זכירת מעמד הר סיני - היסטוריית גרסאות

Wikiboss ב־20:57, 10 בפברואר 2021

2021-02-10T20:57:49Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:57, 10 בפברואר 2021
שורה 4:		שורה 4:
	[[מצוה\|מצות]] זכירת [[מעמד הר סיני]] ו[[מתן תורה\|קבלת התורה]].		[[מצוה\|מצות]] זכירת [[מעמד הר סיני]] ו[[מתן תורה\|קבלת התורה]].

	== ~~מקורה, גידרה ותוקפה~~ ==		==מקור==
	~~מקורה~~ ב[[תורה]] {{מקור\|תנ"ך:דברים ד ט$דברים ד, ט - י\|כן}}:		מקור המצווה הוא ב[[תורה]] {{מקור\|תנ"ך:דברים ד ט$דברים ד, ט - י\|כן}}:
	::{{ציטוטון\|'''רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ. יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּ[[חורב\|חֹרֵב]]''' {{מקור\|(- הר סיני}}<ref>ר' שו"ת [[רבי אברהם בן הרמב"ם]] {{מקור\|סי' לו\|כן}} וציין לדברי חז"ל {{מקור\|(}}{{מקור\|בבלי:שבת פט ב$שבת פט:}} {{מקור\|שמות רבה, דפוס וילנא, שמות, פרשה ב סימן ד; שם, פקודי, פרשה נא סימן ח; במדבר רבה, דפוס וילנא, במדבר, פרשה א סימן ח; תנחומא פרשת במדבר סימן ז; ועוד)}}, וכ"ה במפרשי הפשט {{מקור\|(אבן עזרא, הפירוש הארוך, שמות יז, ט; שם, הפירוש הקצר, שמות ג, א, ד"ה חרבה;}} {{מקור\|אבן עזרא ויקרא ז לח$שם, ויקרא ז, לח}}{{מקור\|;}} {{מקור\|אבן עזרא דברים א ו$שם, דברים א, ו}}{{מקור\|;}} {{מקור\|אבן עזרא דברים ה ב$שם ה, ב}}{{מקור\|;}} {{מקור\|חזקוני ויקרא ז לח$חִזקוני ויקרא ז, לח}}{{מקור\|;}}{{מקור\|מצודת ציון מלאכי ג כב$מצודת ציון מלאכי ג, כח}}{{מקור\|; ועוד)}}. ועי' רמב"ן {{מקור\|(}}{{מקור\|רמב"ן שמות יז ה$שמות יז, ה}}{{מקור\|;}} {{מקור\|רמב"ן שמות יט א$שם יט, א}}{{מקור\|;}} {{מקור\|רמב"ן דברים א ו$דברים א, ו}}{{מקור\|)}}.</ref>{{מקור\|)}} '''בֶּאֱמֹר ה' אֵלַי הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְ[[יראת שמים\|יִרְאָה אֹתִי]] כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן'''.}}		::{{ציטוטון\|'''רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ. יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּ[[חורב\|חֹרֵב]]''' {{מקור\|(- הר סיני}}<ref>ר' שו"ת [[רבי אברהם בן הרמב"ם]] {{מקור\|סי' לו\|כן}} וציין לדברי חז"ל {{מקור\|(}}{{מקור\|בבלי:שבת פט ב$שבת פט:}} {{מקור\|שמות רבה, דפוס וילנא, שמות, פרשה ב סימן ד; שם, פקודי, פרשה נא סימן ח; במדבר רבה, דפוס וילנא, במדבר, פרשה א סימן ח; תנחומא פרשת במדבר סימן ז; ועוד)}}, וכ"ה במפרשי הפשט {{מקור\|(אבן עזרא, הפירוש הארוך, שמות יז, ט; שם, הפירוש הקצר, שמות ג, א, ד"ה חרבה;}} {{מקור\|אבן עזרא ויקרא ז לח$שם, ויקרא ז, לח}}{{מקור\|;}} {{מקור\|אבן עזרא דברים א ו$שם, דברים א, ו}}{{מקור\|;}} {{מקור\|אבן עזרא דברים ה ב$שם ה, ב}}{{מקור\|;}} {{מקור\|חזקוני ויקרא ז לח$חִזקוני ויקרא ז, לח}}{{מקור\|;}}{{מקור\|מצודת ציון מלאכי ג כב$מצודת ציון מלאכי ג, כח}}{{מקור\|; ועוד)}}. ועי' רמב"ן {{מקור\|(}}{{מקור\|רמב"ן שמות יז ה$שמות יז, ה}}{{מקור\|;}} {{מקור\|רמב"ן שמות יט א$שם יט, א}}{{מקור\|;}} {{מקור\|רמב"ן דברים א ו$דברים א, ו}}{{מקור\|)}}.</ref>{{מקור\|)}} '''בֶּאֱמֹר ה' אֵלַי הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְ[[יראת שמים\|יִרְאָה אֹתִי]] כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן'''.}}
			==תוקף החיוב==
			ה[[רמב"ם]] בספר המצוות לא הזכיר את המצווה, אך ה[[רמב"ן]] בהערותיו על ספר המצוות {{#makor-new:שכחת הלאוין \|מצוות-השגות-הרמב"ן-שכחת-הלאוין\|\|null}} הוסיף את המצווה כ[[מצוות לא תעשה]] וכאיסור לשכוח את מעמד הר סיני.

