הרב שלמה זלמן מן-ההר - היסטוריית גרסאות

2001:470:6B12:B0:0:0:0:76: /* לקריאה נוספת */

2016-05-16T10:03:41Z

לקריאה נוספת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:03, 16 במאי 2016
שורה 105:		שורה 105:

	* פועה שטיינר, '''ההר הטוב הזה''', חייו ופועלו של הרב שלמה ז. מן-ההר, הוצאת המשפחה ו"רשת [[צביה]]", ירושלים תשס"ח – 560 עמ' + תמונות.		* פועה שטיינר, '''ההר הטוב הזה''', חייו ופועלו של הרב שלמה ז. מן-ההר, הוצאת המשפחה ו"רשת [[צביה]]", ירושלים תשס"ח – 560 עמ' + תמונות.
	* פועה שטיינר, '''מתוך ההפיכה''' – חוויותיה של ילדה בין חומות ירושלים במלחמת תש"ח, ירושלים תשמ"ג, מהדורה עשירית בתשס"ג. – 280 עמ' + תמונות.		* פועה שטיינר, '''מתוך ההפיכה''' – חוויותיה של ילדה בין חומות ירושלים במלחמת תש"ח, ירושלים תשמ"ג, מהדורה עשירית בתשס"ג. – 280 עמ' + תמונות. מהדורה שתים-עשרה מחודשת ומורחבת בתשע"ב - 312 עמ' + תמונות ייחודיות.
	* ש. בת-ציון <ref>שם עט</ref>, '''לכתך אחרי במדבר''', על המצור בעיר-העתיקה והשבי ב[[עבר הירדן]], הוצאה פרטית, ירושלים תשס"ו - 356 עמ' + תמונות.		* ש. בת-ציון <ref>שם עט</ref>, '''לכתך אחרי במדבר''', על המצור בעיר-העתיקה והשבי ב[[עבר הירדן]], הוצאה פרטית, ירושלים תשס"ו - 356 עמ' + תמונות.
	* הרב יגאל בצלאל שפרן, [http://old.kipasruga.com/upload/users_files/640.PDF הרב שלמה מן ההר זצ"ל - דרכו בפסיקת ההלכה], צוהר ה		* הרב יגאל בצלאל שפרן, [http://old.kipasruga.com/upload/users_files/640.PDF הרב שלמה מן ההר זצ"ל - דרכו בפסיקת ההלכה], צוהר ה

אריאל ביגל נ"י ב־17:03, 19 במרץ 2013

2013-03-19T17:03:17Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:03, 19 במרץ 2013
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Min haar.jpg\|~~ימין~~\|thumb\|250px\|עטיפת ספר על חייו של הרב]]		[[תמונה:Min haar.jpg\|שמאל\|thumb\|250px\|עטיפת ספר על חייו של הרב]]
	הרב '''שלמה זלמן מן-ההר''' ( י"ג בתמוז תרע"א – כ"ו באלול תש"ס , 1911 – 2000] . [[רב]] ו[[מחנך]]. שימש כרבה של שכונת "בית וגן" שב[[ירושלים]] במשך ארבעים שנה.		הרב '''שלמה זלמן מן-ההר''' ( י"ג בתמוז תרע"א – כ"ו באלול תש"ס , 1911 – 2000] . [[רב]] ו[[מחנך]]. שימש כרבה של שכונת "בית וגן" שב[[ירושלים]] במשך ארבעים שנה.

שורה 18:		שורה 18:

	הרב מן-ההר ראה בהקמת [[מדינת ישראל]] אחרי [[השואה]] שינוי כביר בחיי העם, מ[[גלות]] לקוממיות, ובשחרור חבלי ארץ ישראל המובטחת במלחמת ששת הימים ראה שלב דרמטי בדרך ל[[גאולה]] השלמה. כל ימיו ציפה לבניין [[בית המקדש]], ואחרי שחרור ירושלים העתיקה ראה כבר בעיני רוחו את בית המקדש מתנוסס על [[הר הבית]]. הוא האיץ ב[[כוהן\|כוהנים]] בכלל, ובמיוחד בנכדיו, ללמוד הלכות מקדש וקודשיו ולהיות נכונים בפועל לאותו יום גדול. כחלק מהעיסוק המעשי בתהליך הגאולה הצטרף לעמותת "עטרה ליושנה", העוסקת בגאולת בתים וקרקעות בירושלים העתיקה ובבניין ירושלים. ב[[יום העצמאות]] הניף [[דגל ישראל]] מחוץ לדירתו ואמר [[קריאת ההלל\|הלל]] כדעת הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]].		הרב מן-ההר ראה בהקמת [[מדינת ישראל]] אחרי [[השואה]] שינוי כביר בחיי העם, מ[[גלות]] לקוממיות, ובשחרור חבלי ארץ ישראל המובטחת במלחמת ששת הימים ראה שלב דרמטי בדרך ל[[גאולה]] השלמה. כל ימיו ציפה לבניין [[בית המקדש]], ואחרי שחרור ירושלים העתיקה ראה כבר בעיני רוחו את בית המקדש מתנוסס על [[הר הבית]]. הוא האיץ ב[[כוהן\|כוהנים]] בכלל, ובמיוחד בנכדיו, ללמוד הלכות מקדש וקודשיו ולהיות נכונים בפועל לאותו יום גדול. כחלק מהעיסוק המעשי בתהליך הגאולה הצטרף לעמותת "עטרה ליושנה", העוסקת בגאולת בתים וקרקעות בירושלים העתיקה ובבניין ירושלים. ב[[יום העצמאות]] הניף [[דגל ישראל]] מחוץ לדירתו ואמר [[קריאת ההלל\|הלל]] כדעת הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]].
			[[תמונה:Rav min hahar.JPG\|200Px\|ממוזער\|שמאל\|מצבתו]]
	==דיני צבא ומלחמה==		==דיני צבא ומלחמה==

אריאל ביגל נ"י ב־08:08, 23 במאי 2012

2012-05-23T08:08:39Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:08, 23 במאי 2012
שורה 120:		שורה 120:
	[[קטגוריה:רבני שכונות בירושלים]]		[[קטגוריה:רבני שכונות בירושלים]]
	[[קטגוריה:אנשי חינוך]]		[[קטגוריה:אנשי חינוך]]
			[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית בישראל]]
	[[קטגוריה:בוגרי ישיבת טלז]]		[[קטגוריה:בוגרי ישיבת טלז]]
	[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]]		[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]]

אריאל ביגל נ"י: /* הערות שוליים */

2012-03-22T08:11:41Z

הערות שוליים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:11, 22 במרץ 2012
שורה 118:		שורה 118:
	{{מיון רגיל:מן ההר שלמה}}		{{מיון רגיל:מן ההר שלמה}}
	[[קטגוריה:רבנים בימינו]]		[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
	[[קטגוריה:רבני ~~ירושלים~~]]		[[קטגוריה:רבני שכונות בירושלים]]
	[[קטגוריה:אנשי חינוך]]		[[קטגוריה:אנשי חינוך]]
	[[קטגוריה:בוגרי ישיבת טלז]]		[[קטגוריה:בוגרי ישיבת טלז]]
	[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]]		[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]]

למאי נ"מ?: /* לקריאה נוספת */

2012-03-18T07:06:30Z

לקריאה נוספת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:06, 18 במרץ 2012
שורה 107:		שורה 107:
	* פועה שטיינר, '''מתוך ההפיכה''' – חוויותיה של ילדה בין חומות ירושלים במלחמת תש"ח, ירושלים תשמ"ג, מהדורה עשירית בתשס"ג. – 280 עמ' + תמונות.		* פועה שטיינר, '''מתוך ההפיכה''' – חוויותיה של ילדה בין חומות ירושלים במלחמת תש"ח, ירושלים תשמ"ג, מהדורה עשירית בתשס"ג. – 280 עמ' + תמונות.
	* ש. בת-ציון <ref>שם עט</ref>, '''לכתך אחרי במדבר''', על המצור בעיר-העתיקה והשבי ב[[עבר הירדן]], הוצאה פרטית, ירושלים תשס"ו - 356 עמ' + תמונות.		* ש. בת-ציון <ref>שם עט</ref>, '''לכתך אחרי במדבר''', על המצור בעיר-העתיקה והשבי ב[[עבר הירדן]], הוצאה פרטית, ירושלים תשס"ו - 356 עמ' + תמונות.
			* הרב יגאל בצלאל שפרן, [http://old.kipasruga.com/upload/users_files/640.PDF הרב שלמה מן ההר זצ"ל - דרכו בפסיקת ההלכה], צוהר ה
	* אלידע בר-שאול, '''הרב מן-ההר''', [[מעייני הישועה (עלון פרשת השבוע)\|מעייני הישועה]] – פינה ירושלמית, [[פרשת יתרו]], [[תשס"ח]].		* אלידע בר-שאול, '''הרב מן-ההר''', [[מעייני הישועה (עלון פרשת השבוע)\|מעייני הישועה]] – פינה ירושלמית, [[פרשת יתרו]], [[תשס"ח]].

