https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94%3A%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C%2F%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA_%28%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94%29
ויקישיבה:ארגז חול/אבות (ברכה) - היסטוריית גרסאות
2026-04-12T05:39:13Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA_(%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94)&diff=84656&oldid=prev
Yeshivaorgil bot: Automatic page editing
2013-06-21T07:35:26Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:35, 21 ביוני 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{אנציקלופדיה תלמודית|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מלא</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{אנציקלופדיה תלמודית|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">NoCategory=yes</ins>}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הגדרה''' - הברכה הראשונה של תפלת [[אנציקלופדיה תלמודית:שמנה עשרה|שמנה עשרה]]. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הגדרה''' - הברכה הראשונה של תפלת [[אנציקלופדיה תלמודית:שמנה עשרה|שמנה עשרה]]. </div></td></tr>
</table>
Yeshivaorgil bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA_(%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94)&diff=56488&oldid=prev
יוסף שמח ב־13:59, 15 במרץ 2012
2012-03-15T13:59:49Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:59, 15 במרץ 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{אנציקלופדיה תלמודית|קצר}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''הגדרה'''<ref>'''א''', טור' לז-לח.</ref>- הברכה הראשונה של תפלת שמונה עשרה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==מהות הברכה ונוסחה==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברכה זו נקראת בשם "אבות" (ברכות לד א-ב; ר"ה לב א; מגילה יז ב), על שם שמזכירים בה את שלושת האבות (על פי תהלים כט א. וראה רש"י מגילה יז ב ד"ה הבו)<ref> וראה שו"ת הרשב"א ח"א סי' תכג למה מזכירים את האבות ולא אלקי השמים ואלקי הארץ, עיי"ש.</ref>ויש שקוראים לה "מגן" על שם החתימה – מגן אברהם (ראה שו"ת רש"י סי' טו; בית יוסף או"ח סי' קיד וסי' תקפב ועוד).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מייחדים את השם על כל אחד מהאבות לחוד: וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל (בראשית יב ב) - זהו שאומרים אלקי אברהם, וַאֲבָרֶכְךָ - זהו שאומרים אלקי יצחק, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ - זהו שאומרים אלקי יעקב. יכול יהיו חותמים בכולן? תלמוד לומר: וֶהְיֵה בְּרָכָה, בך חותמים - "מגן אברהם" - ואין חותמים בכולן (פסחים קיז ב)<ref> ועי' שו"ת פנים מאירות ח"א סי' לט.</ref>ואף על פי שאומרים "ואלקי אבותינו", חוזרים ואומרים "אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב", על שם שכן אמר הקדוש ברוך הוא למשה (שמות ג טו. אבודרהם סדר תפלות חול. ועי' מכילתא בא פט"ז: מנין שאומרים וכו').</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברכה זו סדורה ראשונה בתפלה, לפי שכשניצול אברהם מאור כשדים פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י מגן אברהם, ואחר כך לפי המאורעות שאירעו אמרו שאר הברכות (שבלי הלקט סי' יח)<ref> ועי' תורה שלמה בראשית יב אות מח, ושם טו אות כא, ופירושים וחידושים בירושלמי ח"ג מעמוד 249 ואילך.</ref></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנוסח "הא-ל הגדול הגבור והנורא" משה רבנו אמרו (דברים י יז. יומא סט ב), ואף שירמיהו לא אמר "נורא" (ירמיהו לב יח), ודניאל לא אמר "גבור" (דניאל ט ד), באו אנשי כנסת הגדולה והחזירו עטרה ליושנה לומר את שבחי הבורא כפי שאמרם משה (יומא שם).