https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%94%D7%A8_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A8 2026-04-28T18:57:34Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A8&diff=75878&oldid=prev 2012-09-05T09:55:57Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:55, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del>[[תמונה:Har_kabirA.jpg|center|thumb|700px|הר כביר : מימין לשמאל: השיפולים המזרחיים של הר עיבל, בקעת [[נחל תרצה]], פיסגת שיח בילאל, הישוב [[אלון מורה]], ישיבת אלון מורה והמשך הרכס למזרח. קדימה מחנות הפליטים אסקר ובלטה בעמק מכמתת, מזרחית לעיר שכם. בינם לבין העיר [[קבר יוסף]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Har_kabirA.jpg|center|thumb|700px|הר כביר : מימין לשמאל: השיפולים המזרחיים של הר עיבל, בקעת [[נחל תרצה]], פיסגת שיח בילאל, הישוב [[אלון מורה]], ישיבת אלון מורה והמשך הרכס למזרח. קדימה מחנות הפליטים אסקר ובלטה בעמק מכמתת, מזרחית לעיר שכם. בינם לבין העיר [[קבר יוסף]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;הר כביר&#039;&#039;&#039; הוא גוש הררי גדול המתנשא ממזרח ל[[שכם]] מעל ערוצו הגדול של ואדי פרעה הוא [[נחל תרצה]].  בפסגה הצפונית מערבית - נקודת גובה 792 מטר מעל פני הים - נמצאת תצפית נוף רחבה מ[[הר חרמון]] בצפון, [[הר הגלבוע]] במזרח והרי [[גלעד]]. מסביב להר כביר נצפים  הרי [[השומרון]] ובדרום  - מקרוב [[הר גריזים]] ובמרחק  הרי [[בנימין]]. בפיסגה 792 ניתן לצפות בשלושה ימים: [[ים המלח]], [[ים כנרת]] וה[[ים תיכון]]. ההר מכונה  גם הר [[אברהם]], על פי המסורת בבוא אברהם אל שכם ו[[אלון מורה]]  קיבל את ההבטחה על [[ארץ ישראל]] : &quot; ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה. וירא ה&#039; אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת .. &quot; {{מקור| בראשית יב&#039;, ו&#039;-ז&#039;|כן}} .   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;הר כביר&#039;&#039;&#039; הוא גוש הררי גדול המתנשא ממזרח ל[[שכם]] מעל ערוצו הגדול של ואדי פרעה הוא [[נחל תרצה]].  בפסגה הצפונית מערבית - נקודת גובה 792 מטר מעל פני הים - נמצאת תצפית נוף רחבה מ[[הר חרמון]] בצפון, [[הר הגלבוע]] במזרח והרי [[גלעד]]. מסביב להר כביר נצפים  הרי [[השומרון]] ובדרום  - מקרוב [[הר גריזים]] ובמרחק  הרי [[בנימין]]. בפיסגה 792 ניתן לצפות בשלושה ימים: [[ים המלח]], [[ים כנרת]] וה[[ים תיכון]]. ההר מכונה  גם הר [[אברהם]], על פי המסורת בבוא אברהם אל שכם ו[[אלון מורה]]  קיבל את ההבטחה על [[ארץ ישראל]] : &quot; ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה. וירא ה&#039; אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת .. &quot; {{מקור| בראשית יב&#039;, ו&#039;-ז&#039;|כן}} .   </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-74064:rev-75878:php=table --> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A8&diff=74064&oldid=prev 2012-09-05T07:29:51Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:29, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Har_kabirA.jpg|center|thumb|700px|הר כביר : מימין לשמאל: השיפולים המזרחיים של הר עיבל, בקעת [[נחל תרצה]], פיסגת שיח בילאל, הישוב [[אלון מורה]], ישיבת אלון מורה והמשך הרכס למזרח. קדימה מחנות הפליטים אסקר ובלטה בעמק מכמתת, מזרחית לעיר שכם. בינם לבין העיר [[קבר יוסף]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins>[[תמונה:Har_kabirA.jpg|center|thumb|700px|הר כביר : מימין לשמאל: השיפולים המזרחיים של הר עיבל, בקעת [[נחל תרצה]], פיסגת שיח בילאל, הישוב [[אלון מורה]], ישיבת אלון מורה והמשך הרכס למזרח. קדימה מחנות הפליטים אסקר ובלטה בעמק מכמתת, מזרחית לעיר שכם. בינם לבין העיר [[קבר יוסף]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הר כביר''' הוא גוש הררי גדול המתנשא ממזרח ל[[שכם]] מעל ערוצו הגדול של ואדי פרעה הוא [[נחל תרצה]].  בפסגה הצפונית מערבית - נקודת גובה 792 מטר מעל פני הים - נמצאת תצפית נוף רחבה מ[[הר חרמון]] בצפון, [[הר הגלבוע]] במזרח והרי [[גלעד]]. מסביב להר כביר נצפים  הרי [[השומרון]] ובדרום  - מקרוב [[הר גריזים]] ובמרחק  הרי [[בנימין]]. בפיסגה 792 ניתן לצפות בשלושה ימים: [[ים המלח]], [[ים כנרת]] וה[[ים תיכון]]. ההר מכונה  גם הר [[אברהם]], על פי המסורת בבוא אברהם אל שכם ו[[אלון מורה]]  קיבל את ההבטחה על [[ארץ ישראל]] : " ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה. וירא ה' אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת .. " {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">( </del>בראשית יב', ו'-ז'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} .   </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הר כביר''' הוא גוש הררי גדול המתנשא ממזרח ל[[שכם]] מעל ערוצו הגדול של ואדי פרעה הוא [[נחל תרצה]].  בפסגה הצפונית מערבית - נקודת גובה 792 מטר מעל פני הים - נמצאת תצפית נוף רחבה מ[[הר חרמון]] בצפון, [[הר הגלבוע]] במזרח והרי [[גלעד]]. מסביב להר כביר נצפים  הרי [[השומרון]] ובדרום  - מקרוב [[הר גריזים]] ובמרחק  הרי [[בנימין]]. בפיסגה 792 ניתן לצפות בשלושה ימים: [[ים המלח]], [[ים כנרת]] וה[[ים תיכון]]. ההר מכונה  גם הר [[אברהם]], על פי המסורת בבוא אברהם אל שכם ו[[אלון מורה]]  קיבל את ההבטחה על [[ארץ ישראל]] : " ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה. וירא ה' אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת .. " {{מקור| בראשית יב', ו'-ז'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} .   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאורך הרכס, הנמשך 7 ק&quot;מ,  עוברת &quot;דרך נופית&quot; לאורך כ 4 ק&quot;מ , בתוך שטח שאמור היה להיות מוכרז שמורת טבע - שמורת הר כביר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאורך הרכס, הנמשך 7 ק&quot;מ,  עוברת &quot;דרך נופית&quot; לאורך כ 4 ק&quot;מ , בתוך שטח שאמור היה להיות מוכרז שמורת טבע - שמורת הר כביר.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l26">שורה 26:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במרומי [[הר כביר]], הוקם בסיוע הקק&quot;ל &quot;מצפה לונץ&quot;, שהיה ידיד ההתיישבות וידיד גרעין אלון מורה. זוהי נקודת תצפית ייחודית המשקיפה על נוף מרהיב בהיקף של 360 מעלות.  