הרב שלום משאש - היסטוריית גרסאות

אריאל ביגל נ"י: הפעיל הגנה על הרב שלום משאש: השחתה רבה (‏[edit=autoconfirmed] (בלתי מוגבלת בזמן) ‏[move=autoconfirmed] (בלתי מוגבלת בזמן))

2014-10-21T17:45:11Z

הפעיל הגנה על הרב שלום משאש: השחתה רבה (‏[edit=autoconfirmed] (בלתי מוגבלת בזמן) ‏[move=autoconfirmed] (בלתי מוגבלת בזמן))

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:45, 21 באוקטובר 2014
(אין הבדלים)

אריאל ביגל נ"י ב־17:36, 21 באוקטובר 2014

2014-10-21T17:36:27Z

אריאל ביגל נ"י ב־17:25, 21 באוקטובר 2014

2014-10-21T17:25:49Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:25, 21 באוקטובר 2014
שורה 145:		שורה 145:
	מלך מרוקו, [[מוחמד השישי]], הגיב להנפקת הבול, במכתב מיוחד{{הערה\|1= [http://www.shasnet.org.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=127744 כתבה באתר הבית של תנועת ש"ס]}}, שנכתב לבנו של הרב משאש, בשפה הצרפתית:		מלך מרוקו, [[מוחמד השישי]], הגיב להנפקת הבול, במכתב מיוחד{{הערה\|1= [http://www.shasnet.org.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=127744 כתבה באתר הבית של תנועת ש"ס]}}, שנכתב לבנו של הרב משאש, בשפה הצרפתית:
	:{{ציטוטון\|הבול ששלחת אלי באדיבותך הרבה, הינו מרגש ומלא תקוה. דמותו ההיסטורית והסמלית של אביך המנוח, הרב הראשי שלום משאש, אכן הטביעה את חותמה על כל מרוקו בחיי הרוח, בכל הרבדים. אנו רואים אותו כשותף לצבעים הלאומיים, וכממשיך ומחזק את המסר שאיתו ארצנו, מרוקו, לא חדלה מלהזדהות. המסר של עושר רבגוניותו ונאמנותו לזיכרון ולמורשת. אני מברך אותך ואת בני משפחתך על יוזמתכם הראויה לשבח.}}		:{{ציטוטון\|הבול ששלחת אלי באדיבותך הרבה, הינו מרגש ומלא תקוה. דמותו ההיסטורית והסמלית של אביך המנוח, הרב הראשי שלום משאש, אכן הטביעה את חותמה על כל מרוקו בחיי הרוח, בכל הרבדים. אנו רואים אותו כשותף לצבעים הלאומיים, וכממשיך ומחזק את המסר שאיתו ארצנו, מרוקו, לא חדלה מלהזדהות. המסר של עושר רבגוניותו ונאמנותו לזיכרון ולמורשת. אני מברך אותך ואת בני משפחתך על יוזמתכם הראויה לשבח.}}
			{{סדרה\|הקודם=[[הרב אליהו פרדס]]\|הבא=[[הרב שלמה עמאר]]\|רשימה=רבנים ספרדיים ראשיים ל[[ירושלים]]}}
	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	* '''אורה של ירושלים''', ירושלים תשס"ו		* '''אורה של ירושלים''', ירושלים תשס"ו

