https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94%3A%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C%2F%D7%90%D7%91_%28%D7%94%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%99%29_%28%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8%29
ויקישיבה:ארגז חול/אב (החודש החמישי) (מקוצר) - היסטוריית גרסאות
2026-04-25T01:48:56Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C/%D7%90%D7%91_(%D7%94%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%99)_(%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8)&diff=84660&oldid=prev
Yeshivaorgil bot: Automatic page editing
2013-06-21T07:44:43Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:44, 21 ביוני 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{אנציקלופדיה תלמודית|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קצר|אב (החודש החמישי)</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{אנציקלופדיה תלמודית|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">NoCategory=yes</ins>}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הגדרה'''<ref>'''א''', טור' יח-כא.</ref>- החודש החמישי למנין החדשים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הגדרה'''<ref>'''א''', טור' יח-כא.</ref>- החודש החמישי למנין החדשים.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-57169:rev-84660:php=table -->
</table>
Yeshivaorgil bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C/%D7%90%D7%91_(%D7%94%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%99)_(%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8)&diff=57169&oldid=prev
יוסף שמח ב־10:58, 28 במרץ 2012
2012-03-28T10:58:42Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:58, 28 במרץ 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הגדרה'''<ref>'''א''', טור' יח-כא.</ref>- החודש החמישי למנין החדשים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הגדרה'''<ref>'''א''', טור' יח-כא.</ref>- החודש החמישי למנין החדשים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==השם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==השם==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נוהגים בכתובות, בשטרות ובאגרות לכתוב חודש מנחם במקום אב (גט פשוט סי' קכו), ויש שכותבים שניהם יחד: מנחם אב (ערוה"ש אבהע"ז קכו טז). אבל בגט כותבים רק אב לחוד, שזהו שמו, ומנחם כותבים רק לשם נחמה אי"ה (שם). האשכנזים אינם רגילים לכתוב מנחם לחוד, ולכן יש מפקפקים בכשרות הגט אם כתב מנחם בלבד, אבל אם כתב מנחם אב ודאי כשר בדיעבד (שם)<ref> מקור השם "אב" הוא בבלי שפירושו אש-חום, כי הוא חל בתקופת חום הקיץ (עי' ב"מ קו ב). וראה בספר בן איש חי, הקדמה לפר' דברים שנה א, שהחודש נקרא אב, כי הוא עתיד להיות אב לכל החודשים.</ref></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נוהגים בכתובות, בשטרות ובאגרות לכתוב חודש מנחם במקום אב (גט פשוט סי' קכו), ויש שכותבים שניהם יחד: מנחם אב (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>ערוה"ש אבהע"ז קכו טז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>). אבל בגט כותבים רק אב לחוד, שזהו שמו, ומנחם כותבים רק לשם נחמה אי"ה (שם). האשכנזים אינם רגילים לכתוב מנחם לחוד, ולכן יש מפקפקים בכשרות הגט אם כתב מנחם בלבד, אבל אם כתב מנחם אב ודאי כשר בדיעבד (שם)<ref> מקור השם "אב" הוא בבלי שפירושו אש-חום, כי הוא חל בתקופת חום הקיץ (עי' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>ב"מ קו ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>). וראה בספר בן איש חי, הקדמה לפר' דברים שנה א, שהחודש נקרא אב, כי הוא עתיד להיות אב לכל החודשים.</ref></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הקביעות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הקביעות==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ראש חודש אב הוא יום אחד: ביום שלשים לתמוז, שהוא אחד באב, כי תמוז לעולם חסר; חודש אב לעולם מלא, בן שלשים יום (רמב"ם קידוש החודש ח ד-ה; טור או"ח סי' תכז-תכח)<ref> בשנה של שילוח המרגלים, עיברוהו לחודש תמוז (פסחים עז א), ועשו ראש חודש אב שני ימים (רש"י לעין יעקב תענית כט א. ועי' רש"י פסחים שם).