https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94%3A%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%9D%2F%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%AA%2F%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AAויקישיבה:מיזמים/תורנית/ערבית - היסטוריית גרסאות2026-06-01T23:41:36Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%AA/%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA&diff=75403&oldid=prevיוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור2012-09-05T09:36:47Z<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:36, 5 בספטמבר 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תפילת </del>הערב, שתוקנה על ידי יעקב אבינו בדרכו מבאר שבע לחרן, שנאמר {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בראשית כח, יא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}: "ויפגע {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>פירוש: ויתפלל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} במקום וילן שם כי בא השמש".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תפילת </ins>הערב, שתוקנה על ידי יעקב אבינו בדרכו מבאר שבע לחרן, שנאמר {{מקור|בראשית כח, יא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}: "ויפגע {{מקור|פירוש: ויתפלל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} במקום וילן שם כי בא השמש".</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בימות החול פותחים את תפילת ערבית בקטע: "והוא רחום יכפר עוון...". במדרש תנחומא מובא, שבזמן שבית המקדש היה קיים, לא היה אדם לן בירושלים ובידו עוון, כי קרבן התמיד של שחר כיפר על עוונות הלילה וקרבן התמיד של בין הערביים כיפר על עוונות היום. לכן תיקנו שבשעת תפילת ערבית נתפלל אל ה' שימחול ויכפר על עוונותינו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בימות החול פותחים את תפילת ערבית בקטע: "והוא רחום יכפר עוון...". במדרש תנחומא מובא, שבזמן שבית המקדש היה קיים, לא היה אדם לן בירושלים ובידו עוון, כי קרבן התמיד של שחר כיפר על עוונות הלילה וקרבן התמיד של בין הערביים כיפר על עוונות היום. לכן תיקנו שבשעת תפילת ערבית נתפלל אל ה' שימחול ויכפר על עוונותינו.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במיוחד יש לכוון בפסוק הראשון של קריאת שמע. אם לא כיוון בפסוק זה, לא יצא ידי חובתו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במיוחד יש לכוון בפסוק הראשון של קריאת שמע. אם לא כיוון בפסוק זה, לא יצא ידי חובתו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נציין כאן את הכוונה בקצרה: "שמע ישראל" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>האמן ישראל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} ש"ה'" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>אדון כל, היה, הווה ויהיה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} שהוא "אלקינו" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>תקיף, בעל היכולת ובעל הכוחות כולם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, הוא "ה'" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>אדון כל, היה, הווה ויהיה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} "אחד" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>יחיד בעולמו ומושל בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נציין כאן את הכוונה בקצרה: "שמע ישראל" {{מקור|האמן ישראל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} ש"ה'" {{מקור|אדון כל, היה, הווה ויהיה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} שהוא "אלקינו" {{מקור|תקיף, בעל היכולת ובעל הכוחות כולם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, הוא "ה'" {{מקור|אדון כל, היה, הווה ויהיה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} "אחד" {{מקור|יחיד בעולמו ומושל בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נוהגים לקרוא את הפסוק הראשון של קריאת שמע בקול רם, כדי לעורר את הכוונה, וכן, נוהגים לשים יד ימין על העיניים בעת קריאת הפסוק הראשון.