הרב שלמה שפירא - היסטוריית גרסאות

אורי ב ב־15:23, 1 באוגוסט 2023

2023-08-01T15:23:44Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:23, 1 באוגוסט 2023
שורה 16:		שורה 16:
	\|השתייכות=[[ציונות דתית]]		\|השתייכות=[[ציונות דתית]]
	\|תחומי עיסוק=[[גמרא]], [[הלכה]]		\|תחומי עיסוק=[[גמרא]], [[הלכה]]
	\|תפקידים נוספים=[[ר"מ]] ב[[ישיבת מרכז הרב]]{{ש}}[[אב"ד]] [[נתניה]]{{ש}}חבר [[בית הדין הרבני הגדול]]{{ש}}רב קהילה ב[[פתח תקווה]]		\|תפקידים נוספים=[[ר"מ]] ב[[ישיבת מרכז הרב]]{{ש}}[[אב"ד]] [[נתניה]]{{ש}}חבר [[בית הדין הרבני הגדול]]{{ש}}רב קהילה לשעבר ב[[פתח תקווה]]
	\|רבותיו=הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא\|אברהם שפירא]]		\|רבותיו=הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא\|אברהם שפירא]]
	\|תלמידיו=		\|תלמידיו=
שורה 22:		שורה 22:
	\|חיבוריו=[[זכר יצחק]] (עריכה)		\|חיבוריו=[[זכר יצחק]] (עריכה)
	}}		}}
	הרב '''שלמה''' זלמן כהנא '''שפירא''' (נולד ב[[י"ז בטבת]] [[ה'תשט"ו]], [[10 בינואר]] [[1955]]) הוא [[רב]] ו[[דיין (הלכה)\|דיין]] [[ציונות דתית\|דתי-לאומי]]. מכהן כדיין ב[[בית הדין הרבני הגדול]] ~~וכרב קהילה~~ ב[[~~פתח תקווה~~]]. בעבר כיהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[מרכז הרב]] וכ[[אב"ד]] בבית הדין הרבני ב[[נתניה]].		הרב '''שלמה''' זלמן כהנא '''שפירא''' (נולד ב[[י"ז בטבת]] [[ה'תשט"ו]], [[10 בינואר]] [[1955]]) הוא [[רב]] ו[[דיין (הלכה)\|דיין]] [[ציונות דתית\|דתי-לאומי]]. מכהן כדיין ב[[בית הדין הרבני הגדול]] ב[[ירושלים]] . בעבר כיהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[מרכז הרב]], כ[[אב"ד]] בבית הדין הרבני ב[[נתניה]] וכרב קהילת נחלי משה ב[[פתח תקווה]].

	==ביוגרפיה==		==ביוגרפיה==
שורה 29:		שורה 29:
	ב[[ז' בתמוז]] [[תשע"ו]] ([[12 ביולי]] [[2016]]) נבחר כדיין בבית הדין הרבני הגדול.		ב[[ז' בתמוז]] [[תשע"ו]] ([[12 ביולי]] [[2016]]) נבחר כדיין בבית הדין הרבני הגדול.

	~~נשוי ומתגורר~~ בשכונת [[גני הדר]] בפתח תקווה ~~ומשמש~~ כרב קהילה דתית לאומית ("נחלי משה") במקום.		התגורר בשכונת [[גני הדר]] בפתח תקווה ושמש כרב קהילה דתית לאומית- "נחלי משה" (שהקימה [[הרב יוסף בא-גד]]) במקום.
			כיום מתגורר בשכונת גבעת שאול בירושלים ומשמש כדיין בבית הדין הגדול בירושלים.

	[[קובץ:הרב פרום.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|הרב שלמה שפירא (במרכז) בישיבת [[מרכז הרב]] בטקס [[הכנסת ספר תורה]]. מלפניו הרב [[מרדכי גרינברג]]. מאחוריו: הרב [[איתמר אורבך]].]]		[[קובץ:הרב פרום.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|הרב שלמה שפירא (במרכז) בישיבת [[מרכז הרב]] בטקס [[הכנסת ספר תורה]]. מלפניו הרב [[מרדכי גרינברג]]. מאחוריו: הרב [[איתמר אורבך]].]]

31.44.129.32 ב־23:07, 10 בפברואר 2018

2018-02-10T23:07:21Z

הצגת שינויים

מרכזניק ב־13:49, 16 במרץ 2017

2017-03-16T13:49:04Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:49, 16 במרץ 2017
שורה 40:		שורה 40:
	*[http://www.takdin.co.il/searchg/%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94%20%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90.html פסקי דין באתר 'תקדין']		*[http://www.takdin.co.il/searchg/%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94%20%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90.html פסקי דין באתר 'תקדין']
	* [http://asif.co.il/?wpfb_dl=6262 בענין קבלת עדות וטבילת גר בלילה], [http://asif.co.il/?wpfb_dl=4721 גדרי קטן וגדול, ודין בנים כסימנים]. מאמרים מכתב העת של ישיבת מרכז הרב 'ניצני ארץ', מתוך אתר אסיף.		* [http://asif.co.il/?wpfb_dl=6262 בענין קבלת עדות וטבילת גר בלילה], [http://asif.co.il/?wpfb_dl=4721 גדרי קטן וגדול, ודין בנים כסימנים]. מאמרים מכתב העת של ישיבת מרכז הרב 'ניצני ארץ', מתוך אתר אסיף.
			[[קטגוריה:תלמידי הרב אברהם אלקנה שפירא]]

איציא: /* ביוגרפיה */הוספת תוכן

2016-07-13T16:45:03Z

ביוגרפיה: הוספת תוכן

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:45, 13 ביולי 2016
שורה 11:		שורה 11:
	למד בישיבת מרכז הרב ובאמצע שנות התשעים התמנה על ידי הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא לר"מ בישיבת [[מרכז הרב]].		למד בישיבת מרכז הרב ובאמצע שנות התשעים התמנה על ידי הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא לר"מ בישיבת [[מרכז הרב]].

