הרמב"ם והקבלה - היסטוריית גרסאות

213.151.46.133: /* הסוברים כי הרמב"ם לא הכיר את הקבלה */ תיקון עם מקור

2021-05-14T00:15:20Z

הסוברים כי הרמב"ם לא הכיר את הקבלה: תיקון עם מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:15, 14 במאי 2021
שורה 21:		שורה 21:
	==הסוברים כי הרמב"ם לא הכיר את הקבלה==		==הסוברים כי הרמב"ם לא הכיר את הקבלה==

	לעומת זאת, ישנם הטוענים כי הרמב"ם כלל לא הכיר את הקבלה ולא ראה את הזוהר. בשיטה זו החזיקו [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]<ref>[[אורות האמונה]] מהדורת תשנ"ח עמ' 86- 87, וכן ב[[שמונה קבצים]] קובץ ז פסקה פד. וראה לקמן שיטת בנו הרצי"ה.</ref>, [[רבי אברהם יעלין]]<ref>בספרו [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36225&st=&pgnum=23 ארך אפים (סי' א' הערה ב' ב"ויוסף אברהם")].</ref>, [[רבי יוסף חיים מבגדד]]<ref>{{מקור\|רב פעלים א או"ח א}}</ref>, [[רבי חיים ויטאל]]<ref>הקדמה ל"שער הגלגולים". הוא מסביר שזה היה מפני ששורש נשמתו הוא מפאת הזקן ~~הימנית~~, בניגוד לרמב"ן שהוא מהפאה ~~השמאלית~~. וראה ב"אורות האמונה" מאת הרב קוק שהובא לעיל, שכתב ~~בדיוק להיפך, דהיינו שהרמב"ם היה מהפאה השמאלית והרמב"ן מהפאה הימנית~~. </ref>, [[הרב יוסף קאפח]]<ref>שו"ת הריב"ד, ספר המדע סי' ג'</ref>, [[החיד"א]]<ref>"שם הגדולים" ערך הרמב"ם, שו"ת "יוסף אומץ" סימן נ"א.</ref>, רבי משה קוניץ<ref>"בן יוחאי" שער ז' מענה י"ד.</ref>, [[הרב חיים קנייבסקי]]<ref>"קרית מלך" על הרמב"ם, עמ' רפח.</ref>, [[הרב עובדיה יוסף]]<ref>שו"ת "[[יביע אומר]]" חלק ח יורה דעה סימן כח.</ref> [[רבי יוסף אירגאס]]<ref>"שומר אמונים" (הקדמון), ויכוח ראשון אותיות י"ב- י"ג. </ref>, [[הראב"ד]]<ref>"השגות הראב"ד", הלכות יסודי התורה פרק א' הלכה י</ref>, [[רבי חיים חזקיהו מדיני]]<ref>"שדי חמד" כרך ט' קונטרס כללי הפוסקים סימן ה' אות כ"ב.</ref>, [[רבי שלמה הלוי אלקבץ]]<ref>בפירושו ל[[שיר השירים]].</ref>, הרב פנחס זביחי<ref>שו"ת "עטרת פז" חלק א' כרך ג' [[אבן העזר]] סימן יב עמ' רפח בהערה</ref>, [[רבי יואל טייטלבוים]]<ref>"[[ויואל משה]]" מאמר ב' סימן מח וכן ב"דברי יואל" ל[[פרשת ויקהל]] דף שסא עמוד א.</ref>, [[רבי מאיר אבן גבאי]]<ref>"עבודת הקודש" חלק העבודה פרק כ"ג</ref> ועוד.		לעומת זאת, ישנם הטוענים כי הרמב"ם כלל לא הכיר את הקבלה ולא ראה את הזוהר. בשיטה זו החזיקו [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]<ref>[[אורות האמונה]] מהדורת תשנ"ח עמ' 86- 87, וכן ב[[שמונה קבצים]] קובץ ז פסקה פד. וראה לקמן שיטת בנו הרצי"ה.</ref>, [[רבי אברהם יעלין]]<ref>בספרו [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36225&st=&pgnum=23 ארך אפים (סי' א' הערה ב' ב"ויוסף אברהם")].</ref>, [[רבי יוסף חיים מבגדד]]<ref>{{מקור\|רב פעלים א או"ח א}}</ref>, [[רבי חיים ויטאל]]<ref>[https://www.sefaria.org.il/Sha'ar_HaGilgulim.36.84?vhe=Shaar_HaGilgulim&lang=he הקדמה ל"שער הגלגולים"]. הוא מסביר שזה היה מפני ששורש נשמתו הוא מפאת הזקן השמאלית, בניגוד לרמב"ן שהוא מהפאה הימנית. וראה ב"אורות האמונה" מאת הרב קוק שהובא לעיל, שכתב את אותם דברים. </ref>, [[הרב יוסף קאפח]]<ref>שו"ת הריב"ד, ספר המדע סי' ג'</ref>, [[החיד"א]]<ref>"שם הגדולים" ערך הרמב"ם, שו"ת "יוסף אומץ" סימן נ"א.</ref>, רבי משה קוניץ<ref>"בן יוחאי" שער ז' מענה י"ד.</ref>, [[הרב חיים קנייבסקי]]<ref>"קרית מלך" על הרמב"ם, עמ' רפח.</ref>, [[הרב עובדיה יוסף]]<ref>שו"ת "[[יביע אומר]]" חלק ח יורה דעה סימן כח.</ref> [[רבי יוסף אירגאס]]<ref>"שומר אמונים" (הקדמון), ויכוח ראשון אותיות י"ב- י"ג. </ref>, [[הראב"ד]]<ref>"השגות הראב"ד", הלכות יסודי התורה פרק א' הלכה י</ref>, [[רבי חיים חזקיהו מדיני]]<ref>"שדי חמד" כרך ט' קונטרס כללי הפוסקים סימן ה' אות כ"ב.</ref>, [[רבי שלמה הלוי אלקבץ]]<ref>בפירושו ל[[שיר השירים]].</ref>, הרב פנחס זביחי<ref>שו"ת "עטרת פז" חלק א' כרך ג' [[אבן העזר]] סימן יב עמ' רפח בהערה</ref>, [[רבי יואל טייטלבוים]]<ref>"[[ויואל משה]]" מאמר ב' סימן מח וכן ב"דברי יואל" ל[[פרשת ויקהל]] דף שסא עמוד א.</ref>, [[רבי מאיר אבן גבאי]]<ref>"עבודת הקודש" חלק העבודה פרק כ"ג</ref> ועוד.

