https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94%3A%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C%2F%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%9Dויקישיבה:ארגז חול/אנציקלופדיה תלמודית:כבוד חכמים - היסטוריית גרסאות2026-04-25T04:42:10Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C/%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=84664&oldid=prevיוסף שמח ב־07:46, 21 ביוני 20132013-06-21T07:46:02Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:46, 21 ביוני 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{תבנית:אנציקלופדיה תלמודית|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מלא|כ</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{תבנית:אנציקלופדיה תלמודית|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">NoCategory=yes</ins>}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הגדרה''' - המצוה לכבד את חכמי התורה. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הגדרה''' - המצוה לכבד את חכמי התורה. </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-56472:rev-84664:php=table -->
</table>יוסף שמחhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C/%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=56472&oldid=prevיוסף שמח: הפעיל הגנה על ויקישיבה:ארגז חול/אנציקלופדיה תלמודית:כבוד חכמים ([edit=sysop] (לצמיתות) [move=sysop] (לצמיתות))2012-03-15T13:06:26Z<p>הפעיל הגנה על <a href="/wiki/index.php/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C/%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%9D" title="ויקישיבה:ארגז חול/אנציקלופדיה תלמודית:כבוד חכמים">ויקישיבה:ארגז חול/אנציקלופדיה תלמודית:כבוד חכמים</a> ([edit=sysop] (לצמיתות) [move=sysop] (לצמיתות))</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:06, 15 במרץ 2012</td>
</tr><tr><td colspan="4" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-56471:rev-56472 -->
</table>יוסף שמחhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C/%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=56471&oldid=prev213.151.37.160 ב־11:06, 15 במרץ 20122012-03-15T11:06:06Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:06, 15 במרץ 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== א. גדרו. == </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== א. גדרו. == </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תלמידי חכמים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>מצות עשה מן התורה לכבדם ולהדרם<ref>. ע"ע קימה והידור, ושם על גדר ההידור. סהמ"צ לרמב"ם עשה רט ובהל' ת"ת פ"ו ה"א, ובמנין המצוות שבתחילת הל' ת"ת: לכבד מלמדיה ויודעיה, ועי' להלן.</ref>, ולקום מפניהם<ref>. ע"ע הנ"ל, ושם על פרטי הדינים בקימה מפניהם. סהמ"צ לרמב"ם שם.</ref>ולגדל אותם<ref>. סהמ"צ לרמב"ם שם, ועי' להלן.</ref>, ויש להקדימם לכל דבר שבגדולה, כגון לברכה ולקריאת התורה<ref>. עי' ציון 154 ואילך.</ref>, ולהקדים לדון דין תורה שיש להם, לפני דין תורה של אחר<ref>. עי' ציון 225 ואילך.</ref>, ולהרבות בכבודם עד מאד<ref>. מאירי הוריות יג ב. על הכיבודים שיש לכבד בהם את החכמים, ועל מעשים שאין לעשותם מפני ביזוי החכמים, עי' להלן: פרטי הכיבוד.</ref>- ואף על פי שאתה רואה אותם עניים ומדולדלים, צריך לנהוג בהם כבוד<ref>. תנחומא (ורשא) פרשת ויקהל סי' ז: לפי שהתורה נתונה לתוכו. ועי"ש שלמדים כן משברי לוחות שהיו בארון, ועי' ציון 136.</ref>- ויש לכבד כל חכם לפי כבודו ומדרגתו<ref>. עי' מאירי שם, הובא בציון 142. ועי' ירושלמי שביעית פ"י ה"ג ומכות פ"ב ה"ו, שמי שמכבדים אותו מפני שהם סבורים שהוא יודע שתי מסכתות, והוא אינו יודע אלא אחת, צריך להודיעם (משום גניבת - דעת, ע"ע) שאינו יודע אלא אחת.</ref>. אמרו חכמים: אין כבוד אלא תורה - כלומר, אין לך אדם שראוי לתת לו כבוד יותר ממי שהוא בעל תורה<ref>. מאירי אבות פ"ו מ"ג. ועי' להלן: לעומת אחרים שחייבים בכבודם, ושם ציון 441 מפהמ"ש לרמב"ם.</ref>- שנאמר: כבוד חכמים ינחלו<ref>. משלי ג לה. אבות פ"ו מ"ג, לגי' שלפנינו, ורש"י שם, וכ"ה ברוב כתה"י שתצלומם במכון התלמוד הישראלי, וי"ג: אין כבוד אלא לחכמים. ועי' ב"ב י א ורש"י שם ד"ה בעלי.</ref>. ועוד אמרו שכל היודע בחבירו שהוא גדול ממנו אפילו בדבר אחד - אפילו לא למד ממנו דבר<ref>. תוס' פסחים קיג ב (נדפס קיד א) ד"ה צריך. ועי' רמב"ם ת"ת פ"ה ה"י. ועי' טור יו"ד רמד, לענין קימה מפניו, שהביא בשם הרמב"ם (או רמב"ן או רמ"ה, עי' ב"י וב"ח שם): גדול ממנו בחכמה וראוי ללמוד ממנו, וכ"כ רמ"א בשו"ע שם א ועוד ראשונים, ועי' עמודי הארזים סי' לו סוף אות ד, וע"ע קימה והידור, (ושם שי"ס שת"ח אינו צריך לקום מפני הגדול ממנו אלא כשלמד ממנו, ועי' להלן ציון 16), ועי' יד יצחק על הרמב"ם שם ה"א, שנקט שבא למעט את מי שהוא גדול ממנו ואף על פי כן אינו ראוי שילמדו ממנו, שאינו חייב בכבודו, (אבל לכאורה מסוף דברי הטור שם, שלא הזכיר אלא גדול ממנו, מ' שכל שהוא גדול ממנו בחכמה ראוי הוא ללמוד ממנו, ואפשר ש"ראוי ללמוד ממנו" הוזכר מפני שזה הטעם שהוא חייב בכבודו, עי' ציון 55). על החיוב לכבד את מי שלימדו תורה, ע"ע כבוד רבו; מורא רבו.</ref>- חייב לנהוג בו כבוד<ref>. פסחים קיג ב, ועי' רמב"ם ק"ש פ"ב הט"ו. ועי' יד אברהם יו"ד רמד א, שאע"פ שאינו חייב לקום מפניו, לסוברים כן, ע"ע קימה והידור, חייב הוא לכבדו כיבוד בעלמא. ועי' שו"ת מהרי"ל סי' א, שת"ח הגדול ממנו חשוב כרבו לענין שיש לו לירא מפניו ושלא להכעיסו, (אף בלי הדרשה דלהלן מ"את ה' אלהיך תירא"), ולא יורה הוראה בפניו, ומשמע שהוא חשוב רבו אף לשאר הדינים, כגון שלא יחלוק עליו ולא יהרהר אחריו, ע"ע כבוד רבו; מורא רבו, ושם ציונים 236 ואילך, 288 ואילך, אבל מסתימת שא"ר משמע שדינים אלו אמורים ברבו דוקא, ע"ע הנ"ל.</ref>, שנאמר: קבל די רוח יתירא ביה (מפני שהיתה בדניאל רוח יתירה, היה מנצח ומתגבר על שאר השרים)<ref>. דניאל ו ד, ומצודת דוד שם. פסחים שם. ועי' מהרש"א בח"א שם.</ref>, ומצוה לכבד אפילו חכם השוה לו בחכמה<ref>. סהמ"צ לרמב"ם עשה רט, ע"פ ב"מ לג א, שת"ח שבבבל עומדים זה מפני זה, וק"ס ת"ת פ"ה, וכעי"ז בחינוך מ' רנז: אפילו חכם חייב בכבוד החכם, (וע"ע כבוד רבו; מורא רבו, שי"ס שלא מן הדין נהגו כן בבבל, אלא מחמירים היו על עצמם לכבד את כל אחד ואחד כאילו הוא רבו), ועי' שו"ת הריב"ש סי' לג וסי' רכ, שת"ח שנידה לכבודו חייבים כל חבריו לנהוג במבזה נידוי, ועי' ציון 814, שתלמיד שנידה לכבודו אין נוהגים במנודה דין נידוי אלא אותם שהם חייבים בכבוד המנדה, ועי' ציון 39 מרדב"ז, וע' כס"מ אבל פי"א ה"ט על חיוב קריעה על חכם השוה לו, אם הוא מן הדין או ממנהג, (ונראה שאף אם אינו אלא מנהג, אין זה מפני שאינו חייב בכבודו דרך כלל, אלא שאינו לכבודו לקרוע על מי שהוא שוה לו, ודוקא בכיבוד זה וכיוצא אינו חייב מן הדין), וע"ע קריעה, (ועי' ב"י יו"ד סוס"י רמב, שאם היה אביו שקול לרבו, אין האב חייב בכבוד הרב, אבל ודאי אפשר שכוונתו שאינו חייב בכבוד הרב יותר ממה שהרב חייב בכבוד האב, וממילא אין על הבן להקדים את רבו לאביו להשבת אבידה), ועי' ציון הבא וציונים 86, 773. וכ"מ במשנה אבות שבציון 17, ועי"ש מהמקנה. על קימה מפני חכם השקול לו, ע"ע קימה והידור.</ref>, ואפילו חכם שאינו [טור תקסז] גדול בתורה כמוהו<ref>. עי' שו"ת בנימין זאב סי' רמח ד"ה ואמינא, בביאור גמ' ב"ב קלז ב (ע"פ ערוך ע' מל הז'): אדם גדול, האם בשביל גדולתו לא ינהוג כבוד לכל בעלי תורה אפילו שאינם כ"כ גדולים בתורה כמוהו, ועי"ש סי' רמו ושו"ת מהר"ם מינץ סי' צט ד"ה וכן חייבים, ועי' חגיגה ה ב ומאירי שבציון 59, וכ"מ בראשונים שבציון 716, שהוזקקו ליתן טעם שחכם גדול אינו צריך לעמוד בפני חכם הקטן ממנו, ועי' שו"ת תשב"ץ ח"א סי' קעח, שתלמידי ר"ע שמתו כולם לפי שלא נהגו כבוד זה בזה, עי' ציון 99, הרי זה לפי שלא נהגו כמשנה אבות שבציון 17, ולפי"ז מבואר שחייב הת"ח לכבד אף קטן ממנו, שהרי שם מתו כולם, אף הגדולים שבהם, (ויש לדחות). ועי' ציון 153. ועי' פלא יועץ מערכת כבוד חכמים, שאף מי שהוא מתחיל בדרכי הלימוד, ראוי אפילו לחכם גדול שיחלוק לו כבוד, כדי שממנו יראו וכן יעשו, וכדי לחבב את התורה על לומדיה.