			[[שולחן ערוך הרב]] מנה את זכירת מעמד הר סיני יחד עם זכירות נוספות כמעשה עמלק ומעשה מרים ומעשה העגל כ"מצוות עשה של תורה" {{#makor-new:אורח חיים ס ד\|קיצור-שולחן-ערוך-שו"ע-הרב-או"ח\|ס\|ד}}. הוא הביא כי יש האומרים שמצוות הזכירה חלה בכל יום ולכן טוב לזכור אותה בקריאת שמע על מנת לקיים מצווה זו.
	== מטרתה ==		== מטרתה ==
	~~ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק שמות פרשת משפטים אות ג:~~		הרמב"ן הסביר כי כאשר העם מצווה להעביר את מעמד הר סיני בפירוט מדור לדור, הדבר יחזק את האמונה בקב"ה בקרב הדורות הבאים. הוא הסביר כי בניגוד לנבואת משה או נבואת נביאים אחרים, מעמד הר סיני היה מעמד פומבי לעיני כל והתגלות ישירה לעם ישראל וממילא הפך לאות ומופת לדורות.
	:"~~וזה ענין זכירת~~ מעמד הר סיני שאנו מצווים לזכור בכל יום המכוון על קבלת עול מלכות שמים מחדש מצדנו כמו שאמרנו אז כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע שיתחדש בלבנו השמיעה והקבלה בכל יום מחדש."
	~~שפת אמת שמות פרשת יתרו תרמ"ה ד"ה ודרשו חז~~"ל:
	~~:הנה מצווין תמיד לזכור קבלת התורה. יום אשר עמדת לפני~~ ה~~"א בחורב. דאיתא בזוה"ק..~~. כי ~~ה[[נשמה]] קודם בואה ל[[עולם הזה]] עומדת לפניו ית' ע"ש. וכמו כן~~, ~~כאן {{מקור\|- במעמד~~ הר סיני\|כן}} עמדת לפני ה', פירוש: בלי מחיצות, כמו שיהיה [[לעתיד לבוא\|לעתיד]]... ו...דרשו חז"ל {{מקור\|בבלי שבת פח א$שבת פח.\|כן}} שיצאו נשמתן. והיינו שהיו [[קדושה\|קדושים]] כ[[מלאכי השרת]] ממש... ולכן כתיב 'עמדת' - כי מלאכים נקראו 'עומדין' ואדם נקרא 'מהלך' ע"י שלעולם... צריך להלוך ממדרגה למדרגה, עד שמסתלק מן העולם ופושט מלבוש הגוף, אז עצם הנשמה בתיקונה נקראת 'עומדת'. ולכן לעולם צריכין לזכור מעמד ~~הר סיני, כי אין יותר מלהשיג רק הנשמה בשלימות, ובהר סיני היו ממש נשמות בלי שום הסתר שהיו הגופים מזדככים."~~
	~~וע"ע שפת אמת לשבועות תרל"ד ותרמ"ג~~.




			[[רבי צדוק הכהן מלובלין]] {{הערה\|פרי צדיק שמות פרשת משפטים אות ג}} הסביר כי זכירת מעמד הר סיני בכל יום היא סימן על קבלת עול מלכות שמיים. כמו שעם ישראל אמרו "נעשה ונשמע" במעמד הר סיני, כך גם בזכירת מעמד זה אנו מקבלים על עצמנו לשמוע בקול ה' בכל יום.

			ה[[שפת אמת]] {{הערה\|שמות פרשת יתרו תרמ"ה ד"ה ודרשו חז"ל, שפת אמת לשבועות תרל"ד ותרמ"ג}}
			:הנה מצווין תמיד לזכור קבלת התורה. יום אשר עמדת לפני ה"א בחורב. דאיתא בזוה"ק... כי ה[[נשמה]] קודם בואה ל[[עולם הזה]] עומדת לפניו ית' ע"ש. וכמו כן, כאן {{מקור\|- במעמד הר סיני\|כן}} עמדת לפני ה', פירוש: בלי מחיצות, כמו שיהיה [[לעתיד לבוא\|לעתיד]]... ו...דרשו חז"ל {{מקור\|בבלי שבת פח א$שבת פח.\|כן}} שיצאו נשמתן. והיינו שהיו [[קדושה\|קדושים]] כ[[מלאכי השרת]] ממש... ולכן כתיב 'עמדת' - כי מלאכים נקראו 'עומדין' ואדם נקרא 'מהלך' ע"י שלעולם... צריך להלוך ממדרגה למדרגה, עד שמסתלק מן העולם ופושט מלבוש הגוף, אז עצם הנשמה בתיקונה נקראת 'עומדת'. ולכן לעולם צריכין לזכור מעמד הר סיני, כי אין יותר מלהשיג רק הנשמה בשלימות, ובהר סיני היו ממש נשמות בלי שום הסתר שהיו הגופים מזדככים."
			וע"ע .

	== להזכיר ולפרסם בציבור ==		== להזכיר ולפרסם בציבור ==
שורה 27:		שורה 27:

	== הזכרה ב[[בית המקדש]] ==		== הזכרה ב[[בית המקדש]] ==






	== הזכרה ב[[תפילה]] ==		== הזכרה ב[[תפילה]] ==
	כתב ה[[רשב"א]] {{מקור\|שו"ת הרשב"א א קפד$בתשובה ח"א סי' קפד\|כן}} שאסור [[מנהג\|להנהיג]] ה[[ציבור]] לומר [[עשרת הדברות]] ב[[בית הכנסת]], שהרי ביטלו אמירתם מפני [[תרעומת המינים]] {{מקור\|בבלי:ברכות לב ב$ברכות לב:\|כן}}, שלא יאמרו ח"ו אין תורה אלא זו.		כתב ה[[רשב"א]] {{מקור\|שו"ת הרשב"א א קפד$בתשובה ח"א סי' קפד\|כן}} שאסור [[מנהג\|להנהיג]] ה[[ציבור]] לומר [[עשרת הדברות]] ב[[בית הכנסת]], שהרי ביטלו אמירתם מפני [[תרעומת המינים]] {{מקור\|בבלי:ברכות לב ב$ברכות לב:\|כן}}, שלא יאמרו ח"ו אין תורה אלא זו.