	===דחיות להוכחות הסבורים שהרמב"ם השתמש בקבלה===		===דחיות להוכחות הסבורים שהרמב"ם השתמש בקבלה===

Wikiboss ב־19:33, 19 בינואר 2021

2021-01-19T19:33:35Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:33, 19 בינואר 2021
שורה 6:		שורה 6:
	==הסוברים שהרמב"ם ידע קבלה והשתמש בה==		==הסוברים שהרמב"ם ידע קבלה והשתמש בה==

	רבים מגדולי ישראל סוברים שהרמב"ם הכיר את הקבלה והשתמש בה בכתביו. הם מראים כי ישנם מקומות בהם הרמב"ם הסתמך על הקבלה (ראה להלן). ביניהם: [[מהר"ם אלשקר]]<ref>בתשובתו על "ספר האמונות" של [[רבי שם טוב אבן שם טוב]], {{מקור\|שו"ת מהר"ם אלשקר קיז}}</ref>, [[הרב מאיר שפירא]] מלובלין<ref>[[שו"ת]] "אור המאיר" חלק א' סי' לא</ref>, [[רבי חיים פלאג'י]]<ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21033&st=&pgnum=7&hilite=\| חיים ומלך על הרמב"ם, הלכות דעות פרק ד הלכה ג'] ובספרו "חיים ומזון" על זוהר חדש חלק א' דף רעו עמוד א.</ref> ובנו [[רבי רחמים נסים יצחק פלאג'י]]<ref>בספרו "אבות הראש" על מסכת [[אבות דרבי נתן]], ובספרו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6916&st=&pgnum=73&hilite=\| יפה תלמוד על מסכת שבת דף קה עמוד ב'].</ref>, [[רבי צדוק הכהן מלובלין]]<ref>{{מקור\|פרי צדיק בראשית פרשת וישב}} </ref> [[הרב חיים דוד הלוי]]<ref>שו"ת "עשה לך רב" חלק ה' סימן י"ז ועוד</ref>, [[רבי יצחק אייזיק סאפרין]]- ה[[אדמו"ר]] מקומרנא<ref>"נתיב התורה" שביל א', "זוהר חי" פרשת וארא אות כ"ד, בספרו "היכל הברכה" ובהערה בכתב ידו בספר [[שם הגדולים]] לחיד"א.</ref>, נכדו רבי משה טויב מקאלוב<ref>קובץ "עץ חיים" (באבוב) חלק ו'.</ref>, רבי חנוך העניך טייטלבוים אב"ד סאסוב<ref>שו"ת {{מקור\|מפענח נעלמים ה}}</ref>, [[רבי גרשון חנוך ליינר]] מראדזין<ref>"ההקדמה והפתיחה" ("ההקדמה לעין יעקב").</ref>, [[הרב עובדיה הדאיה]]<ref>{{מקור\|ישכיל עבדי ז יו"ד לג}} סעיף ב</ref>, [[הרב ראובן מרגליות]]<ref>בכתב העת "סיני"{{דרוש מקור}}, בכותרת "[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?155538&&page=6 הרמב"ם והזוהר]"</ref>, הרב בן ציון ישראלי<ref>חוברת "~~אה�ת~~ המלך" עמ' 31.</ref>, רבי אלעזר הורוויץ<ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=977&st=&pgnum=36&hilite=\| שו"ת יד אלעזר סי' לב]</ref> ועוד.		רבים מגדולי ישראל סוברים שהרמב"ם הכיר את הקבלה והשתמש בה בכתביו. הם מראים כי ישנם מקומות בהם הרמב"ם הסתמך על הקבלה (ראה להלן). ביניהם: [[מהר"ם אלשקר]]<ref>בתשובתו על "ספר האמונות" של [[רבי שם טוב אבן שם טוב]], {{מקור\|שו"ת מהר"ם אלשקר קיז}}</ref>, [[הרב מאיר שפירא]] מלובלין<ref>[[שו"ת]] "אור המאיר" חלק א' סי' לא</ref>, [[רבי חיים פלאג'י]]<ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21033&st=&pgnum=7&hilite=\| חיים ומלך על הרמב"ם, הלכות דעות פרק ד הלכה ג'] ובספרו "חיים ומזון" על זוהר חדש חלק א' דף רעו עמוד א.</ref> ובנו [[רבי רחמים נסים יצחק פלאג'י]]<ref>בספרו "אבות הראש" על מסכת [[אבות דרבי נתן]], ובספרו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6916&st=&pgnum=73&hilite=\| יפה תלמוד על מסכת שבת דף קה עמוד ב'].</ref>, [[רבי צדוק הכהן מלובלין]]<ref>{{מקור\|פרי צדיק בראשית פרשת וישב}} </ref> [[הרב חיים דוד הלוי]]<ref>שו"ת "עשה לך רב" חלק ה' סימן י"ז ועוד</ref>, [[רבי יצחק אייזיק סאפרין]]- ה[[אדמו"ר]] מקומרנא<ref>"נתיב התורה" שביל א', "זוהר חי" פרשת וארא אות כ"ד, בספרו "היכל הברכה" ובהערה בכתב ידו בספר [[שם הגדולים]] לחיד"א.</ref>, נכדו רבי משה טויב מקאלוב<ref>קובץ "עץ חיים" (באבוב) חלק ו'.</ref>, רבי חנוך העניך טייטלבוים אב"ד סאסוב<ref>שו"ת {{מקור\|מפענח נעלמים ה}}</ref>, [[רבי גרשון חנוך ליינר]] מראדזין<ref>"ההקדמה והפתיחה" ("ההקדמה לעין יעקב").</ref>, [[הרב עובדיה הדאיה]]<ref>{{מקור\|ישכיל עבדי ז יו"ד לג}} סעיף ב</ref>, [[הרב ראובן מרגליות]]<ref>בכתב העת "סיני"{{דרוש מקור}}, בכותרת "[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?155538&&page=6 הרמב"ם והזוהר]"</ref>, הרב בן ציון ישראלי<ref>חוברת "אהבת המלך" עמ' 31.</ref>, רבי אלעזר הורוויץ<ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=977&st=&pgnum=36&hilite=\| שו"ת יד אלעזר סי' לב]</ref> ועוד.