</ref>- ויש סוברים שדוקא הלומד מחבירו חייב בכבודו, אבל אם לא למד הימנו, אינו חייב בכבודו, ואינו חייב להדרו ולקום מפניו<ref>. עי' יראה"ש סי' רלג (ועי"ש סוס"י רלא במורא, עי' ציון 46), הובא בסמ"ג עשין יג ובהגמי"י ת"ת פ"ה אות נ. ועי' עמודי הארזים סי' לו אות ד, שהדברים אמורים דוקא בת"ח, אבל ע"ה חייב מה"ת לקום בפני החכמים, שעל זה נאמר תקום והדרת פני זקן, (וכן מחלק בין ע"ה לת"ח בתוע"ר שם אות ז בשם האדר"ת, ומגיה בלשון היראים שמשמע שאף ע"ה פטור), וכ' בעמודי הארזים שם שכ"ד הרמב"ם והטור ועוד ראשונים. ועי' יראה"ש שם סוס"י רלג, תולדה להידור כו' שלא למד ממנו, הובא בסמ"ג והגמי"י שם, וביארו עמודי הארזים שם וווי העמודים שם אות ו, שמדרבנן חייב לעמוד מפניו, (ועי' עמודי הארזים שם בד' הרמב"ם והסמ"ק ור"פ והטור, שאף מדרבנן אינו חייב), אבל ביראה"ש שם בתחילת דבריו, הביא ראיה לדבריו מאבות פ"ו מ"ג, שהלומד מחבירו חייב בכבודו, ומשמע שאם לא למד ממנו, אפילו מדרבנן אין בו חיוב, ואולי דוקא בקימה - והידור (ע"ע) חייב מדרבנן. ועי' גמ' שבציון 25, שמבואר שיש עשה מה"ת בכבוד חכם, (ופשוט שמדובר שם בכל ת"ח, אפילו הוא קטן מהדיינים, וגם אם לא למדו ממנו כלום), והיינו בהנהגת כבוד בחכם מצד שהוא עדיף על שאר העם, עי' ציון 18 ואילך, (ואינו ככבוד שבא מצד מעלת החכם על זה המכבדו).</ref>- ועוד אמרו: יהי כבוד חבירך כמורא רבך<ref>. אבות פ"ד מי"ב, ועי' אדר"נ סופכ"ז ורע"ב למשנה שם ורש"י עה"ת שמות יז ט, שמקור דין זה הוא מהכבוד שנהג אהרן במשה, ועי' ציון 530, ועי' המקנה קידושין נז א, שדברי ר' עקיבא שבציון 34, לא הוצרכו למורא רבו, אלא לומר שהתלמידים צריכים לנהוג כבוד זה בזה, ועי' ציון 42. על דיני המורא מרבו, ע"ע כבוד רבו; מורא רבו. ועי' משנה שם פ"ב מ"י: יהי כבוד חבירך חביב עליך כשלך, ועי' שו"ת הרמ"ע מפאנו סי' פג, שהדברים אמורים בע"ה, שאילו בת"ח הוא כמורא רבך, אבל בשו"ת תשב"ץ ח"א סי' קעח ובמהרש"א בח"א ברכות כח ב (על גמ' שם: הזהרו בכבוד חבריכם), משמע שמשנה זו אף (ואולי, רק) בת"ח.</ref>. ומפני כבודם של חכמים, יש שנשתנה דינם מדין שאר האנשים, כגון כשהם באים לדין או לעדות, ששאר אדם הבא לדון או להעיד צריך לעמוד<ref>. ע"ע דיני ממונות: עמידת בעלי הדין, וע' עדות.</ref>, ואילו תלמידי חכמים מושיבים אותם<ref>. עי' ציונים 310, 541 ואילך.</ref>, ושבאופנים מסויימים נמנעים מלהשביעם<ref>. עי' ציון 380 ואילך.</ref>, ואף כשמשביעים אותם, אין משביעים אותם מעומד ובתפיסת ספר תורה כשאר בעלי דין, אלא מיושב ובתפיסת תפילין<ref>. עי' ציון 315 ואילך.</ref>, ועוד<ref>. עי' להלן: פרטי הכיבוד; בדחיית מצוה.</ref>. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תלמידי חכמים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- </ins>מצות עשה מן התורה לכבדם ולהדרם<ref>. ע"ע קימה והידור, ושם על גדר ההידור. סהמ"צ לרמב"ם עשה רט ובהל' ת"ת פ"ו ה"א, ובמנין המצוות שבתחילת הל' ת"ת: לכבד מלמדיה ויודעיה, ועי' להלן.</ref>, ולקום מפניהם<ref>. ע"ע הנ"ל, ושם על פרטי הדינים בקימה מפניהם. סהמ"צ לרמב"ם שם.</ref>ולגדל אותם<ref>. סהמ"צ לרמב"ם שם, ועי' להלן.</ref>, ויש להקדימם לכל דבר שבגדולה, כגון לברכה ולקריאת התורה<ref>. עי' ציון 154 ואילך.</ref>, ולהקדים לדון דין תורה שיש להם, לפני דין תורה של אחר<ref>. עי' ציון 225 ואילך.</ref>, ולהרבות בכבודם עד מאד<ref>. מאירי הוריות יג ב. על הכיבודים שיש לכבד בהם את החכמים, ועל מעשים שאין לעשותם מפני ביזוי החכמים, עי' להלן: פרטי הכיבוד.</ref>- ואף על פי שאתה רואה אותם עניים ומדולדלים, צריך לנהוג בהם כבוד<ref>. תנחומא (ורשא) פרשת ויקהל סי' ז: לפי שהתורה נתונה לתוכו. ועי"ש שלמדים כן משברי לוחות שהיו בארון, ועי' ציון 136.</ref>- ויש לכבד כל חכם לפי כבודו ומדרגתו<ref>. עי' מאירי שם, הובא בציון 142. ועי' ירושלמי שביעית פ"י ה"ג ומכות פ"ב ה"ו, שמי שמכבדים אותו מפני שהם סבורים שהוא יודע שתי מסכתות, והוא אינו יודע אלא אחת, צריך להודיעם (משום גניבת - דעת, ע"ע) שאינו יודע אלא אחת.</ref>. אמרו חכמים: אין כבוד אלא תורה - כלומר, אין לך אדם שראוי לתת לו כבוד יותר ממי שהוא בעל תורה<ref>. מאירי אבות פ"ו מ"ג. ועי' להלן: לעומת אחרים שחייבים בכבודם, ושם ציון 441 מפהמ"ש לרמב"ם.</ref>- שנאמר: כבוד חכמים ינחלו<ref>. משלי ג לה. אבות פ"ו מ"ג, לגי' שלפנינו, ורש"י שם, וכ"ה ברוב כתה"י שתצלומם במכון התלמוד הישראלי, וי"ג: אין כבוד אלא לחכמים. ועי' ב"ב י א ורש"י שם ד"ה בעלי.</ref>. ועוד אמרו שכל היודע בחבירו שהוא גדול ממנו אפילו בדבר אחד - אפילו לא למד ממנו דבר<ref>. תוס' פסחים קיג ב (נדפס קיד א) ד"ה צריך. ועי' רמב"ם ת"ת פ"ה ה"י. ועי' טור יו"ד רמד, לענין קימה מפניו, שהביא בשם הרמב"ם (או רמב"ן או רמ"ה, עי' ב"י וב"ח שם): גדול ממנו בחכמה וראוי ללמוד ממנו, וכ"כ רמ"א בשו"ע שם א ועוד ראשונים, ועי' עמודי הארזים סי' לו סוף אות ד, וע"ע קימה והידור, (ושם שי"ס שת"ח אינו צריך לקום מפני הגדול ממנו אלא כשלמד ממנו, ועי' להלן ציון 16), ועי' יד יצחק על הרמב"ם שם ה"א, שנקט שבא למעט את מי שהוא גדול ממנו ואף על פי כן אינו ראוי שילמדו ממנו, שאינו חייב בכבודו, (אבל לכאורה מסוף דברי הטור שם, שלא הזכיר אלא גדול ממנו, מ' שכל שהוא גדול ממנו בחכמה ראוי הוא ללמוד ממנו, ואפשר ש"ראוי ללמוד ממנו" הוזכר מפני שזה הטעם שהוא חייב בכבודו, עי' ציון 55). על החיוב לכבד את מי שלימדו תורה, ע"ע כבוד רבו; מורא רבו.</ref>- חייב לנהוג בו כבוד<ref>. פסחים קיג ב, ועי' רמב"ם ק"ש פ"ב הט"ו. ועי' יד אברהם יו"ד רמד א, שאע"פ שאינו חייב לקום מפניו, לסוברים כן, ע"ע קימה והידור, חייב הוא לכבדו כיבוד בעלמא. ועי' שו"ת מהרי"ל סי' א, שת"ח הגדול ממנו חשוב כרבו לענין שיש לו לירא מפניו ושלא להכעיסו, (אף בלי הדרשה דלהלן מ"את ה' אלהיך תירא"), ולא יורה הוראה בפניו, ומשמע שהוא חשוב רבו אף לשאר הדינים, כגון שלא יחלוק עליו ולא יהרהר אחריו, ע"ע כבוד רבו; מורא רבו, ושם ציונים 236 ואילך, 288 ואילך, אבל מסתימת שא"ר משמע שדינים אלו אמורים ברבו דוקא, ע"ע הנ"ל.</ref>, שנאמר: קבל די רוח יתירא ביה (מפני שהיתה בדניאל רוח יתירה, היה מנצח ומתגבר על שאר השרים)<ref>. דניאל ו ד, ומצודת דוד שם. פסחים שם. ועי' מהרש"א בח"א שם.</ref>, ומצוה לכבד אפילו חכם השוה לו בחכמה<ref>. סהמ"צ לרמב"ם עשה רט, ע"פ ב"מ לג א, שת"ח שבבבל עומדים זה מפני זה, וק"ס ת"ת פ"ה, וכעי"ז בחינוך מ' רנז: אפילו חכם חייב בכבוד החכם, (וע"ע כבוד רבו; מורא רבו, שי"ס שלא מן הדין נהגו כן בבבל, אלא מחמירים היו על עצמם לכבד את כל אחד ואחד כאילו הוא רבו), ועי' שו"ת הריב"ש סי' לג וסי' רכ, שת"ח שנידה לכבודו חייבים כל חבריו לנהוג במבזה נידוי, ועי' ציון 814, שתלמיד שנידה לכבודו אין נוהגים במנודה דין נידוי אלא אותם שהם חייבים בכבוד המנדה, ועי' ציון 39 מרדב"ז, וע' כס"מ אבל פי"א ה"ט על חיוב קריעה על חכם השוה לו, אם הוא מן הדין או ממנהג, (ונראה שאף אם אינו אלא מנהג, אין זה מפני שאינו חייב בכבודו דרך כלל, אלא שאינו לכבודו לקרוע על מי שהוא שוה לו, ודוקא בכיבוד זה וכיוצא אינו חייב מן הדין), וע"ע קריעה, (ועי' ב"י יו"ד סוס"י רמב, שאם היה אביו שקול לרבו, אין האב חייב בכבוד הרב, אבל ודאי אפשר שכוונתו שאינו חייב בכבוד הרב יותר ממה שהרב חייב בכבוד האב, וממילא אין על הבן להקדים את רבו לאביו להשבת אבידה), ועי' ציון הבא וציונים 86, 773. וכ"מ במשנה אבות שבציון 17, ועי"ש מהמקנה. על קימה מפני חכם השקול לו, ע"ע קימה והידור.