הר תבור - היסטוריית גרסאות

147.236.121.18: /* ההר בתקופת המקרא */תיקנתי שגיאה

2025-02-22T17:26:40Z

ההר בתקופת המקרא: תיקנתי שגיאה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:26, 22 בפברואר 2025
שורה 24:		שורה 24:
	פרסומו של ההר במלחמות נבע מחמת ערכו האסטרטגי. כאמור, ההר שלט על מעברים של דרכים חשובות, מהצפון לדרום, מהמזרח למערב. ב[[תקופת השופטים]], בימי [[דבורה הנביאה]] הכנענים באו להלחם נגד שבטי ישראל ב[[עמק יזרעאל]]. דבורה הנביא ציוותה על [[ברק בן אבינועם]] בן [[שבט נפתלי]]: "וַתִּשְׁלַח, וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן-אֲבִינֹעַם, מִקֶּדֶשׁ, נַפְתָּלִי; וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר, וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ, מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן. {{מקור\|[[ספר שופטים]] ד', ז'\|כן}} . ממרומי ההר, הסתערו לוחמי ישראל והביסו את סיסרא, שר צבא יבין מלך חצור ואת צבאו.		פרסומו של ההר במלחמות נבע מחמת ערכו האסטרטגי. כאמור, ההר שלט על מעברים של דרכים חשובות, מהצפון לדרום, מהמזרח למערב. ב[[תקופת השופטים]], בימי [[דבורה הנביאה]] הכנענים באו להלחם נגד שבטי ישראל ב[[עמק יזרעאל]]. דבורה הנביא ציוותה על [[ברק בן אבינועם]] בן [[שבט נפתלי]]: "וַתִּשְׁלַח, וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן-אֲבִינֹעַם, מִקֶּדֶשׁ, נַפְתָּלִי; וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר, וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ, מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן. {{מקור\|[[ספר שופטים]] ד', ז'\|כן}} . ממרומי ההר, הסתערו לוחמי ישראל והביסו את סיסרא, שר צבא יבין מלך חצור ואת צבאו.

	~~[[יפתח הגלעדי]]~~ מזכיר ל"זבח" ול"צלמנע", מלכי [[מדין]] את אשר עשו ל"אַחַי בְּנֵי-אִמִּי" "ב'''תבור''' וחורץ את דינם: " וְזֶבַח וְצַלְמֻנָּע בַּקַּרְקֹר, וּמַחֲנֵיהֶם עִמָּם כַּחֲמֵשֶׁת עָשָׂר אֶלֶף כֹּל הַנּוֹתָרִים, מִכֹּל מַחֲנֵה בְנֵי-קֶדֶם; וְהַנֹּפְלִים, מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב. וַיַּעַל גִּדְעוֹן... וַיַּךְ, אֶת-הַמַּחֲנֶה, וְהַמַּחֲנֶה, הָיָה בֶטַח. וַיָּנֻסוּ, זֶבַח וְצַלְמֻנָּע, וַיִּרְדֹּף, אַחֲרֵיהֶם; ... וַיֹּאמֶר, אֶל-זֶבַח וְאֶל-צַלְמֻנָּע, אֵיפֹה הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הֲרַגְתֶּם בְּ תָבוֹר ; וַיֹּאמְרוּ, כָּמוֹךָ כְמוֹהֶם, אֶחָד, כְּתֹאַר בְּנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמַר, אַחַי בְּנֵי-אִמִּי הֵם; חַי-ה' לוּ הַחֲיִתֶם אוֹתָם לֹא הָרַגְתִּי, אֶתְכֶם כְמוֹהֶם, אֶחָד, כְּתֹאַר בְּנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמַר, אַחַי בְּנֵי-אִמִּי הֵם; חַי-ה' לוּ הַחֲיִתֶם אוֹתָם לֹא הָרַגְתִּי, אֶתְכֶם. {{מקור\|[[ספר שופטים]],ח',י'-י"ט\|כן}}		גדעון מזכיר ל"זבח" ול"צלמנע", מלכי [[מדין]] את אשר עשו ל"אַחַי בְּנֵי-אִמִּי" "ב'''תבור''' וחורץ את דינם: " וְזֶבַח וְצַלְמֻנָּע בַּקַּרְקֹר, וּמַחֲנֵיהֶם עִמָּם כַּחֲמֵשֶׁת עָשָׂר אֶלֶף כֹּל הַנּוֹתָרִים, מִכֹּל מַחֲנֵה בְנֵי-קֶדֶם; וְהַנֹּפְלִים, מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב. וַיַּעַל גִּדְעוֹן... וַיַּךְ, אֶת-הַמַּחֲנֶה, וְהַמַּחֲנֶה, הָיָה בֶטַח. וַיָּנֻסוּ, זֶבַח וְצַלְמֻנָּע, וַיִּרְדֹּף, אַחֲרֵיהֶם; ... וַיֹּאמֶר, אֶל-זֶבַח וְאֶל-צַלְמֻנָּע, אֵיפֹה הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הֲרַגְתֶּם בְּ תָבוֹר ; וַיֹּאמְרוּ, כָּמוֹךָ כְמוֹהֶם, אֶחָד, כְּתֹאַר בְּנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמַר, אַחַי בְּנֵי-אִמִּי הֵם; חַי-ה' לוּ הַחֲיִתֶם אוֹתָם לֹא הָרַגְתִּי, אֶתְכֶם כְמוֹהֶם, אֶחָד, כְּתֹאַר בְּנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמַר, אַחַי בְּנֵי-אִמִּי הֵם; חַי-ה' לוּ הַחֲיִתֶם אוֹתָם לֹא הָרַגְתִּי, אֶתְכֶם. {{מקור\|[[ספר שופטים]],ח',י'-י"ט\|כן}}

