https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9A_%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%9A 2026-04-19T02:09:57Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9A_%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%9A&diff=76307&oldid=prev 2012-09-05T10:39:03Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:39, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מעשיו </del>הטובים של אדם מקדמים והולכים לפניו לעולם הבא לשומרו מכל רע ולסנגר עליו בפני בית דין של מעלה.בפרקי דרבי אליעזר {{מקור|פרק לד|כן}} מובא: "שלושה אוהבים יש לו לאדם בחייו, ואלו הן: בניו ובני ביתו, וממונו, ומעשיו הטובים. ובשעת פטירתו מן העולם, הוא מכניס לבניו ובני ביתו ואומר להם: בבקשה מכם בואו והצילוני מן המוות הרע הזה. והן משיבין אותו ואומרים לו: ולא שמעת שאין שלטון ביום המוות? ולא כן כתוב: 'אח לא פדה יפדה איש...'. אלא לך לשלום, ונוח על משכבך.... וכשהוא רואה כן, מכניס את ממונו ואומר לו: הרבה טרחתי עליך יומם ולילה, בבקשה ממך פדני מן המוות והצילני. משיבו הממון: הלא שמעת 'לא יועיל הון ביום עברה'~. אדם זה מכניס מעשיו הטובים, ואומר להם: בואו והצילוני מן המוות הזה, והחזיקו אותי, ואל תניחוני לצאת מן העולם שעדיין יש לכם תוחלת עלי אם אנצל. והן אומרים לו: לך לשלום, עד שלא תלך לשם, אנו מקדימים אותך, שנאמר: והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך".וכן מובא במסכת אבות {{מקור|ו, ט|כן}}: "... בשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד, שנאמר {{מקור|משלי ו, כב|כן}}: 'בהתהלכך תנחה אותך, בשכבך תשמור עליך, והקיצות היא תשיחך'. 'בהתהלכך תנחה אותך' - בעולם הזה; 'בשכבך תשמור עליך' - בקבר; 'והקיצות היא תשיחך' - לעולם הבא".חז"ל משלו על כך משל לאדם שהיו לו שלושה ידידים: ראובן, שמעון ולוי. את ראובן אהב מאוד ונראה היה לו כי האהבה היא הדדית. גם שמעון נחשב בעיניו לידיד טוב אם כי לא ידיד נפש כראובן. עם לוי היו לו יחסים רופפים יותר מאשר עם שאר ידידיו, ומעולם לא החשיב במיוחד את הקשרים שביניהם.יום אחד נקרא האיש להתיצב בפני המלך. סיבת הקריאה אל המלך לא היתה ידועה, לפיכך נבהל האיש מאוד בחששו מפני הצפוי לו. "אולי הלשינו עלי", אמר, "ואם כן צפוי אני לעונש מוות". בצר לו פנה אל חבריו בבקשה לבוא עמו אל המלך ולהמליץ טוב בעדו. לתדהמתו הרבה סירב ראובן שאותו חשב לידידו הנאמן - להילוות אליו. גם שמעון חברו השיב את פניו ריקם. הוא אמנם הסכים ללכת עמו כברת דרך, אולם מראש אמר לו כי הוא מוכן ללוותו עד שער המלך בלבד.בלית ברירה פנה אל לוי, אף על פי שלאחר ששני הידידים הגדולים סירבו להכנס עמו אל המלך ניתן היה לצפות שהשלישי בודאי לא יסכים. להפתעתו הרבה של האיש נענה לוי ברצון לבוא אל המלך ואף הבטיח שיעשה כל מאמץ כדי לסנגר עליו.סופו של דבר: ראובן כלל לא הטריח עצמו ללוות את הידיד. שמעון ליווהו עד פתח ארמון המלוכה כפי שהבטיח, אך לא נכנס פנימה, ולוי נכנס אל המלך, המליץ טוב בעדו והצילו.הממון שחביב על האדם ביותר דומה לראובן. במשך כל ימי חיי האדם מתחזה הרכוש כידיד דגול של האדם ומוליכו שולל. לאדם נדמה כי על ידי העושר והכבוד הוא מבטיח את עצמו מפני צרות וסבל, אך יום המוות שהוא שעת מבחן לידידות אמת חושף את המציאות האמיתית.בני המשפחה והידידים משולים הם לשמעון. הם אמנם אינם נוטשים את האדם בעת פטירתו הם מבכים אותו ומלווים אותו עד הקבר. אך שם הם נפרדים ממנו ועוזבים אותו לנפשו&lt;ref&gt; על פי משל זה, יש שביארו את הפסוק בפרשת כי תשא (שמות לד): "והיה נכון לבקר" - אם העולם הזה דומה ללילה והעולם הבא ליום, הרי שעת בוא האדם לעולם האמת היא הבוקר. כל ימי חייו צריך האדם להכין עצמו לבוקר ההוא. ומדוע? לפי שביום ההוא: "ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר", "ונצבת" - לדין. "ואיש לא יעלה עמך" - דע שחבריך ואוהביך לא יעלו עמך לראש ההר. הם ילווך עד הקבר ולא יותר. "וגם איש אל ירא בכל ההר" - אל תצפה לעזרה כלשהי מהם. "גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא". אפילו הרכוש שחשבתו לידיד אמת לא יעזור. הוא לא יגיע אפילו עד "מול ההר ההוא". את הפסוק בפרשת נשא (במדבר ה, י): "ואיש את קדשיו לו יהיו", פירש החפץ חיים: רכושו האמיתי של אדם הוא אך ורק פירות עמלו הרוחני. עניני קדושה בהם הוא מתעסק - תורה, מצוות, תפילה וכדומה - הם קנייניו הנצחיים. הם ילווהו בחייו ובמותו. רק "קדשיו - לו יהיו" באמת. כל זולתם - קרי: הפעולות והענינים הנעשים מכח היצר הרע ובני לוויתו - אינם מהווים קנין אמיתי. ידידי שקר הם, הנראים אמנם לאדם כאוהבים, אך כל התחברותם אליו אינה אלא זמנית בלבד ובעת דוחקו הם עוזבים אותו לנפשו. "איש את קדשיו לו יהיו" בא להזכירנו וללמדנו מי הם רעינו, אוהבינו ופרקליטינו המוכנים להמליץ טוב בעדנו לפני אדון כל. הם עמנו בקביעות - "לו יהיו". חובתנו היא איפוא, לטפח ידידות זו - להרבות אוהבים כאלה במשך כל ימי חיינו, ולהנות מחברתם כל הימים.&lt;/ref&gt;."תורה ומעשים טובים בלבד" - כלשון המשנה באבות - הם הידידים הנאמנים הממשיכים ללוות את האדם עד לפני כסא הכבוד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מעשיו </ins>הטובים של אדם מקדמים והולכים לפניו לעולם הבא לשומרו מכל רע ולסנגר עליו בפני בית דין של מעלה.בפרקי דרבי אליעזר {{מקור|פרק לד|כן}} מובא: "שלושה אוהבים יש לו לאדם בחייו, ואלו הן: בניו ובני ביתו, וממונו, ומעשיו הטובים. ובשעת פטירתו מן העולם, הוא מכניס לבניו ובני ביתו ואומר להם: בבקשה מכם בואו והצילוני מן המוות הרע הזה. והן משיבין אותו ואומרים לו: ולא שמעת שאין שלטון ביום המוות? ולא כן כתוב: 'אח לא פדה יפדה איש...'. אלא לך לשלום, ונוח על משכבך.... וכשהוא רואה כן, מכניס את ממונו ואומר לו: הרבה טרחתי עליך יומם ולילה, בבקשה ממך פדני מן המוות והצילני. משיבו הממון: הלא שמעת 'לא יועיל הון ביום עברה'~. אדם זה מכניס מעשיו הטובים, ואומר להם: בואו והצילוני מן המוות הזה, והחזיקו אותי, ואל תניחוני לצאת מן העולם שעדיין יש לכם תוחלת עלי אם אנצל. והן אומרים לו: לך לשלום, עד שלא תלך לשם, אנו מקדימים אותך, שנאמר: והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך".וכן מובא במסכת אבות {{מקור|ו, ט|כן}}: "... בשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד, שנאמר {{מקור|משלי ו, כב|כן}}: 'בהתהלכך תנחה אותך, בשכבך תשמור עליך, והקיצות היא תשיחך'. 'בהתהלכך תנחה אותך' - בעולם הזה; 'בשכבך תשמור עליך' - בקבר; 'והקיצות היא תשיחך' - לעולם הבא".חז"ל משלו על כך משל לאדם שהיו לו שלושה ידידים: ראובן, שמעון ולוי. את ראובן אהב מאוד ונראה היה לו כי האהבה היא הדדית. גם שמעון נחשב בעיניו לידיד טוב אם כי לא ידיד נפש כראובן. עם לוי היו לו יחסים רופפים יותר מאשר עם שאר ידידיו, ומעולם לא החשיב במיוחד את הקשרים שביניהם.