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנוסח "וזוכר חסדי אבות, ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה" בא להזכיר חסדי אבות אצל הגאולה, לומר שאף אם תמה זכות אבות - גאולתו לעולם קיימת, שהרי הבטיח בה בשמו הגדול, וכמו ששמו קיים לעולם ולעולמי עולמים, כך גאולתנו לעולם קיימת; ופירושו, שזוכר חסדי אבות לבניהם לגאלם, ואף אם תמה זכות אבות - מביא גואל לבני בניהם למען שמו שהוא קיים לעולם (טור סי' קיג).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברכת אבות פותחת וחותמת בברוך מפני שהיא הברכה הראשונה בתפילת העמידה, ושאר הברכות הן ברכות הסמוכות לחברותיהן ואינן פותחות בברוך, אך חותמות בברוך (טור שם); ואף על פי שברכת אבות סמוכה לברכת "גאל ישראל", מכל מקום בתפילה היא הראשונה (ערוך השלחן שם). יש מי שכתב שברכה הראשונה חותמת בברוך מפני שהיא ארוכה, שיש בה כמה עניינים משבחיו יתברך (ערוך השלחן שם).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באבות אין מזכירים בפתיחתה מלכות - "אלקינו מלך העולם" - כדרך שמזכירים בכל הברכות שפותחים ב"ברוך", וכמה טעמים נאמרו בדבר:</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* מה שאומרים "אלקי אברהם" הוא כמו מלכות, שאברהם אבינו המליך את הקדוש ברוך הוא על כל העולם (תוס' ברכות מ ב ד"ה אמר; רא"ש שם; תוס' ברכות מט א ד"ה ברוך; טור או"ח קיג, על פי בראשית כד ג,ז, ועל פי ברכות ז ב)<ref> ועי' ספרי האזינו שיג, ובראשית פנ"ט.</ref></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* לכבוד האבות לא הזכירו מלכות על שאר העולם, אלא שהקב"ה הוא אלקי האבות (ספר הבתים עמ' קטז).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* לפי שאומרים "הא-ל הגדול" נחשב כמו מלכות (רא"ש שם; טור שם)<ref> וראה עוד בספר הבתים שם.</ref></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* לפי שכשבא אברהם אבינו עדיין לא נודעה מלכותו בעולם, והיה רק אלקי אברהם בלבד (כלבו סי' יא).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* לפי שכל ברכות העמידה סמוכות ל"מלך א-ל חי וקיים" שבברכת גואל ישראל (תוס' שם מט א ד"ה ברוך, עי"ש במהרש"א וצל"ח).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* לפי שיש מלכות בסוף סמוך לחתימתה – "מלך עוזר ומושיע ומגן" (המנהיג סי' נא; האשכול (הוצ' רצ"א) ח"א סי' כח, בשם י"א).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* יש סוברים שאין מזכירים מלכות אלא בברכת הודאה על הנאה ועל המצוות וכיוצא, אבל תפילה אינה אלא בקשת צרכיו של אדם, ורק משום שלעולם יסדיר אדם שבחו של מקום ואחר כך יתפלל, אומרים בשלש ראשונות שבחו של מקום, ולפיכך לא תיקנו בה מלכות (רוקח סי' שסג; האשכול שם; מאירי ברכות מ ב).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* יש הסוברים שיש להזכיר מלכות דווקא בברכה על בריאת העולם או על המצות, היינו שהוא גוזר ועושה כרצונו, וזהו כעין מלכות, אבל תפילה ובקשת רחמים אינה צריכה מלכות (מאירי שם).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* ויש שכתבו לפי שתפילה היא רחמים, ומלך משמעו מידת הדין, כמו שכתוב מלך במשפט (ראבי"ה ברכות סי' קיד, בשם רבנו שמעיה).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בברכת אבות יש מ"ב תיבות (טור סי' קיג)<ref> ומתאים לרוב הנוסחאות, ועי"ש רמזים וטעמים על זה. וראה עוד במנורת המאור (אלנקאווה) ח"ב עמ' 125. וראה בסידור אוצר התפילות פירושים ושינויי גירסאות בברכה זו.</ref></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==דיני הברכה==</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{אנציקלופדיה תלמודית|מלא}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </del>באבות שוחה תחלה וסוף <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ברכות לד א; רמב"ם תפלה ה י; טוש"ע או"ח קיג א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>. טעם לכריעה זו, שכן דרך ארץ כשבאים לפני המלך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמשתחווים לפניו (</del>תוס' הרא"ש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ורבנו יהודה החסיד </del>שם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">); </del>ויש דורשים אותו ממה שכתוב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וָאֶקֹּד וָאֶשְׁתַּחֲוֶה לַה</del>'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, וָאֲבָרֵךְ אֶת </del>ה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם (בראשית כד מח</del>. תוס' הרא"ש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ורבנו יהודה החסיד </del>שם; אבודרהם בשם הירושלמי (ולפנינו בירושלמי לא נמצא); רוקח <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סי' </del>שסג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''הגדרה''' - הברכה הראשונה של תפלת [[אנציקלופדיה תלמודית:שמנה עשרה|שמנה עשרה]]. </ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </del>יתרון בברכת אבות על שאר ברכות התפלה בנוגע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לכוונה: </del>המתפלל צריך שיכוין את לבו בכולן, ואם אינו יכול לכוין בכולן<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>יכוין את לבו באחת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ברכות </del>לד ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>. ופירשו: באבות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>גמרא שם; רמב"ם תפלה י א; טוש"ע או"ח קא א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>. ואם לא כיון באבות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>אף על פי שכיון בכל השאר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>חוזר ומתפלל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(הגהות אשרי </del>שם; שו"ע קא א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>. ובזמן הזה אין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חוזרים</del>, לפי שאף בחזרה קרוב שלא יכוין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>טור ורמ"א שם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>. המתפלל וטעה, שסימן רע הוא לו, וכן אם הוא שליח צבור שסימן רע הוא לשולחיו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>משנה ברכות שם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>, הרי זה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דווקא כשהטעות </del>היא באבות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>גמ' שם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>וירושלמי שם ה ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>, לפי שהיא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תחילת </del>התפלה ורמז הוא שאין חפץ בה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>רש"י <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם ד</del>"ה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באבות)</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וחוזר לתחילת הברכה (תלמידי רבנו יונה שם)</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </del>אפילו במקרים שמותר להתפלל כשהוא מהלך, יש להחמיר ולעמוד באבות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>טוש"ע או"ח צד ד, ועי' תר"י ברכות פ"ד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">).</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברכה זו נקראת בשם "אבות"<ref>. ברכות לד א - ב; ר"ה לב א; מגילה יז ב.</ref>, על שם שמזכירים בה את האבות. הזכרה זו למדו מפסוק: מנין שאומרים אבות? שנאמר<ref>. תהלים כט א.</ref>: הבו לה' בני אלים<ref>. ר"ה ומגילה שם.</ref>, הזכירו לפניו את אילי הארץ<ref>. רש"י מגילה יז ב.</ref>. ומיחדים את השם על כל אחד מהאבות לחוד: ואעשך לגוי גדול<ref>. בראשית יב ב.</ref>- זהו שאומרים אלהי אברהם, ואברכך - זהו שאומרים אלהי יצחק, ואגדלה שמך - זהו שאומרים אלהי יעקב. יכול יהיו חותמין בכולן? תלמוד לומר: והיה ברכה, בך חותמין - "מגן אברהם" - ואין חותמין בכולן<ref>. פסחים קיז ב, ועי' שו"ת פנים מאירות ח"א סי' לט.