	==בימי בית שני==		==בימי בית שני==

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:56:05Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:56, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Hartavor.jpg\|center\|thumb\|700px\|הר תבור - מבט מדרום-מערב - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:אלמוג]]		[[תמונה:Hartavor.jpg\|center\|thumb\|700px\|הר תבור - מבט מדרום-מערב - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:אלמוג]]

	'''הר תבור''' מתרומם לגובה של 588 מטר מעל פני הים ומתנשא כ-400 מטרים מעל סביבתו, הוא ההר הגבוה ביותר בחלקו הדרומי של [[הגליל התחתון\|גליל התחתון]] ונמצא בגבול [[עמק יזרעאל]]. פיסגתו בולטת וניראית גם לצופה בה ממרחקים. במבט מכפר תבור, ממזרח למערב, הפיסגה נראית מחודדת מאד. במבט מדרום לצפון, מכיוון עפולה, הפיסגה נראית מעוגלת ומתונה. במקרא ההר מתואר ההר כביטוי לעוצמה: מלך [[בבל]] יבוא "חַי-אָנִי, נְאֻם-הַמֶּלֶךְ ה' צְבָאוֹת, שְׁמוֹ: כִּי כְּתָבוֹר בֶּהָרִים, וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבוֹא" {{מקור\|[[ספר ירמיהו]] מ"ו,י"ח\|כן}}, ובבריאת העולם, [[דוד המלך]] אומר: "צָפוֹן וְיָמִין, אַתָּה בְרָאתָם; תָּבוֹר וְחֶרְמוֹן, בְּשִׁמְךָ יְרַנֵּנוּ" {{מקור\|[[ספר תהילים]] פ"ט, י"ג\|כן}} .		'''הר תבור''' מתרומם לגובה של 588 מטר מעל פני הים ומתנשא כ-400 מטרים מעל סביבתו, הוא ההר הגבוה ביותר בחלקו הדרומי של [[הגליל התחתון\|גליל התחתון]] ונמצא בגבול [[עמק יזרעאל]]. פיסגתו בולטת וניראית גם לצופה בה ממרחקים. במבט מכפר תבור, ממזרח למערב, הפיסגה נראית מחודדת מאד. במבט מדרום לצפון, מכיוון עפולה, הפיסגה נראית מעוגלת ומתונה. במקרא ההר מתואר ההר כביטוי לעוצמה: מלך [[בבל]] יבוא "חַי-אָנִי, נְאֻם-הַמֶּלֶךְ ה' צְבָאוֹת, שְׁמוֹ: כִּי כְּתָבוֹר בֶּהָרִים, וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבוֹא" {{מקור\|[[ספר ירמיהו]] מ"ו,י"ח\|כן}}, ובבריאת העולם, [[דוד המלך]] אומר: "צָפוֹן וְיָמִין, אַתָּה בְרָאתָם; תָּבוֹר וְחֶרְמוֹן, בְּשִׁמְךָ יְרַנֵּנוּ" {{מקור\|[[ספר תהילים]] פ"ט, י"ג\|כן}} .

