הרב שלמה גורן - היסטוריית גרסאות

141.226.72.179: /* תולדות חייו */תיקנתי מילה אחת

2022-11-14T05:17:39Z

תולדות חייו: תיקנתי מילה אחת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:17, 14 בנובמבר 2022
שורה 18:		שורה 18:
	נולד בכ"א ב[[שבט]] תרע"ח למשפחת גורונצ'יק בעיר זמברוב שבפולין. בשנת תרפ"ה עלה [[ארץ ישראל\|ארצה]] עם משפחתו. בתחילה גרה המשפחה ב[[כפר חסידים]], שהיתה ממייסדיו, ושם למד בבית הספר המקומי.		נולד בכ"א ב[[שבט]] תרע"ח למשפחת גורונצ'יק בעיר זמברוב שבפולין. בשנת תרפ"ה עלה [[ארץ ישראל\|ארצה]] עם משפחתו. בתחילה גרה המשפחה ב[[כפר חסידים]], שהיתה ממייסדיו, ושם למד בבית הספר המקומי.

	בהמשך עברה המשפחה להתגורר ב[[ירושלים]] ושם החל ללמוד בתלמוד תורה של "נטורי קרתא", ומשם עבר לתלמוד' תורה של [[ישיבת עץ חיים]], שם למד אצל [[רבי אריה לוין]]. בגיל 12 עבר ל[[ישיבת חברון]]. בתקופה זו הוכר כעילוי ו[[הרב קוק]] שהתפעל מכשרונו אמר עליו כי הוא עתיד להיות גדול בישראל. תקופה קצרה למד עם אביו ב[[ישיבת תורת חיים]] אצל [[הרב זרח אפשטיין]]. בגיל 17 הוסמך ל[[רב]]נות, ופרסם את ספרו "נזר הקודש" על הלכות פסולי המוקדשים ל[[רמב"ם]]. בגיל 21 הוציא לאור את ספר "שערי טהרה" בו ליקט קטעים משני התלמודים הנוגעים למשניות [[מסכת מקוואות]] וחיברם יחד למעין תלמוד על המסכת. ~~במשת~~ כשלוש עשרה שנה למד [[תלמוד ירושלמי]] בחברותא עם [[הרב איסר זלמן מלצר]]- אותו הוא מחשיב למורו ורבו.		בהמשך עברה המשפחה להתגורר ב[[ירושלים]] ושם החל ללמוד בתלמוד תורה של "נטורי קרתא", ומשם עבר לתלמוד' תורה של [[ישיבת עץ חיים]], שם למד אצל [[רבי אריה לוין]]. בגיל 12 עבר ל[[ישיבת חברון]]. בתקופה זו הוכר כעילוי ו[[הרב קוק]] שהתפעל מכשרונו אמר עליו כי הוא עתיד להיות גדול בישראל. תקופה קצרה למד עם אביו ב[[ישיבת תורת חיים]] אצל [[הרב זרח אפשטיין]]. בגיל 17 הוסמך ל[[רב]]נות, ופרסם את ספרו "נזר הקודש" על הלכות פסולי המוקדשים ל[[רמב"ם]]. בגיל 21 הוציא לאור את ספר "שערי טהרה" בו ליקט קטעים משני התלמודים הנוגעים למשניות [[מסכת מקוואות]] וחיברם יחד למעין תלמוד על המסכת. במשך כשלוש עשרה שנה למד [[תלמוד ירושלמי]] בחברותא עם [[הרב איסר זלמן מלצר]]- אותו הוא מחשיב למורו ורבו.

	נשא לאישה את צפיה, ביתו של [[הרב דוד כהן]], הרב הנזיר, מראשי [[ישיבת מרכז הרב]], ובכך התקרב לחוגי הישיבה. הרב הנזיר אמר על חתנו כי בכיסו האחד מונח ה[[תלמוד בבלי]] ובכיסו האחר – ה[[תלמוד הירושלמי]].		נשא לאישה את צפיה, ביתו של [[הרב דוד כהן]], הרב הנזיר, מראשי [[ישיבת מרכז הרב]], ובכך התקרב לחוגי הישיבה. הרב הנזיר אמר על חתנו כי בכיסו האחד מונח ה[[תלמוד בבלי]] ובכיסו האחר – ה[[תלמוד הירושלמי]].

213.151.55.41: /* תולדות חייו */

2018-12-26T14:42:48Z

תולדות חייו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:42, 26 בדצמבר 2018
שורה 18:		שורה 18:
	נולד בכ"א ב[[שבט]] תרע"ח למשפחת גורונצ'יק בעיר זמברוב שבפולין. בשנת תרפ"ה עלה [[ארץ ישראל\|ארצה]] עם משפחתו. בתחילה גרה המשפחה ב[[כפר חסידים]], שהיתה ממייסדיו, ושם למד בבית הספר המקומי.		נולד בכ"א ב[[שבט]] תרע"ח למשפחת גורונצ'יק בעיר זמברוב שבפולין. בשנת תרפ"ה עלה [[ארץ ישראל\|ארצה]] עם משפחתו. בתחילה גרה המשפחה ב[[כפר חסידים]], שהיתה ממייסדיו, ושם למד בבית הספר המקומי.

	בהמשך עברה המשפחה להתגורר ב[[ירושלים]] ושם החל ללמוד בתלמוד תורה של "נטורי קרתא", ומשם עבר לתלמוד' תורה של [[ישיבת עץ חיים]], שם למד אצל [[רבי אריה לוין]]. בגיל 12 עבר ל[[ישיבת חברון]]. בתקופה זו הוכר כעילוי ו[[הרב קוק]] שהתפעל מכשרונו אמר עליו כי הוא עתיד להיות גדול בישראל. תקופה קצרה למד עם אביו ב[[ישיבת תורת ~~חיםם~~]] אצל [[הרב זרח אפשטיין]]. בגיל 17 הוסמך ל[[רב]]נות, ופרסם את ספרו "נזר הקודש" על הלכות פסולי המוקדשים ל[[רמב"ם]]. בגיל 21 הוציא לאור את ספר "שערי טהרה" בו ליקט קטעים משני התלמודים הנוגעים למשניות [[מסכת מקוואות]] וחיברם יחד למעין תלמוד על המסכת. במשת כשלוש עשרה שנה למד [[תלמוד ירושלמי]] בחברותא עם [[הרב איסר זלמן מלצר]]- אותו הוא מחשיב למורו ורבו.		בהמשך עברה המשפחה להתגורר ב[[ירושלים]] ושם החל ללמוד בתלמוד תורה של "נטורי קרתא", ומשם עבר לתלמוד' תורה של [[ישיבת עץ חיים]], שם למד אצל [[רבי אריה לוין]]. בגיל 12 עבר ל[[ישיבת חברון]]. בתקופה זו הוכר כעילוי ו[[הרב קוק]] שהתפעל מכשרונו אמר עליו כי הוא עתיד להיות גדול בישראל. תקופה קצרה למד עם אביו ב[[ישיבת תורת חיים]] אצל [[הרב זרח אפשטיין]]. בגיל 17 הוסמך ל[[רב]]נות, ופרסם את ספרו "נזר הקודש" על הלכות פסולי המוקדשים ל[[רמב"ם]]. בגיל 21 הוציא לאור את ספר "שערי טהרה" בו ליקט קטעים משני התלמודים הנוגעים למשניות [[מסכת מקוואות]] וחיברם יחד למעין תלמוד על המסכת. במשת כשלוש עשרה שנה למד [[תלמוד ירושלמי]] בחברותא עם [[הרב איסר זלמן מלצר]]- אותו הוא מחשיב למורו ורבו.