	מספר שנים לאחר מכן התמנה ל[[דיין (הלכה)\|דיין]] בבית הדין בנתניה, ולאחר תקופה התמנה לשמש כ[[אב"ד]] ב[[בית הדין]].		מספר שנים לאחר מכן התמנה ל[[דיין (הלכה)\|דיין]] בבית הדין בנתניה, ולאחר תקופה התמנה לשמש כ[[אב"ד]] ב[[בית הדין]]. בשנת תשע"ו התמנה לכהן כדיין בבית הגדול לערעורים.

	==משפחתו==		==משפחתו==
	אביו הוא הרב אליעזר שפירא, שהיה דיין ב[[בית הדין הרבני הגדול]], ולחלק מהדעות היה מהפוסקים את [[פסק דין האח והאחות]]. הוא נכד אחיו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. חותנו הוא הרב [[יעקב משה סלומון]], ראש הישיבה הטכנולוגית [[כפר אברהם]].		אביו הוא הרב אליעזר שפירא, שהיה דיין ב[[בית הדין הרבני הגדול]], ולחלק מהדעות היה מהפוסקים את [[פסק דין האח והאחות]]. הוא נכד אחיו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. חותנו הוא הרב [[יעקב משה סלומון]], ראש הישיבה הטכנולוגית [[כפר אברהם]].

מרכז הרב ב־23:36, 17 במאי 2016

2016-05-17T23:36:41Z

הצגת שינויים

2001:470:6B12:B0:0:0:0:76 ב־23:34, 17 במאי 2016

2016-05-17T23:34:43Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:34, 17 במאי 2016
שורה 21:		שורה 21:
	*פסק במקרה שהבעל בא לביה"ד בעל שעזב את הבית והגיש תביעה לגירושין ואמר שאישה צריכה לעבוד ולאפשר לבעלה ללמוד תורה,הרב שפירא דחה את טענותיו וקבע שעל הבעל צריך לפרנס את אשתו,ולכן הבעל מחויב במזונות בתו, ובמיוחד כשמדובר בתינוקת בת מספר חודשים. כמו כן,קבע שהבעל חייב לזון ולפרנס את אשתו, כפי שהתחייב בכתובה, כל עוד לא הוכיח שהוא פטור ממזונותיה מסיבה כלשהי. הרב אף הבהיר שלא ידוע לו על הוראה כזו של גדולי הדור שלפיה האישה תצא לעבוד כדי לאפשר לבעלה לשבת וללמוד תורה. אמנם הייתה הוראה כזו לאחר השואה מכיוון שעולם התורה נחרב, ואף היום הדבר נעשה במשפחות של אברכים, אך רק בהסכמת האישה ומתוך רצון הדדי של בני הזוג, ולא �חובה משפטית. מעבר לכך, הרב הזכיר שבני הזוג משתייכים לאחד הפלגים של חסידות אשלג. "כידוע הרב אשלג בנו של בעל הסולם הקפיד שחסידיו יעבדו לפרנסתם, ולא יתפרנסו ממלגת אברך כנהוג אצל חלק מלומדי התורה ואף הבעל שבפנינו עובד לפרנסתו וברור שלגביו אינו נקרא מנהג המדינה"{{הערה \|[http://www.kikar.co.il/197425.html הבעל לביה"ד: אישה צריכה לעבוד ולאפשר לבעלה ללמוד תורה],י"ז בשבט תשעו , אתר 'כיכר השבת'}}.		*פסק במקרה שהבעל בא לביה"ד בעל שעזב את הבית והגיש תביעה לגירושין ואמר שאישה צריכה לעבוד ולאפשר לבעלה ללמוד תורה,הרב שפירא דחה את טענותיו וקבע שעל הבעל צריך לפרנס את אשתו,ולכן הבעל מחויב במזונות בתו, ובמיוחד כשמדובר בתינוקת בת מספר חודשים. כמו כן,קבע שהבעל חייב לזון ולפרנס את אשתו, כפי שהתחייב בכתובה, כל עוד לא הוכיח שהוא פטור ממזונותיה מסיבה כלשהי. הרב אף הבהיר שלא ידוע לו על הוראה כזו של גדולי הדור שלפיה האישה תצא לעבוד כדי לאפשר לבעלה לשבת וללמוד תורה. אמנם הייתה הוראה כזו לאחר השואה מכיוון שעולם התורה נחרב, ואף היום הדבר נעשה במשפחות של אברכים, אך רק בהסכמת האישה ומתוך רצון הדדי של בני הזוג, ולא �חובה משפטית. מעבר לכך, הרב הזכיר שבני הזוג משתייכים לאחד הפלגים של חסידות אשלג. "כידוע הרב אשלג בנו של בעל הסולם הקפיד שחסידיו יעבדו לפרנסתם, ולא יתפרנסו ממלגת אברך כנהוג אצל חלק מלומדי התורה ואף הבעל שבפנינו עובד לפרנסתו וברור שלגביו אינו נקרא מנהג המדינה"{{הערה \|[http://www.kikar.co.il/197425.html הבעל לביה"ד: אישה צריכה לעבוד ולאפשר לבעלה ללמוד תורה],י"ז בשבט תשעו , אתר 'כיכר השבת'}}.