	===ראיות לדבריהם===		===ראיות לדבריהם===
שורה 14:		שורה 14:
	*הרמב"ם כותב: "אמרו חכמים הראשונים, כל ה[[כעס\|כועס]] כאילו עובד [[עבודה זרה]]" {{מקור\|רמב"ם דעות ב ז\|כן}}, שהמקור לזה הוא בזוהר ({{מקור\|חלק א כז ע"ב}}, {{מקור\|ח"ג קעט ע"א}}, {{מקור\|חלק ג רלד ע"ב}}, {{מקור\|זהר חדש נח כא סע"א}}), ובגמרא נאמר רק "הקורע בגדיו בחמתו, והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו יהא בעיניך כעובד עבודה זרה" {{מקור\|בבלי שבת קה ע"ב\|כן}}. מכאן ראיה שהמקור עליו הסתמך הרמב"ם הוא ספר הזוהר.		*הרמב"ם כותב: "אמרו חכמים הראשונים, כל ה[[כעס\|כועס]] כאילו עובד [[עבודה זרה]]" {{מקור\|רמב"ם דעות ב ז\|כן}}, שהמקור לזה הוא בזוהר ({{מקור\|חלק א כז ע"ב}}, {{מקור\|ח"ג קעט ע"א}}, {{מקור\|חלק ג רלד ע"ב}}, {{מקור\|זהר חדש נח כא סע"א}}), ובגמרא נאמר רק "הקורע בגדיו בחמתו, והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו יהא בעיניך כעובד עבודה זרה" {{מקור\|בבלי שבת קה ע"ב\|כן}}. מכאן ראיה שהמקור עליו הסתמך הרמב"ם הוא ספר הזוהר.

	==הסוברים שהרמב"ם הכיר את הקבלה אבל לא השתמש בה ~~ואף חלק עליה~~==		* הרבי מאיז'ביצא מצא תימוכין להשקפתו שהרמב"ם עסק בנסתרות מטעם מצוות [[לחם הפנים]]. הרמב"ם (מורה נבוכים חלק ג, פרק מ"ה) כתב כי "אבל השלחן ושיהא עליו לחם תמיד איני יודע לכך טעם, ולא מצאתי עד כה לאיזה דבר איחסהו". באופן דומה לכך, גם [[האר"י]] בפיוטו לשבת בשחרית (זמן לחם הפנים) כתב כי "יגלי לן טעמי דבתריסר נהמי" (יגלה לנו הטעם שבשנים עשר הלחמים).

			==הסוברים שהרמב"ם הכיר את הקבלה אבל לא השתמש בה==

	היו שטענו שהרמב"ם הכיר את הקבלה, אך לא פרסם אותה ולא התייחס אליה בפירוש בכתביו, מפני שהם מיועדים לכל עם ישראל, ולא ליחידי סגולה. ([[רבי יוסף יצחק שניאורסון]] בשם [[הבעל שם טוב]]<ref>"ספר השיחות" קיץ ת"ש עמ' 41.</ref>, [[רבי מנחם מנדל שניאורסון]]<ref>בהערה על ספר השיחות שם; וכן ב"אגרות קודש" ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&st=&pgnum=273&hilite= ח"ב עמ' רמז אגרת רחצ] ו[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&st=&pgnum=412 עמ' שפו אגרת שצט], ו[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15950&st=&pgnum=262 ח"ג עמ' רכד-רכה אגרת תקנא הערה ג]). </ref>, וכן מובא בשמו של [[הרצי"ה קוק]]<ref>בקונטרס 'גדול שימושה'.</ref> וכן שיטת ה"מגדל עוז" להלן).		היו שטענו שהרמב"ם הכיר את הקבלה, אך לא פרסם אותה ולא התייחס אליה בפירוש בכתביו, מפני שהם מיועדים לכל עם ישראל, ולא ליחידי סגולה. ([[רבי יוסף יצחק שניאורסון]] בשם [[הבעל שם טוב]]<ref>"ספר השיחות" קיץ ת"ש עמ' 41.</ref>, [[רבי מנחם מנדל שניאורסון]]<ref>בהערה על ספר השיחות שם; וכן ב"אגרות קודש" ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&st=&pgnum=273&hilite= ח"ב עמ' רמז אגרת רחצ] ו[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&st=&pgnum=412 עמ' שפו אגרת שצט], ו[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15950&st=&pgnum=262 ח"ג עמ' רכד-רכה אגרת תקנא הערה ג]). </ref>, וכן מובא בשמו של [[הרצי"ה קוק]]<ref>בקונטרס 'גדול שימושה'.</ref> וכן שיטת ה"מגדל עוז" להלן).
	~~הרב אורי שרקי~~
	ומדייקים שאין לומר שהרמב"ם לא הכיר את הזוהר ואת הקבלה, שאין לומר על הרב"ם עם כל גדלותו וענקיותו שלא הכיר זרם מרכזי וחשוב כל כך ביהדות, (וראה עוד באתרו של הרב אורי שרקי שמפרט על קיום הקבלה)

	==הסוברים כי הרמב"ם לא הכיר את הקבלה==		==הסוברים כי הרמב"ם לא הכיר את הקבלה==

147.161.13.126: אין לומר שהרמב"ם ח"ו המציא טעמי מצוות, ואין זה נכונה כלל הטענה הזאת, ועיין שם.