</ref>, ואפילו חכם שאינו [טור תקסז] גדול בתורה כמוהו<ref>. עי' שו"ת בנימין זאב סי' רמח ד"ה ואמינא, בביאור גמ' ב"ב קלז ב (ע"פ ערוך ע' מל הז'): אדם גדול, האם בשביל גדולתו לא ינהוג כבוד לכל בעלי תורה אפילו שאינם כ"כ גדולים בתורה כמוהו, ועי"ש סי' רמו ושו"ת מהר"ם מינץ סי' צט ד"ה וכן חייבים, ועי' חגיגה ה ב ומאירי שבציון 59, וכ"מ בראשונים שבציון 716, שהוזקקו ליתן טעם שחכם גדול אינו צריך לעמוד בפני חכם הקטן ממנו, ועי' שו"ת תשב"ץ ח"א סי' קעח, שתלמידי ר"ע שמתו כולם לפי שלא נהגו כבוד זה בזה, עי' ציון 99, הרי זה לפי שלא נהגו כמשנה אבות שבציון 17, ולפי"ז מבואר שחייב הת"ח לכבד אף קטן ממנו, שהרי שם מתו כולם, אף הגדולים שבהם, (ויש לדחות). ועי' ציון 153. ועי' פלא יועץ מערכת כבוד חכמים, שאף מי שהוא מתחיל בדרכי הלימוד, ראוי אפילו לחכם גדול שיחלוק לו כבוד, כדי שממנו יראו וכן יעשו, וכדי לחבב את התורה על לומדיה.</ref>- ויש סוברים שדוקא הלומד מחבירו חייב בכבודו, אבל אם לא למד הימנו, אינו חייב בכבודו, ואינו חייב להדרו ולקום מפניו<ref>. עי' יראה"ש סי' רלג (ועי"ש סוס"י רלא במורא, עי' ציון 46), הובא בסמ"ג עשין יג ובהגמי"י ת"ת פ"ה אות נ. ועי' עמודי הארזים סי' לו אות ד, שהדברים אמורים דוקא בת"ח, אבל ע"ה חייב מה"ת לקום בפני החכמים, שעל זה נאמר תקום והדרת פני זקן, (וכן מחלק בין ע"ה לת"ח בתוע"ר שם אות ז בשם האדר"ת, ומגיה בלשון היראים שמשמע שאף ע"ה פטור), וכ' בעמודי הארזים שם שכ"ד הרמב"ם והטור ועוד ראשונים. ועי' יראה"ש שם סוס"י רלג, תולדה להידור כו' שלא למד ממנו, הובא בסמ"ג והגמי"י שם, וביארו עמודי הארזים שם וווי העמודים שם אות ו, שמדרבנן חייב לעמוד מפניו, (ועי' עמודי הארזים שם בד' הרמב"ם והסמ"ק ור"פ והטור, שאף מדרבנן אינו חייב), אבל ביראה"ש שם בתחילת דבריו, הביא ראיה לדבריו מאבות פ"ו מ"ג, שהלומד מחבירו חייב בכבודו, ומשמע שאם לא למד ממנו, אפילו מדרבנן אין בו חיוב, ואולי דוקא בקימה - והידור (ע"ע) חייב מדרבנן. ועי' גמ' שבציון 25, שמבואר שיש עשה מה"ת בכבוד חכם, (ופשוט שמדובר שם בכל ת"ח, אפילו הוא קטן מהדיינים, וגם אם לא למדו ממנו כלום), והיינו בהנהגת כבוד בחכם מצד שהוא עדיף על שאר העם, עי' ציון 18 ואילך, (ואינו ככבוד שבא מצד מעלת החכם על זה המכבדו).</ref>- ועוד אמרו: יהי כבוד חבירך כמורא רבך<ref>. אבות פ"ד מי"ב, ועי' אדר"נ סופכ"ז ורע"ב למשנה שם ורש"י עה"ת שמות יז ט, שמקור דין זה הוא מהכבוד שנהג אהרן במשה, ועי' ציון 530, ועי' המקנה קידושין נז א, שדברי ר' עקיבא שבציון 34, לא הוצרכו למורא רבו, אלא לומר שהתלמידים צריכים לנהוג כבוד זה בזה, ועי' ציון 42. על דיני המורא מרבו, ע"ע כבוד רבו; מורא רבו. ועי' משנה שם פ"ב מ"י: יהי כבוד חבירך חביב עליך כשלך, ועי' שו"ת הרמ"ע מפאנו סי' פג, שהדברים אמורים בע"ה, שאילו בת"ח הוא כמורא רבך, אבל בשו"ת תשב"ץ ח"א סי' קעח ובמהרש"א בח"א ברכות כח ב (על גמ' שם: הזהרו בכבוד חבריכם), משמע שמשנה זו אף (ואולי, רק) בת"ח.</ref>. ומפני כבודם של חכמים, יש שנשתנה דינם מדין שאר האנשים, כגון כשהם באים לדין או לעדות, ששאר אדם הבא לדון או להעיד צריך לעמוד<ref>. ע"ע דיני ממונות: עמידת בעלי הדין, וע' עדות.</ref>, ואילו תלמידי חכמים מושיבים אותם<ref>. עי' ציונים 310, 541 ואילך.</ref>, ושבאופנים מסויימים נמנעים מלהשביעם<ref>. עי' ציון 380 ואילך.</ref>, ואף כשמשביעים אותם, אין משביעים אותם מעומד ובתפיסת ספר תורה כשאר בעלי דין, אלא מיושב ובתפיסת תפילין<ref>. עי' ציון 315 ואילך.</ref>, ועוד<ref>. עי' להלן: פרטי הכיבוד; בדחיית מצוה.</ref>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על החכם עצמו, אם מוטל עליו חיוב להימנע מלזלזל בעצמו משום כבוד תורתו, ועל האופנים [טור תקסח] שהוא רשאי, או אף ראוי לו למחול על כבודו<ref>. עי' להלן: כשמחל החכם על כבודו.</ref>, ועל ההנהגות שעליו לנהוג בכדי שלא יבואו אחרים לזלזל בו או כדי שיכבדוהו כראוי, ע"ע תלמיד חכם<ref>. ועי' להלן ציונים 103 ואילך, 565, 638 ואילך, 658, 745, ועוד.</ref>. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על החכם עצמו, אם מוטל עליו חיוב להימנע מלזלזל בעצמו משום כבוד תורתו, ועל האופנים [טור תקסח] שהוא רשאי, או אף ראוי לו למחול על כבודו<ref>. עי' להלן: כשמחל החכם על כבודו.</ref>, ועל ההנהגות שעליו לנהוג בכדי שלא יבואו אחרים לזלזל בו או כדי שיכבדוהו כראוי, ע"ע תלמיד חכם<ref>. ועי' להלן ציונים 103 ואילך, 565, 638 ואילך, 658, 745, ועוד.</ref>. </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-56394:rev-56471:php=table -->
</table>213.151.37.160https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C/%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=56394&oldid=prevיוסף שמח ב־12:52, 14 במרץ 20122012-03-14T12:52:39Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:52, 14 במרץ 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:אנציקלופדיה תלמודית|מלא|כ}}</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הגדרה''' - המצוה לכבד את חכמי התורה. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הגדרה''' - המצוה לכבד את חכמי התורה. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l330">שורה 330:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 332:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><references/></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><references/></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:אנציקלופדיה תלמודית|מלא|כ}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-56369:rev-56394:php=table -->
</table>יוסף שמחhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C/%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=56369&oldid=prevיוסף שמח: /* א. גדרו. */2012-03-12T14:00:22Z<p><span class="autocomment">א. גדרו.</span></p>
<a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C/%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=56369&oldid=56368">הצגת שינויים</a>יוסף שמחhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C/%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=56368&oldid=prevיוסף שמח: /* ב. פרטי הכיבוד. */2012-03-12T13:58:04Z<p><span class="autocomment">ב. פרטי הכיבוד.</span></p>
<a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C/%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=56368&oldid=56367">הצגת שינויים</a>יוסף שמחhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C/%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=56367&oldid=prevיוסף שמח: /* ג. לעומת אחרים שחייבים בכבודם. */2012-03-12T13:57:02Z<p><span class="autocomment">ג. לעומת אחרים שחייבים בכבודם.</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:57, 12 במרץ 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l156">שורה 156:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 156:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ג. לעומת אחרים שחייבים בכבודם. == </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ג. לעומת אחרים שחייבים בכבודם. == </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>כבוד החכמים, דנו בו אם הוא עדיף מכבודם של אחרים, שלא משום חכמתם חייבים בכבודם, אלא מטעמים אחרים: </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כבוד החכמים, דנו בו אם הוא עדיף מכבודם של אחרים, שלא משום חכמתם חייבים בכבודם, אלא מטעמים אחרים: </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כבוד [[אנציקלופדיה תלמודית:מלך|מלך]], יש מן הראשונים שכתבו שכבוד התורה חמור הוא ממנו<ref>. תוס' סנהדרין יט א ד"ה ינאי ושבועות ל ב ד"ה עשה בתי' שני, ועי' תוס' זבחים טז א ד"ה מיושב בתי' ראשון; אגודה סנהדרין שם; שו"ת מהר"ם מינץ סי' פו. ועי' אבות פ"ו מ"ד: וכתרך גדול מכתרם, ויומא עב ב ורש"י ד"ה בי, ורמב"ם ת"ת פ"ג ה"א וטור יו"ד רמו: כתר תורה גדול מכתר מלכות. ועי' ברייתא הוריות יג א ותוספתא שם פ"ב ה"ח, שהצלת חכם קודמת להצלת מלך, ועי' פהמ"ש לרמב"ם שם, שאע"פ שבמחשבה (כ"ה בתרגום קאפח, ולפנינו: ב"אמונה", ועי' חס"ד שבסמוך) החכם קודם למלך, שתועלתו לאומה מרובה יותר מתועלת המלך, (ועי' ציון 10), במעשה, כבוד המלך עדיף, ועי' חס"ד (השלם) לתוספתא שם בביאורו.