Wikiboss: /* ראו גם */

2021-02-10T20:21:35Z

ראו גם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:21, 10 בפברואר 2021
שורה 63:		שורה 63:
	* [[תורה מן השמים]]		* [[תורה מן השמים]]
	* [[מתן תורה]]		* [[מתן תורה]]
			==קישורים חיצוניים==
			[https://www.yeshiva.org.il/midrash/803 האם יש מצוה לזכור את מעמד הר סיני?] [[הרב דוד דוב לבנון]]
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

למאי נ"מ?: /* מקורה, גידרה ותוקפה */

2012-09-12T19:40:46Z

מקורה, גידרה ותוקפה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:40, 12 בספטמבר 2012
שורה 6:		שורה 6:
	== מקורה, גידרה ותוקפה ==		== מקורה, גידרה ותוקפה ==
	מקורה ב[[תורה]] {{מקור\|תנ"ך:דברים ד ט$דברים ד, ט - י\|כן}}:		מקורה ב[[תורה]] {{מקור\|תנ"ך:דברים ד ט$דברים ד, ט - י\|כן}}:
	::"'''רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ. יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּ[[חורב\|חֹרֵב]]''' {{מקור\|(- הר סיני}}<ref>ר' שו"ת [[רבי אברהם בן הרמב"ם]] {{מקור\|סי' לו\|כן}} וציין לדברי חז"ל {{מקור\|(}}{{מקור\|בבלי:שבת פט ב$שבת פט:}} {{מקור\|שמות רבה, דפוס וילנא, שמות, פרשה ב סימן ד; שם, פקודי, פרשה נא סימן ח; במדבר רבה, דפוס וילנא, במדבר, פרשה א סימן ח; תנחומא פרשת במדבר סימן ז; ועוד)}}, וכ"ה במפרשי הפשט {{מקור\|(אבן עזרא, הפירוש הארוך, שמות יז, ט; שם, הפירוש הקצר, שמות ג, א, ד"ה חרבה;}} {{מקור\|אבן עזרא ויקרא ז לח$שם, ויקרא ז, לח}}{{מקור\|;}} {{מקור\|אבן עזרא דברים א ו$שם, דברים א, ו}}{{מקור\|;}} {{מקור\|אבן עזרא דברים ה ב$שם ה, ב}}{{מקור\|;}} {{מקור\|חזקוני ויקרא ז לח$חִזקוני ויקרא ז, לח}}{{מקור\|;}}{{מקור\|מצודת ציון מלאכי ג כב$מצודת ציון מלאכי ג, כח}}{{מקור\|; ועוד)}}. ועי' רמב"ן {{מקור\|(}}{{מקור\|רמב"ן שמות יז ה$שמות יז, ה}}{{מקור\|;}} {{מקור\|רמב"ן שמות יט א$שם יט, א}}{{מקור\|;}} {{מקור\|רמב"ן דברים א ו$דברים א, ו}}{{מקור\|)}}.</ref>{{מקור\|)}} '''בֶּאֱמֹר ה' אֵלַי הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְ[[יראת שמים\|יִרְאָה אֹתִי]] כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן'''".		::{{ציטוטון\|'''רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ. יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּ[[חורב\|חֹרֵב]]''' {{מקור\|(- הר סיני}}<ref>ר' שו"ת [[רבי אברהם בן הרמב"ם]] {{מקור\|סי' לו\|כן}} וציין לדברי חז"ל {{מקור\|(}}{{מקור\|בבלי:שבת פט ב$שבת פט:}} {{מקור\|שמות רבה, דפוס וילנא, שמות, פרשה ב סימן ד; שם, פקודי, פרשה נא סימן ח; במדבר רבה, דפוס וילנא, במדבר, פרשה א סימן ח; תנחומא פרשת במדבר סימן ז; ועוד)}}, וכ"ה במפרשי הפשט {{מקור\|(אבן עזרא, הפירוש הארוך, שמות יז, ט; שם, הפירוש הקצר, שמות ג, א, ד"ה חרבה;}} {{מקור\|אבן עזרא ויקרא ז לח$שם, ויקרא ז, לח}}{{מקור\|;}} {{מקור\|אבן עזרא דברים א ו$שם, דברים א, ו}}{{מקור\|;}} {{מקור\|אבן עזרא דברים ה ב$שם ה, ב}}{{מקור\|;}} {{מקור\|חזקוני ויקרא ז לח$חִזקוני ויקרא ז, לח}}{{מקור\|;}}{{מקור\|מצודת ציון מלאכי ג כב$מצודת ציון מלאכי ג, כח}}{{מקור\|; ועוד)}}. ועי' רמב"ן {{מקור\|(}}{{מקור\|רמב"ן שמות יז ה$שמות יז, ה}}{{מקור\|;}} {{מקור\|רמב"ן שמות יט א$שם יט, א}}{{מקור\|;}} {{מקור\|רמב"ן דברים א ו$דברים א, ו}}{{מקור\|)}}.</ref>{{מקור\|)}} '''בֶּאֱמֹר ה' אֵלַי הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְ[[יראת שמים\|יִרְאָה אֹתִי]] כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן'''.}}

	== מטרתה ==		== מטרתה ==

למאי נ"מ?: /* ראו גם */

2012-09-12T19:34:13Z

ראו גם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:34, 12 בספטמבר 2012
שורה 61:		שורה 61:

	==ראו גם==		==ראו גם==
	*[[תורה מן השמים]]		* [[תורה מן השמים]]
			* [[מתן תורה]]


	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T10:39:57Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:39, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	{{להשלים\|כל הערך=כן}}		{{להשלים\|כל הערך=כן}}
	{{לשכתב\|כל הערך=כן\|סיבה=ריבוי ציטוטים}}		{{לשכתב\|כל הערך=כן\|סיבה=ריבוי ציטוטים}}

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T08:36:21Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

למאי נ"מ?: תבנית:לשכתב בשל ריבוי הציטוטים

2012-08-30T14:00:53Z

תבנית:לשכתב בשל ריבוי הציטוטים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:00, 30 באוגוסט 2012
שורה 1:		שורה 1:
	{{להשלים\|כל הערך=כן}}		{{להשלים\|כל הערך=כן}}
			{{לשכתב\|כל הערך=כן\|סיבה=ריבוי ציטוטים}}

	[[מצוה\|מצות]] זכירת [[מעמד הר סיני]] ו[[מתן תורה\|קבלת התורה]].		[[מצוה\|מצות]] זכירת [[מעמד הר סיני]] ו[[מתן תורה\|קבלת התורה]].