</ref></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ראש חודש אב הוא יום אחד: ביום שלשים לתמוז, שהוא אחד באב, כי תמוז לעולם חסר; חודש אב לעולם מלא, בן שלשים יום (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>רמב"ם קידוש החודש ח <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד$רמב"ם קידוש החודש </ins>ד-ה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>; טור או"ח סי' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|טור אורח חיים תכז$</ins>תכז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|טור אורח חיים </ins>תכח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">$תכח}}</ins>)<ref> בשנה של שילוח המרגלים, עיברוהו לחודש תמוז (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|בבלי:</ins>פסחים עז א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>), ועשו ראש חודש אב שני ימים (רש"י לעין יעקב תענית כט א. ועי' רש"י פסחים שם).</ref></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הימים שאפשר לחול בהם ראש חודש אב, בזמן הזה שהקביעות על פי חשבון, הם: ב' ד' ו' ז' (שו"ע או"ח תכח ב).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הימים שאפשר לחול בהם ראש חודש אב, בזמן הזה שהקביעות על פי חשבון, הם: ב' ד' ו' ז' (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>שו"ע או"ח תכח ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בזמן שקידשו את החודש על פי הראייה היו שלוחי בית דין יוצאים למקומות הרחוקים מירושלים להודיע באיזה יום קידשו ראש חודש אב, בשביל שידעו מתי התענית של תשעה באב (משנה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ר"ה </del>יח א). יש אומרים, שאף בזמן שבית המקדש השני היה קיים, היו השלוחים יוצאים על אב, לפי שגם אז התענו בט' באב (רמב"ם פיהמ"ש שם); ויש חולקים ומוכיחים שבזמן בית שני, כשם שלא התענו בשאר הצומות של החורבן (ר"ה יח ב), כך לא התענו בט' באב, והשלוחים לא היו יוצאים אז על אב (שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' רעא).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בזמן שקידשו את החודש על פי הראייה היו שלוחי בית דין יוצאים למקומות הרחוקים מירושלים להודיע באיזה יום קידשו ראש חודש אב, בשביל שידעו מתי התענית של תשעה באב (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>משנה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:ראש השנה </ins>יח א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>). יש אומרים, שאף בזמן שבית המקדש השני היה קיים, היו השלוחים יוצאים על אב, לפי שגם אז התענו בט' באב (רמב"ם פיהמ"ש שם); ויש חולקים ומוכיחים שבזמן בית שני, כשם שלא התענו בשאר הצומות של החורבן (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|בבלי:</ins>ר"ה יח ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>), כך לא התענו בט' באב, והשלוחים לא היו יוצאים אז על אב (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' רעא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דיני החודש==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דיני החודש==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* בשבת שלפני ראש חודש אב מברכים את החודש כמו בשאר החודשים (חדושי אנשי שם על המרדכי סוף תענית), וטוב לברכו, כדי לברך את ישראל, שהזמן מוכן לפורענות (חדושי אנ"ש שם, ועי"ש עוד טעמים), וכן נוהגים במדינות אלו (שער אפרים שער י אות לה)<ref> אמנם דעת התוס' המובאים במרדכי מו"ק סי' תתקלד ובחידושי אנשי השם תענית שם, שאין מברכים חודש אב.</ref></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* בשבת שלפני ראש חודש אב מברכים את החודש כמו בשאר החודשים (חדושי אנשי שם על המרדכי סוף תענית), וטוב לברכו, כדי לברך את ישראל, שהזמן מוכן לפורענות (חדושי אנ"ש שם, ועי"ש עוד טעמים), וכן נוהגים במדינות אלו (שער אפרים שער י אות לה)<ref> אמנם דעת התוס' המובאים במרדכי מו"ק סי' תתקלד ובחידושי אנשי השם תענית שם, שאין מברכים חודש אב.</ref></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* על ההפטרות בחודש אב – ראה ערך הפטרות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* על ההפטרות בחודש אב – ראה ערך הפטרות.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* אין מקדשים את הלבנה קודם תשעה באב (רמ"א או"ח תכו ב), כי שרויים באבל (מגן אברהם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם ס</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ק </del>ד).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* אין מקדשים את הלבנה קודם תשעה באב (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>רמ"א או"ח תכו ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>), כי שרויים באבל (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>מגן אברהם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">או</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ח תכו </ins>ד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* בתשעה באב אירעו חמש צרות לעם ישראל, ובהם חורבן הבית הראשון והבית השני, ולכן משנכנס אב ממעטים בשמחה (משנה תענית כו ב), ונוהגים אבלות בכמה דינים<ref> על פרטי הדינים בענין נישואין, תספורת, כביסה ורחיצה, שמחה ועוד, ועל דיני שבוע שחל בו תשעה באב, ע"ע בין המצרים.