
| [[הגדודים העבריים|בגדוד]] המתנדבים העברי באמריקה
| יפת יודילוביץ
| 1918
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| ע"ג
| [[בנימין זאב הרצל|הרצל]] ב[[מקוה ישראל]]
| תמר קופרשטין
| 1898
|
| ק"ד
| הקמת [[הגדודים העבריים|הגדוד העברי]] הארץ-ישראלי
| [[משה סמילנסקי]]
| 1918
|-
| ע"ד
| בשלהי [[המאה ה-19]] [[יוסף ויתקין]]
| א. חרמוני
| 1899
|
| ק"ה
| מחיי חייל ב[[הגדודים העבריים|גדוד העברי]] הארץ-ישראלי
| שמעון קושניר
| 1918-1920
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| ע"ה
| שעות כושר שהוחמצו
| [[מנחם מנדל אוסישקין|מנחם אוסישקין]]
| 1903
|
| ק"ו
| פסח ב[[הגדודים העבריים|גדוד העברי]] בבית שאן
| שמואל בס
| 1920
|-
| ע"ו
| הבדוים שבנגב מבקשים לכרות ברית
| [[זלמן דוד ליבונטין]]
| 1903
|
| ק"ז
| ההגנה על ישובי הגליל העליון
| [[יוסף טרומפלדור]]
| 1920
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| ע"ז
| יהודים אריסים על אדמת [[בטיחה]]
| [[משה סמילנסקי]]
| 1904
|
| ק"ח
| רכישת אדמה ב[[עמק יזרעאל]]
| [[ארתור רופין]]
| 1920
|-
| ע"ח
| מכיבוש העבודה במושבות עד התישבות עצמאית
| [[שרה מלכין]]
| 1905 - 1908
|
| ק"ט
| העולים הראשונים מ[[השומר הצעיר]] מגליציה
| דוהר
| 1902
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| ע"ט
| חוות הפועלים בכנרת
| [[ר' בנימין|רבי בנימין]]
| 1908
|
| ק"י
| ההגנה על [[פתח תקווה]]
| בני המושבה
| 1921
|-
| פ'
| מהחיים בקבוצת כנרת
| שושנה שלובשטיין
| 1909 - 1910
|
| קי"א
| ראשיתה של [[נהלל]]
| [[שמואל דיין]]
| 1921
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| פ"א
| [[השומר]]
| [[ישראל גלעדי]]
| 1907 - 1914
|
| קי"ב
| [[עין חרוד]] הישוב הראשון בעמק יזרעאל המזרחי
| נ.בנארי
| 1921
|-
| פ"ב
| מחייו של אחד מאנשי [[השומר]]
| [[אלכסנדר זייד]]
| 1904 ואילך
|
| קי"ג
| [[תל יוסף]] הישוב השני של גדוד העבודה
| בן-ציון ונסקי
| 1921
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| פ"ג
| יחזקאל חנקין שומר-צייד
| ישראל אהרוני
| 1907 ואילך
|
| קי"ד
| [[כפר יחזקאל]] מושב עובדים בעמק יזרעאל המזרחי
| שמעון קושניר
| 1921-1922
|-
|פ"ד
| קנית אדמת [[הטכניון]] בחיפה
| אפרים כהן-רייס
| 1908
|
| קט"ו
| לקראת התיישבות ב[[בית אלפא]]
| מדברי המתיישבים
| 1922
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| פ"ה
| עלית [[יהדות תימן|יהודי תימן]]
| [[אברהם טביב]]
| 1909 - 1912
|
| קט"ז
| ייסוד [[כפר חסידים]]
| ש.שלום
| 1925
|-
| פ"ו
| שליחותו של [[שמואל יבנאלי]] ל[[תימן]]
| [[ר' בנימין|רבי בנימין]]
| 1910 - 1912
|
| קי"ז
| ראשיתו של [[משמר העמק]]
| ישראל חדרי
| 1927
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| פ"ז
| שליח ארץ ישראל| [[ר' בנימין|רבי בנימין]] ב[[תימן]]
| [[שמואל יבנאלי]]
| 1910 - 1912
|
| קי"ח
| יתד לישוב היהודי ב[[מפעלי ים המלח|סדום]]
| ישראל אבן-גור
| 1934 - 1936
|-
| פ"ח
| יסוד [[תל אביב]]
| דוד סמילנסקי
| 1909 - 1910
|
| קי"ט
| יישוב חומה ומגדל [[שדה נחום|בבקעת בית שאן]]
| ש.לביא
| 1937
|-
|  
|  
|  
|  
|
|ק"כ
|[[עין השופט]] היישוב הראשון בהרי אפרים
| מיומני המתיישבים
|1937 - 1938
|}
===דוגמאות לזכרונות===

