השואה - היסטוריית גרסאות

213.151.52.38: /* סקירה היסטורית על השואה - בעיניים של אנשי אמונה */

2021-08-17T14:16:40Z

סקירה היסטורית על השואה - בעיניים של אנשי אמונה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:16, 17 באוגוסט 2021
שורה 315:		שורה 315:
	* [[הרב יהושע ישעיה נויבירט]], '''טוב להודות לה'''' (מתוך ההקדמה להמדורה החדשה של ספר "שמירת שבת כהלכתה").		* [[הרב יהושע ישעיה נויבירט]], '''טוב להודות לה'''' (מתוך ההקדמה להמדורה החדשה של ספר "שמירת שבת כהלכתה").
	* הרב עמיהוד יצחק מאיר לוין (עורך), '''אורייתא''' גליון כא- תשע"א, נתניה.		* הרב עמיהוד יצחק מאיר לוין (עורך), '''אורייתא''' גליון כא- תשע"א, נתניה.
			* הרב עמיהוד יצחק מאיר לוין (עורך), '''אורייתא''' גליון כב- תשע"ז, נתניה.

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

Wikiboss: ביטול גרסה 119666 של 95.86.64.74 (שיחה)

2018-12-29T22:38:47Z

ביטול גרסה 119666 של 95.86.64.74 (שיחה)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:38, 29 בדצמבר 2018
שורה 279:		שורה 279:
	==== שאלות [[הלכה\|הלכתיות]] בשואה ====		==== שאלות [[הלכה\|הלכתיות]] בשואה ====
	* הרב צבי הירש מייזליש, '''[[שו"ת]] מקדשי השם''', שני כרכים, מהדורה ראשונה שיקגו תשט"ו-תשכ"ז, מהדורה שנייה - ברוקלין תשנ"ג<ref>נגיש באינטרנט: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1924&st=&pgnum=1&hilite= חלק ראשון] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4284&pgnum=1 חלק שני]</ref>		* הרב צבי הירש מייזליש, '''[[שו"ת]] מקדשי השם''', שני כרכים, מהדורה ראשונה שיקגו תשט"ו-תשכ"ז, מהדורה שנייה - ברוקלין תשנ"ג<ref>נגיש באינטרנט: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1924&st=&pgnum=1&hilite= חלק ראשון] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4284&pgnum=1 חלק שני]</ref>
			* הרב מיכאל אברהם, '''[http://old.kipasruga.com/upload/users_files/1085.PDF מה אקוב לא קבה א-ל, ומה אזעום לא זעם ה' (דיון בדיני ממונות בגטו קובנא)]'''<ref>לשאלה קרובה - ראה שו"ת שרידי אש חלק א סימן קמז עמ' תע - מי שהציל ספרים מספריה קודם השואה אם זכה בהם או חייב להחזירם </ref>, מתוך: צהר כ' (טבת תשס"ה), עמ' 9-19
	* הרב עמיהוד יצחק מאיר לוין (עורך), '''אורייתא'''' גליון כא, תשע"א, נתניה.		* הרב עמיהוד יצחק מאיר לוין (עורך), '''אורייתא'''' גליון כא, תשע"א, נתניה.

95.86.64.74 ב־08:27, 12 בדצמבר 2018

2018-12-12T08:27:11Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:27, 12 בדצמבר 2018
שורה 279:		שורה 279:
	==== שאלות [[הלכה\|הלכתיות]] בשואה ====		==== שאלות [[הלכה\|הלכתיות]] בשואה ====
	* הרב צבי הירש מייזליש, '''[[שו"ת]] מקדשי השם''', שני כרכים, מהדורה ראשונה שיקגו תשט"ו-תשכ"ז, מהדורה שנייה - ברוקלין תשנ"ג<ref>נגיש באינטרנט: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1924&st=&pgnum=1&hilite= חלק ראשון] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4284&pgnum=1 חלק שני]</ref>		* הרב צבי הירש מייזליש, '''[[שו"ת]] מקדשי השם''', שני כרכים, מהדורה ראשונה שיקגו תשט"ו-תשכ"ז, מהדורה שנייה - ברוקלין תשנ"ג<ref>נגיש באינטרנט: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1924&st=&pgnum=1&hilite= חלק ראשון] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4284&pgnum=1 חלק שני]</ref>
	* הרב מיכאל אברהם, '''[http://old.kipasruga.com/upload/users_files/1085.PDF מה אקוב לא קבה א-ל, ומה אזעום לא זעם ה' (דיון בדיני ממונות בגטו קובנא)]'''<ref>לשאלה קרובה - ראה שו"ת שרידי אש חלק א סימן קמז עמ' תע - מי שהציל ספרים מספריה קודם השואה אם זכה בהם או חייב להחזירם </ref>, מתוך: צהר כ' (טבת תשס"ה), עמ' 9-19
	* הרב עמיהוד יצחק מאיר לוין (עורך), '''אורייתא'''' גליון כא, תשע"א, נתניה.		* הרב עמיהוד יצחק מאיר לוין (עורך), '''אורייתא'''' גליון כא, תשע"א, נתניה.

Shyk: /* השואה בהסתכלות אמונית */

2017-01-25T16:46:38Z

השואה בהסתכלות אמונית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:46, 25 בינואר 2017
שורה 146:		שורה 146:

	==השואה בהסתכלות אמונית==		==השואה בהסתכלות אמונית==

			===מקורות שמדברים על שואה שנכתבו לפני השואה===
			'''ספר משך חכמה''', על חומש ויקרא, פרשת בחוקותי: (הערה: הדברים נכתבו עשרות שנים לפני השואה). ואף גם זאת בהיותם בארץ וכו' לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אני ד' אלקיהם. הענין הוא שנתבונן קצת בדרכי ההשגחה העליונה קצת מה שיוכל להבין, וזה, כי כאשר גזרה החכמה העליונה, אשר ישראל יתנודדו בארצות שנים רבים מאד מאד, עד זמן אשר חקקה המטרה האלקית, אשר לבא לפומא לא גליא, חשבה אופנים ותחבולות, אשר ישראל יתקיימו לגוי ולא יתבוללו בעמים. והעירה ע"ז גדולי האומה לעשות בזה גדרים וסיגים, אשר האומה תתקיים בשאון גלי הים ולא תטבע במצולות הסער השוטף ברוח אמיץ וכביר. והנה הראשון המורה דרך ומלמד ראשי האומה, הוא אבינו הזקן יעקב, אשר ראה את אשר יקרה אותנו באחרית הימים, חשב, אשר אם יהיה שבעים איש בגוי חזק ואמיץ כמצרים מלפנים, הלא יתבוללו ויתבטלו אחד ברבבות רבבה, חשב תחבולה ועצה, אשר בניו יהיו מצוינים שם בבגדיהן, בשמותיהם, ולכן היו ישראל לגוי בפני עצמו ואם היה יעקב אבי כל שבטי ישראל קבור שם, הלא היו מתיאשים מארץ כנען והיו משתקעים במצרים ומחשיבים אותה לארץ מולדתם, והיה בטל יעוד האלקי עליהם, כי לא יהיה זרע אברהם רק חלק אחד מעם מצרים, לכן צוה בכל עוז לקבור אותו בארץ כנען, וידעון כי אבות האומה ויחוסה הוא בארץ כנען [שכאשר ידעו מעלתו היו משתוקקים לקוברו וחשבוהו כאשר הוא למזבח, כמוש"א מה מזבח מכפר כו'. ועיין במדרש שלא יעשו אותו עו"ג יעו"ש]. ובזה נקבע בנפש בניו קישור טבעיי להשתוקק אל ארץ אבותיהם ולחשוב עצמם כגרים, וזה ויגר שם מלמד שלא ירד יעקב אבינו להשתקע אלא לגור שם, פירוש, מלמד לדורות בכל גלות וגלות ההנהגה, שידעון, שלא ירדו להשתקע רק לגור עד בוא קץ הימין ויהיו נחשבים בעיני עצמם לא כאזרחים. וכן צוה יוסף פקד יפקד. וכן כל השבטים, שבזה הניחו שרש גדול בלבב ישראל. ולכן ויקוצו מפני בני ישראל, שהיו נחשבים בעיניהם כקוצים, שכמו שהקוץ אינו נסבך ועושה שרשים בשאר נטעים ואילנות, כן היו נחשבים ישראל, שלא דימו את עצמן למצרים והיו נפרדים בתכונותיהם ובהרגשתם, עד כי היו בעיני המצרי כקוץ. ומזה למדו גדולי האומה ובראשם עזרא ואנשי כנה"ג, שגדרו וסיגו האומה בי"ח דבר, להבדל מן הגוים בכל דרכיהם, שידעון ישראל כי הוא אכסנאי וגר בארץ נכריה והוא כשתילי זיתים, שאינו מתערב עם הרכבה אחרת. ולכן אמרו בירושלמי, שאפילו אליהו אינו יכול לבטל, פירוש, כל זמן, שלא בא הגואל ויפסק שעבוד מלכיות, אפילו בא המבשר ואמר כי תיכף יבוא, לא יבטלו, שהן הן הדברים המקיימין להאומה בגולה ומזכירין אותו, שהוא ישראל והוא בארץ לא לו.
			והנה מעת היות ישראל בגוים, ברבות השנים, אשר לא האמינו כל יושבי תבל, כי יתקיימו באופן נפלא, אשר לא ישער מחשבת אדם משכיל, היודע קורות הימים והמצולות אשר שטפו באלפי שנים על עם המעט והרפה כח וחדל אונים [אשר זה לבד ג"כ מופת נפלא וגדול על קיום האומה למטרה נשגבה אלקית, אשר נתנבאו עליה הקדמונים]. הנה דרך ההשגחה, כי ינוחו משך שנים קרוב למאה או מאתים ואחר זה יקום רוח סערה ויפוץ המון גליו וכלה יבלה, יהרוס ישטוף לא יחמול, עד כי נפזרים בדודים ירוצו, יברחו למקום רחוק ושם יתאחדו, יהיו לגוי, יוגדל תורתם, חכמתם יעשו חיל, עד כי ישכח היותו גר בארץ נכריה, יחשוב, כי זה מקום מחצבתו, בל יצפה לישועת ה' הרוחניות בזמן המיועד, שם יבוא רוח סערה עוד יותר חזק, יזכיר אותו בקול סואן ברעש יהודי אתה ומי שמך לאיש, לך לך אל ארץ אשר לא ידעת, ככה יחליף מצב הישראלי וקיומו בעמים, כאשר עין המשכיל יראה בספר דברי הימים. וזה לשני סבות לקיום הדת האמיתי וטהרתו, לקיום האומה, כי כאשר ינוח ישראל בעמים יפריח ויגדל תורתו ופלפולו, ובניו יעשו חיל יתגדרו נגד אבותיהם, כי ככה חפץ האדם, אשר האחרון יחדש יוסיף אומץ מה שהיה נעלם מדור הישן, וזה בחכמות האנושית, אשר מקורן מחצבת שכל האנושי והנסיון בזה יתגדרו האחרונים, יוסיפו אומץ, כאשר עינינו רואות בכל דור, לא כן הדת האלקי, הניתן מן השמים ומקורו לא על ארץ חוצב הלא אם היה בארץ ישראל מלפנים הלא היה להן להתגדר בתיקון האומה כל אחד לפי דורו, ב"ד הגדול היה יכול לבטל את דברי ב"ד הקדום, ומה שנדרש בי"ג מדות אף ב"ד קטן היה יכול להראות אופן הישר בעיניהם, וראה ביוהכ"פ לענין שיעורים מה שאמרו, שבדיני נפשות הוא כל אחד כפי הסכם חכמי דורו איזה שיעור קצוב. יעו"ש. ומלבד זה היה תמיד הופעה אלקית רוחניית, מלבד מקדש ראשון, ששרה עליהן הרוח והיו נביאים ובני נביאים ואסיפת בעלי החכמה והטהרה המוכשרים לזה, כאשר כתב רמב"ם בהלכות יסוה"ת והיה אורים ותומים. אף במקדש שני אמרו, ששם שואבים רוח הקודש, והיה גלוי אור אלקי תמיד חופף, אשר לא ידעו הדור מלפנים, ובההנהגה של האומה בענינים הזמנים, כאשר היה המשפט מסור להם לדון להוראת שעה, שהשעה היה צריכה לכך, לא כן בגולה, שנתמעט הקיבוץ והאסיפה בלימוד התורה, שמטעם זה אין רשות לשום ב"ד לחדש דבר, כמוש"כ רמב"ם בהקדמתו לספר משנה תורה, ואין שום חוזה ונביא ומחיצה של ברזל מפסקת בין ישראל לאביהן שבשמים. כך היא דרכה של האומה, שכאשר יכנסו לארץ נכריה, יהיו אינם בני תורה, כאשר נדלדלו מן הצרות והגזירות, והגירוש, ואח"כ יתעורר בהם רוח אלקי השואף בם להשיבם למקור חוצבו מחצבת קדשם, ילמדו, ירביצו תורה, יעשו נפלאות, עד כי יעמוד קרן התורה על רומו ושיאו, הלא אין ביד הדור להוסיף מה, להתגדר נגד אבותם, '''מה יעשה חפץ האדם העשוי להתגדר ולחדש, יבקר ברעיון כוזב את אשר הנחילו אבותינו, ישער חדשות בשכוח מה היה לאומתו בהתנודדו בים התלאות, ויהיה מה, עוד מעט ישוב לאמר שקר נחלו אבותינו, והישראלי בכלל ישכח מחצבתו ויחשב לאזרח רענן, יעזוב לימודי דתו, ללמוד לשונות לא לו, יליף ממקלקלתא ולא יליף מתקנתא, יחשוב, כי ברלין היא ירושלים, וכמקולקלים שבהם עשיתם, כמתוקנים לא עשיתם ואל תשמח ישראל אל גיל בעמים. אז יבוא רוח סועה וסער, יעקור אותו מגזעו''', יניחהו לגוי מרחוק, אשר לא למד לשונו, ידע כי הוא גר, לשונו שפת קדשינו, ולשונות זרים המה כלבוש יחלוף, ומחצבתו הוא גזע ישראל, ותנחומיו ניחומי נביאי ד', אשר נבאו על גזע ישי באחרית הימים, ובטלטולו ישכח תורתו, עומקה ופלפולה, ושם ינוח מעט, יתעורר ברגש קדש ובניו יוסיפו אומץ ובחוריו יעשו חיל בתורת ד', יתגדרו לפשט תורה בזה הגבול, אשר כבר נשכחה. ובזה יתקיים ויחזק אומץ. כה דרך ישראל מיום היותו מתנודד. פוק חזי אמיתת דברים בספר אור זרוע סוף הלכות תפילה בתשובה מר"א מביהם ז"ל מעמד האומה בארצות פר"א. עו"ש. וזה לא מאסתים, מיאוס הוא על שפלות האומה בתורה והשכלה הרוחנית המופעת מתורתינו הכתובה והמסורה, ולא געלתים הוא על גיעול ופליטה ממקום למקום, לכלותם הוא על הגלות, שזה גיעול וכליון חרוץ להאומה להפר בריתי אתם הוא על שכחות התורה רק כי אני ד' אלקיהם, ר"ל, שהגיעול והמיאוס הוא סבה שאני ד' אלקיהם, אבל לא מיאוס וגיעול מוחלטת לכלותם ולהפר בריתי אתם חלילה, שעל ידי זה יתגדל שמו ויתקיימו גוי זרע אברהם, זרע אמונים, ראוי ועומד לקבל המטרה האלקית, אשר יקרא ד' לנו באחרית הימים בהיות ישראל גוי אחד בארץ, והיה ד' אחד ושמו אחד. ויש לנו בזה דברים רבים, ואכמ"ל.
