הר חרמון - היסטוריית גרסאות

טישיו: שוחזר מעריכות של 2001:470:6B12:E0:0:0:0:59 (שיחה) לעריכה האחרונה של יוסף שמח בוט

2017-01-26T00:37:55Z

שוחזר מעריכות של 2001:470:6B12:E0:0:0:0:59 (שיחה) לעריכה האחרונה של יוסף שמח בוט

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:37, 26 בינואר 2017
שורה 3:		שורה 3:
	'''הר חרמון''' הוא ההר הגבוה ביותר ב[[מדינת ישראל]]. הרכסים של הר החרמון מחולקים בין [[לבנון]], [[סוריה]] וישראל. פסגת ההר, על הגבול בין סוריה ולבנון היא בגובה 2,814 מטרים מעל פני הים ונמצאת כ- 14 ק"מ מגבול מדינת ישראל. הפיסגה הגבוהה ביותר שבתחומי ישראלהיא 2,236 מטרים מעל פני הים, והיא ממערב לאתר רכבל העליון.		'''הר חרמון''' הוא ההר הגבוה ביותר ב[[מדינת ישראל]]. הרכסים של הר החרמון מחולקים בין [[לבנון]], [[סוריה]] וישראל. פסגת ההר, על הגבול בין סוריה ולבנון היא בגובה 2,814 מטרים מעל פני הים ונמצאת כ- 14 ק"מ מגבול מדינת ישראל. הפיסגה הגבוהה ביותר שבתחומי ישראלהיא 2,236 מטרים מעל פני הים, והיא ממערב לאתר רכבל העליון.

	==מקורו של השם==~~סבא אכל חרא עם לימון~~		==מקורו של השם==

			בספר [[דברים]], כאשר [[משה רבינו]] מסכם את המסע שך ארבים שנה ב[[מדבר סיני]] הוא מתאר את כיבוש [[עבר הירדן]]: " וַנִּקַּח בָּעֵת הַהִוא, אֶת-הָאָרֶץ, מִיַּד שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִנַּחַל אַרְנֹן, עַד הַר חֶרְמוֹן. צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן, שִׂרְיֹן וְהָאֱמֹרִי, יִקְרְאוּ-לוֹ שְׂנִיר {{מקור\|ג',ח'ט'\|כן}}. [[תורת חיים]] בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] מביא את הפירושים הבאים על הפסוק:

			* [[רש"י]] שואל מדוע להר אחד יש ארבע שמות והוא משיב:"להגיד שבח ארץ ישראל שהיו ארבע מלכויות מתפארות בכך, זו אומרת על שמי יקרא, וזו אומרת על שמי יקרא". הוא מוסיף גם הסבר לשוני: "שניר" הוא [[שלג]] בלשון [[אשכנז]] ולשון [[כנען]]. קביעתו האחרונה מתבססת על [[תרגום אונקלוס]], לפיה: "ואמוראי קרן ליה טור טלגא (הר השלג)" - היא שניר.
			* ה[[רמב"ן]] מבאר כי דברי רש"י הם מדברי [[אגדה]]. הוא מפרש כך : ה[[צידון\|צידונים]] אומרים כי ההר הוא מגן עליהם מקדימה ולכן הוא כמו "שריון" , ה[[אמורי]], הגר בהר, קורא אותו "שניר" שפרושו שלג ומפני הקרירות יכנה אותו "חרם" - '''חרמון'' ושם ההר "שיאון" טעמו מראש ההר - השיא שלו.
			הרמ"בן מתיחס גם לעובדה שלהר יש פסגות אחדות. ב[[שיר השירים]] כתוב :"אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי; תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן, מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת, מֵהַרְרֵי נְמֵרִים" {{מקור\|ד',ח'\|כן}}. מכאן להר שני שמות: שניר וחרמון - אולי לכל פיסגה שם אחר. ב[[דברי הימים א']] יש להר אפילו שלוש שמות, כאמור:"וּבְנֵי, חֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, יָשְׁבוּ, בָּאָרֶץ; מִבָּשָׁן עַד-בַּעַל חֶרְמוֹן, וּשְׂנִיר וְהַר-חֶרְמוֹן--הֵמָּה רָבוּ {{מקור\|ה',כ"ג\|כן}}: בעל חרמון, שניר והר חרמון.

