זב - היסטוריית גרסאות

טישיו: /* תליית הזיבה בשבעת הדברים ובאונס */

2012-10-16T03:46:14Z

תליית הזיבה בשבעת הדברים ובאונס

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:46, 16 באוקטובר 2012
שורה 16:		שורה 16:
	*מכיוון שטומאת זיבה חלה רק כאשר הזיבה נגרמת כתוצאת מ'''מחלה''' ודווקא בכלי הזרע ולא בחולשה כללית של הגוף וגם לא זיבה הנגרמת כתוצאה מגורם חיצוני (שאינו מחלה), לכן, ישנן שבעה דברים שתולים בהם את הזיבה, למשל: אם ידוע שגופו נחלש כתוצאה מאכילה או שתייה מרובה או שאכל ושתה דברים הגורמים לזרע לזוב, או שהתאמץ לסחוב דברים כבדים או שקפץ, או שהרהר בעניינים אסורים או שראה מראה של אשה יפה שמראיה עשוי להשפיע על כלי הזרע, אין הוא נחשב לזב. קיימות אף דעות מקילות יותר של [[רבי יהודה]] ו[[רבי עקיבא]], רבי יהודה סובר שאף הרואה בהמה חיה או עוף משמשין זה עם זה או שראה בגדים נאים צבועים של נשים ניתן לתלות בכך את הזיבה, והגדיל להקל רבי עקיבא הסובר שכל שהזב אכל או שתה משקה כל שהוא באותו יום בו ראה את הזיבה, ניתן לתלות באכילה או שתייה מועטת זו את הזיבה.		*מכיוון שטומאת זיבה חלה רק כאשר הזיבה נגרמת כתוצאת מ'''מחלה''' ודווקא בכלי הזרע ולא בחולשה כללית של הגוף וגם לא זיבה הנגרמת כתוצאה מגורם חיצוני (שאינו מחלה), לכן, ישנן שבעה דברים שתולים בהם את הזיבה, למשל: אם ידוע שגופו נחלש כתוצאה מאכילה או שתייה מרובה או שאכל ושתה דברים הגורמים לזרע לזוב, או שהתאמץ לסחוב דברים כבדים או שקפץ, או שהרהר בעניינים אסורים או שראה מראה של אשה יפה שמראיה עשוי להשפיע על כלי הזרע, אין הוא נחשב לזב. קיימות אף דעות מקילות יותר של [[רבי יהודה]] ו[[רבי עקיבא]], רבי יהודה סובר שאף הרואה בהמה חיה או עוף משמשין זה עם זה או שראה בגדים נאים צבועים של נשים ניתן לתלות בכך את הזיבה, והגדיל להקל רבי עקיבא הסובר שכל שהזב אכל או שתה משקה כל שהוא באותו יום בו ראה את הזיבה, ניתן לתלות באכילה או שתייה מועטת זו את הזיבה.

	אם כי, כלל זה קיים רק לפני שחלה על הזב טומאת זיבה. אך משהחלו לחול עליו דיני טומאת זיבה, לאחר שראה בוודאי זיבה יום אחד, אם ראה שוב זיבה שנייה אין בודקים אותו האם אכל או שתה הרבה, אלא [[רגליים לדבר]] שהוא חולה במחלת הזיבה וששני המקרים קשורים זה לזה{{הערה\|{{משנה\|זבים ב א}}. מכך נראה, כי חז"ל סוברים שהסבר לזיבה קשור יותר לתופעות שאותן אנו מוצאים באיברי הזרע עצמם מאשר תופעות חיצוניות.		אם כי, כלל זה קיים רק לפני שחלה על הזב טומאת זיבה. אך משהחלו לחול עליו דיני טומאת זיבה, לאחר שראה בוודאי זיבה יום אחד, אם ראה שוב זיבה שנייה אין בודקים אותו האם אכל או שתה הרבה, אלא [[רגליים לדבר]] שהוא חולה במחלת הזיבה וששני המקרים קשורים זה לזה{{הערה\|משנה זבים ב א}}. מכך נראה, כי חז"ל סוברים שהסבר לזיבה קשור יותר לתופעות שאותן אנו מוצאים באיברי הזרע עצמם מאשר תופעות חיצוניות.