</ref>ישראל שיש לו דין עם העכו"ם ישתמט ממנו בחודש אב, משום רוע המזל של חודש זה לישראל (תענית כט ב). יש אומרים שכל החודש ישתמט (מג"א סי' תקנא סק"ב), ויש אומרים רק עד אחר ט' באב (קרבן נתנאל תענית שם).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* בתשעה באב אירעו חמש צרות לעם ישראל, ובהם חורבן הבית הראשון והבית השני, ולכן משנכנס אב ממעטים בשמחה (משנה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב{{מקור|בבלי:</ins>תענית כו ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>), ונוהגים אבלות בכמה דינים<ref> על פרטי הדינים בענין נישואין, תספורת, כביסה ורחיצה, שמחה ועוד, ועל דיני שבוע שחל בו תשעה באב, ע"ע בין המצרים.</ref>ישראל שיש לו דין עם העכו"ם ישתמט ממנו בחודש אב, משום רוע המזל של חודש זה לישראל (תענית כט ב). יש אומרים שכל החודש ישתמט (מג"א סי' תקנא סק"ב), ויש אומרים רק עד אחר ט' באב (קרבן נתנאל תענית שם).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* ראש חודש אב יש להתענות בו, לפי שבו מת אהרן בשנת ב'תפח (מגילת תענית פרק אחרון; שו"ע או"ח תקפ ב). ויש מפקפקים בדבר, שהרי ראש חודש אסור בתענית (עי' ב"י ומג"א שם).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* ראש חודש אב יש להתענות בו, לפי שבו מת אהרן בשנת ב'תפח (מגילת תענית פרק אחרון; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>שו"ע או"ח תקפ ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>). ויש מפקפקים בדבר, שהרי ראש חודש אסור בתענית (עי' ב"י ומג"א שם).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* חמשה ימים מחודש אב – ה', ז', י', ט"ו, כ' - היו ימים טובים למשפחות מיוחדות מישראל, ונקראו "זמן עצי כהנים והעם" (משנה תענית כו א), כי כשעלו בני הגולה לא מצאו עצים בלשכה ועמדו אלו והתנדבו משלהם, וכך התנו נביאים שביניהם שאפילו לשכה מלאה עצים יהיו אלו מתנדבים משלהם (נחמיה י לה. תענית כו א, כח א; רמב"ם כלי המקדש ו ט).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* חמשה ימים מחודש אב – ה', ז', י', ט"ו, כ' - היו ימים טובים למשפחות מיוחדות מישראל, ונקראו "זמן עצי כהנים והעם" (משנה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב{{מקור|בבלי:</ins>תענית כו א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>), כי כשעלו בני הגולה לא מצאו עצים בלשכה ועמדו אלו והתנדבו משלהם, וכך התנו נביאים שביניהם שאפילו לשכה מלאה עצים יהיו אלו מתנדבים משלהם (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>נחמיה י לה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|בבלי:</ins>תענית כו א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|בבלי: תענית כח א$</ins>כח א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>רמב"ם כלי המקדש ו ט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* בשבת שלפני תשעה באב קוראים תמיד פרשת דברים ומפטירים חזון ישעיהו, ונקראת שבת חזון. היא השבת האחרונה של שלוש הפורעניות<ref> על ההלכות בשבת זו - ראה ערך בין המצרים.</ref></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* בשבת שלפני תשעה באב קוראים תמיד פרשת דברים ומפטירים חזון ישעיהו, ונקראת שבת חזון. היא השבת האחרונה של שלוש הפורעניות<ref> על ההלכות בשבת זו - ראה ערך בין המצרים.</ref></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* על ערב תשעה באב ועל יום תשעה באב – ראה ערכם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* על ערב תשעה באב ועל יום תשעה באב – ראה ערכם.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* על חמשה עשר באב – ראה ערכו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* על חמשה עשר באב – ראה ערכו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* יש נוהגים להתחיל מחמשה עשר באב את ארבעים התעניות שמתענים מראש חודש אלול עד יום הכפורים<ref> ראה ערך אלול.</ref>לפי שאין מתענים בשבתות ובראש חודש, ולכן משלימים אותן מט"ו באב ואילך (מג"א סי' תקסח ס"ק יז).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* יש נוהגים להתחיל מחמשה עשר באב את ארבעים התעניות שמתענים מראש חודש אלול עד יום הכפורים<ref> ראה ערך אלול.</ref>לפי שאין מתענים בשבתות ובראש חודש, ולכן משלימים אותן מט"ו באב ואילך (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>מג"א סי' תקסח ס"ק יז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* מט"ו באב ואילך, שהלילות מתארכים והימים מתקצרים, מתחילים להוסיף מן הלילה על היום ללמוד תורה (בבא בתרא קכא ב, ורשב"ם שם)<ref> וראה יערות דבש ח"א דרוש ד.