ממנה ניתן לצפות על המקומות הבאים:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במרומי [[הר כביר]], הוקם בסיוע הקק&quot;ל &quot;מצפה לונץ&quot;, שהיה ידיד ההתיישבות וידיד גרעין אלון מורה. זוהי נקודת תצפית ייחודית המשקיפה על נוף מרהיב בהיקף של 360 מעלות.  ממנה ניתן לצפות על המקומות הבאים:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בצפון: מלבד הרי חרמון והגלבוע על "מעיינות  "עין בידאן" - קבוצת נביעות שופעת, אתר קידוחי מים חשוב וממנו יורדת בקעה פוריה לבקעת-הירדן.  דרומית מעין בידאן ניכר בשטח, תל נמוך, הוא [[תל תרצה]] (תל אל-פרעה) - שרידיה של [[תרצה]]  בירת [[ממלכת ישראל]] לפני בניית העיר [[שומרון (עיר)|שומרון]]. רחוק יותר העיר טובאס - עיירה ערבית המשמרת בשמה את תבץ, מקום מותו של [[אבימלך בן גדעון|אבימלך]] {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שופטים פרק ט'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בצפון: מלבד הרי חרמון והגלבוע על "מעיינות  "עין בידאן" - קבוצת נביעות שופעת, אתר קידוחי מים חשוב וממנו יורדת בקעה פוריה לבקעת-הירדן.  דרומית מעין בידאן ניכר בשטח, תל נמוך, הוא [[תל תרצה]] (תל אל-פרעה) - שרידיה של [[תרצה]]  בירת [[ממלכת ישראל]] לפני בניית העיר [[שומרון (עיר)|שומרון]]. רחוק יותר העיר טובאס - עיירה ערבית המשמרת בשמה את תבץ, מקום מותו של [[אבימלך בן גדעון|אבימלך]] {{מקור|שופטים פרק ט'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במזרח: רס רמלי, רס ג&#039;דור - רכסי-הרים בצפון-מזרח השומרון.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במזרח: רס רמלי, רס ג&#039;דור - רכסי-הרים בצפון-מזרח השומרון.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במורדות הכפר טמון, מקום הולדתו של השודד האגדי &quot;אבו ג&#039;ילדה&quot;. בבקעת הירדן נראים היישובים היהודיים [[בקעות]], [[רועי (מושב)|רועי]] ו[[חמרה (מושב)|חמרה]] -  מצפון לכביש נחל תרצה. מעבר לבקעת הירדן בגלעד ניתן להבחין ב[[נחל יבוק]], אפיק הנחל הגדול החוצה את הרי-הגלעד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במורדות הכפר טמון, מקום הולדתו של השודד האגדי &quot;אבו ג&#039;ילדה&quot;. בבקעת הירדן נראים היישובים היהודיים [[בקעות]], [[רועי (מושב)|רועי]] ו[[חמרה (מושב)|חמרה]] -  מצפון לכביש נחל תרצה. מעבר לבקעת הירדן בגלעד ניתן להבחין ב[[נחל יבוק]], אפיק הנחל הגדול החוצה את הרי-הגלעד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדרום: ארומה המקראית היום תל עורמה, חרבות עירו של אבימלך בן גדעון {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שופטים ט', מא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. הישוב [[כפר תפוח]], יישוב קהילתי במרכז השומרון וכביש [[חוצה שומרון]]. קרוב יותר להר כביר נראים הבפרים הערבים: "חוארה", מוצאו של סנבלט שהתנכל לעולים מבבל בראשות [[עזרא]] ו[[נחמיה]]. (נחמיה ב'), "רוג'יב" - בו בוצע נסיון ההתיישבות הראשון של מתנחלי אלון מורה בשנת 1980, לידו מחנה צבאי המשמש את החטיבה המרחבית של שכם וכפר קליל, בעבר - ישוב שומרוני. וכמובן נראה את [[הר גריזים]] (נ.ג. 880 ). למרגות הר גריזים נצפה בשני מחנות פליטים גדולים "בלטה" ו"עסקר". ביניהם הייתה נראית כיפתו של [[קבר יוסף]], אשר פונה על ידי [[צהל]] ונשרף עד היסוד. מעליו התל  הקדום של שכם "תל בלטה"  ומאחריו העיר [[שכם]]  בבקעה שבין הר גריזים לבין [[הר עיבל]] .</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדרום: ארומה המקראית היום תל עורמה, חרבות עירו של אבימלך בן גדעון {{מקור|שופטים ט', מא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}. הישוב [[כפר תפוח]], יישוב קהילתי במרכז השומרון וכביש [[חוצה שומרון]]. קרוב יותר להר כביר נראים הבפרים הערבים: "חוארה", מוצאו של סנבלט שהתנכל לעולים מבבל בראשות [[עזרא]] ו[[נחמיה]]. (נחמיה ב'), "רוג'יב" - בו בוצע נסיון ההתיישבות הראשון של מתנחלי אלון מורה בשנת 1980, לידו מחנה צבאי המשמש את החטיבה המרחבית של שכם וכפר קליל, בעבר - ישוב שומרוני. וכמובן נראה את [[הר גריזים]] (נ.ג. 880 ). למרגות הר גריזים נצפה בשני מחנות פליטים גדולים "בלטה" ו"עסקר". ביניהם הייתה נראית כיפתו של [[קבר יוסף]], אשר פונה על ידי [[צהל]] ונשרף עד היסוד. מעליו התל  הקדום של שכם "תל בלטה"  ומאחריו העיר [[שכם]]  בבקעה שבין הר גריזים לבין [[הר עיבל]] .</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במערב: הר עיבל וביום בהיר אפשר לצפות בהרי השומרון עד לשפלת החוף. במורדות הר כביר הכפרים עזמוט, דיר-אל-חטב, סלם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במערב: הר עיבל וביום בהיר אפשר לצפות בהרי השומרון עד לשפלת החוף. במורדות הר כביר הכפרים עזמוט, דיר-אל-חטב, סלם.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l70">שורה 70:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 70:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואמנם מצאנו את האיריס במקום שסומן על ידי ה&quot;ראש&quot;. השטח שבו גדל לא היה יותר ממאתיים מטרים מרובעים. בשל כך נסתבר לנו מדוע לא מצאנוהו עד כה&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואמנם מצאנו את האיריס במקום שסומן על ידי ה&quot;ראש&quot;. השטח שבו גדל לא היה יותר ממאתיים מטרים מרובעים. בשל כך נסתבר לנו מדוע לא מצאנוהו עד כה&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>הספר "מכתבי טבע ומחקרים" - טוביה קושניר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקור|הספר "מכתבי טבע ומחקרים" - טוביה קושניר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-35682:rev-74064:php=table --> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A8&diff=35682&oldid=prev 2009-12-25T11:43:24Z

