https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94%3A%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C%2F%D7%90%D7%91_%28%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%93%29_%28%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8%29ויקישיבה:ארגז חול/אב (המוליד) (מקוצר) - היסטוריית גרסאות2026-04-24T20:59:15Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C/%D7%90%D7%91_(%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%93)_(%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8)&diff=84661&oldid=prevYeshivaorgil bot: Automatic page editing2013-06-21T07:44:53Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:44, 21 ביוני 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{אנציקלופדיה תלמודית|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קצר|אב (המוליד)</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{אנציקלופדיה תלמודית|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">NoCategory=yes</ins>}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הגדרה'''<ref> א, טור' ה-טז.</ref>– מעמדו של איש המוליד ביחס לצאצא מזרעו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הגדרה'''<ref> א, טור' ה-טז.</ref>– מעמדו של איש המוליד ביחס לצאצא מזרעו.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-59875:rev-84661:php=table -->
</table>Yeshivaorgil bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C/%D7%90%D7%91_(%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%93)_(%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8)&diff=59875&oldid=prevיוסף שמח: הפעיל הגנה על ויקישיבה:ארגז חול/אב (המוליד) (מקוצר): מיזם אנציקלופדיה תלמודית ([edit=sysop] (לצמיתות) [move=sysop] (לצמיתות))2012-06-04T06:37:55Z<p>הפעיל הגנה על <a href="/wiki/index.php/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C/%D7%90%D7%91_(%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%93)_(%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8)" title="ויקישיבה:ארגז חול/אב (המוליד) (מקוצר)">ויקישיבה:ארגז חול/אב (המוליד) (מקוצר)</a>: מיזם אנציקלופדיה תלמודית ([edit=sysop] (לצמיתות) [move=sysop] (לצמיתות))</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:37, 4 ביוני 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>יוסף שמחhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C/%D7%90%D7%91_(%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%93)_(%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8)&diff=57167&oldid=prevיוסף שמח ב־10:24, 28 במרץ 20122012-03-28T10:24:33Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:24, 28 במרץ 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==היחס==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==היחס==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אבהות'''</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אבהות'''</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישראל הבא על ישראלית והוליד ממנה ולד, הרי הוא נחשב לאביו<ref> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וראהמגילה </del>יג א: ובמות אביה ואמה ... עיברתה - מת אביה.</ref>ואפילו היתה האשה אסורה לו, בין מחייבי לאוין ובין מחייבי כריתות (דברים כא טו. ספרי שם<ref> ועי' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תוס' </del>קידושין סח א ד"ה וכי.</ref>לכן בנו מן הערוה, אף על פי שהוא ממזר, בנו הוא לכל דבר (יבמות כב א-ב; רמב"ם איסורי ביאה יב ז)<ref> וראה בפרק האחרון על אב שלא בדרך ביאה.