</ref>. ואף על פי שאומרין "ואלהי אבותינו" חוזרין ואומרין "אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב", על שם שכן אמר הקדוש ברוך הוא למשה<ref>. שמות ג טו.</ref>: "כה תאמר וגו' ה' אלהי אבותיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב"<ref>. אבודרהם סדר תפלות חול. ועי' מכילתא בא פט"ז: מנין שאומרים וכו'.</ref>. </ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* בעשרת ימי תשובה תקנו מהגאונים להוסיף זכרנו לחיים וכו' (אבודרהם, סדר תפילת ראש השנה; טור או"ח סי' תקפב)<ref> וראה שם ביחס לנוסח התוספת וטעמי הנוסח. וראה עוד שם, שהיו מהגאונים שלא הניחו לומר תוספת זו, אך גאונים אחרים וראשונים הכריעו לאומרו, ראה ב"י שם, וכן נהוג בימינו</del>.</ref><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וצריך להקפיד לומר לְחיים ולא לַחיים (מ"ב שם ס"ק טז)</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אם לא אמר זכרנו אין מחזירים אותו (טוש"ע שם ה), אם כבר הזכיר את ה' של הברכה (רמ"א שם; </del>מ"ב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם)</del><ref> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם יש הסבורים שמחזירים אותו – ראה תוס' ברכות יב ב ד</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה והלכתא; תוס' שם לד א ד"ה אמצעיות; טור וב</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י שם</del>.</ref></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* דיני גר בברכה זו ראה ע' אבות (א) האומה</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברכה זו סדורה ראשונה בתפלה, לפי שכשניצול אברהם מאור כשדים פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י מגן אברהם, ואחר כך לפי המאורעות שאירעו אמרו שאר הברכות<ref>. שבלי הלקט סי' יח. ועי' תורה שלמה בראשית יב אות מח, ושם טו אות כא, ופירושים וחידושים בירושלמי ח"ג מעמוד 249 ואילך.</ref>. </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באבות אין מזכירים בפתיחתה מלכות - "אלהינו מלך העולם" - כדרך שמזכירים בכל הברכות שפותחין ב"ברוך", שמה שאומרים "אלהי אברהם" הוא כמו מלכות, שאברהם אבינו המליך [טור לח] את הקדוש ברוך הוא על כל העולם שהודיע מלכותו<ref>. תוס' ורא"ש ברכות מ ב; טור או"ח קיג.</ref>, והוא שכתוב<ref>. בראשית כד ז.</ref>: ה' אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי<ref>. רא"ש שם.</ref>, שבשעה שלקחני מבית אבי היה מלך על השמים בלבד, ואחר כך המליכו על השמים ועל הארץ, שנאמר<ref>. בראשית כד ג.</ref>: ואשביעך בה' אלהי השמים ואלהי הארץ<ref>. עי' ספרי האזינו שיג, וב"ר פנ"ט.</ref>, ויש מפרשים ש"אלהי אברהם" היא מלכות מטעם שאמרו<ref>. ברכות ז ב.</ref>: משנברא העולם לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון עד שבא אברהם וקראו אדון, שנאמר: אדני אלהים מה תתן לי<ref>. בראשית טו ב. תוס' ברכות מט א ד"ה ברוך.</ref>. ויש אומרים ש"האל הגדול" חשוב כמו מלכות<ref>. רא"ש שם; טור שם.</ref>. ויש אומרים שאין בה מלכות לפי שכשבא אברהם אבינו עדיין לא נודעה מלכותו בעולם והיה רק אלהי אברהם בלבד<ref>. כלבו סימן יא. ועי' המנהיג סי' נא, ורוקח סי' שסג, טעמים אחרים.</ref>. </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באבות שוחה תחלה וסוף<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ref>. </ins>ברכות לד א; רמב"ם תפלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פ"</ins>ה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה"</ins>י; טוש"ע או"ח קיג א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, וע"ע כריעה.</ref></ins>. טעם לכריעה זו, שכן דרך ארץ כשבאים לפני המלך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמשתחוים<ref>. </ins>תוס' הרא"ש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וריה"ח </ins>שם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ref>, </ins>ויש דורשים אותו ממה שכתוב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ref>. בראשית כד מח.