	==תאור הפסגה==		==תאור הפסגה==

2001:470:6B12:E0:0:0:0:59 ב־10:34, 6 בדצמבר 2016

2016-12-06T10:34:22Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:34, 6 בדצמבר 2016
שורה 3:		שורה 3:
	'''הר חרמון''' הוא ההר הגבוה ביותר ב[[מדינת ישראל]]. הרכסים של הר החרמון מחולקים בין [[לבנון]], [[סוריה]] וישראל. פסגת ההר, על הגבול בין סוריה ולבנון היא בגובה 2,814 מטרים מעל פני הים ונמצאת כ- 14 ק"מ מגבול מדינת ישראל. הפיסגה הגבוהה ביותר שבתחומי ישראלהיא 2,236 מטרים מעל פני הים, והיא ממערב לאתר רכבל העליון.		'''הר חרמון''' הוא ההר הגבוה ביותר ב[[מדינת ישראל]]. הרכסים של הר החרמון מחולקים בין [[לבנון]], [[סוריה]] וישראל. פסגת ההר, על הגבול בין סוריה ולבנון היא בגובה 2,814 מטרים מעל פני הים ונמצאת כ- 14 ק"מ מגבול מדינת ישראל. הפיסגה הגבוהה ביותר שבתחומי ישראלהיא 2,236 מטרים מעל פני הים, והיא ממערב לאתר רכבל העליון.

	==מקורו של השם==		==מקורו של השם==סבא אכל חרא עם לימון

	בספר [[דברים]], כאשר [[משה רבינו]] מסכם את המסע שך ארבים שנה ב[[מדבר סיני]] הוא מתאר את כיבוש [[עבר הירדן]]: " וַנִּקַּח בָּעֵת הַהִוא, אֶת-הָאָרֶץ, מִיַּד שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִנַּחַל אַרְנֹן, עַד הַר חֶרְמוֹן. צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן, שִׂרְיֹן וְהָאֱמֹרִי, יִקְרְאוּ-לוֹ שְׂנִיר {{מקור\|ג',ח'ט'\|כן}}. [[תורת חיים]] בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] מביא את הפירושים הבאים על הפסוק:

	* [[רש"י]] שואל מדוע להר אחד יש ארבע שמות והוא משיב:"להגיד שבח ארץ ישראל שהיו ארבע מלכויות מתפארות בכך, זו אומרת על שמי יקרא, וזו אומרת על שמי יקרא". הוא מוסיף גם הסבר לשוני: "שניר" הוא [[שלג]] בלשון [[אשכנז]] ולשון [[כנען]]. קביעתו האחרונה מתבססת על [[תרגום אונקלוס]], לפיה: "ואמוראי קרן ליה טור טלגא (הר השלג)" - היא שניר.
	* ה[[רמב"ן]] מבאר כי דברי רש"י הם מדברי [[אגדה]]. הוא מפרש כך : ה[[צידון\|צידונים]] אומרים כי ההר הוא מגן עליהם מקדימה ולכן הוא כמו "שריון" , ה[[אמורי]], הגר בהר, קורא אותו "שניר" שפרושו שלג ומפני הקרירות יכנה אותו "חרם" - '''חרמון'' ושם ההר "שיאון" טעמו מראש ההר - השיא שלו.
	הרמ"בן מתיחס גם לעובדה שלהר יש פסגות אחדות. ב[[שיר השירים]] כתוב :"אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי; תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן, מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת, מֵהַרְרֵי נְמֵרִים" {{מקור\|ד',ח'\|כן}}. מכאן להר שני שמות: שניר וחרמון - אולי לכל פיסגה שם אחר. ב[[דברי הימים א']] יש להר אפילו שלוש שמות, כאמור:"וּבְנֵי, חֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, יָשְׁבוּ, בָּאָרֶץ; מִבָּשָׁן עַד-בַּעַל חֶרְמוֹן, וּשְׂנִיר וְהַר-חֶרְמוֹן--הֵמָּה רָבוּ {{מקור\|ה',כ"ג\|כן}}: בעל חרמון, שניר והר חרמון.