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נוהגים לקרוא את הפסוק הראשון של קריאת שמע בקול רם, כדי לעורר את הכוונה, וכן, נוהגים לשים יד ימין על העיניים בעת קריאת הפסוק הראשון.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l25">שורה 25:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 25:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את הפסוק: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" אומרים בלחש. גם בפסוק זה יש לכוון היטב את פירוש המילים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את הפסוק: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" אומרים בלחש. גם בפסוק זה יש לכוון היטב את פירוש המילים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשלושת הפרשיות של קריאת שמע יש רמ"ה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>245<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} מילים. כדי להשלימן לרמ"ח {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>248<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} מילים, כמניין איבריו של האדם, יסיים את שלושת פרשיות קריאת שמע במילים: "ה' אלקיכם אמת", ושליח הציבור חוזר ואומר בקול רם: "ה' אלקיכם אמת". לפי מנהג אשכנז, יחיד הקורא את קריאת שמע, אומר לפני הפסוק הראשון את שלוש המילים: "אל מלך נאמן". בני עדות המזרח, אינם אומרים לפני "שמע ישראל" את המילים: "אל מלך נאמן". הם נוהגים לחזור על המילים: "ה' אלקיכם אמת", גם כאשר הם מתפללים ביחידות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשלושת הפרשיות של קריאת שמע יש רמ"ה {{מקור|245<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} מילים. כדי להשלימן לרמ"ח {{מקור|248<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} מילים, כמניין איבריו של האדם, יסיים את שלושת פרשיות קריאת שמע במילים: "ה' אלקיכם אמת", ושליח הציבור חוזר ואומר בקול רם: "ה' אלקיכם אמת". לפי מנהג אשכנז, יחיד הקורא את קריאת שמע, אומר לפני הפסוק הראשון את שלוש המילים: "אל מלך נאמן". בני עדות המזרח, אינם אומרים לפני "שמע ישראל" את המילים: "אל מלך נאמן". הם נוהגים לחזור על המילים: "ה' אלקיכם אמת", גם כאשר הם מתפללים ביחידות.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעת אמירת הפרשה הראשונה של קריאת שמע, לא ירמוז לאחרים בעיניו או באצבעותיו וכדומה. אסור לרמוז אפילו לצורך דבר מצוה. בפרשה השניה של קריאת שמע מותר לרמוז לצורך מצוה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעת אמירת הפרשה הראשונה של קריאת שמע, לא ירמוז לאחרים בעיניו או באצבעותיו וכדומה. אסור לרמוז אפילו לצורך דבר מצוה. בפרשה השניה של קריאת שמע מותר לרמוז לצורך מצוה.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אחרי קריאת שמע יש שתי ברכות קצרות: הברכה הראשונה פותחת ב"אמת ואמונה" ומסתיימת ב"ברוך אתה ה' גאל ישראל". ברכה זו נתקנה על גאולת העתיד. הברכה השניה פותחת ב"השכיבנו אבינו" ומסתיימת ב"ברוך אתה ה' שומר [את] עמו ישראל לעד". ברכה זו נתקנה כנגד התפילה שהתפללו ישראל בעת שעבר ה' לנגוף את מצרים, שהיו מתפללים לה' שיקיים את דברו שלא יתן למשחית לבוא אל בתיהם לנגוף.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אחרי קריאת שמע יש שתי ברכות קצרות: הברכה הראשונה פותחת ב"אמת ואמונה" ומסתיימת ב"ברוך אתה ה' גאל ישראל". ברכה זו נתקנה על גאולת העתיד. הברכה השניה פותחת ב"השכיבנו אבינו" ומסתיימת ב"ברוך אתה ה' שומר [את] עמו ישראל לעד". ברכה זו נתקנה כנגד התפילה שהתפללו ישראל בעת שעבר ה' לנגוף את מצרים, שהיו מתפללים לה' שיקיים את דברו שלא יתן למשחית לבוא אל בתיהם לנגוף.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש קהילות בחוץ לארץ שבהן מוסיפים לאחר ברכת "השכיבנו", פסוקים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>"ברוך ה' לעולם אמן ואמן..."<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} ואת ברכת "יראו עינינו".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש קהילות בחוץ לארץ שבהן מוסיפים לאחר ברכת "השכיבנו", פסוקים {{מקור|"ברוך ה' לעולם אמן ואמן..."