</ref>: ואקד ואשתחוה לה</ins>' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואברך את </ins>ה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלהי אדני אברהם<ref></ins>. תוס' הרא"ש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וריה"ח </ins>שם; אבודרהם בשם הירושלמי (ולפנינו בירושלמי לא נמצא); רוקח שסג.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ref>. </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יתרון בברכת אבות על שאר ברכות התפלה בנוגע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לכונה. </ins>המתפלל צריך שיכוין את לבו בכולן, ואם אינו יכול לכוין בכולן יכוין את לבו באחת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ref>. ברייתא בברכות </ins>לד ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ref></ins>. ופירשו: באבות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ref>. </ins>גמרא שם; רמב"ם תפלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פ"</ins>י <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה"</ins>א; טוש"ע או"ח קא א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ref></ins>. ואם לא כיון באבות אף על פי שכיון בכל השאר חוזר ומתפלל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ref>. הג"א </ins>שם; שו"ע קא א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ref></ins>. ובזמן הזה אין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חוזרין</ins>, לפי שאף בחזרה קרוב שלא יכוין<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ref>. </ins>טור ורמ"א שם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ref></ins>. המתפלל וטעה, שסימן רע הוא לו, וכן אם הוא שליח צבור שסימן רע הוא לשולחיו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ref>. </ins>משנה ברכות שם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ref></ins>, הרי זה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דוקא שהטעות </ins>היא באבות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ref>. </ins>גמ' שם וירושלמי שם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פ"</ins>ה ה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"ה.</ref></ins>, לפי שהיא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תחלת </ins>התפלה ורמז הוא שאין חפץ בה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ref>. </ins>רש"י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ref>, וחוזר לתחלת הברכה<ref>. תר"י, ועי"ש ובמלאכת שלמה למשניות סופ</ins>"ה, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאין מחלוקת בין ב' הלשונות בגמ'.</ref></ins>. אפילו במקרים שמותר להתפלל כשהוא מהלך<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ref>. ע"ע תפלה.</ref></ins>, יש להחמיר ולעמוד באבות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ref>. </ins>טוש"ע או"ח צד ד, ועי' תר"י ברכות פ"ד.</ref>. </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בברכת אבות יש </ins>מ"ב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תיבות</ins><ref><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. טור קיג, ומתאים לרוב הנוסחאות, ועי</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש רמזים וטעמים ע</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ז</ins>.</ref>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><references/></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><references/></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-56411:rev-56488:php=table -->
</table>
יוסף שמח
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA_(%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94)&diff=56411&oldid=prev