	==תאור הפסגה==		==תאור הפסגה==

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:55:04Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:55, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:From menara.jpg\|center\|thumb\|800px\|הר החרמון - מבט " מנרה" המקור: ויקישיתוף, צילם Beivushtang]]		[[תמונה:From menara.jpg\|center\|thumb\|800px\|הר החרמון - מבט " מנרה" המקור: ויקישיתוף, צילם Beivushtang]]

	'''הר חרמון''' הוא ההר הגבוה ביותר ב[[מדינת ישראל]]. הרכסים של הר החרמון מחולקים בין [[לבנון]], [[סוריה]] וישראל. פסגת ההר, על הגבול בין סוריה ולבנון היא בגובה 2,814 מטרים מעל פני הים ונמצאת כ- 14 ק"מ מגבול מדינת ישראל. הפיסגה הגבוהה ביותר שבתחומי ישראלהיא 2,236 מטרים מעל פני הים, והיא ממערב לאתר רכבל העליון.		'''הר חרמון''' הוא ההר הגבוה ביותר ב[[מדינת ישראל]]. הרכסים של הר החרמון מחולקים בין [[לבנון]], [[סוריה]] וישראל. פסגת ההר, על הגבול בין סוריה ולבנון היא בגובה 2,814 מטרים מעל פני הים ונמצאת כ- 14 ק"מ מגבול מדינת ישראל. הפיסגה הגבוהה ביותר שבתחומי ישראלהיא 2,236 מטרים מעל פני הים, והיא ממערב לאתר רכבל העליון.

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T07:28:55Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:28, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:From menara.jpg\|center\|thumb\|800px\|הר החרמון - מבט " מנרה" המקור: ויקישיתוף, צילם Beivushtang]]		[[תמונה:From menara.jpg\|center\|thumb\|800px\|הר החרמון - מבט " מנרה" המקור: ויקישיתוף, צילם Beivushtang]]

	'''הר חרמון''' הוא ההר הגבוה ביותר ב[[מדינת ישראל]]. הרכסים של הר החרמון מחולקים בין [[לבנון]], [[סוריה]] וישראל. פסגת ההר, על הגבול בין סוריה ולבנון היא בגובה 2,814 מטרים מעל פני הים ונמצאת כ- 14 ק"מ מגבול מדינת ישראל. הפיסגה הגבוהה ביותר שבתחומי ישראלהיא 2,236 מטרים מעל פני הים, והיא ממערב לאתר רכבל העליון.		'''הר חרמון''' הוא ההר הגבוה ביותר ב[[מדינת ישראל]]. הרכסים של הר החרמון מחולקים בין [[לבנון]], [[סוריה]] וישראל. פסגת ההר, על הגבול בין סוריה ולבנון היא בגובה 2,814 מטרים מעל פני הים ונמצאת כ- 14 ק"מ מגבול מדינת ישראל. הפיסגה הגבוהה ביותר שבתחומי ישראלהיא 2,236 מטרים מעל פני הים, והיא ממערב לאתר רכבל העליון.
שורה 5:		שורה 5:
	==מקורו של השם==		==מקורו של השם==