	נשא לאישה את צפיה, ביתו של [[הרב דוד כהן]], הרב הנזיר, מראשי [[ישיבת מרכז הרב]], ובכך התקרב לחוגי הישיבה. הרב הנזיר אמר על חתנו כי בכיסו האחד מונח ה[[תלמוד בבלי]] ובכיסו האחר – ה[[תלמוד הירושלמי]].		נשא לאישה את צפיה, ביתו של [[הרב דוד כהן]], הרב הנזיר, מראשי [[ישיבת מרכז הרב]], ובכך התקרב לחוגי הישיבה. הרב הנזיר אמר על חתנו כי בכיסו האחד מונח ה[[תלמוד בבלי]] ובכיסו האחר – ה[[תלמוד הירושלמי]].

ווייצמאן ב־21:31, 24 בדצמבר 2018

2018-12-24T21:31:00Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:31, 24 בדצמבר 2018
שורה 8:		שורה 8:
	\|השתייכות=ציונות דתית		\|השתייכות=ציונות דתית
	\|נושאים בהם עסק=הלכה; צבא; תלמוד ירושלמי; בית המקדש והר הבית		\|נושאים בהם עסק=הלכה; צבא; תלמוד ירושלמי; בית המקדש והר הבית
	\|תפקידים נוספים=הרב הראשי ~~לצה~~"ל; הרב הראשי לתל אביב-יפו; הרב הראשי לישראל		\|תפקידים נוספים=הרב הראשי ל[[צה"ל]]; הרב הראשי לתל אביב-יפו; הרב הראשי לישראל
	\|רבותיו=[[הרב איסר זלמן מלצר]]; [[הרב משה מרכדכי אפשטיין]]; [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]		\|רבותיו=[[הרב איסר זלמן מלצר]]; [[הרב משה מרכדכי אפשטיין]]; [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]
	\|תלמידיו=		\|תלמידיו=
	\|חיבוריו=ראה לקמן		\|חיבוריו=ראה לקמן
	}}		}}
	'''הרב שלמה גורן''' היה הרב הראשי הראשון ל[[צבא ההגנה לישראל]] ו[[הרב הראשי לישראל]] הרביעי.		'''הרב שלמה גורן''' היה הרב הראשי הראשון ל[[צבא ההגנה לישראל]] ו[[הרב הראשי לישראל]] הרביעי.

	==תולדות חייו==		==תולדות חייו==

המבאר ב־15:36, 18 בדצמבר 2013

2013-12-18T15:36:22Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:36, 18 בדצמבר 2013
שורה 48:		שורה 48:
	גם בעִתות סכנה היה מגיע לתת שיעורים ברחבי יש"ע ברכבו הלא ממוגן. היה אומר, כסגולה, את הפסוק "ויסעו, ויהי חתת אלקים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב" {{מקור\|בראשית לה ה\|כן}}. הוא אמר שזו סגולה בדוקה לשמירה במקומות מסוכנים וכך נהג לאומרה כשהשתתף במלחמות.		גם בעִתות סכנה היה מגיע לתת שיעורים ברחבי יש"ע ברכבו הלא ממוגן. היה אומר, כסגולה, את הפסוק "ויסעו, ויהי חתת אלקים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב" {{מקור\|בראשית לה ה\|כן}}. הוא אמר שזו סגולה בדוקה לשמירה במקומות מסוכנים וכך נהג לאומרה כשהשתתף במלחמות.

	התנגד נחרצות להסכמי אוסלו והתבטא כנגדם בתקיפות וחריפות מה שעורר עליו זעמם של אחרים שדרשו להעמידו ל[[דין]] על דבריו<ref>ראה במכתבו של הרב אברהם שפירא כנגד הכוונה להעמידו לדין ב'מורשה' עמ' קכג</ref>. באותה תקופה פרסם את פסקו המפורסם המורה לחייל הנדרש לפנות מחנה צבאי – לסרב לפקודה זו<ref>'[[פניני הלכה]]- העם והארץ', נפסחים, עמ' 264-267</ref>, וכן הוראה להתנגד לפיניו ישובים בכח (כל עוד לא מגיעים למצב של הכאת חייל או שוטר)<ref>'[[פניני הלכה]]- העם והארץ', נספחים, עמ' 262-263</ref>. ~~עם זאת, סבר כי [[רמת הגולן]] איננה חלק מארץ ישראל, וניתן להעבירה לשליטה סורית בהסכם שלום{{דרוש מקור}}.~~		התנגד נחרצות להסכמי אוסלו והתבטא כנגדם בתקיפות וחריפות מה שעורר עליו זעמם של אחרים שדרשו להעמידו ל[[דין]] על דבריו<ref>ראה במכתבו של הרב אברהם שפירא כנגד הכוונה להעמידו לדין ב'מורשה' עמ' קכג</ref>. באותה תקופה פרסם את פסקו המפורסם המורה לחייל הנדרש לפנות מחנה צבאי – לסרב לפקודה זו<ref>'[[פניני הלכה]]- העם והארץ', נפסחים, עמ' 264-267</ref>, וכן הוראה להתנגד לפיניו ישובים בכח (כל עוד לא מגיעים למצב של הכאת חייל או שוטר)<ref>'[[פניני הלכה]]- העם והארץ', נספחים, עמ' 262-263</ref>. נפטר בתל-אביב בליל [[שבת]] [[פרשת חיי שרה]], כ"ד ב[[חשוון]] תשנ"ה. נטמן ב[[הר-הזיתים]], סמוך לקברי חותנו הנזיר, [[הראי"ה קוק]] ובנו [[הרצי"ה]].

	נפטר בתל-אביב בליל [[שבת]] [[פרשת חיי שרה]], כ"ד ב[[חשוון]] תשנ"ה. נטמן ב[[הר-הזיתים]], סמוך לקברי חותנו הנזיר, [[הראי"ה קוק]] ובנו [[הרצי"ה]].