למאי נ"מ?: תבנית:להשלים

2012-08-30T13:58:48Z

תבנית:להשלים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:58, 30 באוגוסט 2012
שורה 1:		שורה 1:
			{{להשלים\|כל הערך=כן}}

	[[מצוה\|מצות]] זכירת [[מעמד הר סיני]] ו[[מתן תורה\|קבלת התורה]].		[[מצוה\|מצות]] זכירת [[מעמד הר סיני]] ו[[מתן תורה\|קבלת התורה]].



	== מקורה, גידרה ותוקפה ==		== מקורה, גידרה ותוקפה ==

Mishehu: ראו גם

2012-08-24T07:49:32Z

ראו גם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:49, 24 באוגוסט 2012
שורה 59:		שורה 59:
	:ועל כן כשאדם פותח איזה ספר [[תלמוד תורה\|ללמוד]] צריך אז לזכור מעמד הר סיני וכאלו הוא קיבל את התורה מפי הגבורה ואז בא על ידי זה לידי אימה ויראה כמו שניתנה התורה ברתת ובזיע, שנאמר {{מקור\|שמות יט טז$שמות יט, טז\|כן}}: 'ויחרד כל העם אשר במחנה'. וצריך שיהיה להאדם חרדה בכל ה[[רמ"ח אברים\|רמ"ח איבריו]]..."		:ועל כן כשאדם פותח איזה ספר [[תלמוד תורה\|ללמוד]] צריך אז לזכור מעמד הר סיני וכאלו הוא קיבל את התורה מפי הגבורה ואז בא על ידי זה לידי אימה ויראה כמו שניתנה התורה ברתת ובזיע, שנאמר {{מקור\|שמות יט טז$שמות יט, טז\|כן}}: 'ויחרד כל העם אשר במחנה'. וצריך שיהיה להאדם חרדה בכל ה[[רמ"ח אברים\|רמ"ח איבריו]]..."

			==ראו גם==
			*[[תורה מן השמים]]

למאי נ"מ?: /* הזכרה בתפילה */

2012-01-22T23:20:33Z

הזכרה בתפילה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:20, 22 בינואר 2012
שורה 37:		שורה 37:
	וה[[טור]] {{מקור\|או"ח סי' א\|כן}} כתב:		וה[[טור]] {{מקור\|או"ח סי' א\|כן}} כתב:
	:"...וטוב לומר פרשת ה[[עקידת יצחק\|עקידה]] ופרשת ה[[מן]] ועשרת הדברות ופרשת ה[[קרבנות]]".		:"...וטוב לומר פרשת ה[[עקידת יצחק\|עקידה]] ופרשת ה[[מן]] ועשרת הדברות ופרשת ה[[קרבנות]]".
	וכן [[פסק\|נפסק]] ל[[הלכה]] ב[[שולחן ערוך]] {{מקור\|שו"ע או"ח א ה$שם סעיף ה\|כן}}. והסביר ה[[בית יוסף]] {{מקור\|שם\|כן}} שאין לומר עשרת הדִברות בציבור<ref>ור' ב"ח {{מקור\|שם ס"ק ו\|כן}} שהביא שהמהרש"ל {{מקור\|(}}{{מקור\|שו"ת מהרש"ל סד$בתשובותיו סי' סד}}{{מקור\|, ד"ה שוב אני נוהג, ובהגהותיו לטור)}} חולק וסובר שמותר לומר עשרת הדברות {{מקור\|"לכבוד התורה ולכבוד השם הנורא שעשרת הדברים חקוקים בלחות מכתב א-להים מצוה גדולה לאומרה..."\|כן}}, רק שאין לאומרים ב[[ברכה\|ברכת]] [[יוצר המאורות]]. אכן, הב"ח שם ציין בשו"ת הרשב"א {{מקור\|הנ"ל}} מבואר שלא כן, וכן הרמ"א העתיק להלכה דברי הרשב"א והב"י, וכן הסכימו האחרונים.</ref>, אלא ביחיד, כדי שלא יאמרו ה[[מינים]] אין תורה אלא זו. "אבל ביחיד... טוב לאמרם שעל ידי כן יזכור מעמד הר סיני בכל יום<ref>{{מקור\|נראה שרומז למצותנו - מצות זכירת מעמד הר סיני.}}</ref> ותתחזק [[אמונה\|אמונתו]] בזה", והאחרונים<ref>ר' ב"ח {{מקור\|שם ס"ק ו\|כן}}, של"ה {{מקור\|חולין, פרק דרך חיים תוכחת מוסר אות רנב\|כן}}, לבוש {{מקור\|לבוש או"ח א ו$שם אות ו\|כן}}, שו"ע הרב בעל התניא {{מקור\|שם סעיף י, ומהדורה תנינא סעיף ט\|כן}}, מ"ב {{מקור\|משנה ברורה א יג$שם ס"ק יג\|כן}} ועוד.</ref> העתיקו דבריו.		וכן [[פסק\|נפסק]] ל[[הלכה]] ב[[שולחן ערוך]] {{מקור\|שו"ע או"ח א ה$שם סעיף ה\|כן}}. והסביר ה[[בית יוסף]] {{מקור\|שם\|כן}} שאין לומר עשרת הדִברות בציבור<ref>ור' ב"ח {{מקור\|שם ס"ק ו\|כן}} שהביא שהמהרש"ל {{מקור\|(}}{{מקור\|שו"ת מהרש"ל סד$בתשובותיו סי' סד}}{{מקור\|, ד"ה שוב אני נוהג, ובהגהותיו לטור)}} חולק וסובר שמותר לומר עשרת הדברות {{מקור\|"לכבוד התורה ולכבוד השם הנורא שעשרת הדברים חקוקים בלחות מכתב א-להים מצוה גדולה לאומרה..."\|כן}}, רק שאין לאומרים ב[[ברכה\|ברכת]] [[יוצר המאורות]]. אכן, הב"ח שם ציין בשו"ת הרשב"א {{מקור\|הנ"ל}} מבואר שלא כן, וכן הרמ"א העתיק להלכה דברי הרשב"א והב"י, וכן הסכימו האחרונים.</ref>, אלא ביחיד, כדי שלא יאמרו ה[[מינים]] אין תורה אלא זו. "אבל ביחיד... טוב לאמרם שעל ידי כן יזכור מעמד הר סיני בכל יום<ref>{{מקור\|נראה שרומז למצותנו - מצות זכירת מעמד הר סיני.}}</ref> ותתחזק [[אמונה\|אמונתו]] בזה", והאחרונים<ref>ר' ב"ח {{מקור\|שם ס"ק ו\|כן}}, של"ה {{מקור\|חולין, פרק דרך חיים תוכחת מוסר, אות רנב\|כן}}, לבוש {{מקור\|לבוש או"ח א ו$שם אות ו\|כן}}, שו"ע הרב בעל התניא {{מקור\|שם סעיף י, ומהדורה תנינא סעיף ט\|כן}}, מ"ב {{מקור\|משנה ברורה א יג$שם ס"ק יג\|כן}} ועוד.</ref> העתיקו דבריו.