יוסף שמח: הפעיל הגנה על ויקישיבה:ארגז חול/אבות (ברכה) ([edit=sysop] (לצמיתות) [move=sysop] (לצמיתות))
2012-03-14T14:18:45Z
<p>הפעיל הגנה על <a href="/wiki/index.php/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA_(%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94)" title="ויקישיבה:ארגז חול/אבות (ברכה)">ויקישיבה:ארגז חול/אבות (ברכה)</a> ([edit=sysop] (לצמיתות) [move=sysop] (לצמיתות))</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:18, 14 במרץ 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>
יוסף שמח
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA_(%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94)&diff=56403&oldid=prev
יוסף שמח ב־13:27, 14 במרץ 2012
2012-03-14T13:27:13Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:27, 14 במרץ 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{אנציקלופדיה תלמודית|קצר}}</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הגדרה'''<ref>'''א''', טור' לז-לח.</ref>- הברכה הראשונה של תפלת שמונה עשרה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הגדרה'''<ref>'''א''', טור' לז-לח.</ref>- הברכה הראשונה של תפלת שמונה עשרה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מהות הברכה ונוסחה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מהות הברכה ונוסחה==</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l26">שורה 26:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* בעשרת ימי תשובה תקנו מהגאונים להוסיף זכרנו לחיים וכו' (אבודרהם, סדר תפילת ראש השנה; טור או"ח סי' תקפב)<ref> וראה שם ביחס לנוסח התוספת וטעמי הנוסח. וראה עוד שם, שהיו מהגאונים שלא הניחו לומר תוספת זו, אך גאונים אחרים וראשונים הכריעו לאומרו, ראה ב"י שם, וכן נהוג בימינו.</ref>וצריך להקפיד לומר לְחיים ולא לַחיים (מ"ב שם ס"ק טז). אם לא אמר זכרנו אין מחזירים אותו (טוש"ע שם ה), אם כבר הזכיר את ה' של הברכה (רמ"א שם; מ"ב שם)<ref> אמנם יש הסבורים שמחזירים אותו – ראה תוס' ברכות יב ב ד"ה והלכתא; תוס' שם לד א ד"ה אמצעיות; טור וב"י שם.</ref></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* בעשרת ימי תשובה תקנו מהגאונים להוסיף זכרנו לחיים וכו' (אבודרהם, סדר תפילת ראש השנה; טור או"ח סי' תקפב)<ref> וראה שם ביחס לנוסח התוספת וטעמי הנוסח. וראה עוד שם, שהיו מהגאונים שלא הניחו לומר תוספת זו, אך גאונים אחרים וראשונים הכריעו לאומרו, ראה ב"י שם, וכן נהוג בימינו.</ref>וצריך להקפיד לומר לְחיים ולא לַחיים (מ"ב שם ס"ק טז). אם לא אמר זכרנו אין מחזירים אותו (טוש"ע שם ה), אם כבר הזכיר את ה' של הברכה (רמ"א שם; מ"ב שם)<ref> אמנם יש הסבורים שמחזירים אותו – ראה תוס' ברכות יב ב ד"ה והלכתא; תוס' שם לד א ד"ה אמצעיות; טור וב"י שם.</ref></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* דיני גר בברכה זו ראה ע' אבות (א) האומה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* דיני גר בברכה זו ראה ע' אבות (א) האומה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{אנציקלופדיה תלמודית|קצר|א}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><references/></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><references/></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-56360:rev-56403:php=table -->
</table>
יוסף שמח
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA_(%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94)&diff=56360&oldid=prev
יוסף שמח: /* הערות שוליים */
2012-03-12T13:35:15Z