	== מספריו ==		== מספריו ==

המבאר ב־15:34, 18 בדצמבר 2013

2013-12-18T15:34:56Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:34, 18 בדצמבר 2013
שורה 25:		שורה 25:

	בין השנים ת"ש-תש"ד למד באוניברסיטה העברית בירושלים לימודי יוונית, [[פילוסופיה]] ומתטמיקה. את מטרת לימודיו באוניברסיטה הגדיר: "רציתי להכניס את יפייפותו של יפת לאוהלי שם. הקדשתי את זמני ללימודים רק כדי שאוכל להשתמש בלימודים האלה גם בשטח התורה- שהרי גם בתורה יש צורך במתמטיקה ובגיאומטריה, ביוונית ובלטינית. עובדה שה[[סנהדרין]] הגדולה היו צריכים לדעת לדבר בשבעים לשון, וזה לא הגיע להם מן השמים כמו שליוסף בא מלאך ולימד אותו שבעים שפות. הם כנראה היו צריכים ללמוד את השפות ממש. לכן חשבתי שכדאי גם לי ללמוד את השפות"<ref>"בעוז ותעצומות", עמ' 93.</ref>. הוא מספר, שלקח כהשראה לכך את דמותו של [[הרב קוק]]<ref>"בעוז ותעצומות" עמ' 93-94</ref>.		בין השנים ת"ש-תש"ד למד באוניברסיטה העברית בירושלים לימודי יוונית, [[פילוסופיה]] ומתטמיקה. את מטרת לימודיו באוניברסיטה הגדיר: "רציתי להכניס את יפייפותו של יפת לאוהלי שם. הקדשתי את זמני ללימודים רק כדי שאוכל להשתמש בלימודים האלה גם בשטח התורה- שהרי גם בתורה יש צורך במתמטיקה ובגיאומטריה, ביוונית ובלטינית. עובדה שה[[סנהדרין]] הגדולה היו צריכים לדעת לדבר בשבעים לשון, וזה לא הגיע להם מן השמים כמו שליוסף בא מלאך ולימד אותו שבעים שפות. הם כנראה היו צריכים ללמוד את השפות ממש. לכן חשבתי שכדאי גם לי ללמוד את השפות"<ref>"בעוז ותעצומות", עמ' 93.</ref>. הוא מספר, שלקח כהשראה לכך את דמותו של [[הרב קוק]]<ref>"בעוז ותעצומות" עמ' 93-94</ref>.
			הרב גורן ראה חשיבות בהכנה עתידית לכינונה של הסנהדרין, ואף הכין חדר מיוחד לצורך כך בבית המדרש של ישיבת "האידרא" שעמד בראשה. נראה, שאף את שם משפחתו 'גורן' בחר, על פי צורת ישיבת הסנהדרין, שהיתה כגורן עגולה.

	במהלך [[מלחמת השחרור]] נשלח ע"י [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] לבקש מאת רבני שכונת [[מאה שערים]] וסביבתה לסייע בחפירות תעלות, ב[[ליל שבת]], להגנה מפני האויב. הוא הצליח במשימה זו ורובם ככולם של הרבנים השתכנעו שיש בכך [[פיקוח נפש]] ושלחו את תלמידיהם לסייע בחפירות.		במהלך [[מלחמת השחרור]] נשלח ע"י [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] לבקש מאת רבני שכונת [[מאה שערים]] וסביבתה לסייע בחפירות תעלות, ב[[ליל שבת]], להגנה מפני האויב. הוא הצליח במשימה זו ורובם ככולם של הרבנים השתכנעו שיש בכך [[פיקוח נפש]] ושלחו את תלמידיהם לסייע בחפירות.

אריאל ביגל נ"י ב־09:49, 3 בדצמבר 2013

2013-12-03T09:49:18Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:49, 3 בדצמבר 2013
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:ravgoren.jpg~~\|שמאל\|ממוזער~~\|250px\|הרב ~~שלמה~~ גורן במדי צה"ל]]		{{רב
			\|שם=הרב שלמה גורן
			\|תמונה=[[תמונה:ravgoren.jpg\|250px]]
			\|כיתוב=הרב גורן במדי צה"ל
			\|תאריך לידה=כ"א ב[[שבט]] תרע"ח
			\|תאריך פטירה=כ"ד ב[[חשוון]] תשנ"ה
			\|מקום פעילות=ירושלים; תל אביב
			\|השתייכות=ציונות דתית
			\|נושאים בהם עסק=הלכה; צבא; תלמוד ירושלמי; בית המקדש והר הבית
			\|תפקידים נוספים=הרב הראשי לצה"ל; הרב הראשי לתל אביב-יפו; הרב הראשי לישראל
			\|רבותיו=[[הרב איסר זלמן מלצר]]; [[הרב משה מרכדכי אפשטיין]]; [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]
			\|תלמידיו=
			\|חיבוריו=ראה לקמן
			}}
	'''הרב שלמה גורן''' היה הרב הראשי הראשון ל[[צבא ההגנה לישראל]] ו[[הרב הראשי לישראל]] הרביעי.		'''הרב שלמה גורן''' היה הרב הראשי הראשון ל[[צבא ההגנה לישראל]] ו[[הרב הראשי לישראל]] הרביעי.

שורה 39:		שורה 52:

	== מספריו ==		== מספריו ==
	*'''[http://www.hebrewbooks.org/40626 נזר הקדש]'''- חידושים על [[הרמב"ם]] הלכות פסולי המוקדשין, ירושלים תרצ"ה		* '''[http://www.hebrewbooks.org/40626 נזר הקדש]'''- חידושים על [[הרמב"ם]] הלכות פסולי המוקדשין, ירושלים תרצ"ה
			* '''שערי טהרה'''- תלמוד על מסכת מקוואות מלוקט מתלמוד בבלי ירושלמי והסיפרות התנאית, ירושלים ת"ש
	*'''שערי טהרה'''- תלמוד על מסכת מקוואות מלוקט מתלמוד בבלי ירושלמי והסיפרות התנאית, ירושלים ת"ש		* '''ה[[ירושלמי]] ו[[הגר"א]]'''
			* '''משיב מלחמה''' [[שאלות ותשובות]] בענייני צבא, מלחמה וביטחון, ארבעה חלקים
	*'''ה[[ירושלמי]] ו[[הגר"א]]'''		* '''קובץ פסקי הלכות צבא''', בהוצאת הרבנות הצבאית, תשי"ט