אריאל ביגל נ"י ב־20:12, 23 בספטמבר 2013

2013-09-23T20:12:09Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:12, 23 בספטמבר 2013
שורה 145:		שורה 145:
	מלך מרוקו, [[מוחמד השישי]], הגיב להנפקת הבול, במכתב מיוחד{{הערה\|1= [http://www.shasnet.org.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=127744 כתבה באתר הבית של תנועת ש"ס]}}, שנכתב לבנו של הרב משאש, בשפה הצרפתית:		מלך מרוקו, [[מוחמד השישי]], הגיב להנפקת הבול, במכתב מיוחד{{הערה\|1= [http://www.shasnet.org.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=127744 כתבה באתר הבית של תנועת ש"ס]}}, שנכתב לבנו של הרב משאש, בשפה הצרפתית:
	:{{ציטוטון\|הבול ששלחת אלי באדיבותך הרבה, הינו מרגש ומלא תקוה. דמותו ההיסטורית והסמלית של אביך המנוח, הרב הראשי שלום משאש, אכן הטביעה את חותמה על כל מרוקו בחיי הרוח, בכל הרבדים. אנו רואים אותו כשותף לצבעים הלאומיים, וכממשיך ומחזק את המסר שאיתו ארצנו, מרוקו, לא חדלה מלהזדהות. המסר של עושר רבגוניותו ונאמנותו לזיכרון ולמורשת. אני מברך אותך ואת בני משפחתך על יוזמתכם הראויה לשבח.}}		:{{ציטוטון\|הבול ששלחת אלי באדיבותך הרבה, הינו מרגש ומלא תקוה. דמותו ההיסטורית והסמלית של אביך המנוח, הרב הראשי שלום משאש, אכן הטביעה את חותמה על כל מרוקו בחיי הרוח, בכל הרבדים. אנו רואים אותו כשותף לצבעים הלאומיים, וכממשיך ומחזק את המסר שאיתו ארצנו, מרוקו, לא חדלה מלהזדהות. המסר של עושר רבגוניותו ונאמנותו לזיכרון ולמורשת. אני מברך אותך ואת בני משפחתך על יוזמתכם הראויה לשבח.}}
			==לקריאה נוספת==
			* '''אורה של ירושלים''', ירושלים תשס"ו
	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	* [http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=426&safaid=6 רבי שלום משאש] באתר "MyTzadik"		* [http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=426&safaid=6 רבי שלום משאש] באתר "MyTzadik"

77.127.245.140 ב־20:32, 3 בספטמבר 2013

2013-09-03T20:32:08Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:32, 3 בספטמבר 2013
שורה 1:		שורה 1:
	{{לשכתב\|סיבה=לא אנציקלופדי}}		{{לשכתב\|סיבה=לא אנציקלופדי}}כל הכתוב נערך ע"י מחקר מקיף של אונברסיטת בר אילן ע"י מדעי מחחקר היהדות ,
	{{רב\|		{{רב\|
	\|שם=הרב שלום משאש		\|שם=הרב שלום משאש
שורה 9:		שורה 9:
	\|נושאים בהם עסק= [[הלכה]], [[מנהג]], [[אגדה]]		\|נושאים בהם עסק= [[הלכה]], [[מנהג]], [[אגדה]]
	\|רבותיו= אביו הרב מימון משאש, [[הרב יצחק אסבאג]]		\|רבותיו= אביו הרב מימון משאש, [[הרב יצחק אסבאג]]
	\|תלמידיו= [[הרב אליהו אברג'ל]], הרב משה ארבל, [[הרב אליהו אריאל אדרי]], הרב זכריה זרמתי, הרב אליהו אלחרר, הרב משה אלחרר		\|תלמידיו= [[הרב אליהו אברג'ל]], הרב משה ארבל, [[הרב אליהו אריאל אדרי]], הרב זכריה זרמתי, הרב אליהו אלחרר, הרב משה אלחרר =הרב משה אבוטבול ראש כולל תבואות שמש עכו
	\|חיבוריו= מזרח שמ"ש, תבואות שמ"ש, שו"ת שמ"ש ומגן, בית שמ"ש, ילקוט שמ"ש, וחם השמ"ש		\|חיבוריו= מזרח שמ"ש, תבואות שמ"ש, שו"ת שמ"ש ומגן, בית שמ"ש, ילקוט שמ"ש, וחם השמ"ש
	}}		}}הרב משה אבוטבול -ראש כולל תבואות שמש עכו,ניסמך ע"י הרב ,באיסור והיתר,יורה יורה,חו"ק מח"ס אמרי משה איסור והיתר,טהרת המשפחה ,מקוואות,עירובין,הלכות שבת,-ציטוט"אני מעיד על רבי משה אבוטבול כי נימצא בקי בהילכות נידה וסימניה בכל ,תיכון ידי עימו "ולאסוקי שמעתתא" (הרב עדס זצ"ל ראש ישיבת פורת יוסף)