	=== אסון חסר תקדים ===		=== אסון חסר תקדים ===
	יש מגדולי ישראל, ובהם , [[רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי]]<ref>ראה בדבריו שכתב בשנות המלחמה: "לא הייתה כזאת גם בימי הביניים אשר כל הגולה כמדורת אש..." ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%95%D7%96%D7%A8_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%96%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99#cite_ref-2 מקור]).</ref> ה[[אדמו"ר]] [[רבי קלונימוס קלמיש שפירא]] מפיאסצנה<ref>בספרו 'אש קודש' {{מקור\|לחנוכה, עמ' קלט, בהערה\|כן}}: "אבל כהצרות משונות ומיתות רעות ומשונות שחדשו הרשעים המשונים עלינו בית ישראל משלהי תש"ב, לפי ידיעתי בדברי חז"ל ובדברי הימים אשר לישראל בכלל, '''לא היה כמותם'''..."{{ש}}יתכן לשער שכוונתו להמתה בתאי גזים.</ref>, [[הרב ישכר שלמה טייכטל]]<ref>בספרו '[[אם הבנים שמחה]]' {{מקור\|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38319&st=&pgnum=35 הקדמה שנייה]{{מקור\|)}}: "מדוברה ברוח נשברה על שבר בת עמי אשר קרה לנו בימים אלה אשר הגות גברה... '''ומימיהם של ישראל לא היתה צרה כזאת'''. אמת, כבר היה לעולמים תקופות קשות לישראל, אבל מקומות מקומות חלוקות ושונות, והיה לאבותינו מקום פליטה למקום אחר, אבל באופן רחבה ומתפשטת כזו בכל מלוכות איירופא... '''כזה לא היתה זולת בימי [[המן]] הרשע'''..."</ref>, [[הרב יחיאל יעקב ויינברג]]<ref>מתוך הקדמתו לשו"ת [[שרידי אש]]: "מעשי אכזריות ותעלולי רשע ומרמה בתוך חומת הגטו ומעשי תועבה וניוול במחנות הריכוז וההסגר '''אשר לא נראו כמוהם מיום ברוא ה' שמים וארץ'''... החורבן הזה '''אין דומה לו בהיסטוריה האנושית של רובן ככולן של קהילות ישראל'''..."</ref>, האדמו"ר מ[[חסידות סלונים\|סלונים]] [[רבי שלום נח ברזובסקי]]<ref>בקונטרס "ההרוגה עליך" {{מקור\|(}}[[אייר]] {{מקור\|תש"ה, עמ' ז)}}: "האסון האיום והטראגי '''שאין לו שום דמיון'''. מיליונים מאחינו, הטובים שבעם, נטבחו ונשרפו חיים בצורה כל כך אכזרית. נתקיימה בנו נבואת [[דניאל]] {{מקור\|דניאל יב\|כן}} "והיתה עת צרה '''אשר לא נהייתה מהיות גוי עד העת ההיא'''". אי אפשר למדוד את האסון בשום יחס לצרות בעת חורבן הבית... בזמן החורבן עמד הנביא לנחמנו בכפליים, נחמו נחמו עמי, וגם בבית שני היו אתנו [[תנאים]], יבנה וחכמיה, אנו אין לנו לא נביא ולא מנחם..."</ref>, [[רבי מנחם מנדל שניאורסון]]<ref>ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=137 התוועדויות שנת (תשנ"א, ח"ב עמ' 120)]: "...שואה איומה שלא הייתה (ולא תהיה ר"ל) דוגמתה במשך כל הדורות..."</ref> ועוד<ref>[[הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי]] כתב ב"ספר השמיטה" {{מקור\|עמ' פג\|כן}}: "שואה שלא היתה ולא נשמעה דוגמתה בכל הטרגדיות אשר קרו מעולם, אפילו בין הברבריות ופראי אוכלי אדם, עד שהמשמידים המטורפים שרצחו ושרפו באופן מיכאני, לא ידעו בעצמם להסביר על מה ולמה עשו ככה"; [[הרב מאיר כהנא]] כתב בספרו "אור הרעיון" {{מקור\|פרק "אתחלתא דגאולה"\|כן}}: "וברור שהיסורים והשעבוד של עם ישראל בזמננו, שהגיעו לשיאם בשואה הנוראה של ימינו '''שלא היה כדגומתה'''..."</ref>, אשר ראו בשואה אסון '''חסר תקדים''' בהיסטוריה של העם היהודי.		יש מגדולי ישראל, ובהם , [[רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי]]<ref>ראה בדבריו שכתב בשנות המלחמה: "לא הייתה כזאת גם בימי הביניים אשר כל הגולה כמדורת אש..." ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%95%D7%96%D7%A8_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%96%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99#cite_ref-2 מקור]).</ref> ה[[אדמו"ר]] [[רבי קלונימוס קלמיש שפירא]] מפיאסצנה<ref>בספרו 'אש קודש' {{מקור\|לחנוכה, עמ' קלט, בהערה\|כן}}: "אבל כהצרות משונות ומיתות רעות ומשונות שחדשו הרשעים המשונים עלינו בית ישראל משלהי תש"ב, לפי ידיעתי בדברי חז"ל ובדברי הימים אשר לישראל בכלל, '''לא היה כמותם'''..."{{ש}}יתכן לשער שכוונתו להמתה בתאי גזים.</ref>, [[הרב ישכר שלמה טייכטל]]<ref>בספרו '[[אם הבנים שמחה]]' {{מקור\|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38319&st=&pgnum=35 הקדמה שנייה]{{מקור\|)}}: "מדוברה ברוח נשברה על שבר בת עמי אשר קרה לנו בימים אלה אשר הגות גברה... '''ומימיהם של ישראל לא היתה צרה כזאת'''. אמת, כבר היה לעולמים תקופות קשות לישראל, אבל מקומות מקומות חלוקות ושונות, והיה לאבותינו מקום פליטה למקום אחר, אבל באופן רחבה ומתפשטת כזו בכל מלוכות איירופא... '''כזה לא היתה זולת בימי [[המן]] הרשע'''..."</ref>, [[הרב יחיאל יעקב ויינברג]]<ref>מתוך הקדמתו לשו"ת [[שרידי אש]]: "מעשי אכזריות ותעלולי רשע ומרמה בתוך חומת הגטו ומעשי תועבה וניוול במחנות הריכוז וההסגר '''אשר לא נראו כמוהם מיום ברוא ה' שמים וארץ'''... החורבן הזה '''אין דומה לו בהיסטוריה האנושית של רובן ככולן של קהילות ישראל'''..."</ref>, האדמו"ר מ[[חסידות סלונים\|סלונים]] [[רבי שלום נח ברזובסקי]]<ref>בקונטרס "ההרוגה עליך" {{מקור\|(}}[[אייר]] {{מקור\|תש"ה, עמ' ז)}}: "האסון האיום והטראגי '''שאין לו שום דמיון'''. מיליונים מאחינו, הטובים שבעם, נטבחו ונשרפו חיים בצורה כל כך אכזרית. נתקיימה בנו נבואת [[דניאל]] {{מקור\|דניאל יב\|כן}} "והיתה עת צרה '''אשר לא נהייתה מהיות גוי עד העת ההיא'''". אי אפשר למדוד את האסון בשום יחס לצרות בעת חורבן הבית... בזמן החורבן עמד הנביא לנחמנו בכפליים, נחמו נחמו עמי, וגם בבית שני היו אתנו [[תנאים]], יבנה וחכמיה, אנו אין לנו לא נביא ולא מנחם..."</ref>, [[רבי מנחם מנדל שניאורסון]]<ref>ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=137 התוועדויות שנת (תשנ"א, ח"ב עמ' 120)]: "...שואה איומה שלא הייתה (ולא תהיה ר"ל) דוגמתה במשך כל הדורות..."</ref> ועוד<ref>[[הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי]] כתב ב"ספר השמיטה" {{מקור\|עמ' פג\|כן}}: "שואה שלא היתה ולא נשמעה דוגמתה בכל הטרגדיות אשר קרו מעולם, אפילו בין הברבריות ופראי אוכלי אדם, עד שהמשמידים המטורפים שרצחו ושרפו באופן מיכאני, לא ידעו בעצמם להסביר על מה ולמה עשו ככה"; [[הרב מאיר כהנא]] כתב בספרו "אור הרעיון" {{מקור\|פרק "אתחלתא דגאולה"\|כן}}: "וברור שהיסורים והשעבוד של עם ישראל בזמננו, שהגיעו לשיאם בשואה הנוראה של ימינו '''שלא היה כדגומתה'''..."</ref>, אשר ראו בשואה אסון '''חסר תקדים''' בהיסטוריה של העם היהודי.