</ref>ונמשך עד ט"ו באייר (מג"א סי' רלח בהקדמה). ויש אומרים שמתחילים מט' באב עד חג השבועות (ב"ח סי' רלח; מג"א שם).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* מט"ו באב ואילך, שהלילות מתארכים והימים מתקצרים, מתחילים להוסיף מן הלילה על היום ללמוד תורה (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|בבלי:</ins>בבא בתרא קכא ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>, ורשב"ם שם)<ref> וראה יערות דבש ח"א דרוש ד.</ref>ונמשך עד ט"ו באייר (מג"א סי' רלח בהקדמה). ויש אומרים שמתחילים מט' באב עד חג השבועות (ב"ח סי' רלח; מג"א שם).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* בי"ח בו - ויש גורסים: י"ז, ויש גורסים: י"ט (אליהו רבא תקפ ב; פמ"ג שם) - יש להתענות, שבו כבה נר מערבי בימי אחז (מגילת תענית שם; שו"ע שם).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* בי"ח בו - ויש גורסים: י"ז, ויש גורסים: י"ט (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>אליהו רבא תקפ ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>; פמ"ג שם) - יש להתענות, שבו כבה נר מערבי בימי אחז (מגילת תענית שם; שו"ע שם).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* בכ"ד באב גברה יד בית חשמונאי, ובטלו הדין של הצדוקים שהבת תירש עם הבן, ועשו אותו יום טוב (מגילת תענית פ"ה)<ref> בב"ב קטו ב הגירסא: בכ"ד בטבת, וכ"ה בשאילתות שאילתא קלה.</ref>בזמן הזה אינו נוהג, מפני שהלכה שבטלה מגלת תענית (ראש השנה יח ב).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* בכ"ד באב גברה יד בית חשמונאי, ובטלו הדין של הצדוקים שהבת תירש עם הבן, ועשו אותו יום טוב (מגילת תענית פ"ה)<ref> בב"ב קטו ב הגירסא: בכ"ד בטבת, וכ"ה בשאילתות שאילתא קלה.</ref>בזמן הזה אינו נוהג, מפני שהלכה שבטלה מגלת תענית (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|בבלי:</ins>ראש השנה יח ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* בכ"ט באב הוא גורן למעשר בהמה לשיטת בן עזאי (בכורות נז ב), ואין הלכה כמותו (רמב"ם בכורות ז ח).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* בכ"ט באב הוא גורן למעשר בהמה לשיטת בן עזאי (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|בבלי:</ins>בכורות נז ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>), ואין הלכה כמותו (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>רמב"ם בכורות ז ח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==נספח: אירועים בחודש<ref> הדברים לקוחים מלוח דבר בעתו.</ref>==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==נספח: אירועים בחודש<ref> הדברים לקוחים מלוח דבר בעתו.</ref>==</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l29">שורה 29:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 29:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>! יום !! שנה !! אירוע !! מקור</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>! יום !! שנה !! אירוע !! מקור</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|-</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|-</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| א || א'תרנז || נראו ראשי ההרים לאחר המבול || בראשית ח ה</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| א || א'תרנז || נראו ראשי ההרים לאחר המבול |<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">| {{מקור</ins>|בראשית ח ה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|-</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|-</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| א || ב'תפח || יום פטירת אהרן הכהן || במדבר לג לח</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| א || ב'תפח || יום פטירת אהרן הכהן |<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">| {{מקור</ins>|במדבר לג לח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|-</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|-</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| א || ג'תיד || עלה עזרא הסופר ואלפים עמו לירושלים || עזרא ז ט, עי' ברכות ד א, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויומא </del>ט ב על עליה זו</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| א || ג'תיד || עלה עזרא הסופר ואלפים עמו לירושלים |<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">| {{מקור</ins>|עזרא ז ט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>, עי' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|בבלי:</ins>ברכות