יום אחד נקרא האיש להתיצב בפני המלך. סיבת הקריאה אל המלך לא היתה ידועה, לפיכך נבהל האיש מאוד בחששו מפני הצפוי לו. "אולי הלשינו עלי", אמר, "ואם כן צפוי אני לעונש מוות". בצר לו פנה אל חבריו בבקשה לבוא עמו אל המלך ולהמליץ טוב בעדו. לתדהמתו הרבה סירב ראובן שאותו חשב לידידו הנאמן - להילוות אליו. גם שמעון חברו השיב את פניו ריקם. הוא אמנם הסכים ללכת עמו כברת דרך, אולם מראש אמר לו כי הוא מוכן ללוותו עד שער המלך בלבד.בלית ברירה פנה אל לוי, אף על פי שלאחר ששני הידידים הגדולים סירבו להכנס עמו אל המלך ניתן היה לצפות שהשלישי בודאי לא יסכים. להפתעתו הרבה של האיש נענה לוי ברצון לבוא אל המלך ואף הבטיח שיעשה כל מאמץ כדי לסנגר עליו.סופו של דבר: ראובן כלל לא הטריח עצמו ללוות את הידיד. שמעון ליווהו עד פתח ארמון המלוכה כפי שהבטיח, אך לא נכנס פנימה, ולוי נכנס אל המלך, המליץ טוב בעדו והצילו.הממון שחביב על האדם ביותר דומה לראובן. במשך כל ימי חיי האדם מתחזה הרכוש כידיד דגול של האדם ומוליכו שולל. לאדם נדמה כי על ידי העושר והכבוד הוא מבטיח את עצמו מפני צרות וסבל, אך יום המוות שהוא שעת מבחן לידידות אמת חושף את המציאות האמיתית.בני המשפחה והידידים משולים הם לשמעון. הם אמנם אינם נוטשים את האדם בעת פטירתו הם מבכים אותו ומלווים אותו עד הקבר. אך שם הם נפרדים ממנו ועוזבים אותו לנפשו&lt;ref&gt; על פי משל זה, יש שביארו את הפסוק בפרשת כי תשא (שמות לד): "והיה נכון לבקר" - אם העולם הזה דומה ללילה והעולם הבא ליום, הרי שעת בוא האדם לעולם האמת היא הבוקר. כל ימי חייו צריך האדם להכין עצמו לבוקר ההוא. ומדוע? לפי שביום ההוא: "ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר", "ונצבת" - לדין. "ואיש לא יעלה עמך" - דע שחבריך ואוהביך לא יעלו עמך לראש ההר. הם ילווך עד הקבר ולא יותר. "וגם איש אל ירא בכל ההר" - אל תצפה לעזרה כלשהי מהם. "גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא". אפילו הרכוש שחשבתו לידיד אמת לא יעזור. הוא לא יגיע אפילו עד "מול ההר ההוא". את הפסוק בפרשת נשא (במדבר ה, י): "ואיש את קדשיו לו יהיו", פירש החפץ חיים: רכושו האמיתי של אדם הוא אך ורק פירות עמלו הרוחני. עניני קדושה בהם הוא מתעסק - תורה, מצוות, תפילה וכדומה - הם קנייניו הנצחיים. הם ילווהו בחייו ובמותו. רק "קדשיו - לו יהיו" באמת. כל זולתם - קרי: הפעולות והענינים הנעשים מכח היצר הרע ובני לוויתו - אינם מהווים קנין אמיתי. ידידי שקר הם, הנראים אמנם לאדם כאוהבים, אך כל התחברותם אליו אינה אלא זמנית בלבד ובעת דוחקו הם עוזבים אותו לנפשו. "איש את קדשיו לו יהיו" בא להזכירנו וללמדנו מי הם רעינו, אוהבינו ופרקליטינו המוכנים להמליץ טוב בעדנו לפני אדון כל. הם עמנו בקביעות - "לו יהיו". חובתנו היא איפוא, לטפח ידידות זו - להרבות אוהבים כאלה במשך כל ימי חיינו, ולהנות מחברתם כל הימים.&lt;/ref&gt;."תורה ומעשים טובים בלבד" - כלשון המשנה באבות - הם הידידים הנאמנים הממשיכים ללוות את האדם עד לפני כסא הכבוד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-74527:rev-76307:php=table --> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9A_%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%9A&diff=74527&oldid=prev 2012-09-05T08:35:28Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:35, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מעשיו </del>הטובים של אדם מקדמים והולכים לפניו לעולם הבא לשומרו מכל רע ולסנגר עליו בפני בית דין של מעלה.בפרקי דרבי אליעזר {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>פרק לד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} מובא: "שלושה אוהבים יש לו לאדם בחייו, ואלו הן: בניו ובני ביתו, וממונו, ומעשיו הטובים. ובשעת פטירתו מן העולם, הוא מכניס לבניו ובני ביתו ואומר להם: בבקשה מכם בואו והצילוני מן המוות הרע הזה. והן משיבין אותו ואומרים לו: ולא שמעת שאין שלטון ביום המוות? ולא כן כתוב: 'אח לא פדה יפדה איש...'. אלא לך לשלום, ונוח על משכבך.... וכשהוא רואה כן, מכניס את ממונו ואומר לו: הרבה טרחתי עליך יומם ולילה, בבקשה ממך פדני מן המוות והצילני. משיבו הממון: הלא שמעת 'לא יועיל הון ביום עברה'~. אדם זה מכניס מעשיו הטובים, ואומר להם: בואו והצילוני מן המוות הזה, והחזיקו אותי, ואל תניחוני לצאת מן העולם שעדיין יש לכם תוחלת עלי אם אנצל. והן אומרים לו: לך לשלום, עד שלא תלך לשם, אנו מקדימים אותך, שנאמר: והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך".וכן מובא במסכת אבות {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ו, ט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}: "... בשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד, שנאמר {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>משלי ו, כב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}: 'בהתהלכך תנחה אותך, בשכבך תשמור עליך, והקיצות היא תשיחך'. 'בהתהלכך תנחה אותך' - בעולם הזה; 'בשכבך תשמור עליך' - בקבר; 'והקיצות היא תשיחך' - לעולם הבא".חז"ל משלו על כך משל לאדם שהיו לו שלושה ידידים: ראובן, שמעון ולוי. את ראובן אהב מאוד ונראה היה לו כי האהבה היא הדדית. גם שמעון נחשב בעיניו לידיד טוב אם כי לא ידיד נפש כראובן. עם לוי היו לו יחסים רופפים יותר מאשר עם שאר ידידיו, ומעולם לא החשיב במיוחד את הקשרים שביניהם.יום אחד נקרא האיש להתיצב בפני המלך. סיבת הקריאה אל המלך לא היתה ידועה, לפיכך נבהל האיש מאוד בחששו מפני הצפוי לו. "אולי הלשינו עלי", אמר, "ואם כן צפוי אני לעונש מוות". בצר לו פנה אל חבריו בבקשה לבוא עמו אל המלך ולהמליץ טוב בעדו. לתדהמתו הרבה סירב ראובן שאותו חשב לידידו הנאמן - להילוות אליו. גם שמעון חברו השיב את פניו ריקם. הוא אמנם הסכים ללכת עמו כברת דרך, אולם מראש אמר לו כי הוא מוכן ללוותו עד שער המלך בלבד.בלית ברירה פנה אל לוי, אף על פי שלאחר ששני הידידים הגדולים סירבו להכנס עמו אל המלך ניתן היה לצפות שהשלישי בודאי לא יסכים. להפתעתו הרבה של האיש נענה לוי ברצון לבוא אל המלך ואף הבטיח שיעשה כל מאמץ כדי לסנגר עליו.סופו של דבר: ראובן כלל לא הטריח עצמו ללוות את הידיד. שמעון ליווהו עד פתח ארמון המלוכה כפי שהבטיח, אך לא נכנס פנימה, ולוי נכנס אל המלך, המליץ טוב בעדו והצילו.הממון שחביב על האדם ביותר דומה לראובן. במשך כל ימי חיי האדם מתחזה הרכוש כידיד דגול של האדם ומוליכו שולל. לאדם נדמה כי על ידי העושר והכבוד הוא מבטיח את עצמו מפני צרות וסבל, אך יום המוות שהוא שעת מבחן לידידות אמת חושף את המציאות האמיתית.