</ref></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישראל הבא על ישראלית והוליד ממנה ולד, הרי הוא נחשב לאביו<ref> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וראה {{מקור|בבלי:מגילה </ins>יג א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>: ובמות אביה ואמה ... עיברתה - מת אביה.</ref>ואפילו היתה האשה אסורה לו, בין מחייבי לאוין ובין מחייבי כריתות (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>דברים כא טו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>. ספרי שם<ref> ועי' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|תוספות </ins>קידושין סח א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </ins>ד"ה וכי.</ref>לכן בנו מן הערוה, אף על פי שהוא ממזר, בנו הוא לכל דבר (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|בבלי:</ins>יבמות כב א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|בבלי:יבמות כב ב$</ins>ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>רמב"ם איסורי ביאה יב ז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>)<ref> וראה בפרק האחרון על אב שלא בדרך ביאה.</ref></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אף אומות העולם יש להם יחס, והולד נחשב לבנו של האב שהולידו (יבמות סב א; שם עח ב)<ref> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובירושלמי </del>יבמות ב ו נחלקו אמוראים בשאלה זו.</ref></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אף אומות העולם יש להם יחס, והולד נחשב לבנו של האב שהולידו (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|בבלי:</ins>יבמות סב א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|בבלי:יבמות עח ב$</ins>שם עח ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>)<ref> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב{{מקור|ירושלמי:</ins>יבמות ב ו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </ins>נחלקו אמוראים בשאלה זו.</ref></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נכרי שבא על בת ישראל, אין הולד נחשב לבנו של המוליד, אלא מתייחס אל האם (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קדושין </del>סח ב לפירש"י; רמב"ן על התורה ויקרא כד י)<ref> ועי"ש בתוס' ד"ה בנך פירוש אחר. וראה פתחי תשובה אבן העזר סי' ד ס"ק א, שיש דעות שדין זה דווקא לאחר שנתגייר. וראה עוד שו"ת תשובות והנהגות ח"ה סי' שכ-שכא.</ref>וכן ישראל הבא על הנכרית, אין הולד נחשב לבנו (ספרי שם, לגירסת הגר"א; <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קדושין </del>סח ב; יבמות כב ב, ורי"ף שם; חלקת מחוקק סי' ד ס"ק ב)<ref> ועי' רמב"ם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אסורי </del>ביאה יב ז <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויבום </del>א ד.</ref></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נכרי שבא על בת ישראל, אין הולד נחשב לבנו של המוליד, אלא מתייחס אל האם (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|בבלי:קידושין </ins>סח ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </ins>לפירש"י; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|רמב"ן ויקרא כד י$</ins>רמב"ן על התורה ויקרא כד י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>)<ref> ועי"ש בתוס' ד"ה בנך פירוש אחר. וראה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>פתחי תשובה אבן העזר סי' ד ס"ק א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>, שיש דעות שדין זה דווקא לאחר שנתגייר. וראה עוד שו"ת תשובות והנהגות ח"ה סי' שכ-שכא.