<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} ואת ברכת "יראו עינינו".</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתפילה בציבור אומרים "חצי קדיש", לפני תפילת שמונה עשרה. אדם שאיחר לתפילת "ערבית" בבית הכנסת, ובבואו מצא את הציבור מתכונן כבר ל"תפילת העמידה", עליו להתפלל את תפילת העמידה עם הציבור; ורק לאחר תפילת העמידה ישוב וישלים את קריאת שמע וברכותיה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתפילה בציבור אומרים "חצי קדיש", לפני תפילת שמונה עשרה. אדם שאיחר לתפילת "ערבית" בבית הכנסת, ובבואו מצא את הציבור מתכונן כבר ל"תפילת העמידה", עליו להתפלל את תפילת העמידה עם הציבור; ורק לאחר תפילת העמידה ישוב וישלים את קריאת שמע וברכותיה.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l41">שורה 41:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 41:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מלכתחילה יש לקרוא את קריאת שמע של ערבית מיד בצאת הכוכבים, אך מותר לאחרה עד חצות הלילה. בדיעבד, אם עבר וקרא את קריאת שמע לאחר חצות, לפני שעלה עמוד השחר, יצא ידי חובת המצוה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מלכתחילה יש לקרוא את קריאת שמע של ערבית מיד בצאת הכוכבים, אך מותר לאחרה עד חצות הלילה. בדיעבד, אם עבר וקרא את קריאת שמע לאחר חצות, לפני שעלה עמוד השחר, יצא ידי חובת המצוה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אסור להתחיל לאכול או לישון, החל מחצי שעה סמוך לזמן קריאת שמע של ערבית {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>כלומר: חצי שעה לפני צאת הכוכבים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, עד שיקרא את קריאת שמע, לפי שחוששים שמא תמשך הסעודה או שמא הוא ישקע בשינה ממושכת ולא יתפלל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אסור להתחיל לאכול או לישון, החל מחצי שעה סמוך לזמן קריאת שמע של ערבית {{מקור|כלומר: חצי שעה לפני צאת הכוכבים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, עד שיקרא את קריאת שמע, לפי שחוששים שמא תמשך הסעודה או שמא הוא ישקע בשינה ממושכת ולא יתפלל.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מותר לאכול פירות, וכן מותר לאוכל פת עד שיעור "כביצה". לישון אסור, אפילו אם כוונתו לשינה מועטת. אם הוא ביקש מאדם אחר שיזכיר לו שעליו להתפלל, מותר לו להתחיל לאכול.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מותר לאכול פירות, וכן מותר לאוכל פת עד שיעור "כביצה". לישון אסור, אפילו אם כוונתו לשינה מועטת. אם הוא ביקש מאדם אחר שיזכיר לו שעליו להתפלל, מותר לו להתחיל לאכול.</div></td></tr>
</table>יוסף שמח בוטhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%AA/%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA&diff=28054&oldid=prevYeshivaorgil bot: טיפול בתבנית מקור2009-03-17T12:42:26Z<p>טיפול בתבנית מקור</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>תפילת הערב, שתוקנה על ידי יעקב אבינו בדרכו מבאר שבע לחרן, שנאמר {{מקור|(בראשית כח, יא)}}: "ויפגע {{מקור|(פירוש: ויתפלל)}} במקום וילן שם כי בא השמש".<br />
<br />
בימות החול פותחים את תפילת ערבית בקטע: "והוא רחום יכפר עוון...". במדרש תנחומא מובא, שבזמן שבית המקדש היה קיים, לא היה אדם לן בירושלים ובידו עוון, כי קרבן התמיד של שחר כיפר על עוונות הלילה וקרבן התמיד של בין הערביים כיפר על עוונות היום. לכן תיקנו שבשעת תפילת ערבית נתפלל אל ה' שימחול ויכפר על עוונותינו.<br />
<br />
יש שנוהגים להוסיף את: "שיר המעלות הנה ברכו את ה'...".<br />
<br />
בתפילה בציבור אומר שליח הציבור: "ברכו את ה' המבורך", והציבור עונה: "ברוך ה' המבורך לעולם ועד". אין להפסיק בדיבור מאמירת "ברכו את ה' המבורך" ועד לסיום התפילה.<br />
<br />
ברכות "קריאת שמע" בתפילת "ערבית" שונות מאלו של "שחרית". אחרי אמירת ברכו ולפני "קריאת שמע" מברכים שתי ברכות, האחת "ארוכה" והאחת "קצרה". הארוכה פותחת ב"ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, אשר בדברו מעריב ערבים", ומסתיימת ב"ברוך אתה ה', המעריב ערבים". השנייה, הקצרה, פותחת ב"אהבת עולם", ומסתיימת ב"ברוך אתה ה' אוהב את עמו ישראל".<br />