	*פסק לגבי בני זוג פסק הדין עסק בתביעת גירושין של אישה שבקשה להתגרש לאחר שבעלה התרועע עם נשים אחרות, בגד בה ונהג בה באלימות. הרב קיבל את תביעת האישה וקבע כי על הבעל להעניק גט לאשתו ולשלם לה את דמי כתובתה. אבל אז הסתבר כשנישאו בצרפת כדת משה וישראל ובכתובה נכתב כי דמי הכתובה יהיו 'מאה ליטרין' על פי נוסח כתובות עתיק שהיה נהוג ביהדות אירופה, בפסק דין יחודי המשתרע על פני עשרות עמודים, וכולל תחקיר הלכתי-כספי של ערכי ~~מתכות~~ מימי התלמוד ועד ימנו. הרב פסק כי על גרוש להעניק לגרושתו שמונה ק"ג ו-900 גרם של מטילי כסף טהור – או לשלם את ערכם. הרב חישב ומצא כי מחיר אונקיית כסף נכון להיום הוא 14 דולר, ועל פי שער הדולר הנוכחי על הגרוש לשלם סך של 15,623 שקלים. {{~~הערה~~ \|[http://www.nrg.co.il/online/11/ART2/759/839.html פסק הדין: �בר יספק 8 ק"ג מטילי כסף לגרושתו],9/3/2016 , אתר nrg}}.		*פסק לגבי בני זוג פסק הדין עסק בתביעת גירושין של אישה שבקשה להתגרש לאחר שבעלה התרועע עם נשים אחרות, בגד בה ונהג בה באלימות. הרב קיבל את תביעת האישה וקבע כי על הבעל להעניק גט לאשתו ולשלם לה את דמי כתובתה. אבל אז הסתבר כשנישאו בצרפת כדת משה וישראל ובכתובה נכתב כי דמי הכתובה יהיו 'מאה ליטרין' על פי נוסח כתובות עתיק שהיה נהוג ביהדות אירופה, בפסק דין יחודי המשתרע על פני עשרות עמודים, וכולל תחקיר הלכתי-כספי של ערכי מתכ�ת מימי התלמוד ועד ימנו. הרב פסק כי על גרוש להעניק לגרושתו שמונה ק"ג ו-900 גרם של מטילי כסף טהור – או לשלם את ערכם. הרב חישב ומצא כי מחיר אונקיית כסף נכון להיום הוא 14 דולר, ועל פי שער הדולר הנוכחי על הגרוש לשלם סך של 15,623 שקלים. {{הער� \|[http://www.nrg.co.il/online/11/ART2/759/839.html פסק הדין: �בר יספק 8 ק"ג מטילי כסף לגרושתו],9/3/2016 , אתר nrg}}.

	*פסק במקרה כי הצדדים חייבים להתגרש, ובמעמד הגירושין חייב הבעל לפרוע לאישה את דמי הכתובה – שנאמדו בעשרות אלפי שקלים. ביום שנקבע לסידור הגט הופיעו הצדדים, אולם לפני סידור גט הפיטורין דרשה האישה את פרעון כתובתה. הבעל טען כי אין לו מהיכן לשלם את דמי הכתובה ואף הביא הוכחות למצבו הכלכלי. כיוון שכך, האישה סרבה להתגרש – עד שיובטח לה תשלום כתובתה. במקרה הנקודתי זה, במהלך הקלדת פסיקת בית הדין, הצליח הרב לשכנע את האישה ליישם את פסק הדין ולהתגרש על ידי גט פיטורין, ולממש את פסק הדין המקורי לתשלום הכתובה, בלשכת ההוצאה לפועל, כפי שנהוג בכל חוב. אף על פי כן החליט אב בית הדין, הרב שלמה שפירא, לכתוב פסק דין ארוך ומנומק – המתפרס על פני 14 עמודים – המבוסס על עשרות פוסקים, ראשונים ואחרונים, "וזאת מכיוון שיש בנימוקים אלה כדי להורות הלכה במקרים רבים הבאים לפננו, ולכן יש מקום להקליד את הנימוקים ולצרפן לתיק". בשורה התחתונה פוסק הרב שפירא, כי למרות אי תשלום דמי הכתובה במעמד הגט כנדרש, "על האישה לקבל את גיטה ואין היא רשאית לעכב את סידור הגט"{{הערה \|[http://www.ch10.co.il/news/239678/#.VzpBzvkrLX4 תקדים: בית הדין חייב אשה לקבל גט למרות שהבעל לא פרע כתובתה],2 י"ח טבת התשע"ו , אתר חרדים 10}}.		*פסק במקרה כי הצדדים חייבים להתגרש, ובמעמד הגירושין חייב הבעל לפרוע לאישה את דמי הכתובה – שנאמדו בעשרות אלפי שקלים. ביום שנקבע לסידור הגט הופיעו הצדדים, אולם לפני סידור גט הפיטורין דרשה האישה את פרעון כתובתה. הבעל טען כי אין לו מהיכן לשלם את דמי הכתובה ואף הביא הוכחות למצבו הכלכלי. כיוון שכך, האישה סרבה להתגרש – עד שיובטח לה תשלום כתובתה. במקרה הנקודתי זה, במהלך הקלדת פסיקת בית הדין, הצליח הרב לשכנע את האישה ליישם את פסק הדין ולהתגרש על ידי גט פיטורין, ולממש את פסק הדין המקורי לתשלום הכתובה, בלשכת ההוצאה לפועל, כפי שנהוג בכל חוב. אף על פי כן החליט אב בית הדין, הרב שלמה שפירא, לכתוב פסק דין ארוך ומנומק – המתפרס על פני 14 עמודים – המבוסס על עשרות פוסקים, ראשונים ואחרונים, "וזאת מכיוון שיש בנימוקים אלה כדי להורות הלכה במקרים רבים הבאים לפננו, ולכן יש מקום להקליד את הנימוקים ולצרפן לתיק". בשורה התחתונה פוסק הרב שפירא, כי למרות אי תשלום דמי הכתובה במעמד הגט כנדרש, "על האישה לקבל את גיטה ואין היא רשאית לעכב את סידור הגט"{{הערה \|[http://www.ch10.co.il/news/239678/#.VzpBzvkrLX4 תקדים: בית הדין חייב אשה לקבל גט למרות שהבעל לא פרע כתובתה],2 י"ח טבת התשע"ו , אתר חרדים 10}}.