	*[[רב הונא]]{{הערה\|נידה לה א}} קובע שראיה ראשונה מטמאה אפילו אם היא באונס לעניין טומאת זב, ומה שכתוב במשנה שבודקים את הזב אם הראייה הייתה באונס הכוונה רק לעניין חיוב קרבן בזב גדול שראה שלוש ראיות.		*[[רב הונא]]{{הערה\|נידה לה א}} קובע שראיה ראשונה מטמאה אפילו אם היא באונס לעניין טומאת זב, ומה שכתוב במשנה שבודקים את הזב אם הראייה הייתה באונס הכוונה רק לעניין חיוב קרבן בזב גדול שראה שלוש ראיות.

טישיו ב־03:45, 16 באוקטובר 2012

2012-10-16T03:45:55Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:45, 16 באוקטובר 2012
שורה 9:		שורה 9:
	\|ספרות הלכתית נוספת=		\|ספרות הלכתית נוספת=
	}}		}}
	ב[[הלכות]] [[טומאה וטהרה]], '''זב''' הוא גבר שיצאה מאיבר המין שלו הפרשה הנקראת "זיבה", והדבר קרה מספר פעמים. על פי החוק ה[[מקרא]]י, עליו להמתין עד שיעברו שבעה ימים רצופים ללא הפרשה זו ("[[שבעה נקיים]]"), ואז עליו [[טבילה\|לטבול]] ב[[מעיין]] ולהקריב [[~~קורבן (יהדות)\|קורבנות~~]].		ב[[הלכות]] [[טומאה וטהרה]], '''זב''' הוא גבר שיצאה מאיבר המין שלו הפרשה הנקראת "זיבה", והדבר קרה מספר פעמים. על פי החוק ה[[מקרא]]י, עליו להמתין עד שיעברו שבעה ימים רצופים ללא הפרשה זו ("[[שבעה נקיים]]"), ואז עליו [[טבילה\|לטבול]] ב[[מעיין]] ולהקריב [[קרבנות]].