	בספר [[דברים]], כאשר [[משה רבינו]] מסכם את המסע שך ארבים שנה ב[[מדבר סיני]] הוא מתאר את כיבוש [[עבר הירדן]]: " ~~וַנִּקַּח בָּעֵת~~ הַהִוא, אֶת-הָאָרֶץ, ~~מִיַּד שְׁנֵי~~ מַלְכֵי הָאֱמֹרִי, ~~אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִנַּחַל~~ אַרְנֹן, עַד הַר חֶרְמוֹן. צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן, ~~שִׂרְיֹן~~ וְהָאֱמֹרִי, יִקְרְאוּ-לוֹ ~~שְׂנִיר~~ {{מקור\|(ג',ח'ט')}}. [[תורת חיים]] בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] מביא את הפירושים הבאים על הפסוק:		בספר [[דברים]], כאשר [[משה רבינו]] מסכם את המסע שך ארבים שנה ב[[מדבר סיני]] הוא מתאר את כיבוש [[עבר הירדן]]: " וַנִּקַּח בָּעֵת הַהִוא, אֶת-הָאָרֶץ, מִיַּד שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִנַּחַל אַרְנֹן, עַד הַר חֶרְמוֹן. צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן, שִׂרְיֹן וְהָאֱמֹרִי, יִקְרְאוּ-לוֹ שְׂנִיר {{מקור\|ג',ח'ט'\|כן}}. [[תורת חיים]] בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] מביא את הפירושים הבאים על הפסוק:

	* [[רש"י]] שואל מדוע להר אחד יש ארבע שמות והוא משיב:"להגיד שבח ארץ ישראל שהיו ארבע מלכויות מתפארות בכך, זו אומרת על שמי יקרא, וזו אומרת על שמי יקרא". הוא מוסיף גם הסבר לשוני: "שניר" הוא [[שלג]] בלשון [[אשכנז]] ולשון [[כנען]]. קביעתו האחרונה מתבססת על [[תרגום אונקלוס]], לפיה: "ואמוראי קרן ליה טור טלגא (הר השלג)" - היא שניר.		* [[רש"י]] שואל מדוע להר אחד יש ארבע שמות והוא משיב:"להגיד שבח ארץ ישראל שהיו ארבע מלכויות מתפארות בכך, זו אומרת על שמי יקרא, וזו אומרת על שמי יקרא". הוא מוסיף גם הסבר לשוני: "שניר" הוא [[שלג]] בלשון [[אשכנז]] ולשון [[כנען]]. קביעתו האחרונה מתבססת על [[תרגום אונקלוס]], לפיה: "ואמוראי קרן ליה טור טלגא (הר השלג)" - היא שניר.
	* ה[[רמב"ן]] מבאר כי דברי רש"י הם מדברי [[אגדה]]. הוא מפרש כך : ה[[צידון\|צידונים]] אומרים כי ההר הוא מגן עליהם מקדימה ולכן הוא כמו "שריון" , ה[[אמורי]], הגר בהר, קורא אותו "שניר" שפרושו שלג ומפני הקרירות יכנה אותו "חרם" - '''חרמון'' ושם ההר "שיאון" טעמו מראש ההר - השיא שלו.		* ה[[רמב"ן]] מבאר כי דברי רש"י הם מדברי [[אגדה]]. הוא מפרש כך : ה[[צידון\|צידונים]] אומרים כי ההר הוא מגן עליהם מקדימה ולכן הוא כמו "שריון" , ה[[אמורי]], הגר בהר, קורא אותו "שניר" שפרושו שלג ומפני הקרירות יכנה אותו "חרם" - '''חרמון'' ושם ההר "שיאון" טעמו מראש ההר - השיא שלו.
	הרמ"בן מתיחס גם לעובדה שלהר יש פסגות אחדות. ב[[שיר השירים]] כתוב :"~~אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה~~, ~~אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי~~; ~~תָּשׁוּרִי~~ מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֹאשׁ ~~שְׂנִיר~~ וְחֶרְמוֹן, ~~מִמְּעֹנוֹת~~ אֲרָיוֹת, מֵהַרְרֵי נְמֵרִים" {{מקור\|(ד',ח')}}. מכאן להר שני שמות: שניר וחרמון - אולי לכל פיסגה שם אחר. ב[[דברי הימים א']] יש להר אפילו שלוש שמות, כאמור:"וּבְנֵי, חֲצִי ~~שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה~~, ~~יָשְׁבוּ~~, ~~בָּאָרֶץ~~; ~~מִבָּשָׁן~~ עַד-~~בַּעַל~~ חֶרְמוֹן, ~~וּשְׂנִיר~~ וְהַר-חֶרְמוֹן--~~הֵמָּה~~ רָבוּ {{מקור\|(ה',כ"ג)}}: בעל חרמון, שניר והר חרמון.		הרמ"בן מתיחס גם לעובדה שלהר יש פסגות אחדות. ב[[שיר השירים]] כתוב :"אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי; תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן, מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת, מֵהַרְרֵי נְמֵרִים" {{מקור\|ד',ח'\|כן}}. מכאן להר שני שמות: שניר וחרמון - אולי לכל פיסגה שם אחר. ב[[דברי הימים א']] יש להר אפילו שלוש שמות, כאמור:"וּבְנֵי, חֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, יָשְׁבוּ, בָּאָרֶץ; מִבָּשָׁן עַד-בַּעַל חֶרְמוֹן, וּשְׂנִיר וְהַר-חֶרְמוֹן--הֵמָּה רָבוּ {{מקור\|ה',כ"ג\|כן}}: בעל חרמון, שניר והר חרמון.