</ref>וכן ישראל הבא על הנכרית, אין הולד נחשב לבנו (ספרי שם, לגירסת הגר"א; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|בבלי:קידושין </ins>סח ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|בבלי:</ins>יבמות כב ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>, ורי"ף שם; חלקת מחוקק סי' ד ס"ק ב)<ref> ועי' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>רמב"ם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איסורי </ins>ביאה יב ז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} ו{{מקור|רמב"ם יבום וחליצה א ד$יבום </ins>א ד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>.</ref></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''משפחה'''</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''משפחה'''</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בכל הדברים התלויים במשפחה, משפחת אב קרויה משפחה, משפחת אם אינה קרויה משפחה (יבמות נד ב; ב"ב קט ב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וקי </del>ב).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בכל הדברים התלויים במשפחה, משפחת אב קרויה משפחה, משפחת אם אינה קרויה משפחה (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|בבלי:</ins>יבמות נד ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>ב"ב קט ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} ו{{מקור|</ins>ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"ב קי ב$קי ב}}</ins>).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפיכך בירושה, אין יורשים אלא הקרובים ממשפחת האב (ב"ב שם).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפיכך בירושה, אין יורשים אלא הקרובים ממשפחת האב (ב"ב שם).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אף בנוגע לייחוס המשפחה, הבנים הולכים אחרי האב. לפיכך כהן שנשא לויה או ישראלית, הבנים כהנים; לוי שנשא כהנת או ישראלית, בניהם לויים; ישראל שנשא כהנת או לויה, בניהם ישראלים (במדבר א ב. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קדושין </del>סו ב, ורש"י שם ד"ה כהנת).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אף בנוגע לייחוס המשפחה, הבנים הולכים אחרי האב. לפיכך כהן שנשא לויה או ישראלית, הבנים כהנים; לוי שנשא כהנת או ישראלית, בניהם לויים; ישראל שנשא כהנת או לויה, בניהם ישראלים (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>במדבר א ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|בבלי:קידושין </ins>סו ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>, ורש"י שם ד"ה כהנת).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היו הקידושין בעבירה, הולד הולך אחרי הפגום, שאם היא היתה פסולה לכהונה ונישאת לכהן, אף הולד פסול; וכן אם היא היתה ממזרת ונישאת לישראל, אף הולד ממזר; וכן היה הוא ממזר והיא ישראלית, הולד ממזר (משנה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קדושין </del>סו ב; שם סט א).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היו הקידושין בעבירה, הולד הולך אחרי הפגום, שאם היא היתה פסולה לכהונה ונישאת לכהן, אף הולד פסול; וכן אם היא היתה ממזרת ונישאת לישראל, אף הולד ממזר; וכן היה הוא ממזר והיא ישראלית, הולד ממזר (משנה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|בבלי:קידושין </ins>סו ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>; שם סט א).