הר הבית - היסטוריית גרסאות

למאי נ"מ?: שיפור הערך

2024-05-09T15:57:22Z

שיפור הערך

147.235.199.128 ב־12:25, 8 במאי 2024

2024-05-08T12:25:58Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:25, 8 במאי 2024
שורה 3:		שורה 3:
	[[תמונה:TheTemple.jpg\|left\|thumb\|250px\|'''הר הבית''' - במודל ירושלים בימי הבית השני במוזיאון ישראל]]		[[תמונה:TheTemple.jpg\|left\|thumb\|250px\|'''הר הבית''' - במודל ירושלים בימי הבית השני במוזיאון ישראל]]

	'''הר הבית''' הוא הר המוריה, הוא המקום הקדוש ביותר ל[[יהודים]]. על ההר נבנו [[בית המקדש הראשון]] על ידי [[שלמה המלך]] ו[[בית המקדש השני]] על ידי [[זרובבל]] בן שאלתיאל ו[[יהושע בן יהוצדק]]. בשנת (70 לספירה) נחרב בית המקדש על ידי [[רומא\|הרומאים]] ומאז הוא עומד בשממנו. בשנת 1967, ב[[מלחמת ששת הימים]], שוחרר ההר על-ידי [[צבא הגנה לישראל]]. לפי החלטת ממשלת ישראל הוא הופקד בידי הערבים. היהודים מורשים לעלות להר במגבלות שנקבעות על ידי המשטרה במקום, כמו כן הרבנות ~~ממליצה~~ ליהודים שלא לעלות ~~אך יש קבוצת רבנים שמתירה לעלות תוך כדי הקפדה על כללי ההלכה במקום.~~		'''הר הבית''' הוא הר המוריה, הוא המקום הקדוש ביותר ל[[יהודים]]. על ההר נבנו [[בית המקדש הראשון]] על ידי [[שלמה המלך]] ו[[בית המקדש השני]] על ידי [[זרובבל]] בן שאלתיאל ו[[יהושע בן יהוצדק]]. בשנת (70 לספירה) נחרב בית המקדש על ידי [[רומא\|הרומאים]] ומאז הוא עומד בשממנו. בשנת 1967, ב[[מלחמת ששת הימים]], שוחרר ההר על-ידי [[צבא הגנה לישראל]]. לפי החלטת ממשלת ישראל הוא הופקד בידי הערבים. היהודים מורשים לעלות להר במגבלות שנקבעות על ידי המשטרה במקום, כמו כן הרבנות פסקה ליהודים שלא לעלות וכן פסקו גדולי התורה

	הר הבית נכבש על [[דוד המלך]] בשנת ב"א תתצ"ט (2,891 ל[[הבריאה\|בריאת העולם]]. עליה נבנו את בתי המקדש. הבית נחרב ב[[תשעה באב]] . מאז עם ישראל שאף לשוב לציון ושלוש פעמים ביום הוא מתפלל:"ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" ובסיום כל סעודה הוא מברך: "וְתִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה', בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם". ובכל הזדמנות היהודי מצפה לשיבה לציון. לפי-כך הוא נשבע: "אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. ותִּדְבַּק לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי: אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" {{מקור\|[[ספר תהילים]], קל"ז,ה'-ו'\|כן}}.		הר הבית נכבש על [[דוד המלך]] בשנת ב"א תתצ"ט (2,891 ל[[הבריאה\|בריאת העולם]]. עליה נבנו את בתי המקדש. הבית נחרב ב[[תשעה באב]] . מאז עם ישראל שאף לשוב לציון ושלוש פעמים ביום הוא מתפלל:"ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" ובסיום כל סעודה הוא מברך: "וְתִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה', בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם". ובכל הזדמנות היהודי מצפה לשיבה לציון. לפי-כך הוא נשבע: "אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. ותִּדְבַּק לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי: אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" {{מקור\|[[ספר תהילים]], קל"ז,ה'-ו'\|כן}}.