<p><span class="autocomment">אירוס השומרון</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:43, 25 בדצמבר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l48">שורה 48:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 48:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אירוס השומרון==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אירוס השומרון==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אירוס השומרון''', הייחודי להרי שומרון, מצוי במורדות הצפוניים של הר כביר. הוא  התגלה על ידי בוטנאי אמריקאי ובשנת [[1942]] נחקר על ידי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[</del>[טוביה קושניר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</del>]. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">  </del>הוא פורח בעונת האביב . האירוס  מצטיין בפרחים גדולים ומפוארים בגוני סגלגל וורוד בהירים, הנשאים לגובה 40-30 ס"מ. הפרחים שונים מאוד זה מזה בדגם ובצבע, בעיקר בעלה העטיף החיצוני. המין קרוב ל[[אירוס ההדור]] הגדל במזרח הגליל העליון. טוביה קושניר שהיה מנופלי הל"ה, שחיבב במיוחד את האירוסים והתעמק במחקרם.  מתאר את מציאת אירוס השומרון "צמח זה שניסיתי למצוא אותו ,Irisi Samaria" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>כך :</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אירוס השומרון''', הייחודי להרי שומרון, מצוי במורדות הצפוניים של הר כביר. הוא  התגלה על ידי בוטנאי אמריקאי ובשנת [[1942]] נחקר על ידי [טוביה קושניר]. הוא פורח בעונת האביב. האירוס  מצטיין בפרחים גדולים ומפוארים בגוני סגלגל וורוד בהירים, הנשאים לגובה 40-30 ס"מ. הפרחים שונים מאוד זה מזה בדגם ובצבע, בעיקר בעלה העטיף החיצוני. המין קרוב ל[[אירוס ההדור]] הגדל במזרח הגליל העליון. טוביה קושניר שהיה מנופלי הל"ה, שחיבב במיוחד את האירוסים והתעמק במחקרם.  מתאר את מציאת אירוס השומרון "צמח זה שניסיתי למצוא אותו ,Irisi Samaria" כך:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&quot;למרות הקשיים...יצאנו בעקבות איריס השומרון במשך שנים וללא הצלחה. באביב האחרון החלטתי לנסות את מזלי מחדש, ויחד עם שני סטודנטים יצאתי לחלק זה של הארץ, שהייתי בטוח כי אמצא בו את הפרח המבוקש. הטיול החל בדרך שאיננה שונה מטיולי הקודמים. אך הגענו לעיר שכם וצרותינו החלו. ירדנו המכונית ואנגלי לבוש אזרחית, כנראה מהבולשת, ניצב לפנינו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&quot;למרות הקשיים...יצאנו בעקבות איריס השומרון במשך שנים וללא הצלחה. באביב האחרון החלטתי לנסות את מזלי מחדש, ויחד עם שני סטודנטים יצאתי לחלק זה של הארץ, שהייתי בטוח כי אמצא בו את הפרח המבוקש. הטיול החל בדרך שאיננה שונה מטיולי הקודמים. אך הגענו לעיר שכם וצרותינו החלו. ירדנו המכונית ואנגלי לבוש אזרחית, כנראה מהבולשת, ניצב לפנינו.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-35681:rev-35682:php=table --> </table>

85.65.148.158 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A8&diff=35681&oldid=prev 2009-12-25T11:38:49Z

<p><span class="autocomment">אירוס השומרון</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:38, 25 בדצמבר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l48">שורה 48:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 48:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אירוס השומרון==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אירוס השומרון==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אירוס השומרון''', הייחודי להרי שומרון, מצוי במורדות הצפוניים של הר כביר. הוא  התגלה על ידי בוטנאי אמריקאי ובשנת [[1942]] נחקר על ידי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמעון </del>קושניר.  הוא פורח בעונת האביב . האירוס  מצטיין בפרחים גדולים ומפוארים בגוני סגלגל וורוד בהירים, הנשאים לגובה 40-30 ס"מ. הפרחים שונים מאוד זה מזה בדגם ובצבע, בעיקר בעלה העטיף החיצוני. המין קרוב ל[[אירוס ההדור]] הגדל במזרח הגליל העליון. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמעון </del>קושניר שהיה מנופלי הל"ה, שחיבב במיוחד את האירוסים והתעמק במחקרם.  מתאר את מציאת אירוס השומרון "צמח זה שניסיתי למצוא אותו ,Irisi Samaria"  כך :</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אירוס השומרון''', הייחודי להרי שומרון, מצוי במורדות הצפוניים של הר כביר. הוא  התגלה על ידי בוטנאי אמריקאי ובשנת [[1942]] נחקר על ידי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[טוביה </ins>קושניר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>.  הוא פורח בעונת האביב . האירוס  מצטיין בפרחים גדולים ומפוארים בגוני סגלגל וורוד בהירים, הנשאים לגובה 40-30 ס"מ. הפרחים שונים מאוד זה מזה בדגם ובצבע, בעיקר בעלה העטיף החיצוני. המין קרוב ל[[אירוס ההדור]] הגדל במזרח הגליל העליון. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טוביה </ins>קושניר שהיה מנופלי הל"ה, שחיבב במיוחד את האירוסים והתעמק במחקרם.  מתאר את מציאת אירוס השומרון "צמח זה שניסיתי למצוא אותו ,Irisi Samaria"  כך :</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&quot;למרות הקשיים...יצאנו בעקבות איריס השומרון במשך שנים וללא הצלחה. באביב האחרון החלטתי לנסות את מזלי מחדש, ויחד עם שני סטודנטים יצאתי לחלק זה של הארץ, שהייתי בטוח כי אמצא בו את הפרח המבוקש. הטיול החל בדרך שאיננה שונה מטיולי הקודמים. אך הגענו לעיר שכם וצרותינו החלו. ירדנו המכונית ואנגלי לבוש אזרחית, כנראה מהבולשת, ניצב לפנינו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&quot;למרות הקשיים...יצאנו בעקבות איריס השומרון במשך שנים וללא הצלחה. באביב האחרון החלטתי לנסות את מזלי מחדש, ויחד עם שני סטודנטים יצאתי לחלק זה של הארץ, שהייתי בטוח כי אמצא בו את הפרח המבוקש. הטיול החל בדרך שאיננה שונה מטיולי הקודמים. אך הגענו לעיר שכם וצרותינו החלו. ירדנו המכונית ואנגלי לבוש אזרחית, כנראה מהבולשת, ניצב לפנינו.</div></td></tr> </table>

85.65.148.158 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A8&diff=26296&oldid=prev 2009-03-08T13:29:03Z

<p>הוספת קטגוריה בתבנית מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:29, 8 במרץ 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Har_kabirA.jpg|center|thumb|700px|הר כביר : מימין לשמאל: השיפולים המזרחיים של הר עיבל, בקעת [[נחל תרצה]], פיסגת שיח בילאל, הישוב [[אלון מורה]], ישיבת אלון מורה והמשך הרכס למזרח. קדימה מחנות הפליטים אסקר ובלטה בעמק מכמתת, מזרחית לעיר שכם. בינם לבין העיר [[קבר יוסף]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Har_kabirA.jpg|center|thumb|700px|הר כביר : מימין לשמאל: השיפולים המזרחיים של הר עיבל, בקעת [[נחל תרצה]], פיסגת שיח בילאל, הישוב [[אלון מורה]], ישיבת אלון מורה והמשך הרכס למזרח. קדימה מחנות הפליטים אסקר ובלטה בעמק מכמתת, מזרחית לעיר שכם. בינם לבין העיר [[קבר יוסף]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הר כביר''' הוא גוש הררי גדול המתנשא ממזרח ל[[שכם]] מעל ערוצו הגדול של ואדי פרעה הוא [[נחל תרצה]].  