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חזקת אב==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חזקת אב==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בעל ואשתו''' שנולד להם בן, אין אנו חוששים שמא זנתה האשה והולד הוא מאחר, אלא מעמידים את הבעל בחזקת אביו של הנולד, שרוב בעילות אחר הבעל (חולין יא ב). ולא עוד אלא אפילו אם יצא שם רע על האשה והכל מרננים אחריה, הבעל עומד בחזקת אב (תוספתא יבמות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פי"ב</del>; סוטה כז א). ואפילו אם ברור לנו שזינתה, מכל מקום בניה כשרים מטעם זה של רוב בעילות אחר הבעל (סוטה שם; חלקת מחוקק סי' ד ס"ק יד, ובית שמואל שם ס"ק כב). אמנם אם האשה פרוצה ביותר, הרי זה ספק אם הולד של הבעל, שכן יש לחוש שמא רוב בעילותיה מאחרים, ולפיכך חוששים לבנים (סוטה שם ורש"י; רמב"ם איסורי ביאה טו כ; שו"ע אהע"ז ד טו)<ref> וראה רא"ש ב"ב פ"ח סי' כא, בשם בה"ג, שאף בפרוצה ביותר אומרים רוב בעילות אחר הבעל. וראה ב"ש שם ס"ק כו.</ref></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בעל ואשתו''' שנולד להם בן, אין אנו חוששים שמא זנתה האשה והולד הוא מאחר, אלא מעמידים את הבעל בחזקת אביו של הנולד, שרוב בעילות אחר הבעל (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|בבלי:</ins>חולין יא ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>). ולא עוד אלא אפילו אם יצא שם רע על האשה והכל מרננים אחריה, הבעל עומד בחזקת אב (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>תוספתא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:</ins>יבמות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יב}}</ins>; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|בבלי:</ins>סוטה כז א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>). ואפילו אם ברור לנו שזינתה, מכל מקום בניה כשרים מטעם זה של רוב בעילות אחר הבעל (סוטה שם; חלקת מחוקק סי' ד ס"ק יד, ובית שמואל שם ס"ק כב). אמנם אם האשה פרוצה ביותר, הרי זה ספק אם הולד של הבעל, שכן יש לחוש שמא רוב בעילותיה מאחרים, ולפיכך חוששים לבנים (סוטה שם ורש"י; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>רמב"ם איסורי ביאה טו כ<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>שו"ע אהע"ז ד טו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>)<ref> וראה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|רא"ש בבא בתרא ח$</ins>רא"ש ב"ב פ"ח סי' כא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>, בשם בה"ג, שאף בפרוצה ביותר אומרים רוב בעילות אחר הבעל. וראה ב"ש שם ס"ק כו.</ref></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ארוסה שנתעברה''', אם היא אומרת בפירוש שהולד הוא מהארוס והוא אינו מכחישה, הרי הוא בחזקת אביו של הולד (כתובות יד א; רמב"ם איסורי ביאה טו יז; <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טוש</del>"ע ד כז). היה הארוס מכחישה ואומר שאינו בנו, הרי זה ממזר ודאי, שהרי אפילו על בנו ודאי נאמן האב לומר שהוא ממזר (רמב"ם שם). ואם אינה בפנינו לשאול אותה, או שאומרת איני יודעת ממי הוא, הרי זה ספק ממזר (טוש"ע שם).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ארוסה שנתעברה''', אם היא אומרת בפירוש שהולד הוא מהארוס והוא אינו מכחישה, הרי הוא בחזקת אביו של הולד (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|בבלי:</ins>כתובות יד א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>רמב"ם איסורי ביאה טו יז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|טור ד כז}}, {{מקור|שו</ins>"ע ד כז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>). היה הארוס מכחישה ואומר שאינו בנו, הרי זה ממזר ודאי, שהרי אפילו על בנו ודאי נאמן האב לומר שהוא ממזר (רמב"ם שם). ואם אינה בפנינו לשאול אותה, או שאומרת איני יודעת ממי הוא, הרי זה ספק ממזר (טוש"ע שם).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היו מרננים אחריה שזינתה עם אחרים, נחלקו אמוראים אם הולד ספק ממזר, או שאין הולד אלא שתוקי, והאשה נאמנת לומר שמהארוס הוא (יבמות סט ב; <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קדושין </del>עה א). להלכה נחלקו הראשונים: יש פוסקים שהארוסה צריכה בדיקה שתאמר שהוא מהארוס (רמב"ם שם; <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טוש</del>"ע שם כח); ויש אומרים שאינה צריכה בדיקה, אלא הארוס בחזקת אביו (רא"ש ורשב"א, יבמות שם. ועי' בית שמואל שם ס"ק מח).