למאי נ"מ?: /* עליה להר הבית בזמננו */ טכני

2024-05-05T20:33:43Z

עליה להר הבית בזמננו: טכני

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:33, 5 במאי 2024
שורה 83:		שורה 83:
	לאחר [[מלחמת ששת הימים]] בה נכבשה ירושלים העתיקה (כולל הר הבית והכותל המערבי) וחזרה סוף-סוף לשלטון ישראל, פרסמו מועצת הרבנות הראשית לישראל וחברי בית הדין הרבני הגדול שיש להימנע מלעלות להר הבית. חודשים ספורים לאחר מכן, בחודש אלול ה'תשכ"ז, פרסמו הרבנים הראשיים לישראל, [[הרב איסר יהודה אונטרמן]] ו[[הרב יצחק ניסים]], יחד עם רבים מגדולי התורה שבאותו דור{{הערה\|נזכיר כמה מהמפורסמים שבהם (רשימה חלקית): [[הרב יחזקאל אברמסקי]] (מחבר 'חזון יחזקאל' על התוספתא, ראש ישיבת סולובודקה, ראב"ד לונדון ונשיא ועד הישיבות), [[הרב יוסף שלום אלישיב]], [[הרב שלמה זלמן אוירבך]], [[הרב יהושע מנחם אהרנברג]], [[הרב יצחק אריאלי]], הרב יצחק אבוחצירא (באבא חאקי), הרב אושפזאי (רבה של רמת-גן ומחשובי רבני המזרחי), [[הרב עובדיה הדייא]] (מחבר שו"ת ישכיל עבדי וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל), [[הרב אליעזר יהודה וולדינברג]] (מחבר שו"ת ציץ אליעזר), [[הרב בצלאל ז'ולטי]], הרב כ. פ. טכורש (מחשובי רבני המזרחי), [[הרב שאול ישראלי]], [[הרב עובדיה יוסף]], הרב יעקב לנדא, [[הרב יוסף משאש]], [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] ועוד רבים.}}, מכתב הקורא להימנע מלעלות להר הבית:		לאחר [[מלחמת ששת הימים]] בה נכבשה ירושלים העתיקה (כולל הר הבית והכותל המערבי) וחזרה סוף-סוף לשלטון ישראל, פרסמו מועצת הרבנות הראשית לישראל וחברי בית הדין הרבני הגדול שיש להימנע מלעלות להר הבית. חודשים ספורים לאחר מכן, בחודש אלול ה'תשכ"ז, פרסמו הרבנים הראשיים לישראל, [[הרב איסר יהודה אונטרמן]] ו[[הרב יצחק ניסים]], יחד עם רבים מגדולי התורה שבאותו דור{{הערה\|נזכיר כמה מהמפורסמים שבהם (רשימה חלקית): [[הרב יחזקאל אברמסקי]] (מחבר 'חזון יחזקאל' על התוספתא, ראש ישיבת סולובודקה, ראב"ד לונדון ונשיא ועד הישיבות), [[הרב יוסף שלום אלישיב]], [[הרב שלמה זלמן אוירבך]], [[הרב יהושע מנחם אהרנברג]], [[הרב יצחק אריאלי]], הרב יצחק אבוחצירא (באבא חאקי), הרב אושפזאי (רבה של רמת-גן ומחשובי רבני המזרחי), [[הרב עובדיה הדייא]] (מחבר שו"ת ישכיל עבדי וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל), [[הרב אליעזר יהודה וולדינברג]] (מחבר שו"ת ציץ אליעזר), [[הרב בצלאל ז'ולטי]], הרב כ. פ. טכורש (מחשובי רבני המזרחי), [[הרב שאול ישראלי]], [[הרב עובדיה יוסף]], הרב יעקב לנדא, [[הרב יוסף משאש]], [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] ועוד רבים.}}, מכתב הקורא להימנע מלעלות להר הבית:
	::{{ציטוטון\|...מדורי דורות אנו מוזהרים ונמנעים מלהיכנס בכל שטח הר הבית כולו, פן ניכשל ח"ו באיסור חמור בפגיעה בטהרת המקום הקדוש הזה.{{ש}}זאת ועוד, ברבות הימים נעלם מאיתנו המקום המדויק של המקדש, וכל הנכנס אל שטח הר הבית עלול להיכנס מבלי יודעים אל מקום המקדש וקודש הקודשים, ואז ייכשל באיסור חמור של כרת ח"ו.{{ש}}לפיכך אנו חוזרים ומזהירים... שבל יהין איש ואשה להיכנס לכל שטח הר הבית, בלי הבדל דרך איזה שער נכנסים בו. ומלבד עצם הזהירות מאיסור חמור זה של פגיעה בטהרת מקום הקודש והמקדש, יש גם מצוה רבה של מורא המקדש ושמירתו.}}		::{{ציטוטון\|...מדורי דורות אנו מוזהרים ונמנעים מלהיכנס בכל שטח הר הבית כולו, פן ניכשל ח"ו באיסור חמור בפגיעה בטהרת המקום הקדוש הזה.{{ש}}זאת ועוד, ברבות הימים נעלם מאיתנו המקום המדויק של המקדש, וכל הנכנס אל שטח הר הבית עלול להיכנס מבלי יודעים אל מקום המקדש וקודש הקודשים, ואז ייכשל באיסור חמור של כרת ח"ו.{{ש}}לפיכך אנו חוזרים ומזהירים... שבל יהין איש ואשה להיכנס לכל שטח הר הבית, בלי הבדל דרך איזה שער נכנסים בו. ומלבד עצם הזהירות מאיסור חמור זה של פגיעה בטהרת מקום הקודש והמקדש, יש גם מצוה רבה של מורא המקדש ושמירתו.}}
	במקביל, [https://tablet.otzar.org/#/book/144233/p/192/t/9367634081234/fs/MUaiSucVkrCw8WYoDOeGvtAxzQUGVax4KASTxUcA4wLy/start/54/end/114/c חתמו גדולי תורה אחרים]{{הערה\|רשימה חלקית: הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב יעקב ישראל קניבסקי (הסטייפלר), האדמו"רים מוויז'יניץ' ואוז'רוב.}} (שלא מחוגי הרבנות הראשית) על [https://tablet.otzar.org/#/book/191643/p/233/t/9367634081234/fs/MUaiSucVkrCw8WYoDOeGvtAxzQUGVax4KASTxUcA4wLy/start/788/end/858/c כרוז] מקביל, הקורא שלא לעלות להר הבית {{גודל\|2[המפורט בסגנון הלכתי עם ציוני מקורות]}} {{מקור\|אורחות רבנו ב, עמ' קנה-קנט, ובמהד' חדשה עמ' קצ-קצה\|כן}}. גם רבני בד"צ העדה החרדית בירושלים [https://www.kedem-auctions.com/he/node/152528 פרסמו כרוזים מטעמם] להדגיש את האיסור לעלות להר הבית.		במקביל, [https://tablet.otzar.org/#/book/144233/p/192/t/9367634081234/fs/MUaiSucVkrCw8WYoDOeGvtAxzQUGVax4KASTxUcA4wLy/start/54/end/114/c חתמו גדולי תורה אחרים]{{הערה\|רשימה חלקית: הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב יעקב ישראל קניבסקי (הסטייפלר), האדמו"רים מוויז'יניץ' ואוז'רוב.}} (שלא מחוגי הרבנות הראשית) על [https://tablet.otzar.org/#/book/191643/p/233/t/9367634081234/fs/MUaiSucVkrCw8WYoDOeGvtAxzQUGVax4KASTxUcA4wLy/start/788/end/858/c כרוז] מקביל, הקורא שלא לעלות להר הבית {{גודל\|2\|[המפורט בסגנון הלכתי עם ציוני מקורות]}} {{מקור\|אורחות רבנו ב, עמ' קנה-קנט, ובמהד' חדשה עמ' קצ-קצה\|כן}}. גם רבני בד"צ העדה החרדית בירושלים [https://www.kedem-auctions.com/he/node/152528 פרסמו כרוזים מטעמם] להדגיש את האיסור לעלות להר הבית.

	מאידך, רבנים בודדים התירו לעלות להר הבית, והמפורסם שבהם הוא [[הרב שלמה גורן]], שכיהן אז כרב הצבאי הראשי, ואירגן תפילות (ומדרשה מטעם הרבנות הצבאית) בהר הבית {{מקור\|הרב שלמה גורן, הר הבית, ירושלים תשנ"ב, מבוא, עמ' יב-טז, כז, ועוד\|כן}}. הרב גורן כתב: {{ציטוטון\|שחרורו של הר הבית במלחמת ששת הימים בחסדי ה' יתברך על ידי צה"ל, עורר בלב כל יהודי נאמן לעמו, לתורתו ולארצו, ציפיות למהפך רוחני דתי ולאומי, להחזרת העטרה של הר הבית ליושנה... פתיחת הר הבית לתפילת יהודים מהארץ ומתפוצות הגולה, הייתה ממלאת את רגשות הלב שעוררו שחרור ירושלים ו[[הכותל המערבי]], באשר עיני כל ישראל תמיד נשואות בתפילה להר המוריה...}}		מאידך, רבנים בודדים התירו לעלות להר הבית, והמפורסם שבהם הוא [[הרב שלמה גורן]], שכיהן אז כרב הצבאי הראשי, ואירגן תפילות (ומדרשה מטעם הרבנות הצבאית) בהר הבית {{מקור\|הרב שלמה גורן, הר הבית, ירושלים תשנ"ב, מבוא, עמ' יב-טז, כז, ועוד\|כן}}. הרב גורן כתב: {{ציטוטון\|שחרורו של הר הבית במלחמת ששת הימים בחסדי ה' יתברך על ידי צה"ל, עורר בלב כל יהודי נאמן לעמו, לתורתו ולארצו, ציפיות למהפך רוחני דתי ולאומי, להחזרת העטרה של הר הבית ליושנה... פתיחת הר הבית לתפילת יהודים מהארץ ומתפוצות הגולה, הייתה ממלאת את רגשות הלב שעוררו שחרור ירושלים ו[[הכותל המערבי]], באשר עיני כל ישראל תמיד נשואות בתפילה להר המוריה...}}

למאי נ"מ?: /* העליה להר בזמן הזה */ שינוי כללי

2024-05-05T20:31:31Z

העליה להר בזמן הזה: שינוי כללי

הצגת שינויים

למאי נ"מ?: ביטול גרסה 160817 של 147.234.64.93 (שיחה) - הכנסת מידע שיקרי אודות הרב שטיינמן, הרב שטרנבוך ועוד

2024-05-02T12:03:05Z

ביטול גרסה 160817 של 147.234.64.93 (שיחה) - הכנסת מידע שיקרי אודות הרב שטיינמן, הרב שטרנבוך ועוד