	*'''משיב מלחמה''' [[שאלות ותשובות]] בענייני צבא, מלחמה וביטחון, ארבעה חלקים

	*'''קובץ פסקי הלכות צבא''', בהוצאת הרבנות הצבאית, תשי"ט

	* '''[http://www.hebrewbooks.org/40569 הירושלמי המפורש]''' - פירוש לירושלמי מסכת ברכות, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תשכ"א		* '''[http://www.hebrewbooks.org/40569 הירושלמי המפורש]''' - פירוש לירושלמי מסכת ברכות, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תשכ"א
			* '''תורת המועדים'''- מחקרים ומאמרים על מועדי ישראל לאור ההלכה, הוצאת א' ציוני, תשכ"ד
	*'''תורת המועדים'''- מחקרים ומאמרים על מועדי ישראל לאור ההלכה, הוצאת א' ציוני, תשכ"ד		* '''פסק הדין בעניין האח והאחות''', בהוצאת הרבנות הראשית לישראל, תשל"ג
			* '''תורת השבת והמועד''', בעריכת שלמה שמידט, בהוצאת ההסתדרות הציונית, תשמ"ב
	*'''פסק הדין בעניין האח והאחות''', בהוצאת הרבנות הראשית לישראל, תשל"ג		* '''תורת המקרא'''- דרשות על פרשת השבוע, בעריכת [[הרב מיכה הלוי]], הוצאת האידרא רבה, תשנ"ו.
			* '''תורת המדינה'''- אוסף מאמרים וחקרי הלכה בענייני תורה ומדינה.
	*'''תורת השבת והמועד''', בעריכת שלמה שמידט, בהוצאת ההסתדרות הציונית, תשמ"ב		* '''משנת המדינה'''- מחקרים הלכתיים היסטוריים בנושאים העומדים ברומה של מדינת ישראל מאז תקומתה, בעריכת ישראל תמרי, הוצאת האידרא רבה, תשנ"ו
			* '''תורת הפילוסופיה'''- לקט הרצאות בפילוסופיה יהודית, בהוצאת האידרא רבה, תשנ"ח
	*'''תורת המקרא'''- דרשות על פרשת השבוע, בעריכת [[הרב מיכה הלוי]], הוצאת האידרא רבה, תשנ"ו.		* '''תורת הרפואה''' מחקרים הלכתיים בנושאי רפואה, בעריכת ישראל תמרי, הוצאת האידרא רבה, תשס"א
			* '''תרומת הגורן'''- שאלות ותשובות (שני כרכים)
	*'''משנת המדינה'''- מחקרים הלכתיים היסטוריים בנושאים העומדים ברומה של מדינת ישראל מאז תקומתה, בעריכת ישראל תמרי, הוצאת האידרא רבה, תשנ"ו		* עשר תשובות בענייני ארץ ישראל הודפסו כנספח לספר "[[פניני הלכה]]- העם והארץ" מאת תלמידו [[הרב אליעזר מלמד]].
			* פסק הדין בענין עגונות הצוללת 'דקר' יצא לאור בתוספת מבוא והערות.
	*'''תורת הפילוסופיה'''- לקט הרצאות בפילוסופיה יהודית, בהוצאת האידרא רבה, תשנ"ח		* '''בעז ותעצומות'''- אוטוביוגרפיה. ספר זה מורכב מקטעים שכתב והקליט, ונערך על ידי אבי רט.

	*'''תורת הרפואה''' מחקרים הלכתיים בנושאי רפואה, בעריכת ישראל תמרי, הוצאת האידרא רבה, תשס"א

	*'''תרומת הגורן'''- שאלות ותשובות [[~~אורח חיים~~]] א', ~~תשס"ה~~

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	* '''בעז ובתעצומות'''- אוטוביוגרפיה, בעריכת אבי רט.		* '''בעז ובתעצומות'''- אוטוביוגרפיה, בעריכת אבי רט.
	*[[הרב אליעזר מלמד]], '''רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת''', בהוצאת מכון הר ברכה תש"ע.		* [[הרב אליעזר מלמד]], '''רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת''', בהוצאת מכון הר ברכה תש"ע.
	*ד"ר ~~יצק~~ אלפסי, '''דורשי ציון בפועל''' הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 438.		* הרב ד"ר יצחק אלפסי, '''דורשי ציון בפועל''' הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 438.

	== קישורים חיצוניים ==		== קישורים חיצוניים ==
שורה 80:		שורה 83:
	*[http://www.rabanut-tlv.co.il/show_item.asp?levelId=60100 על הרב גורן באתר הרבנות הראשית לתל אביב יפו]		*[http://www.rabanut-tlv.co.il/show_item.asp?levelId=60100 על הרב גורן באתר הרבנות הראשית לתל אביב יפו]
	* {{רמבי"ש\|460}}		* {{רמבי"ש\|460}}


	{{סדרה\|הקודם= [[הרב איסר יהודה אונטרמן]]\|הבא=[[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]]\|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל\|הרב הראשי האשכנזי]]}}		{{סדרה\|הקודם= [[הרב איסר יהודה אונטרמן]]\|הבא=[[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]]\|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל\|הרב הראשי האשכנזי]]}}
	{{סדרה\|הקודם=[[הרב איסר יהודה אונטרמן]]\|הבא=[[הרב יצחק ידידיה פרנקל]]\|רשימה=רבנים ראשיים אשכנזיים ל[[תל אביב]]}}		{{סדרה\|הקודם=[[הרב איסר יהודה אונטרמן]]\|הבא=[[הרב יצחק ידידיה פרנקל]]\|רשימה=רבנים ראשיים אשכנזיים ל[[תל אביב]]}}
	{{סדרה\|הקודם= - \|הבא=[[הרב מדרכי פירון]]\|רשימה=הרב הראשי לצה"ל}}		{{סדרה\|הקודם= - \|הבא=[[הרב מדרכי פירון]]\|רשימה=הרב הראשי לצה"ל}}



	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	{{מיון רגיל:גורן שלמה}}		{{מיון רגיל:גורן שלמה}}


	[[קטגוריה:רבנים בימינו]]		[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
	[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]]		[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]]
שורה 100:		שורה 97:
	[[קטגוריה:פוסקים]]		[[קטגוריה:פוסקים]]
	[[קטגוריה:בוגרי ישיבת עץ חיים]]		[[קטגוריה:בוגרי ישיבת עץ חיים]]
			[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון]]
	[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]]		[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]]

אריאל ביגל נ"י: /* תולדות חייו */

2013-12-03T09:39:45Z

תולדות חייו

213.151.49.163: הרחבה

2013-05-21T08:32:50Z

הרחבה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:32, 21 במאי 2013
שורה 28:		שורה 28:
	בשנת תשכ"ח נבחר לרבה הראשי של [[תל-אביב]] אך החל בתפקידו זה רק לאחר פרישתו מצה"ל, בשנת תש"ל. כרב היה עליו לערוך חופות והוא סרב לקבל תשלום עבורם, מכיוון שסבר שזהו חלק מעבודת הרבנות ואין לקבל עליה תשלום נוסף.		בשנת תשכ"ח נבחר לרבה הראשי של [[תל-אביב]] אך החל בתפקידו זה רק לאחר פרישתו מצה"ל, בשנת תש"ל. כרב היה עליו לערוך חופות והוא סרב לקבל תשלום עבורם, מכיוון שסבר שזהו חלק מעבודת הרבנות ואין לקבל עליה תשלום נוסף.