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים כפולים - שגיאת בוט עתיקה

2012-09-05T06:44:01Z

טיפול בסוגריים כפולים - שגיאת בוט עתיקה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:44, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Hartavor.jpg\|center\|thumb\|700px\|הר תבור - מבט מדרום-מערב - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:אלמוג]]		[[תמונה:Hartavor.jpg\|center\|thumb\|700px\|הר תבור - מבט מדרום-מערב - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:אלמוג]]

	'''הר תבור''' מתרומם לגובה של 588 מטר מעל פני הים ומתנשא כ-400 מטרים מעל סביבתו, הוא ההר הגבוה ביותר בחלקו הדרומי של [[הגליל התחתון\|גליל התחתון]] ונמצא בגבול [[עמק יזרעאל]]. פיסגתו בולטת וניראית גם לצופה בה ממרחקים. במבט מכפר תבור, ממזרח למערב, הפיסגה נראית מחודדת מאד. במבט מדרום לצפון, מכיוון עפולה, הפיסגה נראית מעוגלת ומתונה. במקרא ההר מתואר ההר כביטוי לעוצמה: מלך [[בבל]] יבוא "חַי-אָנִי, נְאֻם-הַמֶּלֶךְ ה' צְבָאוֹת, שְׁמוֹ: כִּי כְּתָבוֹר בֶּהָרִים, וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבוֹא" {{מקור\|([[ספר ירמיהו]] מ"ו,י"ח))}}, ובבריאת העולם, [[דוד המלך]] אומר: "צָפוֹן וְיָמִין, אַתָּה בְרָאתָם; תָּבוֹר וְחֶרְמוֹן, בְּשִׁמְךָ יְרַנֵּנוּ" {{מקור\|([[ספר תהילים]] פ"ט, י"ג))}} .		'''הר תבור''' מתרומם לגובה של 588 מטר מעל פני הים ומתנשא כ-400 מטרים מעל סביבתו, הוא ההר הגבוה ביותר בחלקו הדרומי של [[הגליל התחתון\|גליל התחתון]] ונמצא בגבול [[עמק יזרעאל]]. פיסגתו בולטת וניראית גם לצופה בה ממרחקים. במבט מכפר תבור, ממזרח למערב, הפיסגה נראית מחודדת מאד. במבט מדרום לצפון, מכיוון עפולה, הפיסגה נראית מעוגלת ומתונה. במקרא ההר מתואר ההר כביטוי לעוצמה: מלך [[בבל]] יבוא "חַי-אָנִי, נְאֻם-הַמֶּלֶךְ ה' צְבָאוֹת, שְׁמוֹ: כִּי כְּתָבוֹר בֶּהָרִים, וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבוֹא" {{מקור\|[[ספר ירמיהו]] מ"ו,י"ח\|כן}}, ובבריאת העולם, [[דוד המלך]] אומר: "צָפוֹן וְיָמִין, אַתָּה בְרָאתָם; תָּבוֹר וְחֶרְמוֹן, בְּשִׁמְךָ יְרַנֵּנוּ" {{מקור\|[[ספר תהילים]] פ"ט, י"ג\|כן}} .

	ב[[ארמית]] ההר מכונה - טורא-הר .		ב[[ארמית]] ההר מכונה - טורא-הר .
שורה 14:		שורה 14:
	בברכת [[משה רבינו]] לשבט יישכר נאמר: "עַמִּים הַר יִקְרָאוּ שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל" ((מקור\|([[ספר דברים]],ל"ג,י"ט)}}. יש המייחסים את "ההר" להר תבור המצוי גם בנחלת שבט יששכר.		בברכת [[משה רבינו]] לשבט יישכר נאמר: "עַמִּים הַר יִקְרָאוּ שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל" ((מקור\|([[ספר דברים]],ל"ג,י"ט)}}. יש המייחסים את "ההר" להר תבור המצוי גם בנחלת שבט יששכר.