Shyk: /* השואה בהסתכלות אמונית */

2017-01-25T16:27:54Z

השואה בהסתכלות אמונית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:27, 25 בינואר 2017
שורה 146:		שורה 146:

	==השואה בהסתכלות אמונית==		==השואה בהסתכלות אמונית==
	.=== אסון חסר תקדים ===		=== אסון חסר תקדים ===
	יש מגדולי ישראל, ובהם , [[רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי]]<ref>ראה בדבריו שכתב בשנות המלחמה: "לא הייתה כזאת גם בימי הביניים אשר כל הגולה כמדורת אש..." ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%95%D7%96%D7%A8_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%96%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99#cite_ref-2 מקור]).</ref> ה[[אדמו"ר]] [[רבי קלונימוס קלמיש שפירא]] מפיאסצנה<ref>בספרו 'אש קודש' {{מקור\|לחנוכה, עמ' קלט, בהערה\|כן}}: "אבל כהצרות משונות ומיתות רעות ומשונות שחדשו הרשעים המשונים עלינו בית ישראל משלהי תש"ב, לפי ידיעתי בדברי חז"ל ובדברי הימים אשר לישראל בכלל, '''לא היה כמותם'''..."{{ש}}יתכן לשער שכוונתו להמתה בתאי גזים.</ref>, [[הרב ישכר שלמה טייכטל]]<ref>בספרו '[[אם הבנים שמחה]]' {{מקור\|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38319&st=&pgnum=35 הקדמה שנייה]{{מקור\|)}}: "מדוברה ברוח נשברה על שבר בת עמי אשר קרה לנו בימים אלה אשר הגות גברה... '''ומימיהם של ישראל לא היתה צרה כזאת'''. אמת, כבר היה לעולמים תקופות קשות לישראל, אבל מקומות מקומות חלוקות ושונות, והיה לאבותינו מקום פליטה למקום אחר, אבל באופן רחבה ומתפשטת כזו בכל מלוכות איירופא... '''כזה לא היתה זולת בימי [[המן]] הרשע'''..."</ref>, [[הרב יחיאל יעקב ויינברג]]<ref>מתוך הקדמתו לשו"ת [[שרידי אש]]: "מעשי אכזריות ותעלולי רשע ומרמה בתוך חומת הגטו ומעשי תועבה וניוול במחנות הריכוז וההסגר '''אשר לא נראו כמוהם מיום ברוא ה' שמים וארץ'''... החורבן הזה '''אין דומה לו בהיסטוריה האנושית של רובן ככולן של קהילות ישראל'''..."</ref>, האדמו"ר מ[[חסידות סלונים\|סלונים]] [[רבי שלום נח ברזובסקי]]<ref>בקונטרס "ההרוגה עליך" {{מקור\|(}}[[אייר]] {{מקור\|תש"ה, עמ' ז)}}: "האסון האיום והטראגי '''שאין לו שום דמיון'''. מיליונים מאחינו, הטובים שבעם, נטבחו ונשרפו חיים בצורה כל כך אכזרית. נתקיימה בנו נבואת [[דניאל]] {{מקור\|דניאל יב\|כן}} "והיתה עת צרה '''אשר לא נהייתה מהיות גוי עד העת ההיא'''". אי אפשר למדוד את האסון בשום יחס לצרות בעת חורבן הבית... בזמן החורבן עמד הנביא לנחמנו בכפליים, נחמו נחמו עמי, וגם בבית שני היו אתנו [[תנאים]], יבנה וחכמיה, אנו אין לנו לא נביא ולא מנחם..."</ref>, [[רבי מנחם מנדל שניאורסון]]<ref>ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=137 התוועדויות שנת (תשנ"א, ח"ב עמ' 120)]: "...שואה איומה שלא הייתה (ולא תהיה ר"ל) דוגמתה במשך כל הדורות..."</ref> ועוד<ref>[[הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי]] כתב ב"ספר השמיטה" {{מקור\|עמ' פג\|כן}}: "שואה שלא היתה ולא נשמעה דוגמתה בכל הטרגדיות אשר קרו מעולם, אפילו בין הברבריות ופראי אוכלי אדם, עד שהמשמידים המטורפים שרצחו ושרפו באופן מיכאני, לא ידעו בעצמם להסביר על מה ולמה עשו ככה"; [[הרב מאיר כהנא]] כתב בספרו "אור הרעיון" {{מקור\|פרק "אתחלתא דגאולה"\|כן}}: "וברור שהיסורים והשעבוד של עם ישראל בזמננו, שהגיעו לשיאם בשואה הנוראה של ימינו '''שלא היה כדגומתה'''..."</ref>, אשר ראו בשואה אסון '''חסר תקדים''' בהיסטוריה של העם היהודי.		יש מגדולי ישראל, ובהם , [[רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי]]<ref>ראה בדבריו שכתב בשנות המלחמה: "לא הייתה כזאת גם בימי הביניים אשר כל הגולה כמדורת אש..." ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%95%D7%96%D7%A8_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%96%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99#cite_ref-2 מקור]).</ref> ה[[אדמו"ר]] [[רבי קלונימוס קלמיש שפירא]] מפיאסצנה<ref>בספרו 'אש קודש' {{מקור\|לחנוכה, עמ' קלט, בהערה\|כן}}: "אבל כהצרות משונות ומיתות רעות ומשונות שחדשו הרשעים המשונים עלינו בית ישראל משלהי תש"ב, לפי ידיעתי בדברי חז"ל ובדברי הימים אשר לישראל בכלל, '''לא היה כמותם'''..."{{ש}}יתכן לשער שכוונתו להמתה בתאי גזים.</ref>, [[הרב ישכר שלמה טייכטל]]<ref>בספרו '[[אם הבנים שמחה]]' {{מקור\|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38319&st=&pgnum=35 הקדמה שנייה]{{מקור\|)}}: "מדוברה ברוח נשברה על שבר בת עמי אשר קרה לנו בימים אלה אשר הגות גברה... '''ומימיהם של ישראל לא היתה צרה כזאת'''. אמת, כבר היה לעולמים תקופות קשות לישראל, אבל מקומות מקומות חלוקות ושונות, והיה לאבותינו מקום פליטה למקום אחר, אבל באופן רחבה ומתפשטת כזו בכל מלוכות איירופא... '''כזה לא היתה זולת בימי [[המן]] הרשע'''..."</ref>, [[הרב יחיאל יעקב ויינברג]]<ref>מתוך הקדמתו לשו"ת [[שרידי אש]]: "מעשי אכזריות ותעלולי רשע ומרמה בתוך חומת הגטו ומעשי תועבה וניוול במחנות הריכוז וההסגר '''אשר לא נראו כמוהם מיום ברוא ה' שמים וארץ'''... החורבן הזה '''אין דומה לו בהיסטוריה האנושית של רובן ככולן של קהילות ישראל'''..."</ref>, האדמו"ר מ[[חסידות סלונים\|סלונים]] [[רבי שלום נח ברזובסקי]]<ref>בקונטרס "ההרוגה עליך" {{מקור\|(}}[[אייר]] {{מקור\|תש"ה, עמ' ז)}}: "האסון האיום והטראגי '''שאין לו שום דמיון'''. מיליונים מאחינו, הטובים שבעם, נטבחו ונשרפו חיים בצורה כל כך אכזרית. נתקיימה בנו נבואת [[דניאל]] {{מקור\|דניאל יב\|כן}} "והיתה עת צרה '''אשר לא נהייתה מהיות גוי עד העת ההיא'''". אי אפשר למדוד את האסון בשום יחס לצרות בעת חורבן הבית... בזמן החורבן עמד הנביא לנחמנו בכפליים, נחמו נחמו עמי, וגם בבית שני היו אתנו [[תנאים]], יבנה וחכמיה, אנו אין לנו לא נביא ולא מנחם..."</ref>, [[רבי מנחם מנדל שניאורסון]]<ref>ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=137 התוועדויות שנת (תשנ"א, ח"ב עמ' 120)]: "...שואה איומה שלא הייתה (ולא תהיה ר"ל) דוגמתה במשך כל הדורות..."</ref> ועוד<ref>[[הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי]] כתב ב"ספר השמיטה" {{מקור\|עמ' פג\|כן}}: "שואה שלא היתה ולא נשמעה דוגמתה בכל הטרגדיות אשר קרו מעולם, אפילו בין הברבריות ופראי אוכלי אדם, עד שהמשמידים המטורפים שרצחו ושרפו באופן מיכאני, לא ידעו בעצמם להסביר על מה ולמה עשו ככה"; [[הרב מאיר כהנא]] כתב בספרו "אור הרעיון" {{מקור\|פרק "אתחלתא דגאולה"\|כן}}: "וברור שהיסורים והשעבוד של עם ישראל בזמננו, שהגיעו לשיאם בשואה הנוראה של ימינו '''שלא היה כדגומתה'''..."</ref>, אשר ראו בשואה אסון '''חסר תקדים''' בהיסטוריה של העם היהודי.