	בשנת תשל"ב נבחר לרבה הראשי האשכנזי של [[מדינת ישראל]] יחד עם עמיתו [[הרב עובדיה יוסף]]. הייתה זו הפעם הראשונה בה נערכו בחירות ל[[הרבנות הראשית לישראל\|רבנות הראשית]]. עם היבחרו לרב ראשי פרסם את פסקו המתיר את 'האח והאחות' למשפחת לנגר, שנחשבו עד עתה ממזרים<ref>על פי פסקו של הרב הראשי הקודם, [[הרב איסר יהודה אונטרמן]].</ref> לבוא בקהל. כיהן בתפקיד עד שנת תשמ"ג. מחליפו כ[[רב ראשי]] – [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]]. לאחר פרישתו הקים סמוך לכותל המערבי את ישיבת 'האידרא רבא' ועמד בראשה.		בשנת תשל"ב נבחר לרבה הראשי האשכנזי של [[מדינת ישראל]] יחד עם עמיתו [[הרב עובדיה יוסף]]. הייתה זו הפעם הראשונה בה נערכו בחירות ל[[הרבנות הראשית לישראל\|רבנות הראשית]]. עם היבחרו לרב ראשי פרסם את פסקו המתיר את 'האח והאחות' למשפחת לנגר, שנחשבו עד עתה ממזרים<ref>על פי פסקו של הרב הראשי הקודם, [[הרב איסר יהודה אונטרמן]].</ref> לבוא בקהל. כיהן בתפקיד עד שנת תשמ"ג. מחליפו כ[[רב ראשי]] – [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]]. לאחר פרישתו הקים סמוך לכותל המערבי את ישיבת 'האידרא רבא' ועמד בראשה. כיהן כנשיא ישיבת הר ברכה בשתי שנותיו האחרונות, ובתקופה זו היה נוסע להעביר בה שיעור מדי שבוע.

	גם בעִתות סכנה היה מגיע לתת שיעורים ברחבי יש"ע ברכבו הלא ממוגן. היה אומר, כסגולה, את הפסוק "ויסעו, ויהי חיתת אלקים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב" {{מקור\|בראשית לה, ה\|כן}}. הוא אמר שזו סגולה בדוקה לשמירה במקומות מסוכנים וכך נהג לאומרה כשהשתתף במלחמות.		גם בעִתות סכנה היה מגיע לתת שיעורים ברחבי יש"ע ברכבו הלא ממוגן. היה אומר, כסגולה, את הפסוק "ויסעו, ויהי חיתת אלקים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב" {{מקור\|בראשית לה, ה\|כן}}. הוא אמר שזו סגולה בדוקה לשמירה במקומות מסוכנים וכך נהג לאומרה כשהשתתף במלחמות.

אריאל ביגל נ"י: /* לקריאה נוספת */

2013-03-16T23:42:56Z

לקריאה נוספת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:42, 16 במרץ 2013
שורה 66:		שורה 66:

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
			* '''בעז ובתעצומות'''- אוטוביוגרפיה, בעריכת אבי רט.
	*[[הרב אליעזר מלמד]], '''רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת''', בהוצאת מכון הר ברכה תש"ע.		*[[הרב אליעזר מלמד]], '''רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת''', בהוצאת מכון הר ברכה תש"ע.
	*ד"ר יצק אלפסי, '''דורשי ציון בפועל''' הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 438.		*ד"ר יצק אלפסי, '''דורשי ציון בפועל''' הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 438.

	== קישורים חיצוניים ==		== קישורים חיצוניים ==

למאי נ"מ?: /* כרב ראשי לתל אביב ולישראל ופטירתו */

2012-10-24T22:07:15Z

כרב ראשי לתל אביב ולישראל ופטירתו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:07, 24 באוקטובר 2012
שורה 25:		שורה 25:
	בשנת תש"ל השתחרר מצה"ל המחליפו בתפקיד – [[הרב מרדכי פירון]].		בשנת תש"ל השתחרר מצה"ל המחליפו בתפקיד – [[הרב מרדכי פירון]].
	===כרב ראשי לתל אביב ולישראל ופטירתו===		===כרב ראשי לתל אביב ולישראל ופטירתו===

	בשנת תשכ"ח נבחר לרבה הראשי של [[תל-אביב]] אך החל בתפקידו זה רק לאחר פרישתו מצה"ל, בשנת תש"ל. כרב היה עליו לערוך חופות והוא סרב לקבל תשלום עבורם, מכיוון שסבר שזהו חלק מעבודת הרבנות ואין לקבל עליה תשלום נוסף.		בשנת תשכ"ח נבחר לרבה הראשי של [[תל-אביב]] אך החל בתפקידו זה רק לאחר פרישתו מצה"ל, בשנת תש"ל. כרב היה עליו לערוך חופות והוא סרב לקבל תשלום עבורם, מכיוון שסבר שזהו חלק מעבודת הרבנות ואין לקבל עליה תשלום נוסף.

	בשנת תשל"ב נבחר לרבה הראשי האשכנזי של [[מדינת ישראל]] יחד עם עמיתו [[הרב עובדיה יוסף]]. הייתה זו הפעם הראשונה בה נערכו בחירות ל[[הרבנות הראשית לישראל\|רבנות הראשית]]. עם ~~הבחרו~~ לרב ראשי פרסם את פסקו המתיר את 'האח והאחות' למשפחת לנגר, שנחשבו עד עתה ממזרים<ref>על פי פסקו של הרב הראשי הקודם, [[הרב איסר יהודה אונטרמן]].</ref> לבוא בקהל. כיהן בתפקיד עד שנת תשמ"ג. מחליפו כ[[רב ראשי]] – [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]]. לאחר פרישתו הקים סמוך לכותל המערבי את ישיבת 'האידרא רבא' ועמד בראשה.		בשנת תשל"ב נבחר לרבה הראשי האשכנזי של [[מדינת ישראל]] יחד עם עמיתו [[הרב עובדיה יוסף]]. הייתה זו הפעם הראשונה בה נערכו בחירות ל[[הרבנות הראשית לישראל\|רבנות הראשית]]. עם היבחרו לרב ראשי פרסם את פסקו המתיר את 'האח והאחות' למשפחת לנגר, שנחשבו עד עתה ממזרים<ref>על פי פסקו של הרב הראשי הקודם, [[הרב איסר יהודה אונטרמן]].</ref> לבוא בקהל. כיהן בתפקיד עד שנת תשמ"ג. מחליפו כ[[רב ראשי]] – [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]]. לאחר פרישתו הקים סמוך לכותל המערבי את ישיבת 'האידרא רבא' ועמד בראשה.
	גם ~~בעיתות~~ סכנה היה מגיע לתת שיעורים ברחבי יש"ע ברכבו הלא ממוגן. היה אומר, כסגולה, את הפסוק "ויסעו, ויהי חיתת אלקים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב" {{מקור\|בראשית לה ה\|כן}}. הוא אמר שזו סגולה בדוקה לשמירה במקומות מסוכנים וכך נהג לאומרה כשהשתתף במלחמות.
			גם בעִתות סכנה היה מגיע לתת שיעורים ברחבי יש"ע ברכבו הלא ממוגן. היה אומר, כסגולה, את הפסוק "ויסעו, ויהי חיתת אלקים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב" {{מקור\|בראשית לה, ה\|כן}}. הוא אמר שזו סגולה בדוקה לשמירה במקומות מסוכנים וכך נהג לאומרה כשהשתתף במלחמות.