	== קישורים חיצוניים ==		== קישורים חיצוניים ==
	*[http://www.ybm.org.il/hebrew/LessonsIndex.aspx?rabi=134\| שיעורי הרב מן ההר] באתר ישיבת מעלה אדומים		*[http://www.ybm.org.il/hebrew/LessonsIndex.aspx?rabi=134\| שיעורי הרב מן ההר] באתר ישיבת מעלה אדומים

למאי נ"מ?: /* קישורים חיצוניים */

2012-03-18T07:06:03Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:06, 18 במרץ 2012
שורה 110:		שורה 110:
	== קישורים חיצוניים ==		== קישורים חיצוניים ==
	*[http://www.ybm.org.il/hebrew/LessonsIndex.aspx?rabi=134\| שיעורי הרב מן ההר] באתר ישיבת מעלה אדומים		*[http://www.ybm.org.il/hebrew/LessonsIndex.aspx?rabi=134\| שיעורי הרב מן ההר] באתר ישיבת מעלה אדומים
	*הרב יגאל בצלאל שפרן, [http://old.kipasruga.com/upload/users_files/640.PDF הרב שלמה מן ההר זצ"ל - דרכו בפסיקת ההלכה], צוהר ה
	* ידידיה הכהן, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/171983 כל חייו ציפה והתכונן לבניין המקדש], ערוץ שבע		* ידידיה הכהן, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/171983 כל חייו ציפה והתכונן לבניין המקדש], ערוץ שבע

למאי נ"מ?: /* קישורים חיצוניים */

2012-03-18T07:05:44Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:05, 18 במרץ 2012
שורה 110:		שורה 110:
	== קישורים חיצוניים ==		== קישורים חיצוניים ==
	*[http://www.ybm.org.il/hebrew/LessonsIndex.aspx?rabi=134\| שיעורי הרב מן ההר] באתר ישיבת מעלה אדומים		*[http://www.ybm.org.il/hebrew/LessonsIndex.aspx?rabi=134\| שיעורי הרב מן ההר] באתר ישיבת מעלה אדומים
			*הרב יגאל בצלאל שפרן, [http://old.kipasruga.com/upload/users_files/640.PDF הרב שלמה מן ההר זצ"ל - דרכו בפסיקת ההלכה], צוהר ה
	* ידידיה הכהן, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/171983 כל חייו ציפה והתכונן לבניין המקדש], ערוץ שבע		* ידידיה הכהן, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/171983 כל חייו ציפה והתכונן לבניין המקדש], ערוץ שבע

למאי נ"מ?: /* דעת ההלכה על העתקה בבחינות */

2012-03-17T22:00:46Z

דעת ההלכה על העתקה בבחינות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:00, 17 במרץ 2012
שורה 79:		שורה 79:

	==דעת ההלכה על העתקה בבחינות==		==דעת ההלכה על העתקה בבחינות==
			כותב על כך הרב מן-ההר<ref>"שמעתין" גליון 19</ref>:
	כותב על כך הרב מן-ההר:		:האם קיימת בבית הספר תקנה מפורשת האוסרת על תלמיד להעתיק שיעורי בית ולהעתיק בבחינות? אני מבין שכל תלמיד מניח שישנה תקנה כזאת, וגם כל מורה נוהג כאילו הדבר כך, אנו רגילים להניח שישנו איזה תקנון המסדיר את התנהגותו של תלמיד באשר לנימוסים הגונים ולסדר טוב בבית הספר ובביתו וגם ברחוב, גם בזמן הלימודים וגם בזמנו החופשי, ומכח אותו תקנון הקיים אי שם, אנו רגילים לחשוב שאין זה מן "הראוי" שתלמיד "הגון" יעתיק. אנו רגילים להתייחס להעתקות בשיעורי בית ובבחינות, כהפרות משמעת וכסטיות מתקנות, שכל תלמיד מן סתם מתחייב לשמור עליהן. אבל ברור לכל אחד, שאין צורך להרעיש עולמות על תלמיד שנתפס ברמאות בשיעורי בית ובבחינה, שהחזיק ספר פתוח מתחת לשולחן והעתיק ממנו, או שהעתיק מחברו בעת הבחינה וכל שכן שאין להתרעם על השכן הטוב הלוחש לחברו המסכן או המעביר לידיו פתק, שבו הוא רושם לו את הפתרונות הנכונים. כל אלה הן הפרות משמעת קטנות, שכל מורה מחבל תחבולות כנגדן, ואם אינן גוברות ואינן מתרבות למעלה מן המידה, הוא אינו להתרגש מהן. הוא מתייחס אליהן כחלק מן ההתכתשויות הקטנות המתרחשות כל היום בחדר הכיתה - מורה מנסה למנוע העתקות, ותלמידים מנסים להערים עליו, ובסופו של דבר יש לשני הצדדים סיפוק מן המאבק התמידי הזה, כל זמן שהוא מתנהל ברוח טובה ובמידה מתקבלת על הדעת.
			:שמעתי שיש בתי ספר תמהוניים מועטים ומורים תמהוניים המדמים משום מה שיש לחנך תלמידים לראות ברמאויות תמימות אלה "עבירה", כמו באכילת טריפה, כמו בגניבה, במעילה, בדבר שקר, בניבול פה וקללות. האמנם?
	האם קיימת בבית הספר תקנה מפורשת האוסרת על תלמיד להעתיק שיעורי בית ולהעתיק בבחינות? אני מבין שכל תלמיד מניח שישנה תקנה כזאת, וגם כל מורה נוהג כאילו הדבר כך, אנו רגילים להניח שישנו איזה תקנון המסדיר את התנהגותו של תלמיד באשר לנימוסים הגונים ולסדר טוב בבית הספר ובביתו וגם ברחוב, גם בזמן הלימודים וגם בזמנו החופשי, ומכח אותו תקנון הקיים אי שם, אנו רגילים לחשוב שאין זה מן "הראוי" שתלמיד "הגון" יעתיק. אנו רגילים להתייחס להעתקות בשיעורי בית ובבחינות, כהפרות משמעת וכסטיות מתקנות, שכל תלמיד מן סתם מתחייב לשמור עליהן. אבל ברור לכל אחד, שאין צורך להרעיש עולמות על תלמיד שנתפס ברמאות בשיעורי בית ובבחינה, שהחזיק ספר פתוח מתחת לשולחן והעתיק ממנו, או שהעתיק מחברו בעת הבחינה וכל שכן שאין להתרעם על השכן הטוב הלוחש לחברו המסכן או המעביר לידיו פתק, שבו הוא רושם לו את הפתרונות הנכונים. כל אלה הן הפרות משמעת קטנות, שכל מורה מחבל תחבולות כנגדן, ואם אינן גוברות ואינן מתרבות למעלה מן המידה, הוא אינו להתרגש מהן. הוא מתייחס אליהן כחלק מן ההתכתשויות הקטנות המתרחשות כל היום בחדר הכיתה - מורה מנסה למנוע העתקות, ותלמידים מנסים להערים עליו, ובסופו של דבר יש לשני הצדדים סיפוק מן המאבק התמידי הזה, כל זמן שהוא מתנהל ברוח טובה ובמידה מתקבלת על הדעת.		:מתוך השאלות עולה דעתו ביחס לשאלה הנדונה:
			:שמא הם הצודקים? ושמא יש באמת בהעתקה קטנה משום גניבת דעת ואונאה ודבר שקר, העלולים להביא גם לידי גניבת ממון ומעילה? ואנחנו המקלים ראש בזה, שמא אנו מחנכים לקראת כל זה, ואולי אפילו עוזרים ממש ונותנים יד?
	שמעתי שיש בתי ספר תמהוניים מועטים ומורים תמהוניים המדמים משום מה שיש לחנך תלמידים לראות ברמאויות תמימות אלה "עבירה", כמו באכילת טריפה, כמו בגניבה, במעילה, בדבר שקר, בניבול פה וקללות. האמנם?		:נתאר לעצמנו שתלמיד שלמד ארבע שנים בבית ספר תיכון (דתי?) וקנה לו ותק וחכמה וכמה תחבולות קטנות בהכנת פתקים לבחינות והוא יושב אחריך בבחינות בגרות ומשתמש אך ורק במידה קטנה מאוד (מה השיעור לאונאה ולרמאות – כזית או כביצה?) באחת מן התחבולות התמימות האלה, ושמא בזכותה הוא ניצל מכישלון, האם אין זו גניבה של ממש כשהוא מגיש אחרי ימים ושנים תעודת הבגרות שלו למעביד, ועקב זה הוא זוכה למשכורת גבוהה יותר שאינו ראוי לה? והמורה שהשגיח בבחינה מטעם משרד החינוך והעלים עין מזה, ומקבל תשלום ממשרד החינוך עבור ה"השגחה", האם אינו עובר בזה על "לא תגנוב".
			:האם נסכים לחנך את תלמידינו שמותר לאכול מעט טריפה, ומותר לחלל מעט שבת, ומותר לגנוב מעט ולמעול מעט ולשקר מעט, ובלבד שנשמור על מידה המתקבלת על הדעת?
	מתוך השאלות עולה דעתו ביחס לשאלה הנדונה:

	שמא הם הצודקים? ושמא יש באמת בהעתקה קטנה משום גניבת דעת ואונאה ודבר שקר, העלולים להביא גם לידי גניבת ממון ומעילה? ואנחנו המקלים ראש בזה, שמא אנו מחנכים לקראת כל זה, ואולי אפילו עוזרים ממש ונותנים יד?