בני המשפחה והידידים משולים הם לשמעון. הם אמנם אינם נוטשים את האדם בעת פטירתו הם מבכים אותו ומלווים אותו עד הקבר. אך שם הם נפרדים ממנו ועוזבים אותו לנפשו&lt;ref&gt; על פי משל זה, יש שביארו את הפסוק בפרשת כי תשא (שמות לד): "והיה נכון לבקר" - אם העולם הזה דומה ללילה והעולם הבא ליום, הרי שעת בוא האדם לעולם האמת היא הבוקר. כל ימי חייו צריך האדם להכין עצמו לבוקר ההוא. ומדוע? לפי שביום ההוא: "ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר", "ונצבת" - לדין. "ואיש לא יעלה עמך" - דע שחבריך ואוהביך לא יעלו עמך לראש ההר. הם ילווך עד הקבר ולא יותר. "וגם איש אל ירא בכל ההר" - אל תצפה לעזרה כלשהי מהם. "גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא". אפילו הרכוש שחשבתו לידיד אמת לא יעזור. הוא לא יגיע אפילו עד "מול ההר ההוא". את הפסוק בפרשת נשא (במדבר ה, י): "ואיש את קדשיו לו יהיו", פירש החפץ חיים: רכושו האמיתי של אדם הוא אך ורק פירות עמלו הרוחני. עניני קדושה בהם הוא מתעסק - תורה, מצוות, תפילה וכדומה - הם קנייניו הנצחיים. הם ילווהו בחייו ובמותו. רק "קדשיו - לו יהיו" באמת. כל זולתם - קרי: הפעולות והענינים הנעשים מכח היצר הרע ובני לוויתו - אינם מהווים קנין אמיתי. ידידי שקר הם, הנראים אמנם לאדם כאוהבים, אך כל התחברותם אליו אינה אלא זמנית בלבד ובעת דוחקו הם עוזבים אותו לנפשו. "איש את קדשיו לו יהיו" בא להזכירנו וללמדנו מי הם רעינו, אוהבינו ופרקליטינו המוכנים להמליץ טוב בעדנו לפני אדון כל. הם עמנו בקביעות - "לו יהיו". חובתנו היא איפוא, לטפח ידידות זו - להרבות אוהבים כאלה במשך כל ימי חיינו, ולהנות מחברתם כל הימים.&lt;/ref&gt;."תורה ומעשים טובים בלבד" - כלשון המשנה באבות - הם הידידים הנאמנים הממשיכים ללוות את האדם עד לפני כסא הכבוד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מעשיו </ins>הטובים של אדם מקדמים והולכים לפניו לעולם הבא לשומרו מכל רע ולסנגר עליו בפני בית דין של מעלה.בפרקי דרבי אליעזר {{מקור|פרק לד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} מובא: "שלושה אוהבים יש לו לאדם בחייו, ואלו הן: בניו ובני ביתו, וממונו, ומעשיו הטובים. ובשעת פטירתו מן העולם, הוא מכניס לבניו ובני ביתו ואומר להם: בבקשה מכם בואו והצילוני מן המוות הרע הזה. והן משיבין אותו ואומרים לו: ולא שמעת שאין שלטון ביום המוות? ולא כן כתוב: 'אח לא פדה יפדה איש...'. אלא לך לשלום, ונוח על משכבך.... וכשהוא רואה כן, מכניס את ממונו ואומר לו: הרבה טרחתי עליך יומם ולילה, בבקשה ממך פדני מן המוות והצילני. משיבו הממון: הלא שמעת 'לא יועיל הון ביום עברה'~. אדם זה מכניס מעשיו הטובים, ואומר להם: בואו והצילוני מן המוות הזה, והחזיקו אותי, ואל תניחוני לצאת מן העולם שעדיין יש לכם תוחלת עלי אם אנצל. והן אומרים לו: לך לשלום, עד שלא תלך לשם, אנו מקדימים אותך, שנאמר: והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך".וכן מובא במסכת אבות {{מקור|ו, ט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}: "... בשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד, שנאמר {{מקור|משלי ו, כב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}: 'בהתהלכך תנחה אותך, בשכבך תשמור עליך, והקיצות היא תשיחך'. 'בהתהלכך תנחה אותך' - בעולם הזה; 'בשכבך תשמור עליך' - בקבר; 'והקיצות היא תשיחך' - לעולם הבא".חז"ל משלו על כך משל לאדם שהיו לו שלושה ידידים: ראובן, שמעון ולוי. את ראובן אהב מאוד ונראה היה לו כי האהבה היא הדדית. גם שמעון נחשב בעיניו לידיד טוב אם כי לא ידיד נפש כראובן. עם לוי היו לו יחסים רופפים יותר מאשר עם שאר ידידיו, ומעולם לא החשיב במיוחד את הקשרים שביניהם.יום אחד נקרא האיש להתיצב בפני המלך. סיבת הקריאה אל המלך לא היתה ידועה, לפיכך נבהל האיש מאוד בחששו מפני הצפוי לו. "אולי הלשינו עלי", אמר, "ואם כן צפוי אני לעונש מוות". בצר לו פנה אל חבריו בבקשה לבוא עמו אל המלך ולהמליץ טוב בעדו. לתדהמתו הרבה סירב ראובן שאותו חשב לידידו הנאמן - להילוות אליו. גם שמעון חברו השיב את פניו ריקם. הוא אמנם הסכים ללכת עמו כברת דרך, אולם מראש אמר לו כי הוא מוכן ללוותו עד שער המלך בלבד.בלית ברירה פנה אל לוי, אף על פי שלאחר ששני הידידים הגדולים סירבו להכנס עמו אל המלך ניתן היה לצפות שהשלישי בודאי לא יסכים. להפתעתו הרבה של האיש נענה לוי ברצון לבוא אל המלך ואף הבטיח שיעשה כל מאמץ כדי לסנגר עליו.סופו של דבר: ראובן כלל לא הטריח עצמו ללוות את הידיד. שמעון ליווהו עד פתח ארמון המלוכה כפי שהבטיח, אך לא נכנס פנימה, ולוי נכנס אל המלך, המליץ טוב בעדו והצילו.הממון שחביב על האדם ביותר דומה לראובן. במשך כל ימי חיי האדם מתחזה הרכוש כידיד דגול של האדם ומוליכו שולל. לאדם נדמה כי על ידי העושר והכבוד הוא מבטיח את עצמו מפני צרות וסבל, אך יום המוות שהוא שעת מבחן לידידות אמת חושף את המציאות האמיתית.בני המשפחה והידידים משולים הם לשמעון. הם אמנם אינם נוטשים את האדם בעת פטירתו הם מבכים אותו ומלווים אותו עד הקבר. אך שם הם נפרדים ממנו ועוזבים אותו לנפשו&lt;ref&gt; על פי משל זה, יש שביארו את הפסוק בפרשת כי תשא (שמות לד): "והיה נכון לבקר" - אם העולם הזה דומה ללילה והעולם הבא ליום, הרי שעת בוא האדם לעולם האמת היא הבוקר. כל ימי חייו צריך האדם להכין עצמו לבוקר ההוא. ומדוע? לפי שביום ההוא: "ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר", "ונצבת" - לדין. "ואיש לא יעלה עמך" - דע שחבריך ואוהביך לא יעלו עמך לראש ההר. הם ילווך עד הקבר ולא יותר. "וגם איש אל ירא בכל ההר" - אל תצפה לעזרה כלשהי מהם. "גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא". אפילו הרכוש שחשבתו לידיד אמת לא יעזור. הוא לא יגיע אפילו עד "מול ההר ההוא". את הפסוק בפרשת נשא (במדבר ה, י): "ואיש את קדשיו לו יהיו", פירש החפץ חיים: רכושו האמיתי של אדם הוא אך ורק פירות עמלו הרוחני. עניני קדושה בהם הוא מתעסק - תורה, מצוות, תפילה וכדומה - הם קנייניו הנצחיים. הם ילווהו בחייו ובמותו. רק "קדשיו - לו יהיו" באמת. כל זולתם - קרי: הפעולות והענינים הנעשים מכח היצר הרע ובני לוויתו - אינם מהווים קנין אמיתי. ידידי שקר הם, הנראים אמנם לאדם כאוהבים, אך כל התחברותם אליו אינה אלא זמנית בלבד ובעת דוחקו הם עוזבים אותו לנפשו. "איש את קדשיו לו יהיו" בא להזכירנו וללמדנו מי הם רעינו, אוהבינו ופרקליטינו המוכנים להמליץ טוב בעדנו לפני אדון כל. הם עמנו בקביעות - "לו יהיו". חובתנו היא איפוא, לטפח ידידות זו - להרבות אוהבים כאלה במשך כל ימי חיינו, ולהנות מחברתם כל הימים.&lt;/ref&gt;."תורה ומעשים טובים בלבד" - כלשון המשנה באבות - הם הידידים הנאמנים הממשיכים ללוות את האדם עד לפני כסא הכבוד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-26942:rev-74527:php=table --> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9A_%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%9A&diff=26942&oldid=prev 2009-03-12T13:09:37Z