	התנגד נחרצות להסכמי אוסלו והתבטא כנגדם בתקיפות וחריפות מה שעורר עליו זעמם של אחרים שדרשו להעמידו ל[[דין]] על דבריו. באותה תקופה פרסם את פסקו המפורסם המורה לחייל הנדרש לפנות מחנה צבאי – לסרב לפקודה זו.		התנגד נחרצות להסכמי אוסלו והתבטא כנגדם בתקיפות וחריפות מה שעורר עליו זעמם של אחרים שדרשו להעמידו ל[[דין]] על דבריו. באותה תקופה פרסם את פסקו המפורסם המורה לחייל הנדרש לפנות מחנה צבאי – לסרב לפקודה זו.

	נפטר בתל-אביב בליל [[שבת]] [[פרשת חיי שרה]], כ"ד ב[[חשוון]] תשנ"ה. נטמן ב[[הר-הזיתים]], ~~על יד~~ חותנו הנזיר ו[[הרצי"ה]].		נפטר בתל-אביב בליל [[שבת]] [[פרשת חיי שרה]], כ"ד ב[[חשוון]] תשנ"ה. נטמן ב[[הר-הזיתים]], סמוך לקברי חותנו הנזיר, [[הראי"ה קוק]] ובנו [[הרצי"ה]].

	== מספריו ==		== מספריו ==

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:39, 3 בדצמבר 2013
שורה 5:		שורה 5:
	נולד בכ"א ב[[שבט]] תרע"ח למשפחת גורונצ'יק בעיר זמברוב שבפולין. בשנת תרפ"ה עלה [[ארץ ישראל\|ארצה]] עם משפחתו. בתחילה גרה המשפחה ב[[כפר חסידים]], שהיתה ממייסדיו, ושם למד בבית הספר המקומי.		נולד בכ"א ב[[שבט]] תרע"ח למשפחת גורונצ'יק בעיר זמברוב שבפולין. בשנת תרפ"ה עלה [[ארץ ישראל\|ארצה]] עם משפחתו. בתחילה גרה המשפחה ב[[כפר חסידים]], שהיתה ממייסדיו, ושם למד בבית הספר המקומי.

	בהמשך עברה המשפחה להתגורר ב[[ירושלים]] ושם החל ללמוד ב[[~~תלמוד תורה~~ עץ חיים]] ~~המפורסם~~. בגיל 12 עבר ל[[ישיבת חברון]]. בתקופה זו הוכר כעילוי ו[[הרב קוק]] שהתפעל מכשרונו אמר עליו כי הוא עתיד להיות גדול בישראל. בגיל 17 הוסמך ל[[רב]]נות, ופרסם את ספרו "נזר הקודש" על הלכות פסולי המוקדשים ל[[רמב"ם]]. בגיל 21 הוציא לאור את ספר "שערי טהרה" בו ליקט קטעים משני התלמודים הנוגעים למשניות [[מסכת מקוואות]] וחיברם יחד למעין תלמוד על המסכת.		בהמשך עברה המשפחה להתגורר ב[[ירושלים]] ושם החל ללמוד בתלמוד תורה של "נטורי קרתא", ומשם עבר לתלמוד' תורה של [[ישיבת עץ חיים]], שם למד אצל [[רבי אריה לוין]]. בגיל 12 עבר ל[[ישיבת חברון]]. בתקופה זו הוכר כעילוי ו[[הרב קוק]] שהתפעל מכשרונו אמר עליו כי הוא עתיד להיות גדול בישראל. תקופה קצרה למד עם אביו ב[[ישיבת תורת חיםם]] אצל [[הרב זרח אפשטיין]]. בגיל 17 הוסמך ל[[רב]]נות, ופרסם את ספרו "נזר הקודש" על הלכות פסולי המוקדשים ל[[רמב"ם]]. בגיל 21 הוציא לאור את ספר "שערי טהרה" בו ליקט קטעים משני התלמודים הנוגעים למשניות [[מסכת מקוואות]] וחיברם יחד למעין תלמוד על המסכת. במשת כשלוש עשרה שנה למד [[תלמוד ירושלמי]] בחברותא עם [[הרב איסר זלמן מלצר]]- אותו הוא מחשיב למורו ורבו.

	נשא לאישה את צפיה, ביתו של [[הרב דוד כהן]], הרב הנזיר, מראשי [[ישיבת מרכז הרב]], ובכך התקרב לחוגי הישיבה. הרב הנזיר אמר על חתנו כי בכיסו האחד מונח ה[[תלמוד בבלי]] ובכיסו האחר – ה[[תלמוד הירושלמי]].		נשא לאישה את צפיה, ביתו של [[הרב דוד כהן]], הרב הנזיר, מראשי [[ישיבת מרכז הרב]], ובכך התקרב לחוגי הישיבה. הרב הנזיר אמר על חתנו כי בכיסו האחד מונח ה[[תלמוד בבלי]] ובכיסו האחר – ה[[תלמוד הירושלמי]].

	עם פרוץ המרד הערבי הגדול, בשנת תרצ"ו, הצטרף לשורות [[ההגנה]] ונלחם באזור ירושלים. מונה לרב ~~צבאי ועבר אימוני צניחה. לאחר מכן עלה לדרגת תת אלוף~~.		עם פרוץ המרד הערבי הגדול, בשנת תרצ"ו, הצטרף לשורות [[ההגנה]] ונלחם באזור ירושלים. עוד לפני קום המדינה הוא מונה על ידי ראשי הרבנים לרב הראשי של הצבא.

	בין השנים ת"ש-תש"ד למד באוניברסיטה העברית בירושלים.		בין השנים ת"ש-תש"ד למד באוניברסיטה העברית בירושלים לימודי יוונית, [[פילוסופיה]] ומתטמיקה. את מטרת לימודיו באוניברסיטה הגדיר: "רציתי להכניס את יפייפותו של יפת לאוהלי שם. הקדשתי את זמני ללימודים רק כדי שאוכל להשתמש בלימודים האלה גם בשטח התורה- שהרי גם בתורה יש צורך במתמטיקה ובגיאומטריה, ביוונית ובלטינית. עובדה שה[[סנהדרין]] הגדולה היו צריכים לדעת לדבר בשבעים לשון, וזה לא הגיע להם מן השמים כמו שליוסף בא מלאך ולימד אותו שבעים שפות. הם כנראה היו צריכים ללמוד את השפות ממש. לכן חשבתי שכדאי גם לי ללמוד את השפות"<ref>"בעוז ותעצומות", עמ' 93.</ref>. הוא מספר, שלקח כהשראה לכך את דמותו של [[הרב קוק]]<ref>"בעוז ותעצומות" עמ' 93-94</ref>.