</ref>- וכמו שמצינו שחכם הבא לדין מושיבים אותו<ref>. עי' להלן: בדחיית מצוה.</ref>, והמלך הבא לדין, אין מושיבים אותו, לסוברים כן<ref>. ע"ע מלך, ועי' להלן ציון 565. ראשונים הנ"ל.</ref>- ויש חולקים וסוברים שכבוד המלך חמור יותר, שהרי המלך שמחל על כבודו, אין כבודו מחול<ref>. ע"ע הנ"ל.</ref>, ותלמיד חכם שמחל על כבודו, כבודו מחול<ref>. עי' להלן: כשמחל החכם על כבודו. תוס' שבועות ל ב ד"ה עשה בתי' ראשון ותוס' זבחים טז א בתי' שני, ושם בטעם החילוק בין חכם ולבין מלך לענין ישיבה בדין, עי' לעיל, ועי' ציון 606.</ref>, וכן כתבו ראשונים שאין ראוי להקדים כבוד שום אדם, ואפילו תלמיד חכם, לפני כבוד המלך, אפילו היה המלך [[אנציקלופדיה תלמודית:עם-הארץ|עם-הארץ]], לפי שנאמר: שום תשים עליך [טור תריא] מלך<ref>. דברים יז טו. פהמ"ש לרמב"ם הוריות יג א. ועי' ירושלמי הוריות פ"ג ה"ה בשם ר' יהושע בן לוי ופ"מ שם, שזקן שקנה חכמה קודם לראש שאינו חכם.</ref>. ויש מחלקים, שבדבר הנוגע לכבוד שמים, כמו עמידת בעל דין בדין, שלא לפני בית דין הוא עומד אלא לפני מי שאמר והיה העולם, יש להחמיר במלך יותר מבתלמיד חכם, כדי להכניע את לבו לפני ה', אבל בדבר הנוגע לנו, כבוד המלך עדיף, כדי שתהא יראתו על העם<ref>. ריטב"א שבועות ל ב בשם תוס'.</ref>. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כבוד [[אנציקלופדיה תלמודית:מלך|מלך]], יש מן הראשונים שכתבו שכבוד התורה חמור הוא ממנו<ref>. תוס' סנהדרין יט א ד"ה ינאי ושבועות ל ב ד"ה עשה בתי' שני, ועי' תוס' זבחים טז א ד"ה מיושב בתי' ראשון; אגודה סנהדרין שם; שו"ת מהר"ם מינץ סי' פו. ועי' אבות פ"ו מ"ד: וכתרך גדול מכתרם, ויומא עב ב ורש"י ד"ה בי, ורמב"ם ת"ת פ"ג ה"א וטור יו"ד רמו: כתר תורה גדול מכתר מלכות. ועי' ברייתא הוריות יג א ותוספתא שם פ"ב ה"ח, שהצלת חכם קודמת להצלת מלך, ועי' פהמ"ש לרמב"ם שם, שאע"פ שבמחשבה (כ"ה בתרגום קאפח, ולפנינו: ב"אמונה", ועי' חס"ד שבסמוך) החכם קודם למלך, שתועלתו לאומה מרובה יותר מתועלת המלך, (ועי' ציון 10), במעשה, כבוד המלך עדיף, ועי' חס"ד (השלם) לתוספתא שם בביאורו.</ref>- וכמו שמצינו שחכם הבא לדין מושיבים אותו<ref>. עי' להלן: בדחיית מצוה.</ref>, והמלך הבא לדין, אין מושיבים אותו, לסוברים כן<ref>. ע"ע מלך, ועי' להלן ציון 565. ראשונים הנ"ל.</ref>- ויש חולקים וסוברים שכבוד המלך חמור יותר, שהרי המלך שמחל על כבודו, אין כבודו מחול<ref>. ע"ע הנ"ל.</ref>, ותלמיד חכם שמחל על כבודו, כבודו מחול<ref>. עי' להלן: כשמחל החכם על כבודו. תוס' שבועות ל ב ד"ה עשה בתי' ראשון ותוס' זבחים טז א בתי' שני, ושם בטעם החילוק בין חכם ולבין מלך לענין ישיבה בדין, עי' לעיל, ועי' ציון 606.</ref>, וכן כתבו ראשונים שאין ראוי להקדים כבוד שום אדם, ואפילו תלמיד חכם, לפני כבוד המלך, אפילו היה המלך [[אנציקלופדיה תלמודית:עם-הארץ|עם-הארץ]], לפי שנאמר: שום תשים עליך [טור תריא] מלך<ref>. דברים יז טו. פהמ"ש לרמב"ם הוריות יג א. ועי' ירושלמי הוריות פ"ג ה"ה בשם ר' יהושע בן לוי ופ"מ שם, שזקן שקנה חכמה קודם לראש שאינו חכם.</ref>. ויש מחלקים, שבדבר הנוגע לכבוד שמים, כמו עמידת בעל דין בדין, שלא לפני בית דין הוא עומד אלא לפני מי שאמר והיה העולם, יש להחמיר במלך יותר מבתלמיד חכם, כדי להכניע את לבו לפני ה', אבל בדבר הנוגע לנו, כבוד המלך עדיף, כדי שתהא יראתו על העם<ref>. ריטב"א שבועות ל ב בשם תוס'.</ref>. </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l182">שורה 182:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 182:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>קדושת [[אנציקלופדיה תלמודית:בית-הכנסת|בית-הכנסת]]<ref>. ע"ע בית הכנסת: קדושתו.</ref>, כתבו אחרונים שלדברי הכל כבוד החכם וקדושתו עדיפים עליה<ref>. שו"ת שבות יעקב ח"א סי' יא.</ref>. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>קדושת [[אנציקלופדיה תלמודית:בית-הכנסת|בית-הכנסת]]<ref>. ע"ע בית הכנסת: קדושתו.</ref>, כתבו אחרונים שלדברי הכל כבוד החכם וקדושתו עדיפים עליה<ref>. שו"ת שבות יעקב ח"א סי' יא.</ref>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על כבוד הציבור, שהוא חמור יותר מכבוד חכמים, ע"ע כבוד הצבור<ref>. ועי' אורח משפט סי' טו ס"א ד"ה יש לחקור ואילך, ועי' לעיל ציון 480.</ref>. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על כבוד הציבור, שהוא חמור יותר מכבוד חכמים, ע"ע כבוד הצבור<ref>. ועי' אורח משפט סי' טו ס"א ד"ה יש לחקור ואילך, ועי' לעיל ציון 480.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ד. בדחיית מצוה. == </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ד. בדחיית מצוה. == </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-56366:rev-56367:php=table -->
</table>יוסף שמחhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C/%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=56366&oldid=prevיוסף שמח: /* ד. בדחיית מצוה. */2012-03-12T13:55:20Z<p><span class="autocomment">ד. בדחיית מצוה.</span></p>
<a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C/%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=56366&oldid=56365">הצגת שינויים</a>יוסף שמחhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C/%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=56365&oldid=prevיוסף שמח: /* ה. כשמחל החכם על כבודו. */2012-03-12T13:54:48Z<p><span class="autocomment">ה. כשמחל החכם על כבודו.</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:54, 12 במרץ 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l244">שורה 244:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 244:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ה. כשמחל החכם על כבודו. == </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ה. כשמחל החכם על כבודו. == </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>הרב שמחל על כבודו, נחלקו בו אמוראים אם כבודו מחול: רב חסדא סובר שאין כבודו מחול<ref>. קדושין לב א, וע"ע כבוד רבו; מורא רבו. ועי' תורת רפאל שבציון 590, שנקט בפשיטות שאף לדעת רב חסדא "רבו" לאו דוקא, ואף שאר חכם שמחל על כבודו, אין כבודו מחול, ועי' שד"ח מערכת הכ"ף כלל קנז אות יט, לשיטתו בציון 722, בטעם שהגמ' נקטה בלשון "הרב", ולא חכם או ת"ח.</ref>, ורב יוסף סובר שכבודו מחול, כמו שנאמר: וה' הלך לפניהם יומם<ref>. שמות יג כא. קדושין שם.</ref>, ואין אומרים שכיון שהכבוד תלוי בתורה, אין החכם יכול למחול על כבוד התורה שהיא של הקדוש ברוך הוא, לפי שהתורה שהחכם למד שלו היא חשובה, שנאמר: כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה<ref>. תהלים א ב. רבא בקדושין לב ב ורש"י שם, (ועי' ע"ז יט א ומהרש"א שם בח"א).</ref>, שבתחילה נקראת היא התורה "תורת ה'", ומשלמדה וגרסה הרי היא נקראת "תורתו" שלו<ref>. רש"י קדושין לב ב ד"ה ובתורתו. ועי' מקראי קדש (אלפנדרי) קדושין פ"א (סג א) וס' ישרש יעקב (מהר"ח אבולעפיה) ע"ז סי' מב (דף קטז ב), שדוקא גדול הדור התורה שלו היא, ויכול למחול על כבודו, אבל לא שאר ת"ח, ע"פ קדושין שם: אברהם גדול הדור היה וכו', ועי' תשובה מאהבה ח"א סי' קעד, ועי' שד"ח שם בשם זית רענן לבעל מג"א, שדוקא חכם המחדש חידושי תורה חשובה התורה שלו ויכול למחול, אבל לא חכם בעל שמועות, (ועי' שד"ח שם, שאף חכם המחדש חידושי תורה אינו יכול למחול על כיבוד כזה שניתן לכל בעל שמועות, ושלפי"ז א"א למחול בזה"ז על תואר "רב"), וכעי"ז בברכ"י יו"ד רמו אות כא, ועי' שו"ת יביע אומר ח"ד יו"ד סי' יז, ועי' שו"ת הרדב"ז מכת"י (ח"ח) סי' קסז, שנראה שסובר שמחלוקת האמוראים היא אף בזקן עם הארץ אם יכול הוא למחול על כבודו. ועי' אג"מ או"ח ח"ב סי' לד.