מרכז הרב ב־23:30, 17 במאי 2016

2016-05-17T23:30:39Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:30, 17 במאי 2016
שורה 11:		שורה 11:
	למד בישיבת מרכז הרב ובאמצע שנות התשעים התמנה על ידי [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]] לר"מ בישיבת [[מרכז הרב]].		למד בישיבת מרכז הרב ובאמצע שנות התשעים התמנה על ידי [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]] לר"מ בישיבת [[מרכז הרב]].

	מספר שנים לאחר מכן התמנה ל[[דיין (הלכה)\|דיין]] בבית הדין בנתניה, ולאחר תקופה התמנה לשמש כ[[אב"ד]] ב[[בית הדין]],וכיום מועמד לדיין בבית הדין הגדול.{{הערה \|[http://www.bhol.co.il/101073/%D7%91%D7%99%D7%94%D7%93-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%AA-%D7%A2%D7%93-%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%93%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D.html בית הדין הרבני יפסיק לפעול עד למינוי דיינים],כ"ד ניסן תשע"ו , אתר 'בחדרי חרדים'}}.		מספר שנים לאחר מכן התמנה ל[[דיין (הלכה)\|דיין]] בבית הדין בנתניה, ולאחר תקופה התמנה לשמש כ[[אב"ד]] ב[[בית הדין]].

	==פסיקותיו הבולטות==		==פסיקותיו הבולטות==

מרכז הרב ב־22:58, 17 במאי 2016

2016-05-17T22:58:23Z

הצגת שינויים

מרכז הרב ב־22:56, 17 במאי 2016

2016-05-17T22:56:30Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:56, 17 במאי 2016
שורה 1:		שורה 1:
			{{רב\|
			\|שם=הרב שלמה שפירא
			\|תמונה=\|תמונה=[[קובץ:Rebbishapiro1.jpg\|250px]]
			\|כיתוב=הרב שלמה שפירא(במרכז התמונה) במהלך חנוכת כולל בפתח תקווה
			\|רבותיו= [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]]

			}}

	הרב '''שלמה שפירא''' הוא [[אב"ד]] ב[[בית הדין הרבני]] ב[[נתניה]], רב קהילה ב[[פתח תקווה]] ולשעבר [[ר"מ]] בישיבת [[מרכז הרב]]. מתלמידיו המובהקים של הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]]. עורך הספר '''[[זכר יצחק]]'''.		הרב '''שלמה שפירא''' הוא [[אב"ד]] ב[[בית הדין הרבני]] ב[[נתניה]], רב קהילה ב[[פתח תקווה]] ולשעבר [[ר"מ]] בישיבת [[מרכז הרב]]. מתלמידיו המובהקים של הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]]. עורך הספר '''[[זכר יצחק]]'''.
	==ביוגרפיה==		==ביוגרפיה==
שורה 20:		שורה 28:
	*'''הצמדת כתובה ל[[מדד]]''' - זוג שנישא ב[[צרפת]] ובכתובה נכתב כי דמי הכתובה יהיו 'מאה ליטרין' על פי נוסח כתובות עתיק שהיה נהוג ביהדות אירופה. בפסק דין המשתרע על פני עשרות עמודים{{הערה\|מופיע גם ב[[פרוייקט השו"ת]] בשם '''משפט הכתובה'''}}, פוסק הרב שאין בעיה להצמיד את דמי הכתובה ל[[מדד המחירים לצרכן]], אלא שכשלא נכתבה ההצמדה בפירוש, החיוב אינו צמוד.{{הערה \|[http://www.nrg.co.il/online/11/ART2/759/839.html פסק הדין: גבר יספק 8 ק"ג מטילי כסף לגרושתו],9/3/2016 , אתר nrg}}.		*'''הצמדת כתובה ל[[מדד]]''' - זוג שנישא ב[[צרפת]] ובכתובה נכתב כי דמי הכתובה יהיו 'מאה ליטרין' על פי נוסח כתובות עתיק שהיה נהוג ביהדות אירופה. בפסק דין המשתרע על פני עשרות עמודים{{הערה\|מופיע גם ב[[פרוייקט השו"ת]] בשם '''משפט הכתובה'''}}, פוסק הרב שאין בעיה להצמיד את דמי הכתובה ל[[מדד המחירים לצרכן]], אלא שכשלא נכתבה ההצמדה בפירוש, החיוב אינו צמוד.{{הערה \|[http://www.nrg.co.il/online/11/ART2/759/839.html פסק הדין: גבר יספק 8 ק"ג מטילי כסף לגרושתו],9/3/2016 , אתר nrg}}.

