https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%98%D7%90%D7%95הרב צבי ישראל טאו - היסטוריית גרסאות2026-04-21T02:48:20Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%98%D7%90%D7%95&diff=160017&oldid=prevWikiboss: הפעיל הגנה על הדף "הרב צבי ישראל טאו" ([עריכה=רק מפעילי מערכת מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק מפעילי מערכת מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))2023-05-05T05:31:09Z<p>הפעיל הגנה על הדף "<a href="/wiki/index.php/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%98%D7%90%D7%95" title="הרב צבי ישראל טאו">הרב צבי ישראל טאו</a>" ([עריכה=רק מפעילי מערכת מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק מפעילי מערכת מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:31, 5 במאי 2023</td>
</tr><tr><td colspan="4" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-160013:rev-160017 -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%98%D7%90%D7%95&diff=160013&oldid=prevWikiboss ב־05:26, 5 במאי 20232023-05-05T05:26:25Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:26, 5 במאי 2023</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד באוסטריה בשנת תרצ"ז (שמו הגרמני: האנס), להורים שהיגרו מ[[גליציה]] בתום [[מלחמת העולם הראשונה]]. אביו אברהם אדולף היה בנקאי ואמו יהודית יוטה, לבית מייזלס, הייתה כימאית. בזמן [[השואה]] התחבא ועבר עם משפחתו להולנד. לאחר השואה, עלה ל[[ישראל|מדינת ישראל]]. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד באוסטריה בשנת תרצ"ז (שמו הגרמני: האנס), להורים שהיגרו מ[[גליציה]] בתום [[מלחמת העולם הראשונה]]. אביו אברהם אדולף היה בנקאי ואמו יהודית יוטה, לבית מייזלס, הייתה כימאית. בזמן [[השואה]] התחבא ועבר עם משפחתו להולנד. לאחר השואה, עלה ל[[ישראל|מדינת ישראל]]. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[ישראל|ארץ ישראל]] החל ללמוד ב[[ישיבת הדרום]] (רבו היה [[הרב יהודה עמיטל]]). לאחר מכן עבר ל[[ישיבת מרכז הרב]] שם נחשב לאחד מתלמידיו הבולטים והקרובים של [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], הוא התפרסם כמעמיק בענייני אמונה, ובייחוד בתורת [[הרב קוק]], והחל להעביר שיעורים בישיבה.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|"הרב צבי (האנס) טאו הגיע למרכז הרב ב-1957 ומאז היה לתלמידו הקרוב של הרצי"ה, אלא שרק בסוף שנות השישים, ולאחר שרבני "הזרם המרכזי" התרחקו קצת מהישיבה, החל להתגבש מעמדו הבכיר" (אברמוביץ', הביקורת המשיחית על גוש אמונים, עמ' 183). "'מרכז' העומדת בשנות השבעים והשמונים במידה רבה בסימן דמותו הנערצת של הרב צבי טאו, יד ימינו ואולי יורשו של הרצי"ה" (גדעון ארן, "בין חלוציות ללימוד תורה", אבי שגיא ודב שוורץ (עורכים), '''מאה שנות ציונות דתית: היבטים רעיוניים (ג)''', אוניברסיטת בר אילן, תשס"ג, עמ' 65). "מאמצע שנות השישים הלכה והתחזקה תופעה חדשה ב'מרכז', הנובעת גם מהגישה החדשה של הרב טאו וחוגו, לפיה רבנים שונים נשארים עם משפחותיהם שנים רבות בקריית משה, לומדים בישיבה ומתוך עקרון לא מתכננים את עתידם המקצועי או הרבני. כך התעצם 'הכולל' של מרכז, כעולם תרבותי וסוציולוגי בפני עצמו, ובראשו הזוג טאו, אשר הפכו להיות הדמויות הבכירות והוותיקות, מבין האברכים" (אברמוביץ', '''התיאולוגיה הממלכתית של הרב צבי טאו וחוגו''', עמ' 32). "הרצי"ה העריץ את הרבנית טאו, קם לכבודה בקביעות, והסיכומים שכתבה לשיעוריו (אליהם נכנסה ביחד עם אברכי הישיבה) נחשבו למוסמכים ביותר ועל פיהם ערך הרב אביהו שוורץ את הספר "מתוך התורה הגואלת". במקביל עלה מאוד קרנו של הרב טאו, עליו אמר הרצי"ה בהמשך: "ברוך ה' שעשה לנו את ר' צבי. הרמב"ם כותב שאברהם אבינו הוא עמודו של עולם, ור' צבי הוא עמוד הישיבה". הרצי"ה החל לשלוח תלמידים רבים להתייעץ עם הרב טאו, ובמקביל כל העת, גם הרבנית חנה הפכה למודל עבור נשות האברכים" (שם). "וכך מביא גם הרב אביהו שוורץ, מפי הרצי"ה: "ברוך ה' שיש לנו את הרב צבי טאו, גאון וצדיק, ובעל שכל רחב וישר, ומסור לישיבה, ומסור לקונטרה (רמת הגולן), ואל הכל", מתוך התורה הגואלת ב, עמ' קסו" (שם).}} </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[ישראל|ארץ ישראל]] החל ללמוד ב[[ישיבת הדרום]] (רבו היה [[הרב יהודה עמיטל]]).לאחר מכן עבר ל[[ישיבת מרכז הרב]] שם נחשב לאחד מתלמידיו הבולטים והקרובים של [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], הוא התפרסם כמעמיק בענייני אמונה, ובייחוד בתורת [[הרב קוק]], והחל להעביר שיעורים בישיבה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא סירב לבקשת הרצי"ה להעביר שיעור כללי, אך גישתו ללימוד משנת </del>הרב קוק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התבססה כדרך המלך </del>בישיבה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</del>{{הערה|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"במהלך השנים התפתחה במרכז </del>הרב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מנהיגותו של הרב טאו</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וגישתו ללימוד משנת </del>הרב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קוק התבססה כדרך המלך. הוא אמנם סירב להעביר "שיעור כללי" בישיבה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך נתפס בעיני רוב רבניה כממשיכו של </del>הרב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צבי יהודה" (יואב שורק</del>, [<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/11/ART2/678/184.html ההתחרדות של </del>הרב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טאו תגרום לשבר דתי-לאומי?</del>], <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באתר מקור ראשון). "</del>הרב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צבי יהודה... ביקש ממנו להעביר את השיעור הכללי בישיבה, אך הוא לא רצה בענוותנותו" (</del>[[הרב שלמה אבינר]], <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[https://www.