2021-01-19T10:54:36Z

אין לומר שהרמב"ם ח"ו המציא טעמי מצוות, ואין זה נכונה כלל הטענה הזאת, ועיין שם.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:54, 19 בינואר 2021
שורה 13:		שורה 13:
	*ניסוח של הלכות שונות ובמיוחד הראשונות והיסודיות של ספר היד לרמב"ם הל' יסודי התורה נראות ממש כהעתק בתרגום מהזהר, עם שינוים קלים, שעמד עליהם להסבירם הרבי מליובאוויטש, בלקוטי שיחות.		*ניסוח של הלכות שונות ובמיוחד הראשונות והיסודיות של ספר היד לרמב"ם הל' יסודי התורה נראות ממש כהעתק בתרגום מהזהר, עם שינוים קלים, שעמד עליהם להסבירם הרבי מליובאוויטש, בלקוטי שיחות.
	*הרמב"ם כותב: "אמרו חכמים הראשונים, כל ה[[כעס\|כועס]] כאילו עובד [[עבודה זרה]]" {{מקור\|רמב"ם דעות ב ז\|כן}}, שהמקור לזה הוא בזוהר ({{מקור\|חלק א כז ע"ב}}, {{מקור\|ח"ג קעט ע"א}}, {{מקור\|חלק ג רלד ע"ב}}, {{מקור\|זהר חדש נח כא סע"א}}), ובגמרא נאמר רק "הקורע בגדיו בחמתו, והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו יהא בעיניך כעובד עבודה זרה" {{מקור\|בבלי שבת קה ע"ב\|כן}}. מכאן ראיה שהמקור עליו הסתמך הרמב"ם הוא ספר הזוהר.		*הרמב"ם כותב: "אמרו חכמים הראשונים, כל ה[[כעס\|כועס]] כאילו עובד [[עבודה זרה]]" {{מקור\|רמב"ם דעות ב ז\|כן}}, שהמקור לזה הוא בזוהר ({{מקור\|חלק א כז ע"ב}}, {{מקור\|ח"ג קעט ע"א}}, {{מקור\|חלק ג רלד ע"ב}}, {{מקור\|זהר חדש נח כא סע"א}}), ובגמרא נאמר רק "הקורע בגדיו בחמתו, והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו יהא בעיניך כעובד עבודה זרה" {{מקור\|בבלי שבת קה ע"ב\|כן}}. מכאן ראיה שהמקור עליו הסתמך הרמב"ם הוא ספר הזוהר.
	*הרמב"ם כותב על לחם הפנים שלא נתברר לו הטעם. שזו המצוה היחידה שהרמב"ם מרים ידיים. על פניו לפי העקרונות שהרמב"ם מבאר את שאר המצוות לא היתה לו שום בעיה להמציא כאן משהו דומה. והנה כמה מעניין שהאריז"ל בפיוטו לשבת בשחרית (זמן לחם הפנים) כותב; יגלה לן טעמי דבתריסר נהמי וכו'. היינו שרק לעתיד לבא יהי' טעם לזה, הרבי מאיז'ביצא מצא כאן תימוכין להשקפתו על ידיעת הרמב"ם בנסתרות.

	==הסוברים שהרמב"ם הכיר את הקבלה אבל לא השתמש בה==		==הסוברים שהרמב"ם הכיר את הקבלה אבל לא השתמש בה ואף חלק עליה==

	היו שטענו שהרמב"ם הכיר את הקבלה, אך לא פרסם אותה ולא התייחס אליה בפירוש בכתביו, מפני שהם מיועדים לכל עם ישראל, ולא ליחידי סגולה. ([[רבי יוסף יצחק שניאורסון]] בשם [[הבעל שם טוב]]<ref>"ספר השיחות" קיץ ת"ש עמ' 41.</ref>, [[רבי מנחם מנדל שניאורסון]]<ref>בהערה על ספר השיחות שם; וכן ב"אגרות קודש" ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&st=&pgnum=273&hilite= ח"ב עמ' רמז אגרת רחצ] ו[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&st=&pgnum=412 עמ' שפו אגרת שצט], ו[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15950&st=&pgnum=262 ח"ג עמ' רכד-רכה אגרת תקנא הערה ג]). </ref>, וכן מובא בשמו של [[הרצי"ה קוק]]<ref>בקונטרס 'גדול שימושה'.</ref> וכן שיטת ה"מגדל עוז" להלן).		היו שטענו שהרמב"ם הכיר את הקבלה, אך לא פרסם אותה ולא התייחס אליה בפירוש בכתביו, מפני שהם מיועדים לכל עם ישראל, ולא ליחידי סגולה. ([[רבי יוסף יצחק שניאורסון]] בשם [[הבעל שם טוב]]<ref>"ספר השיחות" קיץ ת"ש עמ' 41.</ref>, [[רבי מנחם מנדל שניאורסון]]<ref>בהערה על ספר השיחות שם; וכן ב"אגרות קודש" ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&st=&pgnum=273&hilite= ח"ב עמ' רמז אגרת רחצ] ו[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&st=&pgnum=412 עמ' שפו אגרת שצט], ו[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15950&st=&pgnum=262 ח"ג עמ' רכד-רכה אגרת תקנא הערה ג]). </ref>, וכן מובא בשמו של [[הרצי"ה קוק]]<ref>בקונטרס 'גדול שימושה'.</ref> וכן שיטת ה"מגדל עוז" להלן).
			הרב אורי שרקי
			ומדייקים שאין לומר שהרמב"ם לא הכיר את הזוהר ואת הקבלה, שאין לומר על הרב"ם עם כל גדלותו וענקיותו שלא הכיר זרם מרכזי וחשוב כל כך ביהדות, (וראה עוד באתרו של הרב אורי שרקי שמפרט על קיום הקבלה)

	==הסוברים כי הרמב"ם לא הכיר את הקבלה==		==הסוברים כי הרמב"ם לא הכיר את הקבלה==

213.151.36.204: הגהה

2017-04-23T09:21:47Z

הגהה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:21, 23 באפריל 2017
שורה 50:		שורה 50:
	===הרצי"ה===		===הרצי"ה===

	בקונטרס "גדול שימושה" המביא מתורתו של [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] (בעריכת תלמידו [[הרב חיים אביהוא שוורץ]]) מובא בשמו כי הרמב"ם הכיר את הקבלה, אך לא השתמש בה בכתביו מפני שהם מיועדים לכלל ישראל ולא ליחידי סגלה בלבד. לעומת זאת, ~~בפר~~ 'רביבים' חלק ג' ('גדולי ישראל ודמויות מופת', מאת [[הרב אליעזר מלמד]]) מובא בשם תלמידו של הרצי"ה [[הרב ירחמיאל ויס]], שהרצי"ה ענה לו ש"יש הרבה דרכים להגיע למעלה", כלומר, שהרמב"ם עצמו לא הגיע למדרגתו הגבוהה בעזרת הקבלה, כי אם בדרכים אחרות, כיוון שהוא לא עסק בקבלה כלל.		בקונטרס "גדול שימושה" המביא מתורתו של [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] (בעריכת תלמידו [[הרב חיים אביהוא שוורץ]]) מובא בשמו כי הרמב"ם הכיר את הקבלה, אך לא השתמש בה בכתביו מפני שהם מיועדים לכלל ישראל ולא ליחידי סגלה בלבד. לעומת זאת, בספר 'רביבים' חלק ג' ('גדולי ישראל ודמויות מופת', מאת [[הרב אליעזר מלמד]]) מובא בשם תלמידו של הרצי"ה [[הרב ירחמיאל ויס]], שהרצי"ה ענה לו ש"יש הרבה דרכים להגיע למעלה", כלומר, שהרמב"ם עצמו לא הגיע למדרגתו הגבוהה בעזרת הקבלה, כי אם בדרכים אחרות, כיוון שהוא לא עסק בקבלה כלל.