	'''הרב שלום משאש''' היה [[אב בית דין]] והרב הראשי ל[[יהודי מרוקו\|מרוקו]], ו[[רב עיר\|רבה]] של [[ירושלים]]. פסיקתו וספריו הינם בעלי השפעה מכרעת על מנהגי יהדות מרוקו.		'''הרב שלום משאש''' היה [[אב בית דין]] והרב הראשי ל[[יהודי מרוקו\|מרוקו]], ו[[רב עיר\|רבה]] של [[ירושלים]]. פסיקתו וספריו הינם בעלי השפעה מכרעת על מנהגי יהדות מרוקו.

77.127.245.140: /* תלמידיו וממשיכי דרכו */

2013-09-03T18:35:58Z

תלמידיו וממשיכי דרכו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:35, 3 בספטמבר 2013
שורה 119:		שורה 119:
	עם [[הרב יוסף קאפח]] היו לו חילופי מכתבים בעניינים הלכתיים, והוא העריכו מאוד. בהספד על הרב קאפח בשנת תשס"ג, אמר הרב משאש: "היה שר התורה, וקשה סילוקם של חכמים מהעולם מחורבן בית המקדש".		עם [[הרב יוסף קאפח]] היו לו חילופי מכתבים בעניינים הלכתיים, והוא העריכו מאוד. בהספד על הרב קאפח בשנת תשס"ג, אמר הרב משאש: "היה שר התורה, וקשה סילוקם של חכמים מהעולם מחורבן בית המקדש".

	== תלמידיו וממשיכי דרכו ==		[[קישור]]== תלמידיו וממשיכי דרכו ==עדויות והגהות אוניברסיטת בר אילן -תיחקור פרופסור רפאל אטייאס ראש מכון תיחקור בר אילן,
	'''מתלמידיו'''		'''מתלמידיו'''
	* [[הרב אליהו אברז'ל]], אב בית הדין הרבני בירושלים, ורב שכונת בקעה בעיר.		* [[הרב אליהו אברז'ל]], אב בית הדין הרבני בירושלים, ורב שכונת בקעה בעיר.
שורה 127:		שורה 127:
	* [[הרב משה אלחרר]], רבה של העיירה [[שלומי]]		* [[הרב משה אלחרר]], רבה של העיירה [[שלומי]]
	* הרב משה ארבל, ראש כולל דעת שלום בפתח תקווה.		* הרב משה ארבל, ראש כולל דעת שלום בפתח תקווה.
	* הרב משה אבוטבול ראש כולל תבואות שמש עכו.		* '''הרב משה אבוטבול ראש כולל תבואות שמש עכו'''. מח"ס אמרי משה-איסור והיתר"-שו"ת חו"ק-טהרת המשפחה הלכות נידה-מיקוואות-אני מעיד על רבי משה אבוטבול כי הינו בקי בהילכות נידה וסימני נידה על בורייה (כך העיד הרב עדס ראש ישיבת פורת יוסף,
	היהדות המרוקאית, שכוללת בתוכה בני ישיבות ואברכי כולל רבים, שהתחנכו על ידי רבנים ספרדים שדוגלים בשיטתו ובדרכו בהלכה של הרב משאש, חוזרים לשורשים העתיקים של המנהג שהיה נהוג במרוקו מזה מאות בשנים, וההלכה שנפסקה על ידי הפוסקים המרוקאים המפורסמים, ובראשם הרב משאש, שנחשב לאחד מגדולי הדור והשפעתו הייתה רבה.		היהדות המרוקאית, שכוללת בתוכה בני ישיבות ואברכי כולל רבים, שהתחנכו על ידי רבנים ספרדים שדוגלים בשיטתו ובדרכו בהלכה של הרב משאש, חוזרים לשורשים העתיקים של המנהג שהיה נהוג במרוקו מזה מאות בשנים, וההלכה שנפסקה על ידי הפוסקים המרוקאים המפורסמים, ובראשם הרב משאש, שנחשב לאחד מגדולי הדור והשפעתו הייתה רבה.והסמיך תלמידים רבים בדיינות ובאיסור והיתר,יורה יורה ,מקוואות -עירובין-הלכות שבת כדעת מר"ן ,הסופר החביב עליו היה הרב משה אבוטבול שליט"א,שהיה גם מנעים את קולו לפני רבו בפיוטים מרוקאים בפורים ,והיה חזן בימים נוראים אצלו"ונפשו קשורה בנפשו"