שורה 154:		שורה 154:

	=== השואה - האם היתה [[מלחמת גוג ומגוג]] ו/או חלק ממנה ===		=== השואה - האם היתה [[מלחמת גוג ומגוג]] ו/או חלק ממנה ===
	יש שראו בשואה את המלחמה הגדולה שעליה כבר [[נבואה\|התנבא]] ה[[נביא]] [[~~יחזקאל~~]] {{מקור\|יחזקאל לא ב$(פרק לא פסוק ב)}}.		יש שראו בשואה את המלחמה הגדולה שעליה כבר [[נבואה\|התנבא]] ה[[נביא]] [[יחז�אל]] {{מקור\|יחזקאל לא ב$(פרק לא פסוק ב)}}.

	והגאון [[הרב אליהו לופיאן]] זצ"ל<ref>ספר לב אליהו, שמות, פרשת יתרו, דף קע"ב</ref> כותב כך:		והגאון [[הרב אליהו לופיאן]] זצ"ל<ref>ספר לב אליהו, שמות, פרשת יתרו, דף קע"ב</ref> כותב כך:
שורה 222:		שורה 222:
	גם ביחס לניצחון ב[[מלחמת ששת הימים]] יש המזכירים את השואה<ref>הרב פרופ' אליעזר ברקוביץ, מובא ב[http://www.eretzhemdah.org/content.asp?pageid=453 אתר 'ארץ חמדה'].</ref>:		גם ביחס לניצחון ב[[מלחמת ששת הימים]] יש המזכירים את השואה<ref>הרב פרופ' אליעזר ברקוביץ, מובא ב[http://www.eretzhemdah.org/content.asp?pageid=453 אתר 'ארץ חמדה'].</ref>:
	:"גם כאשר הדור הנוכחי עמד לרגלי [[הכותל המערבי]] ב[[ציון]], עמדו עמו כל הדורות שאי פעם נשאו את עיניהם לאירוע הזה. הכותל הזכיר את כל חומות הגטאות, את כל קירות תאי הצינוק את כל גדרות מחנות הריכוז, והעיד עליהם כי לא נעלמו מעיני האלוקים. הוא הפיח ביהודים את ה[[ביטחון]] שאיכשהו ובמקום כלשהו בסדר הדברים מתנהל חשבון שממנו תצא [[גאולה]] לכל הדורות שדוכאו ונרדפו."		:"גם כאשר הדור הנוכחי עמד לרגלי [[הכותל המערבי]] ב[[ציון]], עמדו עמו כל הדורות שאי פעם נשאו את עיניהם לאירוע הזה. הכותל הזכיר את כל חומות הגטאות, את כל קירות תאי הצינוק את כל גדרות מחנות הריכוז, והעיד עליהם כי לא נעלמו מעיני האלוקים. הוא הפיח ביהודים את ה[[ביטחון]] שאיכשהו ובמקום כלשהו בסדר הדברים מתנהל חשבון שממנו תצא [[גאולה]] לכל הדורות שדוכאו ונרדפו."


	== זכרון השואה ==		== זכרון השואה ==

Aviadhr: /* יום הקדיש הכללי */

2015-12-21T17:05:23Z

יום הקדיש הכללי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:05, 21 בדצמבר 2015
שורה 245:		שורה 245:
	[[הרבנות הראשית לישראל]] קבעה כי ביום [[עשרה בטבת]] יחול '''יום ה[[קדיש]] הכללי'''- יום הזכרון ([[יארצייט]]) לאותם יהודים שלא ידוע יום רציחתם. על פי התקנה המקורית, ביום זה כל הקהל היה אמור לומר [[קדיש]], ולא רק קרוביהם של הנספים, אולם המקובל היום הוא שרק קרובי הנספים שיום מותם לא נודע אומרים קדיש ביום זה.		[[הרבנות הראשית לישראל]] קבעה כי ביום [[עשרה בטבת]] יחול '''יום ה[[קדיש]] הכללי'''- יום הזכרון ([[יארצייט]]) לאותם יהודים שלא ידוע יום רציחתם. על פי התקנה המקורית, ביום זה כל הקהל היה אמור לומר [[קדיש]], ולא רק קרוביהם של הנספים, אולם המקובל היום הוא שרק קרובי הנספים שיום מותם לא נודע אומרים קדיש ביום זה.

	~~הרבנות קבעה~~ את יום ~~הקדשי~~ הכללי ~~משום~~ שהכנסת ~~החליטה לערוך~~ את יום השואה ~~בחודש~~ [[~~ניסן~~]] בו ~~אסור להתאבל~~.		את יום הקדיש הכללי קבעה הרבנות זמן רב לפני שהכנסת קבעה את כ"ז ב[[ניסן]]. לפי ההלכה מי שאינו יודע את היום בו מתו קרוביו קובע לו יום בשנה שבו יאמר [[קדיש]] ויתענה. המנהג להתענות ביום זיכרון כבר מוזכר בתלמוד. גם מי שלא נוהג להתענות ביום זיכרון אישי חש צורך להתענות ביום שייקבע כיום זיכרון כללי על השואה הנוראה. בזמנו הייתה הסכמה מקיר אל קיר לקבוע צום מיוחד לזכר האסון הגדול, כגון: בי"ז [[אלול]] יום פרוץ מלחמת העולם השנייה, אך [[החזון אי"ש]] התנגד. ולכן נקבע עשרה בטבת כיום הקדיש הכללי.

			י' בטבת נבחר משתי סיבות:
			א. קל לצום בו גם לאנשים חלשים.
			ב. הוא מציין את תחילתה של שרשרת הפורענויות שעברו על עם ישראל, האסון האחרון נעוץ באסון הראשון.

