https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%91%D7%92%D7%95%D7%A9_%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A3_%D7%95%D7%91%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F 2026-05-12T15:16:05Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%91%D7%92%D7%95%D7%A9_%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A3_%D7%95%D7%91%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F&diff=161094&oldid=prev 2024-06-01T20:33:13Z

<p>ביטול השחתה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:33, 1 ביוני 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הריסת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אני גבר רצח </del>בתי הכנסת בגוש קטיף ובצפון השומרון בשנת תשס"ה''' נדונה בבית המשפט העליון. על פי החלטת הממשלה בעניין תכנית ההתנתקות, אמורים היו כוחות צה"ל להרוס את בתי הכנסת של היישובים היהודיים בגוש קטיף. העותר,הרב ישי בר חן רב אזורי שהתגורר ביישוב אלי סיני שברצועת עזה, ואחרים  ביקש לבטל הנחיה זו, ולאפשר את שימור המבנים, או לחילופין, את העתקתם בשלמות לתחומי מדינת ישראל. ערך זה מבוסס על פסק דינו של השופט אלקים רובינשטיין, תלמיד חכם, אשר ליקט וערך את המקורות הדנים בכך &lt;ref&gt;".{{מקור|( (הריסת בתי כנסת בג"צ 7710/05 הרב ישי בר חן ואח' נ' ראש ממשלת ישראל ואח' פ"ד נט(2) 927, עמ' 939-935 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, דברי  השופט אליקים רובינשטיין))}}&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הריסת בתי הכנסת בגוש קטיף ובצפון השומרון בשנת תשס"ה''' נדונה בבית המשפט העליון. על פי החלטת הממשלה בעניין תכנית ההתנתקות, אמורים היו כוחות צה"ל להרוס את בתי הכנסת של היישובים היהודיים בגוש קטיף. העותר,הרב ישי בר חן רב אזורי שהתגורר ביישוב אלי סיני שברצועת עזה, ואחרים  ביקש לבטל הנחיה זו, ולאפשר את שימור המבנים, או לחילופין, את העתקתם בשלמות לתחומי מדינת ישראל. ערך זה מבוסס על פסק דינו של השופט אלקים רובינשטיין, תלמיד חכם, אשר ליקט וערך את המקורות הדנים בכך &lt;ref&gt;".{{מקור|( (הריסת בתי כנסת בג"צ 7710/05 הרב ישי בר חן ואח' נ' ראש ממשלת ישראל ואח' פ"ד נט(2) 927, עמ' 939-935 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, דברי  השופט אליקים רובינשטיין))}}&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פסק הדין ניתן בי&quot;ח באב תשס&quot;ה (23.8.05) ונכתב על ידי השופט אליקים רובינשטיין מסכם את מעמדו של בית הכנסת בפסק הדין הנ&quot;ל,  המתיחס  להריסת בתי כנסת במהלך פינוי היהודים מ[[גוש קטיף]] ו[[צפון השומרון]]. דן במהות בתי הכנסת ב[[תפוצות]], מכאן מגיע לדיון בגורל בתי הכנסת בגוש קטיף ומגיע למסקנה כי:&lt;br /&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פסק הדין ניתן בי&quot;ח באב תשס&quot;ה (23.8.05) ונכתב על ידי השופט אליקים רובינשטיין מסכם את מעמדו של בית הכנסת בפסק הדין הנ&quot;ל,  המתיחס  להריסת בתי כנסת במהלך פינוי היהודים מ[[גוש קטיף]] ו[[צפון השומרון]]. דן במהות בתי הכנסת ב[[תפוצות]], מכאן מגיע לדיון בגורל בתי הכנסת בגוש קטיף ומגיע למסקנה כי:&lt;br /&gt;</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l27">שורה 27:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 27:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר ההקדמה, מגיע השופט אליקים רובינשטיין  לנושא העתירה:&lt;br /&gt; &quot;לא למותר לציין, כשהמדובר בחבל עזה, כי המדובר באיזור שבית הכנסת לא היה זר לו משכבר: בעזה נחשף בית כנסת קדום בעל תכנית בלתי שגרתית, כנראה מהמאה השישית &lt;ref&gt;(ראו גדעון פרסטר, &quot;בתי כנסיות עתיקים בארץ ישראל&quot;, בתוך בית הכנסת בתקופת המשנה והתלמוד (ערך ז&#039; ספראי, תשמ&quot;ו), 87-63. (המאמר פורסם לראשונה בקדמוניות תשל&quot;ב, 42-38); כן ראו יוסף נוה &quot;על פסיפס ואבן&quot; בית הכנסת בתקופת המשנה והתלמוד, 97-95 (מספרו על פסיפס ואבן תשל&quot;ח, 12-4); וראו גם פרופ&#039; א&quot;א אורבך, &quot;הלכות עבודה זרה והמציאות הארכיאולוגית במאה השניה והשלישית&quot;, (בית הכנסת בתקופת המשנה והתלמוד, 125, 128; נדפס לראשונה בארץ ישראל ה&#039; (תשי&quot;ט), 189, 192). על תולדות הישוב היהודי בעזה ראו פ&#039; נאמן, אנציקלופדיה לגיאוגרפיה תלמודית ב&#039;, 256, 259-258, המזכיר כי ב-1481 מצא שם הנוסע מאיטליה ר&#039; משולם מוולטירה קהילה ולה בית כנסת. ר&#039; ישראל נג&#039;ארה, מחבר הזמר הנודע לסעודת ליל שבת &quot;יה ריבון עולם ועלמיא&quot; היה מורה צדק בקהילת עזה במאה הי&quot;ז, וגם במאות הי&quot;ט-כ&#039; היו לקהילה היהודית בה בתי כנסת (ח&#039; הוברמן, ההיסטוריה היהודית של עזה)&lt;/ref&gt; .  