===רחובות===

הרשימה הראשונה, ה-58 במספר, שאר ה-57 הם בכרך הראשון, היא מזכרונות של "אליהו אהרון אייזנברג" , תושב [[נס ציונה|ואדי חנין]], תר"ן, (1890) על הקמת המושבה [[רחובות]]. וכך הוא מספר: אדמת רחובות, "דורן" לשעבר, הכילה 10,600 דונם, והיתה שייכת לנוצרי קתולי בשם אנטון ריק מ[[יפו]]. יישבו בה רועי בקר וצאן שזרעו חלקות קטנות אך גם שדדו עוברי אורח. בתרמ"ט נודע כי הגרמנים מירושלים, מהנהלת [[בית היתומים שנלר]] בקשו לרכוש את השטח לשם הקמת בית ספר חקלאי. גם יווניה עשירה רצתה את השטח עבור בכנסיה היוונית.
בינתיים הגיע לאייזנברג מכתב מאגודה רוסית בשם "אגודת האלף" אשר בקשה לקנות אדמה בארץ ישראל, כאשר רוב התשלום עבורה יהיה בעתיד. אייזנברג מישכן את אדמתו, קבל אשראי מסוחר תבואות ושילם דמי קדימה על חשבון הרכישה. האדמה נבדקה ונמצא כי שני-שליש ממנה ראויים לעצי פרי ושליש לתבואה. עקשנות של אחד השותפים למשא ומתן הביאה לכך כי יהיה מיפוי מדוייק של הקרקע. כך הושגו רשיונות לבניית רפתות עם אופציה להפיכתם לבתי מגורים. ב[[תשעה באב]] הם נקראו לבית הממשל ביפו וקבלו את אישורי הרכישה. הזכרונות שמביא יערי, לעיתים קשורים זה בזה והנה הסיפור השלישי הוא גם על רחובות על ל"התפשטות שיר '''התקוה'' בימי ייסוד רחובות." מכאן עובר המחבר, ברשימה אחת, לצפון הארץ ומספר את סיפורו של דוד ש. שוב על ייסוד המושבה [[משמר הירדן]].

===משה סמילנסקי===

חלק של הכרך השני מביא את סיפוריו של האיכר, הסופר [[משה סמילנסקי]] על : "חאן מנעולי" - מרכז המושבות ב[[יפו]] ועל "יום עבודתי הראשון" ב[[ראשון לציון]] כאשר הסובבים אותו לועגים לו. על הספקולציות בקרקעות , הוא מביא את הסיפור על "ימי [[זאב טיומקין|טיומקין]] בארץ. [[אחד העם]] מבקר בארץ ו[[מנחם מנדל אוסישקין|מנחם אוסישקין]] מספר על ה[[חג הפסח]] שעבר עליהם ב[[ירושלים]] - חויות אשר ישמשו חומר למאמריו של אחד העם. משה סמילנסקי מתאר את ימיה הראשונים של המושבה שהיה שותף להקמתה - [[חדרה]]. אברהם יערי, בארבע פרקים על חדרה מביא את סיפורו של הרופא [[הלל יפה]] ושל בית החרושת לזכוכית ב[[טנטורה]].

===בשלהי המאה ה-19===

יערי עובר לנושאי תרבות, מספר על ראשית בית הספרים הלאומי וממי התקבלו הספרים הראשונים. [[בנימין זאב הרצל]] בארץ, מבקר ב[[מקוה ישראל ]]וב[[רחובות]]. מפי מנחם אושיסקין הוא מביא רשימה על "שעות כושר שהוחמצו", כאשר הציעו שטח אדמה והיהודים לא רכשו אותו ולבסוף באו הגרמנים ובנו עליה את המושבה [[וילהלמה]]. עוד החמצה מפי [[זלמן דוד ליבונטין]] כאשר הבדווים בנגב, בשנת 1903, בקשו לכרות ברית עם היהודים.

הוא עובר לסיפורי הפועלים והשומרים, על כיבוש העבודה, על חוות פועלים ועל החיים ב[[קבוצת כנרת]]. הוא מגיע לזכרונות [[ישראל גלעדי]] מראשי [[השומר]] ועל השומר האגדי [[אלכסנדר זייד]]. סטייה קלה משטףה הזכרונות והוא מספר על [[יהדות תימן]]. ובטרם תפרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] הוא במיא את הסיפורים על : הקמת [[תל אביב]] , קבוצת [[דגניה]] ו[[מרחביה]] - היישוב הראשון ב[[עמק יזרעאל]].

===פרקי השלמה===

בסיום הספר מופיעים שלושה מפתחות:

* ציונים ביליוגרפיים - המקורות לכל אחד מהזכרונות.
* מפתח לשמות האנשים והמקורות
* מפתח שמות כותבי הזכרונות

==הספר==

* שם=זכרונות ארץ ישראל
* מחבר=[[אברהם יערי]]
* הוצאה=המחלקה לעניני הנוער של [[ההסתדרות הציונית]]
* שנת הוצאה=[[1947]]
* מספר עמודים=1,301 בשני כרכים

[[קטגוריה:ספרי ארץ ישראל]]

זכרונות ארץ ישראל - היסטוריית גרסאות

דניאל ונטורה ב־21:38, 4 באוגוסט 2009

דניאל ונטורה ב־01:47, 28 באוגוסט 2008