כsrugim.co.il/636859-עשר-הערות-על-</del>הרב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">-צבי-</del>טאו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עשר הערות על </del>הרב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צבי טאו]</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באתר סרוגים</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">13 בינואר 2022)</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>הרב טאו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נשאר בישיבה ומעמדו המשיך להתחזק; בתקופה מסוימת אף העביר 'שיעורים כלליים' בגמרא, כנראה מתוך רצון של הרצי"</del>ה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להתחיל לבצר את מעמדו כיורש עתידי" (אברמוביץ', '''התיאולוגיה הממלכתית של הרב צבי טאו וחוגו''', עמ</del>' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">39). </del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפי עדויות של תלמידי מרכז באותה תקופה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שיעורים אלו נפסקו לאחר זמן מסוים</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגלל שהיו ארוכים ועיוניים מאוד" </del>(<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם</del>)<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} הוא שימש כמתווך בין הרצי"ה לפעילי גוש אמונים</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבמקרים מסוימים </del>אף <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הכפיפו עצמם למרותו,{{הערה|חגי סגל, '''אחים יקרים''', ירושלים: כתר הוצאה לאור, 1987, עמ' 39–40. גרשון נדיבי, [https</del>:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">//gershonnedivi.wordpress.com/2016/07/11/בעקבות-תלמידי-</del>הרב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">-צבי-יהודה/ בעקבות תלמידי הרב צבי יהודה]</del>, "<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ערב שבת</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, 3 במרץ 1989}} והוביל את המאבק לפתיחת שערי ברית המועצות לעליית יהודים.{{הערה|הרב בנימין לאו, </del>[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">https://musaf-shabbat.com/2011/03/03/קצה-הקו-בנימין-לאו/ קצה הקו], באתר מקור ראשון. אילת כהנא, </del>[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">https://www.makorrishon.co.il/news/462883/ "</del>הרב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דפק על השולחן ואמר: צריך לעזור לשרנסקי"</del>]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, באתר מקור ראשון, 28 בפברואר 2022}} הוא היה אחראי בפועל על קבלת התלמידים לישיבה,{{הערה|1=הרב דוד בן מאיר, [https://www.youtube.com/watch?v=ynt8FTxifXs יום השנה לרבנו הרצי"ה</del>] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באתר יוטיוב, דקה 3}} הוכר כסגנו של הרצי"ה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ושימש כסמכות הגבוהה ביותר מתחתיו בישיבה.{{הערה|</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טאו קיבל אסמכתא מהרצי</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה, הוכר כסגנו ואף כמועמד בכיר לרשת אותו... בשנים האחרונות נשא טאו בתפקיד ראש הישיבה בפועל והיה לאישיות הדומיננטית ב"מרכז"" (ארן, ''</del>'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קוקיזם''', [http://www.xn</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">---0hceek4dct2d</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">com</del>/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בין-ישיבה-חסידית-וליטאית-חלק-14-מתוך-פרק-3/ עמ' 242])</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"מבחינת הרצי"ה, חוגו של </del>הרב טאו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכנראה גם מבחינת רוב תלמידי </del>הישיבה, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא היה ספק רציני בכך שהרב טאו יחליף </del>את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרצי"ה </del>לאחר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מותו</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכדבריה של בורגנסקי באמצע שנות השבעים: "נראה סביר שגם לעתיד לא יתהווה משבר ירושה מאחר והסגן זוכה ללגיטימציה בחוג הרמי"ם והאברכים הקרובים לראש הישיבה שהוא גדול למדי ובעל השפעה"... הרצי"ה ביקש שיעלו לתורה בשבת את </del>הרב טאו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקביעות, ולתלמיד שהתאכזב שהוא שולח אותו לרב טאו, אמר: </del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אני והוא</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא ואני</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זה עניין אחד". לעיתים ביטא מפורש את עדיפותו על רבנים אחרים</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כנראה מחוגו של </del>הרב שפירא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: "הציע לאנשים מישוב אחד להתייעץ עם ר' צבי, כאשר הם העלו שמו של תלמיד חכם אחר </del>מתלמידי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבנו, אמר להם: "הוא פרטי, ר' צבי הוא כללי". בפורים תשל"ד העלו את </del>הרצי"ה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לתורה והוא סרב לברך עד שהרב טאו "יתפוס את מקומו הראוי לו במזרח"</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ליד ארון הקודש, מעשה שיכול להתפרש כמינוי הרב טאו לראש ישיבה עתידי... כבר אז שימש לצד הרצי</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כסמכות בלתי רשמית שבכוחה לפטר ולקבל רמי</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ם" (אברמוביץ'</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''התיאולוגיה הממלכתית של </del>הרב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צבי טאו וחוגו'''</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עמ' 37-36). "נחשב בעיני האברכים כסגנו וממשיכו של ראש הישיבה" (מיכל בורגנסקי</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''הכולל בחברה הישראלית: ה-Case של מרכז </del>הרב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רמת גן</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תשל"ז, עמ' 74–75)</del>. "<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הסמכות השניה במעלה הן בתחום הלימודי והן בתחום הארגוני. הוא זוכה ליוקרה ולכוח השפעה במקום השני אחר ראש הישיבה - בישיבה ובכולל. מעמדו בא מכוח האצלה של ראש הישיבה... </del>הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ממלא בדרגה הגבוהה ביותר את כל כללי המערכת הריבודית. מצטיין במידותיו, מקורב לראש הישיבה, מצטיין בתור תלמיד חכם. על כן הוא זוכה לליגיטימציה למעמדו. מעמדו וסמכויותיו צמחו עם הזמן - כיום זוכה למיסוד חלקי בלבד </del>של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התפקיד</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתוצאה מתהליך מתמשך המשתרע על פני תקופה של שנים." (מיכל בורגנסקי</del>, "<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעיות סטרוקטורליות", שם, עמ' 