	נתאר לעצמנו שתלמיד שלמד ארבע שנים בבית ספר תיכון (דתי?) וקנה לו ותק וחכמה וכמה תחבולות קטנות בהכנת פתקים לבחינות והוא יושב אחריך בבחינות בגרות ומשתמש אך ורק במידה קטנה מאוד (מה השיעור לאונאה ולרמאות – כזית או כביצה?) באחת מן התחבולות התמימות האלה, ושמא בזכותה הוא ניצל מכישלון, האם אין זו גניבה של ממש כשהוא מגיש אחרי ימים ושנים תעודת הבגרות שלו למעביד, ועקב זה הוא זוכה למשכורת גבוהה יותר שאינו ראוי לה? והמורה שהשגיח בבחינה מטעם משרד החינוך והעלים עין מזה, ומקבל תשלום ממשרד החינוך עבור ה"השגחה", האם אינו עובר בזה על "לא תגנוב".

	האם נסכים לחנך את תלמידינו שמותר לאכול מעט טריפה, ומותר לחלל מעט שבת, ומותר לגנוב מעט ולמעול מעט ולשקר מעט, ובלבד שנשמור על מידה המתקבלת על הדעת? ~~<ref>"שמעתין" גליון 19</ref>~~

	==מספריו==		==מספריו==

למאי נ"מ?: /* יחסו ללימוד גמרא */

2012-03-17T21:59:55Z

יחסו ללימוד גמרא

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:59, 17 במרץ 2012
שורה 74:		שורה 74:
	* במהלך בית הספר התיכון ילמד עוד ארבעה סדרי משנה ו[[רש"י]] על כל החומש.		* במהלך בית הספר התיכון ילמד עוד ארבעה סדרי משנה ו[[רש"י]] על כל החומש.

	שוורץ טוען כי ויכוח זה בדבר העדפת לימוד המשנה על התלמוד חזר והתעורר מדי פעם. "ניתוח הצעות אלה מלמד כי הכותבים מכירים בכך שיש בחינוך הדתי קושי אמיתי להנחיל לתלמידים יכולת לימוד עצמי בתלמוד. חזון העמדת תלמידי חכמים בבתי-ספר אלה הולך ומתרחק"		שוורץ טוען כי ויכוח זה בדבר העדפת לימוד המשנה על התלמוד חזר והתעורר מדי פעם. "ניתוח הצעות אלה מלמד כי הכותבים מכירים בכך שיש בחינוך הדתי קושי אמיתי להנחיל לתלמידים יכולת לימוד עצמי בתלמוד. חזון העמדת תלמידי חכמים בבתי-ספר אלה הולך ומתרחק".

	הרב מן-ההר ראה את קיומו של החזון בהשקעה מרבית בלימוד תורה החל מהגיל הרך, תוך הקדשה מינימלית ללימודי חול, עפ"י הדגם של [[תלמוד התורה\|תלמודי התורה]] והישיבות. באופן כזה ניתן להשיג לימוד גמרא בהצלחה גם בגילאים המאכלסים כיום את בתי-הספר. כך לדעתו נוכל להצמיח תלמידי-חכמים שיתרמו מתורתם לכלל ישראל.		הרב מן-ההר ראה את קיומו של החזון בהשקעה מרבית בלימוד תורה החל מהגיל הרך, תוך הקדשה מינימלית ללימודי חול, עפ"י הדגם של [[תלמוד התורה\|תלמודי התורה]] והישיבות. באופן כזה ניתן להשיג לימוד גמרא בהצלחה גם בגילאים המאכלסים כיום את בתי-הספר. כך לדעתו נוכל להצמיח תלמידי-חכמים שיתרמו מתורתם לכלל ישראל.

אריאל ביגל נ"י ב־15:59, 14 במרץ 2012

2012-03-14T15:59:31Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:59, 14 במרץ 2012
שורה 126:		שורה 126:
	[[קטגוריה:אנשי חינוך]]		[[קטגוריה:אנשי חינוך]]
	[[קטגוריה:בוגרי ישיבת טלז]]		[[קטגוריה:בוגרי ישיבת טלז]]
			[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]]