בפסגה הצפונית מערבית - נקודת גובה 792 מטר מעל פני הים - נמצאת תצפית נוף רחבה מ[[הר חרמון]] בצפון, [[הר הגלבוע]] במזרח והרי [[גלעד]]. מסביב להר כביר נצפים  הרי [[השומרון]] ובדרום  - מקרוב [[הר גריזים]] ובמרחק  הרי [[בנימין]]. בפיסגה 792 ניתן לצפות בשלושה ימים: [[ים המלח]], [[ים כנרת]] וה[[ים תיכון]]. ההר מכונה  גם הר [[אברהם]], על פי המסורת בבוא אברהם אל שכם ו[[אלון מורה]]  קיבל את ההבטחה על [[ארץ ישראל]] : " ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה. וירא ה' אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת .. " {{מקור| בראשית יב', ו'-ז'}} .   </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הר כביר''' הוא גוש הררי גדול המתנשא ממזרח ל[[שכם]] מעל ערוצו הגדול של ואדי פרעה הוא [[נחל תרצה]].  בפסגה הצפונית מערבית - נקודת גובה 792 מטר מעל פני הים - נמצאת תצפית נוף רחבה מ[[הר חרמון]] בצפון, [[הר הגלבוע]] במזרח והרי [[גלעד]]. מסביב להר כביר נצפים  הרי [[השומרון]] ובדרום  - מקרוב [[הר גריזים]] ובמרחק  הרי [[בנימין]]. בפיסגה 792 ניתן לצפות בשלושה ימים: [[ים המלח]], [[ים כנרת]] וה[[ים תיכון]]. ההר מכונה  גם הר [[אברהם]], על פי המסורת בבוא אברהם אל שכם ו[[אלון מורה]]  קיבל את ההבטחה על [[ארץ ישראל]] : " ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה. וירא ה' אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת .. " {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">( </ins>בראשית יב', ו'-ז'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} .   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאורך הרכס, הנמשך 7 ק&quot;מ,  עוברת &quot;דרך נופית&quot; לאורך כ 4 ק&quot;מ , בתוך שטח שאמור היה להיות מוכרז שמורת טבע - שמורת הר כביר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאורך הרכס, הנמשך 7 ק&quot;מ,  עוברת &quot;דרך נופית&quot; לאורך כ 4 ק&quot;מ , בתוך שטח שאמור היה להיות מוכרז שמורת טבע - שמורת הר כביר.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l26">שורה 26:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במרומי [[הר כביר]], הוקם בסיוע הקק&quot;ל &quot;מצפה לונץ&quot;, שהיה ידיד ההתיישבות וידיד גרעין אלון מורה. זוהי נקודת תצפית ייחודית המשקיפה על נוף מרהיב בהיקף של 360 מעלות.  ממנה ניתן לצפות על המקומות הבאים:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במרומי [[הר כביר]], הוקם בסיוע הקק&quot;ל &quot;מצפה לונץ&quot;, שהיה ידיד ההתיישבות וידיד גרעין אלון מורה. זוהי נקודת תצפית ייחודית המשקיפה על נוף מרהיב בהיקף של 360 מעלות.  ממנה ניתן לצפות על המקומות הבאים:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בצפון: מלבד הרי חרמון והגלבוע על "מעיינות  "עין בידאן" - קבוצת נביעות שופעת, אתר קידוחי מים חשוב וממנו יורדת בקעה פוריה לבקעת-הירדן.  דרומית מעין בידאן ניכר בשטח, תל נמוך, הוא [[תל תרצה]] (תל אל-פרעה) - שרידיה של [[תרצה]]  בירת [[ממלכת ישראל]] לפני בניית העיר [[שומרון (עיר)|שומרון]]. רחוק יותר העיר טובאס - עיירה ערבית המשמרת בשמה את תבץ, מקום מותו של [[אבימלך בן גדעון|אבימלך]] {{מקור|שופטים פרק ט'}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בצפון: מלבד הרי חרמון והגלבוע על "מעיינות  "עין בידאן" - קבוצת נביעות שופעת, אתר קידוחי מים חשוב וממנו יורדת בקעה פוריה לבקעת-הירדן.  דרומית מעין בידאן ניכר בשטח, תל נמוך, הוא [[תל תרצה]] (תל אל-פרעה) - שרידיה של [[תרצה]]  בירת [[ממלכת ישראל]] לפני בניית העיר [[שומרון (עיר)|שומרון]]. רחוק יותר העיר טובאס - עיירה ערבית המשמרת בשמה את תבץ, מקום מותו של [[אבימלך בן גדעון|אבימלך]] {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>שופטים פרק ט'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במזרח: רס רמלי, רס ג&#039;דור - רכסי-הרים בצפון-מזרח השומרון.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במזרח: רס רמלי, רס ג&#039;דור - רכסי-הרים בצפון-מזרח השומרון.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במורדות הכפר טמון, מקום הולדתו של השודד האגדי &quot;אבו ג&#039;ילדה&quot;. בבקעת הירדן נראים היישובים היהודיים [[בקעות]], [[רועי (מושב)|רועי]] ו[[חמרה (מושב)|חמרה]] -  מצפון לכביש נחל תרצה. מעבר לבקעת הירדן בגלעד ניתן להבחין ב[[נחל יבוק]], אפיק הנחל הגדול החוצה את הרי-הגלעד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במורדות הכפר טמון, מקום הולדתו של השודד האגדי &quot;אבו ג&#039;ילדה&quot;. בבקעת הירדן נראים היישובים היהודיים [[בקעות]], [[רועי (מושב)|רועי]] ו[[חמרה (מושב)|חמרה]] -  מצפון לכביש נחל תרצה. מעבר לבקעת הירדן בגלעד ניתן להבחין ב[[נחל יבוק]], אפיק הנחל הגדול החוצה את הרי-הגלעד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדרום: ארומה המקראית היום תל עורמה, חרבות עירו של אבימלך בן גדעון {{מקור|שופטים ט', מא}}. הישוב [[כפר תפוח]], יישוב קהילתי במרכז השומרון וכביש [[חוצה שומרון]]. קרוב יותר להר כביר נראים הבפרים הערבים: "חוארה", מוצאו של סנבלט שהתנכל לעולים מבבל בראשות [[עזרא]] ו[[נחמיה]]. (נחמיה ב'), "רוג'יב" - בו בוצע נסיון ההתיישבות הראשון של מתנחלי אלון מורה בשנת 1980, לידו מחנה צבאי המשמש את החטיבה המרחבית של שכם וכפר קליל, בעבר - ישוב שומרוני. וכמובן נראה את [[הר גריזים]] (נ.ג. 880 ). למרגות הר גריזים נצפה בשני מחנות פליטים גדולים "בלטה" ו"עסקר". ביניהם הייתה נראית כיפתו של [[קבר יוסף]], אשר פונה על ידי [[צהל]] ונשרף עד היסוד. מעליו התל  הקדום של שכם "תל בלטה"  ומאחריו העיר [[שכם]]  בבקעה שבין הר גריזים לבין [[הר עיבל]] .</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדרום: ארומה המקראית היום תל עורמה, חרבות עירו של אבימלך בן גדעון {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>שופטים ט', מא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}. הישוב [[כפר תפוח]], יישוב קהילתי במרכז השומרון וכביש [[חוצה שומרון]]. קרוב יותר להר כביר נראים הבפרים הערבים: "חוארה", מוצאו של סנבלט שהתנכל לעולים מבבל בראשות [[עזרא]] ו[[נחמיה]]. (נחמיה ב'), "רוג'יב" - בו בוצע נסיון ההתיישבות הראשון של מתנחלי אלון מורה בשנת 1980, לידו מחנה צבאי המשמש את החטיבה המרחבית של שכם וכפר קליל, בעבר - ישוב שומרוני. וכמובן נראה את [[הר גריזים]] (נ.ג. 880 ). למרגות הר גריזים נצפה בשני מחנות פליטים גדולים "בלטה" ו"עסקר". ביניהם הייתה נראית כיפתו של [[קבר יוסף]], אשר פונה על ידי [[צהל]] ונשרף עד היסוד. מעליו התל  הקדום של שכם "תל בלטה"  ומאחריו העיר [[שכם]]  בבקעה שבין הר גריזים לבין [[הר עיבל]] .