	==מהות הזיבה==		==מהות הזיבה==
	על פי פרשנות חז"ל יש לזיבה דמיון מסוים ל[[נוזל זרע]], אבל היא שונה מעט בצבע ובמרקם הפנימי שבין חלקיה.{{הערה\|תלמוד בבלי מסכת נדה דף לה עמוד ב}} בין ה[[ראשונים]] קיימות שתי תפיסות על טיבה של מחלה זו:{{הערה\|ראו [[אנציקלופדיה הלכתית רפואית]], ערך זב}} יש אומרים שמדובר בהפרשה מוגלתית, כתוצאה ממחלה מדבקת בדומה למחלה הקרויה כיום [[זיבה]].{{הערה\|רבי [[אברהם אבן עזרא]] בויקרא טו, ח, [[רמב"ן]] שם פסוק יא, [[ספר החינוך]] מצווה קעח}} לדעת הרמב"ם מדובר על הפרשת זרע פגום.{{הערה\|משנה תורה, הלכות מחוסרי כפרה פרק ב הלכה א, ובהרחבה בפירושו למשנה, מסכת זבים, פרק ב משנה ב}}		על פי פרשנות חז"ל יש לזיבה דמיון מסוים ל[[נוזל זרע]], אבל היא שונה מעט בצבע ובמרקם הפנימי שבין חלקיה.{{הערה\|תלמוד בבלי מסכת נדה דף לה עמוד ב}} בין ה[[ראשונים]] קיימות שתי תפיסות על טיבה של מחלה זו:{{הערה\|ראו [[אנציקלופדיה הלכתית רפואית]], ערך זב}} יש אומרים שמדובר בהפרשה מוגלתית, כתוצאה ממחלה מדבקת בדומה למחלה הקרויה כיום [[זיבה]].{{הערה\|רבי [[אברהם אבן עזרא]] בויקרא טו, ח, [[רמב"ן]] שם פסוק יא, [[ספר החינוך]] מצווה קעח}} לדעת הרמב"ם מדובר על הפרשת זרע פגום.{{הערה\|משנה תורה, הלכות מחוסרי כפרה פרק ב הלכה א, ובהרחבה בפירושו למשנה, מסכת זבים, פרק ב משנה ב}}
	===תליית הזיבה בשבעת הדברים ובאונס===		===תליית הזיבה בשבעת הדברים ובאונס===
	*מכיוון שטומאת זיבה חלה רק כאשר הזיבה נגרמת כתוצאת מ'''מחלה''' ודווקא בכלי הזרע ולא בחולשה כללית של הגוף וגם לא זיבה הנגרמת כתוצאה מגורם חיצוני (שאינו מחלה), לכן, ישנן שבעה דברים שתולים בהם את הזיבה, למשל: אם ידוע שגופו נחלש כתוצאה מאכילה או שתייה מרובה או שאכל ושתה דברים הגורמים לזרע לזוב, או שהתאמץ לסחוב דברים כבדים או שקפץ, או שהרהר ~~בענייני יחסי מין~~ או שראה מראה של אשה יפה שמראיה עשוי להשפיע על כלי הזרע, אין הוא נחשב לזב. קיימות אף דעות מקילות יותר של [[רבי יהודה]] ו[[רבי עקיבא]], רבי יהודה סובר שאף הרואה בהמה חיה או עוף ~~מתעסקין ביחסי מין~~ או שראה בגדים נאים צבועים של נשים ניתן לתלות בכך את הזיבה, והגדיל להקל רבי עקיבא הסובר שכל שהזב אכל או שתה משקה כל שהוא באותו יום בו ראה את הזיבה, ניתן לתלות באכילה או שתייה מועטת זו את הזיבה.		*מכיוון שטומאת זיבה חלה רק כאשר הזיבה נגרמת כתוצאת מ'''מחלה''' ודווקא בכלי הזרע ולא בחולשה כללית של הגוף וגם לא זיבה הנגרמת כתוצאה מגורם חיצוני (שאינו מחלה), לכן, ישנן שבעה דברים שתולים בהם את הזיבה, למשל: אם ידוע שגופו נחלש כתוצאה מאכילה או שתייה מרובה או שאכל ושתה דברים הגורמים לזרע לזוב, או שהתאמץ לסחוב דברים כבדים או שקפץ, או שהרהר בעניינים אסורים או שראה מראה של אשה יפה שמראיה עשוי להשפיע על כלי הזרע, אין הוא נחשב לזב. קיימות אף דעות מקילות יותר של [[רבי יהודה]] ו[[רבי עקיבא]], רבי יהודה סובר שאף הרואה בהמה חיה או עוף משמשין זה עם זה או שראה בגדים נאים צבועים של נשים ניתן לתלות בכך את הזיבה, והגדיל להקל רבי עקיבא הסובר שכל שהזב אכל או שתה משקה כל שהוא באותו יום בו ראה את הזיבה, ניתן לתלות באכילה או שתייה מועטת זו את הזיבה.

	אם כי, כלל זה קיים רק לפני שחלה על הזב טומאת זיבה. אך משהחלו לחול עליו דיני טומאת זיבה, לאחר שראה בוודאי זיבה יום אחד, אם ראה שוב זיבה שנייה אין בודקים אותו האם אכל או שתה הרבה, אלא [[רגליים לדבר]] שהוא חולה במחלת הזיבה וששני המקרים קשורים זה לזה{{הערה\|{{משנה\|זבים ב א}}. מכך נראה, כי חז"ל סוברים שהסבר לזיבה קשור יותר לתופעות שאותן אנו מוצאים באיברי הזרע עצמם מאשר תופעות חיצוניות.		אם כי, כלל זה קיים רק לפני שחלה על הזב טומאת זיבה. אך משהחלו לחול עליו דיני טומאת זיבה, לאחר שראה בוודאי זיבה יום אחד, אם ראה שוב זיבה שנייה אין בודקים אותו האם אכל או שתה הרבה, אלא [[רגליים לדבר]] שהוא חולה במחלת הזיבה וששני המקרים קשורים זה לזה{{הערה\|{{משנה\|זבים ב א}}. מכך נראה, כי חז"ל סוברים שהסבר לזיבה קשור יותר לתופעות שאותן אנו מוצאים באיברי הזרע עצמם מאשר תופעות חיצוניות.