	ויש מי שכתב שמטעם זה לא נקבעה, ולא נדפסה ב[[סידורים]], קריאת עשרת הדברות כחלק מסדר ו[[נוסח]] התפילה, משום - שכבר נתבאר - שאסור לאמרה בציבור, וא"כ זה אינו יכול להיות נוסח קבוע {{מקור\|ערוך השולחן או"ח א כד$ערוך השולחן שם אות כג-כד\|כן}}.		ויש מי שכתב שמטעם זה לא נקבעה, ולא נדפסה ב[[סידורים]], קריאת עשרת הדברות כחלק מסדר ו[[נוסח]] התפילה, משום - שכבר נתבאר - שאסור לאמרה בציבור, וא"כ זה אינו יכול להיות נוסח קבוע {{מקור\|ערוך השולחן או"ח א כד$ערוך השולחן שם אות כג-כד\|כן}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:00, 30 באוגוסט 2012
שורה 1:		שורה 1:
	{{להשלים\|כל הערך=כן}}		{{להשלים\|כל הערך=כן}}
			{{לשכתב\|כל הערך=כן\|סיבה=ריבוי ציטוטים}}

	[[מצוה\|מצות]] זכירת [[מעמד הר סיני]] ו[[מתן תורה\|קבלת התורה]].		[[מצוה\|מצות]] זכירת [[מעמד הר סיני]] ו[[מתן תורה\|קבלת התורה]].

