הרובע היהודי - היסטוריית גרסאות

אריאל ביגל נ"י ב־16:56, 20 בינואר 2011

2011-01-20T16:56:25Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:56, 20 בינואר 2011
שורה 19:		שורה 19:


	[[קטגוריה:ירושלים]]		[[קטגוריה:ירושלים]][[קטגוריה:שכונות בירושלים]]

Yeshivaorgil bot: הוספת תגיות מקור

2009-03-22T15:30:27Z

הוספת תגיות מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:30, 22 במרץ 2009
שורה 5:		שורה 5:
	{{ערך מורחב\|ערך=[[רציפות היישוב היהודי בירושלים]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[רציפות היישוב היהודי בירושלים]]}}

	'''רציפות היישוב היהודי בירושלים''' נשמרה כמעט מאז חורבן [[בית שני]]. לאחר החרבן נשארו בעיר רק יהודים בודדים . מסופר על [[רבי עקיבא]] כי בעוד חבריו הצטערו ובכו בראותם את חורבנה של ירושלים ושממות מקדש ה' שעליו נאמר "והזר הקרב יומת" <ref>ספר במדבר א, נ"א</ref> וכעת "שועלים הלכו בו" הרי רבי עקיבא ראה בחורבן את התחלת קיום ייעודי הגאולה וכך ניחם אותם באמרו אליהם: " "תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה. באוריה כתיב <ref>מיכה ג', יב</ref> - לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער - בזכריה כתיב <ref>זכריה ח, ד</ref> עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים - עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת! בלשון הזה אמרו לו: עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו" <ref>מסכת מכות כ"ד, א"-ב</ref>. התקווה לחידוש הישוב היהודי בירושלים לא פסקה מעולם.		'''רציפות היישוב היהודי בירושלים''' נשמרה כמעט מאז חורבן [[בית שני]]. לאחר החרבן נשארו בעיר רק יהודים בודדים . מסופר על [[רבי עקיבא]] כי בעוד חבריו הצטערו ובכו בראותם את חורבנה של ירושלים ושממות מקדש ה' שעליו נאמר "והזר הקרב יומת" <ref>ספר <makor>במדבר א, נ"א</makor></ref> וכעת "שועלים הלכו בו" הרי רבי עקיבא ראה בחורבן את התחלת קיום ייעודי הגאולה וכך ניחם אותם באמרו אליהם: " "תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה. באוריה כתיב <ref><makor>מיכה ג', יב</makor></ref> - לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער - בזכריה כתיב <ref><makor>זכריה ח, ד</makor></ref> עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים - עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת! בלשון הזה אמרו לו: עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו" <ref>מסכת מכות כ"ד, א"-ב</ref>. התקווה לחידוש הישוב היהודי בירושלים לא פסקה מעולם.

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==

דניאל ונטורה: /* יהודים בירושלים */

2009-03-08T13:11:36Z

יהודים בירושלים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:11, 8 במרץ 2009
שורה 3:		שורה 3:
	==יהודים בירושלים==		==יהודים בירושלים==

	{{ערך מורחב\|ערך=[[~~יהודים~~ בירושלים]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[רציפות היישוב היהודי בירושלים]]}}

	~~לאחר~~ חורבן [[בית שני]] נשארו יהודים בודדים ~~בעיר~~. מסופר על [[רבי עקיבא]] כי בעוד חבריו הצטערו ובכו בראותם את חורבנה של ירושלים ושממות מקדש ה' שעליו נאמר "והזר הקרב יומת" <ref>ספר במדבר א, נ"א</ref> וכעת "שועלים הלכו בו" הרי רבי עקיבא ראה בחורבן את התחלת קיום ייעודי הגאולה וכך ניחם אותם באמרו אליהם: " "תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה. באוריה כתיב <ref>מיכה ג', יב</ref> - לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער - בזכריה כתיב <ref>זכריה ח, ד</ref> עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים - עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת! בלשון הזה אמרו לו: עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו" <ref>מסכת מכות כ"ד, א"-ב</ref>. התקווה לחידוש הישוב היהודי בירושלים לא פסקה מעולם.		'''רציפות היישוב היהודי בירושלים''' נשמרה כמעט מאז חורבן [[בית שני]]. לאחר החרבן נשארו בעיר רק יהודים בודדים . מסופר על [[רבי עקיבא]] כי בעוד חבריו הצטערו ובכו בראותם את חורבנה של ירושלים ושממות מקדש ה' שעליו נאמר "והזר הקרב יומת" <ref>ספר במדבר א, נ"א</ref> וכעת "שועלים הלכו בו" הרי רבי עקיבא ראה בחורבן את התחלת קיום ייעודי הגאולה וכך ניחם אותם באמרו אליהם: " "תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה. באוריה כתיב <ref>מיכה ג', יב</ref> - לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער - בזכריה כתיב <ref>זכריה ח, ד</ref> עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים - עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת! בלשון הזה אמרו לו: עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו" <ref>מסכת מכות כ"ד, א"-ב</ref>. התקווה לחידוש הישוב היהודי בירושלים לא פסקה מעולם.