4-3)}}</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאחר פטירת [[</ins>הרב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צבי יהודה הכהן </ins>קוק<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] שמינה את [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא|הרב שפירא]] ו[[הרב שאול ישראלי]] לראשי הישיבה אחריו, דרשו חמישה מהר"מים </ins>בישיבה{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>הרב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מרדכי שטרנברג]]</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>הרב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עמיאל שטרנברג]]</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>הרב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עודד ולנסקי]]</ins>, [<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[</ins>הרב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יהושע צוקרמן]</ins>], <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>הרב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יעקב לבנון]]}} וכן </ins>[[הרב שלמה אבינר]], <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למנות את </ins>הרב טאו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לראש הישיבה לצד </ins>הרב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אברהם שפירא והרב שאול ישראלי</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולהעניק לו זכות וטו בענייני קבלת והוצאת תלמידים ור"מים</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתחום הממון ועוד. הם שבתו בשל כך במשך תקופה מסוימת. ראשי הישיבה סירבו להיענות לדרישות אלו</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לבסוף נמנע אז </ins>הרב טאו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ממאבק פומבי והחותמים לא פרשו מתפקידיהם.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הקמת ישיבת הר המור==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המתחים בינו לבין הרב שפירא לגבי דרך הנהגת הישיבה והציבור בכלל הגיעו לשיא בשנת </ins>ה'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תשנ</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ז</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כאשר טען כי עלתה כוונה לשלב מכון הוראה באופן רשמי במסגרת הישיבה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שגם יתמוך בתקציבה </ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באופן דומה לנהוג בישיבות הסדר רבות</ins>), <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על </ins>אף <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהרב שפירא עצמו הכחיש את קיומה של תכנית כזו <ref>ראה</ins>: הרב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אברהם שפירא</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראיון עיתונאי שהופיע בספר </ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מורשה</ins>" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ח"א; </ins>[[הרב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יוסף בדיחי</ins>]], "<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יוסף לקח</ins>" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עמ</ins>' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">61</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">62</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><</ins>/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ref></ins>. הרב טאו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התנגד בתוקף להכנסת מסגרת אקדמית לישיבה, ובעקבות הפולמוס שנוצר פרש מן הישיבה עם שישה מן הר"מים וכן חלק נכבד מתלמידי </ins>הישיבה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואברכיה (בפרט מהתלמידים המבוגרים)</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והקים עמם </ins>את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ישיבת הר המור. </ins>לאחר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הפילוג</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוציאו תלמידי </ins>הרב טאו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חוברת בשם "לדרך הקודש</ins>", <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בה הם מסבירים על חשיבות לימוד התורה בטהרה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ללא מכון לרבנים ואקדמיזציה תורנית</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וטענו כי </ins>הרב שפירא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא נהג כך. רבנים רבים </ins>מתלמידי הרצי"ה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חלקו על מעשה המרידה ברב שפירא</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולאחר הפרישה מהישיבה חתמו על מכתב הקורא לפורשים </ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לחזור בתשובה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לחזור לישיבה ולבקש מחילה מהרב שפירא</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. בין הרבנים החתומים על המכתב היו [[הרב דב ליאור]]</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>הרב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יעקב אריאל]]</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[הרב חיים דרוקמן]]</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>הרב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זלמן מלמד]]</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[הרב יעקב פילבר]]</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[הרב אריה שטרן]] ועוד</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אליהם הצטרף אף הראשון לציון [[הרב מרדכי אליהו]] שכתב כי </ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב שפירא </ins>הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבם </ins>של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רוב הדיינים והרבנים וראשי הישיבות</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וחלילה לערער אחריו או לפלג ממנו</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואין לסייע בכך</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאחר פטירת </del>[[הרב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צבי יהודה הכהן קוק</del>]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מונה </del>[[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא|הרב שפירא]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לראש הישיבה (כש[[</del>הרב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאול ישראלי]] לצידו). והדבר עורר מחאה מצד רמי"ם בישיבה.