<p><span class="autocomment">הערות שוליים</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:35, 12 במרץ 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l27">שורה 27:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 27:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* דיני גר בברכה זו ראה ע' אבות (א) האומה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* דיני גר בברכה זו ראה ע' אבות (א) האומה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{אנציקלופדיה תלמודית|קצר|א}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><references/></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><references/></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> [[קטגוריה:אנציקלופדיה תלמודית]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-56243:rev-56360:php=table -->
</table>
יוסף שמח
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA_(%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94)&diff=56243&oldid=prev
יוסף שמח: דף חדש: '''הגדרה'''<ref>'''א''', טור' לז-לח.</ref>- הברכה הראשונה של תפלת שמונה עשרה. ==מהות הברכה ונוסחה== ברכה זו נקראת בש...
2012-03-11T13:36:23Z
<p>דף חדש: '''הגדרה'''<ref>'''א''', טור' לז-לח.</ref>- הברכה הראשונה של תפלת שמונה עשרה. ==מהות הברכה ונוסחה== ברכה זו נקראת בש...</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''הגדרה'''<ref>'''א''', טור' לז-לח.</ref>- הברכה הראשונה של תפלת שמונה עשרה.<br />
==מהות הברכה ונוסחה==<br />
ברכה זו נקראת בשם "אבות" (ברכות לד א-ב; ר"ה לב א; מגילה יז ב), על שם שמזכירים בה את שלושת האבות (על פי תהלים כט א. וראה רש"י מגילה יז ב ד"ה הבו)<ref> וראה שו"ת הרשב"א ח"א סי' תכג למה מזכירים את האבות ולא אלקי השמים ואלקי הארץ, עיי"ש.</ref>ויש שקוראים לה "מגן" על שם החתימה – מגן אברהם (ראה שו"ת רש"י סי' טו; בית יוסף או"ח סי' קיד וסי' תקפב ועוד).<br />
מייחדים את השם על כל אחד מהאבות לחוד: וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל (בראשית יב ב) - זהו שאומרים אלקי אברהם, וַאֲבָרֶכְךָ - זהו שאומרים אלקי יצחק, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ - זהו שאומרים אלקי יעקב. יכול יהיו חותמים בכולן? תלמוד לומר: וֶהְיֵה בְּרָכָה, בך חותמים - "מגן אברהם" - ואין חותמים בכולן (פסחים קיז ב)<ref> ועי' שו"ת פנים מאירות ח"א סי' לט.</ref>ואף על פי שאומרים "ואלקי אבותינו", חוזרים ואומרים "אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב", על שם שכן אמר הקדוש ברוך הוא למשה (שמות ג טו. אבודרהם סדר תפלות חול. ועי' מכילתא בא פט"ז: מנין שאומרים וכו').<br />
ברכה זו סדורה ראשונה בתפלה, לפי שכשניצול אברהם מאור כשדים פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י מגן אברהם, ואחר כך לפי המאורעות שאירעו אמרו שאר הברכות (שבלי הלקט סי' יח)<ref> ועי' תורה שלמה בראשית יב אות מח, ושם טו אות כא, ופירושים וחידושים בירושלמי ח"ג מעמוד 249 ואילך.</ref><br />
הנוסח "הא-ל הגדול הגבור והנורא" משה רבנו אמרו (דברים י יז. יומא סט ב), ואף שירמיהו לא אמר "נורא" (ירמיהו לב יח), ודניאל לא אמר "גבור" (דניאל ט ד), באו אנשי כנסת הגדולה והחזירו עטרה ליושנה לומר את שבחי הבורא כפי שאמרם משה (יומא שם).<br />
הנוסח "וזוכר חסדי אבות, ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה" בא להזכיר חסדי אבות אצל הגאולה, לומר שאף אם תמה זכות אבות - גאולתו לעולם קיימת, שהרי הבטיח בה בשמו הגדול, וכמו ששמו קיים לעולם ולעולמי עולמים, כך גאולתנו לעולם קיימת; ופירושו, שזוכר חסדי אבות לבניהם לגאלם, ואף אם תמה זכות אבות - מביא גואל לבני בניהם למען שמו שהוא קיים לעולם (טור סי' קיג).<br />
ברכת אבות פותחת וחותמת בברוך מפני שהיא הברכה הראשונה בתפילת העמידה, ושאר הברכות הן ברכות הסמוכות לחברותיהן ואינן פותחות בברוך, אך חותמות בברוך (טור שם); ואף על פי שברכת אבות סמוכה לברכת "גאל ישראל", מכל מקום בתפילה היא הראשונה (ערוך השלחן שם). יש מי שכתב שברכה הראשונה חותמת בברוך מפני שהיא ארוכה, שיש בה כמה עניינים משבחיו יתברך (ערוך השלחן שם).<br />
באבות אין מזכירים בפתיחתה מלכות - "אלקינו מלך העולם" - כדרך שמזכירים בכל הברכות שפותחים ב"ברוך", וכמה טעמים נאמרו בדבר:<br />