	לאחר [[מרד בר כוכבא]], אדריאנוס קיסר הרס את שרידי העיר ובנה במקומה עיר אלילית ושינה את שמה ל"אליה קפיטולינה" <ref>כך גם שינה את שם הפרובינציה (המחוז) שכבש מ"יהודה" ל"פלשתינה"</ref> וגזר עונש מוות על היהודים שיבואו בתחומה <ref name=A>אוצר ישראל ערך '''ירושלים''' </ref>. . במרוצת השנים, היהודים הורשו, אחד לשנה, לבוא ולבכות על חורבן הבית.

	במאה ה-4 יוליאנוס הקיסר הציע לבנות מחדש את בית המקדש. היו שנלהבו לכך. ביטוי לכך יש אולי בכתובת בכתובת עברית שנמצאה חקוקה על אבני [[הכותל המערבי]], מתחת ל"קשת רובינסון" מאותה תקופה ובה נחרט
	~~"וּרְאִיתֶם וְשָׂשׂ לִבְּכֶם, וְעַצְמוֹתֵיכֶם כַּדֶּשֶׁא (תִפְרַחְנָה" <ref>ישעיהו ס"ו, י"ד</ref>~~

	~~במאה ה-7 כבש את הארץ מלך פרסי בשם "כורש". עזרו לידו 24 אלף חיילים יהודים בתקווה שיוכלו לשבת בעיר<ref name=A/>.~~

	~~===הכיבוש המוסלמי===~~

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==

דניאל ונטורה: /* יהודים בירושלים */

2009-03-08T13:06:26Z

יהודים בירושלים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:06, 8 במרץ 2009
שורה 2:		שורה 2:

	==יהודים בירושלים==		==יהודים בירושלים==

			{{ערך מורחב\|ערך=[[יהודים בירושלים]]}}

	לאחר חורבן [[בית שני]] נשארו יהודים בודדים בעיר. מסופר על [[רבי עקיבא]] כי בעוד חבריו הצטערו ובכו בראותם את חורבנה של ירושלים ושממות מקדש ה' שעליו נאמר "והזר הקרב יומת" <ref>ספר במדבר א, נ"א</ref> וכעת "שועלים הלכו בו" הרי רבי עקיבא ראה בחורבן את התחלת קיום ייעודי הגאולה וכך ניחם אותם באמרו אליהם: " "תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה. באוריה כתיב <ref>מיכה ג', יב</ref> - לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער - בזכריה כתיב <ref>זכריה ח, ד</ref> עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים - עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת! בלשון הזה אמרו לו: עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו" <ref>מסכת מכות כ"ד, א"-ב</ref>. התקווה לחידוש הישוב היהודי בירושלים לא פסקה מעולם.		לאחר חורבן [[בית שני]] נשארו יהודים בודדים בעיר. מסופר על [[רבי עקיבא]] כי בעוד חבריו הצטערו ובכו בראותם את חורבנה של ירושלים ושממות מקדש ה' שעליו נאמר "והזר הקרב יומת" <ref>ספר במדבר א, נ"א</ref> וכעת "שועלים הלכו בו" הרי רבי עקיבא ראה בחורבן את התחלת קיום ייעודי הגאולה וכך ניחם אותם באמרו אליהם: " "תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה. באוריה כתיב <ref>מיכה ג', יב</ref> - לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער - בזכריה כתיב <ref>זכריה ח, ד</ref> עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים - עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת! בלשון הזה אמרו לו: עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו" <ref>מסכת מכות כ"ד, א"-ב</ref>. התקווה לחידוש הישוב היהודי בירושלים לא פסקה מעולם.