<br />
לאחר מכן, קוראים את קריאת שמע. בפסוק: "ודברת בם... ובשכבך ובקומך", כתובה המצוה לקרוא את קריאת שמע פעמיים בכל יום, בערב ובבוקר.<br />
<br />
על האדם לקרוא את קריאת שמע בדיוק רב ובדקדוק גדול, ולהגות את כל האותיות במדוייק. עליו להקפיד שלא תיבלע הברה אחת בשניה. יש להפסיק מעט לפני מילה שתחילתה דומה לסוף המילה שלפניה, כגון: "בכל לבבך", "עשב בשדך", "ואבדתם מהרה", "הכנף פתיל", "אתכם מארץ" ועוד. כמו כן, יש להקפיד לקרוא לפי כללי הדיוק וההגיה, לדייק באותיות דגושות ורפויות ועוד.<br />
<br />
הקורא את קריאת שמע, צריך להשמיע לאוזניו את המילים שהוא מבטא בשפתיו.<br />
<br />
על האדם לכוון בלבו שהוא קורא את קריאת שמע, כדי לצאת ידי חובת המצוה. עליו להבין את פירוש המילים ולכוון בהן היטב.<br />
<br />
במיוחד יש לכוון בפסוק הראשון של קריאת שמע. אם לא כיוון בפסוק זה, לא יצא ידי חובתו.<br />
<br />
נציין כאן את הכוונה בקצרה: "שמע ישראל" {{מקור|(האמן ישראל)}} ש"ה'" {{מקור|(אדון כל, היה, הווה ויהיה)}} שהוא "אלקינו" {{מקור|(תקיף, בעל היכולת ובעל הכוחות כולם)}}, הוא "ה'" {{מקור|(אדון כל, היה, הווה ויהיה)}} "אחד" {{מקור|(יחיד בעולמו ומושל בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם)}}.<br />
<br />
נוהגים לקרוא את הפסוק הראשון של קריאת שמע בקול רם, כדי לעורר את הכוונה, וכן, נוהגים לשים יד ימין על העיניים בעת קריאת הפסוק הראשון.<br />
<br />
את הפסוק: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" אומרים בלחש. גם בפסוק זה יש לכוון היטב את פירוש המילים.<br />
<br />
בשלושת הפרשיות של קריאת שמע יש רמ"ה {{מקור|(245)}} מילים. כדי להשלימן לרמ"ח {{מקור|(248)}} מילים, כמניין איבריו של האדם, יסיים את שלושת פרשיות קריאת שמע במילים: "ה' אלקיכם אמת", ושליח הציבור חוזר ואומר בקול רם: "ה' אלקיכם אמת". לפי מנהג אשכנז, יחיד הקורא את קריאת שמע, אומר לפני הפסוק הראשון את שלוש המילים: "אל מלך נאמן". בני עדות המזרח, אינם אומרים לפני "שמע ישראל" את המילים: "אל מלך נאמן". הם נוהגים לחזור על המילים: "ה' אלקיכם אמת", גם כאשר הם מתפללים ביחידות.<br />
<br />
בעת אמירת הפרשה הראשונה של קריאת שמע, לא ירמוז לאחרים בעיניו או באצבעותיו וכדומה. אסור לרמוז אפילו לצורך דבר מצוה. בפרשה השניה של קריאת שמע מותר לרמוז לצורך מצוה.<br />
<br />
אחרי קריאת שמע יש שתי ברכות קצרות: הברכה הראשונה פותחת ב"אמת ואמונה" ומסתיימת ב"ברוך אתה ה' גאל ישראל". ברכה זו נתקנה על גאולת העתיד. הברכה השניה פותחת ב"השכיבנו אבינו" ומסתיימת ב"ברוך אתה ה' שומר [את] עמו ישראל לעד". ברכה זו נתקנה כנגד התפילה שהתפללו ישראל בעת שעבר ה' לנגוף את מצרים, שהיו מתפללים לה' שיקיים את דברו שלא יתן למשחית לבוא אל בתיהם לנגוף.<br />
<br />
יש קהילות בחוץ לארץ שבהן מוסיפים לאחר ברכת "השכיבנו", פסוקים {{מקור|("ברוך ה' לעולם אמן ואמן...")}} ואת ברכת "יראו עינינו".<br />
<br />
בתפילה בציבור אומרים "חצי קדיש", לפני תפילת שמונה עשרה. אדם שאיחר לתפילת "ערבית" בבית הכנסת, ובבואו מצא את הציבור מתכונן כבר ל"תפילת העמידה", עליו להתפלל את תפילת העמידה עם הציבור; ורק לאחר תפילת העמידה ישוב וישלים את קריאת שמע וברכותיה.<br />
<br />
בני עדות המזרח נוהגים לאמר את פרק: "שיר למעלות אשא עיני..." בתפילת ערבית לפני עלינו לשבח.<br />
<br />
בסיום התפילה אומרים את תפילת "עלינו לשבח".<br />
<br />
מלכתחילה יש לקרוא את קריאת שמע של ערבית מיד בצאת הכוכבים, אך מותר לאחרה עד חצות הלילה. בדיעבד, אם עבר וקרא את קריאת שמע לאחר חצות, לפני שעלה עמוד השחר, יצא ידי חובת המצוה.<br />
<br />
אסור להתחיל לאכול או לישון, החל מחצי שעה סמוך לזמן קריאת שמע של ערבית {{מקור|(כלומר: חצי שעה לפני צאת הכוכבים)}}, עד שיקרא את קריאת שמע, לפי שחוששים שמא תמשך הסעודה או שמא הוא ישקע בשינה ממושכת ולא יתפלל.<br />
<br />
מותר לאכול פירות, וכן מותר לאוכל פת עד שיעור "כביצה". לישון אסור, אפילו אם כוונתו לשינה מועטת. אם הוא ביקש מאדם אחר שיזכיר לו שעליו להתפלל, מותר לו להתחיל לאכול.<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת - התנגשות]]</div>Yeshivaorgil bot