<p>הוספת קטגוריה בתבנית מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:09, 12 במרץ 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מעשיו הטובים של אדם מקדמים והולכים לפניו לעולם הבא לשומרו מכל רע ולסנגר עליו בפני בית דין של מעלה.בפרקי דרבי אליעזר {{מקור|פרק לד}} מובא: "שלושה אוהבים יש לו לאדם בחייו, ואלו הן: בניו ובני ביתו, וממונו, ומעשיו הטובים. ובשעת פטירתו מן העולם, הוא מכניס לבניו ובני ביתו ואומר להם: בבקשה מכם בואו והצילוני מן המוות הרע הזה. והן משיבין אותו ואומרים לו: ולא שמעת שאין שלטון ביום המוות? ולא כן כתוב: 'אח לא פדה יפדה איש...'. אלא לך לשלום, ונוח על משכבך.... וכשהוא רואה כן, מכניס את ממונו ואומר לו: הרבה טרחתי עליך יומם ולילה, בבקשה ממך פדני מן המוות והצילני. משיבו הממון: הלא שמעת 'לא יועיל הון ביום עברה'~. אדם זה מכניס מעשיו הטובים, ואומר להם: בואו והצילוני מן המוות הזה, והחזיקו אותי, ואל תניחוני לצאת מן העולם שעדיין יש לכם תוחלת עלי אם אנצל. והן אומרים לו: לך לשלום, עד שלא תלך לשם, אנו מקדימים אותך, שנאמר: והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך".וכן מובא במסכת אבות {{מקור|ו, ט}}: "... בשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד, שנאמר {{מקור|משלי ו, כב}}: 'בהתהלכך תנחה אותך, בשכבך תשמור עליך, והקיצות היא תשיחך'. 'בהתהלכך תנחה אותך' - בעולם הזה; 'בשכבך תשמור עליך' - בקבר; 'והקיצות היא תשיחך' - לעולם הבא".חז"ל משלו על כך משל לאדם שהיו לו שלושה ידידים: ראובן, שמעון ולוי. את ראובן אהב מאוד ונראה היה לו כי האהבה היא הדדית. גם שמעון נחשב בעיניו לידיד טוב אם כי לא ידיד נפש כראובן. עם לוי היו לו יחסים רופפים יותר מאשר עם שאר ידידיו, ומעולם לא החשיב במיוחד את הקשרים שביניהם.יום אחד נקרא האיש להתיצב בפני המלך. סיבת הקריאה אל המלך לא היתה ידועה, לפיכך נבהל האיש מאוד בחששו מפני הצפוי לו. "אולי הלשינו עלי", אמר, "ואם כן צפוי אני לעונש מוות". בצר לו פנה אל חבריו בבקשה לבוא עמו אל המלך ולהמליץ טוב בעדו. לתדהמתו הרבה סירב ראובן שאותו חשב לידידו הנאמן - להילוות אליו. גם שמעון חברו השיב את פניו ריקם. הוא אמנם הסכים ללכת עמו כברת דרך, אולם מראש אמר לו כי הוא מוכן ללוותו עד שער המלך בלבד.בלית ברירה פנה אל לוי, אף על פי שלאחר ששני הידידים הגדולים סירבו להכנס עמו אל המלך ניתן היה לצפות שהשלישי בודאי לא יסכים. להפתעתו הרבה של האיש נענה לוי ברצון לבוא אל המלך ואף הבטיח שיעשה כל מאמץ כדי לסנגר עליו.סופו של דבר: ראובן כלל לא הטריח עצמו ללוות את הידיד. שמעון ליווהו עד פתח ארמון המלוכה כפי שהבטיח, אך לא נכנס פנימה, ולוי נכנס אל המלך, המליץ טוב בעדו והצילו.הממון שחביב על האדם ביותר דומה לראובן. במשך כל ימי חיי האדם מתחזה הרכוש כידיד דגול של האדם ומוליכו שולל. לאדם נדמה כי על ידי העושר והכבוד הוא מבטיח את עצמו מפני צרות וסבל, אך יום המוות שהוא שעת מבחן לידידות אמת חושף את המציאות האמיתית.בני המשפחה והידידים משולים הם לשמעון. הם אמנם אינם נוטשים את האדם בעת פטירתו הם מבכים אותו ומלווים אותו עד הקבר. אך שם הם נפרדים ממנו ועוזבים אותו לנפשו&lt;ref&gt; על פי משל זה, יש שביארו את הפסוק בפרשת כי תשא (שמות לד): "והיה נכון לבקר" - אם העולם הזה דומה ללילה והעולם הבא ליום, הרי שעת בוא האדם לעולם האמת היא הבוקר. כל ימי חייו צריך האדם להכין עצמו לבוקר ההוא. ומדוע? לפי שביום ההוא: "ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר", "ונצבת" - לדין. "ואיש לא יעלה עמך" - דע שחבריך ואוהביך לא יעלו עמך לראש ההר. הם ילווך עד הקבר ולא יותר. "וגם איש אל ירא בכל ההר" - אל תצפה לעזרה כלשהי מהם. "גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא". אפילו הרכוש שחשבתו לידיד אמת לא יעזור. הוא לא יגיע אפילו עד "מול ההר ההוא". את הפסוק בפרשת נשא (במדבר ה, י): "ואיש את קדשיו לו יהיו", פירש החפץ חיים: רכושו האמיתי של אדם הוא אך ורק פירות עמלו הרוחני. עניני קדושה בהם הוא מתעסק - תורה, מצוות, תפילה וכדומה - הם קנייניו הנצחיים. הם ילווהו בחייו ובמותו. רק "קדשיו - לו יהיו" באמת. כל זולתם - קרי: הפעולות והענינים הנעשים מכח היצר הרע ובני לוויתו - אינם מהווים קנין אמיתי. ידידי שקר הם, הנראים אמנם לאדם כאוהבים, אך כל התחברותם אליו אינה אלא זמנית בלבד ובעת דוחקו הם עוזבים אותו לנפשו. "איש את קדשיו לו יהיו" בא להזכירנו וללמדנו מי הם רעינו, אוהבינו ופרקליטינו המוכנים להמליץ טוב בעדנו לפני אדון כל. הם עמנו בקביעות - "לו יהיו". חובתנו היא איפוא, לטפח ידידות זו - להרבות אוהבים כאלה במשך כל ימי חיינו, ולהנות מחברתם כל הימים.&lt;/ref&gt;."תורה ומעשים טובים בלבד" - כלשון המשנה באבות - הם הידידים הנאמנים הממשיכים ללוות את האדם עד לפני כסא הכבוד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מעשיו הטובים של אדם מקדמים והולכים לפניו לעולם הבא לשומרו מכל רע ולסנגר עליו בפני בית דין של מעלה.בפרקי דרבי אליעזר {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>פרק לד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} מובא: "שלושה אוהבים יש לו לאדם בחייו, ואלו הן: בניו ובני ביתו, וממונו, ומעשיו הטובים. ובשעת פטירתו מן העולם, הוא מכניס לבניו ובני ביתו ואומר להם: בבקשה מכם בואו והצילוני מן המוות הרע הזה. והן משיבין אותו ואומרים לו: ולא שמעת שאין שלטון ביום המוות? ולא כן כתוב: 'אח לא פדה יפדה איש...'. אלא לך לשלום, ונוח על משכבך.... וכשהוא רואה כן, מכניס את ממונו ואומר לו: הרבה טרחתי עליך יומם ולילה, בבקשה ממך פדני מן המוות והצילני. משיבו הממון: הלא שמעת 'לא יועיל הון ביום עברה'~. אדם זה מכניס מעשיו הטובים, ואומר להם: בואו והצילוני מן המוות הזה, והחזיקו אותי, ואל תניחוני לצאת מן העולם שעדיין יש לכם תוחלת עלי אם אנצל. והן אומרים לו: לך לשלום, עד שלא תלך לשם, אנו מקדימים אותך, שנאמר: והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך".וכן מובא במסכת אבות {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>ו, ט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}: "... בשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד, שנאמר {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>משלי ו, כב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}: 'בהתהלכך תנחה אותך, בשכבך תשמור עליך, והקיצות היא תשיחך'. 'בהתהלכך תנחה אותך' - בעולם הזה; 'בשכבך תשמור עליך' - בקבר; 'והקיצות היא תשיחך' - לעולם הבא".חז"ל משלו על כך משל לאדם שהיו לו שלושה ידידים: ראובן, שמעון ולוי. את ראובן אהב מאוד ונראה היה לו כי האהבה היא הדדית. גם שמעון נחשב בעיניו לידיד טוב אם כי לא ידיד נפש כראובן. עם לוי היו לו יחסים רופפים יותר מאשר עם שאר ידידיו, ומעולם לא החשיב במיוחד את הקשרים שביניהם.