	לאחר [[מרד בר כוכבא]], אדריאנוס קיסר ~~החליט על הריסת~~ העיר ~~ובניה של~~ עיר אלילית ~~במקומה ואסר~~ על ~~כניסת~~ היהודים ~~בשעריה~~.		לאחר [[מרד בר כוכבא]], אדריאנוס קיסר הרס את שרידי העיר ובנה במקומה עיר אלילית ושינה את שמה ל"אליה קפיטולינה" <ref>כך גם שינה את שם הפרובינציה (המחוז) שכבש מ"יהודה" ל"פלשתינה"</ref> וגזר עונש מוות על היהודים שיבואו בתחומה <ref name=A>אוצר ישראל ערך '''ירושלים''' </ref>. . במרוצת השנים, היהודים הורשו, אחד לשנה, לבוא ולבכות על חורבן הבית.

			במאה ה-4 יוליאנוס הקיסר הציע לבנות מחדש את בית המקדש. היו שנלהבו לכך. ביטוי לכך יש אולי בכתובת בכתובת עברית שנמצאה חקוקה על אבני [[הכותל המערבי]], מתחת ל"קשת רובינסון" מאותה תקופה ובה נחרט
			"וּרְאִיתֶם וְשָׂשׂ לִבְּכֶם, וְעַצְמוֹתֵיכֶם כַּדֶּשֶׁא (תִפְרַחְנָה" <ref>ישעיהו ס"ו, י"ד</ref>

			במאה ה-7 כבש את הארץ מלך פרסי בשם "כורש". עזרו לידו 24 אלף חיילים יהודים בתקווה שיוכלו לשבת בעיר<ref name=A/>.

			===הכיבוש המוסלמי===

			== הערות שוליים ==
			<references />


			[[קטגוריה:ירושלים]]

	==ראו גם==		==ראו גם==

דניאל ונטורה ב־12:37, 8 במרץ 2009

2009-03-08T12:37:14Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:37, 8 במרץ 2009
שורה 3:		שורה 3:
	==יהודים בירושלים==		==יהודים בירושלים==

	לאחר חורבן [[בית שני]] נשארו יהודים בודדים בעיר. מסופר על [[רבי עקיבא]] כי בעוד חבריו הצטערו ובכו בראותם את חורבנה של ירושלים ושממות מקדש ה' שעליו נאמר "והזר הקרב יומת" <ref>ספר במדבר א, נ"א</ref> וכעת "שועלים הלכו בו" הרי רבי עקיבא ראה בחורבן את התחלת קיום ייעודי הגאולה וכך ניחם אותם באמרו אליהם: " "תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה. באוריה כתיב <ref>מיכה ג', יב</ref> - לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער - בזכריה כתיב <ref>זכריה ח, ד</ref> עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים - עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת! בלשון הזה אמרו לו: עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו" <ref>מכות כ"ד, א"-ב</ref>. התקווה לחידוש הישוב היהודי בירושלים לא פסקה מעולם.		לאחר חורבן [[בית שני]] נשארו יהודים בודדים בעיר. מסופר על [[רבי עקיבא]] כי בעוד חבריו הצטערו ובכו בראותם את חורבנה של ירושלים ושממות מקדש ה' שעליו נאמר "והזר הקרב יומת" <ref>ספר במדבר א, נ"א</ref> וכעת "שועלים הלכו בו" הרי רבי עקיבא ראה בחורבן את התחלת קיום ייעודי הגאולה וכך ניחם אותם באמרו אליהם: " "תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה. באוריה כתיב <ref>מיכה ג', יב</ref> - לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער - בזכריה כתיב <ref>זכריה ח, ד</ref> עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים - עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת! בלשון הזה אמרו לו: עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו" <ref>מסכת מכות כ"ד, א"-ב</ref>. התקווה לחידוש הישוב היהודי בירושלים לא פסקה מעולם.

	לאחר [[מרד בר כוכבא]], אדריאנוס קיסר החליט על הריסת העיר ובניה של עיר אלילית במקומה ואסר על כניסת היהודים בשעריה.		לאחר [[מרד בר כוכבא]], אדריאנוס קיסר החליט על הריסת העיר ובניה של עיר אלילית במקומה ואסר על כניסת היהודים בשעריה.