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:03, 2 במאי 2024
שורה 80:		שורה 80:
	על טמא מת, היודע בוודאי שאינו טמא באחת מכל הטומאות הנ"ל, אין איסור להכנס להר הבית בכללותו,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=85978&rid=7982 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ד.]</REF> כי אם למקומות מסוימים בתוך הר הבית, אשר חלקם - מהחיל והלאה - אסור מדרבנן, ובחלקם כרוך בעונש<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7990 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ב]</REF> כרת.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=7b&format=pdf יבמות ה ב.]</REF>		על טמא מת, היודע בוודאי שאינו טמא באחת מכל הטומאות הנ"ל, אין איסור להכנס להר הבית בכללותו,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=85978&rid=7982 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ד.]</REF> כי אם למקומות מסוימים בתוך הר הבית, אשר חלקם - מהחיל והלאה - אסור מדרבנן, ובחלקם כרוך בעונש<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7990 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ב]</REF> כרת.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=7b&format=pdf יבמות ה ב.]</REF>

	אך מכיון שהיום אין אנו יודעים את המקומות במדויק, ישנה מחלוקת גדולה בין הפוסקים האם בימינו, מותרת הכניסה להר הבית. [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק\|הרב קוק]] ובנו [[הרב צבי יהודה הכהן קוק\|הרצי"ה]] אסרו את הכניסה, וכן [[הרב אברהם שפירא]], , [[הרב עובדיה יוסף]], [[מהרי"ל דיסיקין]], [[הרב יעקב עדס (מקובל)\|הרב יעקב עדס]]<ref>שכתב על כך קונטרס שלם "'''בענין האיסור לעלות להר הבית בזמן הזה'''"</ref> ועוד. לעומתם, ~~[[הרב אהרן לייב שטיינמן]] [[הרב דב קוק]] [[הרב משה שטרנבוך]]~~ [[הרב צבי הירש קלישר]], [[הרב שלמה גורן]], [[הרב דוב ליאור]], [[הרב ישראל אריאל]], [[הרב נחום אליעזר רבינוביץ']], [[הרב יצחק שילת]] ועוד, מתירים ומעודדים את העליה להר.		אך מכיון שהיום אין אנו יודעים את המקומות במדויק, ישנה מחלוקת גדולה בין הפוסקים האם בימינו, מותרת הכניסה להר הבית. [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק\|הרב קוק]] ובנו [[הרב צבי יהודה הכהן קוק\|הרצי"ה]] אסרו את הכניסה, וכן [[הרב אברהם שפירא]], , [[הרב עובדיה יוסף]], [[מהרי"ל דיסיקין]], [[הרב יעקב עדס (מקובל)\|הרב יעקב עדס]]<ref>שכתב על כך קונטרס שלם "'''בענין האיסור לעלות להר הבית בזמן הזה'''"</ref> ועוד. לעומתם, [[הרב צבי הירש קלישר]], [[הרב שלמה גורן]], [[הרב דוב ליאור]], [[הרב ישראל אריאל]], [[הרב נחום אליעזר רבינוביץ']], [[הרב יצחק שילת]] ועוד, מתירים ומעודדים את העליה להר.

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==

147.234.64.93: /* העליה להר בזמן הזה */

2024-04-15T19:58:40Z

העליה להר בזמן הזה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:58, 15 באפריל 2024
שורה 80:		שורה 80:
	על טמא מת, היודע בוודאי שאינו טמא באחת מכל הטומאות הנ"ל, אין איסור להכנס להר הבית בכללותו,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=85978&rid=7982 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ד.]</REF> כי אם למקומות מסוימים בתוך הר הבית, אשר חלקם - מהחיל והלאה - אסור מדרבנן, ובחלקם כרוך בעונש<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7990 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ב]</REF> כרת.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=7b&format=pdf יבמות ה ב.]</REF>		על טמא מת, היודע בוודאי שאינו טמא באחת מכל הטומאות הנ"ל, אין איסור להכנס להר הבית בכללותו,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=85978&rid=7982 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ד.]</REF> כי אם למקומות מסוימים בתוך הר הבית, אשר חלקם - מהחיל והלאה - אסור מדרבנן, ובחלקם כרוך בעונש<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7990 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ב]</REF> כרת.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=7b&format=pdf יבמות ה ב.]</REF>

	אך מכיון שהיום אין אנו יודעים את המקומות במדויק, ישנה מחלוקת גדולה בין הפוסקים האם בימינו, מותרת הכניסה להר הבית. [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק\|הרב קוק]] ובנו [[הרב צבי יהודה הכהן קוק\|הרצי"ה]] אסרו את הכניסה, וכן [[הרב אברהם שפירא]], , [[הרב עובדיה יוסף]], [[מהרי"ל דיסיקין]], [[הרב יעקב עדס (מקובל)\|הרב יעקב עדס]]<ref>שכתב על כך קונטרס שלם "'''בענין האיסור לעלות להר הבית בזמן הזה'''"</ref> ועוד. לעומתם, [[הרב צבי הירש קלישר]], [[הרב שלמה גורן]], [[הרב דוב ליאור]], [[הרב ישראל אריאל]], [[הרב נחום אליעזר רבינוביץ']], [[הרב יצחק שילת]] ועוד, מתירים ומעודדים את העליה להר.		אך מכיון שהיום אין אנו יודעים את המקומות במדויק, ישנה מחלוקת גדולה בין הפוסקים האם בימינו, מותרת הכניסה להר הבית. [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק\|הרב קוק]] ובנו [[הרב צבי יהודה הכהן קוק\|הרצי"ה]] אסרו את הכניסה, וכן [[הרב אברהם שפירא]], , [[הרב עובדיה יוסף]], [[מהרי"ל דיסיקין]], [[הרב יעקב עדס (מקובל)\|הרב יעקב עדס]]<ref>שכתב על כך קונטרס שלם "'''בענין האיסור לעלות להר הבית בזמן הזה'''"</ref> ועוד. לעומתם, [[הרב אהרן לייב שטיינמן]] [[הרב דב קוק]] [[הרב משה שטרנבוך]] [[הרב צבי הירש קלישר]], [[הרב שלמה גורן]], [[הרב דוב ליאור]], [[הרב ישראל אריאל]], [[הרב נחום אליעזר רבינוביץ']], [[הרב יצחק שילת]] ועוד, מתירים ומעודדים את העליה להר.

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==

87.70.112.204: יש צורך במקורות מדויקים ולא רק באמירות כלליות

2021-05-13T16:58:33Z

יש צורך במקורות מדויקים ולא רק באמירות כלליות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:58, 13 במאי 2021
שורה 75:		שורה 75:
	==העליה להר בזמן הזה==		==העליה להר בזמן הזה==
	{{להשלים\|כל הפרק=כן}}		{{להשלים\|כל הפרק=כן}}
	במשך הדורות, יהודים עלו להר הבית. כך מתואר באליהו רבה שרבי צדוק ורבי נתן היו עולים להר הבית, וכן בתלמוד הירושלמי רבי פנחס סיפר שהחכמים היו חולצים נעליהם תחת המשקוף שבכניסה להר לצורך כניסה אליו. וכן במאה ה11 סלמון בן ירוחם מספר שיהודים ירושלים היו עולים להר. וכן ייתכן שהרמב''ם עלה להר. ועוד תיארו שהעלייה להר מותרת, או שיהודים עולים להר: המאירי, הרדב''ז, רבי אברהם בר חייא הנשיא, רבי יהונתן הכהן מלוניל, והאדמו''ר מקלויזנבורג.