	במהלך [[מלחמת השחרור]] נשלח ע"י [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] לבקש מאת רבני שכונת [[מאה שערים]] וסביבתה לסייע בחפירות תעלות, ב[[ליל שבת]], להגנה מפני האויב. הוא הצליח במשימה זו ורובם ככולם של הרבנים השתכנעו שיש בכך [[פיקוח נפש]] ושלחו את תלמידיהם לסייע בחפירות.		במהלך [[מלחמת השחרור]] נשלח ע"י [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] לבקש מאת רבני שכונת [[מאה שערים]] וסביבתה לסייע בחפירות תעלות, ב[[ליל שבת]], להגנה מפני האויב. הוא הצליח במשימה זו ורובם ככולם של הרבנים השתכנעו שיש בכך [[פיקוח נפש]] ושלחו את תלמידיהם לסייע בחפירות.
	===פועלו כרב צבאי ראשי===		===פועלו כרב צבאי ראשי===
	עם קום [[מדינת ישראל]] ~~והקמתו~~ של [[צבא ההגנה ~~לישראל]]~~, ~~הקים~~ את הרבנות הצבאית ועמד בראשה בדרגת אלוף. במסגרת תפקידו ערך את [[סידור]] צה"ל וקבע בו נוסח אחיד לכלל עדות. היה מגיע עד לקווי האש על-מנת לספק שירותי דת לחיילים ועל כך זכה להערצה גדולה מצדם. הוא גם חידש מנהגים, קבע תקנות והורה פסקי הלכה לחיילים, שעוררו עליו לעיתים את זעמם של אחרים, אך הוא לא נרתע ועמד על שלו באומץ ובתקיפות. עסק גם באיסוף גופות של חיילים והבאתם לקבר ישראל, במסגרת מאמציו אלו השיב לישראל מירדן את גופות לוחמי [[גוש עציון]] ושיירת הל"ה. כרב צבאי ראשי, עמד על כך שאין לתת פקודות הנוגדות את ההלכה, וכשמתקבלת פקודה כזו על החייל לסרב לה. עם זאת דרש להעניש את הקצינים הפוגעים במצוות, לעיתים אף דרש לסלקם מהצבא לאלתר – ~~ודרישתו~~ נתמלאה.		עם פרוץ מלחמת העצמאות, עוד לפני קום [[מדינת ישראל]] התמנה בעל כרחו על ידי [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ובתמיכתם של [[הרב יהודה לייב הכהן מימון]] ודוד בן גוריון, להיות רב הצבא. הוא דאג ללוחמים בירושלים למזון כשר לפסח, לעריכת ליל סדר, להכשרת מטבחים ולשמירת השבת. המצב הקשה ששרר בירושלים בעת המלחמה והמצור הכריח אותו לחדש פסקי הלכה שהיו שמורים ל"שעת הדחק", ולהסתמך על דעות יחדניות בקרב הפוסקים<ref>למשל: בענין ייצור כלי נשק בשבת ("בעז ותעצומות" עמ' 129-132) או סיפוק מזון טרף לפצועי המלחמה ("בעז ותעצומות" עמ' 127-129) ועוד.</ref>. עם כינונו של צבא ההגנה ישראל, ייסד בתוכו את הרבנות הצבאית, ועמד בראשה בדרגת אלוף. במסגרת תפקידו ערך את [[סידור]] צה"ל וקבע בו נוסח אחיד לכלל עדות. היה מגיע עד לקווי האש על-מנת לספק שירותי דת לחיילים ועל כך זכה להערצה גדולה מצדם. הוא גם חידש מנהגים, קבע תקנות והורה פסקי הלכה לחיילים, שעוררו עליו לעיתים את זעמם של אחרים, אך הוא לא נרתע ועמד על שלו באומץ ובתקיפות. עסק גם באיסוף גופות של חיילים והבאתם לקבר ישראל. במסגרת מאמציו אלו השיב לישראל מירדן את גופות לוחמי [[גוש עציון]] ושיירת הל"ה. כרב צבאי ראשי, עמד על כך שאין לתת פקודות הנוגדות את ההלכה, וכשמתקבלת פקודה כזו על החייל לסרב לה. עם זאת דרש להעניש את הקצינים הפוגעים במצוות, לעיתים אף דרש לסלקם מהצבא לאלתר – ופעמים רבות דרישתו נתמלאה.

	בשנת תשכ"א קיבל הרב את פרס ישראל ליהדות על מפעלו בחקר התלמוד הירושלמי.		בשנת תשכ"א קיבל הרב את פרס ישראל ליהדות על מפעלו בחקר התלמוד הירושלמי.

	בשנת תשכ"ז, בזמן [[מלחמת ששת הימים]]~~, נמנה של משחררי [[חברון]]. כמו כן,~~ היה מן הראשונים שהגיעו ל[[הר הבית]] מיד עם שחרורו בכ"ח ב[[אייר]]. הוא נשא עמו [[ספר תורה]], ברך [[שהחיינו]] ותקע ב[[שופר]]. באותו המעמד נשא דברים נרגשים אל החיילים: "מדבר אנכי אליכם מרחבת [[הכותל המערבי]], שריד בית מקדשנו. זה היום קיווינו לו, נגילה ונשמחה בישועתו. חזון כל הדורות התגשם לעינינו. עיר האלוהים, מקום המקדש, הר הבית והכותל המערבי, סמלי הגאולה המשיחית של העם נגאלו היום על-ידכם, גבורי צבא הגנה לישראל". מיד לאחר השחרור יסד בית כנסת על הר הבית, והחל במחקר מקיף אודות מיקומם של [[בית המקדש]] והעזרה, על מנת לקבוע להיכן מותר ולהיכן אסור לעלות בטומאה.		בשנת תשכ"ז, בזמן [[מלחמת ששת הימים]] היה מן הראשונים שהגיעו ל[[הר הבית]] מיד עם שחרורו בכ"ח ב[[אייר]]. הוא נשא עמו [[ספר תורה]], ברך [[שהחיינו]] וברכת "מנחם ציון ובונה ירושלים" ותקע ב[[שופר]]. באותו המעמד נשא דברים נרגשים אל החיילים: "מדבר אנכי אליכם מרחבת [[הכותל המערבי]], שריד בית מקדשנו. זה היום קיווינו לו, נגילה ונשמחה בישועתו. חזון כל הדורות התגשם לעינינו. עיר האלוהים, מקום המקדש, הר הבית והכותל המערבי, סמלי הגאולה המשיחית של העם נגאלו היום על-ידכם, גבורי צבא הגנה לישראל". מיד לאחר השחרור יסד בית כנסת על הר הבית, והחל במחקר מקיף אודות מיקומם של [[בית המקדש]] והעזרה, על מנת לקבוע להיכן מותר ולהיכן אסור לעלות בטומאה. כמו כן היה שותף בשחרור [[חברון]] ו[[סיני]]. לאחר שחרור המקום המיוחס להר סיני, עלה להר עם ספר תורה ותקע בשופר.