	ביטוי לכך ניתן לראות ביציאתו לאור של הספר '''דברי שלום ואמת''' של הרב שלמה טולדנו, שמאחד בתוכו את כל ההלכות החלוקות בין הרב משאש לרב עובדיה יוסף. הספר יצא עד כה בעשרות אלפי עותקים, ומבטא את הכמיהה בציבור הספרדי המרוקאי לחזור לשרשים, ולמנהגים שבוטלו על ידי הרב יוסף בהתאם למגמתו ההלכתית לערוך איחוד בין כל הפלגים הספרדיים.		ביטוי לכך ניתן לראות ביציאתו לאור של הספר '''דברי שלום ואמת''' של הרב שלמה טולדנו, שמאחד בתוכו את כל ההלכות החלוקות בין הרב משאש לרב עובדיה יוסף. הספר יצא עד כה בעשרות אלפי עותקים, ומבטא את הכמיהה בציבור הספרדי המרוקאי לחזור לשרשים, ולמנהגים שבוטלו על ידי הרב יוסף בהתאם למגמתו ההלכתית לערוך איחוד בין כל הפלגים הספרדיים.

5.22.135.134: /* תלמידיו וממשיכי דרכו */

2013-07-11T18:37:24Z

תלמידיו וממשיכי דרכו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:37, 11 ביולי 2013
שורה 127:		שורה 127:
	* [[הרב משה אלחרר]], רבה של העיירה [[שלומי]]		* [[הרב משה אלחרר]], רבה של העיירה [[שלומי]]
	* הרב משה ארבל, ראש כולל דעת שלום בפתח תקווה.		* הרב משה ארבל, ראש כולל דעת שלום בפתח תקווה.
			* הרב משה אבוטבול ראש כולל תבואות שמש עכו.
	היהדות המרוקאית, שכוללת בתוכה בני ישיבות ואברכי כולל רבים, שהתחנכו על ידי רבנים ספרדים שדוגלים בשיטתו ובדרכו בהלכה של הרב משאש, חוזרים לשורשים העתיקים של המנהג שהיה נהוג במרוקו מזה מאות בשנים, וההלכה שנפסקה על ידי הפוסקים המרוקאים המפורסמים, ובראשם הרב משאש, שנחשב לאחד מגדולי הדור והשפעתו הייתה רבה.		היהדות המרוקאית, שכוללת בתוכה בני ישיבות ואברכי כולל רבים, שהתחנכו על ידי רבנים ספרדים שדוגלים בשיטתו ובדרכו בהלכה של הרב משאש, חוזרים לשורשים העתיקים של המנהג שהיה נהוג במרוקו מזה מאות בשנים, וההלכה שנפסקה על ידי הפוסקים המרוקאים המפורסמים, ובראשם הרב משאש, שנחשב לאחד מגדולי הדור והשפעתו הייתה רבה.

5.22.135.134: /* חיבוריו */

2013-07-11T18:34:58Z

חיבוריו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:34, 11 ביולי 2013
שורה 37:		שורה 37:

	==== ספרים מתורתו (שיצאו ע"י תלמידיו) ====		==== ספרים מתורתו (שיצאו ע"י תלמידיו) ====
	* "'''ילקוט שמ"ש'''" (נכתב ע"י [[הרב אריאל אדרי]], בהוצאת ארז, ירושלים) - הרב משאש ידע כי תשובותיו הארוכות חתומות בפני מי שאינו לן בעומקה של הלכה, ולכן ביקש לכתוב ספר קיצור לפסקיו, כעין ספר '[[ילקוט יוסף]]' המסכם את פסקי [[הרב עובדיה יוסף]]. אולם רוב טרדותיו בהתרת עגונות וממזרים, ועניינים שונים הנוגעים למעשה, לא אפשרו לו להשלים את חפצו, ועל כן ביקש מתלמידו, [[הרב אריאל אדרי]], רב שכונת 'חומת שמואל' שבירושלים, ר"מ בישיבת 'הר המור' ודיין בבית הדין הרבני באשקלון, ~~שיערוך~~ את תמצית הפסקים מספריו, ויקראם 'ילקוט שמ"ש'. וכך ~~עשה~~ הרב אריאל אדרי, ובמשך כמה שנים ~~קיבץ~~ את פסקיו על סדר אורח-חיים, במקביל לשאר עיסוקיו. אלא שבשונה מספר [[ילקוט יוסף]], ששם ההערות תופסות מקום ניכר מרחבו של הדף, ב'ילקוט שמ"ש' כתב הרב אדרי הערות קצרות, ובהן תמצית נימוקי ההלכה בלבד. הספר יצא לאור (כמה שנים לאחר פטירת הרב משאש) באלפי עותקים, וזכה לתפוצה רחבה.		* "'''ילקוט שמ"ש'''" (נכתב ע"י [[הרב אריאל אדרי]], בהוצאת ארז, ירושלים) - הרב משאש ידע כי תשובותיו הארוכות חתומות בפני מי שאינו לן בעומקה של הלכה, ולכן ביקש לכתוב ספר קיצור לפסקיו, כעין ספר '[[ילקוט יוסף]]' המסכם את פסקי [[הרב עובדיה יוסף]]. אולם רוב טרדותיו בהתרת עגונות וממזרים, ועניינים שונים הנוגעים למעשה, לא אפשרו לו להשלים את חפצו, ועל כן ביקש מתלמידו, [[הרב אריאל אדרי]], רב שכונת 'חומת שמואל' שבירושלים, ר"מ בישיבת 'הר המור' ודיין בבית הדין הרבני באשקלון,ומהרב משה אבוטבול תלמידו המובהק שיערכו את תמצית הפסקים מספריו, ויקראם 'ילקוט שמ"ש'. וכך עשו הרב אריאל אדרי, והרב אבוטבול משה ,ובמשך כמה שנים קיבצו את פסקיו על סדר אורח-חיים, במקביל לשאר עיסוקיו. אלא שבשונה מספר [[ילקוט יוסף]], ששם ההערות תופסות מקום ניכר מרחבו של הדף, ב'ילקוט שמ"ש' כתב הרב אדרי הערות קצרות, ובהן תמצית נימוקי ההלכה בלבד. הספר יצא לאור (כמה שנים לאחר פטירת הרב משאש) באלפי עותקים, וזכה לתפוצה רחבה.
	* בחודש תמוז תשע"א (יולי 2011) הוציא לאור מכון מורשת אבות על שמו של רבי שלום משאש, בראשותו של הרב [[משה חיים סויסה]], ובנשיאותו של הרב [[אליהו אברז'ל]] אב בית הדין הרבני בירושלים ורב שכונת בקעה, סדרה הכוללת שלושה חלקים, על פי פסיקותיו ודרכו של הרב משאש, אשר נלקטו בה למעלה מאלפיים מנהגי [[מרוקו]] בפירוט, וקיבלה את הסכמותיהם של גדולי חכמי המערב. חיבור זה הוא החיבור המקיף ביותר שיצא עד כה על מנהגי [[יהדות מרוקו]] וזכה לפרסום רחב.		* בחודש תמוז תשע"א (יולי 2011) הוציא לאור מכון מורשת אבות על שמו של רבי שלום משאש, בראשותו של הרב [[משה חיים סויסה]], ובנשיאותו של הרב [[אליהו אברז'ל]] אב בית הדין הרבני בירושלים ורב שכונת בקעה, סדרה הכוללת שלושה חלקים, על פי פסיקותיו ודרכו של הרב משאש, אשר נלקטו בה למעלה מאלפיים מנהגי [[מרוקו]] בפירוט, וקיבלה את הסכמותיהם של גדולי חכמי המערב. חיבור זה הוא החיבור המקיף ביותר שיצא עד כה על מנהגי [[יהדות מרוקו]] וזכה לפרסום רחב.