	לאדם הטמא בטומאה היוצאת מגופו, כזב ונדה<ref>רמב"ם הלכות ביאת מקדש פרק ג הלכה ג</ref>,<REF>חלק מראי המקומות בקטע זה נלקחו מ[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21635&hilite=534c0b30-fb71-46fc-bf97-d71974c1c4ee&st=%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99 אוצר השו"ת.]</REF> אסור להכנס להר הבית, ולכן יש פוסקים שכתבו שנכון להזהר שלא לתחוב את היד בין אבני הכותל, מכיון שהזב אסור בכניסה להר הבית <REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7981 רמב"ם פ"ג מהל' ביאת המקדש ה"ג.]</REF> באיסור לא תעשה,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7986 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ח']</REF>, ובעל קרי נחשב כזב לעניין זה,<REF> [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=103378&rid=7773 משנה למלך פ"ז מהל' בית הבחירה הט"ו]</REF> והאיסור חל גם על הכנסת היד לכותל, שיש האומרים שהיא איסור דאורייתא, <REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=43&perek=3&halocha=18&hilite השגות הראב"ד פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ח.]</REF> מפני שהיא הנקראת בלשון חז"ל "ביאה במקצת", ונפסק להלכה שביאה במקצת שמה ביאה, ויש חולקים כי הוא איסור מדרבנן והעונש הוא מכת מרדות<REF>רמב"ם שם.</REF>.		לאדם הטמא בטומאה היוצאת מגופו, כזב ונדה<ref>רמב"ם הלכות ביאת מקדש פרק ג הלכה ג</ref>,<REF>חלק מראי המקומות בקטע זה נלקחו מ[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21635&hilite=534c0b30-fb71-46fc-bf97-d71974c1c4ee&st=%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99 אוצר השו"ת.]</REF> אסור להכנס להר הבית, ולכן יש פוסקים שכתבו שנכון להזהר שלא לתחוב את היד בין אבני הכותל, מכיון שהזב אסור בכניסה להר הבית <REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7981 רמב"ם פ"ג מהל' ביאת המקדש ה"ג.]</REF> באיסור לא תעשה,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7986 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ח']</REF>, ובעל קרי נחשב כזב לעניין זה,<REF> [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=103378&rid=7773 משנה למלך פ"ז מהל' בית הבחירה הט"ו]</REF> והאיסור חל גם על הכנסת היד לכותל, שיש האומרים שהיא איסור דאורייתא, <REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=43&perek=3&halocha=18&hilite השגות הראב"ד פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ח.]</REF> מפני שהיא הנקראת בלשון חז"ל "ביאה במקצת", ונפסק להלכה שביאה במקצת שמה ביאה, ויש חולקים כי הוא איסור מדרבנן והעונש הוא מכת מרדות<REF>רמב"ם שם.</REF>.

שורה 82:		שורה 80:
	על טמא מת, היודע בוודאי שאינו טמא באחת מכל הטומאות הנ"ל, אין איסור להכנס להר הבית בכללותו,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=85978&rid=7982 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ד.]</REF> כי אם למקומות מסוימים בתוך הר הבית, אשר חלקם - מהחיל והלאה - אסור מדרבנן, ובחלקם כרוך בעונש<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7990 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ב]</REF> כרת.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=7b&format=pdf יבמות ה ב.]</REF>		על טמא מת, היודע בוודאי שאינו טמא באחת מכל הטומאות הנ"ל, אין איסור להכנס להר הבית בכללותו,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=85978&rid=7982 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ד.]</REF> כי אם למקומות מסוימים בתוך הר הבית, אשר חלקם - מהחיל והלאה - אסור מדרבנן, ובחלקם כרוך בעונש<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7990 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ב]</REF> כרת.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=7b&format=pdf יבמות ה ב.]</REF>

	אך מכיון שהיום אין אנו יודעים את המקומות במדויק, ישנה מחלוקת גדולה בין הפוסקים האם בימינו, מותרת הכניסה להר הבית. לפי כמה ראשונים פקעה קדושת ההר, ואפשר לעלות בלי צורך להיטהר. וכן יש אומרים שמדין כיבוש מותר לעלות לכל שטחי ההר בלי צורך להיטהר. בנוסף בימינו התאפשר לערוך מדידות בהר, ואף שיש עוד שיטות דחוקות, כמעט מוסכם היום שהאבן שבמרכז כיפת הסלע היא אבן השתייה. ע''פ זה אפשר למדוד את השטחים האסורים, שהם כ5% מההר, ולהחמיר ולאפשר כניסה רק לשאר השטחים המותרים. אעפ''כ, [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק\|הרב קוק]] ובנו [[הרב צבי יהודה הכהן קוק\|הרצי"ה]] ~~החמירו לאסור~~ את הכניסה ~~לכל שטחי ההר~~, וכן [[הרב אברהם שפירא]], , [[הרב עובדיה יוסף]], [[מהרי"ל דיסיקין]], [[הרב יעקב עדס (מקובל)\|הרב יעקב עדס]]<ref>שכתב על כך קונטרס שלם "'''בענין האיסור לעלות להר הבית בזמן הזה'''"</ref> ועוד. לעומתם, [[הרב צבי הירש קלישר]], [[הרב שלמה גורן]], [[הרב דוב ליאור]], [[הרב ישראל אריאל]], [[הרב נחום אליעזר רבינוביץ']], [[הרב יצחק שילת]] ועוד, מתירים ומעודדים את העליה להר.		אך מכיון שהיום אין אנו יודעים את המקומות במדויק, ישנה מחלוקת גדולה בין הפוסקים האם בימינו, מותרת הכניסה להר הבית. [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק\|הרב קוק]] ובנו [[הרב צבי יהודה הכהן קוק\|הרצי"ה]] אסרו את הכניסה, וכן [[הרב אברהם שפירא]], , [[הרב עובדיה יוסף]], [[מהרי"ל דיסיקין]], [[הרב יעקב עדס (מקובל)\|הרב יעקב עדס]]<ref>שכתב על כך קונטרס שלם "'''בענין האיסור לעלות להר הבית בזמן הזה'''"</ref> ועוד. לעומתם, [[הרב צבי הירש קלישר]], [[הרב שלמה גורן]], [[הרב דוב ליאור]], [[הרב ישראל אריאל]], [[הרב נחום אליעזר רבינוביץ']], [[הרב יצחק שילת]] ועוד, מתירים ומעודדים את העליה להר.

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==

147.161.8.54: /* העליה להר בזמן הזה */

2021-05-12T13:59:06Z

העליה להר בזמן הזה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:59, 12 במאי 2021
שורה 75:		שורה 75:
	==העליה להר בזמן הזה==		==העליה להר בזמן הזה==
	{{להשלים\|כל הפרק=כן}}		{{להשלים\|כל הפרק=כן}}
			במשך הדורות, יהודים עלו להר הבית. כך מתואר באליהו רבה שרבי צדוק ורבי נתן היו עולים להר הבית, וכן בתלמוד הירושלמי רבי פנחס סיפר שהחכמים היו חולצים נעליהם תחת המשקוף שבכניסה להר לצורך כניסה אליו. וכן במאה ה11 סלמון בן ירוחם מספר שיהודים ירושלים היו עולים להר. וכן ייתכן שהרמב''ם עלה להר. ועוד תיארו שהעלייה להר מותרת, או שיהודים עולים להר: המאירי, הרדב''ז, רבי אברהם בר חייא הנשיא, רבי יהונתן הכהן מלוניל, והאדמו''ר מקלויזנבורג.