	ההר נזכר ב[[ספר יהושע]] {{מקור\|(י"ט))}} כגבול נחלתם של שלושה שבטים שונים: במערב - [[נחלת שבט זבולון]], במזרח - [[נחלת שבט יששכר]] ומהצפון - [[נחלת שבט נפתלי]].		ההר נזכר ב[[ספר יהושע]] {{מקור\|י"ט\|כן}} כגבול נחלתם של שלושה שבטים שונים: במערב - [[נחלת שבט זבולון]], במזרח - [[נחלת שבט יששכר]] ומהצפון - [[נחלת שבט נפתלי]].

	בגבול נחלת שבט זבולון מתואר ה"תבור" כדלקמן: "וַיַּעַל הַגּוֹרָל הַשְּׁלִישִׁי, לִבְנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחֹתָם; וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם, עַד שָׂרִיד. וְעָלָה גְבוּלָם לַיָּמָּה וּמַרְעֲלָה, וּפָגַע בְּדַבָּשֶׁת; וּפָגַע, אֶל-הַנַּחַל, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי יָקְנְעָם. וְשָׁב מִשָּׂרִיד, קֵדְמָה מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, עַל-גְּבוּל כִּסְלֹת, '''תָּבֹר'''; וְיָצָא אֶל-הַדָּבְרַת, וְעָלָה יָפִיעַ. {{מקור\|(פרק י"ט, י'-י"ב))}}		בגבול נחלת שבט זבולון מתואר ה"תבור" כדלקמן: "וַיַּעַל הַגּוֹרָל הַשְּׁלִישִׁי, לִבְנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחֹתָם; וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם, עַד שָׂרִיד. וְעָלָה גְבוּלָם לַיָּמָּה וּמַרְעֲלָה, וּפָגַע בְּדַבָּשֶׁת; וּפָגַע, אֶל-הַנַּחַל, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי יָקְנְעָם. וְשָׁב מִשָּׂרִיד, קֵדְמָה מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, עַל-גְּבוּל כִּסְלֹת, '''תָּבֹר'''; וְיָצָא אֶל-הַדָּבְרַת, וְעָלָה יָפִיעַ. {{מקור\|פרק י"ט, י'-י"ב\|כן}}

	בגבול שבט יששכר נכלל "בתבור" כדלקמן : "לְיִשָּׂשכָר יָצָא, הַגּוֹרָל הָרְבִיעִי: לִבְנֵי יִשָּׂשכָר, לְמִשְׁפְּחוֹתָם. וַיְהִי, גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה וְהַכְּסוּלֹת, וְשׁוּנֵם. וַחֲפָרַיִם וְשִׁיאֹן, וַאֲנָחֲרַת. וְהָרַבִּית וְקִשְׁיוֹן, וָאָבֶץ. וְרֶמֶת וְעֵין-גַּנִּים וְעֵין חַדָּה, וּבֵית פַּצֵּץ. וּפָגַע הַגְּבוּל '''בְּתָבוֹר''' ושחצומה (וְשַׁחֲצִימָה) וּבֵית שֶׁמֶשׁ, וְהָיוּ תֹּצְאוֹת גְּבוּלָם הַיַּרְדֵּן: עָרִים שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן.{{מקור\|(שם,פסוקים י"ז - כ"ב))}}.		בגבול שבט יששכר נכלל "בתבור" כדלקמן : "לְיִשָּׂשכָר יָצָא, הַגּוֹרָל הָרְבִיעִי: לִבְנֵי יִשָּׂשכָר, לְמִשְׁפְּחוֹתָם. וַיְהִי, גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה וְהַכְּסוּלֹת, וְשׁוּנֵם. וַחֲפָרַיִם וְשִׁיאֹן, וַאֲנָחֲרַת. וְהָרַבִּית וְקִשְׁיוֹן, וָאָבֶץ. וְרֶמֶת וְעֵין-גַּנִּים וְעֵין חַדָּה, וּבֵית פַּצֵּץ. וּפָגַע הַגְּבוּל '''בְּתָבוֹר''' ושחצומה (וְשַׁחֲצִימָה) וּבֵית שֶׁמֶשׁ, וְהָיוּ תֹּצְאוֹת גְּבוּלָם הַיַּרְדֵּן: עָרִים שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן.{{מקור\|שם,פסוקים י"ז - כ"ב\|כן}}.

