https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94%3A%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C%2F%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA_%28%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94%29_%28%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8%29ויקישיבה:ארגז חול/אבות (ברכה) (מקוצר) - היסטוריית גרסאות2026-04-27T06:45:57Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA_(%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94)_(%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8)&diff=84662&oldid=prevYeshivaorgil bot: Automatic page editing2013-06-21T07:44:58Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:44, 21 ביוני 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{אנציקלופדיה תלמודית|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קצר|אבות (ברכה)</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{אנציקלופדיה תלמודית|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">NoCategory=yes</ins>}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הגדרה'''<ref>'''א''', טור' לז-לח.</ref>- הברכה הראשונה של תפלת שמונה עשרה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הגדרה'''<ref>'''א''', טור' לז-לח.</ref>- הברכה הראשונה של תפלת שמונה עשרה.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-56487:rev-84662:php=table -->
</table>Yeshivaorgil bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA_(%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94)_(%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8)&diff=56487&oldid=prevיוסף שמח: הפעיל הגנה על ויקישיבה:ארגז חול/אבות (ברכה) (מקוצר) ([edit=sysop] (לצמיתות) [move=sysop] (לצמיתות))2012-03-15T13:59:35Z<p>הפעיל הגנה על <a href="/wiki/index.php/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA_(%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94)_(%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8)" title="ויקישיבה:ארגז חול/אבות (ברכה) (מקוצר)">ויקישיבה:ארגז חול/אבות (ברכה) (מקוצר)</a> ([edit=sysop] (לצמיתות) [move=sysop] (לצמיתות))</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:59, 15 במרץ 2012</td>
</tr><tr><td colspan="4" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-56486:rev-56487 -->
</table>יוסף שמחhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA_(%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94)_(%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8)&diff=56486&oldid=prevיוסף שמח: דף חדש: {{אנציקלופדיה תלמודית|קצר|אבות (ברכה)}} '''הגדרה'''<ref>'''א''', טור' לז-לח.</ref>- הברכה הראשונה של תפלת שמונה עשר...2012-03-15T13:58:50Z<p>דף חדש: {{אנציקלופדיה תלמודית|קצר|אבות (ברכה)}} '''הגדרה'''<ref>'''א''', טור' לז-לח.</ref>- הברכה הראשונה של תפלת שמונה עשר...</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{אנציקלופדיה תלמודית|קצר|אבות (ברכה)}}<br />
<br />
'''הגדרה'''<ref>'''א''', טור' לז-לח.</ref>- הברכה הראשונה של תפלת שמונה עשרה.<br />
==מהות הברכה ונוסחה==<br />