ד א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו{{מקור|בבלי:יומא </ins>ט ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </ins>על עליה זו</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|-</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|-</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| ה || ה'שלב || יום פטירתו של האר"י הקדוש</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| ה || ה'שלב || יום פטירתו של האר"י הקדוש</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l41">שורה 41:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 41:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| ו || ה'רס"ט || יום פטירתו של דון יצחק אברבנאל</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| ו || ה'רס"ט || יום פטירתו של דון יצחק אברבנאל</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|-</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|-</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| ז || ג'שלט || בא נבוזראדן רב הטבחים ירושלימה || מלכים ב כה ח</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| ז || ג'שלט || בא נבוזראדן רב הטבחים ירושלימה |<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">| {{מקור</ins>|מלכים ב כה ח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|-</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|-</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| ט || ב'תמט || חטא המרגלים והגזרה לבכיה לדורות</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| ט || ב'תמט || חטא המרגלים והגזרה לבכיה לדורות</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l49">שורה 49:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 49:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| ט || ג'תתכח/ט</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| ט || ג'תתכח/ט</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|-</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|-</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| || מחלוקת ראשונים ביחס לשנה – ראה ראשונים על ע"ז ו ב; רמב"ם קידוש החודש יא טז, שמיטה י ד-ו || חורבן הבית השני</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| || מחלוקת ראשונים ביחס לשנה – ראה ראשונים על <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>ע"ז ו ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>רמב"ם קידוש החודש יא טז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|רמב"ם שמיטה ויובל י ד$</ins>שמיטה י ד-ו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </ins>|| חורבן הבית השני</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|-</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|-</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| ט || ג'תתצג || נלכדה העיר ביתר בימי בר כוכבא</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| ט || ג'תתצג || נלכדה העיר ביתר בימי בר כוכבא</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-56484:rev-57169:php=table -->
</table>
יוסף שמח
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C/%D7%90%D7%91_(%D7%94%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%99)_(%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8)&diff=56484&oldid=prev
יוסף שמח: הפעיל הגנה על ויקישיבה:ארגז חול/אב (החודש החמישי) (מקוצר) ([edit=sysop] (לצמיתות) [move=sysop] (לצמיתות))
2012-03-15T13:55:14Z
<p>הפעיל הגנה על <a href="/wiki/index.php/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C/%D7%90%D7%91_(%D7%94%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%99)_(%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8)" title="ויקישיבה:ארגז חול/אב (החודש החמישי) (מקוצר)">ויקישיבה:ארגז חול/אב (החודש החמישי) (מקוצר)</a> ([edit=sysop] (לצמיתות) [move=sysop] (לצמיתות))</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:55, 15 במרץ 2012</td>
</tr><tr><td colspan="4" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-56483:rev-56484 -->
</table>
יוסף שמח
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C/%D7%90%D7%91_(%D7%94%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%99)_(%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8)&diff=56483&oldid=prev
יוסף שמח: דף חדש: {{אנציקלופדיה תלמודית|קצר|אב (החודש החמישי)}} '''הגדרה'''<ref>'''א''', טור' יח-כא.</ref>- החודש החמישי למנין החדשים...