	בגבול שבט נפתלי ישמקום המכונה "אזנות תבור" כדלקמן: "לב לִבְנֵי נַפְתָּלִי, יָצָא הַגּוֹרָל הַשִּׁשִּׁי--לִבְנֵי נַפְתָּלִי, לְמִשְׁפְּחֹתָם. לג וַיְהִי גְבוּלָם, מֵחֵלֶף מֵאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים וַאֲדָמִי הַנֶּקֶב וְיַבְנְאֵל--עַד-לַקּוּם; וַיְהִי תֹצְאֹתָיו, הַיַּרְדֵּן. לד וְשָׁב הַגְּבוּל יָמָּה אַזְנוֹת תָּבוֹר , וְיָצָא מִשָּׁם חוּקֹקָה; וּפָגַע בִּזְבֻלוּן מִנֶּגֶב, וּבְאָשֵׁר פָּגַע מִיָּם, וּבִיהוּדָה, הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ" {{מקור\|(שם, ל"ב - ל"ד))}}.		בגבול שבט נפתלי ישמקום המכונה "אזנות תבור" כדלקמן: "לב לִבְנֵי נַפְתָּלִי, יָצָא הַגּוֹרָל הַשִּׁשִּׁי--לִבְנֵי נַפְתָּלִי, לְמִשְׁפְּחֹתָם. לג וַיְהִי גְבוּלָם, מֵחֵלֶף מֵאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים וַאֲדָמִי הַנֶּקֶב וְיַבְנְאֵל--עַד-לַקּוּם; וַיְהִי תֹצְאֹתָיו, הַיַּרְדֵּן. לד וְשָׁב הַגְּבוּל יָמָּה אַזְנוֹת תָּבוֹר , וְיָצָא מִשָּׁם חוּקֹקָה; וּפָגַע בִּזְבֻלוּן מִנֶּגֶב, וּבְאָשֵׁר פָּגַע מִיָּם, וּבִיהוּדָה, הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ" {{מקור\|שם, ל"ב - ל"ד\|כן}}.

	פרסומו של ההר במלחמות נבע מחמת ערכו האסטרטגי. כאמור, ההר שלט על מעברים של דרכים חשובות, מהצפון לדרום, מהמזרח למערב. ב[[תקופת השופטים]], בימי [[דבורה הנביאה]] הכנענים באו להלחם נגד שבטי ישראל ב[[עמק יזרעאל]]. דבורה הנביא ציוותה על [[ברק בן אבינועם]] בן [[שבט נפתלי]]: "וַתִּשְׁלַח, וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן-אֲבִינֹעַם, מִקֶּדֶשׁ, נַפְתָּלִי; וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר, וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ, מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן. {{מקור\|([[ספר שופטים]] ד', ז'))}} . ממרומי ההר, הסתערו לוחמי ישראל והביסו את סיסרא, שר צבא יבין מלך חצור ואת צבאו.		פרסומו של ההר במלחמות נבע מחמת ערכו האסטרטגי. כאמור, ההר שלט על מעברים של דרכים חשובות, מהצפון לדרום, מהמזרח למערב. ב[[תקופת השופטים]], בימי [[דבורה הנביאה]] הכנענים באו להלחם נגד שבטי ישראל ב[[עמק יזרעאל]]. דבורה הנביא ציוותה על [[ברק בן אבינועם]] בן [[שבט נפתלי]]: "וַתִּשְׁלַח, וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן-אֲבִינֹעַם, מִקֶּדֶשׁ, נַפְתָּלִי; וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר, וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ, מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן. {{מקור\|[[ספר שופטים]] ד', ז'\|כן}} . ממרומי ההר, הסתערו לוחמי ישראל והביסו את סיסרא, שר צבא יבין מלך חצור ואת צבאו.