	*'''בירור יהדות במהלך תיק גירושין''' - בני זוג שנרשמו לנישואים ברבנות [[כפר סבא]] והתחתנו. במהלך ~~השנים~~ נולדו להם שני ילדים, אך כעבור שמונה שנות נישואים הם החליטו להתגרש וביקשו מבית הדין שיאשר את הסכם הגירושים ביניהם. במסגרת דיון שנערך ציין אב בית הדין, הרב שלמה שפירא, כי אין בפניו שום מסמך המוכיח שהאישה באמת יהודייה. במצב כזה, הבהיר, אין לבית הדין סמכות להתיר נישואים. במהלך דיון נוסף טענה האישה כי אין בידיה מסמכים כלשהם להוכחת יהדותה. היא סיפרה שעלתה מרוסיה ב-1990, כשהייתה בת 14, יחד עם אמה המנוחה ואביה, שעמו אינה בקשר. לדבריה סבתה הייתה יהודיה והמשפחה נהגה לציין את חג הפסח ולהדליק נרות עוד כשחיה ברוסיה. אלא שבית הדין לא האמין לה. הוא ציין כי הדלקת נרות היא מנהג שהתחדש בדור האחרון, ובוודאי שלא היה נפוץ ברוסיה. בד בבד הוא ציין כי שמות הורי האישה הם שמות נוכריים מובהקים. מכאן תהה בית הדין כיצד איפשר משרד הפנים למשפחה לעלות ארצה, והזמין את תיקי המשרד במטרה לגלות ראיה ליהדותה. בבדיקת התיקים התגלו מסמכים רבים המעידים על יהדות האב אך לא נמצאו מסמכים המעידים על יהדותה של האם. עוד התגלה כי ב-2006, לאחר מות האם, חזר האב לרוסיה ונישא בשנית לנוצרייה, שלאחר מכן ביקש להעלות אותה לישראל תוך שהצהיר כי אם בתו אינה יהודייה. ההליכים הללו גם הובילו את משרד הפנים לפנות לאישה בדרישה שתשנה את הרישום בתעודת הזהות שלה מ"יהודייה" ל"בת של יהודי". לנוכח הממצאים הללו קבע הרב שפירא כי אינו יכול לאשר את יהדות האישה, ומכאן שנישואיה לבעלה היהודי נעשו ללא סמכות, כך שאין צורך בגירושים או בהתרת הנישואים בבית המשפט לענייני משפחה. בכך הוא חסך לבני הזוג את הצורך לבצע גירושין, ובנוסף שניהם יוגדרו עתה "רווקה" ו"רווק". בהקשר לגורל הילדים פסק בית הדין כי ברגע שיימצא שהאם לא יהודיה – הדבר ישליך גם על עליהם. בסופו של דבר הוציא בית הדין תעודת גירושים שבה נכתב כי האישה אינה רשאית להינשא ליהודי אחר כל עוד לא תוכח יהדותה, והורה על רישומה ברשימת מעוכבי החיתון.{{הערה \|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4695531,00.html הרבנות בכפ"ס "התרשלה": האישה לא יהודיה],30.08.15 , אתר ynet}}.		*'''בירור יהדות במהלך תיק גירושין''' - בני זוג שנרשמו לנישואים ברבנות [[כפר סבא]] והתחתנו. במהלך ה�נים נולדו להם שני ילדים, אך כעבור שמונה שנות נישואים הם החליטו להתגרש וביקשו מבית הדין שיאשר את הסכם הגירושים ביניהם. במסגרת דיון שנערך ציין אב בית הדין, הרב שלמה שפירא, כי אין בפניו שום מסמך המוכיח שהאישה באמת יהודייה. במצב כזה, הבהיר, אין לבית הדין סמכות להתיר נישואים. במהלך דיון נוסף טענה האישה כי אין בידיה מסמכים כלשהם להוכחת יהדותה. היא סיפרה שעלתה מרוסיה ב-1990, כשהייתה בת 14, יחד עם אמה המנוחה ואביה, שעמו אינה בקשר. לדבריה סבתה הייתה יהודיה והמשפחה נהגה לציין את חג הפסח ולהדליק נרות עוד כשחיה ברוסיה. אלא שבית הדין לא האמין לה. הוא ציין כי הדלקת נרות היא מנהג שהתחדש בדור האחרון, ובוודאי שלא היה נפוץ ברוסיה. בד בבד הוא ציין כי שמות הורי האישה הם שמות נוכריים מובהקים. מכאן תהה בית הדין כיצד איפשר משרד הפנים למשפחה לעלות ארצה, והזמין את תיקי המשרד במטרה לגלות ראיה ליהדותה. בבדיקת התיקים התגלו מסמכים רבים המעידים על יהדות האב אך לא נמצאו מסמכים המעידים על יהדותה של האם. עוד התגלה כי ב-2006, לאחר מות האם, חזר האב לרוסיה ונישא בשנית לנוצרייה, שלאחר מכן ביקש להעלות אותה לישראל תוך שהצהיר כי אם בתו אינה יהודייה. ההליכים הללו גם הובילו את משרד הפנים לפנות לאישה בדרישה שתשנה את הרישום בתעודת הזהות שלה מ"יהודייה" ל"בת של יהודי". לנוכח הממצאים הללו