טישיו: כתבתי בויקיפדיה

2012-10-11T01:15:35Z

כתבתי בויקיפדיה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:15, 11 באוקטובר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	~~אדם שמחמת חולי יוצא כעין ריר~~ מאיבר ~~הזכרות~~ שלו.		{{סוגיה\|
			\|מקרא= ויקרא פרק ט"ו
			\|משנה= [[מסכת זבים\|זבים]]
			\|תלמוד בבלי=
			\|תלמוד ירושלמי=
			\|משנה תורה לרמב"ם=
			\|שולחן ערוך=
			\|ספרי מניין המצוות=ספר החינוך קעח,{{ש}} ספר המצוות עשה קד
			\|ספרות הלכתית נוספת=
			}}
			ב[[הלכות]] [[טומאה וטהרה]], '''זב''' הוא גבר שיצאה מאיבר המין שלו הפרשה הנקראת "זיבה", והדבר קרה מספר פעמים. על פי החוק ה[[מקרא]]י, עליו להמתין עד שיעברו שבעה ימים רצופים ללא הפרשה זו ("[[שבעה נקיים]]"), ואז עליו [[טבילה\|לטבול]] ב[[מעיין]] ולהקריב [[קורבן (יהדות)\|קורבנות]].

	~~(בטעם דיניו~~ יש אומרים ~~שזהו מחמת הזיהום והמאיסות שיש בזיבה~~, ~~הגורמת למחלות שונות~~, ~~- ר'~~ [[~~תבנית:הידעת?/ט~~' ~~חשוון ה~~'~~תשס"ט~~]]).		==מהות הזיבה==
			על פי פרשנות חז"ל יש לזיבה דמיון מסוים ל[[נוזל זרע]], אבל היא שונה מעט בצבע ובמרקם הפנימי שבין חלקיה.{{הערה\|תלמוד בבלי מסכת נדה דף לה עמוד ב}} בין ה[[ראשונים]] קיימות שתי תפיסות על טיבה של מחלה זו:{{הערה\|ראו [[אנציקלופדיה הלכתית רפואית]], ערך זב}} יש אומרים שמדובר בהפרשה מוגלתית, כתוצאה ממחלה מדבקת בדומה למחלה הקרויה כיום [[זיבה]].{{הערה\|רבי [[אברהם אבן עזרא]] בויקרא טו, ח, [[רמב"ן]] שם פסוק יא, [[ספר החינוך]] מצווה קעח}} לדעת הרמב"ם מדובר על הפרשת זרע פגום.{{הערה\|משנה תורה, הלכות מחוסרי כפרה פרק ב הלכה א, ובהרחבה בפירושו למשנה, מסכת זבים, פרק ב משנה ב}}
			===תליית הזיבה בשבעת הדברים ובאונס===
			*מכיוון שטומאת זיבה חלה רק כאשר הזיבה נגרמת כתוצאת מ'''מחלה''' ודווקא בכלי הזרע ולא בחולשה כללית של הגוף וגם לא זיבה הנגרמת כתוצאה מגורם חיצוני (שאינו מחלה), לכן, ישנן שבעה דברים שתולים בהם את הזיבה, למשל: אם ידוע שגופו נחלש כתוצאה מאכילה או שתייה מרובה או שאכל ושתה דברים הגורמים לזרע לזוב, או שהתאמץ לסחוב דברים כבדים או שקפץ, או שהרהר בענייני יחסי מין או שראה מראה של אשה יפה שמראיה עשוי להשפיע על כלי הזרע, אין הוא נחשב לזב. קיימות אף דעות מקילות יותר של [[רבי יהודה]] ו[[רבי עקיבא]], רבי יהודה סובר שאף הרואה בהמה חיה או עוף מתעסקין ביחסי מין או שראה בגדים נאים צבועים של נשים ניתן לתלות בכך את הזיבה, והגדיל להקל רבי עקיבא הסובר שכל שהזב אכל או שתה משקה כל שהוא באותו יום בו ראה את הזיבה, ניתן לתלות באכילה או שתייה מועטת זו את הזיבה.