ברכה זו נקראת בשם "אבות" (ברכות לד א-ב; ר"ה לב א; מגילה יז ב), על שם שמזכירים בה את שלושת האבות (על פי תהלים כט א. וראה רש"י מגילה יז ב ד"ה הבו)<ref> וראה שו"ת הרשב"א ח"א סי' תכג למה מזכירים את האבות ולא אלקי השמים ואלקי הארץ, עיי"ש.</ref>ויש שקוראים לה "מגן" על שם החתימה – מגן אברהם (ראה שו"ת רש"י סי' טו; בית יוסף או"ח סי' קיד וסי' תקפב ועוד).<br />
מייחדים את השם על כל אחד מהאבות לחוד: וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל (בראשית יב ב) - זהו שאומרים אלקי אברהם, וַאֲבָרֶכְךָ - זהו שאומרים אלקי יצחק, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ - זהו שאומרים אלקי יעקב. יכול יהיו חותמים בכולן? תלמוד לומר: וֶהְיֵה בְּרָכָה, בך חותמים - "מגן אברהם" - ואין חותמים בכולן (פסחים קיז ב)<ref> ועי' שו"ת פנים מאירות ח"א סי' לט.</ref>ואף על פי שאומרים "ואלקי אבותינו", חוזרים ואומרים "אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב", על שם שכן אמר הקדוש ברוך הוא למשה (שמות ג טו. אבודרהם סדר תפלות חול. ועי' מכילתא בא פט"ז: מנין שאומרים וכו').<br />
ברכה זו סדורה ראשונה בתפלה, לפי שכשניצול אברהם מאור כשדים פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י מגן אברהם, ואחר כך לפי המאורעות שאירעו אמרו שאר הברכות (שבלי הלקט סי' יח)<ref> ועי' תורה שלמה בראשית יב אות מח, ושם טו אות כא, ופירושים וחידושים בירושלמי ח"ג מעמוד 249 ואילך.</ref><br />
הנוסח "הא-ל הגדול הגבור והנורא" משה רבנו אמרו (דברים י יז. יומא סט ב), ואף שירמיהו לא אמר "נורא" (ירמיהו לב יח), ודניאל לא אמר "גבור" (דניאל ט ד), באו אנשי כנסת הגדולה והחזירו עטרה ליושנה לומר את שבחי הבורא כפי שאמרם משה (יומא שם).<br />
הנוסח "וזוכר חסדי אבות, ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה" בא להזכיר חסדי אבות אצל הגאולה, לומר שאף אם תמה זכות אבות - גאולתו לעולם קיימת, שהרי הבטיח בה בשמו הגדול, וכמו ששמו קיים לעולם ולעולמי עולמים, כך גאולתנו לעולם קיימת; ופירושו, שזוכר חסדי אבות לבניהם לגאלם, ואף אם תמה זכות אבות - מביא גואל לבני בניהם למען שמו שהוא קיים לעולם (טור סי' קיג).<br />
ברכת אבות פותחת וחותמת בברוך מפני שהיא הברכה הראשונה בתפילת העמידה, ושאר הברכות הן ברכות הסמוכות לחברותיהן ואינן פותחות בברוך, אך חותמות בברוך (טור שם); ואף על פי שברכת אבות סמוכה לברכת "גאל ישראל", מכל מקום בתפילה היא הראשונה (ערוך השלחן שם). יש מי שכתב שברכה הראשונה חותמת בברוך מפני שהיא ארוכה, שיש בה כמה עניינים משבחיו יתברך (ערוך השלחן שם).<br />
באבות אין מזכירים בפתיחתה מלכות - "אלקינו מלך העולם" - כדרך שמזכירים בכל הברכות שפותחים ב"ברוך", וכמה טעמים נאמרו בדבר:<br />
* מה שאומרים "אלקי אברהם" הוא כמו מלכות, שאברהם אבינו המליך את הקדוש ברוך הוא על כל העולם (תוס' ברכות מ ב ד"ה אמר; רא"ש שם; תוס' ברכות מט א ד"ה ברוך; טור או"ח קיג, על פי בראשית כד ג,ז, ועל פי ברכות ז ב)<ref> ועי' ספרי האזינו שיג, ובראשית פנ"ט.</ref><br />
* לכבוד האבות לא הזכירו מלכות על שאר העולם, אלא שהקב"ה הוא אלקי האבות (ספר הבתים עמ' קטז).<br />
* לפי שאומרים "הא-ל הגדול" נחשב כמו מלכות (רא"ש שם; טור שם)<ref> וראה עוד בספר הבתים שם.</ref><br />
* לפי שכשבא אברהם אבינו עדיין לא נודעה מלכותו בעולם, והיה רק אלקי אברהם בלבד (כלבו סי' יא).<br />