דניאל ונטורה ב־12:36, 8 במרץ 2009

2009-03-08T12:36:19Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:36, 8 במרץ 2009
שורה 1:		שורה 1:
	'''הרובע היהודי''' ב[[העיר העתיקה\|עיר העתיקה]] או בשם המקורי "הישוב היהודי בין החומות" היה מרכז חיי היהודים ב[[ירושלים]] מאז המאה ה-16, מועד כיבוש העיר בידי [[האימפריה העות'מאנית]]. מאז חורבן [[בית שני]] היו יהודים בעיר, אפילו רבים במספר, אבל רובע מוגדר קיים רק מימי השלטון ההעות'מאני. מספר היהודים ברובע הגיע לשיאו ערב [[מלחמת העולם הראשונה]] - כ-50,000 במספר. ב[[מלחמת העצמאות]] נפל הרובע בידי צבא [[ממלכת ירדן]], כאשר מספר תושביו נאמד ב-2,000. הרובע שוחרר ב[[מלחמת ששת הימים]] ושוקם. היום מספר תושביו מגיע ל-5,000 נפש. הוא מהווה מרכז ל[[ישיבה\|ישיבות]] ואתר תיירות עקב קרבתו ל[[הר הבית]] ולשריד שנותר [[כותל המערבי\|מהכותל המערבי]].		'''הרובע היהודי''' ב[[העיר העתיקה\|עיר העתיקה]] או בשם המקורי "הישוב היהודי בין החומות" היה מרכז חיי היהודים ב[[ירושלים]] מאז המאה ה-16, מועד כיבוש העיר בידי [[האימפריה העות'מאנית]]. מאז חורבן [[בית שני]] היו יהודים בעיר, אפילו רבים במספר, אבל רובע מוגדר קיים רק מימי השלטון ההעות'מאני. מספר היהודים ברובע הגיע לשיאו ערב [[מלחמת העולם הראשונה]] - כ-50,000 במספר. ב[[מלחמת העצמאות]] נפל הרובע בידי צבא [[ממלכת ירדן]], כאשר מספר תושביו נאמד ב-2,000. הרובע שוחרר ב[[מלחמת ששת הימים]] ושוקם. היום מספר תושביו מגיע ל-5,000 נפש. הוא מהווה מרכז ל[[ישיבה\|ישיבות]] ואתר תיירות עקב קרבתו ל[[הר הבית]] ולשריד שנותר [[כותל המערבי\|מהכותל המערבי]].

			==יהודים בירושלים==

			לאחר חורבן [[בית שני]] נשארו יהודים בודדים בעיר. מסופר על [[רבי עקיבא]] כי בעוד חבריו הצטערו ובכו בראותם את חורבנה של ירושלים ושממות מקדש ה' שעליו נאמר "והזר הקרב יומת" <ref>ספר במדבר א, נ"א</ref> וכעת "שועלים הלכו בו" הרי רבי עקיבא ראה בחורבן את התחלת קיום ייעודי הגאולה וכך ניחם אותם באמרו אליהם: " "תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה. באוריה כתיב <ref>מיכה ג', יב</ref> - לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער - בזכריה כתיב <ref>זכריה ח, ד</ref> עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים - עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת! בלשון הזה אמרו לו: עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו" <ref>מכות כ"ד, א"-ב</ref>. התקווה לחידוש הישוב היהודי בירושלים לא פסקה מעולם.

			לאחר [[מרד בר כוכבא]], אדריאנוס קיסר החליט על הריסת העיר ובניה של עיר אלילית במקומה ואסר על כניסת היהודים בשעריה.