			אם כי, כלל זה קיים רק לפני שחלה על הזב טומאת זיבה. אך משהחלו לחול עליו דיני טומאת זיבה, לאחר שראה בוודאי זיבה יום אחד, אם ראה שוב זיבה שנייה אין בודקים אותו האם אכל או שתה הרבה, אלא [[רגליים לדבר]] שהוא חולה במחלת הזיבה וששני המקרים קשורים זה לזה{{הערה\|{{משנה\|זבים ב א}}. מכך נראה, כי חז"ל סוברים שהסבר לזיבה קשור יותר לתופעות שאותן אנו מוצאים באיברי הזרע עצמם מאשר תופעות חיצוניות.

	~~מה בין זוב לשכבת זרע? זוב בא מאבר מת~~, בלי קישוי האבר, ושכבת זרע באה מאבר חי; זוב דומה ללובן של ביצה המוזרת, שאין אפרוח מתרקם בה בדגירה, ושכבת זרע דומה ללובן של ביצה שאינה מוזרת.		*[[רב הונא]]{{הערה\|נידה לה א}} קובע שראיה ראשונה מטמאה אפילו אם היא באונס לעניין טומאת זב, ומה שכתוב במשנה שבודקים את הזב אם הראייה הייתה באונס הכוונה רק לעניין חיוב קרבן בזב גדול שראה שלוש ראיות.

			===תליית הזיבה בקרי===
			עם זאת, נפסק במשנה כי {{ציטוטון\|הרואה קרי אינו מטמא בזיבה מעת לעת}} , אך קיים חילוק בין [[יהודי]] ל[[גר]]: כאשר יהודי רואה זיבה בפעם הראשונה, אנו אומרים כן, אך לאחר שכבר "נזקק לזיבה", והוא כבר חלה במחלת הזיבה, אין תולים את הזיבה בקרי אלא במחלת הזיבה, אך {{ציטוטון\|גר שראה קרי ונתגייר - מיד הוא מיטמא בזיבה}}. בראשונים מובאות מספר הסברים אפשריים לכלל זה:

			*לאחר יציאת [[נוזל זרע]] מגוף האדם, יוצא גם זרע גרוע שאינו יוצא יחד עם הזרע עצמו, ולכן ייתכן שהנוזל שיצא אינו זיבה אלא המשך של [[נוזל זרע\|נוזל הזרע]] שיצא באותה יממה. - הסבר ה[[רמב"ם]].

	~~הרואה ראייה אחת~~ של ~~זוב~~, ~~דינו כרואה קרי, שטמא עד הערב. ראה שתי ראיות~~ של ~~זוב ביום אחד או בשני ימים רצופים~~, ~~הריהו נעשה זב~~, ~~שטומאתו חמורה~~, ~~ומונה שבעה ימים נקיים מזוב~~, וטובל ביום השביעי במים חיים, ואוכל בקדשים לערב. ראה שלש ראיות של זוב ביום אחד או בשניים או בשלשה ימים רצופים, הרי הוא ~~זב גמור~~, ~~ולאחר שמנה שבעה ימים לטהרתו~~, ~~וטבל והעריב שמשו~~, ~~הרי~~ הוא ~~מביא קרבנותיו ביום השמיני: שתי תורים או שני בני יונה~~, ~~אחד לחטאת ואחד לעולה~~, ~~וכל זמן שלא הביא קרבנותיו, אסור~~ לו ~~להיכנס למקדש ולאכול מן הקדשים~~.		לפי הסברם של ה[[ר"ש משאנץ]]{{הערה\|ר"ש שם}} ופירוש רש"י לנזיר{{הערה\|שמקובל שחיברו ה[[ריב"ן]]}}, דווקא בראיה ראשונה של הזב, אנו אומרים כן, אך לאחר שכבר "נזקק לזיבה", והוא כבר חלה במחלת הזיבה, הגיוני יותר לומר שהזיבה קשורה למחלתו ולא לקרי שראה באותו יום{{הערה\|לפי דבריו זה הוא פירוש רב פפא במסכת נזיר "איידי חולשא הוא דחזי", כלומר לכן בנזקק לטומאה אין תצולים את הראיה בקרי, כי מסתבר לומר שחולשת הזיבה גמרה לו את הראייה}}, ולכן גם קובעת המשנה כי {{ציטוטון\|גר שראה קרי ונתגייר - מיד הוא מיטמא בזיבה}}, כי גרותו של גר נחשבת כמחלה המחלשת את הגוף וגורמת לזיבה מפני ש"דואג בקבלת המצוות"{{הערה\|ובכך הוא מסביר את הדיון בין רבא לרב פפא במסכת נזיר, {{ציטוטון\|אמר לו רבא והתנן גר שנתגייר מטמא מיד בזיבה א"ל אין לך חולי גדול מזה".}}.}}.