	[[יפתח הגלעדי]] מזכיר ל"זבח" ול"צלמנע", מלכי [[מדין]] את אשר עשו ל"אַחַי בְּנֵי-אִמִּי" "ב'''תבור''' וחורץ את דינם: " וְזֶבַח וְצַלְמֻנָּע בַּקַּרְקֹר, וּמַחֲנֵיהֶם עִמָּם כַּחֲמֵשֶׁת עָשָׂר אֶלֶף כֹּל הַנּוֹתָרִים, מִכֹּל מַחֲנֵה בְנֵי-קֶדֶם; וְהַנֹּפְלִים, מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב. וַיַּעַל גִּדְעוֹן... וַיַּךְ, אֶת-הַמַּחֲנֶה, וְהַמַּחֲנֶה, הָיָה בֶטַח. וַיָּנֻסוּ, זֶבַח וְצַלְמֻנָּע, וַיִּרְדֹּף, אַחֲרֵיהֶם; ... וַיֹּאמֶר, אֶל-זֶבַח וְאֶל-צַלְמֻנָּע, אֵיפֹה הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הֲרַגְתֶּם בְּ תָבוֹר ; וַיֹּאמְרוּ, כָּמוֹךָ כְמוֹהֶם, אֶחָד, כְּתֹאַר בְּנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמַר, אַחַי בְּנֵי-אִמִּי הֵם; חַי-ה' לוּ הַחֲיִתֶם אוֹתָם לֹא הָרַגְתִּי, אֶתְכֶם כְמוֹהֶם, אֶחָד, כְּתֹאַר בְּנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמַר, אַחַי בְּנֵי-אִמִּי הֵם; חַי-ה' לוּ הַחֲיִתֶם אוֹתָם לֹא הָרַגְתִּי, אֶתְכֶם. {{מקור\|([[ספר שופטים]],ח',י'-י"ט))}}		[[יפתח הגלעדי]] מזכיר ל"זבח" ול"צלמנע", מלכי [[מדין]] את אשר עשו ל"אַחַי בְּנֵי-אִמִּי" "ב'''תבור''' וחורץ את דינם: " וְזֶבַח וְצַלְמֻנָּע בַּקַּרְקֹר, וּמַחֲנֵיהֶם עִמָּם כַּחֲמֵשֶׁת עָשָׂר אֶלֶף כֹּל הַנּוֹתָרִים, מִכֹּל מַחֲנֵה בְנֵי-קֶדֶם; וְהַנֹּפְלִים, מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב. וַיַּעַל גִּדְעוֹן... וַיַּךְ, אֶת-הַמַּחֲנֶה, וְהַמַּחֲנֶה, הָיָה בֶטַח. וַיָּנֻסוּ, זֶבַח וְצַלְמֻנָּע, וַיִּרְדֹּף, אַחֲרֵיהֶם; ... וַיֹּאמֶר, אֶל-זֶבַח וְאֶל-צַלְמֻנָּע, אֵיפֹה הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הֲרַגְתֶּם בְּ תָבוֹר ; וַיֹּאמְרוּ, כָּמוֹךָ כְמוֹהֶם, אֶחָד, כְּתֹאַר בְּנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמַר, אַחַי בְּנֵי-אִמִּי הֵם; חַי-ה' לוּ הַחֲיִתֶם אוֹתָם לֹא הָרַגְתִּי, אֶתְכֶם כְמוֹהֶם, אֶחָד, כְּתֹאַר בְּנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמַר, אַחַי בְּנֵי-אִמִּי הֵם; חַי-ה' לוּ הַחֲיִתֶם אוֹתָם לֹא הָרַגְתִּי, אֶתְכֶם. {{מקור\|[[ספר שופטים]],ח',י'-י"ט\|כן}}

	==בימי בית שני==		==בימי בית שני==
שורה 50:		שורה 50:
	==באחרית הימים==		==באחרית הימים==