</ref>. [טור תרמג] הלכה שהרב - או שאר חכם<ref>. עי' תוס' סנהדרין יט א ד"ה ינאי ושבועות ל ב ד"ה עשה וזבחים טז א ד"ה מיושב; כפו"פ פמ"ד; ב"י יו"ד סוס"י שלד, (שכ"ה בגמ' קדושין שם). ועי' חי' מרן רי"ז הלוי ת"ת פ"ה הי"א, בדעת הרמב"ם שם, שלא הזכיר מחילה אלא ברבו מובהק, שדוקא בכיבודים המיוחדים לרבו מובהק שייכת מחילה, אבל חיוב קימה והידור פני חכם אין שייך בו מחילה, שהוא מצוה כשאר המצוות (ולא זכות של החכם), ואינו תלוי בחכם למחול על כך, (ועי"ש בדעת שאילתות פ' קדושים ורש"י קדושין לב ב ד"ה הידור וטוש"ע יו"ד רמד יד, שחולקים וסוברים שאף על חיוב קימה והידור יכול חכם למחול, והיינו שלדעתם אף הוא חיוב כלפי החכם, ושייך בו הטעם שבציון הקודם, ועי' ציון 716 מרמב"ן ורדב"ז, שזקן שאינו לפי כבודו פטור מקימה מפני מי שקטן ממנו, ולכאורה אין לפטור מטעם זה אלא אם הוא חיוב כלפי החכם והזקן, עי' ברכות יט ב שפטור זה אינו אלא בממון), אבל בכס"מ שם משמע שכוונת הרמב"ם שאפילו רבו מובהק יכול למחול על כבודו וכ"ש שאר חכם, ופשוט שאף לדעת רי"ז הלוי בד' הרמב"ם יכול כל חכם למחול באותן הנהגות שהחכם עצמו נוהג מפני כבודו, עי' רמב"ם גזו"א פי"א הי"ג וסנהדרין פכ"ו ה"ו ושו"ת הרמב"ם (בלאו) סוס"י רסח, ועיין רמב"ם ת"ת סופ"ז, על מחילה לאחר שביזוהו.</ref>- שמחל על כבודו, כבודו מחול<ref>. רמב"ם ת"ת פ"ה הי"א וטוש"ע יו"ד רמב לב, ברבו מובהק שמחל על אחד מן הדברים שחייבים לכבדו בהם, ע"ע כבוד רבו; מורא רבו.</ref>, ואפילו בפרהסיא<ref>. טו"א מגילה כח א (ד"ה אל תקרי), ע"פ קדושין לב ב בר"ג ורבא, (ור"ל שאינו כמלך שחילקו בו בין צינעה לפרהסיא, עי' ציון 63), ועי' ציון 849 ואילך.</ref>. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב שמחל על כבודו, נחלקו בו אמוראים אם כבודו מחול: רב חסדא סובר שאין כבודו מחול<ref>. קדושין לב א, וע"ע כבוד רבו; מורא רבו. ועי' תורת רפאל שבציון 590, שנקט בפשיטות שאף לדעת רב חסדא "רבו" לאו דוקא, ואף שאר חכם שמחל על כבודו, אין כבודו מחול, ועי' שד"ח מערכת הכ"ף כלל קנז אות יט, לשיטתו בציון 722, בטעם שהגמ' נקטה בלשון "הרב", ולא חכם או ת"ח.</ref>, ורב יוסף סובר שכבודו מחול, כמו שנאמר: וה' הלך לפניהם יומם<ref>. שמות יג כא. קדושין שם.</ref>, ואין אומרים שכיון שהכבוד תלוי בתורה, אין החכם יכול למחול על כבוד התורה שהיא של הקדוש ברוך הוא, לפי שהתורה שהחכם למד שלו היא חשובה, שנאמר: כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה<ref>. תהלים א ב. רבא בקדושין לב ב ורש"י שם, (ועי' ע"ז יט א ומהרש"א שם בח"א).</ref>, שבתחילה נקראת היא התורה "תורת ה'", ומשלמדה וגרסה הרי היא נקראת "תורתו" שלו<ref>. רש"י קדושין לב ב ד"ה ובתורתו. ועי' מקראי קדש (אלפנדרי) קדושין פ"א (סג א) וס' ישרש יעקב (מהר"ח אבולעפיה) ע"ז סי' מב (דף קטז ב), שדוקא גדול הדור התורה שלו היא, ויכול למחול על כבודו, אבל לא שאר ת"ח, ע"פ קדושין שם: אברהם גדול הדור היה וכו', ועי' תשובה מאהבה ח"א סי' קעד, ועי' שד"ח שם בשם זית רענן לבעל מג"א, שדוקא חכם המחדש חידושי תורה חשובה התורה שלו ויכול למחול, אבל לא חכם בעל שמועות, (ועי' שד"ח שם, שאף חכם המחדש חידושי תורה אינו יכול למחול על כיבוד כזה שניתן לכל בעל שמועות, ושלפי"ז א"א למחול בזה"ז על תואר "רב"), וכעי"ז בברכ"י יו"ד רמו אות כא, ועי' שו"ת יביע אומר ח"ד יו"ד סי' יז, ועי' שו"ת הרדב"ז מכת"י (ח"ח) סי' קסז, שנראה שסובר שמחלוקת האמוראים היא אף בזקן עם הארץ אם יכול הוא למחול על כבודו. ועי' אג"מ או"ח ח"ב סי' לד.</ref>. [טור תרמג] הלכה שהרב - או שאר חכם<ref>. עי' תוס' סנהדרין יט א ד"ה ינאי ושבועות ל ב ד"ה עשה וזבחים טז א ד"ה מיושב; כפו"פ פמ"ד; ב"י יו"ד סוס"י שלד, (שכ"ה בגמ' קדושין שם). ועי' חי' מרן רי"ז הלוי ת"ת פ"ה הי"א, בדעת הרמב"ם שם, שלא הזכיר מחילה אלא ברבו מובהק, שדוקא בכיבודים המיוחדים לרבו מובהק שייכת מחילה, אבל חיוב קימה והידור פני חכם אין שייך בו מחילה, שהוא מצוה כשאר המצוות (ולא זכות של החכם), ואינו תלוי בחכם למחול על כך, (ועי"ש בדעת שאילתות פ' קדושים ורש"י קדושין לב ב ד"ה הידור וטוש"ע יו"ד רמד יד, שחולקים וסוברים שאף על חיוב קימה והידור יכול חכם למחול, והיינו שלדעתם אף הוא חיוב כלפי החכם, ושייך בו הטעם שבציון הקודם, ועי' ציון 716 מרמב"ן ורדב"ז, שזקן שאינו לפי כבודו פטור מקימה מפני מי שקטן ממנו, ולכאורה אין לפטור מטעם זה אלא אם הוא חיוב כלפי החכם והזקן, עי' ברכות יט ב שפטור זה אינו אלא בממון), אבל בכס"מ שם משמע שכוונת הרמב"ם שאפילו רבו מובהק יכול למחול על כבודו וכ"ש שאר חכם, ופשוט שאף לדעת רי"ז הלוי בד' הרמב"ם יכול כל חכם למחול באותן הנהגות שהחכם עצמו נוהג מפני כבודו, עי' רמב"ם גזו"א פי"א הי"ג וסנהדרין פכ"ו ה"ו ושו"ת הרמב"ם (בלאו) סוס"י רסח, ועיין רמב"ם ת"ת סופ"ז, על מחילה לאחר שביזוהו.</ref>- שמחל על כבודו, כבודו מחול<ref>. רמב"ם ת"ת פ"ה הי"א וטוש"ע יו"ד רמב לב, ברבו מובהק שמחל על אחד מן הדברים שחייבים לכבדו בהם, ע"ע כבוד רבו; מורא רבו.</ref>, ואפילו בפרהסיא<ref>. טו"א מגילה כח א (ד"ה אל תקרי), ע"פ קדושין לב ב בר"ג ורבא, (ור"ל שאינו כמלך שחילקו בו בין צינעה לפרהסיא, עי' ציון 63), ועי' ציון 849 ואילך.</ref>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על המצוה שעל האדם לקום מפני חכם ומפני רבו, אם מועילה מחילתם לפטור הימנה, ע"ע קימה והידור<ref>. ועי' ציון 723.</ref>. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על המצוה שעל האדם לקום מפני חכם ומפני רבו, אם מועילה מחילתם לפטור הימנה, ע"ע קימה והידור<ref>. ועי' ציון 723.</ref>. </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l266">שורה 266:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 266:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חכם שיש להקדים את דינו לדין עם הארץ<ref>. עי' ציון 225 ואילך.</ref>, יש סוברים שאינו יכול למחול לעם הארץ שידון לפניו<ref>. עי' שו"ת הרשב"א שבציון 733, ועי' ציון הבא.</ref>, שבזיון הוא אצלו לעמוד בבית דין<ref>. אורח משפט חו"מ סי' טו ס"א. ועי' ציון 722 מפנים במשפט.</ref>. ויש מן האחרונים שסוברים שהוא יכול למחול<ref>. עי' הפלאה ועין משפט שבציון הנ"ל, ושם שמשום ביטול תורה אינו חייב למחול, אף על פי שמשום כך, אין הדיין יכול לקיים את המצוה המוטלת עליו, לדון את דיני הממונות לפי הסדר שבאו לפניו.</ref>. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חכם שיש להקדים את דינו לדין עם הארץ<ref>. עי' ציון 225 ואילך.</ref>, יש סוברים שאינו יכול למחול לעם הארץ שידון לפניו<ref>. עי' שו"ת הרשב"א שבציון 733, ועי' ציון הבא.</ref>, שבזיון הוא אצלו לעמוד בבית דין<ref>. אורח משפט חו"מ סי' טו ס"א. ועי' ציון 722 מפנים במשפט.</ref>. ויש מן האחרונים שסוברים שהוא יכול למחול<ref>. עי' הפלאה ועין משפט שבציון הנ"ל, ושם שמשום ביטול תורה אינו חייב למחול, אף על פי שמשום כך, אין הדיין יכול לקיים את המצוה המוטלת עליו, לדון את דיני הממונות לפי הסדר שבאו לפניו.</ref>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגדול בחכמה שבין המסובים בסעודה, שהוא מברך ברכת המזון לכולם<ref>. עי' ציון 199 ואילך.</ref>, רשאי הוא לתת רשות לקטן ממנו לברך<ref>. תוס' ותוס' ריה"ח ברכות מז א ד"ה והלכתא וברכות מהר"ם (מהדורת מ"י) סי' כד והפרנס סי' תה וראבי"ה סי' קכד והשגות הראב"ד על בעה"מ ברכות סופ"ו ומרדכי מגילה סי' תתכח, ע"פ גמ' ברכות מג א ושם לט א; טוש"ע או"ח רא א.