			*לאחר יציאת הזרע מגוף האדם, האדם נחלש, וממילא שוב יש לתלות את יציאת הזיבה ב"חולי", שהוא אחד משבעה הדרים שבהם בודקים את הזב ותולים בהם את הזיבה. - הסבר המובא ב[[ר"ש]], ודיעה זו גם מובאת במסכת נזיר (ס"ו) בפירוש רש"י ותוספות כדעתו של [[רב פפא]], ולפי פירוש התוספות בנזיר, ההסבר אינו מספק נימוק מה הוא ההבדל בין יהודי לגר, שהרי בשניהם קיימת חולשה זו, מסקנת הגמרא היא שמדובר ב"גזירת הכתוב" (ראו בקטע הבא).

	~~== ראו גם ==~~		לפי הסבר של הר"ש משאנץ, חולשה זו אינה פוטרת את הזב מכיוון שהנוזל שיצא ממנו אינו "זיבה", (בשונה מההסבר הקודם המסביר כי מדובר ב[[נוזל זרע]] ולא בנוזל זיבה), אלא מפני שמדובר באונס, ולכן תלייה זו היא רק בראייה השנייה שלא מטמאה באונס, אך בגר שאינו מטמא בעודו גוי, גם אם היה זב, מכיוון אינו טמא בטומאת זיבה, נחשבת הראיה שלו לראיה ראשונה.
	* [[~~זבה]]~~
	* [[טומאת קרי]]

			*[[גזירת הכתוב]]: לפי מסקנת התלמוד ב[[מסכת נזיר]], כפי פירוש התוספות, מדובר בגזירת הכתוב כפי המפורש בברייתא: נאמר בתורה {{ציטוטון\|וְהָיָה לִפְנוֹת עֶרֶב יִרְחַץ בַּמָּיִם}}{{הערה\|דברים כג יב}} - כלומר - גם לאחר שפנה היום, יש להמתין עד הערב ולאחר מכן בעל הקרי יכול לטבול גם אם ראה בינתיים זיבה, רבי יוסי שמצמצם את הזמן שניתן לתלות את הזיבה בקרי לומד זאת מהפסוק הקודם בו נאמר {{ציטוטון\|כִּי יִהְיֶה בְךָ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טָהוֹר מִקְּרֵה לָיְלָה}}, כלומר זמן הקרי נמשך רק לילה אחת ולא שניים.

			בכל מקרה, מכיוון שגזירת הכתוב היא שטומאת קרי גורמת לקולא - שניתן לתלות בה את הזיבה שביום או מעת לעת שאחריה, מובן שדין זה קיים רק ביהודי שבו נאמרו פסוקים אלו ולא ב[[גוי]], ומכאן השוני בין יהודי לגוי{{הערה\|הר"ש משאנץ על מסכת נזיר ג ב.}}.

	[[~~קטגוריה~~: טומאה וטהרה]]		[[רבי יוסי]] מחמיר ומתיר לתלות את הזיבה בזרע רק באותו יום עצמו אך ההלכה לא נפסקת כמותו.{{הערה\|משנה זבים ב ג}}.
	[[קטגוריה:~~אנציקלופדיה תורנית מרוכזת~~]]
			==חילוק בין זב בעל שתי ראיות לזב בעל שלוש ראיות==
			חומרת טומאתו תלויה במספר הפעמים ובהפרש הזמן ביניהם: אם ראה פעם אחת - דינו כבעל קרי בלבד, ואיננו אב הטומאה. אם ראה פעמיים, תוך יום אחד או תוך יומיים רצופים - דינו כזב לכל דבר, פרט לכך שהוא פטור מקרבן להשלמת טהרתו. אם ראה שלוש פעמים, במשך יום או יומיים או שלושה ימים רצופים - הרי הוא חייב גם בקרבן{{הערה\|משנה מסכת זבים פרק א משניות א-ג, מסכת מגילה פרק א משנה ז}}