</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במערב: הר עיבל וביום בהיר אפשר לצפות בהרי השומרון עד לשפלת החוף. במורדות הר כביר הכפרים עזמוט, דיר-אל-חטב, סלם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במערב: הר עיבל וביום בהיר אפשר לצפות בהרי השומרון עד לשפלת החוף. במורדות הר כביר הכפרים עזמוט, דיר-אל-חטב, סלם.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l70">שורה 70:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 70:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואמנם מצאנו את האיריס במקום שסומן על ידי ה&quot;ראש&quot;. השטח שבו גדל לא היה יותר ממאתיים מטרים מרובעים. בשל כך נסתבר לנו מדוע לא מצאנוהו עד כה&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואמנם מצאנו את האיריס במקום שסומן על ידי ה&quot;ראש&quot;. השטח שבו גדל לא היה יותר ממאתיים מטרים מרובעים. בשל כך נסתבר לנו מדוע לא מצאנוהו עד כה&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקור|הספר "מכתבי טבע ומחקרים" - טוביה קושניר}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>הספר "מכתבי טבע ומחקרים" - טוביה קושניר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-23338:rev-26296:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A8&diff=23338&oldid=prev 2009-02-12T14:46:59Z

<p>הורדת סוגריים מתבנית:מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:46, 12 בפברואר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Har_kabirA.jpg|center|thumb|700px|הר כביר : מימין לשמאל: השיפולים המזרחיים של הר עיבל, בקעת [[נחל תרצה]], פיסגת שיח בילאל, הישוב [[אלון מורה]], ישיבת אלון מורה והמשך הרכס למזרח. קדימה מחנות הפליטים אסקר ובלטה בעמק מכמתת, מזרחית לעיר שכם. בינם לבין העיר [[קבר יוסף]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Har_kabirA.jpg|center|thumb|700px|הר כביר : מימין לשמאל: השיפולים המזרחיים של הר עיבל, בקעת [[נחל תרצה]], פיסגת שיח בילאל, הישוב [[אלון מורה]], ישיבת אלון מורה והמשך הרכס למזרח. קדימה מחנות הפליטים אסקר ובלטה בעמק מכמתת, מזרחית לעיר שכם. בינם לבין העיר [[קבר יוסף]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הר כביר''' הוא גוש הררי גדול המתנשא ממזרח ל[[שכם]] מעל ערוצו הגדול של ואדי פרעה הוא [[נחל תרצה]].  בפסגה הצפונית מערבית - נקודת גובה 792 מטר מעל פני הים - נמצאת תצפית נוף רחבה מ[[הר חרמון]] בצפון, [[הר הגלבוע]] במזרח והרי [[גלעד]]. מסביב להר כביר נצפים  הרי [[השומרון]] ובדרום  - מקרוב [[הר גריזים]] ובמרחק  הרי [[בנימין]]. בפיסגה 792 ניתן לצפות בשלושה ימים: [[ים המלח]], [[ים כנרת]] וה[[ים תיכון]]. ההר מכונה  גם הר [[אברהם]], על פי המסורת בבוא אברהם אל שכם ו[[אלון מורה]]  קיבל את ההבטחה על [[ארץ ישראל]] : " ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה. וירא ה' אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת .. " {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">( </del>בראשית יב', ו'-ז'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} .   </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הר כביר''' הוא גוש הררי גדול המתנשא ממזרח ל[[שכם]] מעל ערוצו הגדול של ואדי פרעה הוא [[נחל תרצה]].  בפסגה הצפונית מערבית - נקודת גובה 792 מטר מעל פני הים - נמצאת תצפית נוף רחבה מ[[הר חרמון]] בצפון, [[הר הגלבוע]] במזרח והרי [[גלעד]]. מסביב להר כביר נצפים  הרי [[השומרון]] ובדרום  - מקרוב [[הר גריזים]] ובמרחק  הרי [[בנימין]]. בפיסגה 792 ניתן לצפות בשלושה ימים: [[ים המלח]], [[ים כנרת]] וה[[ים תיכון]]. ההר מכונה  גם הר [[אברהם]], על פי המסורת בבוא אברהם אל שכם ו[[אלון מורה]]  קיבל את ההבטחה על [[ארץ ישראל]] : " ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה. וירא ה' אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת .. " {{מקור| בראשית יב', ו'-ז'}} .   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאורך הרכס, הנמשך 7 ק&quot;מ,  עוברת &quot;דרך נופית&quot; לאורך כ 4 ק&quot;מ , בתוך שטח שאמור היה להיות מוכרז שמורת טבע - שמורת הר כביר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאורך הרכס, הנמשך 7 ק&quot;מ,  עוברת &quot;דרך נופית&quot; לאורך כ 4 ק&quot;מ , בתוך שטח שאמור היה להיות מוכרז שמורת טבע - שמורת הר כביר.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l26">שורה 26:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במרומי [[הר כביר]], הוקם בסיוע הקק&quot;ל &quot;מצפה לונץ&quot;, שהיה ידיד ההתיישבות וידיד גרעין אלון מורה. זוהי נקודת תצפית ייחודית המשקיפה על נוף מרהיב בהיקף של 360 מעלות.  ממנה ניתן לצפות על המקומות הבאים:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במרומי [[הר כביר]], הוקם בסיוע הקק&quot;ל &quot;מצפה לונץ&quot;, שהיה ידיד ההתיישבות וידיד גרעין אלון מורה. זוהי נקודת תצפית ייחודית המשקיפה על נוף מרהיב בהיקף של 360 מעלות.  ממנה ניתן לצפות על המקומות הבאים:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בצפון: מלבד הרי חרמון והגלבוע על "מעיינות  "עין בידאן" - קבוצת נביעות שופעת, אתר קידוחי מים חשוב וממנו יורדת בקעה פוריה לבקעת-הירדן.  דרומית מעין בידאן ניכר בשטח, תל נמוך, הוא [[תל תרצה]] (תל אל-פרעה) - שרידיה של [[תרצה]]  בירת [[ממלכת ישראל]] לפני בניית העיר [[שומרון (עיר)|שומרון]]. רחוק יותר העיר טובאס - עיירה ערבית המשמרת בשמה את תבץ, מקום מותו של [[אבימלך בן גדעון|אבימלך]] {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שופטים פרק ט'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בצפון: מלבד הרי חרמון והגלבוע על "מעיינות  "עין בידאן" - קבוצת נביעות שופעת, אתר קידוחי מים חשוב וממנו יורדת בקעה פוריה לבקעת-הירדן.  דרומית מעין בידאן ניכר בשטח, תל נמוך, הוא [[תל תרצה]] (תל אל-פרעה) - שרידיה של [[תרצה]]  בירת [[ממלכת ישראל]] לפני בניית העיר [[שומרון (עיר)|שומרון]]. רחוק יותר העיר טובאס - עיירה ערבית המשמרת בשמה את תבץ, מקום מותו של [[אבימלך בן גדעון|אבימלך]] {{מקור|שופטים פרק ט'}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במזרח: רס רמלי, רס ג&#039;דור - רכסי-הרים בצפון-מזרח השומרון.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במזרח: רס רמלי, רס ג&#039;דור - רכסי-הרים בצפון-מזרח השומרון.