הרשאה - היסטוריית גרסאות

217.132.38.44 ב־06:37, 26 במאי 2017

2017-05-26T06:37:55Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:37, 26 במאי 2017
שורה 10:		שורה 10:
	\|רוחב =35em		\|רוחב =35em
	\|תוכן= <div style="text-align: center;"><span style="color: Blue">'''שטר הרשאה'''</span></div>		\|תוכן= <div style="text-align: center;"><span style="color: Blue">'''שטר הרשאה'''</span></div>
	בפנינו חתומים מטה עדים ר' פלוני, בלי זכר ו[[אונס (הלכה)\|אונס]] כלל אלא ב[[לב]] שלם ונפש חפיצה ודעת שלימה, מינה והרשה [[אגב]] ארבע אמות קרקע, ~~מיוי~~ גמור והרשאה גמורה והשלטה שלימה לר' פלוני לתובע ולקבל ולגבות בעדו ובשמו כל זכות וכל חוב וכל תביעה וכל חוב וכל ממונא ו[[דררא דממונא]] אשר לפלוני הנזכר על כל איזה גברא איש או אשה בעולם בין השטר ובין בעל פה, הן מחמת פקדון או מחמת חוב או איזה עסק ומשא ומתן או מחמת כל איזה צד ואופן ועניין שיהיה בעולם ובכל מקום בעולם.		בפנינו חתומים מטה עדים ר' פלוני, בלי זכר ו[[אונס (הלכה)\|אונס]] כלל אלא ב[[לב]] שלם ונפש חפיצה ודעת שלימה, מינה והרשה [[אגב]] ארבע אמות קרקע, מינוי גמור והרשאה גמורה והשלטה שלימה לר' פלוני לתובע ולקבל ולגבות בעדו ובשמו כל זכות וכל חוב וכל תביעה וכל חוב וכל ממונא ו[[דררא דממונא]] אשר לפלוני הנזכר על כל איזה גברא איש או אשה בעולם בין השטר ובין בעל פה, הן מחמת פקדון או מחמת חוב או איזה עסק ומשא ומתן או מחמת כל איזה צד ואופן ועניין שיהיה בעולם ובכל מקום בעולם.

	ובפרט מינה והרשה לר' פלוני הנזכר לתבוע ולקבל מפלוני כל וכך [[דינר]]ים או נכסים שחייב לפלוני הנזכר, כפי הנראה משטר חוב שיש לו ביד פלוני ועל כל הנזכר שם פלוני המרשה הנזכר יד פלוני המורשה הנזכר ידו ככוחו ותביעתו כתביעתו וכו' והכל שריר וקיים.\|מקור=על פי "אוצר השטרות הנהוגים בישראל", [[ירושלים]] [[תרפ"ו]] עמ' 277\|רקע= #c0d826}}		ובפרט מינה והרשה לר' פלוני הנזכר לתבוע ולקבל מפלוני כל וכך [[דינר]]ים או נכסים שחייב לפלוני הנזכר, כפי הנראה משטר חוב שיש לו ביד פלוני ועל כל הנזכר שם פלוני המרשה הנזכר יד פלוני המורשה הנזכר ידו ככוחו ותביעתו כתביעתו וכו' והכל שריר וקיים.\|מקור=על פי "אוצר השטרות הנהוגים בישראל", [[ירושלים]] [[תרפ"ו]] עמ' 277\|רקע= #c0d826}}

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T10:38:28Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:38, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	~~יפוי~~ כח, סמכות הניתנת לשליח לדון עם בעל דינו של שולחו, כאילו היה זה דינו האישי של השליח.		יפוי כח, סמכות הניתנת לשליח לדון עם בעל דינו של שולחו, כאילו היה זה דינו האישי של השליח.

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T08:34:54Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:34, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	~~יפוי~~ כח, סמכות הניתנת לשליח לדון עם בעל דינו של שולחו, כאילו היה זה דינו האישי של השליח.		יפוי כח, סמכות הניתנת לשליח לדון עם בעל דינו של שולחו, כאילו היה זה דינו האישי של השליח.