</ref>, שהרי אינו קודם לקטן אלא משום כבודו<ref>. עי' ציון 200 ואילך. השגות הראב"ד על בעה"מ ברכות סופ"ו; חכ"צ סי' מה. ומשמע שהגדול מוחל על כבודו, ועי' ב"ח או"ח סי' רא, שהטעם שיכול ליתן רשות לאחרים, הוא מפני שאין זה פחיתות כבוד כיון שאין הקטן מברך אלא ברשותו, (וא"כ כ"ה אף לסוברים שהחכם אינו יכול למחול על כבודו, או שר"ל שאין זה בזיון, שאינו יכול למחול עליו, עי' לעיל), ונראה שר"ל כן דוקא בדעת רש"י, שהרי לפי"ז א"צ לסברת הראשונים שבציון 769 ואילך.</ref>. אף לכהן [[אנציקלופדיה תלמודית:עם-הארץ|עם-הארץ]] - שאמרו [טור תרמח] שתלמיד חכם שמברך לפניו כהן עם הארץ, אותו תלמיד חכם חייב מיתה, מן הכתוב: כל משנאי אהבו מות<ref>. עי' ציון 459 ואילך.</ref>- אם רצה החכם ליתן לו רשות לברך, רשאי<ref>. תוס' הרא"ש מגילה כח א וריטב"א שם ומרדכי שם, ע"פ גמ' ברכות שבציון 765, (ועי' ב"ח או"ח סוס"י רא שתמה, ששם מדובר בישראל ת"ח, אלא שאינו חשוב כמו החכם הנמצא שם, ואין מזה ראיה לכהן ע"ה, ועי' בגדי ישע על המרדכי שם), ועי' ציון 772; עי' טוש"ע או"ח רא א וב. ועי' מ"ב סי' קסז ס"ק ע לענין ברכת המוציא.</ref>, שלא נאמר "משנאי אהבו מות" אלא על זה שהוא מקדים את הכהן עם הארץ משום מעלת הכהונה, דרך חק ומשפט<ref>. מרדכי שם, ועי' שו"ע או"ח רא ב ושו"ת בנימין זאב סי' רנא.</ref>, שהוא מחשיב את כהונת עם הארץ יותר מהתורה של עצמו<ref>. תוס' הרא"ש שם. ועי' ריטב"א שם.</ref>. ויש מן הראשונים שסוברים שלכהן אינו רשאי ליתן רשות לברך, שהרואה יאמר שנתן לו רשות משום כבוד כהונה, ושהוא עדיף מכבוד התורה, אבל לעם הארץ ישראל רשאי ליתן רשות<ref>. עי' רשב"א שם. ועי' ב"ח או"ח סוס"י רא.</ref>. ויש חולקים על כל זה וסוברים שאם נתן רשות לעם הארץ לברך, חייב מיתה<ref>. הלכות ברכות לריטב"א פ"ו אות יט, ועי' ציון 768 מריטב"א מגילה. וכ"מ ברש"י שבציון 463, שאף על המקדים ע"ה ישראל אמרו שהוא חייב מיתה, ולפי"ז אין מקום לסברת הראשונים שבציון 769 ואילך, שרשאי ליתן רשות לכהן שפחות ממנו לברך.</ref>. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגדול בחכמה שבין המסובים בסעודה, שהוא מברך ברכת המזון לכולם<ref>. עי' ציון 199 ואילך.</ref>, רשאי הוא לתת רשות לקטן ממנו לברך<ref>. תוס' ותוס' ריה"ח ברכות מז א ד"ה והלכתא וברכות מהר"ם (מהדורת מ"י) סי' כד והפרנס סי' תה וראבי"ה סי' קכד והשגות הראב"ד על בעה"מ ברכות סופ"ו ומרדכי מגילה סי' תתכח, ע"פ גמ' ברכות מג א ושם לט א; טוש"ע או"ח רא א.</ref>, שהרי אינו קודם לקטן אלא משום כבודו<ref>. עי' ציון 200 ואילך. השגות הראב"ד על בעה"מ ברכות סופ"ו; חכ"צ סי' מה. ומשמע שהגדול מוחל על כבודו, ועי' ב"ח או"ח סי' רא, שהטעם שיכול ליתן רשות לאחרים, הוא מפני שאין זה פחיתות כבוד כיון שאין הקטן מברך אלא ברשותו, (וא"כ כ"ה אף לסוברים שהחכם אינו יכול למחול על כבודו, או שר"ל שאין זה בזיון, שאינו יכול למחול עליו, עי' לעיל), ונראה שר"ל כן דוקא בדעת רש"י, שהרי לפי"ז א"צ לסברת הראשונים שבציון 769 ואילך.</ref>. אף לכהן [[אנציקלופדיה תלמודית:עם-הארץ|עם-הארץ]] - שאמרו [טור תרמח] שתלמיד חכם שמברך לפניו כהן עם הארץ, אותו תלמיד חכם חייב מיתה, מן הכתוב: כל משנאי אהבו מות<ref>. עי' ציון 459 ואילך.</ref>- אם רצה החכם ליתן לו רשות לברך, רשאי<ref>. תוס' הרא"ש מגילה כח א וריטב"א שם ומרדכי שם, ע"פ גמ' ברכות שבציון 765, (ועי' ב"ח או"ח סוס"י רא שתמה, ששם מדובר בישראל ת"ח, אלא שאינו חשוב כמו החכם הנמצא שם, ואין מזה ראיה לכהן ע"ה, ועי' בגדי ישע על המרדכי שם), ועי' ציון 772; עי' טוש"ע או"ח רא א וב. ועי' מ"ב סי' קסז ס"ק ע לענין ברכת המוציא.</ref>, שלא נאמר "משנאי אהבו מות" אלא על זה שהוא מקדים את הכהן עם הארץ משום מעלת הכהונה, דרך חק ומשפט<ref>. מרדכי שם, ועי' שו"ע או"ח רא ב ושו"ת בנימין זאב סי' רנא.</ref>, שהוא מחשיב את כהונת עם הארץ יותר מהתורה של עצמו<ref>. תוס' הרא"ש שם. ועי' ריטב"א שם.</ref>. ויש מן הראשונים שסוברים שלכהן אינו רשאי ליתן רשות לברך, שהרואה יאמר שנתן לו רשות משום כבוד כהונה, ושהוא עדיף מכבוד התורה, אבל לעם הארץ ישראל רשאי ליתן רשות<ref>. עי' רשב"א שם. ועי' ב"ח או"ח סוס"י רא.</ref>. ויש חולקים על כל זה וסוברים שאם נתן רשות לעם הארץ לברך, חייב מיתה<ref>. הלכות ברכות לריטב"א פ"ו אות יט, ועי' ציון 768 מריטב"א מגילה. וכ"מ ברש"י שבציון 463, שאף על המקדים ע"ה ישראל אמרו שהוא חייב מיתה, ולפי"ז אין מקום לסברת הראשונים שבציון 769 ואילך, שרשאי ליתן רשות לכהן שפחות ממנו לברך.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ו. המבזה את החכם. == </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ו. המבזה את החכם. == </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-56364:rev-56365:php=table -->
</table>יוסף שמחhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C/%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=56364&oldid=prevיוסף שמח: /* ו. המבזה את החכם. */2012-03-12T13:54:21Z<p><span class="autocomment">ו. המבזה את החכם.</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:54, 12 במרץ 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l269">שורה 269:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 269:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ו. המבזה את החכם. == </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ו. המבזה את החכם. == </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>המבזה את החכם, מנדים אותו<ref>. עי' ברכות יט א: בי"ד מנדים על כבוד הרב, ורש"י שם שבציון 786, ועי' מו"ק טז א: לאפקירותא לאלתר, ור"ח שם, (וע"ע חרם ציון 82, שאפשר לפרש שהכוונה אינה לנידוי, אלא לחרם), ועי' גמ' שם באותו שנתפקר ברב טובי בר מתנה, ושמתוהו, (ועי' ס' המאורות שם יז א בשם רבנו אשר מלוניל שמחרימים אותו, שלדעתו לשון "שמתא" היינו חרם, ועי' הג"א שם סי' ה), ועי' נדרים נ ב; ירושלמי מו"ק פ"ג ה"א: המבזה זקן וכו' צריך נידוי; רמב"ם ת"ת פ"ו הי"ב והי"ד ועי"ש סנהדרין פכ"ו ה"ה; טוש"ע יו"ד רמג ז ושלד מג ואילך, ועי"ש חו"מ כז ב. ועי' רמב"ם ת"ת שם הי"ב: חייב נידוי, ומנדים אותו, משמע שחיוב גמור הוא לנדותו, וכ"כ בשו"ת הריב"ש סי' רכ וסי' תק, שאין הכוונה שאפשר לנדותו, אלא שחייבים לנדותו, (ועי' להלן מי הם המנדים), ועי' ספר המאורות מו"ק יז א (עמ' נז) מהרא"ש מלוניל: קנאים פוגעים בו בשמתא ובחרם, משמע שדוקא קנאים, ואינו חיוב. על המבזה שני ת"ח ביחד, עי' שו"ת מבי"ט ח"ג סי' סז. על המקלל ת"ח, ע"ע מקלל. על חומר האיסור של מבזה תלמיד חכם, ועל עונשו בידי שמים, עי' לעיל: גדרו, ציונים 70 ואילך, 98 ואילך.</ref>, אפילו לא ביזה את החכם אלא בדברים<ref>. רמב"ם שם; טוש"ע יו"ד רמג ז ושלד מז. ועי' שו"ת מהרי"ק שורש קעט ורמ"א בשו"ע שם, שהקורא לת"ח מלשין או מסור, אין לך בזיון גדול מזה. על הרוקק בבגדו של ת"ח, עי' ב"ח יו"ד שלד וחו"מ תכ סכ"ט.</ref>- שהמבייש אחד משאר העם בדברים פטור מכלום<ref>. ע"ע בושת ציון 34 ואילך, ושם: עונשים וקנסות בבושת, שנהגו לקנוס את המבייש בדברים, וע"ע נדוי, שבית דין רשאים לנדות את המבזה את חבירו (שאינו ת"ח) בכדי לכופו לפייס את חבירו.</ref>- או שהחציף פניו כנגד החכם דרך זלזול, ואפילו אין בדבריו אלא חציפות קטנה<ref>. שו"ת מהרי"ק (ירושלים תשל"ג) שורש קפט, ועי"ש שהאומר לדיינים שאינו חושש לגזירתם, ודאי שהוא זלזול וחייב נידוי. ועי' שו"ת הראנ"ח סי' קיא, שכל דבר גנאי חשוב בזיון לגבי חכם, אפילו כשאינו חשוב בזיון אצל שאר העם, ולפיכך המכנה חכם בשם "שוטה" מנדים אותו, (עי' שו"ת הריב"ש סי' רטז), אף על פי שאם כינה כך ע"ה, אין לו טענה עליו, שאין חשוב בזיון אלא פגם משפחה או שמבזהו שהוא בעל עבירה. על חכם שהורה הוראה באיסור והיתר, שמי שהוא קטן ממנו אם אינו מקבל את הוראתו הרי הוא בכלל מבזה ת"ח ומנדים אותו, עי' שו"ת הרמב"ם (בלאו) סוס"י רסח, הובא ברי"ו א"ו נ"ב סוף ח"ב.</ref>, [טור תרמט] ואפילו ביזהו שלא בפניו<ref>. שו"ת הריב"ש סי' תק (ועי"ש סי' רכ), ע"פ קדושין ע א: ההוא גברא דמנהרדעא וכו', (ועי' ע"ז כו א); רמ"א יו"ד רמג ז. ועי' הגר"א שם ס"ק יד, שכן מוכח מזה שהמבזה ת"ח לאחר מותו מנדים אותו, עי' ציון הבא, ועי' שו"ת מבי"ט שם.