{{הערה|יואב שורק</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/11/ART2/678/184.html ההתחרדות </del>של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב טאו תגרום לשבר דתי-לאומי?], באתר מקור ראשון}} במכתב עליו חתמו הרב טאו, [[הרב מרדכי שטרנברג]], [[הרב עמיאל שטרנברג]], [[הרב עודד ולנסקי]], [[הרב יהושע צוקרמן]], [[הרב יעקב לבנון]] </del>וכן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[הרב שלמה אבינר]], דרש הרב טאו שהרב שפירא יקרא ראש ישיבה, אך לו עצמו תהיינה סמכויות שוות וזכות וטו בענייני ההנהלה: כספים, קבלה וסילוק של תלמידים ורמי</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ם, וייצוג הישיבה כלפי חוץ.{{הערה|1=מכתב מכ"ב אדר התשמ"ב (שמונה ימים לאחר פטירת הרצי</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה)</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=33722#p364383 צילום המכתב] מופיע בפורום אוצר החכמה. המכתב מצוטט בחלקו בעבודת הדוקטורט של אברמוביץ'</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''התיאולוגיה הממלכתית של הרב צבי טאו וחוגו''', עמ' 38-37.}} הדרישות לא התקבלו. אף שהרמי</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ם התריעו שהדבר יגרור </del>את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הפסקת פעילותם בישיבה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הם המשיכו ללמד בה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעקבות פתק השכנת שלום שתלה הרב טאו.</del>{{הערה|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מורדי מילר, </del>[https://<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">hashiloach</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">org</del>.il/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ציר</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרשע</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הטכנולוגי/ ציר הרשע הטכנולוגי], באתר השילוח}}</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יעקב שפירא</ins>]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, בנו של </ins>[[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא|הרב שפירא]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וראש ישיבת מרכז </ins>הרב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנוכחי</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סיפר בראיון על תחושתו הרעה </ins>של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אביו בעקבות והפיצול </ins>וכן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמר כי אביו </ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא מחל עד יומו האחרון על הקמת 'הר המור</ins>". <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו כן</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לדבריו אביו השתדל למנוע את הפיצול שחל בישיבה והוא </ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ניסה בכל דרך למנוע </ins>את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המחלוקת</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכל חייו נמנע ממחלוקת בכל מקום</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תמיד היה מהראשונים שיזמו אחדות"</ins>{{הערה|[https://<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">www</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">srugim.co</ins>.il/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">217225-%D7%90%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%97%D7%9C-%D7%A2%D7%93-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%95-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">%D7%94%D7%A8</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">%D7%94%D7%9E%D7%95 הרב יעקב שפירא: 'אבי לא מחל עד יומו האחרון על </ins>הקמת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</ins>הר המור'"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גיא עזרא</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סרוגים}}</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</del>הקמת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ישיבת </del>הר המור<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המתחים בינו לבין הרב שפירא לגבי דרך הנהגת הישיבה והציבור בכלל הגיעו לשיא בשנת ה</del>'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תשנ</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ז</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כאשר עלתה כוונה לשלב מכון הוראה באופן רשמי במסגרת הישיבה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שגם יתמוך בתקציבה (באופן דומה לנהוג בישיבות הסדר רבות). הרב טאו התנגד בתוקף להכנסת מסגרת אקדמית לישיבה, ובעקבות הפולמוס שנוצר פרש מן הישיבה עם שישה מן הר"מים וכן חלק נכבד מתלמידי הישיבה ואברכיה (בפרט מהתלמידים המבוגרים), והקים עמם את ישיבת הר המור</del>.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בישיבת הר המור הרב טאו מכהן בתפקיד כנשיא הישיבה. הוא אינו מעורב בניהולה השוטף אך מכריע בנושאים אידאולוגיים, ונחשב כמורה דרך לישיבות שהוקמו ע"י תלמידיו (המכונות "ישיבות הקו") בהן [[ישיבת שבי חברון]], [[ישיבת איילת השחר]], [[ישיבת מדברה כעדן]] ועוד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בישיבת הר המור הרב טאו מכהן בתפקיד כנשיא הישיבה. הוא אינו מעורב בניהולה השוטף אך מכריע בנושאים אידאולוגיים, ונחשב כמורה דרך לישיבות שהוקמו ע"י תלמידיו (המכונות "ישיבות הקו") בהן [[ישיבת שבי חברון]], [[ישיבת איילת השחר]], [[ישיבת מדברה כעדן]] ועוד.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-159991:rev-160013:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%98%D7%90%D7%95&diff=159991&oldid=prev81.2.149.73: /* תולדות חייו */ רווח2023-05-03T12:45:17Z<p><span class="autocomment">תולדות חייו: </span> רווח</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:45, 3 במאי 2023</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד באוסטריה בשנת תרצ"ז (שמו הגרמני: האנס), להורים שהיגרו מ[[גליציה]] בתום [[מלחמת העולם הראשונה]]. אביו אברהם אדולף היה בנקאי ואמו יהודית יוטה, לבית מייזלס, הייתה כימאית. בזמן [[השואה]] התחבא ועבר עם משפחתו להולנד. לאחר השואה, עלה ל[[ישראל|מדינת ישראל]]. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד באוסטריה בשנת תרצ"ז (שמו הגרמני: האנס), להורים שהיגרו מ[[גליציה]] בתום [[מלחמת העולם הראשונה]]. אביו אברהם אדולף היה בנקאי ואמו יהודית יוטה, לבית מייזלס, הייתה כימאית. בזמן [[השואה]] התחבא ועבר עם משפחתו להולנד. לאחר השואה, עלה ל[[ישראל|מדינת ישראל]]. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[ישראל|ארץ ישראל]] החל ללמוד ב[[ישיבת הדרום]] (רבו היה [[הרב יהודה עמיטל]]).לאחר מכן עבר ל[[ישיבת מרכז הרב]] שם נחשב לאחד מתלמידיו הבולטים והקרובים של [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], הוא התפרסם כמעמיק בענייני אמונה, ובייחוד בתורת [[הרב קוק]], והחל להעביר שיעורים בישיבה.{{הערה|"הרב צבי (האנס) טאו הגיע למרכז הרב ב-1957 ומאז היה לתלמידו הקרוב של הרצי"ה, אלא שרק בסוף שנות השישים, ולאחר שרבני "הזרם המרכזי" התרחקו קצת מהישיבה, החל להתגבש מעמדו הבכיר" (אברמוביץ', הביקורת המשיחית על גוש אמונים, עמ' 183). "'מרכז' העומדת בשנות השבעים והשמונים במידה רבה בסימן דמותו הנערצת של הרב צבי טאו, יד ימינו ואולי יורשו של הרצי"ה" (גדעון ארן, "בין חלוציות ללימוד תורה", אבי שגיא ודב שוורץ (עורכים), '''מאה שנות ציונות דתית: היבטים רעיוניים (ג)''', אוניברסיטת בר אילן, תשס"ג, עמ' 65). "מאמצע שנות השישים הלכה והתחזקה תופעה חדשה ב'מרכז', הנובעת גם מהגישה החדשה של הרב טאו וחוגו, לפיה רבנים שונים נשארים עם משפחותיהם שנים רבות בקריית משה, לומדים בישיבה ומתוך עקרון לא מתכננים את עתידם המקצועי או הרבני. כך התעצם 'הכולל' של מרכז, כעולם תרבותי וסוציולוגי בפני עצמו, ובראשו הזוג טאו, אשר הפכו להיות הדמויות הבכירות והוותיקות, מבין האברכים" (אברמוביץ', '''התיאולוגיה הממלכתית של הרב צבי טאו וחוגו''', עמ' 32). "הרצי"ה העריץ את הרבנית טאו, קם לכבודה בקביעות, והסיכומים שכתבה לשיעוריו (אליהם נכנסה ביחד עם אברכי הישיבה) נחשבו למוסמכים ביותר ועל פיהם ערך הרב אביהו שוורץ את הספר "מתוך התורה הגואלת". במקביל עלה מאוד קרנו של הרב טאו, עליו אמר הרצי"ה בהמשך: "ברוך ה' שעשה לנו את ר' צבי. הרמב"ם כותב שאברהם אבינו הוא עמודו של עולם, ור' צבי הוא עמוד הישיבה". הרצי"ה החל לשלוח תלמידים רבים להתייעץ עם הרב טאו, ובמקביל כל העת, גם הרבנית חנה הפכה למודל עבור נשות האברכים" (שם). "וכך מביא גם הרב אביהו שוורץ, מפי הרצי"ה: "ברוך ה' שיש לנו את הרב צבי טאו, גאון וצדיק, ובעל שכל רחב וישר, ומסור לישיבה, ומסור לקונטרה (רמת הגולן), ואל הכל", מתוך התורה הגואלת ב, עמ' קסו" (שם).}} </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[ישראל|ארץ ישראל]] החל ללמוד ב[[ישיבת הדרום]] (רבו היה [[הרב יהודה עמיטל]]). לאחר מכן עבר ל[[ישיבת מרכז הרב]] שם נחשב לאחד מתלמידיו הבולטים והקרובים של [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], הוא התפרסם כמעמיק בענייני אמונה, ובייחוד בתורת [[הרב קוק]], והחל להעביר שיעורים בישיבה.{{הערה|"הרב צבי (האנס) טאו הגיע למרכז הרב ב-1957 ומאז היה לתלמידו הקרוב של הרצי"ה, אלא שרק בסוף שנות השישים, ולאחר שרבני "הזרם המרכזי" התרחקו קצת מהישיבה, החל להתגבש מעמדו הבכיר" (אברמוביץ', הביקורת המשיחית על גוש אמונים, עמ' 183). "'מרכז' העומדת בשנות השבעים והשמונים במידה רבה בסימן דמותו הנערצת של הרב צבי טאו, יד ימינו ואולי יורשו של הרצי"ה" (גדעון ארן, "בין חלוציות ללימוד תורה", אבי שגיא ודב שוורץ (עורכים), '''מאה שנות ציונות דתית: היבטים רעיוניים (ג)''', אוניברסיטת בר אילן, תשס"ג, עמ' 65). "מאמצע שנות השישים הלכה והתחזקה תופעה חדשה ב'מרכז', הנובעת גם מהגישה החדשה של הרב טאו וחוגו, לפיה רבנים שונים נשארים עם משפחותיהם שנים רבות בקריית משה, לומדים בישיבה ומתוך עקרון לא מתכננים את עתידם המקצועי או הרבני. כך התעצם 'הכולל' של מרכז, כעולם תרבותי וסוציולוגי בפני עצמו, ובראשו הזוג טאו, אשר הפכו להיות הדמויות הבכירות והוותיקות, מבין האברכים" (אברמוביץ', '''התיאולוגיה הממלכתית של הרב צבי טאו וחוגו''', עמ' 32). "הרצי"ה העריץ את הרבנית טאו, קם לכבודה בקביעות, והסיכומים שכתבה לשיעוריו (אליהם נכנסה ביחד עם אברכי הישיבה) נחשבו למוסמכים ביותר ועל פיהם ערך הרב אביהו שוורץ את הספר "מתוך התורה הגואלת". במקביל עלה מאוד קרנו של הרב טאו, עליו אמר הרצי"ה בהמשך: "ברוך ה' שעשה לנו את ר' צבי. הרמב"ם כותב שאברהם אבינו הוא עמודו של עולם, ור' צבי הוא עמוד הישיבה". הרצי"ה החל לשלוח תלמידים רבים להתייעץ עם הרב טאו, ובמקביל כל העת, גם הרבנית חנה הפכה למודל עבור נשות האברכים" (שם). "וכך מביא גם הרב אביהו שוורץ, מפי הרצי"ה: "ברוך ה' שיש לנו את הרב צבי טאו, גאון וצדיק, ובעל שכל רחב וישר, ומסור לישיבה, ומסור לקונטרה (רמת הגולן), ואל הכל", מתוך התורה הגואלת ב, עמ' קסו" (שם).}} </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא סירב לבקשת הרצי"ה להעביר שיעור כללי, אך גישתו ללימוד משנת הרב קוק התבססה כדרך המלך בישיבה.{{הערה|"במהלך השנים התפתחה במרכז הרב מנהיגותו של הרב טאו, וגישתו ללימוד משנת הרב קוק התבססה כדרך המלך. הוא אמנם סירב להעביר "שיעור כללי" בישיבה, אך נתפס בעיני רוב רבניה כממשיכו של הרב צבי יהודה" (יואב שורק, [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/11/ART2/678/184.html ההתחרדות של הרב טאו תגרום לשבר דתי-לאומי?], באתר מקור ראשון). "הרב צבי יהודה... ביקש ממנו להעביר את השיעור הכללי בישיבה, אך הוא לא רצה בענוותנותו" ([[הרב שלמה אבינר]], [https://www.כsrugim.co.il/636859-עשר-הערות-על-הרב-צבי-טאו עשר הערות על הרב צבי טאו], באתר סרוגים, 13 בינואר 2022). "הרב טאו נשאר בישיבה ומעמדו המשיך להתחזק; בתקופה מסוימת אף העביר 'שיעורים כלליים' בגמרא, כנראה מתוך רצון של הרצי"ה להתחיל לבצר את מעמדו כיורש עתידי" (אברמוביץ', '''התיאולוגיה הממלכתית של הרב צבי טאו וחוגו''', עמ' 39). "לפי עדויות של תלמידי מרכז באותה תקופה, שיעורים אלו נפסקו לאחר זמן מסוים, בגלל שהיו ארוכים ועיוניים מאוד" (שם)}} הוא שימש כמתווך בין הרצי"ה לפעילי גוש אמונים, שבמקרים מסוימים אף הכפיפו עצמם למרותו,{{הערה|חגי סגל, '''אחים יקרים''', ירושלים: כתר הוצאה לאור, 1987, עמ' 39–40. גרשון נדיבי, [https://gershonnedivi.wordpress.com/2016/07/11/בעקבות-תלמידי-הרב-צבי-יהודה/ בעקבות תלמידי הרב צבי יהודה], "ערב שבת", 3 במרץ 1989}} והוביל את המאבק לפתיחת שערי ברית המועצות לעליית יהודים.{{הערה|הרב בנימין לאו, [https://musaf-shabbat.com/2011/03/03/קצה-הקו-בנימין-לאו/ קצה הקו], באתר מקור ראשון. אילת כהנא, [https://www.makorrishon.co.il/news/462883/ "הרב דפק על השולחן ואמר: צריך לעזור לשרנסקי"], באתר מקור ראשון, 28 בפברואר 2022}} הוא היה אחראי בפועל על קבלת התלמידים לישיבה,{{הערה|1=הרב דוד בן מאיר, [https://www.youtube.com/watch?v=ynt8FTxifXs יום השנה לרבנו הרצי"ה] באתר יוטיוב, דקה 3}} הוכר כסגנו של הרצי"ה, ושימש כסמכות הגבוהה ביותר מתחתיו בישיבה.