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר ההקדמה, מגיע השופט אליקים רובינשטיין  לנושא העתירה:&lt;br /&gt; &quot;לא למותר לציין, כשהמדובר בחבל עזה, כי המדובר באיזור שבית הכנסת לא היה זר לו משכבר: בעזה נחשף בית כנסת קדום בעל תכנית בלתי שגרתית, כנראה מהמאה השישית &lt;ref&gt;(ראו גדעון פרסטר, &quot;בתי כנסיות עתיקים בארץ ישראל&quot;, בתוך בית הכנסת בתקופת המשנה והתלמוד (ערך ז&#039; ספראי, תשמ&quot;ו), 87-63. (המאמר פורסם לראשונה בקדמוניות תשל&quot;ב, 42-38); כן ראו יוסף נוה &quot;על פסיפס ואבן&quot; בית הכנסת בתקופת המשנה והתלמוד, 97-95 (מספרו על פסיפס ואבן תשל&quot;ח, 12-4); וראו גם פרופ&#039; א&quot;א אורבך, &quot;הלכות עבודה זרה והמציאות הארכיאולוגית במאה השניה והשלישית&quot;, (בית הכנסת בתקופת המשנה והתלמוד, 125, 128; נדפס לראשונה בארץ ישראל ה&#039; (תשי&quot;ט), 189, 192). על תולדות הישוב היהודי בעזה ראו פ&#039; נאמן, אנציקלופדיה לגיאוגרפיה תלמודית ב&#039;, 256, 259-258, המזכיר כי ב-1481 מצא שם הנוסע מאיטליה ר&#039; משולם מוולטירה קהילה ולה בית כנסת. ר&#039; ישראל נג&#039;ארה, מחבר הזמר הנודע לסעודת ליל שבת &quot;יה ריבון עולם ועלמיא&quot; היה מורה צדק בקהילת עזה במאה הי&quot;ז, וגם במאות הי&quot;ט-כ&#039; היו לקהילה היהודית בה בתי כנסת (ח&#039; הוברמן, ההיסטוריה היהודית של עזה)&lt;/ref&gt; .  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איני רואה עצמי, כמובן, בר סמכא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אני גבר רצח </del>לפסוק בהיבט ההלכתי, שהוא מורכב, וראיה לדבר, כי חוות הדעת ההלכתיות שהוגשו ונסקרו בתמצית לעיל אינן זהות, אף כי הצד השווה שברובן, דומני, הוא העדפה לאי הריסה ולהסדרי שמירה במקום, והריסה - למסכימים לה בנסיבות - היא בלית ברירה ותוך הסדר הלכתי של הפקעת קדושה מבית הכנסת. אזכיר כי דעת הרמב"ם כנראה, שהריסת בתי כנסת היא איסור דאורייתא: במניין המצוות הוא מונה {{מקור|(לא תעשה ס"ה))) "שלא לאבד בית המקדש או בתי כנסיות או בתי מדרשות ... שנאמר אבד תאבדון, לא תעשון כן לה' אלהיכם" {{מקור|(דברים י"ב, ב-ד)}}); אך הדבר אינו מופיע בחיבוריו האחרים - ב"ספר המצוות" וגם לא בהלכה במשנה תורה</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איני רואה עצמי, כמובן, בר סמכא לפסוק בהיבט ההלכתי, שהוא מורכב, וראיה לדבר, כי חוות הדעת ההלכתיות שהוגשו ונסקרו בתמצית לעיל אינן זהות, אף כי הצד השווה שברובן, דומני, הוא העדפה לאי הריסה ולהסדרי שמירה במקום, והריסה - למסכימים לה בנסיבות - היא בלית ברירה ותוך הסדר הלכתי של הפקעת קדושה מבית הכנסת. אזכיר כי דעת הרמב"ם כנראה, שהריסת בתי כנסת היא איסור דאורייתא: במניין המצוות הוא מונה {{מקור|(לא תעשה ס"ה))) "שלא לאבד בית המקדש או בתי כנסיות או בתי מדרשות ... שנאמר אבד תאבדון, לא תעשון כן לה' אלהיכם" {{מקור|(דברים י"ב, ב-ד)}}); אך הדבר אינו מופיע בחיבוריו האחרים - ב"ספר המצוות" וגם לא בהלכה במשנה תורה</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-161086:rev-161094:php=table --> </table>