</ref>, או לאחר מיתה<ref>. עי' עדיות פ"ה מ"ו וש"נ וירושלמי מו"ק פ"ג ה"א; רמב"ם ת"ת פ"ו הי"ד; טוש"ע יו"ד רמג ז ושם שלד מג ומז. ועי' ב"מ פו א: כל הפורש יהא בנידוי, ועי' להלן, ועי' ציון 832.</ref>, ואף על פי שהחכם אינו מצטער<ref>. שו"ת מבי"ט ח"ג סי' סז, בביאור לשון הרמב"ם (וירושלמי) שבציון הקודם, "אפילו", ועי' שו"ת הריב"ש סי' רכ וסי' תק, שמדייק מלשון זה שעונש המבזה מחיים גדול מעונש המבזה לאחר מיתה, ועי' ראבי"ה שבציון 83 שביזוי ת"ח לאחר מותו חמור יותר. ועי' שו"ת מבי"ט שם על המבזה ת"ח שמת בפני בנו, שהבן מצטער ואביו הצדיק מצטער בקבר בצער בנו.</ref>. אף תלמיד חכם המחזיק בדעתו במחלוקת בהלכה כנגד חבריו הרבים - שהוא חייב נידוי<ref>. ע"ע נדוי. וע"ע חרם ציון 113 ואילך, שי"ס שמחרימים אותו.</ref>- כתבו אחרונים שהוא בכלל מבזה את החכם<ref>. כס"מ ת"ת סופ"ו, ועי"ש שהיחיד אצל הרבים חשוב כתלמיד אצל רבו.</ref>, וכן השואל דין בדבר שאי אפשר שיהיה במציאות - שמנדים אותו<ref>. ע"ע נדוי.</ref>- כתבו אחרונים שבכלל מבזה את החכם הוא<ref>. כס"מ שם בלשון שני. ועי"ש על העושה קל וחומר או גזרה שוה לעקור דבר מן התורה. על המנדה מי שאינו חייב נידוי, שהוא עצמו חייב נידוי משום כך, שי"ס שאין הדברים אמורים אלא במנדה ת"ח שלא כדין, ע"ע נדוי.</ref>. אף המיקל בכבודו של תלמיד חכם ואינו נוהג בו כבוד כראוי, אף על פי שלא ביזה אותו, כתבו ראשונים שיכול החכם לנדות אותו<ref>. שו"ת הריב"ש סי' תק, ע"פ מו"ק טז ב, באשה שישבה ופשטה רגליה ולא נכנעה בפני ת"ח שעבר שם, ומשמע בגמ' שם שהיה יכול לנדותה, (ועי' שו"ת הריב"ש סי' רכ), וע"פ דין טבח שלא הראה את סכינו לחכם, עי' ציון 835 ואילך (ועי' ציון 836 מרש"י). ועי' קדושין כה א, במי שלא באו לדרשת החכם, ורש"י שם ד"ה זיל, ושו"ת מהר"ש הלוי יו"ד סוס"י ט ובית מאיר בהשמטות ליו"ד שלד סי"ט. ועי' שו"ת פמ"א ח"ב סי' קסח. על עצם הדבר שהחכם עצמו יכול לנדות לכבודו, עי' להלן.</ref>. ויש מן הראשונים שסוברים שאם לא ביזהו, אף על פי שלא כיבדו כמו שהוא חייב, בקימה והידור, אין לנדותו<ref>. הגמי"י ת"ת פ"ו אות ז, (ובהגמי"י קושטא הי"ג בשם הרמ"ך, והובא בב"י יו"ד שלד), ע"פ ירושלמי מו"ק פ"ג ה"א: זקן שנידה לכבודו אין נידויו נידוי, (ועי' ציון 826 ואילך מראבי"ה ותרוה"ד, שמפרשים הירושלמי בע"א), והובא בש"ך יו"ד סי' שלד ס"ק לח, ועי' שו"ת ר"י לבית לוי כלל ה סי' נ, ועי' פרי האדמה ת"ת שם הי"ג, שאפשר שדברי הגמי"י דוקא במנדה לצורך עצמו, ולא אם מנדה לגדר התורה ולומדיה, ועי' בית מאיר בהשמטות ליו"ד שם, שנראה שמפרש שדברי הגמי"י הם דוקא לענין תלמיד שמנדה על כבוד רבו, אבל הרב עצמו יכול לנדות אף על העדר כבודו, כראשונים דלעיל. וכ"מ קצת ברש"י (קופפר) מו"ק טז א, שפירש שאפקירותא היינו שחרף ת"ח (ועי' פסקי הריא"ז ומאירי שם, וברגמ"ה שם: מבזה תלמידי חכמים), משמע שאין מנדים אלא באופן זה, (אבל אפשר שלשיטתו אין הדברים סובבים אלא על חרם ולא על נידוי, ע"ע חרם ציון 82, ועי' שו"ת ופסקי מהרי"ק החדשים סי' ט, שמפרש כוונת רש"י שאינו חשוב "אפקירותא" אלא באופן זה, ומחלק בין אפקירותא לשאר ביזוי חכם לענין נידוי שהחכם עצמו יכול לנדות את מבזהו, עי' להלן, וצ"ב, שלכאורה הגמ' שם אינה דנה בנידוי של החכם עצמו, אלא בנידוי של בי"ד). ועי' ציון 838 מלח"מ, בטעם שהרמב"ם הוצרך ליתן טעם לכך שמנדים טבח שלא הראה את סכינו לחכם.</ref>. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המבזה את החכם, מנדים אותו<ref>. עי' ברכות יט א: בי"ד מנדים על כבוד הרב, ורש"י שם שבציון 786, ועי' מו"ק טז א: לאפקירותא לאלתר, ור"ח שם, (וע"ע חרם ציון 82, שאפשר לפרש שהכוונה אינה לנידוי, אלא לחרם), ועי' גמ' שם באותו שנתפקר ברב טובי בר מתנה, ושמתוהו, (ועי' ס' המאורות שם יז א בשם רבנו אשר מלוניל שמחרימים אותו, שלדעתו לשון "שמתא" היינו חרם, ועי' הג"א שם סי' ה), ועי' נדרים נ ב; ירושלמי מו"ק פ"ג ה"א: המבזה זקן וכו' צריך נידוי; רמב"ם ת"ת פ"ו הי"ב והי"ד ועי"ש סנהדרין פכ"ו ה"ה; טוש"ע יו"ד רמג ז ושלד מג ואילך, ועי"ש חו"מ כז ב. ועי' רמב"ם ת"ת שם הי"ב: חייב נידוי, ומנדים אותו, משמע שחיוב גמור הוא לנדותו, וכ"כ בשו"ת הריב"ש סי' רכ וסי' תק, שאין הכוונה שאפשר לנדותו, אלא שחייבים לנדותו, (ועי' להלן מי הם המנדים), ועי' ספר המאורות מו"ק יז א (עמ' נז) מהרא"ש מלוניל: קנאים פוגעים בו בשמתא ובחרם, משמע שדוקא קנאים, ואינו חיוב. על המבזה שני ת"ח ביחד, עי' שו"ת מבי"ט ח"ג סי' סז. על המקלל ת"ח, ע"ע מקלל. על חומר האיסור של מבזה תלמיד חכם, ועל עונשו בידי שמים, עי' לעיל: גדרו, ציונים 70 ואילך, 98 ואילך.</ref>, אפילו לא ביזה את החכם אלא בדברים<ref>. רמב"ם שם; טוש"ע יו"ד רמג ז ושלד מז. ועי' שו"ת מהרי"ק שורש קעט ורמ"א בשו"ע שם, שהקורא לת"ח מלשין או מסור, אין לך בזיון גדול מזה. על הרוקק בבגדו של ת"ח, עי' ב"ח יו"ד שלד וחו"מ תכ סכ"ט.</ref>- שהמבייש אחד משאר העם בדברים פטור מכלום<ref>. ע"ע בושת ציון 34 ואילך, ושם: עונשים וקנסות בבושת, שנהגו לקנוס את המבייש בדברים, וע"ע נדוי, שבית דין רשאים לנדות את המבזה את חבירו (שאינו ת"ח) בכדי לכופו לפייס את חבירו.</ref>- או שהחציף פניו כנגד החכם דרך זלזול, ואפילו אין בדבריו אלא חציפות קטנה<ref>. שו"ת מהרי"ק (ירושלים תשל"ג) שורש קפט, ועי"ש שהאומר לדיינים שאינו חושש לגזירתם, ודאי שהוא זלזול וחייב נידוי. ועי' שו"ת הראנ"ח סי' קיא, שכל דבר גנאי חשוב בזיון לגבי חכם, אפילו כשאינו חשוב בזיון אצל שאר העם, ולפיכך המכנה חכם בשם "שוטה" מנדים אותו, (עי' שו"ת הריב"ש סי' רטז), אף על פי שאם כינה כך ע"ה, אין לו טענה עליו, שאין חשוב בזיון אלא פגם משפחה או שמבזהו שהוא בעל עבירה. על חכם שהורה הוראה באיסור והיתר, שמי שהוא קטן ממנו אם אינו מקבל את הוראתו הרי הוא בכלל מבזה ת"ח ומנדים אותו, עי' שו"ת הרמב"ם (בלאו) סוס"י רסח, הובא ברי"ו א"ו נ"ב סוף ח"ב.</ref>, [טור תרמט] ואפילו ביזהו שלא בפניו<ref>. שו"ת הריב"ש סי' תק (ועי"ש סי' רכ), ע"פ קדושין ע א: ההוא גברא דמנהרדעא וכו', (ועי' ע"ז כו א); רמ"א יו"ד רמג ז. ועי' הגר"א שם ס"ק יד, שכן מוכח מזה שהמבזה ת"ח לאחר מותו מנדים אותו, עי' ציון הבא, ועי' שו"ת מבי"ט שם.</ref>, או לאחר מיתה<ref>. עי' עדיות פ"ה מ"ו וש"נ וירושלמי מו"ק פ"ג ה"א; רמב"ם ת"ת פ"ו הי"ד; טוש"ע יו"ד רמג ז ושם שלד מג ומז. ועי' ב"מ פו א: כל הפורש יהא בנידוי, ועי' להלן, ועי' ציון 832.</ref>, ואף על פי שהחכם אינו מצטער<ref>. שו"ת מבי"ט ח"ג סי' סז, בביאור לשון הרמב"ם (וירושלמי) שבציון הקודם, "אפילו", ועי' שו"ת הריב"ש סי' רכ וסי' תק, שמדייק מלשון זה שעונש המבזה מחיים גדול מעונש המבזה לאחר מיתה, ועי' ראבי"ה שבציון 83 שביזוי ת"ח לאחר מותו חמור יותר. ועי' שו"ת מבי"ט שם על המבזה ת"ח שמת בפני בנו, שהבן מצטער ואביו הצדיק מצטער בקבר בצער בנו.</ref>. אף תלמיד חכם המחזיק בדעתו במחלוקת בהלכה כנגד חבריו הרבים - שהוא חייב נידוי<ref>. ע"ע נדוי. וע"ע חרם ציון 113 ואילך, שי"ס שמחרימים אותו.</ref>- כתבו אחרונים שהוא בכלל מבזה את החכם<ref>. כס"מ ת"ת סופ"ו, ועי"ש שהיחיד אצל הרבים חשוב כתלמיד אצל רבו.</ref>, וכן השואל דין בדבר שאי אפשר שיהיה במציאות - שמנדים אותו<ref>. ע"ע נדוי.</ref>- כתבו אחרונים שבכלל מבזה את החכם הוא<ref>. כס"מ שם בלשון שני. ועי"ש על העושה קל וחומר או גזרה שוה לעקור דבר מן התורה. על המנדה מי שאינו חייב נידוי, שהוא עצמו חייב נידוי משום כך, שי"ס שאין הדברים אמורים אלא במנדה ת"ח שלא כדין, ע"ע נדוי.</ref>. אף המיקל בכבודו של תלמיד חכם ואינו נוהג בו כבוד כראוי, אף על פי שלא ביזה אותו, כתבו ראשונים שיכול החכם לנדות אותו<ref>. שו"ת הריב"ש סי' תק, ע"פ מו"ק טז ב, באשה שישבה ופשטה רגליה ולא נכנעה בפני ת"ח שעבר שם, ומשמע בגמ' שם שהיה יכול לנדותה, (ועי' שו"ת הריב"ש סי' רכ), וע"פ דין טבח שלא הראה את סכינו לחכם, עי' ציון 835 ואילך (ועי' ציון 836 מרש"י). ועי' קדושין כה א, במי שלא באו לדרשת החכם, ורש"י שם ד"ה זיל, ושו"ת מהר"ש הלוי יו"ד סוס"י ט ובית מאיר בהשמטות ליו"ד שלד סי"ט. ועי' שו"ת פמ"א ח"ב סי' קסח. על עצם הדבר שהחכם עצמו יכול לנדות לכבודו, עי' להלן.