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במורדות הכפר טמון, מקום הולדתו של השודד האגדי &quot;אבו ג&#039;ילדה&quot;. בבקעת הירדן נראים היישובים היהודיים [[בקעות]], [[רועי (מושב)|רועי]] ו[[חמרה (מושב)|חמרה]] -  מצפון לכביש נחל תרצה. מעבר לבקעת הירדן בגלעד ניתן להבחין ב[[נחל יבוק]], אפיק הנחל הגדול החוצה את הרי-הגלעד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במורדות הכפר טמון, מקום הולדתו של השודד האגדי &quot;אבו ג&#039;ילדה&quot;. בבקעת הירדן נראים היישובים היהודיים [[בקעות]], [[רועי (מושב)|רועי]] ו[[חמרה (מושב)|חמרה]] -  מצפון לכביש נחל תרצה. מעבר לבקעת הירדן בגלעד ניתן להבחין ב[[נחל יבוק]], אפיק הנחל הגדול החוצה את הרי-הגלעד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדרום: ארומה המקראית היום תל עורמה, חרבות עירו של אבימלך בן גדעון {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שופטים ט', מא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. הישוב [[כפר תפוח]], יישוב קהילתי במרכז השומרון וכביש [[חוצה שומרון]]. קרוב יותר להר כביר נראים הבפרים הערבים: "חוארה", מוצאו של סנבלט שהתנכל לעולים מבבל בראשות [[עזרא]] ו[[נחמיה]]. (נחמיה ב'), "רוג'יב" - בו בוצע נסיון ההתיישבות הראשון של מתנחלי אלון מורה בשנת 1980, לידו מחנה צבאי המשמש את החטיבה המרחבית של שכם וכפר קליל, בעבר - ישוב שומרוני. וכמובן נראה את [[הר גריזים]] (נ.ג. 880 ). למרגות הר גריזים נצפה בשני מחנות פליטים גדולים "בלטה" ו"עסקר". ביניהם הייתה נראית כיפתו של [[קבר יוסף]], אשר פונה על ידי [[צהל]] ונשרף עד היסוד. מעליו התל  הקדום של שכם "תל בלטה"  ומאחריו העיר [[שכם]]  בבקעה שבין הר גריזים לבין [[הר עיבל]] .</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדרום: ארומה המקראית היום תל עורמה, חרבות עירו של אבימלך בן גדעון {{מקור|שופטים ט', מא}}. הישוב [[כפר תפוח]], יישוב קהילתי במרכז השומרון וכביש [[חוצה שומרון]]. קרוב יותר להר כביר נראים הבפרים הערבים: "חוארה", מוצאו של סנבלט שהתנכל לעולים מבבל בראשות [[עזרא]] ו[[נחמיה]]. (נחמיה ב'), "רוג'יב" - בו בוצע נסיון ההתיישבות הראשון של מתנחלי אלון מורה בשנת 1980, לידו מחנה צבאי המשמש את החטיבה המרחבית של שכם וכפר קליל, בעבר - ישוב שומרוני. וכמובן נראה את [[הר גריזים]] (נ.ג. 880 ). למרגות הר גריזים נצפה בשני מחנות פליטים גדולים "בלטה" ו"עסקר". ביניהם הייתה נראית כיפתו של [[קבר יוסף]], אשר פונה על ידי [[צהל]] ונשרף עד היסוד. מעליו התל  הקדום של שכם "תל בלטה"  ומאחריו העיר [[שכם]]  בבקעה שבין הר גריזים לבין [[הר עיבל]] .</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במערב: הר עיבל וביום בהיר אפשר לצפות בהרי השומרון עד לשפלת החוף. במורדות הר כביר הכפרים עזמוט, דיר-אל-חטב, סלם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במערב: הר עיבל וביום בהיר אפשר לצפות בהרי השומרון עד לשפלת החוף. במורדות הר כביר הכפרים עזמוט, דיר-אל-חטב, סלם.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l70">שורה 70:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 70:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואמנם מצאנו את האיריס במקום שסומן על ידי ה&quot;ראש&quot;. השטח שבו גדל לא היה יותר ממאתיים מטרים מרובעים. בשל כך נסתבר לנו מדוע לא מצאנוהו עד כה&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואמנם מצאנו את האיריס במקום שסומן על ידי ה&quot;ראש&quot;. השטח שבו גדל לא היה יותר ממאתיים מטרים מרובעים. בשל כך נסתבר לנו מדוע לא מצאנוהו עד כה&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>הספר "מכתבי טבע ומחקרים" - טוביה קושניר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקור|הספר "מכתבי טבע ומחקרים" - טוביה קושניר}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-4108:rev-23338:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A8&diff=4108&oldid=prev 2008-09-15T15:28:55Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:28, 15 בספטמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רכס הר כביר הוא אחד מארבע ההרים המקיפים את העיר [[שכם]] ואת [[עמק מכמתת]] - הבקעה הרחבה ממזרח לעיר. ההר נצפה במלואו גובהו, על שמונה פיסגותיו בנקודות הגובה: (ממערב למזרח)  767, 758 ,763,792,771,700,704,673 ממבט מצפון - בפני הצופה העולה מ[[בקעת הירדן]] אל הר השומרון דרך נחל תרצה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רכס הר כביר הוא אחד מארבע ההרים המקיפים את העיר [[שכם]] ואת [[עמק מכמתת]] - הבקעה הרחבה ממזרח לעיר. ההר נצפה במלואו גובהו, על שמונה פיסגותיו בנקודות הגובה: (ממערב למזרח)  767, 758 ,763,792,771,700,704,673 ממבט מצפון - בפני הצופה העולה מ[[בקעת הירדן]] אל הר השומרון דרך נחל תרצה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מן הפסגה צונח הרכס במתלול חריף ביותר, ומאבד בבת אחת, מאות מטרים של גובה, עד שהוא נבלע החגורת הירק הנהדרת של עמק נחל תרצה, הזורם למרגלות הרכס מצפונו. יש כאן ניגוד מה"הר הגדול" (ג'בל כביר) אל העמק הפורה והשופע מים שלמטה, המהוה ללא ספק גורם נכבד ביופיו ויחודו של האתר. &lt;ref&gt;ניסוח מבריק זה, המתאר במדויק את חווית המבקר בהר  מופיע בחוברת "ארץ שכם" שנכתבה על ידי אריה ברונשטיין, אברהם שבות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ונמנדלי </del>ברודי, בשנת 1987&lt;/ref&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מן הפסגה צונח הרכס במתלול חריף ביותר, ומאבד בבת אחת, מאות מטרים של גובה, עד שהוא נבלע החגורת הירק הנהדרת של עמק נחל תרצה, הזורם למרגלות הרכס מצפונו. יש כאן ניגוד מה"הר הגדול" (ג'בל כביר) אל העמק הפורה והשופע מים שלמטה, המהוה ללא ספק גורם נכבד ביופיו ויחודו של האתר. &lt;ref&gt;ניסוח מבריק זה, המתאר במדויק את חווית המבקר בהר  מופיע בחוברת "ארץ שכם" שנכתבה על ידי אריה ברונשטיין, אברהם שבות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומנחם </ins>ברודי, בשנת 1987&lt;/ref&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מצפה לונץ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מצפה לונץ==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-4101:rev-4108:php=table --> </table>