	לאדם הטמא בטומאה היוצאת מגופו, כזב ונדה<ref>רמב"ם הלכות ביאת מקדש פרק ג הלכה ג</ref>,<REF>חלק מראי המקומות בקטע זה נלקחו מ[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21635&hilite=534c0b30-fb71-46fc-bf97-d71974c1c4ee&st=%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99 אוצר השו"ת.]</REF> אסור להכנס להר הבית, ולכן יש פוסקים שכתבו שנכון להזהר שלא לתחוב את היד בין אבני הכותל, מכיון שהזב אסור בכניסה להר הבית <REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7981 רמב"ם פ"ג מהל' ביאת המקדש ה"ג.]</REF> באיסור לא תעשה,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7986 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ח']</REF>, ובעל קרי נחשב כזב לעניין זה,<REF> [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=103378&rid=7773 משנה למלך פ"ז מהל' בית הבחירה הט"ו]</REF> והאיסור חל גם על הכנסת היד לכותל, שיש האומרים שהיא איסור דאורייתא, <REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=43&perek=3&halocha=18&hilite השגות הראב"ד פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ח.]</REF> מפני שהיא הנקראת בלשון חז"ל "ביאה במקצת", ונפסק להלכה שביאה במקצת שמה ביאה, ויש חולקים כי הוא איסור מדרבנן והעונש הוא מכת מרדות<REF>רמב"ם שם.</REF>.		לאדם הטמא בטומאה היוצאת מגופו, כזב ונדה<ref>רמב"ם הלכות ביאת מקדש פרק ג הלכה ג</ref>,<REF>חלק מראי המקומות בקטע זה נלקחו מ[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21635&hilite=534c0b30-fb71-46fc-bf97-d71974c1c4ee&st=%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99 אוצר השו"ת.]</REF> אסור להכנס להר הבית, ולכן יש פוסקים שכתבו שנכון להזהר שלא לתחוב את היד בין אבני הכותל, מכיון שהזב אסור בכניסה להר הבית <REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7981 רמב"ם פ"ג מהל' ביאת המקדש ה"ג.]</REF> באיסור לא תעשה,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7986 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ח']</REF>, ובעל קרי נחשב כזב לעניין זה,<REF> [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=103378&rid=7773 משנה למלך פ"ז מהל' בית הבחירה הט"ו]</REF> והאיסור חל גם על הכנסת היד לכותל, שיש האומרים שהיא איסור דאורייתא, <REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=43&perek=3&halocha=18&hilite השגות הראב"ד פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ח.]</REF> מפני שהיא הנקראת בלשון חז"ל "ביאה במקצת", ונפסק להלכה שביאה במקצת שמה ביאה, ויש חולקים כי הוא איסור מדרבנן והעונש הוא מכת מרדות<REF>רמב"ם שם.</REF>.

שורה 80:		שורה 82:
	על טמא מת, היודע בוודאי שאינו טמא באחת מכל הטומאות הנ"ל, אין איסור להכנס להר הבית בכללותו,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=85978&rid=7982 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ד.]</REF> כי אם למקומות מסוימים בתוך הר הבית, אשר חלקם - מהחיל והלאה - אסור מדרבנן, ובחלקם כרוך בעונש<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7990 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ב]</REF> כרת.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=7b&format=pdf יבמות ה ב.]</REF>		על טמא מת, היודע בוודאי שאינו טמא באחת מכל הטומאות הנ"ל, אין איסור להכנס להר הבית בכללותו,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=85978&rid=7982 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ד.]</REF> כי אם למקומות מסוימים בתוך הר הבית, אשר חלקם - מהחיל והלאה - אסור מדרבנן, ובחלקם כרוך בעונש<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7990 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ב]</REF> כרת.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=7b&format=pdf יבמות ה ב.]</REF>

	אך מכיון שהיום אין אנו יודעים את המקומות במדויק, ישנה מחלוקת גדולה בין הפוסקים האם בימינו, מותרת הכניסה להר הבית. [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק\|הרב קוק]] ובנו [[הרב צבי יהודה הכהן קוק\|הרצי"ה]] ~~אסרו~~ את הכניסה, וכן [[הרב אברהם שפירא]], , [[הרב עובדיה יוסף]], [[מהרי"ל דיסיקין]], [[הרב יעקב עדס (מקובל)\|הרב יעקב עדס]]<ref>שכתב על כך קונטרס שלם "'''בענין האיסור לעלות להר הבית בזמן הזה'''"</ref> ועוד. לעומתם, [[הרב צבי הירש קלישר]], [[הרב שלמה גורן]], [[הרב דוב ליאור]], [[הרב ישראל אריאל]], [[הרב נחום אליעזר רבינוביץ']], [[הרב יצחק שילת]] ועוד, מתירים ומעודדים את העליה להר.		אך מכיון שהיום אין אנו יודעים את המקומות במדויק, ישנה מחלוקת גדולה בין הפוסקים האם בימינו, מותרת הכניסה להר הבית. לפי כמה ראשונים פקעה קדושת ההר, ואפשר לעלות בלי צורך להיטהר. וכן יש אומרים שמדין כיבוש מותר לעלות לכל שטחי ההר בלי צורך להיטהר. בנוסף בימינו התאפשר לערוך מדידות בהר, ואף שיש עוד שיטות דחוקות, כמעט מוסכם היום שהאבן שבמרכז כיפת הסלע היא אבן השתייה. ע''פ זה אפשר למדוד את השטחים האסורים, שהם כ5% מההר, ולהחמיר ולאפשר כניסה רק לשאר השטחים המותרים. אעפ''כ, [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק\|הרב קוק]] ובנו [[הרב צבי יהודה הכהן קוק\|הרצי"ה]] החמירו לאסור את הכניסה לכל שטחי ההר, וכן [[הרב אברהם שפירא]], , [[הרב עובדיה יוסף]], [[מהרי"ל דיסיקין]], [[הרב יעקב עדס (מקובל)\|הרב יעקב עדס]]<ref>שכתב על כך קונטרס שלם "'''בענין האיסור לעלות להר הבית בזמן הזה'''"</ref> ועוד. לעומתם, [[הרב צבי הירש קלישר]], [[הרב שלמה גורן]], [[הרב דוב ליאור]], [[הרב ישראל אריאל]], [[הרב נחום אליעזר רבינוביץ']], [[הרב יצחק שילת]] ועוד, מתירים ומעודדים את העליה להר.

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==

Wikiboss ב־18:54, 6 במאי 2021

2021-05-06T18:54:38Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:54, 6 במאי 2021
שורה 3:		שורה 3:
	[[תמונה:TheTemple.jpg\|left\|thumb\|250px\|'''הר הבית''' - במודל ירושלים בימי הבית השני במוזיאון ישראל]]		[[תמונה:TheTemple.jpg\|left\|thumb\|250px\|'''הר הבית''' - במודל ירושלים בימי הבית השני במוזיאון ישראל]]

	'''הר הבית''' הוא הר המוריה, הוא המקום הקדוש ביותר ל[[יהודים]]. על ההר נבנו [[בית המקדש הראשון]] על ידי [[שלמה המלך]] ו[[בית המקדש השני]] על ידי [[זרובבל]] בן שאלתיאל ו[[יהושע בן יהוצדק]]. בשנת (70 לספירה) נחרב בית המקדש על ידי [[רומא\|הרומאים]] ומאז הוא עומד בשממנו. בשנת 1967, ב[[מלחמת ששת הימים]], שוחרר ההר על-ידי [[צבא הגנה לישראל]]. לפי החלטת ממשלת ישראל הוא הופקד בידי הערבים. היהודים מורשים לעלות להר במגבלות שנקבעות על ידי המשטרה במקום, כמו כן הרבנות ממליצה ליהודים שלא לעלות אך יש קבוצת רבנים שמתירה לעלות ~~על ידי~~ הקפדה על כללי ההלכה במקום.		'''הר הבית''' הוא הר המוריה, הוא המקום הקדוש ביותר ל[[יהודים]]. על ההר נבנו [[בית המקדש הראשון]] על ידי [[שלמה המלך]] ו[[בית המקדש השני]] על ידי [[זרובבל]] בן שאלתיאל ו[[יהושע בן יהוצדק]]. בשנת (70 לספירה) נחרב בית המקדש על ידי [[רומא\|הרומאים]] ומאז הוא עומד בשממנו. בשנת 1967, ב[[מלחמת ששת הימים]], שוחרר ההר על-ידי [[צבא הגנה לישראל]]. לפי החלטת ממשלת ישראל הוא הופקד בידי הערבים. היהודים מורשים לעלות להר במגבלות שנקבעות על ידי המשטרה במקום, כמו כן הרבנות ממליצה ליהודים שלא לעלות אך יש קבוצת רבנים שמתירה לעלות תוך כדי הקפדה על כללי ההלכה במקום.