אריאל ביגל נ"י ב־23:53, 21 במרץ 2013

2013-03-21T23:53:06Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:53, 21 במרץ 2013
שורה 1:		שורה 1:
			{{לשכתב\|סיבה=לא אנציקלופדי}}
	{{רב\|		{{רב\|
	\|שם=הרב שלום משאש		\|שם=הרב שלום משאש

אריאל ביגל נ"י: /* ספרים מתורתו (שיצאו ע"י תלמידיו) */

2013-03-21T23:52:08Z

ספרים מתורתו (שיצאו ע"י תלמידיו)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:52, 21 במרץ 2013
שורה 36:		שורה 36:

	==== ספרים מתורתו (שיצאו ע"י תלמידיו) ====		==== ספרים מתורתו (שיצאו ע"י תלמידיו) ====
	* "'''ילקוט שמ"ש'''" (נכתב ע"י הרב ~~[אאריאל~~ אדרי]], בהוצאת ארז, ירושלים) - הרב משאש ידע כי תשובותיו הארוכות חתומות בפני מי שאינו לן בעומקה של הלכה, ולכן ביקש לכתוב ספר קיצור לפסקיו, כעין ספר '[[ילקוט יוסף]]' המסכם את פסקי [[הרב עובדיה יוסף]]. אולם רוב טרדותיו בהתרת עגונות וממזרים, ועניינים שונים הנוגעים למעשה, לא אפשרו לו להשלים את חפצו, ועל כן ביקש מתלמידו, [[הרב אריאל אדרי]], רב שכונת 'חומת שמואל' שבירושלים, ר"מ בישיבת 'הר המור' ודיין בבית הדין הרבני באשקלון, שיערוך את תמצית הפסקים מספריו, ויקראם 'ילקוט שמ"ש'. וכך עשה הרב אריאל אדרי, ובמשך כמה שנים קיבץ את פסקיו על סדר אורח-חיים, במקביל לשאר עיסוקיו. אלא שבשונה מספר [[ילקוט יוסף]], ששם ההערות תופסות מקום ניכר מרחבו של הדף, ב'ילקוט שמ"ש' כתב הרב אדרי הערות קצרות, ובהן תמצית נימוקי ההלכה בלבד. הספר יצא לאור (כמה שנים לאחר פטירת הרב משאש) באלפי עותקים, וזכה לתפוצה רחבה.		* "'''ילקוט שמ"ש'''" (נכתב ע"י [[הרב אריאל אדרי]], בהוצאת ארז, ירושלים) - הרב משאש ידע כי תשובותיו הארוכות חתומות בפני מי שאינו לן בעומקה של הלכה, ולכן ביקש לכתוב ספר קיצור לפסקיו, כעין ספר '[[ילקוט יוסף]]' המסכם את פסקי [[הרב עובדיה יוסף]]. אולם רוב טרדותיו בהתרת עגונות וממזרים, ועניינים שונים הנוגעים למעשה, לא אפשרו לו להשלים את חפצו, ועל כן ביקש מתלמידו, [[הרב אריאל אדרי]], רב שכונת 'חומת שמואל' שבירושלים, ר"מ בישיבת 'הר המור' ודיין בבית הדין הרבני באשקלון, שיערוך את תמצית הפסקים מספריו, ויקראם 'ילקוט שמ"ש'. וכך עשה הרב אריאל אדרי, ובמשך כמה שנים קיבץ את פסקיו על סדר אורח-חיים, במקביל לשאר עיסוקיו. אלא שבשונה מספר [[ילקוט יוסף]], ששם ההערות תופסות מקום ניכר מרחבו של הדף, ב'ילקוט שמ"ש' כתב הרב אדרי הערות קצרות, ובהן תמצית נימוקי ההלכה בלבד. הספר יצא לאור (כמה שנים לאחר פטירת הרב משאש) באלפי עותקים, וזכה לתפוצה רחבה.
	* בחודש תמוז תשע"א (יולי 2011) הוציא לאור מכון מורשת אבות על שמו של רבי שלום משאש, בראשותו של הרב [[משה חיים סויסה]], ובנשיאותו של הרב [[אליהו אברז'ל]] אב בית הדין הרבני בירושלים ורב שכונת בקעה, סדרה הכוללת שלושה חלקים, על פי פסיקותיו ודרכו של הרב משאש, אשר נלקטו בה למעלה מאלפיים מנהגי [[מרוקו]] בפירוט, וקיבלה את הסכמותיהם של גדולי חכמי המערב. חיבור זה הוא החיבור המקיף ביותר שיצא עד כה על מנהגי [[יהדות מרוקו]] וזכה לפרסום רחב.		* בחודש תמוז תשע"א (יולי 2011) הוציא לאור מכון מורשת אבות על שמו של רבי שלום משאש, בראשותו של הרב [[משה חיים סויסה]], ובנשיאותו של הרב [[אליהו אברז'ל]] אב בית הדין הרבני בירושלים ורב שכונת בקעה, סדרה הכוללת שלושה חלקים, על פי פסיקותיו ודרכו של הרב משאש, אשר נלקטו בה למעלה מאלפיים מנהגי [[מרוקו]] בפירוט, וקיבלה את הסכמותיהם של גדולי חכמי המערב. חיבור זה הוא החיבור המקיף ביותר שיצא עד כה על מנהגי [[יהדות מרוקו]] וזכה לפרסום רחב.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:36, 21 באוקטובר 2014
שורה 120:		שורה 120:
	עם [[הרב יוסף קאפח]] היו לו חילופי מכתבים בעניינים הלכתיים, והוא העריכו מאוד. בהספד על הרב קאפח בשנת תשס"ג, אמר הרב משאש: "היה שר התורה, וקשה סילוקם של חכמים מהעולם מחורבן בית המקדש".		עם [[הרב יוסף קאפח]] היו לו חילופי מכתבים בעניינים הלכתיים, והוא העריכו מאוד. בהספד על הרב קאפח בשנת תשס"ג, אמר הרב משאש: "היה שר התורה, וקשה סילוקם של חכמים מהעולם מחורבן בית המקדש".