2012-03-15T13:54:59Z
<p>דף חדש: {{אנציקלופדיה תלמודית|קצר|אב (החודש החמישי)}} '''הגדרה'''<ref>'''א''', טור' יח-כא.</ref>- החודש החמישי למנין החדשים...</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{אנציקלופדיה תלמודית|קצר|אב (החודש החמישי)}}<br />
<br />
'''הגדרה'''<ref>'''א''', טור' יח-כא.</ref>- החודש החמישי למנין החדשים.<br />
==השם==<br />
נוהגים בכתובות, בשטרות ובאגרות לכתוב חודש מנחם במקום אב (גט פשוט סי' קכו), ויש שכותבים שניהם יחד: מנחם אב (ערוה"ש אבהע"ז קכו טז). אבל בגט כותבים רק אב לחוד, שזהו שמו, ומנחם כותבים רק לשם נחמה אי"ה (שם). האשכנזים אינם רגילים לכתוב מנחם לחוד, ולכן יש מפקפקים בכשרות הגט אם כתב מנחם בלבד, אבל אם כתב מנחם אב ודאי כשר בדיעבד (שם)<ref> מקור השם "אב" הוא בבלי שפירושו אש-חום, כי הוא חל בתקופת חום הקיץ (עי' ב"מ קו ב). וראה בספר בן איש חי, הקדמה לפר' דברים שנה א, שהחודש נקרא אב, כי הוא עתיד להיות אב לכל החודשים.</ref><br />
==הקביעות==<br />
ראש חודש אב הוא יום אחד: ביום שלשים לתמוז, שהוא אחד באב, כי תמוז לעולם חסר; חודש אב לעולם מלא, בן שלשים יום (רמב"ם קידוש החודש ח ד-ה; טור או"ח סי' תכז-תכח)<ref> בשנה של שילוח המרגלים, עיברוהו לחודש תמוז (פסחים עז א), ועשו ראש חודש אב שני ימים (רש"י לעין יעקב תענית כט א. ועי' רש"י פסחים שם).</ref><br />
הימים שאפשר לחול בהם ראש חודש אב, בזמן הזה שהקביעות על פי חשבון, הם: ב' ד' ו' ז' (שו"ע או"ח תכח ב).<br />
בזמן שקידשו את החודש על פי הראייה היו שלוחי בית דין יוצאים למקומות הרחוקים מירושלים להודיע באיזה יום קידשו ראש חודש אב, בשביל שידעו מתי התענית של תשעה באב (משנה ר"ה יח א). יש אומרים, שאף בזמן שבית המקדש השני היה קיים, היו השלוחים יוצאים על אב, לפי שגם אז התענו בט' באב (רמב"ם פיהמ"ש שם); ויש חולקים ומוכיחים שבזמן בית שני, כשם שלא התענו בשאר הצומות של החורבן (ר"ה יח ב), כך לא התענו בט' באב, והשלוחים לא היו יוצאים אז על אב (שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' רעא).<br />
<br />
==דיני החודש==<br />
* בשבת שלפני ראש חודש אב מברכים את החודש כמו בשאר החודשים (חדושי אנשי שם על המרדכי סוף תענית), וטוב לברכו, כדי לברך את ישראל, שהזמן מוכן לפורענות (חדושי אנ"ש שם, ועי"ש עוד טעמים), וכן נוהגים במדינות אלו (שער אפרים שער י אות לה)<ref> אמנם דעת התוס' המובאים במרדכי מו"ק סי' תתקלד ובחידושי אנשי השם תענית שם, שאין מברכים חודש אב.</ref><br />
* על ההפטרות בחודש אב – ראה ערך הפטרות.<br />