	יפה כחה של הרשאה מסתם שליחות, שאף על פי ש"שלוחו של אדם כמותו", מכל מקום מכיון שאין השליח בעלים על הדבר, אין בעל הדין מחוייב לדון עמו, ויכול לומר לו "לאו בעל דברים דידי את" {{מקור\|(אינך בעל דברים שלי)}}, מה שאין כן כשבא השליח בהרשאה אין בעל הדין יכול לומר למורשה "לאו בעל דברים דידי את", אלא רשאי המורשה לכופו בבית דין לדון עמו, כאילו היה זה דינו האישי של המורשה.		יפה כחה של הרשאה מסתם שליחות, שאף על פי ש"שלוחו של אדם כמותו", מכל מקום מכיון שאין השליח בעלים על הדבר, אין בעל הדין מחוייב לדון עמו, ויכול לומר לו "לאו בעל דברים דידי את" {{מקור\|אינך בעל דברים שלי\|כן}}, מה שאין כן כשבא השליח בהרשאה אין בעל הדין יכול לומר למורשה "לאו בעל דברים דידי את", אלא רשאי המורשה לכופו בבית דין לדון עמו, כאילו היה זה דינו האישי של המורשה.

	בהרשאה מקנים לשליח את החוב ע"י [[קניין אגב]] עם 4 אמות מקרקע של המשלח.		בהרשאה מקנים לשליח את החוב ע"י [[קניין אגב]] עם 4 אמות מקרקע של המשלח.

טישיו ב־00:46, 8 באוגוסט 2012

2012-08-08T00:46:14Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:46, 8 באוגוסט 2012
שורה 13:		שורה 13:

	ובפרט מינה והרשה לר' פלוני הנזכר לתבוע ולקבל מפלוני כל וכך [[דינר]]ים או נכסים שחייב לפלוני הנזכר, כפי הנראה משטר חוב שיש לו ביד פלוני ועל כל הנזכר שם פלוני המרשה הנזכר יד פלוני המורשה הנזכר ידו ככוחו ותביעתו כתביעתו וכו' והכל שריר וקיים.\|מקור=על פי "אוצר השטרות הנהוגים בישראל", [[ירושלים]] [[תרפ"ו]] עמ' 277\|רקע= #c0d826}}		ובפרט מינה והרשה לר' פלוני הנזכר לתבוע ולקבל מפלוני כל וכך [[דינר]]ים או נכסים שחייב לפלוני הנזכר, כפי הנראה משטר חוב שיש לו ביד פלוני ועל כל הנזכר שם פלוני המרשה הנזכר יד פלוני המורשה הנזכר ידו ככוחו ותביעתו כתביעתו וכו' והכל שריר וקיים.\|מקור=על פי "אוצר השטרות הנהוגים בישראל", [[ירושלים]] [[תרפ"ו]] עמ' 277\|רקע= #c0d826}}

	~~'''הרשאה''' ב[[משפט העברי]], היא נתינת סמכות לאדם אחר, במטרה שיבצע פעולה משפטית למען אדם אחר.~~

	פעולה זו נעשית, למשל, כאשר אדם רוצה לשלוח [[שליח (הלכה)]] כדי לגבות את חובו ממקום שהוא עצמו אינו יכול או אינו רוצה להגיע לשם.{{הערה\|ראה למשל {{בבלי\|בבא בתרא\|עז\|ב}}.}} דוגמה נפוצה להרשאה בהלכה היא [[מכירת חמץ]], בו ממנה כל אחד את ה[[רב]] כדי למכור את ה[[חמץ]] שלו, וזאת במקום להטריח כל אחד ואחד למכור את החמץ לגוי, כותב כל אחד שטר הרשאה לרב בו הוא מרשה לו למכור את חמצו לגוי.

	ה[[ראשונים]] נחלקו מה היא ההגדרה המשפטית של ההרשאה,{{מקור}} ומסקנת ה[[תוספות]] היא שהרשאה עובדת כ[[שליח (הלכה)\|שליחות]]. בהתאם לכך, מי שמרשה את חבירו כדי לגבות את חובו, למעשה ממנה אותו לשליח כדי לבצע בשמו את הפעולה.

	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	~~[[קטגוריה:משפט עברי]]~~


	[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]		[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

טישיו: כתבתי בויקיפדיה

2012-08-08T00:45:44Z

כתבתי בויקיפדיה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:45, 8 באוגוסט 2012
שורה 7:		שורה 7:
	בהרשאה מקנים לשליח את החוב ע"י [[קניין אגב]] עם 4 אמות מקרקע של המשלח.		בהרשאה מקנים לשליח את החוב ע"י [[קניין אגב]] עם 4 אמות מקרקע של המשלח.