217.132.127.16 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A8&diff=4101&oldid=prev 2008-09-15T15:06:58Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:06, 15 בספטמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l81">שורה 81:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 81:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* החברה להגנת הטבע [http://www.weekend.co.il/maslulim/yehuda/har_kabir/indexH.htm תאור מסלול הסיור בהר] - Weekend פורטל התיירות של ישראל  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* החברה להגנת הטבע [http://www.weekend.co.il/maslulim/yehuda/har_kabir/indexH.htm תאור מסלול הסיור בהר] - Weekend פורטל התיירות של ישראל  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [http://www.parks.org.il  אתר הרשות], רשות הטבע והגנים . (הר כביר לא כלול באתר)</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-4100:rev-4101:php=table --> </table>

דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A8&diff=4100&oldid=prev 2008-09-15T15:00:51Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:00, 15 בספטמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מיקום==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מיקום==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Har_cabir_1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצפית לצפון: שלושת הפסגות - צילם מנחם ברודי photo{}shechem.org]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Har_cabir_1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצפית לצפון: שלושת הפסגות - צילם מנחם ברודי photo{}shechem.org]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Har cabir 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצפית לצפון: למטה [[ואדי פרעה]] ומעליו [[הרי הגלבוע - צילם מנחם ברודי photo{}shechem.org]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Har cabir 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצפית לצפון: למטה [[ואדי פרעה]] ומעליו [[הרי הגלבוע<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>- צילם מנחם ברודי photo{}shechem.org]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Har_cabir 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בורות מים חצובים בפיסגה המערבית - צילם:מנחם ברודי photo{}shechem.org]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Har_cabir 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בורות מים חצובים בפיסגה המערבית - צילם:מנחם ברודי photo{}shechem.org]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-4099:rev-4100:php=table --> </table>

דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A8&diff=4099&oldid=prev 2008-09-15T15:00:02Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>[[תמונה:Har_kabirA.jpg|center|thumb|700px|הר כביר : מימין לשמאל: השיפולים המזרחיים של הר עיבל, בקעת [[נחל תרצה]], פיסגת שיח בילאל, הישוב [[אלון מורה]], ישיבת אלון מורה והמשך הרכס למזרח. קדימה מחנות הפליטים אסקר ובלטה בעמק מכמתת, מזרחית לעיר שכם. בינם לבין העיר [[קבר יוסף]]<br /> ]]<br /> &#039;&#039;&#039;הר כביר&#039;&#039;&#039; הוא גוש הררי גדול המתנשא ממזרח ל[[שכם]] מעל ערוצו הגדול של ואדי פרעה הוא [[נחל תרצה]]. בפסגה הצפונית מערבית - נקודת גובה 792 מטר מעל פני הים - נמצאת תצפית נוף רחבה מ[[הר חרמון]] בצפון, [[הר הגלבוע]] במזרח והרי [[גלעד]]. מסביב להר כביר נצפים הרי [[השומרון]] ובדרום - מקרוב [[הר גריזים]] ובמרחק הרי [[בנימין]]. בפיסגה 792 ניתן לצפות בשלושה ימים: [[ים המלח]], [[ים כנרת]] וה[[ים תיכון]]. ההר מכונה גם הר [[אברהם]], על פי המסורת בבוא אברהם אל שכם ו[[אלון מורה]] קיבל את ההבטחה על [[ארץ ישראל]] : &quot; ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה. וירא ה&#039; אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת .. &quot; {{מקור|( בראשית יב&#039;, ו&#039;-ז&#039;)}} . <br /> <br /> לאורך הרכס, הנמשך 7 ק&quot;מ, עוברת &quot;דרך נופית&quot; לאורך כ 4 ק&quot;מ , בתוך שטח שאמור היה להיות מוכרז שמורת טבע - שמורת הר כביר.<br /> <br /> בשיפולים הדרומיים של ההר נמצא היישוב [[אלון מורה]] מראשוני היישובים היהודיים בשומרון. בשיפולים המזרחיים של ההר מצויה חוות סקלי המכונה גם &quot;גבעה 792&quot;, בהתאם לגובה מעל פני הים של הפיסגה מעליו.<br /> <br /> על פיסגתו המערבית ההר מצוי קבר קבר &quot;שיח&#039; בילאל&quot; אבן רבאח, 767 מטר מעל פני הים. בפסגה שלושה מצפורים המהווים אתר הנצחה לתא&quot;ל יוסף לונץ, מושל שכם לשעבר.<br /> <br /> קיימת סברה, של חוקר ארץ ישראל, אדם זרטל, כי הר כביר הוא הר גריזים המקראי. לדעתו, התאור של מיקום [[הר עיבל]] הכולל &quot;ארץ מבוא השמש&quot; מתאים לכנות את <br /> <br /> בשיפולים הצפוניים של ההר נמצא והוגדר בשנת 1942 על ידי טוביה קושניר , מנופלי הל&quot;ה הפרח איריס השומרון .<br /> <br /> ==מיקום==<br /> [[תמונה:Har_cabir_1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצפית לצפון: שלושת הפסגות - צילם מנחם ברודי photo{}shechem.org]]<br /> [[תמונה:Har cabir 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצפית לצפון: למטה [[ואדי פרעה]] ומעליו [[הרי הגלבוע - צילם מנחם ברודי photo{}shechem.org]]<br /> [[תמונה:Har_cabir 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בורות מים חצובים בפיסגה המערבית - צילם:מנחם ברודי photo{}shechem.org]]<br /> <br /> <br /> רכס הר כביר הוא אחד מארבע ההרים המקיפים את העיר [[שכם]] ואת [[עמק מכמתת]] - הבקעה הרחבה ממזרח לעיר. ההר נצפה במלואו גובהו, על שמונה פיסגותיו בנקודות הגובה: (ממערב למזרח) 767, 758 ,763,792,771,700,704,673 ממבט מצפון - בפני הצופה העולה מ[[בקעת הירדן]] אל הר השומרון דרך נחל תרצה.<br /> <br /> מן הפסגה צונח הרכס במתלול חריף ביותר, ומאבד בבת אחת, מאות מטרים של גובה, עד שהוא נבלע החגורת הירק הנהדרת של עמק נחל תרצה, הזורם למרגלות הרכס מצפונו. יש כאן ניגוד מה&quot;הר הגדול&quot; (ג&#039;בל כביר) אל העמק הפורה והשופע מים שלמטה, המהוה ללא ספק גורם נכבד ביופיו ויחודו של האתר. &lt;ref&gt;ניסוח מבריק זה, המתאר במדויק את חווית המבקר בהר מופיע בחוברת &quot;ארץ שכם&quot; שנכתבה על ידי אריה ברונשטיין, אברהם שבות ונמנדלי ברודי, בשנת 1987&lt;/ref&gt;<br /> <br /> ==מצפה לונץ==<br /> במרומי [[הר כביר]], הוקם בסיוע הקק&quot;ל &quot;מצפה לונץ&quot;, שהיה ידיד ההתיישבות וידיד גרעין אלון מורה. זוהי נקודת תצפית ייחודית המשקיפה על נוף מרהיב בהיקף של 360 מעלות. ממנה ניתן לצפות על המקומות הבאים:<br /> <br /> בצפון: מלבד הרי חרמון והגלבוע על &quot;מעיינות &quot;עין בידאן&quot; - קבוצת נביעות שופעת, אתר קידוחי מים חשוב וממנו יורדת בקעה פוריה לבקעת-הירדן. דרומית מעין בידאן ניכר בשטח, תל נמוך, הוא [[תל תרצה]] (תל אל-פרעה) - שרידיה של [[תרצה]] בירת [[ממלכת ישראל]] לפני בניית העיר [[שומרון (עיר)|שומרון]]. רחוק יותר העיר טובאס - עיירה ערבית המשמרת בשמה את תבץ, מקום מותו של [[אבימלך בן גדעון|אבימלך]] {{מקור|(שופטים פרק ט&#039;)}}.