	הר הבית נכבש על [[דוד המלך]] בשנת ב"א תתצ"ט (2,891 ל[[הבריאה\|בריאת העולם]]. עליה נבנו את בתי המקדש. הבית נחרב ב[[תשעה באב]] . מאז עם ישראל שאף לשוב לציון ושלוש פעמים ביום הוא מתפלל:"ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" ובסיום כל סעודה הוא מברך: "וְתִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה', בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם". ובכל הזדמנות היהודי מצפה לשיבה לציון. לפי-כך הוא נשבע: "אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. ותִּדְבַּק לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי: אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" {{מקור\|[[ספר תהילים]], קל"ז,ה'-ו'\|כן}}.		הר הבית נכבש על [[דוד המלך]] בשנת ב"א תתצ"ט (2,891 ל[[הבריאה\|בריאת העולם]]. עליה נבנו את בתי המקדש. הבית נחרב ב[[תשעה באב]] . מאז עם ישראל שאף לשוב לציון ושלוש פעמים ביום הוא מתפלל:"ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" ובסיום כל סעודה הוא מברך: "וְתִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה', בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם". ובכל הזדמנות היהודי מצפה לשיבה לציון. לפי-כך הוא נשבע: "אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. ותִּדְבַּק לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי: אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" {{מקור\|[[ספר תהילים]], קל"ז,ה'-ו'\|כן}}.

Shiloht ב־08:27, 6 במאי 2021

2021-05-06T08:27:56Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:27, 6 במאי 2021
שורה 80:		שורה 80:
	על טמא מת, היודע בוודאי שאינו טמא באחת מכל הטומאות הנ"ל, אין איסור להכנס להר הבית בכללותו,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=85978&rid=7982 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ד.]</REF> כי אם למקומות מסוימים בתוך הר הבית, אשר חלקם - מהחיל והלאה - אסור מדרבנן, ובחלקם כרוך בעונש<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7990 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ב]</REF> כרת.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=7b&format=pdf יבמות ה ב.]</REF>		על טמא מת, היודע בוודאי שאינו טמא באחת מכל הטומאות הנ"ל, אין איסור להכנס להר הבית בכללותו,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=85978&rid=7982 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ד.]</REF> כי אם למקומות מסוימים בתוך הר הבית, אשר חלקם - מהחיל והלאה - אסור מדרבנן, ובחלקם כרוך בעונש<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7990 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ב]</REF> כרת.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=7b&format=pdf יבמות ה ב.]</REF>

	אך מכיון שהיום אין אנו יודעים את המקומות במדויק, ישנה מחלוקת גדולה בין הפוסקים האם בימינו, מותרת הכניסה להר הבית. [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק\|הרב קוק]] ובנו [[הרב צבי יהודה הכהן קוק\|הרצי"ה]] אסרו את הכניסה, וכן [[הרב אברהם שפירא]], , [[הרב עובדיה יוסף]], [[מהרי"ל דיסיקין]], [[הרב יעקב עדס (מקובל)\|הרב יעקב עדס]]<ref>שכתב על כך קונטרס שלם "'''בענין האיסור לעלות להר הבית בזמן הזה'''"</ref> ועוד. לעומתם, [[הרב צבי הירש קלישר]], [[הרב שלמה גורן]], [[הרב דוב ליאור]], [[הרב ישראל אריאל]], [[הרב נחום אליעזר רבינוביץ]], [[הרב יצחק שילת]] ועוד, מתירים ומעודדים את העליה להר.		אך מכיון שהיום אין אנו יודעים את המקומות במדויק, ישנה מחלוקת גדולה בין הפוסקים האם בימינו, מותרת הכניסה להר הבית. [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק\|הרב קוק]] ובנו [[הרב צבי יהודה הכהן קוק\|הרצי"ה]] אסרו את הכניסה, וכן [[הרב אברהם שפירא]], , [[הרב עובדיה יוסף]], [[מהרי"ל דיסיקין]], [[הרב יעקב עדס (מקובל)\|הרב יעקב עדס]]<ref>שכתב על כך קונטרס שלם "'''בענין האיסור לעלות להר הבית בזמן הזה'''"</ref> ועוד. לעומתם, [[הרב צבי הירש קלישר]], [[הרב שלמה גורן]], [[הרב דוב ליאור]], [[הרב ישראל אריאל]], [[הרב נחום אליעזר רבינוביץ']], [[הרב יצחק שילת]] ועוד, מתירים ומעודדים את העליה להר.

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:25, 8 במאי 2024
שורה 3:		שורה 3:
	[[תמונה:TheTemple.jpg\|left\|thumb\|250px\|'''הר הבית''' - במודל ירושלים בימי הבית השני במוזיאון ישראל]]		[[תמונה:TheTemple.jpg\|left\|thumb\|250px\|'''הר הבית''' - במודל ירושלים בימי הבית השני במוזיאון ישראל]]

	'''הר הבית''' הוא הר המוריה, הוא המקום הקדוש ביותר ל[[יהודים]]. על ההר נבנו [[בית המקדש הראשון]] על ידי [[שלמה המלך]] ו[[בית המקדש השני]] על ידי [[זרובבל]] בן שאלתיאל ו[[יהושע בן יהוצדק]]. בשנת (70 לספירה) נחרב בית המקדש על ידי [[רומא\|הרומאים]] ומאז הוא עומד בשממנו. בשנת 1967, ב[[מלחמת ששת הימים]], שוחרר ההר על-ידי [[צבא הגנה לישראל]]. לפי החלטת ממשלת ישראל הוא הופקד בידי הערבים. היהודים מורשים לעלות להר במגבלות שנקבעות על ידי המשטרה במקום, כמו כן הרבנות ~~ממליצה~~ ליהודים שלא לעלות ~~אך יש קבוצת רבנים שמתירה לעלות תוך כדי הקפדה על כללי ההלכה במקום.~~		'''הר הבית''' הוא הר המוריה, הוא המקום הקדוש ביותר ל[[יהודים]]. על ההר נבנו [[בית המקדש הראשון]] על ידי [[שלמה המלך]] ו[[בית המקדש השני]] על ידי [[זרובבל]] בן שאלתיאל ו[[יהושע בן יהוצדק]]. בשנת (70 לספירה) נחרב בית המקדש על ידי [[רומא\|הרומאים]] ומאז הוא עומד בשממנו. בשנת 1967, ב[[מלחמת ששת הימים]], שוחרר ההר על-ידי [[צבא הגנה לישראל]]. לפי החלטת ממשלת ישראל הוא הופקד בידי הערבים. היהודים מורשים לעלות להר במגבלות שנקבעות על ידי המשטרה במקום, כמו כן הרבנות פסקה ליהודים שלא לעלות וכן פסקו גדולי התורה