יום אחד נקרא האיש להתיצב בפני המלך. סיבת הקריאה אל המלך לא היתה ידועה, לפיכך נבהל האיש מאוד בחששו מפני הצפוי לו. "אולי הלשינו עלי", אמר, "ואם כן צפוי אני לעונש מוות". בצר לו פנה אל חבריו בבקשה לבוא עמו אל המלך ולהמליץ טוב בעדו. לתדהמתו הרבה סירב ראובן שאותו חשב לידידו הנאמן - להילוות אליו. גם שמעון חברו השיב את פניו ריקם. הוא אמנם הסכים ללכת עמו כברת דרך, אולם מראש אמר לו כי הוא מוכן ללוותו עד שער המלך בלבד.בלית ברירה פנה אל לוי, אף על פי שלאחר ששני הידידים הגדולים סירבו להכנס עמו אל המלך ניתן היה לצפות שהשלישי בודאי לא יסכים. להפתעתו הרבה של האיש נענה לוי ברצון לבוא אל המלך ואף הבטיח שיעשה כל מאמץ כדי לסנגר עליו.סופו של דבר: ראובן כלל לא הטריח עצמו ללוות את הידיד. שמעון ליווהו עד פתח ארמון המלוכה כפי שהבטיח, אך לא נכנס פנימה, ולוי נכנס אל המלך, המליץ טוב בעדו והצילו.הממון שחביב על האדם ביותר דומה לראובן. במשך כל ימי חיי האדם מתחזה הרכוש כידיד דגול של האדם ומוליכו שולל. לאדם נדמה כי על ידי העושר והכבוד הוא מבטיח את עצמו מפני צרות וסבל, אך יום המוות שהוא שעת מבחן לידידות אמת חושף את המציאות האמיתית.בני המשפחה והידידים משולים הם לשמעון. הם אמנם אינם נוטשים את האדם בעת פטירתו הם מבכים אותו ומלווים אותו עד הקבר. אך שם הם נפרדים ממנו ועוזבים אותו לנפשו&lt;ref&gt; על פי משל זה, יש שביארו את הפסוק בפרשת כי תשא (שמות לד): "והיה נכון לבקר" - אם העולם הזה דומה ללילה והעולם הבא ליום, הרי שעת בוא האדם לעולם האמת היא הבוקר. כל ימי חייו צריך האדם להכין עצמו לבוקר ההוא. ומדוע? לפי שביום ההוא: "ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר", "ונצבת" - לדין. "ואיש לא יעלה עמך" - דע שחבריך ואוהביך לא יעלו עמך לראש ההר. הם ילווך עד הקבר ולא יותר. "וגם איש אל ירא בכל ההר" - אל תצפה לעזרה כלשהי מהם. "גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא". אפילו הרכוש שחשבתו לידיד אמת לא יעזור. הוא לא יגיע אפילו עד "מול ההר ההוא". את הפסוק בפרשת נשא (במדבר ה, י): "ואיש את קדשיו לו יהיו", פירש החפץ חיים: רכושו האמיתי של אדם הוא אך ורק פירות עמלו הרוחני. עניני קדושה בהם הוא מתעסק - תורה, מצוות, תפילה וכדומה - הם קנייניו הנצחיים. הם ילווהו בחייו ובמותו. רק "קדשיו - לו יהיו" באמת. כל זולתם - קרי: הפעולות והענינים הנעשים מכח היצר הרע ובני לוויתו - אינם מהווים קנין אמיתי. ידידי שקר הם, הנראים אמנם לאדם כאוהבים, אך כל התחברותם אליו אינה אלא זמנית בלבד ובעת דוחקו הם עוזבים אותו לנפשו. "איש את קדשיו לו יהיו" בא להזכירנו וללמדנו מי הם רעינו, אוהבינו ופרקליטינו המוכנים להמליץ טוב בעדנו לפני אדון כל. הם עמנו בקביעות - "לו יהיו". חובתנו היא איפוא, לטפח ידידות זו - להרבות אוהבים כאלה במשך כל ימי חיינו, ולהנות מחברתם כל הימים.&lt;/ref&gt;."תורה ומעשים טובים בלבד" - כלשון המשנה באבות - הם הידידים הנאמנים הממשיכים ללוות את האדם עד לפני כסא הכבוד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-23891:rev-26942:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9A_%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%9A&diff=23891&oldid=prev 2009-02-16T12:34:01Z

<p>הורדת סוגריים מתבנית:מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:34, 16 בפברואר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מעשיו הטובים של אדם מקדמים והולכים לפניו לעולם הבא לשומרו מכל רע ולסנגר עליו בפני בית דין של מעלה.בפרקי דרבי אליעזר {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>פרק לד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} מובא: "שלושה אוהבים יש לו לאדם בחייו, ואלו הן: בניו ובני ביתו, וממונו, ומעשיו הטובים. ובשעת פטירתו מן העולם, הוא מכניס לבניו ובני ביתו ואומר להם: בבקשה מכם בואו והצילוני מן המוות הרע הזה. והן משיבין אותו ואומרים לו: ולא שמעת שאין שלטון ביום המוות? ולא כן כתוב: 'אח לא פדה יפדה איש...'. אלא לך לשלום, ונוח על משכבך.... וכשהוא רואה כן, מכניס את ממונו ואומר לו: הרבה טרחתי עליך יומם ולילה, בבקשה ממך פדני מן המוות והצילני. משיבו הממון: הלא שמעת 'לא יועיל הון ביום עברה'~. אדם זה מכניס מעשיו הטובים, ואומר להם: בואו והצילוני מן המוות הזה, והחזיקו אותי, ואל תניחוני לצאת מן העולם שעדיין יש לכם תוחלת עלי אם אנצל. והן אומרים לו: לך לשלום, עד שלא תלך לשם, אנו מקדימים אותך, שנאמר: והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך".וכן מובא במסכת אבות {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ו, ט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}: "... בשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד, שנאמר {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>משלי ו, כב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}: 'בהתהלכך תנחה אותך, בשכבך תשמור עליך, והקיצות היא תשיחך'. 'בהתהלכך תנחה אותך' - בעולם הזה; 'בשכבך תשמור עליך' - בקבר; 'והקיצות היא תשיחך' - לעולם הבא".חז"ל משלו על כך משל לאדם שהיו לו שלושה ידידים: ראובן, שמעון ולוי. את ראובן אהב מאוד ונראה היה לו כי האהבה היא הדדית. גם שמעון נחשב בעיניו לידיד טוב אם כי לא ידיד נפש כראובן. עם לוי היו לו יחסים רופפים יותר מאשר עם שאר ידידיו, ומעולם לא החשיב במיוחד את הקשרים שביניהם.יום אחד נקרא האיש להתיצב בפני המלך. סיבת הקריאה אל המלך לא היתה ידועה, לפיכך נבהל האיש מאוד בחששו מפני הצפוי לו. "אולי הלשינו עלי", אמר, "ואם כן צפוי אני לעונש מוות". בצר לו פנה אל חבריו בבקשה לבוא עמו אל המלך ולהמליץ טוב בעדו. לתדהמתו הרבה סירב ראובן שאותו חשב לידידו הנאמן - להילוות אליו. גם שמעון חברו השיב את פניו ריקם. הוא אמנם הסכים ללכת עמו כברת דרך, אולם מראש אמר לו כי הוא מוכן ללוותו עד שער המלך בלבד.בלית ברירה פנה אל לוי, אף על פי שלאחר ששני הידידים הגדולים סירבו להכנס עמו אל המלך ניתן היה לצפות שהשלישי בודאי לא יסכים. להפתעתו הרבה של האיש נענה לוי ברצון לבוא אל המלך ואף הבטיח שיעשה כל מאמץ כדי לסנגר עליו.סופו של דבר: ראובן כלל לא הטריח עצמו ללוות את הידיד. שמעון ליווהו עד פתח ארמון המלוכה כפי שהבטיח, אך לא נכנס פנימה, ולוי נכנס אל המלך, המליץ טוב בעדו והצילו.הממון שחביב על האדם ביותר דומה לראובן. במשך כל ימי חיי האדם מתחזה הרכוש כידיד דגול של האדם ומוליכו שולל. לאדם נדמה כי על ידי העושר והכבוד הוא מבטיח את עצמו מפני צרות וסבל, אך יום המוות שהוא שעת מבחן לידידות אמת חושף את המציאות האמיתית.