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היו מרננים אחריה שזינתה עם אחרים, נחלקו אמוראים אם הולד ספק ממזר, או שאין הולד אלא שתוקי, והאשה נאמנת לומר שמהארוס הוא (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|בבלי:</ins>יבמות סט ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|בבלי:קידושין </ins>עה א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>). להלכה נחלקו הראשונים: יש פוסקים שהארוסה צריכה בדיקה שתאמר שהוא מהארוס (רמב"ם שם; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|טור שם כח}}, {{מקור|שו</ins>"ע שם כח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>); ויש אומרים שאינה צריכה בדיקה, אלא הארוס בחזקת אביו (רא"ש ורשב"א, יבמות שם. ועי' בית שמואל שם ס"ק מח).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פנויה שנתעברה''', יש אומרים, שאפילו אם היא אומרת שהולד מפלוני והוא מודה לה, מכל מקום אינו בחזקת בנו ודאי, שחוששים שכשם שזינתה עם זה כך זינתה עם אחר, ואינו אלא ספק בנו (רמב"ם יבום וחליצה ג ד; <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טוש</del>"ע אהע"ז קנו ט), ואפילו כשאין עליה רינון מאחרים (בית שמואל שם). ויש אומרים, שאם אין עליה רינון וידוע שאחד בא עליה, הרי הוא בחזקת אביו ודאי (בית שמואל שם, בשם הרשב"א והרא"ש. ועי' שו"ע אהע"ז ד כו).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פנויה שנתעברה''', יש אומרים, שאפילו אם היא אומרת שהולד מפלוני והוא מודה לה, מכל מקום אינו בחזקת בנו ודאי, שחוששים שכשם שזינתה עם זה כך זינתה עם אחר, ואינו אלא ספק בנו (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>רמב"ם יבום וחליצה ג ד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|טור אהע"ז קנו ט}}, {{מקור|שו</ins>"ע אהע"ז קנו ט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>), ואפילו כשאין עליה רינון מאחרים (בית שמואל שם). ויש אומרים, שאם אין עליה רינון וידוע שאחד בא עליה, הרי הוא בחזקת אביו ודאי (בית שמואל שם, בשם הרשב"א והרא"ש. ועי' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>שו"ע אהע"ז ד כו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==נאמנות האב==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==נאמנות האב==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בכור'''</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בכור'''</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נאמן האב לומר בני זה בכור הוא, שנאמר: כִּי אֶת הַבְּכֹר בֶּן הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר (דברים כא יז), יכירנו לאחרים (ב"ב קכז ב). להלכה - דין זה נכון גם כשדברי האב הם נגד מצב שאנו מוחזקים בבן אחר בתורת בכור (ב"ב שם, מחלוקת; רמב"ם נחלות ב יד; <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טוש</del>"ע חו"מ רעז יב).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נאמן האב לומר בני זה בכור הוא, שנאמר: כִּי אֶת הַבְּכֹר בֶּן הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>דברים כא יז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>), יכירנו לאחרים (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>ב"ב קכז ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>). להלכה - דין זה נכון גם כשדברי האב הם נגד מצב שאנו מוחזקים בבן אחר בתורת בכור (ב"ב שם, מחלוקת; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>רמב"ם נחלות ב יד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|טור חו"מ רעז יב}}, {{מקור|שו</ins>"ע חו"מ רעז יב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''חלל וממזר'''</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''חלל וממזר'''</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה - כשם שהתורה האמינה לאב לקבוע בכורה, כך יש לאב שהוא כהן נאמנות לומר בני זה בן גרושה וחלוצה, והבן הוא חלל (ב"ב שם, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וקדושין </del>עח ב, מחלוקת; רמב"ם איסורי ביאה טו טז). וכן נאמן האב לפסול את בנו ולומר שהוא ממזר (קידושין שם, מחלוקת; רמב"ם איסורי ביאה טו טו; שו"ע אהע"ז ד כט).