למאי נ"מ? https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%91%D7%92%D7%95%D7%A9_%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A3_%D7%95%D7%91%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F&diff=161086&oldid=prev 2024-05-29T10:30:56Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:30, 29 במאי 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הריסת בתי הכנסת בגוש קטיף ובצפון השומרון בשנת תשס"ה''' נדונה בבית המשפט העליון. על פי החלטת הממשלה בעניין תכנית ההתנתקות, אמורים היו כוחות צה"ל להרוס את בתי הכנסת של היישובים היהודיים בגוש קטיף. העותר,הרב ישי בר חן רב אזורי שהתגורר ביישוב אלי סיני שברצועת עזה, ואחרים  ביקש לבטל הנחיה זו, ולאפשר את שימור המבנים, או לחילופין, את העתקתם בשלמות לתחומי מדינת ישראל. ערך זה מבוסס על פסק דינו של השופט אלקים רובינשטיין, תלמיד חכם, אשר ליקט וערך את המקורות הדנים בכך &lt;ref&gt;".{{מקור|( (הריסת בתי כנסת בג"צ 7710/05 הרב ישי בר חן ואח' נ' ראש ממשלת ישראל ואח' פ"ד נט(2) 927, עמ' 939-935 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, דברי  השופט אליקים רובינשטיין))}}&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הריסת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אני גבר רצח </ins>בתי הכנסת בגוש קטיף ובצפון השומרון בשנת תשס"ה''' נדונה בבית המשפט העליון. על פי החלטת הממשלה בעניין תכנית ההתנתקות, אמורים היו כוחות צה"ל להרוס את בתי הכנסת של היישובים היהודיים בגוש קטיף. העותר,הרב ישי בר חן רב אזורי שהתגורר ביישוב אלי סיני שברצועת עזה, ואחרים  ביקש לבטל הנחיה זו, ולאפשר את שימור המבנים, או לחילופין, את העתקתם בשלמות לתחומי מדינת ישראל. ערך זה מבוסס על פסק דינו של השופט אלקים רובינשטיין, תלמיד חכם, אשר ליקט וערך את המקורות הדנים בכך &lt;ref&gt;".{{מקור|( (הריסת בתי כנסת בג"צ 7710/05 הרב ישי בר חן ואח' נ' ראש ממשלת ישראל ואח' פ"ד נט(2) 927, עמ' 939-935 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, דברי  השופט אליקים רובינשטיין))}}&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פסק הדין ניתן בי&quot;ח באב תשס&quot;ה (23.8.05) ונכתב על ידי השופט אליקים רובינשטיין מסכם את מעמדו של בית הכנסת בפסק הדין הנ&quot;ל,  המתיחס  להריסת בתי כנסת במהלך פינוי היהודים מ[[גוש קטיף]] ו[[צפון השומרון]]. דן במהות בתי הכנסת ב[[תפוצות]], מכאן מגיע לדיון בגורל בתי הכנסת בגוש קטיף ומגיע למסקנה כי:&lt;br /&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פסק הדין ניתן בי&quot;ח באב תשס&quot;ה (23.8.05) ונכתב על ידי השופט אליקים רובינשטיין מסכם את מעמדו של בית הכנסת בפסק הדין הנ&quot;ל,  המתיחס  להריסת בתי כנסת במהלך פינוי היהודים מ[[גוש קטיף]] ו[[צפון השומרון]]. דן במהות בתי הכנסת ב[[תפוצות]], מכאן מגיע לדיון בגורל בתי הכנסת בגוש קטיף ומגיע למסקנה כי:&lt;br /&gt;</div></td></tr> </table>

4.185.31.88 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%91%D7%92%D7%95%D7%A9_%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A3_%D7%95%D7%91%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F&diff=161085&oldid=prev 2024-05-29T10:30:03Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:30, 29 במאי 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l27">שורה 27:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 27:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר ההקדמה, מגיע השופט אליקים רובינשטיין  לנושא העתירה:&lt;br /&gt; &quot;לא למותר לציין, כשהמדובר בחבל עזה, כי המדובר באיזור שבית הכנסת לא היה זר לו משכבר: בעזה נחשף בית כנסת קדום בעל תכנית בלתי שגרתית, כנראה מהמאה השישית &lt;ref&gt;(ראו גדעון פרסטר, &quot;בתי כנסיות עתיקים בארץ ישראל&quot;, בתוך בית הכנסת בתקופת המשנה והתלמוד (ערך ז&#039; ספראי, תשמ&quot;ו), 87-63. (המאמר פורסם לראשונה בקדמוניות תשל&quot;ב, 42-38); כן ראו יוסף נוה &quot;על פסיפס ואבן&quot; בית הכנסת בתקופת המשנה והתלמוד, 97-95 (מספרו על פסיפס ואבן תשל&quot;ח, 12-4); וראו גם פרופ&#039; א&quot;א אורבך, &quot;הלכות עבודה זרה והמציאות הארכיאולוגית במאה השניה והשלישית&quot;, (בית הכנסת בתקופת המשנה והתלמוד, 125, 128; נדפס לראשונה בארץ ישראל ה&#039; (תשי&quot;ט), 189, 192). על תולדות הישוב היהודי בעזה ראו פ&#039; נאמן, אנציקלופדיה לגיאוגרפיה תלמודית ב&#039;, 256, 259-258, המזכיר כי ב-1481 מצא שם הנוסע מאיטליה ר&#039; משולם מוולטירה קהילה ולה בית כנסת. ר&#039; ישראל נג&#039;ארה, מחבר הזמר הנודע לסעודת ליל שבת &quot;יה ריבון עולם ועלמיא&quot; היה מורה צדק בקהילת עזה במאה הי&quot;ז, וגם במאות הי&quot;ט-כ&#039; היו לקהילה היהודית בה בתי כנסת (ח&#039; הוברמן, ההיסטוריה היהודית של עזה)&lt;/ref&gt; .  