	התיר את [[עגונה\|עגונות]] חללי מלחמת השחרור, לוחמי צוללת דקר, משחתת אילת ואניית "צים מצדה".		התיר את [[עגונה\|עגונות]] חללי מלחמת השחרור, לוחמי צוללת דקר, משחתת אילת ואניית "צים מצדה".

	בשנת תש"ל השתחרר מצה"ל ~~המחליפו בתפקיד –~~ [[הרב מרדכי פירון]].		בשנת תש"ל השתחרר מצה"ל ותחתיו התמנה [[הרב מרדכי פירון]].
	===כרב ראשי ~~לתל אביב ולישראל ופטירתו~~===		===כרב בתל אביב וכרב ראשי===

	בשנת תשכ"ח נבחר לרבה הראשי של [[תל-אביב]] אך החל בתפקידו זה רק לאחר פרישתו מצה"ל, בשנת תש"ל. כרב היה עליו לערוך חופות והוא סרב לקבל תשלום ~~עבורם~~, מכיוון שסבר שזהו חלק מעבודת הרבנות ואין לקבל עליה תשלום נוסף.		בשנת תשכ"ח נבחר לרבה הראשי של [[תל-אביב]] אך החל בתפקידו זה רק לאחר פרישתו מצה"ל, בשנת תש"ל. כרב היה עליו לערוך חופות והוא סרב לקבל תשלום עבורן, מכיוון שסבר שזהו חלק מעבודת הרבנות ואין לקבל עליה תשלום נוסף.

	בשנת תשל"ב נבחר לרבה הראשי האשכנזי של [[מדינת ישראל]] יחד עם עמיתו [[הרב עובדיה יוסף]]. הייתה זו הפעם הראשונה בה נערכו בחירות ל[[הרבנות הראשית לישראל\|רבנות הראשית]]. עם היבחרו לרב ראשי פרסם את פסקו המתיר את 'האח והאחות' למשפחת לנגר, שנחשבו עד עתה ~~ממזרים~~<ref>על פי פסקו של הרב הראשי הקודם, [[הרב איסר יהודה אונטרמן]].</ref> לבוא בקהל. כיהן ~~בתפקיד~~ עד שנת תשמ"ג. מחליפו כ[[רב ראשי]] – [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]]. לאחר פרישתו הקים סמוך לכותל המערבי את ישיבת 'האידרא רבא' ועמד בראשה. כיהן כנשיא ישיבת הר ברכה בשתי שנותיו האחרונות, ובתקופה זו היה נוסע להעביר בה שיעור מדי שבוע.		בשנת תשל"ב נבחר לרבה הראשי האשכנזי של [[מדינת ישראל]] יחד עם עמיתו [[הרב עובדיה יוסף]]. הייתה זו הפעם הראשונה בה נערכו בחירות ל[[הרבנות הראשית לישראל\|רבנות הראשית]]. עם היבחרו לרב ראשי פרסם את פסקו המתיר את 'האח והאחות' למשפחת לנגר, שנחשבו עד עתה ל[[ממזר]]ים<ref>על פי פסקו של הרב הראשי הקודם, [[הרב איסר יהודה אונטרמן]] ועוד.</ref> לבוא בקהל. פסק זה עורר פולמוס גדול ביותר, והרב גורן ספג ביקורת קשה ביותר, אך לא חזר בו מפסקו. בתפקיד זה כיהן עד שנת תשמ"ג. מחליפו כ[[רב ראשי]] – [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]].
			===אחרית ימיו===
			לאחר פרישתו הקים סמוך לכותל המערבי את ישיבת 'האידרא רבא' ועמד בראשה. כיהן כנשיא [[ישיבת הר ברכה]] בשתי שנותיו האחרונות, ובתקופה זו היה נוסע להעביר בה שיעור מדי שבוע.

	גם בעִתות סכנה היה מגיע לתת שיעורים ברחבי יש"ע ברכבו הלא ממוגן. היה אומר, כסגולה, את הפסוק "ויסעו, ויהי ~~חיתת~~ אלקים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב" {{מקור\|בראשית לה, ה\|כן}}. הוא אמר שזו סגולה בדוקה לשמירה במקומות מסוכנים וכך נהג לאומרה כשהשתתף במלחמות.		גם בעִתות סכנה היה מגיע לתת שיעורים ברחבי יש"ע ברכבו הלא ממוגן. היה אומר, כסגולה, את הפסוק "ויסעו, ויהי חתת אלקים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב" {{מקור\|בראשית לה ה\|כן}}. הוא אמר שזו סגולה בדוקה לשמירה במקומות מסוכנים וכך נהג לאומרה כשהשתתף במלחמות.

	התנגד נחרצות להסכמי אוסלו והתבטא כנגדם בתקיפות וחריפות מה שעורר עליו זעמם של אחרים שדרשו להעמידו ל[[דין]] על דבריו. באותה תקופה פרסם את פסקו המפורסם המורה לחייל הנדרש לפנות מחנה צבאי – לסרב לפקודה זו.		התנגד נחרצות להסכמי אוסלו והתבטא כנגדם בתקיפות וחריפות מה שעורר עליו זעמם של אחרים שדרשו להעמידו ל[[דין]] על דבריו<ref>ראה במכתבו של הרב אברהם שפירא כנגד הכוונה להעמידו לדין ב'מורשה' עמ' קכג</ref>. באותה תקופה פרסם את פסקו המפורסם המורה לחייל הנדרש לפנות מחנה צבאי – לסרב לפקודה זו<ref>'[[פניני הלכה]]- העם והארץ', נפסחים, עמ' 264-267</ref>, וכן הוראה להתנגד לפיניו ישובים בכח (כל עוד לא מגיעים למצב של הכאת חייל או שוטר)<ref>'[[פניני הלכה]]- העם והארץ', נספחים, עמ' 262-263</ref>. עם זאת, סבר כי [[רמת הגולן]] איננה חלק מארץ ישראל, וניתן להעבירה לשליטה סורית בהסכם שלום{{דרוש מקור}}.

	נפטר בתל-אביב בליל [[שבת]] [[פרשת חיי שרה]], כ"ד ב[[חשוון]] תשנ"ה. נטמן ב[[הר-הזיתים]], סמוך לקברי חותנו הנזיר, [[הראי"ה קוק]] ובנו [[הרצי"ה]].		נפטר בתל-אביב בליל [[שבת]] [[פרשת חיי שרה]], כ"ד ב[[חשוון]] תשנ"ה. נטמן ב[[הר-הזיתים]], סמוך לקברי חותנו הנזיר, [[הראי"ה קוק]] ובנו [[הרצי"ה]].