קבע הרב שפירא כי אינו יכול לאשר את יהדות האישה, ומכאן שנישואיה לבעלה היהודי נעשו ללא סמכות, כך שאין צורך בגירושים או בהתרת הנישואים בבית המשפט לענייני משפחה. בכך הוא חסך לבני הזוג את הצורך לבצע גירושין, ובנוסף שניהם יוגדרו עתה "רווקה" ו"רווק". בהקשר לגורל הילדים פסק בית הדין כי ברגע שיימצא שהאם לא יהודיה – הדבר ישליך גם על עליהם. בסופו של דבר הוציא בית הדין תעודת גירושים שבה נכתב כי האישה אינה רשאית להינשא ליהודי אחר כל עוד לא תוכח יהדותה, והורה על רישומה ברשימת מעוכבי החיתון.{{הערה \|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4695531,00.html הרבנות בכפ"ס "התרשלה": האישה לא יהודיה],30.08.15 , אתר ynet}}.
	*'''רועה זונות אינו יכול לדרוש [[שלום בית]]''' - גבר שחי עם אישה אחרת, ביקש לחזור ולתבוע "שלום בית" הרב שפירא אמר: "זו התעללות נפשית. במעשיו לא היה תום לב, אלא רשעות לשמה וניסיון להלך אימים על האישה כדי להשיג הישגים רכושיים". "בנידון דידן שהבעל הודה על קשריו עם אישה אחרת, יש לו דין של 'רועה זונות'". עוד הוסיף כי "עצם התנהלותו של הבעל, חזרתו כביכול לשלום בית, מבלי להודיע לאישה, הבאת פורץ בכדי להיכנס לבית הצדדים, התעקשותו לגור בבית הצדדים ואף בחדר השינה של האישה, יש בה משום התעללות נפשית, ויש בה בפני עצמה בכדי לחייבו להתגרש. הבעל הצהיר בפנינו שאין הוא מעוניין באישה וכל מגמתו והתנגדותו להתגרש הוא מפני שהוא חושב שעל ידי הפעלת לחצים על האישה, הדבר יגרום לאביה לוותר על העיקול ועל החוב שיש לו כלפי הבעל". בסופו של דבר קבע כי הוא דוחה מכל וכל את בקשת הבעל לקיום "שלום בית". הבעל חייב לתת גט פיטורין לאישה באופן מיידי, ואם יסרב - ידון בית הדין בהטלת צווי הגבלה. בית הדין אף הורה להוציא צו הרחקה לבעל מביתה של האשה.עוד נקבע כי יש לפרק השיתוף בדירת הצדדים. הדירה תימכר, מחצית מהכספים יינתנו לאישה, והמחצית השנייה לבעל, כאשר עליו יהיה לנהל תביעותיו להורדת העיקול על חצי הדירה הרשומה על שמו - לפני הרשות המשפטית המוסמכת{{הערה \|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4481581,00.html בגד וביקש לחזור לאשתו. ביה"ד: 'רועה זונות'],28.01.14 , אתר ynet}}.		*'''רועה זונות אינו יכול לדרוש [[שלום בית]]''' - גבר שחי עם אישה אחרת, ביקש לחזור ולתבוע "שלום בית" הרב שפירא אמר: "זו התעללות נפשית. במעשיו לא היה תום לב, אלא רשעות לשמה וניסיון להלך אימים על האישה כדי להשיג הישגים רכושיים". "בנידון דידן שהבעל הודה על קשריו עם אישה אחרת, יש לו דין של 'רועה זונות'". עוד הוסיף כי "עצם התנהלותו של הבעל, חזרתו כביכול לשלום בית, מבלי להודיע לאישה, הבאת פורץ בכדי להיכנס לבית הצדדים, התעקשותו לגור בבית הצדדים ואף בחדר השינה של האישה, יש בה משום התעללות נפשית, ויש בה בפני עצמה בכדי לחייבו להתגרש. הבעל הצהיר בפנינו שאין הוא מעוניין באישה וכל מגמתו והתנגדותו להתגרש הוא מפני שהוא חושב שעל ידי הפעלת לחצים על האישה, הדבר יגרום לאביה לוותר על העיקול ועל החוב שיש לו כלפי הבעל". בסופו של דבר קבע כי הוא דוחה מכל וכל את בקשת הבעל לקיום "שלום בית". הבעל חייב לתת גט פיטורין לאישה באופן מיידי, ואם יסרב - ידון בית הדין בהטלת צווי הגבלה. בית הדין אף הורה להוציא צו הרחקה לבעל מביתה של האשה.עוד נקבע כי יש לפרק השיתוף בדירת הצדדים. הדירה תימכר, מחצית מהכספים יינתנו לאישה, והמחצית השנייה לבעל, כאשר עליו יהיה לנהל תביעותיו להורדת העיקול על חצי הדירה הרשומה על שמו - לפני הרשות המשפטית המוסמכת{{הערה \|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4481581,00.html בגד וביקש לחזור לאשתו. ביה"ד: 'רועה זונות'],28.01.14 , אתר ynet}}.