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר ההקדמה, מגיע השופט אליקים רובינשטיין  לנושא העתירה:&lt;br /&gt; &quot;לא למותר לציין, כשהמדובר בחבל עזה, כי המדובר באיזור שבית הכנסת לא היה זר לו משכבר: בעזה נחשף בית כנסת קדום בעל תכנית בלתי שגרתית, כנראה מהמאה השישית &lt;ref&gt;(ראו גדעון פרסטר, &quot;בתי כנסיות עתיקים בארץ ישראל&quot;, בתוך בית הכנסת בתקופת המשנה והתלמוד (ערך ז&#039; ספראי, תשמ&quot;ו), 87-63. (המאמר פורסם לראשונה בקדמוניות תשל&quot;ב, 42-38); כן ראו יוסף נוה &quot;על פסיפס ואבן&quot; בית הכנסת בתקופת המשנה והתלמוד, 97-95 (מספרו על פסיפס ואבן תשל&quot;ח, 12-4); וראו גם פרופ&#039; א&quot;א אורבך, &quot;הלכות עבודה זרה והמציאות הארכיאולוגית במאה השניה והשלישית&quot;, (בית הכנסת בתקופת המשנה והתלמוד, 125, 128; נדפס לראשונה בארץ ישראל ה&#039; (תשי&quot;ט), 189, 192). על תולדות הישוב היהודי בעזה ראו פ&#039; נאמן, אנציקלופדיה לגיאוגרפיה תלמודית ב&#039;, 256, 259-258, המזכיר כי ב-1481 מצא שם הנוסע מאיטליה ר&#039; משולם מוולטירה קהילה ולה בית כנסת. ר&#039; ישראל נג&#039;ארה, מחבר הזמר הנודע לסעודת ליל שבת &quot;יה ריבון עולם ועלמיא&quot; היה מורה צדק בקהילת עזה במאה הי&quot;ז, וגם במאות הי&quot;ט-כ&#039; היו לקהילה היהודית בה בתי כנסת (ח&#039; הוברמן, ההיסטוריה היהודית של עזה)&lt;/ref&gt; .  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איני רואה עצמי, כמובן, בר סמכא לפסוק בהיבט ההלכתי, שהוא מורכב, וראיה לדבר, כי חוות הדעת ההלכתיות שהוגשו ונסקרו בתמצית לעיל אינן זהות, אף כי הצד השווה שברובן, דומני, הוא העדפה לאי הריסה ולהסדרי שמירה במקום, והריסה - למסכימים לה בנסיבות - היא בלית ברירה ותוך הסדר הלכתי של הפקעת קדושה מבית הכנסת. אזכיר כי דעת הרמב"ם כנראה, שהריסת בתי כנסת היא איסור דאורייתא: במניין המצוות הוא מונה {{מקור|(לא תעשה ס"ה))) "שלא לאבד בית המקדש או בתי כנסיות או בתי מדרשות ... שנאמר אבד תאבדון, לא תעשון כן לה' אלהיכם" {{מקור|(דברים י"ב, ב-ד)}}); אך הדבר אינו מופיע בחיבוריו האחרים - ב"ספר המצוות" וגם לא בהלכה במשנה תורה</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איני רואה עצמי, כמובן, בר סמכא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אני גבר רצח </ins>לפסוק בהיבט ההלכתי, שהוא מורכב, וראיה לדבר, כי חוות הדעת ההלכתיות שהוגשו ונסקרו בתמצית לעיל אינן זהות, אף כי הצד השווה שברובן, דומני, הוא העדפה לאי הריסה ולהסדרי שמירה במקום, והריסה - למסכימים לה בנסיבות - היא בלית ברירה ותוך הסדר הלכתי של הפקעת קדושה מבית הכנסת. אזכיר כי דעת הרמב"ם כנראה, שהריסת בתי כנסת היא איסור דאורייתא: במניין המצוות הוא מונה {{מקור|(לא תעשה ס"ה))) "שלא לאבד בית המקדש או בתי כנסיות או בתי מדרשות ... שנאמר אבד תאבדון, לא תעשון כן לה' אלהיכם" {{מקור|(דברים י"ב, ב-ד)}}); אך הדבר אינו מופיע בחיבוריו האחרים - ב"ספר המצוות" וגם לא בהלכה במשנה תורה</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

4.185.31.88 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%91%D7%92%D7%95%D7%A9_%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A3_%D7%95%D7%91%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F&diff=150118&oldid=prev 2021-03-13T12:18:33Z

<p><span class="autocomment">מכירה והפקעת קדושה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:18, 13 במרץ 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l55">שורה 55:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 55:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בתי כנסת|גוש קטיף ובצפון השומרון תשס&quot;ה,הריסת בתי הכנסת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בתי כנסת|גוש קטיף ובצפון השומרון תשס&quot;ה,הריסת בתי הכנסת]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הפינוימגוש </del>קטיף|גוש קטיף ובצפון השומרון תשס"ה,הריסת בתי הכנסת]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הפינוי מגוש </ins>קטיף|גוש קטיף ובצפון השומרון תשס"ה,הריסת בתי הכנסת]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-150117:rev-150118:php=table --> </table>