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה - כשם שהתורה האמינה לאב לקבוע בכורה, כך יש לאב שהוא כהן נאמנות לומר בני זה בן גרושה וחלוצה, והבן הוא חלל (ב"ב שם, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו{{מקור|בבלי:קידושין </ins>עח ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>, מחלוקת; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>רמב"ם איסורי ביאה טו טז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>). וכן נאמן האב לפסול את בנו ולומר שהוא ממזר (קידושין שם, מחלוקת; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>רמב"ם איסורי ביאה טו טו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>שו"ע אהע"ז ד כט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>טעם הנאמנות: כיון שנאמן האב לקבוע בכורה, הרי האמינו הכתוב אפילו כשאומר על אחד מבניו הקטנים שהוא בכור, ואם כן הרי הוא עושה את בניו הגדולים לממזרים, שנולדו מאיש אחר; או שמהמילים בֶּן הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר אנו למדים שנאמן להגיד שהוא בן השנואה, היינו שנואה בנישואיה, כגון חייבי לאוין (תוס' ב"ב שם ד"ה כך)<ref> אמנם בה"ג סי' כט עמ' שטז חולק וסובר שהאב נאמן דווקא כפוסלו דרך הכרת בכורה, שכיון שהאמינתו תורה לומר על הקטן שהוא בכור ממילא נעשה הגדול ממזר, אבל בלי הכרת בכורה אינו נאמן לומר שהוא ממזר.</ref></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>טעם הנאמנות: כיון שנאמן האב לקבוע בכורה, הרי האמינו הכתוב אפילו כשאומר על אחד מבניו הקטנים שהוא בכור, ואם כן הרי הוא עושה את בניו הגדולים לממזרים, שנולדו מאיש אחר; או שמהמילים בֶּן הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר אנו למדים שנאמן להגיד שהוא בן השנואה, היינו שנואה בנישואיה, כגון חייבי לאוין (תוס' ב"ב שם ד"ה כך)<ref> אמנם בה"ג סי' כט עמ' שטז חולק וסובר שהאב נאמן דווקא כפוסלו דרך הכרת בכורה, שכיון שהאמינתו תורה לומר על הקטן שהוא בכור ממילא נעשה הגדול ממזר, אבל בלי הכרת בכורה אינו נאמן לומר שהוא ממזר.</ref></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש אומרים, שהאב נאמן דווקא כשאומר בני הוא וממזר הוא, כגון שאומר שבא על אחת מחייבי כריתות, אבל אם אומר אינו בני וממזר הוא, כגון שאומר שאשתו זינתה עם אחר וממנו ילדה, אינו נאמן, שהרי לדבריו אינו אב, והתורה האמינה רק לאב (שלטי גבורים קידושין שם; המכריע סימן סד; ים של שלמה קידושין פ"ד סט"ו); ויש אומרים, שהוא נאמן לומר אפילו אינו בנו (רמב"ם שם טז)<<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ref</del>> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן הוא לפ</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש אומרים, שהאב נאמן דווקא כשאומר בני הוא וממזר הוא, כגון שאומר שבא על אחת מחייבי כריתות, אבל אם אומר אינו בני וממזר הוא, כגון שאומר שאשתו זינתה עם אחר וממנו ילדה, אינו נאמן, שהרי לדבריו אינו אב, והתורה האמינה רק לאב (שלטי גבורים קידושין שם; המכריע סימן סד; ים של שלמה קידושין פ"ד סט"ו); ויש אומרים, שהוא נאמן לומר אפילו אינו בנו (רמב"ם שם טז)</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הערות שוליים==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">references/</ins>></div></td></tr>