	~~[[קישור]]~~== תלמידיו וממשיכי דרכו ==~~עדויות והגהות אוניברסיטת בר אילן -תיחקור פרופסור רפאל אטייאס ראש מכון תיחקור בר אילן,~~		== תלמידיו וממשיכי דרכו==
	'''מתלמידיו'''		'''מתלמידיו'''
	* [[הרב אליהו אברז'ל]], אב בית הדין הרבני בירושלים, ורב שכונת בקעה בעיר.		* [[הרב אליהו אברז'ל]], אב בית הדין הרבני בירושלים, ורב שכונת בקעה בעיר.
	* [[הרב אליהו אריאל אדרי]], מח"ס "ילקוט שמ"ש", רב שכונת "חומת שמואל ([[הר חומה]])" בירושלים, [[דיין]] ב[[בית דין\|בית הדין]] הרבני ב[[אשקלון]] ו[[ר"מ]] בישיבת הר המור		* [[הרב אליהו אריאל אדרי]], מח"ס "ילקוט שמ"ש", רב שכונת "חומת שמואל ([[הר חומה]])" בירושלים, [[דיין]] ב[[בית דין\|בית הדין]] הרבני ב[[אשקלון]] ו[[ר"מ]] בישיבת הר המור
	* [[הרב זכריה זרמתי]], רב מירושלים, מייסד מכון תורת אמ"ת		* [[הרב זכריה זרמתי]], רב מירושלים, מייסד מכון תורת אמ"ת
	* [[~~הרבאליהו~~ אלחרר]], רב העיר [[מודיעין]]		* [[הרב אליהו אלחרר]], רב העיר [[מודיעין]]
	* [[הרב משה אלחרר]], רבה של העיירה [[שלומי]]		* [[הרב משה אלחרר]], רבה של העיירה [[שלומי]]
	* הרב משה ארבל, ראש כולל דעת שלום בפתח תקווה.		* הרב משה ארבל, ראש כולל דעת שלום בפתח תקווה.
	* '''הרב משה אבוטבול ראש כולל תבואות שמש עכו'''. מח"ס אמרי משה-איסור והיתר"-שו"ת חו"ק-טהרת המשפחה הלכות נידה-מיקוואות-אני מעיד על רבי משה אבוטבול כי הינו בקי בהילכות נידה וסימני נידה על בורייה (כך העיד הרב עדס ראש ישיבת פורת יוסף,		* '''הרב משה אבוטבול ראש כולל תבואות שמש עכו'''. מח"ס אמרי משה-איסור והיתר"-שו"ת חו"ק-טהרת המשפחה הלכות נידה-מיקוואות-אני מעיד על רבי משה אבוטבול כי הינו בקי בהילכות נידה וסימני נידה על בורייה (כך העיד הרב עדס ראש ישיבת פורת יוסף,