<br /> <br /> במזרח: רס רמלי, רס ג&#039;דור - רכסי-הרים בצפון-מזרח השומרון.<br /> במורדות הכפר טמון, מקום הולדתו של השודד האגדי &quot;אבו ג&#039;ילדה&quot;. בבקעת הירדן נראים היישובים היהודיים [[בקעות]], [[רועי (מושב)|רועי]] ו[[חמרה (מושב)|חמרה]] - מצפון לכביש נחל תרצה. מעבר לבקעת הירדן בגלעד ניתן להבחין ב[[נחל יבוק]], אפיק הנחל הגדול החוצה את הרי-הגלעד.<br /> <br /> בדרום: ארומה המקראית היום תל עורמה, חרבות עירו של אבימלך בן גדעון {{מקור|(שופטים ט&#039;, מא)}}. הישוב [[כפר תפוח]], יישוב קהילתי במרכז השומרון וכביש [[חוצה שומרון]]. קרוב יותר להר כביר נראים הבפרים הערבים: &quot;חוארה&quot;, מוצאו של סנבלט שהתנכל לעולים מבבל בראשות [[עזרא]] ו[[נחמיה]]. (נחמיה ב&#039;), &quot;רוג&#039;יב&quot; - בו בוצע נסיון ההתיישבות הראשון של מתנחלי אלון מורה בשנת 1980, לידו מחנה צבאי המשמש את החטיבה המרחבית של שכם וכפר קליל, בעבר - ישוב שומרוני. וכמובן נראה את [[הר גריזים]] (נ.ג. 880 ). למרגות הר גריזים נצפה בשני מחנות פליטים גדולים &quot;בלטה&quot; ו&quot;עסקר&quot;. ביניהם הייתה נראית כיפתו של [[קבר יוסף]], אשר פונה על ידי [[צהל]] ונשרף עד היסוד. מעליו התל הקדום של שכם &quot;תל בלטה&quot; ומאחריו העיר [[שכם]] בבקעה שבין הר גריזים לבין [[הר עיבל]] .<br /> <br /> במערב: הר עיבל וביום בהיר אפשר לצפות בהרי השומרון עד לשפלת החוף. במורדות הר כביר הכפרים עזמוט, דיר-אל-חטב, סלם.<br /> <br /> ==מבנה גאולוגי==<br /> <br /> הרי השומרון הם בעלי &quot;מבנה שבור&quot;, המאפיין את השומרון לכל ארכו, לעומת ה&quot;מבנה במתי&quot; של הרי יהודה. לכן, בהרי יהודה ניתן למצוא עיבוד שטחים חקלאיים על במת ההר ואילו בהרי השומרון השטחים החקלאיים הם רק בבקעות שבין ההרים.<br /> <br /> למרגלות הר עיבל יצר ואדי אברד ה&quot;חתך&quot; בצלעו של ההר, במקום בו כביש משכם לבקעת הירדן יורד לנחל תרצה. החתך מאפר לנו הצצה ללא מאמץ מיוחד אל בטן האדמה:<br /> * בראש הר עיבל בולטים סלעי [[גיר]] קשים, היוצרים נוף טרשי שהצבע השולט בו אפור.<br /> * מתחתם, בערך עד קו הכביש, נבחין בסלע אחר - [[קירטון]] - בהיר מאוד ורך, היוצר נוף &quot;מתון&quot; ו&quot;מעוגל&quot; יותר. <br /> * אם ננסה לחפש את אותן שכבות גם מעברו השני של הואדי, בצלעו של הר כביר נגלה כי זה עשוי כולו טרשי גיר אפורים מסוג אחד.<br /> <br /> יוצא ששני צידי החתך שונים זה מזה. הסיבה לכך היא שהסלעים בהר עיבל נוצרו בתקופות גאלוגיות אחרות מאשר הסלעים של הר כביר.<br /> <br /> ==אירוס השומרון==<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;אירוס השומרון&#039;&#039;&#039;, הייחודי להרי שומרון, מצוי במורדות הצפוניים של הר כביר. הוא התגלה על ידי בוטנאי אמריקאי ובשנת [[1942]] נחקר על ידי שמעון קושניר. הוא פורח בעונת האביב . האירוס מצטיין בפרחים גדולים ומפוארים בגוני סגלגל וורוד בהירים, הנשאים לגובה 40-30 ס&quot;מ. הפרחים שונים מאוד זה מזה בדגם ובצבע, בעיקר בעלה העטיף החיצוני. המין קרוב ל[[אירוס ההדור]] הגדל במזרח הגליל העליון. שמעון קושניר שהיה מנופלי הל&quot;ה, שחיבב במיוחד את האירוסים והתעמק במחקרם. מתאר את מציאת אירוס השומרון &quot;צמח זה שניסיתי למצוא אותו ,Irisi Samaria&quot; כך :<br /> <br /> &quot;למרות הקשיים...יצאנו בעקבות איריס השומרון במשך שנים וללא הצלחה. באביב האחרון החלטתי לנסות את מזלי מחדש, ויחד עם שני סטודנטים יצאתי לחלק זה של הארץ, שהייתי בטוח כי אמצא בו את הפרח המבוקש. הטיול החל בדרך שאיננה שונה מטיולי הקודמים. אך הגענו לעיר שכם וצרותינו החלו. ירדנו המכונית ואנגלי לבוש אזרחית, כנראה מהבולשת, ניצב לפנינו.<br /> <br /> - מה אתם עושים כאן? - שאל. השיבונו שאנו מחפשים איריסים.<br /> - מה? איריסים? אתם רוצים לאמור שלא יכלתם למצוא מקום אחר בכל ארץ-ישראל לחפש אחרי איריסים אלא עיר זאת? ניסינו להסביר שאנו מחפשים איריס מיוחד, איריס השומרון, שבית-גידולו כאן והוא חסר באוסף שלנו, אולם זה רק הרע את מצב הדברים. לווינו לתחנת<br /> המשטרה, וכאן החלה החקירה ממש.<br /> <br /> - לאיזו הסתדרות פוליטית אתם שייכים? מה אתם עושים בירושלים?<br /> - הננו סטודנטים.<br /> - אכן, אתם נראים בדיוק כמו סטודנטים - ענה בבוז.<br /> ובכל זאת ניסה לבחון אותנו: נתבקשנו לתת את השמות הלטיניים של כל מיני איריסים בארץ-ישראל, והקצין רשם אותם על פיסת נייר. אחרי זה היינו צריכים לחזור עליהם בעל-פה. לא נכשלנו בבחינה ואף על פי כן החשד בעינו עומד.<br /> - ההייתם במאסר?<br /> - כן , בחברון.<br /> - לא בצפת?<br /> - כן, גם בצפת, בגלל איסוף צמחים על החרמון.<br /> ולאחר שעברה מחצית השעה הושמע לנו פסק דין: &quot;אתם תשלחו בחזרה לירושלים&quot;. רגזנו מאוד. הנה שוב תחלוף תקופת הגידול הקצרה של הפרח, המתחמק מידינו, ושוב תעבור שנה בלי שנוכל למצוא אותו. כעסנו, דמנו רתח... ואז נתרחש נס!<br /> <br /> קצין אחד נכנס לחדר. מסתבר שהיה זה ה&quot;ראש&quot; עצמו, ונטל את החקירה לידיו. סיפרנו לו את מטרת טיולנו והוא לא הראה אפילו סימן של רוגז. איריס השומרון, אמר מהורהר, נדמה לי שראיתיו. חוקר אנגלי הראה לי אותו בשנה שעברה. פרח נפלא. לא האמנתי שדבר כזה גדל בר. הוא, כפי הנראה, ליקט אותו מאחורי הר זה. אני מאחל לכם טיול מוצלח! וכך שוחררנו.<br /> <br /> ואמנם מצאנו את האיריס במקום שסומן על ידי ה&quot;ראש&quot;. השטח שבו גדל לא היה יותר ממאתיים מטרים מרובעים. בשל כך נסתבר לנו מדוע לא מצאנוהו עד כה&quot;.<br /> <br /> {{מקור|(הספר &quot;מכתבי טבע ומחקרים&quot; - טוביה קושניר)}}<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> &lt;references /&gt;<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * עמנואל הראובני, &#039;&#039;&#039;פסגות - טיולים לפסגות ההרים ואל נקודות תצפית&#039;&#039;&#039;, כנרת בית הוצאה לאור, 1993.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> <br /> * החברה להגנת הטבע [http://www.weekend.co.il/maslulim/yehuda/har_kabir/indexH.htm תאור מסלול הסיור בהר] - Weekend פורטל התיירות של ישראל <br /> <br /> * [http://www.parks.org.il אתר הרשות], רשות הטבע והגנים . (הר כביר לא כלול באתר)<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:חבל ארץ שומרון|כביר, הר]]<br /> [[קטגוריה:הרי ארץ ישראל| כביר,הר]]</div>

דניאל ונטורה