* לפי שכל ברכות העמידה סמוכות ל"מלך א-ל חי וקיים" שבברכת גואל ישראל (תוס' שם מט א ד"ה ברוך, עי"ש במהרש"א וצל"ח).<br />
* לפי שיש מלכות בסוף סמוך לחתימתה – "מלך עוזר ומושיע ומגן" (המנהיג סי' נא; האשכול (הוצ' רצ"א) ח"א סי' כח, בשם י"א).<br />
* יש סוברים שאין מזכירים מלכות אלא בברכת הודאה על הנאה ועל המצוות וכיוצא, אבל תפילה אינה אלא בקשת צרכיו של אדם, ורק משום שלעולם יסדיר אדם שבחו של מקום ואחר כך יתפלל, אומרים בשלש ראשונות שבחו של מקום, ולפיכך לא תיקנו בה מלכות (רוקח סי' שסג; האשכול שם; מאירי ברכות מ ב).<br />
* יש הסוברים שיש להזכיר מלכות דווקא בברכה על בריאת העולם או על המצות, היינו שהוא גוזר ועושה כרצונו, וזהו כעין מלכות, אבל תפילה ובקשת רחמים אינה צריכה מלכות (מאירי שם).<br />
* ויש שכתבו לפי שתפילה היא רחמים, ומלך משמעו מידת הדין, כמו שכתוב מלך במשפט (ראבי"ה ברכות סי' קיד, בשם רבנו שמעיה).<br />
בברכת אבות יש מ"ב תיבות (טור סי' קיג)<ref> ומתאים לרוב הנוסחאות, ועי"ש רמזים וטעמים על זה. וראה עוד במנורת המאור (אלנקאווה) ח"ב עמ' 125. וראה בסידור אוצר התפילות פירושים ושינויי גירסאות בברכה זו.</ref><br />
<br />
==דיני הברכה==<br />
<br />
* באבות שוחה תחלה וסוף (ברכות לד א; רמב"ם תפלה ה י; טוש"ע או"ח קיג א). טעם לכריעה זו, שכן דרך ארץ כשבאים לפני המלך שמשתחווים לפניו (תוס' הרא"ש ורבנו יהודה החסיד שם); ויש דורשים אותו ממה שכתוב וָאֶקֹּד וָאֶשְׁתַּחֲוֶה לַה', וָאֲבָרֵךְ אֶת ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם (בראשית כד מח. תוס' הרא"ש ורבנו יהודה החסיד שם; אבודרהם בשם הירושלמי (ולפנינו בירושלמי לא נמצא); רוקח סי' שסג).<br />
* יתרון בברכת אבות על שאר ברכות התפלה בנוגע לכוונה: המתפלל צריך שיכוין את לבו בכולן, ואם אינו יכול לכוין בכולן, יכוין את לבו באחת (ברכות לד ב). ופירשו: באבות (גמרא שם; רמב"ם תפלה י א; טוש"ע או"ח קא א). ואם לא כיון באבות, אף על פי שכיון בכל השאר, חוזר ומתפלל (הגהות אשרי שם; שו"ע קא א). ובזמן הזה אין חוזרים, לפי שאף בחזרה קרוב שלא יכוין (טור ורמ"א שם). המתפלל וטעה, שסימן רע הוא לו, וכן אם הוא שליח צבור שסימן רע הוא לשולחיו (משנה ברכות שם), הרי זה דווקא כשהטעות היא באבות (גמ' שם, וירושלמי שם ה ה), לפי שהיא תחילת התפלה ורמז הוא שאין חפץ בה (רש"י שם ד"ה באבות), וחוזר לתחילת הברכה (תלמידי רבנו יונה שם).<br />
* אפילו במקרים שמותר להתפלל כשהוא מהלך, יש להחמיר ולעמוד באבות (טוש"ע או"ח צד ד, ועי' תר"י ברכות פ"ד).<br />
* בעשרת ימי תשובה תקנו מהגאונים להוסיף זכרנו לחיים וכו' (אבודרהם, סדר תפילת ראש השנה; טור או"ח סי' תקפב)<ref> וראה שם ביחס לנוסח התוספת וטעמי הנוסח. וראה עוד שם, שהיו מהגאונים שלא הניחו לומר תוספת זו, אך גאונים אחרים וראשונים הכריעו לאומרו, ראה ב"י שם, וכן נהוג בימינו.</ref>וצריך להקפיד לומר לְחיים ולא לַחיים (מ"ב שם ס"ק טז). אם לא אמר זכרנו אין מחזירים אותו (טוש"ע שם ה), אם כבר הזכיר את ה' של הברכה (רמ"א שם; מ"ב שם)<ref> אמנם יש הסבורים שמחזירים אותו – ראה תוס' ברכות יב ב ד"ה והלכתא; תוס' שם לד א ד"ה אמצעיות; טור וב"י שם.</ref><br />
* דיני גר בברכה זו ראה ע' אבות (א) האומה.<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<references/></div>יוסף שמח