			חידוש מיוחד קבעה התורה בעניינו של הזב, שעליו לטבול ב[[מעיין]] דווקא, ולא די ב[[מקווה]].<ref>ויקרא טו, יג</ref> למחרת יום טבילתו, עליו להביא קרבן להשלמת טהרתו<ref>שם פסוק יד</ref>: זוג עופות, אחד ל[[קורבן חטאת]] והשני ל[[קורבן עולה]], בדומה לקרבן הזבה. עד הבאת הקורבנות הוא מנוע מלהיכנס ל[[בית המקדש]] ומלאכול קורבנות, כמו כל "[[מחוסר כיפורים]]".

			==דיני טומאה וטהרה==
			{{הפניה לערך מורחב\|טומאת זיבה}}
			התורה קבעה על הזב והדומים לו ([[נידה]], [[זבה]], [[טומאת יולדת\|יולדת]]) סדרת [[חומרא\|חומרות]] מיוחדות. חומרות אלו אינן קיימות אפילו ב[[טומאת מת]]<ref>(משכב והיסט - משנה מסכת זבים פרק ד משנה ו. מעיינות - תלמוד בבלי מסכת חולין דף פח עמוד א)</ref>

			{{הערות שוליים\|טורים=כן}}
			{{טומאה וטהרה}}

			[[קטגוריה:טומאת זיבה]]
			[[קטגוריה:הדברים המטמאים]]

למאי נ"מ? ב־20:04, 18 בינואר 2012

2012-01-18T20:04:40Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:04, 18 בינואר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	אדם שמחמת חולי יוצא כעין ריר מאיבר הזכרות שלו.		אדם שמחמת חולי יוצא כעין ריר מאיבר הזכרות שלו.

			(בטעם דיניו יש אומרים שזהו מחמת הזיהום והמאיסות שיש בזיבה, הגורמת למחלות שונות, - ר' [[תבנית:הידעת?/ט' חשוון ה'תשס"ט]]).


שורה 10:		שורה 11:


			== ראו גם ==
			* [[זבה]]
			* [[טומאת קרי]]



			[[קטגוריה: טומאה וטהרה]]
	[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]		[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

Yeshivaorgil bot: שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת"

2008-12-11T13:59:13Z

שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:59, 11 בדצמבר 2008
שורה 13:		שורה 13:


	[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]		[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

ספרי אנציקלופדיה תורנית מרוכזת: יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת

2008-12-08T12:26:46Z

יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת

דף חדש

אדם שמחמת חולי יוצא כעין ריר מאיבר הזכרות שלו.

מה בין זוב לשכבת זרע? זוב בא מאבר מת, בלי קישוי האבר, ושכבת זרע באה מאבר חי; זוב דומה ללובן של ביצה המוזרת, שאין אפרוח מתרקם בה בדגירה, ושכבת זרע דומה ללובן של ביצה שאינה מוזרת.

הרואה ראייה אחת של זוב, דינו כרואה קרי, שטמא עד הערב. ראה שתי ראיות של זוב ביום אחד או בשני ימים רצופים, הריהו נעשה זב, שטומאתו חמורה, ומונה שבעה ימים נקיים מזוב, וטובל ביום השביעי במים חיים, ואוכל בקדשים לערב. ראה שלש ראיות של זוב ביום אחד או בשניים או בשלשה ימים רצופים, הרי הוא זב גמור, ולאחר שמנה שבעה ימים לטהרתו, וטבל והעריב שמשו, הרי הוא מביא קרבנותיו ביום השמיני: שתי תורים או שני בני יונה, אחד לחטאת ואחד לעולה, וכל זמן שלא הביא קרבנותיו, אסור לו להיכנס למקדש ולאכול מן הקדשים.

[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]