			{{חלונית2
			\|רוחב =35em
			\|תוכן= <div style="text-align: center;"><span style="color: Blue">'''שטר הרשאה'''</span></div>
			בפנינו חתומים מטה עדים ר' פלוני, בלי זכר ו[[אונס (הלכה)\|אונס]] כלל אלא ב[[לב]] שלם ונפש חפיצה ודעת שלימה, מינה והרשה [[אגב]] ארבע אמות קרקע, מיוי גמור והרשאה גמורה והשלטה שלימה לר' פלוני לתובע ולקבל ולגבות בעדו ובשמו כל זכות וכל חוב וכל תביעה וכל חוב וכל ממונא ו[[דררא דממונא]] אשר לפלוני הנזכר על כל איזה גברא איש או אשה בעולם בין השטר ובין בעל פה, הן מחמת פקדון או מחמת חוב או איזה עסק ומשא ומתן או מחמת כל איזה צד ואופן ועניין שיהיה בעולם ובכל מקום בעולם.

			ובפרט מינה והרשה לר' פלוני הנזכר לתבוע ולקבל מפלוני כל וכך [[דינר]]ים או נכסים שחייב לפלוני הנזכר, כפי הנראה משטר חוב שיש לו ביד פלוני ועל כל הנזכר שם פלוני המרשה הנזכר יד פלוני המורשה הנזכר ידו ככוחו ותביעתו כתביעתו וכו' והכל שריר וקיים.\|מקור=על פי "אוצר השטרות הנהוגים בישראל", [[ירושלים]] [[תרפ"ו]] עמ' 277\|רקע= #c0d826}}

			'''הרשאה''' ב[[משפט העברי]], היא נתינת סמכות לאדם אחר, במטרה שיבצע פעולה משפטית למען אדם אחר.

			פעולה זו נעשית, למשל, כאשר אדם רוצה לשלוח [[שליח (הלכה)]] כדי לגבות את חובו ממקום שהוא עצמו אינו יכול או אינו רוצה להגיע לשם.{{הערה\|ראה למשל {{בבלי\|בבא בתרא\|עז\|ב}}.}} דוגמה נפוצה להרשאה בהלכה היא [[מכירת חמץ]], בו ממנה כל אחד את ה[[רב]] כדי למכור את ה[[חמץ]] שלו, וזאת במקום להטריח כל אחד ואחד למכור את החמץ לגוי, כותב כל אחד שטר הרשאה לרב בו הוא מרשה לו למכור את חמצו לגוי.

			ה[[ראשונים]] נחלקו מה היא ההגדרה המשפטית של ההרשאה,{{מקור}} ומסקנת ה[[תוספות]] היא שהרשאה עובדת כ[[שליח (הלכה)\|שליחות]]. בהתאם לכך, מי שמרשה את חבירו כדי לגבות את חובו, למעשה ממנה אותו לשליח כדי לבצע בשמו את הפעולה.

			==הערות שוליים==
			{{הערות שוליים}}

			[[קטגוריה:משפט עברי]]


	[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]		[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

212.179.134.33 ב־21:52, 1 בדצמבר 2009

2009-12-01T21:52:02Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:52, 1 בדצמבר 2009
שורה 5:		שורה 5:
	יפה כחה של הרשאה מסתם שליחות, שאף על פי ש"שלוחו של אדם כמותו", מכל מקום מכיון שאין השליח בעלים על הדבר, אין בעל הדין מחוייב לדון עמו, ויכול לומר לו "לאו בעל דברים דידי את" {{מקור\|(אינך בעל דברים שלי)}}, מה שאין כן כשבא השליח בהרשאה אין בעל הדין יכול לומר למורשה "לאו בעל דברים דידי את", אלא רשאי המורשה לכופו בבית דין לדון עמו, כאילו היה זה דינו האישי של המורשה.		יפה כחה של הרשאה מסתם שליחות, שאף על פי ש"שלוחו של אדם כמותו", מכל מקום מכיון שאין השליח בעלים על הדבר, אין בעל הדין מחוייב לדון עמו, ויכול לומר לו "לאו בעל דברים דידי את" {{מקור\|(אינך בעל דברים שלי)}}, מה שאין כן כשבא השליח בהרשאה אין בעל הדין יכול לומר למורשה "לאו בעל דברים דידי את", אלא רשאי המורשה לכופו בבית דין לדון עמו, כאילו היה זה דינו האישי של המורשה.