בני המשפחה והידידים משולים הם לשמעון. הם אמנם אינם נוטשים את האדם בעת פטירתו הם מבכים אותו ומלווים אותו עד הקבר. אך שם הם נפרדים ממנו ועוזבים אותו לנפשו&lt;ref&gt; על פי משל זה, יש שביארו את הפסוק בפרשת כי תשא (שמות לד): "והיה נכון לבקר" - אם העולם הזה דומה ללילה והעולם הבא ליום, הרי שעת בוא האדם לעולם האמת היא הבוקר. כל ימי חייו צריך האדם להכין עצמו לבוקר ההוא. ומדוע? לפי שביום ההוא: "ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר", "ונצבת" - לדין. "ואיש לא יעלה עמך" - דע שחבריך ואוהביך לא יעלו עמך לראש ההר. הם ילווך עד הקבר ולא יותר. "וגם איש אל ירא בכל ההר" - אל תצפה לעזרה כלשהי מהם. "גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא". אפילו הרכוש שחשבתו לידיד אמת לא יעזור. הוא לא יגיע אפילו עד "מול ההר ההוא". את הפסוק בפרשת נשא (במדבר ה, י): "ואיש את קדשיו לו יהיו", פירש החפץ חיים: רכושו האמיתי של אדם הוא אך ורק פירות עמלו הרוחני. עניני קדושה בהם הוא מתעסק - תורה, מצוות, תפילה וכדומה - הם קנייניו הנצחיים. הם ילווהו בחייו ובמותו. רק "קדשיו - לו יהיו" באמת. כל זולתם - קרי: הפעולות והענינים הנעשים מכח היצר הרע ובני לוויתו - אינם מהווים קנין אמיתי. ידידי שקר הם, הנראים אמנם לאדם כאוהבים, אך כל התחברותם אליו אינה אלא זמנית בלבד ובעת דוחקו הם עוזבים אותו לנפשו. "איש את קדשיו לו יהיו" בא להזכירנו וללמדנו מי הם רעינו, אוהבינו ופרקליטינו המוכנים להמליץ טוב בעדנו לפני אדון כל. הם עמנו בקביעות - "לו יהיו". חובתנו היא איפוא, לטפח ידידות זו - להרבות אוהבים כאלה במשך כל ימי חיינו, ולהנות מחברתם כל הימים.&lt;/ref&gt;."תורה ומעשים טובים בלבד" - כלשון המשנה באבות - הם הידידים הנאמנים הממשיכים ללוות את האדם עד לפני כסא הכבוד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מעשיו הטובים של אדם מקדמים והולכים לפניו לעולם הבא לשומרו מכל רע ולסנגר עליו בפני בית דין של מעלה.בפרקי דרבי אליעזר {{מקור|פרק לד}} מובא: "שלושה אוהבים יש לו לאדם בחייו, ואלו הן: בניו ובני ביתו, וממונו, ומעשיו הטובים. ובשעת פטירתו מן העולם, הוא מכניס לבניו ובני ביתו ואומר להם: בבקשה מכם בואו והצילוני מן המוות הרע הזה. והן משיבין אותו ואומרים לו: ולא שמעת שאין שלטון ביום המוות? ולא כן כתוב: 'אח לא פדה יפדה איש...'. אלא לך לשלום, ונוח על משכבך.... וכשהוא רואה כן, מכניס את ממונו ואומר לו: הרבה טרחתי עליך יומם ולילה, בבקשה ממך פדני מן המוות והצילני. משיבו הממון: הלא שמעת 'לא יועיל הון ביום עברה'~. אדם זה מכניס מעשיו הטובים, ואומר להם: בואו והצילוני מן המוות הזה, והחזיקו אותי, ואל תניחוני לצאת מן העולם שעדיין יש לכם תוחלת עלי אם אנצל. והן אומרים לו: לך לשלום, עד שלא תלך לשם, אנו מקדימים אותך, שנאמר: והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך".וכן מובא במסכת אבות {{מקור|ו, ט}}: "... בשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד, שנאמר {{מקור|משלי ו, כב}}: 'בהתהלכך תנחה אותך, בשכבך תשמור עליך, והקיצות היא תשיחך'. 'בהתהלכך תנחה אותך' - בעולם הזה; 'בשכבך תשמור עליך' - בקבר; 'והקיצות היא תשיחך' - לעולם הבא".חז"ל משלו על כך משל לאדם שהיו לו שלושה ידידים: ראובן, שמעון ולוי. את ראובן אהב מאוד ונראה היה לו כי האהבה היא הדדית. גם שמעון נחשב בעיניו לידיד טוב אם כי לא ידיד נפש כראובן. עם לוי היו לו יחסים רופפים יותר מאשר עם שאר ידידיו, ומעולם לא החשיב במיוחד את הקשרים שביניהם.יום אחד נקרא האיש להתיצב בפני המלך. סיבת הקריאה אל המלך לא היתה ידועה, לפיכך נבהל האיש מאוד בחששו מפני הצפוי לו. "אולי הלשינו עלי", אמר, "ואם כן צפוי אני לעונש מוות". בצר לו פנה אל חבריו בבקשה לבוא עמו אל המלך ולהמליץ טוב בעדו. לתדהמתו הרבה סירב ראובן שאותו חשב לידידו הנאמן - להילוות אליו. גם שמעון חברו השיב את פניו ריקם. הוא אמנם הסכים ללכת עמו כברת דרך, אולם מראש אמר לו כי הוא מוכן ללוותו עד שער המלך בלבד.בלית ברירה פנה אל לוי, אף על פי שלאחר ששני הידידים הגדולים סירבו להכנס עמו אל המלך ניתן היה לצפות שהשלישי בודאי לא יסכים. להפתעתו הרבה של האיש נענה לוי ברצון לבוא אל המלך ואף הבטיח שיעשה כל מאמץ כדי לסנגר עליו.סופו של דבר: ראובן כלל לא הטריח עצמו ללוות את הידיד. שמעון ליווהו עד פתח ארמון המלוכה כפי שהבטיח, אך לא נכנס פנימה, ולוי נכנס אל המלך, המליץ טוב בעדו והצילו.הממון שחביב על האדם ביותר דומה לראובן. במשך כל ימי חיי האדם מתחזה הרכוש כידיד דגול של האדם ומוליכו שולל. לאדם נדמה כי על ידי העושר והכבוד הוא מבטיח את עצמו מפני צרות וסבל, אך יום המוות שהוא שעת מבחן לידידות אמת חושף את המציאות האמיתית.בני המשפחה והידידים משולים הם לשמעון. הם אמנם אינם נוטשים את האדם בעת פטירתו הם מבכים אותו ומלווים אותו עד הקבר. אך שם הם נפרדים ממנו ועוזבים אותו לנפשו&lt;ref&gt; על פי משל זה, יש שביארו את הפסוק בפרשת כי תשא (שמות לד): "והיה נכון לבקר" - אם העולם הזה דומה ללילה והעולם הבא ליום, הרי שעת בוא האדם לעולם האמת היא הבוקר. כל ימי חייו צריך האדם להכין עצמו לבוקר ההוא. ומדוע? לפי שביום ההוא: "ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר", "ונצבת" - לדין. "ואיש לא יעלה עמך" - דע שחבריך ואוהביך לא יעלו עמך לראש ההר. הם ילווך עד הקבר ולא יותר. "וגם איש אל ירא בכל ההר" - אל תצפה לעזרה כלשהי מהם. "גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא". אפילו הרכוש שחשבתו לידיד אמת לא יעזור. הוא לא יגיע אפילו עד "מול ההר ההוא". את הפסוק בפרשת נשא (במדבר ה, י): "ואיש את קדשיו לו יהיו", פירש החפץ חיים: רכושו האמיתי של אדם הוא אך ורק פירות עמלו הרוחני. עניני קדושה בהם הוא מתעסק - תורה, מצוות, תפילה וכדומה - הם קנייניו הנצחיים. הם ילווהו בחייו ובמותו. רק "קדשיו - לו יהיו" באמת. כל זולתם - קרי: הפעולות והענינים הנעשים מכח היצר הרע ובני לוויתו - אינם מהווים קנין אמיתי. ידידי שקר הם, הנראים אמנם לאדם כאוהבים, אך כל התחברותם אליו אינה אלא זמנית בלבד ובעת דוחקו הם עוזבים אותו לנפשו. "איש את קדשיו לו יהיו" בא להזכירנו וללמדנו מי הם רעינו, אוהבינו ופרקליטינו המוכנים להמליץ טוב בעדנו לפני אדון כל. הם עמנו בקביעות - "לו יהיו". חובתנו היא איפוא, לטפח ידידות זו - להרבות אוהבים כאלה במשך כל ימי חיינו, ולהנות מחברתם כל הימים.&lt;/ref&gt;."תורה ומעשים טובים בלבד" - כלשון המשנה באבות - הם הידידים הנאמנים הממשיכים ללוות את האדם עד לפני כסא הכבוד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-17653:rev-23891:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9A_%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%9A&diff=17653&oldid=prev 2008-12-16T16:35:30Z