	===החיד"א===		===החיד"א===

2001:470:6B12:B0:0:0:0:76: /* ראיות לדבריהם */

2017-03-08T21:11:29Z

ראיות לדבריהם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:11, 8 במרץ 2017
שורה 11:		שורה 11:

	{{להשלים\|כל הפרק=כן}}		{{להשלים\|כל הפרק=כן}}
	*ניסוח של הלכות ~~בספר~~ היד לרמב"ם נראות ממש כהעתק בתרגום ~~מזהר~~, עם שינוים קלים, שעמד עליהם להסבירם הרבי מליובאוויטש, בלקוטי שיחות.		*ניסוח של הלכות שונות ובמיוחד הראשונות והיסודיות של ספר היד לרמב"ם הל' יסודי התורה נראות ממש כהעתק בתרגום מהזהר, עם שינוים קלים, שעמד עליהם להסבירם הרבי מליובאוויטש, בלקוטי שיחות.
	*הרמב"ם כותב: "אמרו חכמים הראשונים, כל ה[[כעס\|כועס]] כאילו עובד [[עבודה זרה]]" {{מקור\|רמב"ם דעות ב ז\|כן}}, שהמקור לזה הוא בזוהר ({{מקור\|חלק א כז ע"ב}}, {{מקור\|ח"ג קעט ע"א}}, {{מקור\|חלק ג רלד ע"ב}}, {{מקור\|זהר חדש נח כא סע"א}}), ובגמרא נאמר רק "הקורע בגדיו בחמתו, והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו יהא בעיניך כעובד עבודה זרה" {{מקור\|בבלי שבת קה ע"ב\|כן}}. מכאן ראיה שהמקור עליו הסתמך הרמב"ם הוא ספר הזוהר.		*הרמב"ם כותב: "אמרו חכמים הראשונים, כל ה[[כעס\|כועס]] כאילו עובד [[עבודה זרה]]" {{מקור\|רמב"ם דעות ב ז\|כן}}, שהמקור לזה הוא בזוהר ({{מקור\|חלק א כז ע"ב}}, {{מקור\|ח"ג קעט ע"א}}, {{מקור\|חלק ג רלד ע"ב}}, {{מקור\|זהר חדש נח כא סע"א}}), ובגמרא נאמר רק "הקורע בגדיו בחמתו, והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו יהא בעיניך כעובד עבודה זרה" {{מקור\|בבלי שבת קה ע"ב\|כן}}. מכאן ראיה שהמקור עליו הסתמך הרמב"ם הוא ספר הזוהר.
	*הרמב"ם כותב על לחם הפנים שלא נתברר לו הטעם. שזו המצוה היחידה שהרמב"ם מרים ידיים. על פניו לפי העקרונות שהרמב"ם מבאר את שאר המצוות לא היתה לו שום בעיה להמציא כאן משהו דומה. והנה כמה מעניין שהאריז"ל בפיוטו לשבת בשחרית (זמן לחם הפנים) כותב; יגלה לן טעמי דבתריסר נהמי וכו'. היינו שרק לעתיד לבא יהי' טעם לזה, הרבי מאיז'ביצא מצא כאן תימוכין להשקפתו על ידיעת הרמב"ם בנסתרות.		*הרמב"ם כותב על לחם הפנים שלא נתברר לו הטעם. שזו המצוה היחידה שהרמב"ם מרים ידיים. על פניו לפי העקרונות שהרמב"ם מבאר את שאר המצוות לא היתה לו שום בעיה להמציא כאן משהו דומה. והנה כמה מעניין שהאריז"ל בפיוטו לשבת בשחרית (זמן לחם הפנים) כותב; יגלה לן טעמי דבתריסר נהמי וכו'. היינו שרק לעתיד לבא יהי' טעם לזה, הרבי מאיז'ביצא מצא כאן תימוכין להשקפתו על ידיעת הרמב"ם בנסתרות.

2001:470:6B12:B0:0:0:0:76: /* ראיות לדבריהם */ עוד ב' ראיות מתוך רבות

2017-03-08T21:08:30Z

ראיות לדבריהם: עוד ב' ראיות מתוך רבות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:08, 8 במרץ 2017
שורה 11:		שורה 11:

	{{להשלים\|כל הפרק=כן}}		{{להשלים\|כל הפרק=כן}}
			*ניסוח של הלכות בספר היד לרמב"ם נראות ממש כהעתק בתרגום מזהר, עם שינוים קלים, שעמד עליהם להסבירם הרבי מליובאוויטש, בלקוטי שיחות.
	*הרמב"ם כותב: "אמרו חכמים הראשונים, כל ה[[כעס\|כועס]] כאילו עובד [[עבודה זרה]]" {{מקור\|רמב"ם דעות ב ז\|כן}}, שהמקור לזה הוא בזוהר ({{מקור\|חלק א כז ע"ב}}, {{מקור\|ח"ג קעט ע"א}}, {{מקור\|חלק ג רלד ע"ב}}, {{מקור\|זהר חדש נח כא סע"א}}), ובגמרא נאמר רק "הקורע בגדיו בחמתו, והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו יהא בעיניך כעובד עבודה זרה" {{מקור\|בבלי שבת קה ע"ב\|כן}}. מכאן ראיה שהמקור עליו הסתמך הרמב"ם הוא ספר הזוהר.		*הרמב"ם כותב: "אמרו חכמים הראשונים, כל ה[[כעס\|כועס]] כאילו עובד [[עבודה זרה]]" {{מקור\|רמב"ם דעות ב ז\|כן}}, שהמקור לזה הוא בזוהר ({{מקור\|חלק א כז ע"ב}}, {{מקור\|ח"ג קעט ע"א}}, {{מקור\|חלק ג רלד ע"ב}}, {{מקור\|זהר חדש נח כא סע"א}}), ובגמרא נאמר רק "הקורע בגדיו בחמתו, והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו יהא בעיניך כעובד עבודה זרה" {{מקור\|בבלי שבת קה ע"ב\|כן}}. מכאן ראיה שהמקור עליו הסתמך הרמב"ם הוא ספר הזוהר.
			*הרמב"ם כותב על לחם הפנים שלא נתברר לו הטעם. שזו המצוה היחידה שהרמב"ם מרים ידיים. על פניו לפי העקרונות שהרמב"ם מבאר את שאר המצוות לא היתה לו שום בעיה להמציא כאן משהו דומה. והנה כמה מעניין שהאריז"ל בפיוטו לשבת בשחרית (זמן לחם הפנים) כותב; יגלה לן טעמי דבתריסר נהמי וכו'. היינו שרק לעתיד לבא יהי' טעם לזה, הרבי מאיז'ביצא מצא כאן תימוכין להשקפתו על ידיעת הרמב"ם בנסתרות.