</table>יוסף שמחhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C/%D7%90%D7%91_(%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%93)_(%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8)&diff=56476&oldid=prevיוסף שמח ב־13:44, 15 במרץ 20122012-03-15T13:44:34Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:44, 15 במרץ 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{אנציקלופדיה תלמודית|קצר}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{אנציקלופדיה תלמודית|קצר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|אב (המוליד)</ins>}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הגדרה'''<ref> א, טור' ה-טז.</ref>– מעמדו של איש המוליד ביחס לצאצא מזרעו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הגדרה'''<ref> א, טור' ה-טז.</ref>– מעמדו של איש המוליד ביחס לצאצא מזרעו.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-56473:rev-56476:php=table -->
</table>יוסף שמחhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C/%D7%90%D7%91_(%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%93)_(%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8)&diff=56473&oldid=prevיוסף שמח: דף חדש: {{אנציקלופדיה תלמודית|קצר}} '''הגדרה'''<ref> א, טור' ה-טז.</ref>– מעמדו של איש המוליד ביחס לצאצא מזרעו. ==היחס== ...2012-03-15T13:31:43Z<p>דף חדש: {{אנציקלופדיה תלמודית|קצר}} '''הגדרה'''<ref> א, טור' ה-טז.</ref>– מעמדו של איש המוליד ביחס לצאצא מזרעו. ==היחס== ...</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{אנציקלופדיה תלמודית|קצר}}<br />
<br />
'''הגדרה'''<ref> א, טור' ה-טז.</ref>– מעמדו של איש המוליד ביחס לצאצא מזרעו.<br />
<br />
<br />
==היחס==<br />
'''אבהות'''<br />
ישראל הבא על ישראלית והוליד ממנה ולד, הרי הוא נחשב לאביו<ref> וראהמגילה יג א: ובמות אביה ואמה ... עיברתה - מת אביה.</ref>ואפילו היתה האשה אסורה לו, בין מחייבי לאוין ובין מחייבי כריתות (דברים כא טו. ספרי שם<ref> ועי' תוס' קידושין סח א ד"ה וכי.</ref>לכן בנו מן הערוה, אף על פי שהוא ממזר, בנו הוא לכל דבר (יבמות כב א-ב; רמב"ם איסורי ביאה יב ז)<ref> וראה בפרק האחרון על אב שלא בדרך ביאה.</ref><br />
אף אומות העולם יש להם יחס, והולד נחשב לבנו של האב שהולידו (יבמות סב א; שם עח ב)<ref> ובירושלמי יבמות ב ו נחלקו אמוראים בשאלה זו.</ref><br />
נכרי שבא על בת ישראל, אין הולד נחשב לבנו של המוליד, אלא מתייחס אל האם (קדושין סח ב לפירש"י; רמב"ן על התורה ויקרא כד י)<ref> ועי"ש בתוס' ד"ה בנך פירוש אחר. וראה פתחי תשובה אבן העזר סי' ד ס"ק א, שיש דעות שדין זה דווקא לאחר שנתגייר. וראה עוד שו"ת תשובות והנהגות ח"ה סי' שכ-שכא.</ref>וכן ישראל הבא על הנכרית, אין הולד נחשב לבנו (ספרי שם, לגירסת הגר"א; קדושין סח ב; יבמות כב ב, ורי"ף שם; חלקת מחוקק סי' ד ס"ק ב)<ref> ועי' רמב"ם אסורי ביאה יב ז ויבום א ד.</ref><br />
<br />
'''משפחה'''<br />
בכל הדברים התלויים במשפחה, משפחת אב קרויה משפחה, משפחת אם אינה קרויה משפחה (יבמות נד ב; ב"ב קט ב וקי ב).<br />
לפיכך בירושה, אין יורשים אלא הקרובים ממשפחת האב (ב"ב שם).<br />
אף בנוגע לייחוס המשפחה, הבנים הולכים אחרי האב. לפיכך כהן שנשא לויה או ישראלית, הבנים כהנים; לוי שנשא כהנת או ישראלית, בניהם לויים; ישראל שנשא כהנת או לויה, בניהם ישראלים (במדבר א ב. קדושין סו ב, ורש"י שם ד"ה כהנת).<br />
היו הקידושין בעבירה, הולד הולך אחרי הפגום, שאם היא היתה פסולה לכהונה ונישאת לכהן, אף הולד פסול; וכן אם היא היתה ממזרת ונישאת לישראל, אף הולד ממזר; וכן היה הוא ממזר והיא ישראלית, הולד ממזר (משנה קדושין סו ב; שם סט א).<br />
<br />
==חזקת אב==<br />
<br />