{{הערה|"טאו קיבל אסמכתא מהרצי"ה, הוכר כסגנו ואף כמועמד בכיר לרשת אותו... בשנים האחרונות נשא טאו בתפקיד ראש הישיבה בפועל והיה לאישיות הדומיננטית ב"מרכז"" (ארן, '''קוקיזם''', [http://www.xn----0hceek4dct2d.com/בין-ישיבה-חסידית-וליטאית-חלק-14-מתוך-פרק-3/ עמ' 242]). "מבחינת הרצי"ה, חוגו של הרב טאו וכנראה גם מבחינת רוב תלמידי הישיבה, לא היה ספק רציני בכך שהרב טאו יחליף את הרצי"ה לאחר מותו, וכדבריה של בורגנסקי באמצע שנות השבעים: "נראה סביר שגם לעתיד לא יתהווה משבר ירושה מאחר והסגן זוכה ללגיטימציה בחוג הרמי"ם והאברכים הקרובים לראש הישיבה שהוא גדול למדי ובעל השפעה"... הרצי"ה ביקש שיעלו לתורה בשבת את הרב טאו בקביעות, ולתלמיד שהתאכזב שהוא שולח אותו לרב טאו, אמר: "אני והוא, הוא ואני, זה עניין אחד". לעיתים ביטא מפורש את עדיפותו על רבנים אחרים, כנראה מחוגו של הרב שפירא: "הציע לאנשים מישוב אחד להתייעץ עם ר' צבי, כאשר הם העלו שמו של תלמיד חכם אחר מתלמידי רבנו, אמר להם: "הוא פרטי, ר' צבי הוא כללי". בפורים תשל"ד העלו את הרצי"ה לתורה והוא סרב לברך עד שהרב טאו "יתפוס את מקומו הראוי לו במזרח", ליד ארון הקודש, מעשה שיכול להתפרש כמינוי הרב טאו לראש ישיבה עתידי... כבר אז שימש לצד הרצי"ה, כסמכות בלתי רשמית שבכוחה לפטר ולקבל רמי"ם" (אברמוביץ', '''התיאולוגיה הממלכתית של הרב צבי טאו וחוגו''', עמ' 37-36). "נחשב בעיני האברכים כסגנו וממשיכו של ראש הישיבה" (מיכל בורגנסקי, '''הכולל בחברה הישראלית: ה-Case של מרכז הרב''', רמת גן, תשל"ז, עמ' 74–75). "הסמכות השניה במעלה הן בתחום הלימודי והן בתחום הארגוני. הוא זוכה ליוקרה ולכוח השפעה במקום השני אחר ראש הישיבה - בישיבה ובכולל. מעמדו בא מכוח האצלה של ראש הישיבה... הוא ממלא בדרגה הגבוהה ביותר את כל כללי המערכת הריבודית. מצטיין במידותיו, מקורב לראש הישיבה, מצטיין בתור תלמיד חכם. על כן הוא זוכה לליגיטימציה למעמדו. מעמדו וסמכויותיו צמחו עם הזמן - כיום זוכה למיסוד חלקי בלבד של התפקיד, כתוצאה מתהליך מתמשך המשתרע על פני תקופה של שנים." (מיכל בורגנסקי, "בעיות סטרוקטורליות", שם, עמ' 4-3)}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא סירב לבקשת הרצי"ה להעביר שיעור כללי, אך גישתו ללימוד משנת הרב קוק התבססה כדרך המלך בישיבה.{{הערה|"במהלך השנים התפתחה במרכז הרב מנהיגותו של הרב טאו, וגישתו ללימוד משנת הרב קוק התבססה כדרך המלך. הוא אמנם סירב להעביר "שיעור כללי" בישיבה, אך נתפס בעיני רוב רבניה כממשיכו של הרב צבי יהודה" (יואב שורק, [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/11/ART2/678/184.html ההתחרדות של הרב טאו תגרום לשבר דתי-לאומי?], באתר מקור ראשון). "הרב צבי יהודה... ביקש ממנו להעביר את השיעור הכללי בישיבה, אך הוא לא רצה בענוותנותו" ([[הרב שלמה אבינר]], [https://www.כsrugim.co.il/636859-עשר-הערות-על-הרב-צבי-טאו עשר הערות על הרב צבי טאו], באתר סרוגים, 13 בינואר 2022). "הרב טאו נשאר בישיבה ומעמדו המשיך להתחזק; בתקופה מסוימת אף העביר 'שיעורים כלליים' בגמרא, כנראה מתוך רצון של הרצי"ה להתחיל לבצר את מעמדו כיורש עתידי" (אברמוביץ', '''התיאולוגיה הממלכתית של הרב צבי טאו וחוגו''', עמ' 39). "לפי עדויות של תלמידי מרכז באותה תקופה, שיעורים אלו נפסקו לאחר זמן מסוים, בגלל שהיו ארוכים ועיוניים מאוד" (שם)}} הוא שימש כמתווך בין הרצי"ה לפעילי גוש אמונים, שבמקרים מסוימים אף הכפיפו עצמם למרותו,{{הערה|חגי סגל, '''אחים יקרים''', ירושלים: כתר הוצאה לאור, 1987, עמ' 39–40. גרשון נדיבי, [https://gershonnedivi.wordpress.com/2016/07/11/בעקבות-תלמידי-הרב-צבי-יהודה/ בעקבות תלמידי הרב צבי יהודה], "ערב שבת", 3 במרץ 1989}} והוביל את המאבק לפתיחת שערי ברית המועצות לעליית יהודים.{{הערה|הרב בנימין לאו, [https://musaf-shabbat.com/2011/03/03/קצה-הקו-בנימין-לאו/ קצה הקו], באתר מקור ראשון. אילת כהנא, [https://www.makorrishon.co.il/news/462883/ "הרב דפק על השולחן ואמר: צריך לעזור לשרנסקי"], באתר מקור ראשון, 28 בפברואר 2022}} הוא היה אחראי בפועל על קבלת התלמידים לישיבה,{{הערה|1=הרב דוד בן מאיר, [https://www.youtube.com/watch?v=ynt8FTxifXs יום השנה לרבנו הרצי"ה] באתר יוטיוב, דקה 3}} הוכר כסגנו של הרצי"ה, ושימש כסמכות הגבוהה ביותר מתחתיו בישיבה.{{הערה|"טאו קיבל אסמכתא מהרצי"ה, הוכר כסגנו ואף כמועמד בכיר לרשת אותו... בשנים האחרונות נשא טאו בתפקיד ראש הישיבה בפועל והיה לאישיות הדומיננטית ב"מרכז"" (ארן, '''קוקיזם''', [http://www.xn----0hceek4dct2d.com/בין-ישיבה-חסידית-וליטאית-חלק-14-מתוך-פרק-3/ עמ' 242]). "מבחינת הרצי"ה, חוגו של הרב טאו וכנראה גם מבחינת רוב תלמידי הישיבה, לא היה ספק רציני בכך שהרב טאו יחליף את הרצי"ה לאחר מותו, וכדבריה של בורגנסקי באמצע שנות השבעים: "נראה סביר שגם לעתיד לא יתהווה משבר ירושה מאחר והסגן זוכה ללגיטימציה בחוג הרמי"ם והאברכים הקרובים לראש הישיבה שהוא גדול למדי ובעל השפעה"... הרצי"ה ביקש שיעלו לתורה בשבת את הרב טאו בקביעות, ולתלמיד שהתאכזב שהוא שולח אותו לרב טאו, אמר: "אני והוא, הוא ואני, זה עניין אחד". לעיתים ביטא מפורש את עדיפותו על רבנים אחרים, כנראה מחוגו של הרב שפירא: "הציע לאנשים מישוב אחד להתייעץ עם ר' צבי, כאשר הם העלו שמו של תלמיד חכם אחר מתלמידי רבנו, אמר להם: "הוא פרטי, ר' צבי הוא כללי". בפורים תשל"ד העלו את הרצי"ה לתורה והוא סרב לברך עד שהרב טאו "יתפוס את מקומו הראוי לו במזרח", ליד ארון הקודש, מעשה שיכול להתפרש כמינוי הרב טאו לראש ישיבה עתידי... כבר אז שימש לצד הרצי"ה, כסמכות בלתי רשמית שבכוחה לפטר ולקבל רמי"ם" (אברמוביץ', '''התיאולוגיה הממלכתית של הרב צבי טאו וחוגו''', עמ' 37-36). "נחשב בעיני האברכים כסגנו וממשיכו של ראש הישיבה" (מיכל בורגנסקי, '''הכולל בחברה הישראלית: ה-Case של מרכז הרב''', רמת גן, תשל"ז, עמ' 74–75). "הסמכות השניה במעלה הן בתחום הלימודי והן בתחום הארגוני. הוא זוכה ליוקרה ולכוח השפעה במקום השני אחר ראש הישיבה - בישיבה ובכולל. מעמדו בא מכוח האצלה של ראש הישיבה... הוא ממלא בדרגה הגבוהה ביותר את כל כללי המערכת הריבודית. מצטיין במידותיו, מקורב לראש הישיבה, מצטיין בתור תלמיד חכם. על כן הוא זוכה לליגיטימציה למעמדו. מעמדו וסמכויותיו צמחו עם הזמן - כיום זוכה למיסוד חלקי בלבד של התפקיד, כתוצאה מתהליך מתמשך המשתרע על פני תקופה של שנים." (מיכל בורגנסקי, "בעיות סטרוקטורליות", שם, עמ' 4-3)}}</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-159990:rev-159991:php=table -->