	==הסוברים שהרמב"ם הכיר את הקבלה אבל לא השתמש בה==		==הסוברים שהרמב"ם הכיר את הקבלה אבל לא השתמש בה==

	היו שטענו שהרמב"ם הכיר את הקבלה, אך לא פרסם אותה ולא התייחס אליה בפירוש בכתביו, מפני שהם מיועדים לכל עם ישראל, ולא ליחידי סגולה. ([[רבי יוסף יצחק שניאורסון]] בשם [[הבעל שם טוב]]<ref>"ספר השיחות" קיץ ת"ש עמ' 41.</ref>, [[רבי מנחם מנדל שניאורסון]]<ref>בהערה על ספר השיחות שם; וכן ב"אגרות קודש" ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&st=&pgnum=273&hilite= ח"ב עמ' רמז אגרת רחצ] ו[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&st=&pgnum=412 עמ' שפו אגרת שצט], ו[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15950&st=&pgnum=262 ח"ג עמ' רכד-רכה אגרת תקנא הערה ג]). </ref>, וכן מובא בשמו של [[הרצי"ה קוק]]<ref> בקונטרס 'גדול שימושה'.</ref> וכן שיטת ה"מגדל עוז" להלן).		היו שטענו שהרמב"ם הכיר את הקבלה, אך לא פרסם אותה ולא התייחס אליה בפירוש בכתביו, מפני שהם מיועדים לכל עם ישראל, ולא ליחידי סגולה. ([[רבי יוסף יצחק שניאורסון]] בשם [[הבעל שם טוב]]<ref>"ספר השיחות" קיץ ת"ש עמ' 41.</ref>, [[רבי מנחם מנדל שניאורסון]]<ref>בהערה על ספר השיחות שם; וכן ב"אגרות קודש" ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&st=&pgnum=273&hilite= ח"ב עמ' רמז אגרת רחצ] ו[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&st=&pgnum=412 עמ' שפו אגרת שצט], ו[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15950&st=&pgnum=262 ח"ג עמ' רכד-רכה אגרת תקנא הערה ג]). </ref>, וכן מובא בשמו של [[הרצי"ה קוק]]<ref>בקונטרס 'גדול שימושה'.</ref> וכן שיטת ה"מגדל עוז" להלן).

	==הסוברים כי הרמב"ם לא הכיר את הקבלה==		==הסוברים כי הרמב"ם לא הכיר את הקבלה==
שורה 60:		שורה 62:

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}


	[[קטגוריה:הרמב"ם]]		[[קטגוריה:הרמב"ם]]
	[[קטגוריה:קבלה]]		[[קטגוריה:קבלה]]

2001:470:6B12:B0:0:0:0:76 ב־15:06, 13 ביולי 2015

2015-07-13T15:06:08Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:06, 13 ביולי 2015
שורה 2:		שורה 2:
	{{לשכתב\|סיבה=הערך בנוי כרשימת דעות ומקורות, ולא מבאר את שורש העניין: ההבדלים בין תפיסת הרמב"ם לבין תפיסת הזוהר וחכמי הקבלה, העובדה שהזוהר נתגלה דור וחצי אחרי פטירת הרמב"ם, דרכי ההתמודדות עם הקשיים השונים, ערבוב בין הקבלה לזוהר}}		{{לשכתב\|סיבה=הערך בנוי כרשימת דעות ומקורות, ולא מבאר את שורש העניין: ההבדלים בין תפיסת הרמב"ם לבין תפיסת הזוהר וחכמי הקבלה, העובדה שהזוהר נתגלה דור וחצי אחרי פטירת הרמב"ם, דרכי ההתמודדות עם הקשיים השונים, ערבוב בין הקבלה לזוהר}}
	[[תמונה:Rmbm.jpg\|שמאל\|200px\|ממוזער\|ציור המיוחס לרמב"ם]]		[[תמונה:Rmbm.jpg\|שמאל\|200px\|ממוזער\|ציור המיוחס לרמב"ם]]
	אחת השאלות החשובות אודות חייו של ה[[רמב"ם]] ותורתו היא השאלה אודות יחסו ל[[ספר הזוהר]] בפרט ולתורת ה[[קבלה]].		אחת השאלות החשובות אודות חייו של ה[[רמב"ם]] ותורתו היא השאלה אודות יחסו ל[[ספר הזוהר]] בפרט ולתורת ה[[קבלה]]. לדעת רבנים חוקרים אין כאן שאלה, כיוון שספר הזוהר נכתב על ידי משה די לאון (וחבורתו) לאחר הרמב"ם, והוא העתיק מכתבי הרמב"ם.