	==ראו גם==		==ראו גם==

דניאל ונטורה ב־09:43, 8 במרץ 2009

2009-03-08T09:43:50Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:43, 8 במרץ 2009
שורה 1:		שורה 1:
	'''הרובע היהודי''' ~~בעיר~~ העתיקה או בשם המקורי "הישוב היהודי בין החומות" היה מרכז חיי היהודים ב[[ירושלים]] מאז המאה ה-16, מועד כיבוש העיר בידי [[האימפריה העות'מאנית]]. מאז חורבן [[בית שני]] היו יהודים בעיר, אפילו רבים במספר, אבל רובע מוגדר קיים רק מימי השלטון ההעות'מאני. מספר היהודים ברובע הגיע לשיאו ערב [[מלחמת העולם הראשונה]] - כ-50,000 במספר. ב[[מלחמת העצמאות]] נפל הרובע בידי צבא [[ממלכת ירדן]], כאשר מספר תושביו נאמד ב-2,000. הרובע שוחרר ב[[מלחמת ששת הימים]] ושוקם. היום מספר תושביו מגיע ל-5,000 נפש. הוא מהווה מרכז ל[[ישיבה\|ישיבות]] ואתר תיירות עקב קרבתו ל[[הר הבית]] ולשריד שנותר [[כותל המערבי\|מהכותל המערבי]].		'''הרובע היהודי''' ב[[העיר העתיקה\|עיר העתיקה]] או בשם המקורי "הישוב היהודי בין החומות" היה מרכז חיי היהודים ב[[ירושלים]] מאז המאה ה-16, מועד כיבוש העיר בידי [[האימפריה העות'מאנית]]. מאז חורבן [[בית שני]] היו יהודים בעיר, אפילו רבים במספר, אבל רובע מוגדר קיים רק מימי השלטון ההעות'מאני. מספר היהודים ברובע הגיע לשיאו ערב [[מלחמת העולם הראשונה]] - כ-50,000 במספר. ב[[מלחמת העצמאות]] נפל הרובע בידי צבא [[ממלכת ירדן]], כאשר מספר תושביו נאמד ב-2,000. הרובע שוחרר ב[[מלחמת ששת הימים]] ושוקם. היום מספר תושביו מגיע ל-5,000 נפש. הוא מהווה מרכז ל[[ישיבה\|ישיבות]] ואתר תיירות עקב קרבתו ל[[הר הבית]] ולשריד שנותר [[כותל המערבי\|מהכותל המערבי]].

	==ראו גם==		==ראו גם==

דניאל ונטורה ב־09:43, 8 במרץ 2009

2009-03-08T09:43:23Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:43, 8 במרץ 2009
שורה 1:		שורה 1:
	'''הרובע היהודי''' בעיר העתיקה או בשם המקורי "הישוב היהודי בין החומות" היה מרכז חיי היהודים ב[[ירושלים]] מאז המאה ה-16, מועד כיבוש העיר בידי [[האימפריה העות'מאנית]]. מאז חורבן [[בית שני]] היו יהודים בעיר, אפילו רבים במספר, אבל רובע מוגדר קיים רק מימי השלטון ההעות'מאני. מספר היהודים ברובע הגיע לשיאו ערב [[מלחמת העולם הראשונה]] - כ-50,000 במספר. ב[[מלחמת העצמאות]] נפל הרובע בידי צבא [[ממלכת ירדן]], כאשר מספר תושביו נאמד ב-2,000. הרובע שוחרר ב[[מלחמת ששת הימים]] ושוקם. היום מספר תושביו מגיע ל-5,000 נפש. הוא מהווה מרכז ל[[ישיבה\|ישיבות]] ואתר תיירות עקב קרבתו ל[[הר הבית]] ולשריד שנותר [[כותל המערבי\|מהכותל המערבי]].		'''הרובע היהודי''' בעיר העתיקה או בשם המקורי "הישוב היהודי בין החומות" היה מרכז חיי היהודים ב[[ירושלים]] מאז המאה ה-16, מועד כיבוש העיר בידי [[האימפריה העות'מאנית]]. מאז חורבן [[בית שני]] היו יהודים בעיר, אפילו רבים במספר, אבל רובע מוגדר קיים רק מימי השלטון ההעות'מאני. מספר היהודים ברובע הגיע לשיאו ערב [[מלחמת העולם הראשונה]] - כ-50,000 במספר. ב[[מלחמת העצמאות]] נפל הרובע בידי צבא [[ממלכת ירדן]], כאשר מספר תושביו נאמד ב-2,000. הרובע שוחרר ב[[מלחמת ששת הימים]] ושוקם. היום מספר תושביו מגיע ל-5,000 נפש. הוא מהווה מרכז ל[[ישיבה\|ישיבות]] ואתר תיירות עקב קרבתו ל[[הר הבית]] ולשריד שנותר [[כותל המערבי\|מהכותל המערבי]].