46.116.171.198 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%91%D7%92%D7%95%D7%A9_%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A3_%D7%95%D7%91%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F&diff=150117&oldid=prev 2021-03-13T12:18:17Z

<p><span class="autocomment">מכירה והפקעת קדושה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:18, 13 במרץ 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l55">שורה 55:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 55:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בתי כנסת|גוש קטיף ובצפון השומרון תשס&quot;ה,הריסת בתי הכנסת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בתי כנסת|גוש קטיף ובצפון השומרון תשס&quot;ה,הריסת בתי הכנסת]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגירוש מגוש </del>קטיף|גוש קטיף ובצפון השומרון תשס"ה,הריסת בתי הכנסת]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הפינוימגוש </ins>קטיף|גוש קטיף ובצפון השומרון תשס"ה,הריסת בתי הכנסת]]</div></td></tr> </table>

46.116.171.198 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%91%D7%92%D7%95%D7%A9_%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A3_%D7%95%D7%91%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F&diff=150116&oldid=prev 2021-03-13T12:17:41Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:17, 13 במרץ 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;הריסת בתי הכנסת בגוש קטיף ובצפון השומרון בשנת תשס&quot;ה&#039;&#039;&#039; נדונה בבית המשפט העליון. על פי החלטת הממשלה בעניין תכנית ההתנתקות, אמורים היו כוחות צה&quot;ל להרוס את בתי הכנסת של היישובים היהודיים בגוש קטיף. העותר,הרב ישי בר חן רב אזורי שהתגורר ביישוב אלי סיני שברצועת עזה, ואחרים  ביקש לבטל הנחיה זו, ולאפשר את שימור המבנים, או לחילופין, את העתקתם בשלמות לתחומי מדינת ישראל. ערך זה מבוסס על פסק דינו של השופט אלקים רובינשטיין, תלמיד חכם, אשר ליקט וערך את המקורות הדנים בכך &lt;ref&gt;&quot;.{{מקור|( (הריסת בתי כנסת בג&quot;צ 7710/05 הרב ישי בר חן ואח&#039; נ&#039; ראש ממשלת ישראל ואח&#039; פ&quot;ד נט(2) 927, עמ&#039; 939-935 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, דברי  השופט אליקים רובינשטיין))}}&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;הריסת בתי הכנסת בגוש קטיף ובצפון השומרון בשנת תשס&quot;ה&#039;&#039;&#039; נדונה בבית המשפט העליון. על פי החלטת הממשלה בעניין תכנית ההתנתקות, אמורים היו כוחות צה&quot;ל להרוס את בתי הכנסת של היישובים היהודיים בגוש קטיף. העותר,הרב ישי בר חן רב אזורי שהתגורר ביישוב אלי סיני שברצועת עזה, ואחרים  ביקש לבטל הנחיה זו, ולאפשר את שימור המבנים, או לחילופין, את העתקתם בשלמות לתחומי מדינת ישראל. ערך זה מבוסס על פסק דינו של השופט אלקים רובינשטיין, תלמיד חכם, אשר ליקט וערך את המקורות הדנים בכך &lt;ref&gt;&quot;.{{מקור|( (הריסת בתי כנסת בג&quot;צ 7710/05 הרב ישי בר חן ואח&#039; נ&#039; ראש ממשלת ישראל ואח&#039; פ&quot;ד נט(2) 927, עמ&#039; 939-935 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, דברי  השופט אליקים רובינשטיין))}}&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פסק הדין ניתן בי"ח באב תשס"ה (23.8.05) ונכתב על ידי השופט אליקים רובינשטיין מסכם את מעמדו של בית הכנסת בפסק הדין הנ"ל,  המתיחס  להריסת בתי כנסת במהלך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גירוש </del>היהודים מ[[גוש קטיף]] ו[[צפון השומרון]]. דן במהות בתי הכנסת ב[[תפוצות]], מכאן מגיע לדיון בגורל בתי הכנסת בגוש קטיף ומגיע למסקנה כי:&lt;br /&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פסק הדין ניתן בי"ח באב תשס"ה (23.8.05) ונכתב על ידי השופט אליקים רובינשטיין מסכם את מעמדו של בית הכנסת בפסק הדין הנ"ל,  המתיחס  להריסת בתי כנסת במהלך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פינוי </ins>היהודים מ[[גוש קטיף]] ו[[צפון השומרון]]. דן במהות בתי הכנסת ב[[תפוצות]], מכאן מגיע לדיון בגורל בתי הכנסת בגוש קטיף ומגיע למסקנה כי:&lt;br /&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&quot;בחילופי הדברים דלעיל בין [[הרב אברהם שפירא]] ו[[הרב אהרן ליכטנשטיין]] בענין הריסת בתי כנסת והשאלה אם קדושת בית כנסת מדרבנן או מדאורייתא היא, שואל הרב ליכטנשטיין את הרב שפירא בקשר לבתי כנסיות בגוש קטיף - האם עדיפה מבחינה הלכתית, אם לא תהא ברירה של הסכם לעתיד, האופציה של הרס - או &quot;שב ואל תעשה עדיף&quot;? והוא מוסיף ושואל, האם עדיף לראות בכניסת מחללי בית הכנסת אליהם, או להותיר &quot;אדמה חרוכה&quot;? השאלות קשות, אך אנו לא לפסוק הלכה באנו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&quot;בחילופי הדברים דלעיל בין [[הרב אברהם שפירא]] ו[[הרב אהרן ליכטנשטיין]] בענין הריסת בתי כנסת והשאלה אם קדושת בית כנסת מדרבנן או מדאורייתא היא, שואל הרב ליכטנשטיין את הרב שפירא בקשר לבתי כנסיות בגוש קטיף - האם עדיפה מבחינה הלכתית, אם לא תהא ברירה של הסכם לעתיד, האופציה של הרס - או &quot;שב ואל תעשה עדיף&quot;? והוא מוסיף ושואל, האם עדיף לראות בכניסת מחללי בית הכנסת אליהם, או להותיר &quot;אדמה חרוכה&quot;? השאלות קשות, אך אנו לא לפסוק הלכה באנו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-28625:rev-150116:php=table --> </table>

46.116.171.198 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%91%D7%92%D7%95%D7%A9_%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A3_%D7%95%D7%91%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F&diff=28625&oldid=prev 2009-03-22T15:37:36Z

<p>הוספת תגיות מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:37, 22 במרץ 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l35">שורה 35:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 35:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&quot;אפילו לאחר שחרבו עדיין הן בקדושתן, וכשם שנוהגים בהם כבוד בישובן, כך נוהגם בחרבנם, חוץ מכיבוד וריבוץ ...&quot; כך בחו&quot;ל, כך בארץ {{מקור|( קנ&quot;א י&#039;) (משנה ברורה שם)}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&quot;אפילו לאחר שחרבו עדיין הן בקדושתן, וכשם שנוהגים בהם כבוד בישובן, כך נוהגם בחרבנם, חוץ מכיבוד וריבוץ ...&quot; כך בחו&quot;ל, כך בארץ {{מקור|( קנ&quot;א י&#039;) (משנה ברורה שם)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי בתי כנסיות בחו"ל, שאם בשעת בנין בית הכנסת התנו עליו להשתמש בו מותר להשתמש בו בחרבנו{{מקור|(וראו שולחן ערוך שם, י"א, )}}, וכן [[הרא"ש]] (רבנו אשר) מגילה ד', א'; אבל אין תנאי זה מועיל לגבי בתי כנסיות שבארץ ישראל. ובהגהת [[הרמ"א]]  (ר' משה איסרליש) בשולחן ערוך אורח חיים בסימן קנ"ב א' בעניין סתירת בית כנסת - הריסתו - כדי לבנות אחר, נאמר "ואסור ליקח אבנים מבית הכנסת הישנה כדי לבנות חדשה; ואסור לסתור דבר מבית הכנסת אלא אם כן עשה על מנת לבנות"; מסביר ר' ישראל מאיר הכהן בעל משנה ברורה, כי לעניין האיסור לקחת אבנים אין המדובר במקרה שחרבו יסודותיו, "דאז בוודאי מותר לסתרו ולבנות ממנו הבניין החדש", וההיתר של "עושה על מנת לבנות" עניינו "דאין זה נתיצה אלא בניין".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי בתי כנסיות בחו"ל, שאם בשעת בנין בית הכנסת התנו עליו להשתמש בו מותר להשתמש בו בחרבנו{{מקור|(וראו שולחן ערוך שם, י"א, )}}, וכן [[הרא"ש]] (רבנו אשר) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;makor&gt;בבלי </ins>מגילה ד', א';<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/makor&gt; </ins>אבל אין תנאי זה מועיל לגבי בתי כנסיות שבארץ ישראל. ובהגהת [[הרמ"א]]  (ר' משה איסרליש) בשולחן ערוך אורח חיים בסימן קנ"ב א' בעניין סתירת בית כנסת - הריסתו - כדי לבנות אחר, נאמר "ואסור ליקח אבנים מבית הכנסת הישנה כדי לבנות חדשה; ואסור לסתור דבר מבית הכנסת אלא אם כן עשה על מנת לבנות"; מסביר ר' ישראל מאיר הכהן בעל משנה ברורה, כי לעניין האיסור לקחת אבנים אין המדובר במקרה שחרבו יסודותיו, "דאז בוודאי מותר לסתרו ולבנות ממנו הבניין החדש", וההיתר של "עושה על מנת לבנות" עניינו "דאין זה נתיצה אלא בניין".