	הר הבית נכבש על [[דוד המלך]] בשנת ב"א תתצ"ט (2,891 ל[[הבריאה\|בריאת העולם]]. עליה נבנו את בתי המקדש. הבית נחרב ב[[תשעה באב]] . מאז עם ישראל שאף לשוב לציון ושלוש פעמים ביום הוא מתפלל:"ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" ובסיום כל סעודה הוא מברך: "וְתִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה', בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם". ובכל הזדמנות היהודי מצפה לשיבה לציון. לפי-כך הוא נשבע: "אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. ותִּדְבַּק לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי: אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" {{מקור\|[[ספר תהילים]], קל"ז,ה'-ו'\|כן}}.		הר הבית נכבש על [[דוד המלך]] בשנת ב"א תתצ"ט (2,891 ל[[הבריאה\|בריאת העולם]]. עליה נבנו את בתי המקדש. הבית נחרב ב[[תשעה באב]] . מאז עם ישראל שאף לשוב לציון ושלוש פעמים ביום הוא מתפלל:"ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" ובסיום כל סעודה הוא מברך: "וְתִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה', בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם". ובכל הזדמנות היהודי מצפה לשיבה לציון. לפי-כך הוא נשבע: "אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. ותִּדְבַּק לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי: אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" {{מקור\|[[ספר תהילים]], קל"ז,ה'-ו'\|כן}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:33, 5 במאי 2024
שורה 83:		שורה 83:
	לאחר [[מלחמת ששת הימים]] בה נכבשה ירושלים העתיקה (כולל הר הבית והכותל המערבי) וחזרה סוף-סוף לשלטון ישראל, פרסמו מועצת הרבנות הראשית לישראל וחברי בית הדין הרבני הגדול שיש להימנע מלעלות להר הבית. חודשים ספורים לאחר מכן, בחודש אלול ה'תשכ"ז, פרסמו הרבנים הראשיים לישראל, [[הרב איסר יהודה אונטרמן]] ו[[הרב יצחק ניסים]], יחד עם רבים מגדולי התורה שבאותו דור{{הערה\|נזכיר כמה מהמפורסמים שבהם (רשימה חלקית): [[הרב יחזקאל אברמסקי]] (מחבר 'חזון יחזקאל' על התוספתא, ראש ישיבת סולובודקה, ראב"ד לונדון ונשיא ועד הישיבות), [[הרב יוסף שלום אלישיב]], [[הרב שלמה זלמן אוירבך]], [[הרב יהושע מנחם אהרנברג]], [[הרב יצחק אריאלי]], הרב יצחק אבוחצירא (באבא חאקי), הרב אושפזאי (רבה של רמת-גן ומחשובי רבני המזרחי), [[הרב עובדיה הדייא]] (מחבר שו"ת ישכיל עבדי וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל), [[הרב אליעזר יהודה וולדינברג]] (מחבר שו"ת ציץ אליעזר), [[הרב בצלאל ז'ולטי]], הרב כ. פ. טכורש (מחשובי רבני המזרחי), [[הרב שאול ישראלי]], [[הרב עובדיה יוסף]], הרב יעקב לנדא, [[הרב יוסף משאש]], [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] ועוד רבים.}}, מכתב הקורא להימנע מלעלות להר הבית:		לאחר [[מלחמת ששת הימים]] בה נכבשה ירושלים העתיקה (כולל הר הבית והכותל המערבי) וחזרה סוף-סוף לשלטון ישראל, פרסמו מועצת הרבנות הראשית לישראל וחברי בית הדין הרבני הגדול שיש להימנע מלעלות להר הבית. חודשים ספורים לאחר מכן, בחודש אלול ה'תשכ"ז, פרסמו הרבנים הראשיים לישראל, [[הרב איסר יהודה אונטרמן]] ו[[הרב יצחק ניסים]], יחד עם רבים מגדולי התורה שבאותו דור{{הערה\|נזכיר כמה מהמפורסמים שבהם (רשימה חלקית): [[הרב יחזקאל אברמסקי]] (מחבר 'חזון יחזקאל' על התוספתא, ראש ישיבת סולובודקה, ראב"ד לונדון ונשיא ועד הישיבות), [[הרב יוסף שלום אלישיב]], [[הרב שלמה זלמן אוירבך]], [[הרב יהושע מנחם אהרנברג]], [[הרב יצחק אריאלי]], הרב יצחק אבוחצירא (באבא חאקי), הרב אושפזאי (רבה של רמת-גן ומחשובי רבני המזרחי), [[הרב עובדיה הדייא]] (מחבר שו"ת ישכיל עבדי וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל), [[הרב אליעזר יהודה וולדינברג]] (מחבר שו"ת ציץ אליעזר), [[הרב בצלאל ז'ולטי]], הרב כ. פ. טכורש (מחשובי רבני המזרחי), [[הרב שאול ישראלי]], [[הרב עובדיה יוסף]], הרב יעקב לנדא, [[הרב יוסף משאש]], [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] ועוד רבים.}}, מכתב הקורא להימנע מלעלות להר הבית:
	::{{ציטוטון\|...מדורי דורות אנו מוזהרים ונמנעים מלהיכנס בכל שטח הר הבית כולו, פן ניכשל ח"ו באיסור חמור בפגיעה בטהרת המקום הקדוש הזה.{{ש}}זאת ועוד, ברבות הימים נעלם מאיתנו המקום המדויק של המקדש, וכל הנכנס אל שטח הר הבית עלול להיכנס מבלי יודעים אל מקום המקדש וקודש הקודשים, ואז ייכשל באיסור חמור של כרת ח"ו.{{ש}}לפיכך אנו חוזרים ומזהירים... שבל יהין איש ואשה להיכנס לכל שטח הר הבית, בלי הבדל דרך איזה שער נכנסים בו. ומלבד עצם הזהירות מאיסור חמור זה של פגיעה בטהרת מקום הקודש והמקדש, יש גם מצוה רבה של מורא המקדש ושמירתו.}}		::{{ציטוטון\|...מדורי דורות אנו מוזהרים ונמנעים מלהיכנס בכל שטח הר הבית כולו, פן ניכשל ח"ו באיסור חמור בפגיעה בטהרת המקום הקדוש הזה.{{ש}}זאת ועוד, ברבות הימים נעלם מאיתנו המקום המדויק של המקדש, וכל הנכנס אל שטח הר הבית עלול להיכנס מבלי יודעים אל מקום המקדש וקודש הקודשים, ואז ייכשל באיסור חמור של כרת ח"ו.{{ש}}לפיכך אנו חוזרים ומזהירים... שבל יהין איש ואשה להיכנס לכל שטח הר הבית, בלי הבדל דרך איזה שער נכנסים בו. ומלבד עצם הזהירות מאיסור חמור זה של פגיעה בטהרת מקום הקודש והמקדש, יש גם מצוה רבה של מורא המקדש ושמירתו.}}
	במקביל, [https://tablet.otzar.org/#/book/144233/p/192/t/9367634081234/fs/MUaiSucVkrCw8WYoDOeGvtAxzQUGVax4KASTxUcA4wLy/start/54/end/114/c חתמו גדולי תורה אחרים]{{הערה\|רשימה חלקית: הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב יעקב ישראל קניבסקי (הסטייפלר), האדמו"רים מוויז'יניץ' ואוז'רוב.}} (שלא מחוגי הרבנות הראשית) על [https://tablet.otzar.org/#/book/191643/p/233/t/9367634081234/fs/MUaiSucVkrCw8WYoDOeGvtAxzQUGVax4KASTxUcA4wLy/start/788/end/858/c כרוז] מקביל, הקורא שלא לעלות להר הבית {{גודל\|2[המפורט בסגנון הלכתי עם ציוני מקורות]}} {{מקור\|אורחות רבנו ב, עמ' קנה-קנט, ובמהד' חדשה עמ' קצ-קצה\|כן}}. גם רבני בד"צ העדה החרדית בירושלים [https://www.kedem-auctions.com/he/node/152528 פרסמו כרוזים מטעמם] להדגיש את האיסור לעלות להר הבית.		במקביל, [https://tablet.otzar.org/#/book/144233/p/192/t/9367634081234/fs/MUaiSucVkrCw8WYoDOeGvtAxzQUGVax4KASTxUcA4wLy/start/54/end/114/c חתמו גדולי תורה אחרים]{{הערה\|רשימה חלקית: הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב יעקב ישראל קניבסקי (הסטייפלר), האדמו"רים מוויז'יניץ' ואוז'רוב.}} (שלא מחוגי הרבנות הראשית) על [https://tablet.otzar.org/#/book/191643/p/233/t/9367634081234/fs/MUaiSucVkrCw8WYoDOeGvtAxzQUGVax4KASTxUcA4wLy/start/788/end/858/c כרוז] מקביל, הקורא שלא לעלות להר הבית {{גודל\|2\|[המפורט בסגנון הלכתי עם ציוני מקורות]}} {{מקור\|אורחות רבנו ב, עמ' קנה-קנט, ובמהד' חדשה עמ' קצ-קצה\|כן}}. גם רבני בד"צ העדה החרדית בירושלים [https://www.kedem-auctions.com/he/node/152528 פרסמו כרוזים מטעמם] להדגיש את האיסור לעלות להר הבית.