	לעתיד לבוא, חז"ל מציינים כי הר תבור יהיה אחד ההרים עליו יבנה בית המקדש . ב[[תנחומא]] ל[[פרשת עקב]] מובא רמז לכך מהפסוק בשירת דבורה "מן השמים נלחמו הכוכבים ממסילותם נלחמו עם סיסרא" {{מקור\|(ספר שופטים ה', כ'))}}, וכך נאמר במדרש : "... 'נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים' {{מקור\|(ספר ישעיהו ב', א'))}}, והר תבור יהיה גבוה מאוד. משל למה הדבר דומה? לבני פלטרין של מלך שירדו מן העיר והרגו אריות ודובים ונמרים ביעק והביאום לעיר ותלו אותן כנגד שער העיר, וכל בני העיר היו תמהין מאותן אריות. והקדוש ברוך הוא כך עשה בסיסרא. בא סיסרא על ישראל בהר תבור: "מן השמים נלחמו הכוכבים ממסילותם נלחמו עם סיסרא" . התחילו הכל תמהים, שמעולם לא היה כמעשה הזה שירדו כוכבים מן השמים לעשות מלחמה עם בשר ודם. אמר הקב"ה: בעולם הזה הכוכבים נלחמו בשבילכם. אבל לעתיד לבוא: 'ויצא ה' ונלחם בגויים וגו' ועמדו רגליו' {{מקור\|(ספר זכריה י"ד, ג'-ד'))}} וכל אותו עניין, ויהיו הכל רואין ומראין אותו באצבע שנאמר: 'ואמר ביום ההוא הנה אלוהינו זה...' {{מקור\|(ספר ישעיהו כ"ה, ט'))}}.		לעתיד לבוא, חז"ל מציינים כי הר תבור יהיה אחד ההרים עליו יבנה בית המקדש . ב[[תנחומא]] ל[[פרשת עקב]] מובא רמז לכך מהפסוק בשירת דבורה "מן השמים נלחמו הכוכבים ממסילותם נלחמו עם סיסרא" {{מקור\|ספר שופטים ה', כ'\|כן}}, וכך נאמר במדרש : "... 'נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים' {{מקור\|ספר ישעיהו ב', א'\|כן}}, והר תבור יהיה גבוה מאוד. משל למה הדבר דומה? לבני פלטרין של מלך שירדו מן העיר והרגו אריות ודובים ונמרים ביעק והביאום לעיר ותלו אותן כנגד שער העיר, וכל בני העיר היו תמהין מאותן אריות. והקדוש ברוך הוא כך עשה בסיסרא. בא סיסרא על ישראל בהר תבור: "מן השמים נלחמו הכוכבים ממסילותם נלחמו עם סיסרא" . התחילו הכל תמהים, שמעולם לא היה כמעשה הזה שירדו כוכבים מן השמים לעשות מלחמה עם בשר ודם. אמר הקב"ה: בעולם הזה הכוכבים נלחמו בשבילכם. אבל לעתיד לבוא: 'ויצא ה' ונלחם בגויים וגו' ועמדו רגליו' {{מקור\|ספר זכריה י"ד, ג'-ד'\|כן}} וכל אותו עניין, ויהיו הכל רואין ומראין אותו באצבע שנאמר: 'ואמר ביום ההוא הנה אלוהינו זה...' {{מקור\|ספר ישעיהו כ"ה, ט'\|כן}}.

	בפסיקתא דרב כהנא נאמר: " עתיד הקדוש ברוך הוא להביא סיני ותבור וכרמל ולבנות בית המקדש עליהם" (א',ד')		בפסיקתא דרב כהנא נאמר: " עתיד הקדוש ברוך הוא להביא סיני ותבור וכרמל ולבנות בית המקדש עליהם" (א',ד')

	ילקוט שמעוני אומר: "'מה נאוו על ההרים רגלי המבשר' {{מקור\|(ישעיהו נב, ז))}} – ללמדך שעתיד הקב"ה להוריד ירושלים בנויה מן השמים ולהעמידה על ארבעה ראשי הרים. על הר סיני ועל תבור ועל חרמון ועל כרמל. <ref>מקור: ילקוט המכירי ישעיהו נ"ב, ז'</ref>		ילקוט שמעוני אומר: "'מה נאוו על ההרים רגלי המבשר' {{מקור\|ישעיהו נב, ז\|כן}} – ללמדך שעתיד הקב"ה להוריד ירושלים בנויה מן השמים ולהעמידה על ארבעה ראשי הרים. על הר סיני ועל תבור ועל חרמון ועל כרמל. <ref>מקור: ילקוט המכירי ישעיהו נ"ב, ז'</ref>

	==גאוגרפיה==		==גאוגרפיה==