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:20, 22 בינואר 2012
שורה 37:		שורה 37:
	וה[[טור]] {{מקור\|או"ח סי' א\|כן}} כתב:		וה[[טור]] {{מקור\|או"ח סי' א\|כן}} כתב:
	:"...וטוב לומר פרשת ה[[עקידת יצחק\|עקידה]] ופרשת ה[[מן]] ועשרת הדברות ופרשת ה[[קרבנות]]".		:"...וטוב לומר פרשת ה[[עקידת יצחק\|עקידה]] ופרשת ה[[מן]] ועשרת הדברות ופרשת ה[[קרבנות]]".
	וכן [[פסק\|נפסק]] ל[[הלכה]] ב[[שולחן ערוך]] {{מקור\|שו"ע או"ח א ה$שם סעיף ה\|כן}}. והסביר ה[[בית יוסף]] {{מקור\|שם\|כן}} שאין לומר עשרת הדִברות בציבור<ref>ור' ב"ח {{מקור\|שם ס"ק ו\|כן}} שהביא שהמהרש"ל {{מקור\|(}}{{מקור\|שו"ת מהרש"ל סד$בתשובותיו סי' סד}}{{מקור\|, ד"ה שוב אני נוהג, ובהגהותיו לטור)}} חולק וסובר שמותר לומר עשרת הדברות {{מקור\|"לכבוד התורה ולכבוד השם הנורא שעשרת הדברים חקוקים בלחות מכתב א-להים מצוה גדולה לאומרה..."\|כן}}, רק שאין לאומרים ב[[ברכה\|ברכת]] [[יוצר המאורות]]. אכן, הב"ח שם ציין בשו"ת הרשב"א {{מקור\|הנ"ל}} מבואר שלא כן, וכן הרמ"א העתיק להלכה דברי הרשב"א והב"י, וכן הסכימו האחרונים.</ref>, אלא ביחיד, כדי שלא יאמרו ה[[מינים]] אין תורה אלא זו. "אבל ביחיד... טוב לאמרם שעל ידי כן יזכור מעמד הר סיני בכל יום<ref>{{מקור\|נראה שרומז למצותנו - מצות זכירת מעמד הר סיני.}}</ref> ותתחזק [[אמונה\|אמונתו]] בזה", והאחרונים<ref>ר' ב"ח {{מקור\|שם ס"ק ו\|כן}}, של"ה {{מקור\|חולין, פרק דרך חיים תוכחת מוסר אות רנב\|כן}}, לבוש {{מקור\|לבוש או"ח א ו$שם אות ו\|כן}}, שו"ע הרב בעל התניא {{מקור\|שם סעיף י, ומהדורה תנינא סעיף ט\|כן}}, מ"ב {{מקור\|משנה ברורה א יג$שם ס"ק יג\|כן}} ועוד.</ref> העתיקו דבריו.		וכן [[פסק\|נפסק]] ל[[הלכה]] ב[[שולחן ערוך]] {{מקור\|שו"ע או"ח א ה$שם סעיף ה\|כן}}. והסביר ה[[בית יוסף]] {{מקור\|שם\|כן}} שאין לומר עשרת הדִברות בציבור<ref>ור' ב"ח {{מקור\|שם ס"ק ו\|כן}} שהביא שהמהרש"ל {{מקור\|(}}{{מקור\|שו"ת מהרש"ל סד$בתשובותיו סי' סד}}{{מקור\|, ד"ה שוב אני נוהג, ובהגהותיו לטור)}} חולק וסובר שמותר לומר עשרת הדברות {{מקור\|"לכבוד התורה ולכבוד השם הנורא שעשרת הדברים חקוקים בלחות מכתב א-להים מצוה גדולה לאומרה..."\|כן}}, רק שאין לאומרים ב[[ברכה\|ברכת]] [[יוצר המאורות]]. אכן, הב"ח שם ציין בשו"ת הרשב"א {{מקור\|הנ"ל}} מבואר שלא כן, וכן הרמ"א העתיק להלכה דברי הרשב"א והב"י, וכן הסכימו האחרונים.</ref>, אלא ביחיד, כדי שלא יאמרו ה[[מינים]] אין תורה אלא זו. "אבל ביחיד... טוב לאמרם שעל ידי כן יזכור מעמד הר סיני בכל יום<ref>{{מקור\|נראה שרומז למצותנו - מצות זכירת מעמד הר סיני.}}</ref> ותתחזק [[אמונה\|אמונתו]] בזה", והאחרונים<ref>ר' ב"ח {{מקור\|שם ס"ק ו\|כן}}, של"ה {{מקור\|חולין, פרק דרך חיים תוכחת מוסר, אות רנב\|כן}}, לבוש {{מקור\|לבוש או"ח א ו$שם אות ו\|כן}}, שו"ע הרב בעל התניא {{מקור\|שם סעיף י, ומהדורה תנינא סעיף ט\|כן}}, מ"ב {{מקור\|משנה ברורה א יג$שם ס"ק יג\|כן}} ועוד.</ref> העתיקו דבריו.

	ויש מי שכתב שמטעם זה לא נקבעה, ולא נדפסה ב[[סידורים]], קריאת עשרת הדברות כחלק מסדר ו[[נוסח]] התפילה, משום - שכבר נתבאר - שאסור לאמרה בציבור, וא"כ זה אינו יכול להיות נוסח קבוע {{מקור\|ערוך השולחן או"ח א כד$ערוך השולחן שם אות כג-כד\|כן}}.		ויש מי שכתב שמטעם זה לא נקבעה, ולא נדפסה ב[[סידורים]], קריאת עשרת הדברות כחלק מסדר ו[[נוסח]] התפילה, משום - שכבר נתבאר - שאסור לאמרה בציבור, וא"כ זה אינו יכול להיות נוסח קבוע {{מקור\|ערוך השולחן או"ח א כד$ערוך השולחן שם אות כג-כד\|כן}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:36, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	{{להשלים\|כל הערך=כן}}		{{להשלים\|כל הערך=כן}}
	{{לשכתב\|כל הערך=כן\|סיבה=ריבוי ציטוטים}}		{{לשכתב\|כל הערך=כן\|סיבה=ריבוי ציטוטים}}

שורה 12:		שורה 12:
	:"וזה ענין זכירת מעמד הר סיני שאנו מצווים לזכור בכל יום המכוון על קבלת עול מלכות שמים מחדש מצדנו כמו שאמרנו אז כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע שיתחדש בלבנו השמיעה והקבלה בכל יום מחדש."		:"וזה ענין זכירת מעמד הר סיני שאנו מצווים לזכור בכל יום המכוון על קבלת עול מלכות שמים מחדש מצדנו כמו שאמרנו אז כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע שיתחדש בלבנו השמיעה והקבלה בכל יום מחדש."
	שפת אמת שמות פרשת יתרו תרמ"ה ד"ה ודרשו חז"ל:		שפת אמת שמות פרשת יתרו תרמ"ה ד"ה ודרשו חז"ל:
	:הנה מצווין תמיד לזכור קבלת התורה. יום אשר עמדת לפני ה"א בחורב. דאיתא בזוה"ק... כי ה[[נשמה]] קודם בואה ל[[עולם הזה]] עומדת לפניו ית' ע"ש. וכמו כן, כאן {{מקור\|(- במעמד הר סיני)}} עמדת לפני ה', פירוש: בלי מחיצות, כמו שיהיה [[לעתיד לבוא\|לעתיד]]... ו...דרשו חז"ל {{מקור\|בבלי שבת פח א$שבת פח.\|כן}} שיצאו נשמתן. והיינו שהיו [[קדושה\|קדושים]] כ[[מלאכי השרת]] ממש... ולכן כתיב 'עמדת' - כי מלאכים נקראו 'עומדין' ואדם נקרא 'מהלך' ע"י שלעולם... צריך להלוך ממדרגה למדרגה, עד שמסתלק מן העולם ופושט מלבוש הגוף, אז עצם הנשמה בתיקונה נקראת 'עומדת'. ולכן לעולם צריכין לזכור מעמד הר סיני, כי אין יותר מלהשיג רק הנשמה בשלימות, ובהר סיני היו ממש נשמות בלי שום הסתר שהיו הגופים מזדככים."		:הנה מצווין תמיד לזכור קבלת התורה. יום אשר עמדת לפני ה"א בחורב. דאיתא בזוה"ק... כי ה[[נשמה]] קודם בואה ל[[עולם הזה]] עומדת לפניו ית' ע"ש. וכמו כן, כאן {{מקור\|- במעמד הר סיני\|כן}} עמדת לפני ה', פירוש: בלי מחיצות, כמו שיהיה [[לעתיד לבוא\|לעתיד]]... ו...דרשו חז"ל {{מקור\|בבלי שבת פח א$שבת פח.\|כן}} שיצאו נשמתן. והיינו שהיו [[קדושה\|קדושים]] כ[[מלאכי השרת]] ממש... ולכן כתיב 'עמדת' - כי מלאכים נקראו 'עומדין' ואדם נקרא 'מהלך' ע"י שלעולם... צריך להלוך ממדרגה למדרגה, עד שמסתלק מן העולם ופושט מלבוש הגוף, אז עצם הנשמה בתיקונה נקראת 'עומדת'. ולכן לעולם צריכין לזכור מעמד הר סיני, כי אין יותר מלהשיג רק הנשמה בשלימות, ובהר סיני היו ממש נשמות בלי שום הסתר שהיו הגופים מזדככים."
	וע"ע שפת אמת לשבועות תרל"ד ותרמ"ג.		וע"ע שפת אמת לשבועות תרל"ד ותרמ"ג.