* מה שאומרים "אלקי אברהם" הוא כמו מלכות, שאברהם אבינו המליך את הקדוש ברוך הוא על כל העולם (תוס' ברכות מ ב ד"ה אמר; רא"ש שם; תוס' ברכות מט א ד"ה ברוך; טור או"ח קיג, על פי בראשית כד ג,ז, ועל פי ברכות ז ב)<ref> ועי' ספרי האזינו שיג, ובראשית פנ"ט.</ref><br />
* לכבוד האבות לא הזכירו מלכות על שאר העולם, אלא שהקב"ה הוא אלקי האבות (ספר הבתים עמ' קטז).<br />
* לפי שאומרים "הא-ל הגדול" נחשב כמו מלכות (רא"ש שם; טור שם)<ref> וראה עוד בספר הבתים שם.</ref><br />
* לפי שכשבא אברהם אבינו עדיין לא נודעה מלכותו בעולם, והיה רק אלקי אברהם בלבד (כלבו סי' יא).<br />
* לפי שכל ברכות העמידה סמוכות ל"מלך א-ל חי וקיים" שבברכת גואל ישראל (תוס' שם מט א ד"ה ברוך, עי"ש במהרש"א וצל"ח).<br />
* לפי שיש מלכות בסוף סמוך לחתימתה – "מלך עוזר ומושיע ומגן" (המנהיג סי' נא; האשכול (הוצ' רצ"א) ח"א סי' כח, בשם י"א).<br />
* יש סוברים שאין מזכירים מלכות אלא בברכת הודאה על הנאה ועל המצוות וכיוצא, אבל תפילה אינה אלא בקשת צרכיו של אדם, ורק משום שלעולם יסדיר אדם שבחו של מקום ואחר כך יתפלל, אומרים בשלש ראשונות שבחו של מקום, ולפיכך לא תיקנו בה מלכות (רוקח סי' שסג; האשכול שם; מאירי ברכות מ ב).<br />
* יש הסוברים שיש להזכיר מלכות דווקא בברכה על בריאת העולם או על המצות, היינו שהוא גוזר ועושה כרצונו, וזהו כעין מלכות, אבל תפילה ובקשת רחמים אינה צריכה מלכות (מאירי שם).<br />
* ויש שכתבו לפי שתפילה היא רחמים, ומלך משמעו מידת הדין, כמו שכתוב מלך במשפט (ראבי"ה ברכות סי' קיד, בשם רבנו שמעיה).<br />
בברכת אבות יש מ"ב תיבות (טור סי' קיג)<ref> ומתאים לרוב הנוסחאות, ועי"ש רמזים וטעמים על זה. וראה עוד במנורת המאור (אלנקאווה) ח"ב עמ' 125. וראה בסידור אוצר התפילות פירושים ושינויי גירסאות בברכה זו.</ref><br />
<br />
==דיני הברכה==<br />
<br />
* באבות שוחה תחלה וסוף (ברכות לד א; רמב"ם תפלה ה י; טוש"ע או"ח קיג א). טעם לכריעה זו, שכן דרך ארץ כשבאים לפני המלך שמשתחווים לפניו (תוס' הרא"ש ורבנו יהודה החסיד שם); ויש דורשים אותו ממה שכתוב וָאֶקֹּד וָאֶשְׁתַּחֲוֶה לַה', וָאֲבָרֵךְ אֶת ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם (בראשית כד מח. תוס' הרא"ש ורבנו יהודה החסיד שם; אבודרהם בשם הירושלמי (ולפנינו בירושלמי לא נמצא); רוקח סי' שסג).<br />
* יתרון בברכת אבות על שאר ברכות התפלה בנוגע לכוונה: המתפלל צריך שיכוין את לבו בכולן, ואם אינו יכול לכוין בכולן, יכוין את לבו באחת (ברכות לד ב). ופירשו: באבות (גמרא שם; רמב"ם תפלה י א; טוש"ע או"ח קא א). ואם לא כיון באבות, אף על פי שכיון בכל השאר, חוזר ומתפלל (הגהות אשרי שם; שו"ע קא א). ובזמן הזה אין חוזרים, לפי שאף בחזרה קרוב שלא יכוין (טור ורמ"א שם). המתפלל וטעה, שסימן רע הוא לו, וכן אם הוא שליח צבור שסימן רע הוא לשולחיו (משנה ברכות שם), הרי זה דווקא כשהטעות היא באבות (גמ' שם, וירושלמי שם ה ה), לפי שהיא תחילת התפלה ורמז הוא שאין חפץ בה (רש"י שם ד"ה באבות), וחוזר לתחילת הברכה (תלמידי רבנו יונה שם).<br />
* אפילו במקרים שמותר להתפלל כשהוא מהלך, יש להחמיר ולעמוד באבות (טוש"ע או"ח צד ד, ועי' תר"י ברכות פ"ד).<br />
* בעשרת ימי תשובה תקנו מהגאונים להוסיף זכרנו לחיים וכו' (אבודרהם, סדר תפילת ראש השנה; טור או"ח סי' תקפב)<ref> וראה שם ביחס לנוסח התוספת וטעמי הנוסח. וראה עוד שם, שהיו מהגאונים שלא הניחו לומר תוספת זו, אך גאונים אחרים וראשונים הכריעו לאומרו, ראה ב"י שם, וכן נהוג בימינו.</ref>וצריך להקפיד לומר לְחיים ולא לַחיים (מ"ב שם ס"ק טז). אם לא אמר זכרנו אין מחזירים אותו (טוש"ע שם ה), אם כבר הזכיר את ה' של הברכה (רמ"א שם; מ"ב שם)<ref> אמנם יש הסבורים שמחזירים אותו – ראה תוס' ברכות יב ב ד"ה והלכתא; תוס' שם לד א ד"ה אמצעיות; טור וב"י שם.</ref><br />
* דיני גר בברכה זו ראה ע' אבות (א) האומה.<br />
<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<references/><br />
<br />
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תלמודית]]</div>
יוסף שמח