	==הסוברים שהרמב"ם ידע קבלה והשתמש בה==		==הסוברים שהרמב"ם ידע קבלה והשתמש בה==

	רבים מגדולי ישראל סוברים שהרמב"ם הכיר את הקבלה והשתמש בה בכתביו. הם מראים כי ישנם מקומות בהם הרמב"ם הסתמך על הקבלה (ראה להלן). ביניהם: [[מהר"ם אלשקר]]<ref>בתשובתו על "ספר האמונות" של [[רבי שם טוב אבן שם טוב]], {{מקור\|שו"ת מהר"ם אלשקר קיז}}</ref>, [[הרב מאיר שפירא]] מלובלין<ref>[[שו"ת]] "אור המאיר" חלק א' סי' לא</ref>, [[רבי חיים פלאג'י]]<ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21033&st=&pgnum=7&hilite=\| חיים ומלך על הרמב"ם, הלכות דעות פרק ד הלכה ג'] ובספרו "חיים ומזון" על זוהר חדש חלק א' דף רעו עמוד א.</ref> ובנו [[רבי רחמים נסים יצחק פלאג'י]]<ref>בספרו "אבות הראש" על מסכת [[אבות דרבי נתן]], ובספרו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6916&st=&pgnum=73&hilite=\| יפה תלמוד על מסכת שבת דף קה עמוד ב'].</ref>, [[רבי צדוק הכהן מלובלין]]<ref>{{מקור\|פרי צדיק בראשית פרשת וישב}} </ref> [[הרב חיים דוד הלוי]]<ref>שו"ת "עשה לך רב" חלק ה' סימן י"ז ועוד</ref>, [[רבי יצחק אייזיק סאפרין]]- ה[[אדמו"ר]] מקומרנא<ref>"נתיב התורה" שביל א', "זוהר חי" פרשת וארא אות כ"ד, בספרו "היכל הברכה" ובהערה בכתב ידו בספר [[שם הגדולים]] לחיד"א.</ref>, נכדו רבי משה טויב מקאלוב<ref>קובץ "עץ חיים" (באבוב) חלק ו'.</ref>, רבי חנוך העניך טייטלבוים אב"ד סאסוב<ref>שו"ת {{מקור\|מפענח נעלמים ה}}</ref>, [[רבי גרשון חנוך ליינר]] מראדזין<ref>"ההקדמה והפתיחה" ("ההקדמה לעין יעקב").</ref>, [[הרב עובדיה הדאיה]]<ref>{{מקור\|ישכיל עבדי ז יו"ד לג}} סעיף ב</ref>, [[הרב ראובן מרגליות]]<ref>בכתב העת "סיני"{{דרוש מקור}}, בכותרת "[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?155538&&page=6 הרמב"ם והזוהר]"</ref>, הרב בן ציון ישראלי<ref>חוברת "~~אהבת~~ המלך" עמ' 31.</ref>, רבי אלעזר הורוויץ<ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=977&st=&pgnum=36&hilite=\| שו"ת יד אלעזר סי' לב]</ref> ועוד.		רבים מגדולי ישראל סוברים שהרמב"ם הכיר את הקבלה והשתמש בה בכתביו. הם מראים כי ישנם מקומות בהם הרמב"ם הסתמך על הקבלה (ראה להלן). ביניהם: [[מהר"ם אלשקר]]<ref>בתשובתו על "ספר האמונות" של [[רבי שם טוב אבן שם טוב]], {{מקור\|שו"ת מהר"ם אלשקר קיז}}</ref>, [[הרב מאיר שפירא]] מלובלין<ref>[[שו"ת]] "אור המאיר" חלק א' סי' לא</ref>, [[רבי חיים פלאג'י]]<ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21033&st=&pgnum=7&hilite=\| חיים ומלך על הרמב"ם, הלכות דעות פרק ד הלכה ג'] ובספרו "חיים ומזון" על זוהר חדש חלק א' דף רעו עמוד א.</ref> ובנו [[רבי רחמים נסים יצחק פלאג'י]]<ref>בספרו "אבות הראש" על מסכת [[אבות דרבי נתן]], ובספרו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6916&st=&pgnum=73&hilite=\| יפה תלמוד על מסכת שבת דף קה עמוד ב'].</ref>, [[רבי צדוק הכהן מלובלין]]<ref>{{מקור\|פרי צדיק בראשית פרשת וישב}} </ref> [[הרב חיים דוד הלוי]]<ref>שו"ת "עשה לך רב" חלק ה' סימן י"ז ועוד</ref>, [[רבי יצחק אייזיק סאפרין]]- ה[[אדמו"ר]] מקומרנא<ref>"נתיב התורה" שביל א', "זוהר חי" פרשת וארא אות כ"ד, בספרו "היכל הברכה" ובהערה בכתב ידו בספר [[שם הגדולים]] לחיד"א.</ref>, נכדו רבי משה טויב מקאלוב<ref>קובץ "עץ חיים" (באבוב) חלק ו'.</ref>, רבי חנוך העניך טייטלבוים אב"ד סאסוב<ref>שו"ת {{מקור\|מפענח נעלמים ה}}</ref>, [[רבי גרשון חנוך ליינר]] מראדזין<ref>"ההקדמה והפתיחה" ("ההקדמה לעין יעקב").</ref>, [[הרב עובדיה הדאיה]]<ref>{{מקור\|ישכיל עבדי ז יו"ד לג}} סעיף ב</ref>, [[הרב ראובן מרגליות]]<ref>בכתב העת "סיני"{{דרוש מקור}}, בכותרת "[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?155538&&page=6 הרמב"ם והזוהר]"</ref>, הרב בן ציון ישראלי<ref>חוברת "אה�ת המלך" עמ' 31.</ref>, רבי אלעזר הורוויץ<ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=977&st=&pgnum=36&hilite=\| שו"ת יד אלעזר סי' לב]</ref> ועוד.

	===ראיות לדבריהם===		===ראיות לדבריהם===

84.94.75.249: /* הסוברים כי הרמב"ם לא הכיר את הקבלה */

2013-12-22T21:42:10Z

הסוברים כי הרמב"ם לא הכיר את הקבלה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:42, 22 בדצמבר 2013
שורה 19:		שורה 19:
	==הסוברים כי הרמב"ם לא הכיר את הקבלה==		==הסוברים כי הרמב"ם לא הכיר את הקבלה==