<p>הוספת הערות שוליים</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:35, 16 בדצמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מעשיו הטובים של אדם מקדמים והולכים לפניו לעולם הבא לשומרו מכל רע ולסנגר עליו בפני בית דין של מעלה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מעשיו הטובים של אדם מקדמים והולכים לפניו לעולם הבא לשומרו מכל רע ולסנגר עליו בפני בית דין של מעלה.בפרקי דרבי אליעזר {{מקור|(פרק לד)}} מובא: "שלושה אוהבים יש לו לאדם בחייו, ואלו הן: בניו ובני ביתו, וממונו, ומעשיו הטובים. ובשעת פטירתו מן העולם, הוא מכניס לבניו ובני ביתו ואומר להם: בבקשה מכם בואו והצילוני מן המוות הרע הזה. והן משיבין אותו ואומרים לו: ולא שמעת שאין שלטון ביום המוות? ולא כן כתוב: 'אח לא פדה יפדה איש...'. אלא לך לשלום, ונוח על משכבך.... וכשהוא רואה כן, מכניס את ממונו ואומר לו: הרבה טרחתי עליך יומם ולילה, בבקשה ממך פדני מן המוות והצילני. משיבו הממון: הלא שמעת 'לא יועיל הון ביום עברה'~. אדם זה מכניס מעשיו הטובים, ואומר להם: בואו והצילוני מן המוות הזה, והחזיקו אותי, ואל תניחוני לצאת מן העולם שעדיין יש לכם תוחלת עלי אם אנצל. והן אומרים לו: לך לשלום, עד שלא תלך לשם, אנו מקדימים אותך, שנאמר: והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך".וכן מובא במסכת אבות {{מקור|(ו, ט)}}: "... בשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד, שנאמר {{מקור|(משלי ו, כב)}}: 'בהתהלכך תנחה אותך, בשכבך תשמור עליך, והקיצות היא תשיחך'. 'בהתהלכך תנחה אותך' - בעולם הזה; 'בשכבך תשמור עליך' - בקבר; 'והקיצות היא תשיחך' - לעולם הבא".חז"ל משלו על כך משל לאדם שהיו לו שלושה ידידים: ראובן, שמעון ולוי. את ראובן אהב מאוד ונראה היה לו כי האהבה היא הדדית. גם שמעון נחשב בעיניו לידיד טוב אם כי לא ידיד נפש כראובן. עם לוי היו לו יחסים רופפים יותר מאשר עם שאר ידידיו, ומעולם לא החשיב במיוחד את הקשרים שביניהם.יום אחד נקרא האיש להתיצב בפני המלך. סיבת הקריאה אל המלך לא היתה ידועה, לפיכך נבהל האיש מאוד בחששו מפני הצפוי לו. "אולי הלשינו עלי", אמר, "ואם כן צפוי אני לעונש מוות". בצר לו פנה אל חבריו בבקשה לבוא עמו אל המלך ולהמליץ טוב בעדו. לתדהמתו הרבה סירב ראובן שאותו חשב לידידו הנאמן - להילוות אליו. גם שמעון חברו השיב את פניו ריקם. הוא אמנם הסכים ללכת עמו כברת דרך, אולם מראש אמר לו כי הוא מוכן ללוותו עד שער המלך בלבד.בלית ברירה פנה אל לוי, אף על פי שלאחר ששני הידידים הגדולים סירבו להכנס עמו אל המלך ניתן היה לצפות שהשלישי בודאי לא יסכים. להפתעתו הרבה של האיש נענה לוי ברצון לבוא אל המלך ואף הבטיח שיעשה כל מאמץ כדי לסנגר עליו.סופו של דבר: ראובן כלל לא הטריח עצמו ללוות את הידיד. שמעון ליווהו עד פתח ארמון המלוכה כפי שהבטיח, אך לא נכנס פנימה, ולוי נכנס אל המלך, המליץ טוב בעדו והצילו.הממון שחביב על האדם ביותר דומה לראובן. במשך כל ימי חיי האדם מתחזה הרכוש כידיד דגול של האדם ומוליכו שולל. לאדם נדמה כי על ידי העושר והכבוד הוא מבטיח את עצמו מפני צרות וסבל, אך יום המוות שהוא שעת מבחן לידידות אמת חושף את המציאות האמיתית.בני המשפחה והידידים משולים הם לשמעון. הם אמנם אינם נוטשים את האדם בעת פטירתו הם מבכים אותו ומלווים אותו עד הקבר. אך שם הם נפרדים ממנו ועוזבים אותו לנפשו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt; על פי משל זה, יש שביארו את הפסוק בפרשת כי תשא (שמות לד): "והיה נכון לבקר" - אם העולם הזה דומה ללילה והעולם הבא ליום, הרי שעת בוא האדם לעולם האמת היא הבוקר. כל ימי חייו צריך האדם להכין עצמו לבוקר ההוא. ומדוע? לפי שביום ההוא: "ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר", "ונצבת" - לדין. "ואיש לא יעלה עמך" - דע שחבריך ואוהביך לא יעלו עמך לראש ההר. הם ילווך עד הקבר ולא יותר. "וגם איש אל ירא בכל ההר" - אל תצפה לעזרה כלשהי מהם. "גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא". אפילו הרכוש שחשבתו לידיד אמת לא יעזור. הוא לא יגיע אפילו עד "מול ההר ההוא". את הפסוק בפרשת נשא (במדבר ה, י): "ואיש את קדשיו לו יהיו", פירש החפץ חיים: רכושו האמיתי של אדם הוא אך ורק פירות עמלו הרוחני. עניני קדושה בהם הוא מתעסק - תורה, מצוות, תפילה וכדומה - הם קנייניו הנצחיים. הם ילווהו בחייו ובמותו. רק "קדשיו - לו יהיו" באמת. כל זולתם - קרי: הפעולות והענינים הנעשים מכח היצר הרע ובני לוויתו - אינם מהווים קנין אמיתי. ידידי שקר הם, הנראים אמנם לאדם כאוהבים, אך כל התחברותם אליו אינה אלא זמנית בלבד ובעת דוחקו הם עוזבים אותו לנפשו. "איש את קדשיו לו יהיו" בא להזכירנו וללמדנו מי הם רעינו, אוהבינו ופרקליטינו המוכנים להמליץ טוב בעדנו לפני אדון כל. הם עמנו בקביעות - "לו יהיו". חובתנו היא איפוא, לטפח ידידות זו - להרבות אוהבים כאלה במשך כל ימי חיינו, ולהנות מחברתם כל הימים.&lt;/ref&gt;</ins>."תורה ומעשים טובים בלבד" - כלשון המשנה באבות - הם הידידים הנאמנים הממשיכים ללוות את האדם עד לפני כסא הכבוד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפרקי דרבי אליעזר {{מקור|(פרק לד)}} מובא: "שלושה אוהבים יש לו לאדם בחייו, ואלו הן: בניו ובני ביתו, וממונו, ומעשיו הטובים. ובשעת פטירתו מן העולם, הוא מכניס לבניו ובני ביתו ואומר להם: בבקשה מכם בואו והצילוני מן המוות הרע הזה. והן משיבין אותו ואומרים לו: ולא שמעת שאין שלטון ביום המוות? ולא כן כתוב: 'אח לא פדה יפדה איש...'. אלא לך לשלום, ונוח על משכבך.... וכשהוא רואה כן, מכניס את ממונו ואומר לו: הרבה טרחתי עליך יומם ולילה, בבקשה ממך פדני מן המוות והצילני. משיבו הממון: הלא שמעת 'לא יועיל הון ביום עברה'~. אדם זה מכניס מעשיו הטובים, ואומר להם: בואו והצילוני מן המוות הזה, והחזיקו אותי, ואל תניחוני לצאת מן העולם שעדיין יש לכם תוחלת עלי אם אנצל. והן אומרים לו: לך לשלום, עד שלא תלך לשם, אנו מקדימים אותך, שנאמר: והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך".</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן מובא במסכת אבות {{מקור|(ו, ט)}}: "... בשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד, שנאמר {{מקור|(משלי ו, כב)}}: 'בהתהלכך תנחה אותך, בשכבך תשמור עליך, והקיצות היא תשיחך'. 'בהתהלכך תנחה אותך' - בעולם הזה; 'בשכבך תשמור עליך' - בקבר; 'והקיצות היא תשיחך' - לעולם הבא".</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חז"ל משלו על כך משל לאדם שהיו לו שלושה ידידים: ראובן, שמעון ולוי. את ראובן אהב מאוד ונראה היה לו כי האהבה היא הדדית. גם שמעון נחשב בעיניו לידיד טוב אם כי לא ידיד נפש כראובן. עם לוי היו לו יחסים רופפים יותר מאשר עם שאר ידידיו, ומעולם לא החשיב במיוחד את הקשרים שביניהם.