מרכז הרב: ביטול גרסה 101787 של 2001:470:6B12:B0:0:0:0:76 (שיחה)

2016-05-17T22:55:22Z

ביטול גרסה 101787 של 2001:470:6B12:B0:0:0:0:76 (שיחה)

הצגת שינויים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:34, 17 במאי 2016
שורה 21:		שורה 21:
	*פסק במקרה שהבעל בא לביה"ד בעל שעזב את הבית והגיש תביעה לגירושין ואמר שאישה צריכה לעבוד ולאפשר לבעלה ללמוד תורה,הרב שפירא דחה את טענותיו וקבע שעל הבעל צריך לפרנס את אשתו,ולכן הבעל מחויב במזונות בתו, ובמיוחד כשמדובר בתינוקת בת מספר חודשים. כמו כן,קבע שהבעל חייב לזון ולפרנס את אשתו, כפי שהתחייב בכתובה, כל עוד לא הוכיח שהוא פטור ממזונותיה מסיבה כלשהי. הרב אף הבהיר שלא ידוע לו על הוראה כזו של גדולי הדור שלפיה האישה תצא לעבוד כדי לאפשר לבעלה לשבת וללמוד תורה. אמנם הייתה הוראה כזו לאחר השואה מכיוון שעולם התורה נחרב, ואף היום הדבר נעשה במשפחות של אברכים, אך רק בהסכמת האישה ומתוך רצון הדדי של בני הזוג, ולא �חובה משפטית. מעבר לכך, הרב הזכיר שבני הזוג משתייכים לאחד הפלגים של חסידות אשלג. "כידוע הרב אשלג בנו של בעל הסולם הקפיד שחסידיו יעבדו לפרנסתם, ולא יתפרנסו ממלגת אברך כנהוג אצל חלק מלומדי התורה ואף הבעל שבפנינו עובד לפרנסתו וברור שלגביו אינו נקרא מנהג המדינה"{{הערה \|[http://www.kikar.co.il/197425.html הבעל לביה"ד: אישה צריכה לעבוד ולאפשר לבעלה ללמוד תורה],י"ז בשבט תשעו , אתר 'כיכר השבת'}}.		*פסק במקרה שהבעל בא לביה"ד בעל שעזב את הבית והגיש תביעה לגירושין ואמר שאישה צריכה לעבוד ולאפשר לבעלה ללמוד תורה,הרב שפירא דחה את טענותיו וקבע שעל הבעל צריך לפרנס את אשתו,ולכן הבעל מחויב במזונות בתו, ובמיוחד כשמדובר בתינוקת בת מספר חודשים. כמו כן,קבע שהבעל חייב לזון ולפרנס את אשתו, כפי שהתחייב בכתובה, כל עוד לא הוכיח שהוא פטור ממזונותיה מסיבה כלשהי. הרב אף הבהיר שלא ידוע לו על הוראה כזו של גדולי הדור שלפיה האישה תצא לעבוד כדי לאפשר לבעלה לשבת וללמוד תורה. אמנם הייתה הוראה כזו לאחר השואה מכיוון שעולם התורה נחרב, ואף היום הדבר נעשה במשפחות של אברכים, אך רק בהסכמת האישה ומתוך רצון הדדי של בני הזוג, ולא �חובה משפטית. מעבר לכך, הרב הזכיר שבני הזוג משתייכים לאחד הפלגים של חסידות אשלג. "כידוע הרב אשלג בנו של בעל הסולם הקפיד שחסידיו יעבדו לפרנסתם, ולא יתפרנסו ממלגת אברך כנהוג אצל חלק מלומדי התורה ואף הבעל שבפנינו עובד לפרנסתו וברור שלגביו אינו נקרא מנהג המדינה"{{הערה \|[http://www.kikar.co.il/197425.html הבעל לביה"ד: אישה צריכה לעבוד ולאפשר לבעלה ללמוד תורה],י"ז בשבט תשעו , אתר 'כיכר השבת'}}.