</table>81.2.149.73https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%98%D7%90%D7%95&diff=159990&oldid=prev81.2.149.73: /* תולדות חייו */ תיקונים2023-05-03T12:43:59Z<p><span class="autocomment">תולדות חייו: </span> תיקונים</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:43, 3 במאי 2023</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא סירב לבקשת הרצי"ה להעביר שיעור כללי, אך גישתו ללימוד משנת הרב קוק התבססה כדרך המלך בישיבה.{{הערה|"במהלך השנים התפתחה במרכז הרב מנהיגותו של הרב טאו, וגישתו ללימוד משנת הרב קוק התבססה כדרך המלך. הוא אמנם סירב להעביר "שיעור כללי" בישיבה, אך נתפס בעיני רוב רבניה כממשיכו של הרב צבי יהודה" (יואב שורק, [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/11/ART2/678/184.html ההתחרדות של הרב טאו תגרום לשבר דתי-לאומי?], באתר מקור ראשון). "הרב צבי יהודה... ביקש ממנו להעביר את השיעור הכללי בישיבה, אך הוא לא רצה בענוותנותו" ([[הרב שלמה אבינר]], [https://www.כsrugim.co.il/636859-עשר-הערות-על-הרב-צבי-טאו עשר הערות על הרב צבי טאו], באתר סרוגים, 13 בינואר 2022). "הרב טאו נשאר בישיבה ומעמדו המשיך להתחזק; בתקופה מסוימת אף העביר 'שיעורים כלליים' בגמרא, כנראה מתוך רצון של הרצי"ה להתחיל לבצר את מעמדו כיורש עתידי" (אברמוביץ', '''התיאולוגיה הממלכתית של הרב צבי טאו וחוגו''', עמ' 39). "לפי עדויות של תלמידי מרכז באותה תקופה, שיעורים אלו נפסקו לאחר זמן מסוים, בגלל שהיו ארוכים ועיוניים מאוד" (שם)}} הוא שימש כמתווך בין הרצי"ה לפעילי גוש אמונים, שבמקרים מסוימים אף הכפיפו עצמם למרותו,{{הערה|חגי סגל, '''אחים יקרים''', ירושלים: כתר הוצאה לאור, 1987, עמ' 39–40. גרשון נדיבי, [https://gershonnedivi.wordpress.com/2016/07/11/בעקבות-תלמידי-הרב-צבי-יהודה/ בעקבות תלמידי הרב צבי יהודה], "ערב שבת", 3 במרץ 1989}} והוביל את המאבק לפתיחת שערי ברית המועצות לעליית יהודים.{{הערה|הרב בנימין לאו, [https://musaf-shabbat.com/2011/03/03/קצה-הקו-בנימין-לאו/ קצה הקו], באתר מקור ראשון. אילת כהנא, [https://www.makorrishon.co.il/news/462883/ "הרב דפק על השולחן ואמר: צריך לעזור לשרנסקי"], באתר מקור ראשון, 28 בפברואר 2022}} הוא היה אחראי בפועל על קבלת התלמידים לישיבה,{{הערה|1=הרב דוד בן מאיר, [https://www.youtube.com/watch?v=ynt8FTxifXs יום השנה לרבנו הרצי"ה] באתר יוטיוב, דקה 3}} הוכר כסגנו של הרצי"ה, ושימש כסמכות הגבוהה ביותר מתחתיו בישיבה.{{הערה|"טאו קיבל אסמכתא מהרצי"ה, הוכר כסגנו ואף כמועמד בכיר לרשת אותו... בשנים האחרונות נשא טאו בתפקיד ראש הישיבה בפועל והיה לאישיות הדומיננטית ב"מרכז"" (ארן, '''קוקיזם''', [http://www.xn----0hceek4dct2d.com/בין-ישיבה-חסידית-וליטאית-חלק-14-מתוך-פרק-3/ עמ' 242]). "מבחינת הרצי"ה, חוגו של הרב טאו וכנראה גם מבחינת רוב תלמידי הישיבה, לא היה ספק רציני בכך שהרב טאו יחליף את הרצי"ה לאחר מותו, וכדבריה של בורגנסקי באמצע שנות השבעים: "נראה סביר שגם לעתיד לא יתהווה משבר ירושה מאחר והסגן זוכה ללגיטימציה בחוג הרמי"ם והאברכים הקרובים לראש הישיבה שהוא גדול למדי ובעל השפעה"... הרצי"ה ביקש שיעלו לתורה בשבת את הרב טאו בקביעות, ולתלמיד שהתאכזב שהוא שולח אותו לרב טאו, אמר: "אני והוא, הוא ואני, זה עניין אחד". לעיתים ביטא מפורש את עדיפותו על רבנים אחרים, כנראה מחוגו של הרב שפירא: "הציע לאנשים מישוב אחד להתייעץ עם ר' צבי, כאשר הם העלו שמו של תלמיד חכם אחר מתלמידי רבנו, אמר להם: "הוא פרטי, ר' צבי הוא כללי". בפורים תשל"ד העלו את הרצי"ה לתורה והוא סרב לברך עד שהרב טאו "יתפוס את מקומו הראוי לו במזרח", ליד ארון הקודש, מעשה שיכול להתפרש כמינוי הרב טאו לראש ישיבה עתידי... כבר אז שימש לצד הרצי"ה, כסמכות בלתי רשמית שבכוחה לפטר ולקבל רמי"ם" (אברמוביץ', '''התיאולוגיה הממלכתית של הרב צבי טאו וחוגו''', עמ' 37-36). "נחשב בעיני האברכים כסגנו וממשיכו של ראש הישיבה" (מיכל בורגנסקי, '''הכולל בחברה הישראלית: ה-Case של מרכז הרב''', רמת גן, תשל"ז, עמ' 74–75). "הסמכות השניה במעלה הן בתחום הלימודי והן בתחום הארגוני. הוא זוכה ליוקרה ולכוח השפעה במקום השני אחר ראש הישיבה - בישיבה ובכולל. מעמדו בא מכוח האצלה של ראש הישיבה... הוא ממלא בדרגה הגבוהה ביותר את כל כללי המערכת הריבודית. מצטיין במידותיו, מקורב לראש הישיבה, מצטיין בתור תלמיד חכם. על כן הוא זוכה לליגיטימציה למעמדו. מעמדו וסמכויותיו צמחו עם הזמן - כיום זוכה למיסוד חלקי בלבד של התפקיד, כתוצאה מתהליך מתמשך המשתרע על פני תקופה של שנים." (מיכל בורגנסקי, "בעיות סטרוקטורליות", שם, עמ' 4-3)}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא סירב לבקשת הרצי"ה להעביר שיעור כללי, אך גישתו ללימוד משנת הרב קוק התבססה כדרך המלך בישיבה.{{הערה|"במהלך השנים התפתחה במרכז הרב מנהיגותו של הרב טאו, וגישתו ללימוד משנת הרב קוק התבססה כדרך המלך. הוא אמנם סירב להעביר "שיעור כללי" בישיבה, אך נתפס בעיני רוב רבניה כממשיכו של הרב צבי יהודה" (יואב שורק, [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/11/ART2/678/184.html ההתחרדות של הרב טאו תגרום לשבר דתי-לאומי?], באתר מקור ראשון). "הרב צבי יהודה... ביקש ממנו להעביר את השיעור הכללי בישיבה, אך הוא לא רצה בענוותנותו" ([[הרב שלמה אבינר]], [https://www.כsrugim.co.il/636859-עשר-הערות-על-הרב-צבי-טאו עשר הערות על הרב צבי טאו], באתר סרוגים, 13 בינואר 2022). "הרב טאו נשאר בישיבה ומעמדו המשיך להתחזק; בתקופה מסוימת אף העביר 'שיעורים כלליים' בגמרא, כנראה מתוך רצון של הרצי"ה להתחיל לבצר את מעמדו כיורש עתידי" (אברמוביץ', '''התיאולוגיה הממלכתית של הרב צבי טאו וחוגו''', עמ' 39). "לפי עדויות של תלמידי מרכז באותה תקופה, שיעורים אלו נפסקו לאחר זמן מסוים, בגלל שהיו ארוכים ועיוניים מאוד" (שם)}} הוא שימש כמתווך בין הרצי"ה לפעילי גוש אמונים, שבמקרים מסוימים אף הכפיפו עצמם למרותו,{{הערה|חגי סגל, '''אחים יקרים''', ירושלים: כתר הוצאה לאור, 1987, עמ' 39–40. גרשון נדיבי, [https://gershonnedivi.wordpress.com/2016/07/11/בעקבות-תלמידי-הרב-צבי-יהודה/ בעקבות תלמידי הרב צבי יהודה], "ערב שבת", 3 במרץ 1989}} והוביל את המאבק לפתיחת שערי ברית המועצות לעליית יהודים.{{הערה|הרב בנימין לאו, [https://musaf-shabbat.com/2011/03/03/קצה-הקו-בנימין-לאו/ קצה הקו], באתר מקור ראשון. אילת כהנא, [https://www.makorrishon.co.il/news/462883/ "הרב דפק על השולחן ואמר: צריך לעזור לשרנסקי"], באתר מקור ראשון, 28 בפברואר 2022}} הוא היה אחראי בפועל על קבלת התלמידים לישיבה,{{הערה|1=הרב דוד בן מאיר, [https://www.youtube.com/watch?v=ynt8FTxifXs יום השנה לרבנו הרצי"ה] באתר יוטיוב, דקה 3}} הוכר כסגנו של הרצי"ה, ושימש כסמכות הגבוהה ביותר מתחתיו בישיבה.