	לעומת זאת, ישנם הטוענים כי הרמב"ם כלל לא הכיר את הקבלה ולא ראה את הזוהר. בשיטה זו החזיקו [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]<ref>[[אורות האמונה]] מהדורת תשנ"ח עמ' 86- 87, וכן ב[[שמונה קבצים]] קובץ ז פסקה פד. וראה לקמן שיטת בנו הרצי"ה.</ref>, [[רבי אברהם יעלין]]<ref>בספרו [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36225&st=&pgnum=23 ארך אפים (סי' א' הערה ב' ב"ויוסף אברהם")].</ref>, [[רבי יוסף חיים מבגדד]]<ref>{{מקור\|רב פעלים א או"ח א}}</ref>, [[רבי חיים ויטאל]]<ref>הקדמה ל"שער הגלגולים". הוא מסביר שזה היה מפני ששורש נשמתו הוא מפאת הזקן הימנית, בניגוד לרמב"ן שהוא מהפאה השמאלית. וראה ב"אורות האמונה" מאת הרב קוק שהובא לעיל, שכתב בדיוק להיפך, דהיינו שהרמב"ם היה מהפאה השמאלית והרמב"ן מהפאה הימנית. </ref>, [[הרב יוסף קאפח]]<ref>שו"ת הריב"ד, ספר המדע סי' ג'</ref>, [[החיד"א]]<ref>"שם הגדולים" ערך הרמב"ם, שו"ת "יוסף אומץ" סימן נ"א.</ref>, רבי משה קוניץ<ref>"בן יוחאי" שער ז' מענה י"ד.</ref>, [[הרב חיים קנייבסקי]]<ref>"קרית מלך" על הרמב"ם, עמ' רפח.</ref>, [[הרב עובדיה יוסף]]<ref>שו"ת "[[יביע אומר]]" חלק יורה דעה סימן כח.</ref> [[רבי יוסף אירגאס]]<ref>"שומר אמונים" (הקדמון), ויכוח ראשון אותיות י"ב- י"ג. </ref>, [[הראב"ד]]<ref>"השגות הראב"ד", הלכות יסודי התורה פרק א' הלכה י</ref>, [[רבי חיים חזקיהו מדיני]]<ref>"שדי חמד" כרך ט' קונטרס כללי הפוסקים סימן ה' אות כ"ב.</ref>, [[רבי שלמה הלוי אלקבץ]]<ref>בפירושו ל[[שיר השירים]].</ref>, הרב פנחס זביחי<ref>שו"ת "עטרת פז" חלק א' כרך ג' [[אבן העזר]] סימן יב עמ' רפח בהערה</ref>, [[רבי יואל טייטלבוים]]<ref>"[[ויואל משה]]" מאמר ב' סימן מח וכן ב"דברי יואל" ל[[פרשת ויקהל]] דף שסא עמוד א.</ref>, [[רבי מאיר אבן גבאי]]<ref>"עבודת הקודש" חלק העבודה פרק כ"ג</ref> ועוד.		לעומת זאת, ישנם הטוענים כי הרמב"ם כלל לא הכיר את הקבלה ולא ראה את הזוהר. בשיטה זו החזיקו [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]<ref>[[אורות האמונה]] מהדורת תשנ"ח עמ' 86- 87, וכן ב[[שמונה קבצים]] קובץ ז פסקה פד. וראה לקמן שיטת בנו הרצי"ה.</ref>, [[רבי אברהם יעלין]]<ref>בספרו [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36225&st=&pgnum=23 ארך אפים (סי' א' הערה ב' ב"ויוסף אברהם")].</ref>, [[רבי יוסף חיים מבגדד]]<ref>{{מקור\|רב פעלים א או"ח א}}</ref>, [[רבי חיים ויטאל]]<ref>הקדמה ל"שער הגלגולים". הוא מסביר שזה היה מפני ששורש נשמתו הוא מפאת הזקן הימנית, בניגוד לרמב"ן שהוא מהפאה השמאלית. וראה ב"אורות האמונה" מאת הרב קוק שהובא לעיל, שכתב בדיוק להיפך, דהיינו שהרמב"ם היה מהפאה השמאלית והרמב"ן מהפאה הימנית. </ref>, [[הרב יוסף קאפח]]<ref>שו"ת הריב"ד, ספר המדע סי' ג'</ref>, [[החיד"א]]<ref>"שם הגדולים" ערך הרמב"ם, שו"ת "יוסף אומץ" סימן נ"א.</ref>, רבי משה קוניץ<ref>"בן יוחאי" שער ז' מענה י"ד.</ref>, [[הרב חיים קנייבסקי]]<ref>"קרית מלך" על הרמב"ם, עמ' רפח.</ref>, [[הרב עובדיה יוסף]]<ref>שו"ת "[[יביע אומר]]" חלק ח יורה דעה סימן כח.</ref> [[רבי יוסף אירגאס]]<ref>"שומר אמונים" (הקדמון), ויכוח ראשון אותיות י"ב- י"ג. </ref>, [[הראב"ד]]<ref>"השגות הראב"ד", הלכות יסודי התורה פרק א' הלכה י</ref>, [[רבי חיים חזקיהו מדיני]]<ref>"שדי חמד" כרך ט' קונטרס כללי הפוסקים סימן ה' אות כ"ב.</ref>, [[רבי שלמה הלוי אלקבץ]]<ref>בפירושו ל[[שיר השירים]].</ref>, הרב פנחס זביחי<ref>שו"ת "עטרת פז" חלק א' כרך ג' [[אבן העזר]] סימן יב עמ' רפח בהערה</ref>, [[רבי יואל טייטלבוים]]<ref>"[[ויואל משה]]" מאמר ב' סימן מח וכן ב"דברי יואל" ל[[פרשת ויקהל]] דף שסא עמוד א.</ref>, [[רבי מאיר אבן גבאי]]<ref>"עבודת הקודש" חלק העבודה פרק כ"ג</ref> ועוד.

	===דחיות להוכחות הסבורים שהרמב"ם השתמש בקבלה===		===דחיות להוכחות הסבורים שהרמב"ם השתמש בקבלה===

למאי נ"מ?: תבניות לשכתב ולהשלים

2013-04-11T03:16:34Z

תבניות לשכתב ולהשלים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:16, 11 באפריל 2013
שורה 1:		שורה 1:
			{{להשלים\|כל הערך=כן}}
			{{לשכתב\|סיבה=הערך בנוי כרשימת דעות ומקורות, ולא מבאר את שורש העניין: ההבדלים בין תפיסת הרמב"ם לבין תפיסת הזוהר וחכמי הקבלה, העובדה שהזוהר נתגלה דור וחצי אחרי פטירת הרמב"ם, דרכי ההתמודדות עם הקשיים השונים, ערבוב בין הקבלה לזוהר}}
	[[תמונה:Rmbm.jpg\|שמאל\|200px\|ממוזער\|ציור המיוחס לרמב"ם]]		[[תמונה:Rmbm.jpg\|שמאל\|200px\|ממוזער\|ציור המיוחס לרמב"ם]]
	אחת השאלות החשובות אודות חייו של ה[[רמב"ם]] ותורתו היא השאלה אודות יחסו ל[[ספר הזוהר]] בפרט ולתורת ה[[קבלה]].		אחת השאלות החשובות אודות חייו של ה[[רמב"ם]] ותורתו היא השאלה אודות יחסו ל[[ספר הזוהר]] בפרט ולתורת ה[[קבלה]].

למאי נ"מ? ב־12:56, 16 בדצמבר 2012

2012-12-16T12:56:52Z

הצגת שינויים