	*פסק לגבי בני זוג פסק הדין עסק בתביעת גירושין של אישה שבקשה להתגרש לאחר שבעלה התרועע עם נשים אחרות, בגד בה ונהג בה באלימות. הרב קיבל את תביעת האישה וקבע כי על הבעל להעניק גט לאשתו ולשלם לה את דמי כתובתה. אבל אז הסתבר כשנישאו בצרפת כדת משה וישראל ובכתובה נכתב כי דמי הכתובה יהיו 'מאה ליטרין' על פי נוסח כתובות עתיק שהיה נהוג ביהדות אירופה, בפסק דין יחודי המשתרע על פני עשרות עמודים, וכולל תחקיר הלכתי-כספי של ערכי ~~מתכות~~ מימי התלמוד ועד ימנו. הרב פסק כי על גרוש להעניק לגרושתו שמונה ק"ג ו-900 גרם של מטילי כסף טהור – או לשלם את ערכם. הרב חישב ומצא כי מחיר אונקיית כסף נכון להיום הוא 14 דולר, ועל פי שער הדולר הנוכחי על הגרוש לשלם סך של 15,623 שקלים. {{~~הערה~~ \|[http://www.nrg.co.il/online/11/ART2/759/839.html פסק הדין: �בר יספק 8 ק"ג מטילי כסף לגרושתו],9/3/2016 , אתר nrg}}.		*פסק לגבי בני זוג פסק הדין עסק בתביעת גירושין של אישה שבקשה להתגרש לאחר שבעלה התרועע עם נשים אחרות, בגד בה ונהג בה באלימות. הרב קיבל את תביעת האישה וקבע כי על הבעל להעניק גט לאשתו ולשלם לה את דמי כתובתה. אבל אז הסתבר כשנישאו בצרפת כדת משה וישראל ובכתובה נכתב כי דמי הכתובה יהיו 'מאה ליטרין' על פי נוסח כתובות עתיק שהיה נהוג ביהדות אירופה, בפסק דין יחודי המשתרע על פני עשרות עמודים, וכולל תחקיר הלכתי-כספי של ערכי מתכ�ת מימי התלמוד ועד ימנו. הרב פסק כי על גרוש להעניק לגרושתו שמונה ק"ג ו-900 גרם של מטילי כסף טהור – או לשלם את ערכם. הרב חישב ומצא כי מחיר אונקיית כסף נכון להיום הוא 14 דולר, ועל פי שער הדולר הנוכחי על הגרוש לשלם סך של 15,623 שקלים. {{הער� \|[http://www.nrg.co.il/online/11/ART2/759/839.html פסק הדין: �בר יספק 8 ק"ג מטילי כסף לגרושתו],9/3/2016 , אתר nrg}}.

	*פסק במקרה כי הצדדים חייבים להתגרש, ובמעמד הגירושין חייב הבעל לפרוע לאישה את דמי הכתובה – שנאמדו בעשרות אלפי שקלים. ביום שנקבע לסידור הגט הופיעו הצדדים, אולם לפני סידור גט הפיטורין דרשה האישה את פרעון כתובתה. הבעל טען כי אין לו מהיכן לשלם את דמי הכתובה ואף הביא הוכחות למצבו הכלכלי. כיוון שכך, האישה סרבה להתגרש – עד שיובטח לה תשלום כתובתה. במקרה הנקודתי זה, במהלך הקלדת פסיקת בית הדין, הצליח הרב לשכנע את האישה ליישם את פסק הדין ולהתגרש על ידי גט פיטורין, ולממש את פסק הדין המקורי לתשלום הכתובה, בלשכת ההוצאה לפועל, כפי שנהוג בכל חוב. אף על פי כן החליט אב בית הדין, הרב שלמה שפירא, לכתוב פסק דין ארוך ומנומק – המתפרס על פני 14 עמודים – המבוסס על עשרות פוסקים, ראשונים ואחרונים, "וזאת מכיוון שיש בנימוקים אלה כדי להורות הלכה במקרים רבים הבאים לפננו, ולכן יש מקום להקליד את הנימוקים ולצרפן לתיק". בשורה התחתונה פוסק הרב שפירא, כי למרות אי תשלום דמי הכתובה במעמד הגט כנדרש, "על האישה לקבל את גיטה ואין היא רשאית לעכב את סידור הגט"{{הערה \|[http://www.ch10.co.il/news/239678/#.VzpBzvkrLX4 תקדים: בית הדין חייב אשה לקבל גט למרות שהבעל לא פרע כתובתה],2 י"ח טבת התשע"ו , אתר חרדים 10}}.		*פסק במקרה כי הצדדים חייבים להתגרש, ובמעמד הגירושין חייב הבעל לפרוע לאישה את דמי הכתובה – שנאמדו בעשרות אלפי שקלים. ביום שנקבע לסידור הגט הופיעו הצדדים, אולם לפני סידור גט הפיטורין דרשה האישה את פרעון כתובתה. הבעל טען כי אין לו מהיכן לשלם את דמי הכתובה ואף הביא הוכחות למצבו הכלכלי. כיוון שכך, האישה סרבה להתגרש – עד שיובטח לה תשלום כתובתה. במקרה הנקודתי זה, במהלך הקלדת פסיקת בית הדין, הצליח הרב לשכנע את האישה ליישם את פסק הדין ולהתגרש על ידי גט פיטורין, ולממש את פסק הדין המקורי לתשלום הכתובה, בלשכת ההוצאה לפועל, כפי שנהוג בכל חוב. אף על פי כן החליט אב בית הדין, הרב שלמה שפירא, לכתוב פסק דין ארוך ומנומק – המתפרס על פני 14 עמודים – המבוסס על עשרות פוסקים, ראשונים ואחרונים, "וזאת מכיוון שיש בנימוקים אלה כדי להורות הלכה במקרים רבים הבאים לפננו, ולכן יש מקום להקליד את הנימוקים ולצרפן לתיק". בשורה התחתונה פוסק הרב שפירא, כי למרות אי תשלום דמי הכתובה במעמד הגט כנדרש, "על האישה לקבל את גיטה ואין היא רשאית לעכב את סידור הגט"{{הערה \|[http://www.ch10.co.il/news/239678/#.VzpBzvkrLX4 תקדים: בית הדין חייב אשה לקבל גט למרות שהבעל לא פרע כתובתה],2 י"ח טבת התשע"ו , אתר חרדים 10}}.