* אין מקדשים את הלבנה קודם תשעה באב (רמ"א או"ח תכו ב), כי שרויים באבל (מגן אברהם שם ס"ק ד).<br />
* בתשעה באב אירעו חמש צרות לעם ישראל, ובהם חורבן הבית הראשון והבית השני, ולכן משנכנס אב ממעטים בשמחה (משנה תענית כו ב), ונוהגים אבלות בכמה דינים<ref> על פרטי הדינים בענין נישואין, תספורת, כביסה ורחיצה, שמחה ועוד, ועל דיני שבוע שחל בו תשעה באב, ע"ע בין המצרים.</ref>ישראל שיש לו דין עם העכו"ם ישתמט ממנו בחודש אב, משום רוע המזל של חודש זה לישראל (תענית כט ב). יש אומרים שכל החודש ישתמט (מג"א סי' תקנא סק"ב), ויש אומרים רק עד אחר ט' באב (קרבן נתנאל תענית שם).<br />
* ראש חודש אב יש להתענות בו, לפי שבו מת אהרן בשנת ב'תפח (מגילת תענית פרק אחרון; שו"ע או"ח תקפ ב). ויש מפקפקים בדבר, שהרי ראש חודש אסור בתענית (עי' ב"י ומג"א שם).<br />
* חמשה ימים מחודש אב – ה', ז', י', ט"ו, כ' - היו ימים טובים למשפחות מיוחדות מישראל, ונקראו "זמן עצי כהנים והעם" (משנה תענית כו א), כי כשעלו בני הגולה לא מצאו עצים בלשכה ועמדו אלו והתנדבו משלהם, וכך התנו נביאים שביניהם שאפילו לשכה מלאה עצים יהיו אלו מתנדבים משלהם (נחמיה י לה. תענית כו א, כח א; רמב"ם כלי המקדש ו ט).<br />
* בשבת שלפני תשעה באב קוראים תמיד פרשת דברים ומפטירים חזון ישעיהו, ונקראת שבת חזון. היא השבת האחרונה של שלוש הפורעניות<ref> על ההלכות בשבת זו - ראה ערך בין המצרים.</ref><br />
* על ערב תשעה באב ועל יום תשעה באב – ראה ערכם.<br />
* על חמשה עשר באב – ראה ערכו.<br />
* יש נוהגים להתחיל מחמשה עשר באב את ארבעים התעניות שמתענים מראש חודש אלול עד יום הכפורים<ref> ראה ערך אלול.</ref>לפי שאין מתענים בשבתות ובראש חודש, ולכן משלימים אותן מט"ו באב ואילך (מג"א סי' תקסח ס"ק יז).<br />
* מט"ו באב ואילך, שהלילות מתארכים והימים מתקצרים, מתחילים להוסיף מן הלילה על היום ללמוד תורה (בבא בתרא קכא ב, ורשב"ם שם)<ref> וראה יערות דבש ח"א דרוש ד.</ref>ונמשך עד ט"ו באייר (מג"א סי' רלח בהקדמה). ויש אומרים שמתחילים מט' באב עד חג השבועות (ב"ח סי' רלח; מג"א שם).<br />
* בי"ח בו - ויש גורסים: י"ז, ויש גורסים: י"ט (אליהו רבא תקפ ב; פמ"ג שם) - יש להתענות, שבו כבה נר מערבי בימי אחז (מגילת תענית שם; שו"ע שם).<br />
* בכ"ד באב גברה יד בית חשמונאי, ובטלו הדין של הצדוקים שהבת תירש עם הבן, ועשו אותו יום טוב (מגילת תענית פ"ה)<ref> בב"ב קטו ב הגירסא: בכ"ד בטבת, וכ"ה בשאילתות שאילתא קלה.</ref>בזמן הזה אינו נוהג, מפני שהלכה שבטלה מגלת תענית (ראש השנה יח ב).<br />