	היהדות המרוקאית, שכוללת בתוכה בני ישיבות ואברכי כולל רבים, שהתחנכו על ידי רבנים ספרדים שדוגלים בשיטתו ובדרכו בהלכה של הרב משאש, חוזרים לשורשים העתיקים של המנהג שהיה נהוג במרוקו מזה מאות בשנים, וההלכה שנפסקה על ידי הפוסקים המרוקאים המפורסמים, ובראשם הרב משאש, שנחשב לאחד מגדולי הדור והשפעתו הייתה רבה.והסמיך תלמידים רבים בדיינות ובאיסור והיתר,יורה יורה ,מקוואות -עירובין-הלכות שבת כדעת מר"ן ,הסופר החביב עליו היה הרב משה אבוטבול שליט"א,שהיה גם מנעים את קולו לפני רבו בפיוטים מרוקאים בפורים ,והיה חזן בימים נוראים אצלו"ונפשו קשורה בנפשו"		היהדות המרוקאית, שכוללת בתוכה בני ישיבות ואברכי כולל רבים, שהתחנכו על ידי רבנים ספרדים שדוגלים בשיטתו ובדרכו בהלכה של הרב משאש, חוזרים לשורשים העתיקים של המנהג שהיה נהוג במרוקו מזה מאות בשנים, וההלכה שנפסקה על ידי הפוסקים המרוקאים המפורסמים, ובראשם הרב משאש, שנחשב לאחד מגדולי הדור והשפעתו הייתה רבה.והסמיך תלמידים רבים בדיינות ובאיסור והיתר,יורה יורה ,מקוואות -עירובין-הלכות שבת כדעת מר"ן ,הסופר החביב עליו היה הרב משה אבוטבול שליט"א,שהיה גם מנעים את קולו לפני רבו בפיוטים מרוקאים בפורים ,והיה חזן בימים נוראים אצלו" ונפשו קשורה בנפשו.
			* [[הרב שלמה משה עמאר]]- רבה הספרדי של ירושלים ולשעבר הראשון לציון והרב הראשי לישראל הספרדי<ref>[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/285646 הרב עמאר: אני הולך בדרכו של הרב משאש], ערוץ 7 כ"ה בתשרי תשע"ה</ref>.

	ביטוי לכך ניתן לראות ביציאתו לאור של הספר '''דברי שלום ואמת''' של הרב שלמה טולדנו, שמאחד בתוכו את כל ההלכות החלוקות בין הרב משאש לרב עובדיה יוסף. הספר יצא עד כה בעשרות אלפי עותקים, ומבטא את הכמיהה בציבור הספרדי המרוקאי לחזור לשרשים, ולמנהגים שבוטלו על ידי הרב יוסף בהתאם למגמתו ההלכתית לערוך איחוד בין כל הפלגים הספרדיים.		ביטוי לכך ניתן לראות ביציאתו לאור של הספר '''דברי שלום ואמת''' של הרב שלמה טולדנו, שמאחד בתוכו את כל ההלכות החלוקות בין הרב משאש לרב עובדיה יוסף. הספר יצא עד כה בעשרות אלפי עותקים, ומבטא את הכמיהה בציבור הספרדי המרוקאי לחזור לשרשים, ולמנהגים שבוטלו על ידי הרב יוסף בהתאם למגמתו ההלכתית לערוך איחוד בין כל הפלגים הספרדיים.