'''בעל ואשתו''' שנולד להם בן, אין אנו חוששים שמא זנתה האשה והולד הוא מאחר, אלא מעמידים את הבעל בחזקת אביו של הנולד, שרוב בעילות אחר הבעל (חולין יא ב). ולא עוד אלא אפילו אם יצא שם רע על האשה והכל מרננים אחריה, הבעל עומד בחזקת אב (תוספתא יבמות פי"ב; סוטה כז א). ואפילו אם ברור לנו שזינתה, מכל מקום בניה כשרים מטעם זה של רוב בעילות אחר הבעל (סוטה שם; חלקת מחוקק סי' ד ס"ק יד, ובית שמואל שם ס"ק כב). אמנם אם האשה פרוצה ביותר, הרי זה ספק אם הולד של הבעל, שכן יש לחוש שמא רוב בעילותיה מאחרים, ולפיכך חוששים לבנים (סוטה שם ורש"י; רמב"ם איסורי ביאה טו כ; שו"ע אהע"ז ד טו)<ref> וראה רא"ש ב"ב פ"ח סי' כא, בשם בה"ג, שאף בפרוצה ביותר אומרים רוב בעילות אחר הבעל. וראה ב"ש שם ס"ק כו.</ref><br />
<br />
'''ארוסה שנתעברה''', אם היא אומרת בפירוש שהולד הוא מהארוס והוא אינו מכחישה, הרי הוא בחזקת אביו של הולד (כתובות יד א; רמב"ם איסורי ביאה טו יז; טוש"ע ד כז). היה הארוס מכחישה ואומר שאינו בנו, הרי זה ממזר ודאי, שהרי אפילו על בנו ודאי נאמן האב לומר שהוא ממזר (רמב"ם שם). ואם אינה בפנינו לשאול אותה, או שאומרת איני יודעת ממי הוא, הרי זה ספק ממזר (טוש"ע שם).<br />
היו מרננים אחריה שזינתה עם אחרים, נחלקו אמוראים אם הולד ספק ממזר, או שאין הולד אלא שתוקי, והאשה נאמנת לומר שמהארוס הוא (יבמות סט ב; קדושין עה א). להלכה נחלקו הראשונים: יש פוסקים שהארוסה צריכה בדיקה שתאמר שהוא מהארוס (רמב"ם שם; טוש"ע שם כח); ויש אומרים שאינה צריכה בדיקה, אלא הארוס בחזקת אביו (רא"ש ורשב"א, יבמות שם. ועי' בית שמואל שם ס"ק מח).<br />
<br />
'''פנויה שנתעברה''', יש אומרים, שאפילו אם היא אומרת שהולד מפלוני והוא מודה לה, מכל מקום אינו בחזקת בנו ודאי, שחוששים שכשם שזינתה עם זה כך זינתה עם אחר, ואינו אלא ספק בנו (רמב"ם יבום וחליצה ג ד; טוש"ע אהע"ז קנו ט), ואפילו כשאין עליה רינון מאחרים (בית שמואל שם). ויש אומרים, שאם אין עליה רינון וידוע שאחד בא עליה, הרי הוא בחזקת אביו ודאי (בית שמואל שם, בשם הרשב"א והרא"ש. ועי' שו"ע אהע"ז ד כו).<br />
==נאמנות האב==<br />
'''בכור'''<br />
נאמן האב לומר בני זה בכור הוא, שנאמר: כִּי אֶת הַבְּכֹר בֶּן הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר (דברים כא יז), יכירנו לאחרים (ב"ב קכז ב). להלכה - דין זה נכון גם כשדברי האב הם נגד מצב שאנו מוחזקים בבן אחר בתורת בכור (ב"ב שם, מחלוקת; רמב"ם נחלות ב יד; טוש"ע חו"מ רעז יב).<br />
<br />
'''חלל וממזר'''<br />
להלכה - כשם שהתורה האמינה לאב לקבוע בכורה, כך יש לאב שהוא כהן נאמנות לומר בני זה בן גרושה וחלוצה, והבן הוא חלל (ב"ב שם, וקדושין עח ב, מחלוקת; רמב"ם איסורי ביאה טו טז). וכן נאמן האב לפסול את בנו ולומר שהוא ממזר (קידושין שם, מחלוקת; רמב"ם איסורי ביאה טו טו; שו"ע אהע"ז ד כט).<br />
טעם הנאמנות: כיון שנאמן האב לקבוע בכורה, הרי האמינו הכתוב אפילו כשאומר על אחד מבניו הקטנים שהוא בכור, ואם כן הרי הוא עושה את בניו הגדולים לממזרים, שנולדו מאיש אחר; או שמהמילים בֶּן הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר אנו למדים שנאמן להגיד שהוא בן השנואה, היינו שנואה בנישואיה, כגון חייבי לאוין (תוס' ב"ב שם ד"ה כך)<ref> אמנם בה"ג סי' כט עמ' שטז חולק וסובר שהאב נאמן דווקא כפוסלו דרך הכרת בכורה, שכיון שהאמינתו תורה לומר על הקטן שהוא בכור ממילא נעשה הגדול ממזר, אבל בלי הכרת בכורה אינו נאמן לומר שהוא ממזר.</ref><br />
יש אומרים, שהאב נאמן דווקא כשאומר בני הוא וממזר הוא, כגון שאומר שבא על אחת מחייבי כריתות, אבל אם אומר אינו בני וממזר הוא, כגון שאומר שאשתו זינתה עם אחר וממנו ילדה, אינו נאמן, שהרי לדבריו אינו אב, והתורה האמינה רק לאב (שלטי גבורים קידושין שם; המכריע סימן סד; ים של שלמה קידושין פ"ד סט"ו); ויש אומרים, שהוא נאמן לומר אפילו אינו בנו (רמב"ם שם טז)<ref> וכן הוא לפ</div>יוסף שמח