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==איסור לפועל &quot;דרך השחתה&quot;==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==איסור לפועל &quot;דרך השחתה&quot;==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l46">שורה 46:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 46:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעניין המכירה והפקעת הקדושה ראו אורח חיים סימן קנ&quot;ג סעיף ט&#039;, למקרה שבו נמכר בית הכנסת על-ידי טובי העיר במעמד אנשי העיר, כדברי בעל משנה ברורה &quot;דאז פקעה הקדושה מהמקום ההוא לגמרי...&quot;, וראו גם חידושי הריטב&quot;א (ר&#039; יום טוב בן אשבילי, ספרד, מאות י&quot;ג - י&quot;ד) מגילה, כ&quot;ה ב&#039;, וכן ראו ביאור הלכה לבעל משנה ברורה שם, דיבור המתחיל &quot;ואם מכרוהו&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעניין המכירה והפקעת הקדושה ראו אורח חיים סימן קנ&quot;ג סעיף ט&#039;, למקרה שבו נמכר בית הכנסת על-ידי טובי העיר במעמד אנשי העיר, כדברי בעל משנה ברורה &quot;דאז פקעה הקדושה מהמקום ההוא לגמרי...&quot;, וראו גם חידושי הריטב&quot;א (ר&#039; יום טוב בן אשבילי, ספרד, מאות י&quot;ג - י&quot;ד) מגילה, כ&quot;ה ב&#039;, וכן ראו ביאור הלכה לבעל משנה ברורה שם, דיבור המתחיל &quot;ואם מכרוהו&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כן ראו שו"ת יביע אומר מאת [[הרב עובדיה יוסף]] חלק ח' אורח חיים י"ח, לענין נתיצת אבן מבית הכנסת, שקדושתו לשיטתו מדרבנן; ראו גם הרב משה ברגמן "ביצוע שיפוצים בבית כנסת" תחומין כ"ה 407. מחלוקת הרבנים שפירא וליכטנשטיין משקפת קשת דעות, אך בתמצית דומני ששביל הזהב הוא מה שתואר ברישא לפיסקה זו. לעניין סתירת בית כנסת ולעניין מכירתו (לרבות בהפקעת קדושתו), וכן על בית כנסת בחורבנו ראו [[אנציקלופדיה תלמודית]] :&lt;br /&gt; " (2)  רוב העיסוק ההלכתי לאורך השנים היה - מטבע חיי העם בגולה - בבתי כנסיות שבבבל (בחו"ל), והתנאי שהן נבנים על פיו (בבלי מגילה כ"ח, ב'), וכדברי רש"י שם - "על תנאי - על מנת שישתמשו בהן"; אבל יש סבורים שאין הדין כן בבתי כנסיות שבארץ ישראל (ראו שו"ת משאת בנימין לר' בנימין אהרן סלניק, פולין, מאות ט"ז-י"ז, ל"ג); ראו גם שו"ת משפט כהן מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי לארץ ישראל (ענייני א"י, צ"ו), שבשונה מבתי כנסת שבחו"ל שמועיל בהם תנאי לאחר חורבנם "מפני שסופם שיבטלו מקדושתם כשיבוא לציון גואל במהרה בימינו", אבל בתי כנסיות ובתי מדרשות בארץ ישראל (על פי תוספות מגילה כ"ח ב', דיבור המתחיל בתי כנסיות), "אף על פי שאינם בטוחים מחרבן זמני, כיוון שמצד עצמם עתידים להתקיים לעולם ... חלה הקדושה עליהם לעולם, ואינה נפקעת גם על ידי תנאי"{{מקור|( כרך ג', ערך בית הכנסת ק"צ, קצ"ז- ר"ד)}}.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כן ראו שו"ת יביע אומר מאת [[הרב עובדיה יוסף]] חלק ח' אורח חיים י"ח, לענין נתיצת אבן מבית הכנסת, שקדושתו לשיטתו מדרבנן; ראו גם הרב משה ברגמן "ביצוע שיפוצים בבית כנסת" תחומין כ"ה 407. מחלוקת הרבנים שפירא וליכטנשטיין משקפת קשת דעות, אך בתמצית דומני ששביל הזהב הוא מה שתואר ברישא לפיסקה זו. לעניין סתירת בית כנסת ולעניין מכירתו (לרבות בהפקעת קדושתו), וכן על בית כנסת בחורבנו ראו [[אנציקלופדיה תלמודית]] :&lt;br /&gt; " (2)  רוב העיסוק ההלכתי לאורך השנים היה - מטבע חיי העם בגולה - בבתי כנסיות שבבבל (בחו"ל), והתנאי שהן נבנים על פיו (בבלי מגילה כ"ח, ב'), וכדברי רש"י שם - "על תנאי - על מנת שישתמשו בהן"; אבל יש סבורים שאין הדין כן בבתי כנסיות שבארץ ישראל (ראו שו"ת משאת בנימין לר' בנימין אהרן סלניק, פולין, מאות ט"ז-י"ז, ל"ג); ראו גם שו"ת משפט כהן מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי לארץ ישראל (ענייני א"י, צ"ו), שבשונה מבתי כנסת שבחו"ל שמועיל בהם תנאי לאחר חורבנם "מפני שסופם שיבטלו מקדושתם כשיבוא לציון גואל במהרה בימינו", אבל בתי כנסיות ובתי מדרשות בארץ ישראל (על פי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;makor&gt;</ins>תוספות מגילה כ"ח ב',<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/makor&gt; </ins>דיבור המתחיל בתי כנסיות), "אף על פי שאינם בטוחים מחרבן זמני, כיוון שמצד עצמם עתידים להתקיים לעולם ... חלה הקדושה עליהם לעולם, ואינה נפקעת גם על ידי תנאי"{{מקור|( כרך ג', ערך בית הכנסת ק"צ, קצ"ז- ר"ד)}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב [[בן ציון מאיר חי עוזיאל]],[[הראשון לציון]] [[הרב הראשי לישראל]] המציע לגבי בית כנסת שניטש בחו&quot;ל ויש מקום למכרו, &quot;להקדיש דמיו לשם בנין בית הכנסת שבארץ ישראל שהוא נקרא קדושה חמורה ביחס לבתי כנסיות בחו&quot;ל&quot; {{מקור|(כן ראו משפטי עוזיאל א&#039; , אורח חיים ג&#039; עמ&#039; ט&quot;ז, וכן ד&#039; עמ&#039; י&quot;ט-כ)}},  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב [[בן ציון מאיר חי עוזיאל]],[[הראשון לציון]] [[הרב הראשי לישראל]] המציע לגבי בית כנסת שניטש בחו&quot;ל ויש מקום למכרו, &quot;להקדיש דמיו לשם בנין בית הכנסת שבארץ ישראל שהוא נקרא קדושה חמורה ביחס לבתי כנסיות בחו&quot;ל&quot; {{מקור|(כן ראו משפטי עוזיאל א&#039; , אורח חיים ג&#039; עמ&#039; ט&quot;ז, וכן ד&#039; עמ&#039; י&quot;ט-כ)}},  </div></td></tr> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%91%D7%92%D7%95%D7%A9_%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A3_%D7%95%D7%91%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F&diff=26263&oldid=prev 2009-03-08T13:21:52Z

<p>הוספת קטגוריה בתבנית מקור</p> <a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%91%D7%92%D7%95%D7%A9_%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A3_%D7%95%D7%91%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F&amp;diff=26263&amp;oldid=23301">הצגת שינויים</a>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%91%D7%92%D7%95%D7%A9_%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A3_%D7%95%D7%91%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F&diff=23301&oldid=prev 2009-02-12T12:56:59Z

<p>הורדת סוגריים מתבנית:מקור</p> <a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%91%D7%92%D7%95%D7%A9_%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A3_%D7%95%D7%91%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F&amp;diff=23301&amp;oldid=4741">הצגת שינויים</a>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%91%D7%92%D7%95%D7%A9_%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A3_%D7%95%D7%91%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F&diff=4741&oldid=prev 2008-09-23T07:12:37Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:12, 23 בספטמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l54">שורה 54:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 54:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסופו של דבר, בתי הכנסת לא נהרסו. הם נוטשו ולמרות שהוטבעו עליהן שלטים בשפה הערבית שהן &quot;מקום קקדוש&quot; הם נהרסו, ננבזזו ועומדים בשממונם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסופו של דבר, בתי הכנסת לא נהרסו. הם נוטשו ולמרות שהוטבעו עליהן שלטים בשפה הערבית שהן &quot;מקום קקדוש&quot; הם נהרסו, ננבזזו ועומדים בשממונם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בתי כנסת]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בתי כנסת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|גוש קטיף ובצפון השומרון תשס"ה,הריסת בתי הכנסת</ins>]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:הגירוש מגוש קטיף]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:הגירוש מגוש קטיף<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|גוש קטיף ובצפון השומרון תשס"ה,הריסת בתי הכנסת</ins>]]</div></td></tr> </table>

דניאל ונטורה