			בהרשאה מקנים לשליח את החוב ע"י [[קניין אגב]] עם 4 אמות מקרקע של המשלח.



	[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]		[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

Yeshivaorgil bot: הוספת קטגוריה בתבנית מקור

2009-03-12T13:05:23Z

הוספת קטגוריה בתבנית מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:05, 12 במרץ 2009
שורה 3:		שורה 3:


	יפה כחה של הרשאה מסתם שליחות, שאף על פי ש"שלוחו של אדם כמותו", מכל מקום מכיון שאין השליח בעלים על הדבר, אין בעל הדין מחוייב לדון עמו, ויכול לומר לו "לאו בעל דברים דידי את" {{מקור\|אינך בעל דברים שלי}}, מה שאין כן כשבא השליח בהרשאה אין בעל הדין יכול לומר למורשה "לאו בעל דברים דידי את", אלא רשאי המורשה לכופו בבית דין לדון עמו, כאילו היה זה דינו האישי של המורשה.		יפה כחה של הרשאה מסתם שליחות, שאף על פי ש"שלוחו של אדם כמותו", מכל מקום מכיון שאין השליח בעלים על הדבר, אין בעל הדין מחוייב לדון עמו, ויכול לומר לו "לאו בעל דברים דידי את" {{מקור\|(אינך בעל דברים שלי)}}, מה שאין כן כשבא השליח בהרשאה אין בעל הדין יכול לומר למורשה "לאו בעל דברים דידי את", אלא רשאי המורשה לכופו בבית דין לדון עמו, כאילו היה זה דינו האישי של המורשה.

Yeshivaorgil bot: הורדת סוגריים מתבנית:מקור

2009-02-16T12:31:05Z

הורדת סוגריים מתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:31, 16 בפברואר 2009
שורה 3:		שורה 3:


	יפה כחה של הרשאה מסתם שליחות, שאף על פי ש"שלוחו של אדם כמותו", מכל מקום מכיון שאין השליח בעלים על הדבר, אין בעל הדין מחוייב לדון עמו, ויכול לומר לו "לאו בעל דברים דידי את" {{מקור\|(אינך בעל דברים שלי)}}, מה שאין כן כשבא השליח בהרשאה אין בעל הדין יכול לומר למורשה "לאו בעל דברים דידי את", אלא רשאי המורשה לכופו בבית דין לדון עמו, כאילו היה זה דינו האישי של המורשה.		יפה כחה של הרשאה מסתם שליחות, שאף על פי ש"שלוחו של אדם כמותו", מכל מקום מכיון שאין השליח בעלים על הדבר, אין בעל הדין מחוייב לדון עמו, ויכול לומר לו "לאו בעל דברים דידי את" {{מקור\|אינך בעל דברים שלי}}, מה שאין כן כשבא השליח בהרשאה אין בעל הדין יכול לומר למורשה "לאו בעל דברים דידי את", אלא רשאי המורשה לכופו בבית דין לדון עמו, כאילו היה זה דינו האישי של המורשה.

Yeshivaorgil bot: שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת"

2008-12-11T13:50:21Z

שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:50, 11 בדצמבר 2008
שורה 9:		שורה 9:


	[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]		[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

ספרי אנציקלופדיה תורנית מרוכזת: יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת

2008-12-08T11:58:56Z

יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת

דף חדש

יפוי כח, סמכות הניתנת לשליח לדון עם בעל דינו של שולחו, כאילו היה זה דינו האישי של השליח.

יפה כחה של הרשאה מסתם שליחות, שאף על פי ש"שלוחו של אדם כמותו", מכל מקום מכיון שאין השליח בעלים על הדבר, אין בעל הדין מחוייב לדון עמו, ויכול לומר לו "לאו בעל דברים דידי את" {{מקור|(אינך בעל דברים שלי)}}, מה שאין כן כשבא השליח בהרשאה אין בעל הדין יכול לומר למורשה "לאו בעל דברים דידי את", אלא רשאי המורשה לכופו בבית דין לדון עמו, כאילו היה זה דינו האישי של המורשה.

[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]