</ref>. ויש מן הראשונים שסוברים שאם לא ביזהו, אף על פי שלא כיבדו כמו שהוא חייב, בקימה והידור, אין לנדותו<ref>. הגמי"י ת"ת פ"ו אות ז, (ובהגמי"י קושטא הי"ג בשם הרמ"ך, והובא בב"י יו"ד שלד), ע"פ ירושלמי מו"ק פ"ג ה"א: זקן שנידה לכבודו אין נידויו נידוי, (ועי' ציון 826 ואילך מראבי"ה ותרוה"ד, שמפרשים הירושלמי בע"א), והובא בש"ך יו"ד סי' שלד ס"ק לח, ועי' שו"ת ר"י לבית לוי כלל ה סי' נ, ועי' פרי האדמה ת"ת שם הי"ג, שאפשר שדברי הגמי"י דוקא במנדה לצורך עצמו, ולא אם מנדה לגדר התורה ולומדיה, ועי' בית מאיר בהשמטות ליו"ד שם, שנראה שמפרש שדברי הגמי"י הם דוקא לענין תלמיד שמנדה על כבוד רבו, אבל הרב עצמו יכול לנדות אף על העדר כבודו, כראשונים דלעיל. וכ"מ קצת ברש"י (קופפר) מו"ק טז א, שפירש שאפקירותא היינו שחרף ת"ח (ועי' פסקי הריא"ז ומאירי שם, וברגמ"ה שם: מבזה תלמידי חכמים), משמע שאין מנדים אלא באופן זה, (אבל אפשר שלשיטתו אין הדברים סובבים אלא על חרם ולא על נידוי, ע"ע חרם ציון 82, ועי' שו"ת ופסקי מהרי"ק החדשים סי' ט, שמפרש כוונת רש"י שאינו חשוב "אפקירותא" אלא באופן זה, ומחלק בין אפקירותא לשאר ביזוי חכם לענין נידוי שהחכם עצמו יכול לנדות את מבזהו, עי' להלן, וצ"ב, שלכאורה הגמ' שם אינה דנה בנידוי של החכם עצמו, אלא בנידוי של בי"ד). ועי' ציון 838 מלח"מ, בטעם שהרמב"ם הוצרך ליתן טעם לכך שמנדים טבח שלא הראה את סכינו לחכם.</ref>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אף תלמיד חכם שביזה חכם גדול ממנו חייב [טור תרנ] בנידוי<ref>. עי' רש"י ברכות יט א ד"ה מדמה: אחד מן החכמים שמדבר קשה כנגד גדול ממנו, (ועי' שו"ת מהרלב"ח סוס"י ל); שו"ת ופסקי מהרי"ק החדשים סי' ט, שהרי נידו את עקביא בן מהללאל שזלזל בשמעיה ואבטליון, עי' ברכות יט א (ושם בר' אליעזר ועוד); כס"מ ת"ת פ"ו הי"ב.</ref>, ויש סוברים שאפילו ביזה חכם כמותו<ref>. שו"ת הרדב"ז מכת"י (ח"ח) סי' קצא.</ref>, ויש סוברים שדוקא אם ביזה חכם מופלג ממנו, שאין מנדים את החכם אלא כשמתחלל שם שמים על ידו<ref>. עי' ציון 429 ואילך.</ref>, ודוקא המזלזל במופלג בחכמה או ברבו הוא בכלל חילול השם<ref>. שו"ת אבקת רוכל סי' רב, שכ"מ ברמב"ם, (ועי' כס"מ שם), ושכ"ה לסוברים שהחכם עצמו אינו מנדה חכם אחר, עי' ציון 817 ואילך, שכל שהחכם אינו מנדה, כ"ש שבי"ד אינם מנדים על כבודו, ועי"ש לענין נידויו של עקביא בן מהללאל, ששמעיה ואבטליון היו נשיא ואב"ד, או שהיו רבותיהם של כל הבאים אחריהם, ולפיכך נידו חכם שזלזל בהם, ועי"ש בביאור מסקנת הירושלמי שבציון 434. ועי' שו"ת הרדב"ז ח"ו סי' ב אלפים רלט. ועי' שו"ת חיים ביד סי' נז, שדוקא ת"ח גמור שביזה ת"ח אין מנדים אותו לדעה זו, אבל העוסקים בצרכי ציבור, אף על פי שאמרו שהמביישם דינו כמבייש ת"ח וחייב נידוי, ע"ע טובי העיר ציון 205, מ"מ אם הם ביזו ת"ח, מנדים אותם.</ref>. אם בית דין מנדים חכם שביזה חכם אחר, או שמשום כבודו של המבזה הם נמנעים מכך, עי' לעיל: פרטי הכיבוד<ref>. ציון 435 ואילך.</ref>. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אף תלמיד חכם שביזה חכם גדול ממנו חייב [טור תרנ] בנידוי<ref>. עי' רש"י ברכות יט א ד"ה מדמה: אחד מן החכמים שמדבר קשה כנגד גדול ממנו, (ועי' שו"ת מהרלב"ח סוס"י ל); שו"ת ופסקי מהרי"ק החדשים סי' ט, שהרי נידו את עקביא בן מהללאל שזלזל בשמעיה ואבטליון, עי' ברכות יט א (ושם בר' אליעזר ועוד); כס"מ ת"ת פ"ו הי"ב.</ref>, ויש סוברים שאפילו ביזה חכם כמותו<ref>. שו"ת הרדב"ז מכת"י (ח"ח) סי' קצא.</ref>, ויש סוברים שדוקא אם ביזה חכם מופלג ממנו, שאין מנדים את החכם אלא כשמתחלל שם שמים על ידו<ref>. עי' ציון 429 ואילך.</ref>, ודוקא המזלזל במופלג בחכמה או ברבו הוא בכלל חילול השם<ref>. שו"ת אבקת רוכל סי' רב, שכ"מ ברמב"ם, (ועי' כס"מ שם), ושכ"ה לסוברים שהחכם עצמו אינו מנדה חכם אחר, עי' ציון 817 ואילך, שכל שהחכם אינו מנדה, כ"ש שבי"ד אינם מנדים על כבודו, ועי"ש לענין נידויו של עקביא בן מהללאל, ששמעיה ואבטליון היו נשיא ואב"ד, או שהיו רבותיהם של כל הבאים אחריהם, ולפיכך נידו חכם שזלזל בהם, ועי"ש בביאור מסקנת הירושלמי שבציון 434. ועי' שו"ת הרדב"ז ח"ו סי' ב אלפים רלט. ועי' שו"ת חיים ביד סי' נז, שדוקא ת"ח גמור שביזה ת"ח אין מנדים אותו לדעה זו, אבל העוסקים בצרכי ציבור, אף על פי שאמרו שהמביישם דינו כמבייש ת"ח וחייב נידוי, ע"ע טובי העיר ציון 205, מ"מ אם הם ביזו ת"ח, מנדים אותם.</ref>. אם בית דין מנדים חכם שביזה חכם אחר, או שמשום כבודו של המבזה הם נמנעים מכך, עי' לעיל: פרטי הכיבוד<ref>. ציון 435 ואילך.</ref>. </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l315">שורה 315:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 315:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המזלזל בכבוד תלמיד חכם לפי תומו, שלא בכונת הקנטה, נוהגים בו [[אנציקלופדיה תלמודית:נזיפה|נזיפה]]<ref>. ע"ע. המאורות מו"ק יז א בשם הרא"ש מלוניל; מאירי שם טז א (ד"ה יש הא', ע"פ גמ' שם ושם ע"ב). ועי' ציון 439, בת"ח שביזה ת"ח אחר, שאין מנדים אותו אלא נוזפים בו.</ref>, וכן כל תלמיד חכם היודע בחבירו שהוא גדול הימנו, והוא רואה בו שאין דעתו נוחה עליו, אף על פי שלדעתו לא חטא לו, יש לו לנהוג נזיפה בעצמו<ref>. שו"ת הרד"ך סוף בית יח, ע"פ כמה מעשים בגמ' מו"ק טז א וב; רמ"א יו"ד שלד יד.</ref>, וכן כתבו ראשונים שמי שנידה את החכם כדין, וחזר אותו חכם ואמר לו "אדרבה", היינו, תהא אתה בנידוי, אף על פי שנידוי זה אינו כדין ואינו חל<ref>. ע"ע נדוי.</ref>, צריך מנדה זה לנהוג בעצמו נזיפה, מפני כבודו של אותו חכם<ref>. קונדריסין ש"ד, הובא בב"י יו"ד שלד.</ref>. נזיפה שאמרו, אינה אלא להפיס דעתו של החכם, אבל אין הנזוף צריך לפייסו<ref>. המאורות מו"ק יז א בשם הרא"ש מלוניל. ועי' המכתם שם טז א: הנזיפה שהם נוהגים בעצמם ובדעתם, היא היא עיקר הפיוס, ועי"ש שפיוס אינו מועיל בנזיפה להתירה.</ref>. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המזלזל בכבוד תלמיד חכם לפי תומו, שלא בכונת הקנטה, נוהגים בו [[אנציקלופדיה תלמודית:נזיפה|נזיפה]]<ref>. ע"ע. המאורות מו"ק יז א בשם הרא"ש מלוניל; מאירי שם טז א (ד"ה יש הא', ע"פ גמ' שם ושם ע"ב). ועי' ציון 439, בת"ח שביזה ת"ח אחר, שאין מנדים אותו אלא נוזפים בו.</ref>, וכן כל תלמיד חכם היודע בחבירו שהוא גדול הימנו, והוא רואה בו שאין דעתו נוחה עליו, אף על פי שלדעתו לא חטא לו, יש לו לנהוג נזיפה בעצמו<ref>. שו"ת הרד"ך סוף בית יח, ע"פ כמה מעשים בגמ' מו"ק טז א וב; רמ"א יו"ד שלד יד.</ref>, וכן כתבו ראשונים שמי שנידה את החכם כדין, וחזר אותו חכם ואמר לו "אדרבה", היינו, תהא אתה בנידוי, אף על פי שנידוי זה אינו כדין ואינו חל<ref>. ע"ע נדוי.</ref>, צריך מנדה זה לנהוג בעצמו נזיפה, מפני כבודו של אותו חכם<ref>. קונדריסין ש"ד, הובא בב"י יו"ד שלד.</ref>. נזיפה שאמרו, אינה אלא להפיס דעתו של החכם, אבל אין הנזוף צריך לפייסו<ref>. המאורות מו"ק יז א בשם הרא"ש מלוניל. ועי' המכתם שם טז א: הנזיפה שהם נוהגים בעצמם ובדעתם, היא היא עיקר הפיוס, ועי"ש שפיוס אינו מועיל בנזיפה להתירה.</ref>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על חיובו של המבזה תלמיד חכם בבושת, ע"ע בושת<ref>. ציונים 189, 279 ואילך, ושם ולעיל ציון 119 ואילך, בדין מבזה ת"ח בזה"ז.</ref>. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על חיובו של המבזה תלמיד חכם בבושת, ע"ע בושת<ref>. ציונים 189, 279 ואילך, ושם ולעיל ציון 119 ואילך, בדין מבזה ת"ח בזה"ז.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ז. כיבוד קרובי החכמים. == </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ז. כיבוד קרובי החכמים. == </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-56363:rev-56364:php=table -->
</table>יוסף שמח