			==ראו גם==

			* [[הר הבית]]
			* [[כותל המערבי]]


			[[קטגוריה:ירושלים]]

דניאל ונטורה: לפחות אין כתמים אדומים בערך

2009-03-08T08:41:51Z

לפחות אין כתמים אדומים בערך

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:41, 8 במרץ 2009
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{בעבודה}}~~
	'''הרובע היהודי''' בעיר העתיקה או בשם המקורי "הישוב היהודי בין החומות" היה מרכז חיי היהודים ב[[ירושלים]] מאז המאה ה-16, מועד כיבוש העיר בידי [[האימפריה העות'מאנית]]. מאז חורבן [[בית שני]] היו יהודים בעיר, אפילו רבים במספר, אבל רובע מוגדר קיים רק מימי השלטון ההעות'מאני. מספר היהודים ברובע הגיע לשיאו ערב [[מלחמת העולם הראשונה]] - כ-50,000 במספר. ב[[מלחמת העצמאות]] נפל הרובע בידי צבא [[ממלכת ירדן]], כאשר מספר תושביו נאמד ב-2,000. הרובע שוחרר ב[[מלחמת ששת הימים]] ושוקם. היום מספר תושביו מגיע ל-5,000 נפש. הוא מהווה מרכז ל[[ישיבה\|ישיבות]] ואתר תיירות עקב קרבתו ל[[הר הבית]] ולשריד שנותר [[כותל המערבי\|מהכותל המערבי]].		'''הרובע היהודי''' בעיר העתיקה או בשם המקורי "הישוב היהודי בין החומות" היה מרכז חיי היהודים ב[[ירושלים]] מאז המאה ה-16, מועד כיבוש העיר בידי [[האימפריה העות'מאנית]]. מאז חורבן [[בית שני]] היו יהודים בעיר, אפילו רבים במספר, אבל רובע מוגדר קיים רק מימי השלטון ההעות'מאני. מספר היהודים ברובע הגיע לשיאו ערב [[מלחמת העולם הראשונה]] - כ-50,000 במספר. ב[[מלחמת העצמאות]] נפל הרובע בידי צבא [[ממלכת ירדן]], כאשר מספר תושביו נאמד ב-2,000. הרובע שוחרר ב[[מלחמת ששת הימים]] ושוקם. היום מספר תושביו מגיע ל-5,000 נפש. הוא מהווה מרכז ל[[ישיבה\|ישיבות]] ואתר תיירות עקב קרבתו ל[[הר הבית]] ולשריד שנותר [[כותל המערבי\|מהכותל המערבי]].

דניאל ונטורה ב־07:58, 8 במרץ 2009

2009-03-08T07:58:06Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:58, 8 במרץ 2009
שורה 1:		שורה 1:
	{{בעבודה}}		{{בעבודה}}
	'''הרובע היהודי''' בעיר העתיקה או בשם המקורי "הישוב היהודי בין החומות" היה מרכז חיי היהודים ב[[ירושלים]] מאז המאה ה-16, מועד כיבוש העיר בידי [[האימפריה העות'מאנית]]. מאז חורבן [[בית שני]] היו יהודים בעיר, אפילו רבים במספר, אבל רובע מוגדר קיים רק מימי השלטון ההעות'מאני. מספר היהודים ברובע הגיע לשיאו ערב [[מלחמת העולם הראשונה]] - כ-50,000 במספר. ב[[מלחמת העצמאות]] נפל הרובע בידי צבא [[ממלכת ירדן]], כאשר מספר תושביו נאמד ב-2,000. הרובע שוחרר ב[[מלחמת ששת הימים]] ושוקם. היום מספר תושביו מגיע ל-5,000 נפש. הוא מהווה מרכז ל[[ישיבה\|ישיבות]] ואתר תיירות עקב קרבתו ל[[הר הבית]] ולשריד שנותר [[~~הכותל~~ המערבי]].		'''הרובע היהודי''' בעיר העתיקה או בשם המקורי "הישוב היהודי בין החומות" היה מרכז חיי היהודים ב[[ירושלים]] מאז המאה ה-16, מועד כיבוש העיר בידי [[האימפריה העות'מאנית]]. מאז חורבן [[בית שני]] היו יהודים בעיר, אפילו רבים במספר, אבל רובע מוגדר קיים רק מימי השלטון ההעות'מאני. מספר היהודים ברובע הגיע לשיאו ערב [[מלחמת העולם הראשונה]] - כ-50,000 במספר. ב[[מלחמת העצמאות]] נפל הרובע בידי צבא [[ממלכת ירדן]], כאשר מספר תושביו נאמד ב-2,000. הרובע שוחרר ב[[מלחמת ששת הימים]] ושוקם. היום מספר תושביו מגיע ל-5,000 נפש. הוא מהווה מרכז ל[[ישיבה\|ישיבות]] ואתר תיירות עקב קרבתו ל[[הר הבית]] ולשריד שנותר [[כותל המערבי\|מהכותל המערבי]].