	==תאור הפסגה==		==תאור הפסגה==

Yeshivaorgil bot: הוספת קטגוריה בתבנית מקור

2009-03-08T13:22:44Z

הוספת קטגוריה בתבנית מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:22, 8 במרץ 2009
שורה 5:		שורה 5:
	==מקורו של השם==		==מקורו של השם==

	בספר [[דברים]], כאשר [[משה רבינו]] מסכם את המסע שך ארבים שנה ב[[מדבר סיני]] הוא מתאר את כיבוש [[עבר הירדן]]: " וַנִּקַּח בָּעֵת הַהִוא, אֶת-הָאָרֶץ, מִיַּד שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִנַּחַל אַרְנֹן, עַד הַר חֶרְמוֹן. צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן, שִׂרְיֹן וְהָאֱמֹרִי, יִקְרְאוּ-לוֹ שְׂנִיר {{מקור\|ג',ח'ט'}}. [[תורת חיים]] בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] מביא את הפירושים הבאים על הפסוק:		בספר [[דברים]], כאשר [[משה רבינו]] מסכם את המסע שך ארבים שנה ב[[מדבר סיני]] הוא מתאר את כיבוש [[עבר הירדן]]: " וַנִּקַּח בָּעֵת הַהִוא, אֶת-הָאָרֶץ, מִיַּד שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִנַּחַל אַרְנֹן, עַד הַר חֶרְמוֹן. צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן, שִׂרְיֹן וְהָאֱמֹרִי, יִקְרְאוּ-לוֹ שְׂנִיר {{מקור\|(ג',ח'ט')}}. [[תורת חיים]] בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] מביא את הפירושים הבאים על הפסוק:

	* [[רש"י]] שואל מדוע להר אחד יש ארבע שמות והוא משיב:"להגיד שבח ארץ ישראל שהיו ארבע מלכויות מתפארות בכך, זו אומרת על שמי יקרא, וזו אומרת על שמי יקרא". הוא מוסיף גם הסבר לשוני: "שניר" הוא [[שלג]] בלשון [[אשכנז]] ולשון [[כנען]]. קביעתו האחרונה מתבססת על [[תרגום אונקלוס]], לפיה: "ואמוראי קרן ליה טור טלגא (הר השלג)" - היא שניר.		* [[רש"י]] שואל מדוע להר אחד יש ארבע שמות והוא משיב:"להגיד שבח ארץ ישראל שהיו ארבע מלכויות מתפארות בכך, זו אומרת על שמי יקרא, וזו אומרת על שמי יקרא". הוא מוסיף גם הסבר לשוני: "שניר" הוא [[שלג]] בלשון [[אשכנז]] ולשון [[כנען]]. קביעתו האחרונה מתבססת על [[תרגום אונקלוס]], לפיה: "ואמוראי קרן ליה טור טלגא (הר השלג)" - היא שניר.
	* ה[[רמב"ן]] מבאר כי דברי רש"י הם מדברי [[אגדה]]. הוא מפרש כך : ה[[צידון\|צידונים]] אומרים כי ההר הוא מגן עליהם מקדימה ולכן הוא כמו "שריון" , ה[[אמורי]], הגר בהר, קורא אותו "שניר" שפרושו שלג ומפני הקרירות יכנה אותו "חרם" - '''חרמון'' ושם ההר "שיאון" טעמו מראש ההר - השיא שלו.		* ה[[רמב"ן]] מבאר כי דברי רש"י הם מדברי [[אגדה]]. הוא מפרש כך : ה[[צידון\|צידונים]] אומרים כי ההר הוא מגן עליהם מקדימה ולכן הוא כמו "שריון" , ה[[אמורי]], הגר בהר, קורא אותו "שניר" שפרושו שלג ומפני הקרירות יכנה אותו "חרם" - '''חרמון'' ושם ההר "שיאון" טעמו מראש ההר - השיא שלו.
	הרמ"בן מתיחס גם לעובדה שלהר יש פסגות אחדות. ב[[שיר השירים]] כתוב :"אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי; תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן, מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת, מֵהַרְרֵי נְמֵרִים" {{מקור\|ד',ח'}}. מכאן להר שני שמות: שניר וחרמון - אולי לכל פיסגה שם אחר. ב[[דברי הימים א']] יש להר אפילו שלוש שמות, כאמור:"וּבְנֵי, חֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, יָשְׁבוּ, בָּאָרֶץ; מִבָּשָׁן עַד-בַּעַל חֶרְמוֹן, וּשְׂנִיר וְהַר-חֶרְמוֹן--הֵמָּה רָבוּ {{מקור\|ה',כ"ג}}: בעל חרמון, שניר והר חרמון.		הרמ"בן מתיחס גם לעובדה שלהר יש פסגות אחדות. ב[[שיר השירים]] כתוב :"אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי; תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן, מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת, מֵהַרְרֵי נְמֵרִים" {{מקור\|(ד',ח')}}. מכאן להר שני שמות: שניר וחרמון - אולי לכל פיסגה שם אחר. ב[[דברי הימים א']] יש להר אפילו שלוש שמות, כאמור:"וּבְנֵי, חֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, יָשְׁבוּ, בָּאָרֶץ; מִבָּשָׁן עַד-בַּעַל חֶרְמוֹן, וּשְׂנִיר וְהַר-חֶרְמוֹן--הֵמָּה רָבוּ {{מקור\|(ה',כ"ג)}}: בעל חרמון, שניר והר חרמון.

	==תאור הפסגה==		==תאור הפסגה==

Yeshivaorgil bot: הורדת סוגריים מתבנית:מקור

2009-02-12T12:57:47Z

הורדת סוגריים מתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:57, 12 בפברואר 2009
שורה 5:		שורה 5:
	==מקורו של השם==		==מקורו של השם==

	בספר [[דברים]], כאשר [[משה רבינו]] מסכם את המסע שך ארבים שנה ב[[מדבר סיני]] הוא מתאר את כיבוש [[עבר הירדן]]: " ~~וַנִּקַּח בָּעֵת~~ הַהִוא, אֶת-הָאָרֶץ, ~~מִיַּד שְׁנֵי~~ מַלְכֵי הָאֱמֹרִי, ~~אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִנַּחַל~~ אַרְנֹן, עַד הַר חֶרְמוֹן. צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן, ~~שִׂרְיֹן~~ וְהָאֱמֹרִי, יִקְרְאוּ-לוֹ ~~שְׂנִיר~~ {{מקור\|(ג',ח'ט')}}. [[תורת חיים]] בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] מביא את הפירושים הבאים על הפסוק:		בספר [[דברים]], כאשר [[משה רבינו]] מסכם את המסע שך ארבים שנה ב[[מדבר סיני]] הוא מתאר את כיבוש [[עבר הירדן]]: " וַנִּקַּח בָּעֵת הַהִוא, אֶת-הָאָרֶץ, מִיַּד שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִנַּחַל אַרְנֹן, עַד הַר חֶרְמוֹן. צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן, שִׂרְיֹן וְהָאֱמֹרִי, יִקְרְאוּ-לוֹ שְׂנִיר {{מקור\|ג',ח'ט'}}. [[תורת חיים]] בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] מביא את הפירושים הבאים על הפסוק:

	* [[רש"י]] שואל מדוע להר אחד יש ארבע שמות והוא משיב:"להגיד שבח ארץ ישראל שהיו ארבע מלכויות מתפארות בכך, זו אומרת על שמי יקרא, וזו אומרת על שמי יקרא". הוא מוסיף גם הסבר לשוני: "שניר" הוא [[שלג]] בלשון [[אשכנז]] ולשון [[כנען]]. קביעתו האחרונה מתבססת על [[תרגום אונקלוס]], לפיה: "ואמוראי קרן ליה טור טלגא (הר השלג)" - היא שניר.		* [[רש"י]] שואל מדוע להר אחד יש ארבע שמות והוא משיב:"להגיד שבח ארץ ישראל שהיו ארבע מלכויות מתפארות בכך, זו אומרת על שמי יקרא, וזו אומרת על שמי יקרא". הוא מוסיף גם הסבר לשוני: "שניר" הוא [[שלג]] בלשון [[אשכנז]] ולשון [[כנען]]. קביעתו האחרונה מתבססת על [[תרגום אונקלוס]], לפיה: "ואמוראי קרן ליה טור טלגא (הר השלג)" - היא שניר.
	* ה[[רמב"ן]] מבאר כי דברי רש"י הם מדברי [[אגדה]]. הוא מפרש כך : ה[[צידון\|צידונים]] אומרים כי ההר הוא מגן עליהם מקדימה ולכן הוא כמו "שריון" , ה[[אמורי]], הגר בהר, קורא אותו "שניר" שפרושו שלג ומפני הקרירות יכנה אותו "חרם" - '''חרמון'' ושם ההר "שיאון" טעמו מראש ההר - השיא שלו.		* ה[[רמב"ן]] מבאר כי דברי רש"י הם מדברי [[אגדה]]. הוא מפרש כך : ה[[צידון\|צידונים]] אומרים כי ההר הוא מגן עליהם מקדימה ולכן הוא כמו "שריון" , ה[[אמורי]], הגר בהר, קורא אותו "שניר" שפרושו שלג ומפני הקרירות יכנה אותו "חרם" - '''חרמון'' ושם ההר "שיאון" טעמו מראש ההר - השיא שלו.
	הרמ"בן מתיחס גם לעובדה שלהר יש פסגות אחדות. ב[[שיר השירים]] כתוב :"~~אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה~~, ~~אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי~~; ~~תָּשׁוּרִי~~ מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֹאשׁ ~~שְׂנִיר~~ וְחֶרְמוֹן, ~~מִמְּעֹנוֹת~~ אֲרָיוֹת, מֵהַרְרֵי נְמֵרִים" {{מקור\|(ד',ח')}}. מכאן להר שני שמות: שניר וחרמון - אולי לכל פיסגה שם אחר. ב[[דברי הימים א']] יש להר אפילו שלוש שמות, כאמור:"וּבְנֵי, חֲצִי ~~שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה~~, ~~יָשְׁבוּ~~, ~~בָּאָרֶץ~~; ~~מִבָּשָׁן~~ עַד-~~בַּעַל~~ חֶרְמוֹן, ~~וּשְׂנִיר~~ וְהַר-חֶרְמוֹן--~~הֵמָּה~~ רָבוּ {{מקור\|(ה',כ"ג)}}: בעל חרמון, שניר והר חרמון.		הרמ"בן מתיחס גם לעובדה שלהר יש פסגות אחדות. ב[[שיר השירים]] כתוב :"אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי; תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן, מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת, מֵהַרְרֵי נְמֵרִים" {{מקור\|ד',ח'}}. מכאן להר שני שמות: שניר וחרמון - אולי לכל פיסגה שם אחר. ב[[דברי הימים א']] יש להר אפילו שלוש שמות, כאמור:"וּבְנֵי, חֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, יָשְׁבוּ, בָּאָרֶץ; מִבָּשָׁן עַד-בַּעַל חֶרְמוֹן, וּשְׂנִיר וְהַר-חֶרְמוֹן--הֵמָּה רָבוּ {{מקור\|ה',כ"ג}}: בעל חרמון, שניר והר חרמון.