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יום אחד נקרא האיש להתיצב בפני המלך. סיבת הקריאה אל המלך לא היתה ידועה, לפיכך נבהל האיש מאוד בחששו מפני הצפוי לו. "אולי הלשינו עלי", אמר, "ואם כן צפוי אני לעונש מוות". בצר לו פנה אל חבריו בבקשה לבוא עמו אל המלך ולהמליץ טוב בעדו. לתדהמתו הרבה סירב ראובן שאותו חשב לידידו הנאמן - להילוות אליו. גם שמעון חברו השיב את פניו ריקם. הוא אמנם הסכים ללכת עמו כברת דרך, אולם מראש אמר לו כי הוא מוכן ללוותו עד שער המלך בלבד.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בלית ברירה פנה אל לוי, אף על פי שלאחר ששני הידידים הגדולים סירבו להכנס עמו אל המלך ניתן היה לצפות שהשלישי בודאי לא יסכים. להפתעתו הרבה של האיש נענה לוי ברצון לבוא אל המלך ואף הבטיח שיעשה כל מאמץ כדי לסנגר עליו.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>סופו של דבר: ראובן כלל לא הטריח עצמו ללוות את הידיד. שמעון ליווהו עד פתח ארמון המלוכה כפי שהבטיח, אך לא נכנס פנימה, ולוי נכנס אל המלך, המליץ טוב בעדו והצילו.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הממון שחביב על האדם ביותר דומה לראובן. במשך כל ימי חיי האדם מתחזה הרכוש כידיד דגול של האדם ומוליכו שולל. לאדם נדמה כי על ידי העושר והכבוד הוא מבטיח את עצמו מפני צרות וסבל, אך יום המוות שהוא שעת מבחן לידידות אמת חושף את המציאות האמיתית.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בני המשפחה והידידים משולים הם לשמעון. הם אמנם אינם נוטשים את האדם בעת פטירתו הם מבכים אותו ומלווים אותו עד הקבר. אך שם הם נפרדים ממנו ועוזבים אותו לנפשו.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"תורה ומעשים טובים בלבד" - כלשון המשנה באבות - הם הידידים הנאמנים הממשיכים ללוות את האדם עד לפני כסא הכבוד.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הערות שוליים==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;references /&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-15046:rev-17653:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9A_%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%9A&diff=15046&oldid=prev 2008-12-11T13:53:48Z

<p>שינוי שם הקטגוריה מ:&quot;תורנית מרוכזת&quot; ל&quot;אנציקלופדיה תורנית מרוכזת&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:53, 11 בדצמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l41">שורה 41:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 41:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אנציקלופדיה </ins>תורנית מרוכזת]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-10734:rev-15046:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9A_%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%9A&diff=10734&oldid=prev 2008-12-08T12:09:53Z

<p>יצירת ערך מהספר <a href="/wiki/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%96%D7%AA" title="משתמש:ספרי אנציקלופדיה תורנית מרוכזת">האנציקלופדיה התורנית המרוכזת</a></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>מעשיו הטובים של אדם מקדמים והולכים לפניו לעולם הבא לשומרו מכל רע ולסנגר עליו בפני בית דין של מעלה.<br /> <br /> <br /> <br /> בפרקי דרבי אליעזר {{מקור|(פרק לד)}} מובא: &quot;שלושה אוהבים יש לו לאדם בחייו, ואלו הן: בניו ובני ביתו, וממונו, ומעשיו הטובים. ובשעת פטירתו מן העולם, הוא מכניס לבניו ובני ביתו ואומר להם: בבקשה מכם בואו והצילוני מן המוות הרע הזה. והן משיבין אותו ואומרים לו: ולא שמעת שאין שלטון ביום המוות? ולא כן כתוב: &#039;אח לא פדה יפדה איש...&#039;. אלא לך לשלום, ונוח על משכבך.... וכשהוא רואה כן, מכניס את ממונו ואומר לו: הרבה טרחתי עליך יומם ולילה, בבקשה ממך פדני מן המוות והצילני. משיבו הממון: הלא שמעת &#039;לא יועיל הון ביום עברה&#039;~. אדם זה מכניס מעשיו הטובים, ואומר להם: בואו והצילוני מן המוות הזה, והחזיקו אותי, ואל תניחוני לצאת מן העולם שעדיין יש לכם תוחלת עלי אם אנצל. והן אומרים לו: לך לשלום, עד שלא תלך לשם, אנו מקדימים אותך, שנאמר: והלך לפניך צדקך כבוד ה&#039; יאספך&quot;.<br /> <br /> <br /> <br /> וכן מובא במסכת אבות {{מקור|(ו, ט)}}: &quot;... בשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד, שנאמר {{מקור|(משלי ו, כב)}}: &#039;בהתהלכך תנחה אותך, בשכבך תשמור עליך, והקיצות היא תשיחך&#039;. &#039;בהתהלכך תנחה אותך&#039; - בעולם הזה; &#039;בשכבך תשמור עליך&#039; - בקבר; &#039;והקיצות היא תשיחך&#039; - לעולם הבא&quot;.<br /> <br /> <br /> <br /> חז&quot;ל משלו על כך משל לאדם שהיו לו שלושה ידידים: ראובן, שמעון ולוי. את ראובן אהב מאוד ונראה היה לו כי האהבה היא הדדית. גם שמעון נחשב בעיניו לידיד טוב אם כי לא ידיד נפש כראובן. עם לוי היו לו יחסים רופפים יותר מאשר עם שאר ידידיו, ומעולם לא החשיב במיוחד את הקשרים שביניהם.<br /> <br /> <br /> <br /> יום אחד נקרא האיש להתיצב בפני המלך. סיבת הקריאה אל המלך לא היתה ידועה, לפיכך נבהל האיש מאוד בחששו מפני הצפוי לו. &quot;אולי הלשינו עלי&quot;, אמר, &quot;ואם כן צפוי אני לעונש מוות&quot;. בצר לו פנה אל חבריו בבקשה לבוא עמו אל המלך ולהמליץ טוב בעדו. לתדהמתו הרבה סירב ראובן שאותו חשב לידידו הנאמן - להילוות אליו. גם שמעון חברו השיב את פניו ריקם. הוא אמנם הסכים ללכת עמו כברת דרך, אולם מראש אמר לו כי הוא מוכן ללוותו עד שער המלך בלבד.<br /> <br /> <br /> <br /> בלית ברירה פנה אל לוי, אף על פי שלאחר ששני הידידים הגדולים סירבו להכנס עמו אל המלך ניתן היה לצפות שהשלישי בודאי לא יסכים. להפתעתו הרבה של האיש נענה לוי ברצון לבוא אל המלך ואף הבטיח שיעשה כל מאמץ כדי לסנגר עליו.<br /> <br /> <br /> <br /> סופו של דבר: ראובן כלל לא הטריח עצמו ללוות את הידיד. שמעון ליווהו עד פתח ארמון המלוכה כפי שהבטיח, אך לא נכנס פנימה, ולוי נכנס אל המלך, המליץ טוב בעדו והצילו.<br /> <br /> <br /> <br /> הממון שחביב על האדם ביותר דומה לראובן. במשך כל ימי חיי האדם מתחזה הרכוש כידיד דגול של האדם ומוליכו שולל. לאדם נדמה כי על ידי העושר והכבוד הוא מבטיח את עצמו מפני צרות וסבל, אך יום המוות שהוא שעת מבחן לידידות אמת חושף את המציאות האמיתית.<br /> <br /> <br /> <br /> בני המשפחה והידידים משולים הם לשמעון. הם אמנם אינם נוטשים את האדם בעת פטירתו הם מבכים אותו ומלווים אותו עד הקבר. אך שם הם נפרדים ממנו ועוזבים אותו לנפשו.<br /> <br /> <br /> <br /> &quot;תורה ומעשים טובים בלבד&quot; - כלשון המשנה באבות - הם הידידים הנאמנים הממשיכים ללוות את האדם עד לפני כסא הכבוד.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]</div>

ספרי אנציקלופדיה תורנית מרוכזת