שורה 42:		שורה 42:
	ויש מי שכתב שמטעם זה לא נקבעה, ולא נדפסה ב[[סידורים]], קריאת עשרת הדברות כחלק מסדר ו[[נוסח]] התפילה, משום - שכבר נתבאר - שאסור לאמרה בציבור, וא"כ זה אינו יכול להיות נוסח קבוע {{מקור\|ערוך השולחן או"ח א כד$ערוך השולחן שם אות כג-כד\|כן}}.		ויש מי שכתב שמטעם זה לא נקבעה, ולא נדפסה ב[[סידורים]], קריאת עשרת הדברות כחלק מסדר ו[[נוסח]] התפילה, משום - שכבר נתבאר - שאסור לאמרה בציבור, וא"כ זה אינו יכול להיות נוסח קבוע {{מקור\|ערוך השולחן או"ח א כד$ערוך השולחן שם אות כג-כד\|כן}}.

	והמהרש"ל {{מקור\|(}}{{מקור\|שו"ת:מהרש"ל סד$בתשובותיו, סי' סד}}<ref>{{מקור\|הובא באליה זוטא (או"ח סי' א ס"ק ו) ובאליה רבה (שם ס"ק ז).}}</ref>{{מקור\|)}} כתב שמנהג זקנו לקרא את עשרת הדברות מ[[פרשת יתרו]] ב[[שחרית]], ואת עשרת הדברות שב[[פרשת ואתחנן]] קודם הליכתו לישון. והוסיף המהרש"ל {{מקור\|שם ד"ה שוב אני נוהג\|כן}} שהוא עצמו נוהג לומר עשרת הדברות קודם וסמוך ל[[ברוך שאמר]], כי בברוך שאמר יש פ"ז {{מקור\|(87)}} תיבות {{מקור\|- מילים\|כן}}, לרמוז לפסוק "ראשו כתם פז" {{מקור\|שיר השירים ה יא$שיר השירים ה, יא\|כן}}, [[דרשה\|הנדרש]] על פסוק ראשון שבעשרת הדברות. ומטעם נוסף: מפני שמ'ברוך שאמר' עד התחלת הברכה<ref>{{מקור\|דהיינו: ברוך אתה ה' א-להינו מלך העולם האל אב הרחמן כו'.}}</ref> יש עשרה 'ברוך' המכוונים נגד עשרת הדברות<ref>מלבד 'ברוך הוא' בהתחלה, ו'ברוך שמו' בסוף, שאינם בחשבון, מפני שהם נגררים אחר הברכות, כדי לשבח אחר הזכרת שם ה', שצריך לומר מייד בכל פעם: 'ברוך הוא ברוך שמו' {{מקור\|מהרש"ל שם\|כן}}.</ref>, "והמבין ישכיל וידע".		והמהרש"ל {{מקור\|(}}{{מקור\|שו"ת:מהרש"ל סד$בתשובותיו, סי' סד}}<ref>{{מקור\|הובא באליה זוטא (או"ח סי' א ס"ק ו) ובאליה רבה (שם ס"ק ז).}}</ref>{{מקור\|)}} כתב שמנהג זקנו לקרא את עשרת הדברות מ[[פרשת יתרו]] ב[[שחרית]], ואת עשרת הדברות שב[[פרשת ואתחנן]] קודם הליכתו לישון. והוסיף המהרש"ל {{מקור\|שם ד"ה שוב אני נוהג\|כן}} שהוא עצמו נוהג לומר עשרת הדברות קודם וסמוך ל[[ברוך שאמר]], כי בברוך שאמר יש פ"ז {{מקור\|87\|כן}} תיבות {{מקור\|- מילים\|כן}}, לרמוז לפסוק "ראשו כתם פז" {{מקור\|שיר השירים ה יא$שיר השירים ה, יא\|כן}}, [[דרשה\|הנדרש]] על פסוק ראשון שבעשרת הדברות. ומטעם נוסף: מפני שמ'ברוך שאמר' עד התחלת הברכה<ref>{{מקור\|דהיינו: ברוך אתה ה' א-להינו מלך העולם האל אב הרחמן כו'.}}</ref> יש עשרה 'ברוך' המכוונים נגד עשרת הדברות<ref>מלבד 'ברוך הוא' בהתחלה, ו'ברוך שמו' בסוף, שאינם בחשבון, מפני שהם נגררים אחר הברכות, כדי לשבח אחר הזכרת שם ה', שצריך לומר מייד בכל פעם: 'ברוך הוא ברוך שמו' {{מקור\|מהרש"ל שם\|כן}}.</ref>, "והמבין ישכיל וידע".