* בכ"ט באב הוא גורן למעשר בהמה לשיטת בן עזאי (בכורות נז ב), ואין הלכה כמותו (רמב"ם בכורות ז ח).<br />
<br />
==נספח: אירועים בחודש<ref> הדברים לקוחים מלוח דבר בעתו.</ref>==<br />
{| border="1"<br />
! יום !! שנה !! אירוע !! מקור<br />
|-<br />
| א || א'תרנז || נראו ראשי ההרים לאחר המבול || בראשית ח ה<br />
|-<br />
| א || ב'תפח || יום פטירת אהרן הכהן || במדבר לג לח<br />
|-<br />
| א || ג'תיד || עלה עזרא הסופר ואלפים עמו לירושלים || עזרא ז ט, עי' ברכות ד א, ויומא ט ב על עליה זו<br />
|-<br />
| ה || ה'שלב || יום פטירתו של האר"י הקדוש<br />
|-<br />
| ה || ה'תש || יום פטירתו של הרב חיים עוזר גרודזינסקי, בעל שו"ת אחיעזר<br />
|-<br />
| ו || ה'רס"ט || יום פטירתו של דון יצחק אברבנאל<br />
|-<br />
| ז || ג'שלט || בא נבוזראדן רב הטבחים ירושלימה || מלכים ב כה ח<br />
|-<br />
| ט || ב'תמט || חטא המרגלים והגזרה לבכיה לדורות<br />
|-<br />
| ט || ג'שלט || חורבן הבית הראשון<br />
|-<br />
| ט || ג'תתכח/ט<br />
|-<br />
| || מחלוקת ראשונים ביחס לשנה – ראה ראשונים על ע"ז ו ב; רמב"ם קידוש החודש יא טז, שמיטה י ד-ו || חורבן הבית השני<br />
|-<br />
| ט || ג'תתצג || נלכדה העיר ביתר בימי בר כוכבא<br />
|-<br />
| ט || ג'תתצג || נחרשה ירושלים עד היסוד<br />
|-<br />
| ט || ה'רנב || גירוש יהודי ספרד<br />
|-<br />
| י || ב'קפז/ח || נולד יששכר בן יעקב, ונפטר בו ביום בגיל קכב שנה<br />
|-<br />
| כא || ה'תרעח || יום פטירתו של הרב חיים סולובייציק מבריסק, בעל חידושי הגר"ח על הרמב"ם<br />
|-<br />
| כא || ה'תשיז || יום פטירתו של האדמו"ר מבעלז ר' אהרן רוקח<br />
|-<br />
| כב || ה'נח || נהרג רבי מרדכי ב"ר הלל, בעל ספר מרדכי<br />
|-<br />
| כג || ה'תשמ"ה || יום פטירתו של הרב יעקב ישראל קנייבסקי מסטייפלא, בעל קהילות יעקב<br />
|-<br />
| כד || ה'תקפח || יום פטירתו של הרב אפרים זלמן מרגליות, בעל בית אפרים<br />
|-<br />
| כה || ה'תקצט || יום פטירתו של הרב יעקב משולם אורנשטיין, בעל ישועות יעקב<br />
|-<br />
| כו || ה'תשל"ט || יום פטירתו של האדמו"ר מסאטמר ר' יואל טייטלבוים, בעל ויואל משה<br />
|-<br />
| כח || ה'תרנ"ג || יום פטירתו של הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב מוולוז'ין), בעל העמק דבר <br />
|-<br />
| כט || ה'תרס"ט || יום פטירתו של הרב שמואל סלנט, גאב"ד ירושלים<br />
|}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<references/></div>
יוסף שמח