	==תאור הפסגה==		==תאור הפסגה==

דניאל ונטורה ב־13:11, 29 בספטמבר 2008

2008-09-29T13:11:06Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:11, 29 בספטמבר 2008
שורה 78:		שורה 78:

	==פנורמה==		==פנורמה==
	[[תמונה:Hermonsnow.jpg\|~~left~~\|thumb\|~~250px~~\|הר החרמון - מבט מפסגת [[הר בנטל]] ב[[רמת הגולן]] - המקור" ויקישיתוף, צילם Almog]]		[[תמונה:Hermonsnow.jpg\|center\|thumb\|800px\|הר החרמון - מבט מפסגת [[הר בנטל]] ב[[רמת הגולן]] - המקור" ויקישיתוף, צילם Almog]]

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==

דניאל ונטורה ב־13:10, 29 בספטמבר 2008

2008-09-29T13:10:05Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:10, 29 בספטמבר 2008
שורה 76:		שורה 76:

	מקור:בועז דיין [http://www.israelweather.co.il/hermon.asp אתר תחזית מזג האויר בישראל] - על הר החרמון		מקור:בועז דיין [http://www.israelweather.co.il/hermon.asp אתר תחזית מזג האויר בישראל] - על הר החרמון

			==פנורמה==
			[[תמונה:Hermonsnow.jpg\|left\|thumb\|250px\|הר החרמון - מבט מפסגת [[הר בנטל]] ב[[רמת הגולן]] - המקור" ויקישיתוף, צילם Almog]]

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==

דניאל ונטורה ב־13:42, 9 בספטמבר 2008

2008-09-09T13:42:57Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:42, 9 בספטמבר 2008
שורה 86:		שורה 86:


	[[קטגוריה:רמת הגולן]]		[[קטגוריה:רמת הגולן\|חרמון, הר]]
			[[קטגוריה:הרי ארץ ישראל\|חרמון, הר]]

דניאל ונטורה ב־08:45, 9 בספטמבר 2008

2008-09-09T08:45:11Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:45, 9 בספטמבר 2008
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:From menara.jpg\|~~left~~\|thumb\|~~700px~~\|הר החרמון - מבט " מנרה" המקור: ויקישיתוף, צילם Beivushtang]]		[[תמונה:From menara.jpg\|center\|thumb\|800px\|הר החרמון - מבט " מנרה" המקור: ויקישיתוף, צילם Beivushtang]]

	'''הר חרמון''' הוא ההר הגבוה ביותר ב[[מדינת ישראל]]. הרכסים של הר החרמון מחולקים בין [[לבנון]], [[סוריה]] וישראל. פסגת ההר, על הגבול בין סוריה ולבנון היא בגובה 2,814 מטרים מעל פני הים ונמצאת כ- 14 ק"מ מגבול מדינת ישראל. הפיסגה הגבוהה ביותר שבתחומי ישראלהיא 2,236 מטרים מעל פני הים, והיא ממערב לאתר רכבל העליון.		'''הר חרמון''' הוא ההר הגבוה ביותר ב[[מדינת ישראל]]. הרכסים של הר החרמון מחולקים בין [[לבנון]], [[סוריה]] וישראל. פסגת ההר, על הגבול בין סוריה ולבנון היא בגובה 2,814 מטרים מעל פני הים ונמצאת כ- 14 ק"מ מגבול מדינת ישראל. הפיסגה הגבוהה ביותר שבתחומי ישראלהיא 2,236 מטרים מעל פני הים, והיא ממערב לאתר רכבל העליון.