	==== האם לקבוע [[תענית]] לזכר השואה? ====		==== האם לקבוע [[תענית]] לזכר השואה? ====

Aviadhr: /* תש"א-תש"ג: השמדה המונית */

2015-04-16T10:29:31Z

תש"א-תש"ג: השמדה המונית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:29, 16 באפריל 2015
שורה 71:		שורה 71:

	עוד שני מחנות השמדה בפעלו היו מיידנק ואושוויץ. מיידנק היה מחנה מיוחד, ראשית מ�ום שהיה גם מחנה ריכוז ועבודה ולא כל האסירים בו נרצחו. וכן הוא התייחד בכך שרובו אוכלס במתנגדי משטר שאינם יהודים, ורק מיעוט מהנרצחים בו היו יהודים (כ-30%). גם במחנה זה ההשמדה נעשתה באמצעות גז והושמדו בו כ-80,000 יהודים.		עוד שני מחנות השמדה בפעלו היו מיידנק ואושוויץ. מיידנק היה מחנה מיוחד, ראשית מ�ום שהיה גם מחנה ריכוז ועבודה ולא כל האסירים בו נרצחו. וכן הוא התייחד בכך שרובו אוכלס במתנגדי משטר שאינם יהודים, ורק מיעוט מהנרצחים בו היו יהודים (כ-30%). גם במחנה זה ההשמדה נעשתה באמצעות גז והושמדו בו כ-80,000 יהודים.
			[[קובץ:Kids in auschwitz.jpg\|200px\|thumb\|left\|ילדים באושוויץ]]

	מחנה אושוויץ, המחנה הגדול ביותר שהוקם ע"י הנאצים, הוקם בתחילת תש"ג כאשר מרבית יהודי ה'גנרלגוברנמן' כבר הושמדו. אושוויץ שכנה במרכז אירופה והייתה ציר רכבות ראשי, ולכן בחרו הנאצים לשכן בה מחנה שירכז אליו יהודים מכל רחבי אירופה. מחנה אושוויץ כלל שלשה חלקים:		מחנה אושוויץ, המחנה הגדול ביותר שהוקם ע"י הנאצים, הוקם בתחילת תש"ג כאשר מרבית יהודי ה'גנרלגוברנמן' כבר הושמדו. אושוויץ שכנה במרכז אירופה והייתה ציר רכבות ראשי, ולכן בחרו הנאצים לשכן בה מחנה שירכז אליו יהודים מכל רחבי אירופה. מחנה אושוויץ כלל שלשה חלקים:
	*'''אושוויץ 1'''- המחנה הראשי (אך הקטן) שריכז את מנהל המחנה ואת כלל העבודה במחנות. במחנה שוכנו הנאצים וכן האסירים שתפעלו את המקום. במחנה היו ביתנים בעלי תפקידים שונים החל מבית חולים ועד למתפרה, מחסן ציוד, בית כלא ועוד. בכניסה למחנה הוצב השלט המפורסם "arbeit macht frei" ,העבודה משחררת. במחנה אף הייתה תזמורת לשם בידור לנאצים וכן כדי להסוות את זוועת המקום.		*'''אושוויץ 1'''- המחנה הראשי (אך הקטן) שריכז את מנהל המחנה ואת כלל העבודה במחנות. במחנה שוכנו הנאצים וכן האסירים שתפעלו את המקום. במחנה היו ביתנים בעלי תפקידים שונים החל מבית חולים ועד למתפרה, מחסן ציוד, בית כלא ועוד. בכניסה למחנה הוצב השלט המפורסם "arbeit macht frei" ,העבודה משחררת. במחנה אף הייתה תזמורת לשם בידור לנאצים וכן כדי להסוות את זוועת המקום.
	~~[[קובץ:Kids in auschwitz.jpg\|300px\|thumb\|left\|ילדים באושוויץ]]~~
	'''אושוויץ 2 (בירקנאו)'''- מחנה זה שימש כאתר ההשמדה הגדול ביותר שהוקם אי פעם. המחנה הוקם על שטח של 22.5 קילומטר (פי 20 משטח מחנה טרבלינקה) והיה בו מקום לכ-100,000 אסירים במקביל. מסילת הברזל נכנסה לתוך המחנה וברגע הגעת משלוח היהודים נערכה סלקציה (הפרדה) בין אלו היכולים לתפעל את המחנה שנשלחו לביתני המגורים, לבין אלו שלא נמצאו כשירים לעבודה ונשלחו באותו רגע להשמדה. בבירקנאו פעלו 2 תאי גזים גדולים ,ששכנו בבונקר מתחת לאדמה, אליהם הובלו היהודים בטענה שהם נכנסים למקלחות. בפנים שוחרר גז מיוחד, ציקלון בה, שהיה זול וקטלני במיוחד. בתוך תא גזים אחד היה ניתן להכניס 1,200 יהודים שנחנקו תוך דקות ספורות. לאחר מכן הובלו הגופות ע"י אסירים יהודים לאחת מארבעת המשרפות שפעלו בבירקנאו. בבירקנאו נרצחו כמיליון וחצי יהודים מכל רחבי היבשת.		'''אושוויץ 2 (בירקנאו)'''- מחנה זה שימש כאתר ההשמדה הגדול ביותר שהוקם אי פעם. המחנה הוקם על שטח של 22.5 קילומטר (פי 20 משטח מחנה טרבלינקה) והיה בו מקום לכ-100,000 אסירים במקביל. מסילת הברזל נכנסה לתוך המחנה וברגע הגעת משלוח היהודים נערכה סלקציה (הפרדה) בין אלו היכולים לתפעל את המחנה שנשלחו לביתני המגורים, לבין אלו שלא נמצאו כשירים לעבודה ונשלחו באותו רגע להשמדה. בבירקנאו פעלו 2 תאי גזים גדולים ,ששכנו בבונקר מתחת לאדמה, אליהם הובלו היהודים בטענה שהם נכנסים למקלחות. בפנים שוחרר גז מיוחד, ציקלון בה, שהיה זול וקטלני במיוחד. בתוך תא גזים אחד היה ניתן להכניס 1,200 יהודים שנחנקו תוך דקות ספורות. לאחר מכן הובלו הגופות ע"י אסירים יהודים לאחת מארבעת המשרפות שפעלו בבירקנאו. בבירקנאו נרצחו כמיליון וחצי יהודים מכל רחבי היבשת.
	* '''אושוויץ 3 (מונוביץ)'''- מחנה זה היה מחנה עבודה שהכיל מפעלים רבים ואכלס כ-12,000 אסירים, רובם יהודים וחלקם פושעים או אסירים פוליטים. רוב האסירים עבדו כ3-4 חודשים במחנה ולאחר שתש כוחם הם נשלחו לתאי הגזים בבירקנאו.		* '''אושוויץ 3 (מונוביץ)'''- מחנה זה היה מחנה עבודה שהכיל מפעלים רבים ואכלס כ-12,000 אסירים, רובם יהודים וחלקם פושעים או אסירים פוליטים. רוב האסירים עבדו כ3-4 חודשים במחנה ולאחר שתש כוחם הם נשלחו לתאי הגזים בבירקנאו.