	ועי' שפת אמת פינחס תרמ"ז ד"ה בפרשת התמידין, תרנ"ח ד"ה צו את בני ישראל, ואתחנן תרמ"ו ד"ה בענין מ"ש.		ועי' שפת אמת פינחס תרמ"ז ד"ה בפרשת התמידין, תרנ"ח ד"ה צו את בני ישראל, ואתחנן תרמ"ו ד"ה בענין מ"ש.

	במגן אברהם {{מקור\|(או"ח סימן ס ס"ק ב)}} מובא, כי כשאומרים בברכות קריאת שמע "ובנו בחרת" יש לזכור את מתן תורה.		במגן אברהם {{מקור\|או"ח סימן ס ס"ק ב\|כן}} מובא, כי כשאומרים בברכות קריאת שמע "ובנו בחרת" יש לזכור את מתן תורה.

	אליה רבה סימן א ס"ק ז:		אליה רבה סימן א ס"ק ז:
שורה 56:		שורה 56:

	== זכירה תמידית ==		== זכירה תמידית ==
	בספר '[[אוהב ישראל]]' ל[[רבי יהושע מאפטה]] זצ"ל<ref>רעיון זה הובא ג"כ בספרו 'תורת אמת' {{מקור\|(שמות, לפרשת זכור)}} ובספר 'שפתי צדיקים' {{מקור\|(הוצאת מישור, ב"ב תש"ס, פרשת כי תצא)}}.</ref> ב[[פרשת כי תצא]] לפסוק "זכור את אשר עשה לך עמלק" {{מקור\|דברים כה יז$דברים כה, יז\|כן}}, כתב:		בספר '[[אוהב ישראל]]' ל[[רבי יהושע מאפטה]] זצ"ל<ref>רעיון זה הובא ג"כ בספרו 'תורת אמת' {{מקור\|שמות, לפרשת זכור\|כן}} ובספר 'שפתי צדיקים' {{מקור\|הוצאת מישור, ב"ב תש"ס, פרשת כי תצא\|כן}}.</ref> ב[[פרשת כי תצא]] לפסוק "זכור את אשר עשה לך עמלק" {{מקור\|דברים כה יז$דברים כה, יז\|כן}}, כתב:
	:"התורה הקדושה הזהירה אותנו על ד' זכירות. היינו שנזכור '''תמיד''' אלו הד' דברים אשר הם עיקרי ושרשי הדת. והראשון, לזכור תמיד בכל עת מעמד הנבחר אצל הר סיני, '''שכל איש ישראל צריך להיות בעיניו תמיד בכל עת ורגע כאלו הוא עומד בהר סיני לקבל את התורה'''. דבאדם שייך עבר ועתיד, אבל אצל ה' יתברך אינו שייך זה, ובכל יום ויום הוא 'נותן התורה' לעמו ישראל<ref>ר' [[ט"ז]] {{מקור\|ט"ז אורח חיים מז ה$או"ח סי' מז ס"ק ה\|כן}}: "...ונ"ל עוד שתקנו לחתום 'נותן התורה' שיש במשמעותו לשון הווה, ולא 'נתן' בלשון עבר, אלא הכוונה שהוא יתברך נותן לנו תמיד בכל יום תורתו..."</ref>.		:"התורה הקדושה הזהירה אותנו על ד' זכירות. היינו שנזכור '''תמיד''' אלו הד' דברים אשר הם עיקרי ושרשי הדת. והראשון, לזכור תמיד בכל עת מעמד הנבחר אצל הר סיני, '''שכל איש ישראל צריך להיות בעיניו תמיד בכל עת ורגע כאלו הוא עומד בהר סיני לקבל את התורה'''. דבאדם שייך עבר ועתיד, אבל אצל ה' יתברך אינו שייך זה, ובכל יום ויום הוא 'נותן התורה' לעמו ישראל<ref>ר' [[ט"ז]] {{מקור\|ט"ז אורח חיים מז ה$או"ח סי' מז ס"ק ה\|כן}}: "...ונ"ל עוד שתקנו לחתום 'נותן התורה' שיש במשמעותו לשון הווה, ולא 'נתן' בלשון עבר, אלא הכוונה שהוא יתברך נותן לנו תמיד בכל יום תורתו..."</ref>.
	:ועל כן כשאדם פותח איזה ספר [[תלמוד תורה\|ללמוד]] צריך אז לזכור מעמד הר סיני וכאלו הוא קיבל את התורה מפי הגבורה ואז בא על ידי זה לידי אימה ויראה כמו שניתנה התורה ברתת ובזיע, שנאמר {{מקור\|שמות יט טז$שמות יט, טז\|כן}}: 'ויחרד כל העם אשר במחנה'. וצריך שיהיה להאדם חרדה בכל ה[[רמ"ח אברים\|רמ"ח איבריו]]..."		:ועל כן כשאדם פותח איזה ספר [[תלמוד תורה\|ללמוד]] צריך אז לזכור מעמד הר סיני וכאלו הוא קיבל את התורה מפי הגבורה ואז בא על ידי זה לידי אימה ויראה כמו שניתנה התורה ברתת ובזיע, שנאמר {{מקור\|שמות יט טז$שמות יט, טז\|כן}}: 'ויחרד כל העם אשר במחנה'. וצריך שיהיה להאדם חרדה בכל ה[[רמ"ח אברים\|רמ"ח איבריו]]..."