	מאידך, רבנים בודדים התירו לעלות להר הבית, והמפורסם שבהם הוא [[הרב שלמה גורן]], שכיהן אז כרב הצבאי הראשי, ואירגן תפילות (ומדרשה מטעם הרבנות הצבאית) בהר הבית {{מקור\|הרב שלמה גורן, הר הבית, ירושלים תשנ"ב, מבוא, עמ' יב-טז, כז, ועוד\|כן}}. הרב גורן כתב: {{ציטוטון\|שחרורו של הר הבית במלחמת ששת הימים בחסדי ה' יתברך על ידי צה"ל, עורר בלב כל יהודי נאמן לעמו, לתורתו ולארצו, ציפיות למהפך רוחני דתי ולאומי, להחזרת העטרה של הר הבית ליושנה... פתיחת הר הבית לתפילת יהודים מהארץ ומתפוצות הגולה, הייתה ממלאת את רגשות הלב שעוררו שחרור ירושלים ו[[הכותל המערבי]], באשר עיני כל ישראל תמיד נשואות בתפילה להר המוריה...}}		מאידך, רבנים בודדים התירו לעלות להר הבית, והמפורסם שבהם הוא [[הרב שלמה גורן]], שכיהן אז כרב הצבאי הראשי, ואירגן תפילות (ומדרשה מטעם הרבנות הצבאית) בהר הבית {{מקור\|הרב שלמה גורן, הר הבית, ירושלים תשנ"ב, מבוא, עמ' יב-טז, כז, ועוד\|כן}}. הרב גורן כתב: {{ציטוטון\|שחרורו של הר הבית במלחמת ששת הימים בחסדי ה' יתברך על ידי צה"ל, עורר בלב כל יהודי נאמן לעמו, לתורתו ולארצו, ציפיות למהפך רוחני דתי ולאומי, להחזרת העטרה של הר הבית ליושנה... פתיחת הר הבית לתפילת יהודים מהארץ ומתפוצות הגולה, הייתה ממלאת את רגשות הלב שעוררו שחרור ירושלים ו[[הכותל המערבי]], באשר עיני כל ישראל תמיד נשואות בתפילה להר המוריה...}}

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:54, 6 במאי 2021
שורה 3:		שורה 3:
	[[תמונה:TheTemple.jpg\|left\|thumb\|250px\|'''הר הבית''' - במודל ירושלים בימי הבית השני במוזיאון ישראל]]		[[תמונה:TheTemple.jpg\|left\|thumb\|250px\|'''הר הבית''' - במודל ירושלים בימי הבית השני במוזיאון ישראל]]

	'''הר הבית''' הוא הר המוריה, הוא המקום הקדוש ביותר ל[[יהודים]]. על ההר נבנו [[בית המקדש הראשון]] על ידי [[שלמה המלך]] ו[[בית המקדש השני]] על ידי [[זרובבל]] בן שאלתיאל ו[[יהושע בן יהוצדק]]. בשנת (70 לספירה) נחרב בית המקדש על ידי [[רומא\|הרומאים]] ומאז הוא עומד בשממנו. בשנת 1967, ב[[מלחמת ששת הימים]], שוחרר ההר על-ידי [[צבא הגנה לישראל]]. לפי החלטת ממשלת ישראל הוא הופקד בידי הערבים. היהודים מורשים לעלות להר במגבלות שנקבעות על ידי המשטרה במקום, כמו כן הרבנות ממליצה ליהודים שלא לעלות אך יש קבוצת רבנים שמתירה לעלות ~~על ידי~~ הקפדה על כללי ההלכה במקום.		'''הר הבית''' הוא הר המוריה, הוא המקום הקדוש ביותר ל[[יהודים]]. על ההר נבנו [[בית המקדש הראשון]] על ידי [[שלמה המלך]] ו[[בית המקדש השני]] על ידי [[זרובבל]] בן שאלתיאל ו[[יהושע בן יהוצדק]]. בשנת (70 לספירה) נחרב בית המקדש על ידי [[רומא\|הרומאים]] ומאז הוא עומד בשממנו. בשנת 1967, ב[[מלחמת ששת הימים]], שוחרר ההר על-ידי [[צבא הגנה לישראל]]. לפי החלטת ממשלת ישראל הוא הופקד בידי הערבים. היהודים מורשים לעלות להר במגבלות שנקבעות על ידי המשטרה במקום, כמו כן הרבנות ממליצה ליהודים שלא לעלות אך יש קבוצת רבנים שמתירה לעלות תוך כדי הקפדה על כללי ההלכה במקום.

	הר הבית נכבש על [[דוד המלך]] בשנת ב"א תתצ"ט (2,891 ל[[הבריאה\|בריאת העולם]]. עליה נבנו את בתי המקדש. הבית נחרב ב[[תשעה באב]] . מאז עם ישראל שאף לשוב לציון ושלוש פעמים ביום הוא מתפלל:"ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" ובסיום כל סעודה הוא מברך: "וְתִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה', בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם". ובכל הזדמנות היהודי מצפה לשיבה לציון. לפי-כך הוא נשבע: "אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. ותִּדְבַּק לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי: אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" {{מקור\|[[ספר תהילים]], קל"ז,ה'-ו'\|כן}}.		הר הבית נכבש על [[דוד המלך]] בשנת ב"א תתצ"ט (2,891 ל[[הבריאה\|בריאת העולם]]. עליה נבנו את בתי המקדש. הבית נחרב ב[[תשעה באב]] . מאז עם ישראל שאף לשוב לציון ושלוש פעמים ביום הוא מתפלל:"ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" ובסיום כל סעודה הוא מברך: "וְתִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה', בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם". ובכל הזדמנות היהודי מצפה לשיבה לציון. לפי-כך הוא נשבע: "אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. ותִּדְבַּק לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי: אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" {{מקור\|[[ספר תהילים]], קל"ז,ה'-ו'\|כן}}.