Aviadhr: /* תש"א-תש"ג: השמדה המונית */

2015-04-16T10:28:44Z

תש"א-תש"ג: השמדה המונית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:28, 16 באפריל 2015
שורה 74:		שורה 74:
	מחנה אושוויץ, המחנה הגדול ביותר שהוקם ע"י הנאצים, הוקם בתחילת תש"ג כאשר מרבית יהודי ה'גנרלגוברנמן' כבר הושמדו. אושוויץ שכנה במרכז אירופה והייתה ציר רכבות ראשי, ולכן בחרו הנאצים לשכן בה מחנה שירכז אליו יהודים מכל רחבי אירופה. מחנה אושוויץ כלל שלשה חלקים:		מחנה אושוויץ, המחנה הגדול ביותר שהוקם ע"י הנאצים, הוקם בתחילת תש"ג כאשר מרבית יהודי ה'גנרלגוברנמן' כבר הושמדו. אושוויץ שכנה במרכז אירופה והייתה ציר רכבות ראשי, ולכן בחרו הנאצים לשכן בה מחנה שירכז אליו יהודים מכל רחבי אירופה. מחנה אושוויץ כלל שלשה חלקים:
	*'''אושוויץ 1'''- המחנה הראשי (אך הקטן) שריכז את מנהל המחנה ואת כלל העבודה במחנות. במחנה שוכנו הנאצים וכן האסירים שתפעלו את המקום. במחנה היו ביתנים בעלי תפקידים שונים החל מבית חולים ועד למתפרה, מחסן ציוד, בית כלא ועוד. בכניסה למחנה הוצב השלט המפורסם "arbeit macht frei" ,העבודה משחררת. במחנה אף הייתה תזמורת לשם בידור לנאצים וכן כדי להסוות את זוועת המקום.		*'''אושוויץ 1'''- המחנה הראשי (אך הקטן) שריכז את מנהל המחנה ואת כלל העבודה במחנות. במחנה שוכנו הנאצים וכן האסירים שתפעלו את המקום. במחנה היו ביתנים בעלי תפקידים שונים החל מבית חולים ועד למתפרה, מחסן ציוד, בית כלא ועוד. בכניסה למחנה הוצב השלט המפורסם "arbeit macht frei" ,העבודה משחררת. במחנה אף הייתה תזמורת לשם בידור לנאצים וכן כדי להסוות את זוועת המקום.
			[[קובץ:Kids in auschwitz.jpg\|300px\|thumb\|left\|ילדים באושוויץ]]
	'''אושוויץ 2 (בירקנאו)'''- מחנה זה שימש כאתר ההשמדה הגדול ביותר שהוקם אי פעם. המחנה הוקם על שטח של 22.5 קילומטר (פי 20 משטח מחנה טרבלינקה) והיה בו מקום לכ-100,000 אסירים במקביל. מסילת הברזל נכנסה לתוך המחנה וברגע הגעת משלוח היהודים נערכה סלקציה (הפרדה) בין אלו היכולים לתפעל את המחנה שנשלחו לביתני המגורים, לבין אלו שלא נמצאו כשירים לעבודה ונשלחו באותו רגע להשמדה. בבירקנאו פעלו 2 תאי גזים גדולים ,ששכנו בבונקר מתחת לאדמה, אליהם הובלו היהודים בטענה שהם נכנסים למקלחות. בפנים שוחרר גז מיוחד, ציקלון בה, שהיה זול וקטלני במיוחד. בתוך תא גזים אחד היה ניתן להכניס 1,200 יהודים שנחנקו תוך דקות ספורות. לאחר מכן הובלו הגופות ע"י אסירים יהודים לאחת מארבעת המשרפות שפעלו בבירקנאו. בבירקנאו נרצחו כמיליון וחצי יהודים מכל רחבי היבשת.		'''אושוויץ 2 (בירקנאו)'''- מחנה זה שימש כאתר ההשמדה הגדול ביותר שהוקם אי פעם. המחנה הוקם על שטח של 22.5 קילומטר (פי 20 משטח מחנה טרבלינקה) והיה בו מקום לכ-100,000 אסירים במקביל. מסילת הברזל נכנסה לתוך המחנה וברגע הגעת משלוח היהודים נערכה סלקציה (הפרדה) בין אלו היכולים לתפעל את המחנה שנשלחו לביתני המגורים, לבין אלו שלא נמצאו כשירים לעבודה ונשלחו באותו רגע להשמדה. בבירקנאו פעלו 2 תאי גזים גדולים ,ששכנו בבונקר מתחת לאדמה, אליהם הובלו היהודים בטענה שהם נכנסים למקלחות. בפנים שוחרר גז מיוחד, ציקלון בה, שהיה זול וקטלני במיוחד. בתוך תא גזים אחד היה ניתן להכניס 1,200 יהודים שנחנקו תוך דקות ספורות. לאחר מכן הובלו הגופות ע"י אסירים יהודים לאחת מארבעת המשרפות שפעלו בבירקנאו. בבירקנאו נרצחו כמיליון וחצי יהודים מכל רחבי היבשת.
	* '''אושוויץ 3 (מונוביץ)'''- מחנה זה היה מחנה עבודה שהכיל מפעלים רבים ואכלס כ-12,000 אסירים, רובם יהודים וחלקם פושעים או אסירים פוליטים. רוב האסירים עבדו כ3-4 חודשים במחנה ולאחר שתש כוחם הם נשלחו לתאי הגזים בבירקנאו.		* '''אושוויץ 3 (מונוביץ)'''- מחנה זה היה מחנה עבודה שהכיל מפעלים רבים ואכלס כ-12,000 אסירים, רובם יהודים וחלקם פושעים או אסירים פוליטים. רוב האסירים עבדו כ3-4 חודשים במחנה ולאחר שתש כוחם הם נשלחו לתאי הגזים בבירקנאו.

Aviadhr: /* תרצ"ט-תש"א:תחילת המלחמה */

2015-04-16T10:25:35Z

תרצ"ט-תש"א:תחילת המלחמה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:25, 16 באפריל 2015
שורה 41:		שורה 41:
	בח' תשרי ת"ש ריינהרד היידריך, ראש משטרת הבטחון הנאצית, שלח לראשי האיינזצגרופן מברק הידוע בכינויו "אגרת הבזק של היידריך" ובו הוא מורה על נקיטת מספר צעדים כלפי היהודים בשטחים הכבושים. הצעד המרכזי שהיידריך הורה עליו הוא העברת כל היהודים לערים הגדולות, למקום ריכוז אחד שנמצא בקרבה למסילת ברזל, הלו הם הגטאות. הנאצים אספו את היהודים מכל הכפרים והעיירות וריכזו אותם אל הגטאות בערים הגדולות. הגטו הראשון שנבנה היה גטו פיוטרקוב טריבולנסקי, אחריו גטו רדומסק, ותוך כשנה גדלה תפוצת הגטאות לכל מרחבי ה"גנרלגוברנמן". הגטאות הגדולים היו גטו ורשה שבשיאו מנה כ445,000 איש, כמעט שישית מיהדות פולין כולה וכרבע מיהודי ה"גנרלגוברנמן", וכן גטו לודז' שהיה הגטו היצרני ביותר ולכן שרד את הזמן הרב ביותר ובו מנו 164,000 יהודים.		בח' תשרי ת"ש ריינהרד היידריך, ראש משטרת הבטחון הנאצית, שלח לראשי האיינזצגרופן מברק הידוע בכינויו "אגרת הבזק של היידריך" ובו הוא מורה על נקיטת מספר צעדים כלפי היהודים בשטחים הכבושים. הצעד המרכזי שהיידריך הורה עליו הוא העברת כל היהודים לערים הגדולות, למקום ריכוז אחד שנמצא בקרבה למסילת ברזל, הלו הם הגטאות. הנאצים אספו את היהודים מכל הכפרים והעיירות וריכזו אותם אל הגטאות בערים הגדולות. הגטו הראשון שנבנה היה גטו פיוטרקוב טריבולנסקי, אחריו גטו רדומסק, ותוך כשנה גדלה תפוצת הגטאות לכל מרחבי ה"גנרלגוברנמן". הגטאות הגדולים היו גטו ורשה שבשיאו מנה כ445,000 איש, כמעט שישית מיהדות פולין כולה וכרבע מיהודי ה"גנרלגוברנמן", וכן גטו לודז' שהיה הגטו היצרני ביותר ולכן שרד את הזמן הרב ביותר ובו מנו 164,000 יהודים.

	[[קובץ:Warsaw_ghetto.jpg \|~~200px~~\|thumb\|left\|מפת גטו ורשה]]		[[קובץ:Warsaw_ghetto.jpg \|400px\|thumb\|left\|מפת גטו ורשה]]
	הגטאות גודרו בחומה גבוהה ועלייה שמרו חיילים גרמנים יומם וליל. הגטו היה אטום לחלוטין ולא התאפשרה שום כניסה ויציאה למעט היוצאים לעבודות כפייה. לגטאות היו מספר מטרות: ראשית, הנאצים רצו לכנס את כל יהודי האיזור לצמתים מרכזיות בעלות מסילת ברזל כדי להקל על השילוחים למחנות במזרח. כמו כן, בגטו שררו מחלות רבות, צפיפות נוראה, רעב כבד, אלימות קשה מהנאצים, ותנאי היגיינה ירודים. כל אלו גרמו לתמותה גבוהה בגטאות ולהחלשת כוחם של היהודים שנשארו בחיים. בגטו ורשה למשל נספו בגטו מעל ל—43,000 יהודים, כעשרה אחוזים מכלל יהודי הגטו.		הגטאות גודרו בחומה גבוהה ועלייה שמרו חיילים גרמנים יומם וליל. הגטו היה אטום לחלוטין ולא התאפשרה שום כניסה ויציאה למעט היוצאים לעבודות כפייה. לגטאות היו מספר מטרות: ראשית, הנאצים רצו לכנס את כל יהודי האיזור לצמתים מרכזיות בעלות מסילת ברזל כדי להקל על השילוחים למחנות במזרח. כמו כן, בגטו שררו מחלות רבות, צפיפות נוראה, רעב כבד, אלימות קשה מהנאצים, ותנאי היגיינה ירודים. כל אלו גרמו לתמותה גבוהה בגטאות ולהחלשת כוחם של היהודים שנשארו בחיים. בגטו ורשה למשל נספו בגטו מעל ל—43,000 יהודים, כעשרה אחוזים מכלל יהודי הגטו.

Aviadhr: /* תרצ"ט-תש"א:תחילת המלחמה */

2015-04-16T10:24:57Z

תרצ"ט-תש"א:תחילת המלחמה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:24, 16 באפריל 2015
שורה 41:		שורה 41:
	בח' תשרי ת"ש ריינהרד היידריך, ראש משטרת הבטחון הנאצית, שלח לראשי האיינזצגרופן מברק הידוע בכינויו "אגרת הבזק של היידריך" ובו הוא מורה על נקיטת מספר צעדים כלפי היהודים בשטחים הכבושים. הצעד המרכזי שהיידריך הורה עליו הוא העברת כל היהודים לערים הגדולות, למקום ריכוז אחד שנמצא בקרבה למסילת ברזל, הלו הם הגטאות. הנאצים אספו את היהודים מכל הכפרים והעיירות וריכזו אותם אל הגטאות בערים הגדולות. הגטו הראשון שנבנה היה גטו פיוטרקוב טריבולנסקי, אחריו גטו רדומסק, ותוך כשנה גדלה תפוצת הגטאות לכל מרחבי ה"גנרלגוברנמן". הגטאות הגדולים היו גטו ורשה שבשיאו מנה כ445,000 איש, כמעט שישית מיהדות פולין כולה וכרבע מיהודי ה"גנרלגוברנמן", וכן גטו לודז' שהיה הגטו היצרני ביותר ולכן שרד את הזמן הרב ביותר ובו מנו 164,000 יהודים.		בח' תשרי ת"ש ריינהרד היידריך, ראש משטרת הבטחון הנאצית, שלח לראשי האיינזצגרופן מברק הידוע בכינויו "אגרת הבזק של היידריך" ובו הוא מורה על נקיטת מספר צעדים כלפי היהודים בשטחים הכבושים. הצעד המרכזי שהיידריך הורה עליו הוא העברת כל היהודים לערים הגדולות, למקום ריכוז אחד שנמצא בקרבה למסילת ברזל, הלו הם הגטאות. הנאצים אספו את היהודים מכל הכפרים והעיירות וריכזו אותם אל הגטאות בערים הגדולות. הגטו הראשון שנבנה היה גטו פיוטרקוב טריבולנסקי, אחריו גטו רדומסק, ותוך כשנה גדלה תפוצת הגטאות לכל מרחבי ה"גנרלגוברנמן". הגטאות הגדולים היו גטו ורשה שבשיאו מנה כ445,000 איש, כמעט שישית מיהדות פולין כולה וכרבע מיהודי ה"גנרלגוברנמן", וכן גטו לודז' שהיה הגטו היצרני ביותר ולכן שרד את הזמן הרב ביותר ובו מנו 164,000 יהודים.

			[[קובץ:Warsaw_ghetto.jpg \|200px\|thumb\|left\|מפת גטו ורשה]]
	הגטאות גודרו בחומה גבוהה ועלייה שמרו חיילים גרמנים יומם וליל. הגטו היה אטום לחלוטין ולא התאפשרה שום כניסה ויציאה למעט היוצאים לעבודות כפייה. לגטאות היו מספר מטרות: ראשית, הנאצים רצו לכנס את כל יהודי האיזור לצמתים מרכזיות בעלות מסילת ברזל כדי להקל על השילוחים למחנות במזרח. כמו כן, בגטו שררו מחלות רבות, צפיפות נוראה, רעב כבד, אלימות קשה מהנאצים, ותנאי היגיינה ירודים. כל אלו גרמו לתמותה גבוהה בגטאות ולהחלשת כוחם של היהודים שנשארו בחיים. בגטו ורשה למשל נספו בגטו מעל ל—43,000 יהודים, כעשרה אחוזים מכלל יהודי הגטו.		הגטאות גודרו בחומה גבוהה ועלייה שמרו חיילים גרמנים יומם וליל. הגטו היה אטום לחלוטין ולא התאפשרה שום כניסה ויציאה למעט היוצאים לעבודות כפייה. לגטאות היו מספר מטרות: ראשית, הנאצים רצו לכנס את כל יהודי האיזור לצמתים מרכזיות בעלות מסילת ברזל כדי להקל על השילוחים למחנות במזרח. כמו כן, בגטו שררו מחלות רבות, צפיפות נוראה, רעב כבד, אלימות קשה מהנאצים, ותנאי היגיינה ירודים. כל אלו גרמו לתמותה גבוהה בגטאות ולהחלשת כוחם של היהודים שנשארו בחיים. בגטו ורשה למשל נספו בגטו מעל ל—43,000 יהודים, כעשרה אחוזים מכלל יהודי הגטו.

שורה 49:		שורה 50:
	'''מחנות עבודה'''		'''מחנות עבודה'''

	כשהנאצים הבינו שהיהודים לא ייעלמו משטחי הרייך ועליהם להחליט מה לעשות בהם, חלק מן ההחלטות שהתקבלו היו על הקמת "מחנות עבודה". מחנות אלה גייסו בכפייה יהודים מכל רחבי פולין והפכו אותם ל"שימושיים" לרייך. בניית ביצורים, סלילת כבישים, בניית גשרים, עבודה במפעלים, הן חלק מן העבודות שאולצו היהודים לעשות עבור הרייך. האסירים זכו לאספקה מינימלית בלבד והם סבלו מתשישות ותמותה גבוהה. חלק מן האסירים נעקרו ממשפחותיהם ועברו למחנות ריכוז, וחלק היו יוצאים מן הגטו בבוקר על עבודתם וחוזרים בלילה אל הגטו. כוח העבודה הזה היה מבחינת הנאצים הצלחה גדולה, שכן האחזקה היה זולה ביותר והתקופה גבוהה. משוער כי בשיר תפוקת המחנות הגיע מספר האסירים לכ-120,000. חלקם שרדו "בזכות" עבודתם שמנעה מהם להישלח למחנות עם שאר משפחתם.		כשהנאצים הבינו שהיהודים לא ייעלמו משטחי הרייך ועליהם להחליט מה לעשות בהם, חלק מן ההחלטות שהתקבלו היו על הקמת "מחנות עבודה". מחנות אלה גייסו בכפייה יהודים מכל רחבי פולין והפכו אותם ל"שימושיים" לרייך. בניית ביצורים, סלילת כבישים, בניית גשרים, עבודה במפעלים, הן חלק מן העבודות שאולצו היהודים לעשות עבור הרייך. האסירים זכו לאספקה מינימלית בלבד והם סבלו מתשישות ותמותה גבוהה. חלק מן האסירים נעקרו ממשפחותיהם ועברו למחנות ריכוז, וחלק היו יוצאים מן הגטו בבוקר על עבודתם וחוזרים בלילה אל הגטו. כוח העבודה הזה היה מבחינת הנאצים הצלחה גדולה, שכן האחזקה היה זולה ביותר והתקופה גבוהה. משוער כי בשיר תפוקת המחנות הגיע מספר האסירים לכ-120,000. חלקם שרדו "בזכות" עבודתם שמנעה מהם להישלח למחנות עם שאר משפחתם.

	====תש"א-תש"ג: השמדה המונית====		====תש"א-תש"ג: השמדה המונית====