{{הערה|"טאו קיבל אסמכתא מהרצי"ה, הוכר כסגנו ואף כמועמד בכיר לרשת אותו... בשנים האחרונות נשא טאו בתפקיד ראש הישיבה בפועל והיה לאישיות הדומיננטית ב"מרכז"" (ארן, '''קוקיזם''', [http://www.xn----0hceek4dct2d.com/בין-ישיבה-חסידית-וליטאית-חלק-14-מתוך-פרק-3/ עמ' 242]). "מבחינת הרצי"ה, חוגו של הרב טאו וכנראה גם מבחינת רוב תלמידי הישיבה, לא היה ספק רציני בכך שהרב טאו יחליף את הרצי"ה לאחר מותו, וכדבריה של בורגנסקי באמצע שנות השבעים: "נראה סביר שגם לעתיד לא יתהווה משבר ירושה מאחר והסגן זוכה ללגיטימציה בחוג הרמי"ם והאברכים הקרובים לראש הישיבה שהוא גדול למדי ובעל השפעה"... הרצי"ה ביקש שיעלו לתורה בשבת את הרב טאו בקביעות, ולתלמיד שהתאכזב שהוא שולח אותו לרב טאו, אמר: "אני והוא, הוא ואני, זה עניין אחד". לעיתים ביטא מפורש את עדיפותו על רבנים אחרים, כנראה מחוגו של הרב שפירא: "הציע לאנשים מישוב אחד להתייעץ עם ר' צבי, כאשר הם העלו שמו של תלמיד חכם אחר מתלמידי רבנו, אמר להם: "הוא פרטי, ר' צבי הוא כללי". בפורים תשל"ד העלו את הרצי"ה לתורה והוא סרב לברך עד שהרב טאו "יתפוס את מקומו הראוי לו במזרח", ליד ארון הקודש, מעשה שיכול להתפרש כמינוי הרב טאו לראש ישיבה עתידי... כבר אז שימש לצד הרצי"ה, כסמכות בלתי רשמית שבכוחה לפטר ולקבל רמי"ם" (אברמוביץ', '''התיאולוגיה הממלכתית של הרב צבי טאו וחוגו''', עמ' 37-36). "נחשב בעיני האברכים כסגנו וממשיכו של ראש הישיבה" (מיכל בורגנסקי, '''הכולל בחברה הישראלית: ה-Case של מרכז הרב''', רמת גן, תשל"ז, עמ' 74–75). "הסמכות השניה במעלה הן בתחום הלימודי והן בתחום הארגוני. הוא זוכה ליוקרה ולכוח השפעה במקום השני אחר ראש הישיבה - בישיבה ובכולל. מעמדו בא מכוח האצלה של ראש הישיבה... הוא ממלא בדרגה הגבוהה ביותר את כל כללי המערכת הריבודית. מצטיין במידותיו, מקורב לראש הישיבה, מצטיין בתור תלמיד חכם. על כן הוא זוכה לליגיטימציה למעמדו. מעמדו וסמכויותיו צמחו עם הזמן - כיום זוכה למיסוד חלקי בלבד של התפקיד, כתוצאה מתהליך מתמשך המשתרע על פני תקופה של שנים." (מיכל בורגנסקי, "בעיות סטרוקטורליות", שם, עמ' 4-3)}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירת [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] מונה [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא|הרב שפירא]] לראש הישיבה (כש[[הרב שאול ישראלי]] לצידו). והדבר עורר מחאה מצד רמי"ם בישיבה.{{הערה|יואב שורק, [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/11/ART2/678/184.html ההתחרדות של הרב טאו תגרום לשבר דתי-לאומי?], באתר מקור ראשון}} במכתב עליו חתמו הרב טאו, [[הרב מרדכי שטרנברג]], [[הרב עמיאל שטרנברג]], [[הרב עודד ולנסקי]], [[הרב יהושע צוקרמן]], [[הרב יעקב לבנון]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </del>וכן [[הרב שלמה אבינר]], דרש הרב טאו שהרב שפירא יקרא ראש ישיבה, אך לו עצמו תהיינה סמכויות שוות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[זכות </del>וטו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>בענייני ההנהלה: כספים, קבלה וסילוק של תלמידים ורמי"ם, וייצוג הישיבה כלפי חוץ.{{הערה|מכתב מכ"ב אדר התשמ"ב (שמונה ימים לאחר פטירת הרצי"ה). [https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=33722#p364383 צילום המכתב] מופיע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[פורום </del>אוצר החכמה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>. המכתב מצוטט בחלקו בעבודת הדוקטורט של אברמוביץ', '''התיאולוגיה הממלכתית של הרב צבי טאו וחוגו''', עמ' 38-37.}} הדרישות לא התקבלו. אף שהרמי"ם התריעו שהדבר יגרור את הפסקת פעילותם בישיבה, הם המשיכו ללמד בה, בעקבות פתק השכנת שלום שתלה הרב טאו.{{הערה|מורדי מילר, [https://hashiloach.org.il/ציר-הרשע-הטכנולוגי/ ציר הרשע הטכנולוגי], באתר השילוח}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירת [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] מונה [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא|הרב שפירא]] לראש הישיבה (כש[[הרב שאול ישראלי]] לצידו). והדבר עורר מחאה מצד רמי"ם בישיבה.{{הערה|יואב שורק, [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/11/ART2/678/184.html ההתחרדות של הרב טאו תגרום לשבר דתי-לאומי?], באתר מקור ראשון}} במכתב עליו חתמו הרב טאו, [[הרב מרדכי שטרנברג]], [[הרב עמיאל שטרנברג]], [[הרב עודד ולנסקי]], [[הרב יהושע צוקרמן]], [[הרב יעקב לבנון]] וכן [[הרב שלמה אבינר]], דרש הרב טאו שהרב שפירא יקרא ראש ישיבה, אך לו עצמו תהיינה סמכויות שוות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וזכות </ins>וטו בענייני ההנהלה: כספים, קבלה וסילוק של תלמידים ורמי"ם, וייצוג הישיבה כלפי חוץ.{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">1=</ins>מכתב מכ"ב אדר התשמ"ב (שמונה ימים לאחר פטירת הרצי"ה). [https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=33722#p364383 צילום המכתב] מופיע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפורום </ins>אוצר החכמה. המכתב מצוטט בחלקו בעבודת הדוקטורט של אברמוביץ', '''התיאולוגיה הממלכתית של הרב צבי טאו וחוגו''', עמ' 38-37.}} הדרישות לא התקבלו. אף שהרמי"ם התריעו שהדבר יגרור את הפסקת פעילותם בישיבה, הם המשיכו ללמד בה, בעקבות פתק השכנת שלום שתלה הרב טאו.{{הערה|מורדי מילר, [https://hashiloach.org.il/ציר-הרשע-הטכנולוגי/ ציר הרשע הטכנולוגי], באתר השילוח}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הקמת ישיבת הר המור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הקמת ישיבת הר המור==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-159989:rev-159990:php=table -->
</table>81.2.149.73https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%98%D7%90%D7%95&diff=159989&oldid=prev81.2.149.73: /* תולדות חייו */ הרחבה2023-05-03T12:41:17Z<p><span class="autocomment">תולדות חייו: </span> הרחבה</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:41, 3 במאי 2023</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא סירב לבקשת הרצי"ה להעביר שיעור כללי, אך גישתו ללימוד משנת הרב קוק התבססה כדרך המלך בישיבה.{{הערה|"במהלך השנים התפתחה במרכז הרב מנהיגותו של הרב טאו, וגישתו ללימוד משנת הרב קוק התבססה כדרך המלך. הוא אמנם סירב להעביר "שיעור כללי" בישיבה, אך נתפס בעיני רוב רבניה כממשיכו של הרב צבי יהודה" (יואב שורק, [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/11/ART2/678/184.html ההתחרדות של הרב טאו תגרום לשבר דתי-לאומי?], באתר מקור ראשון). "הרב צבי יהודה... ביקש ממנו להעביר את השיעור הכללי בישיבה, אך הוא לא רצה בענוותנותו" ([[הרב שלמה אבינר]], [https://www.כsrugim.co.il/636859-עשר-הערות-על-הרב-צבי-טאו עשר הערות על הרב צבי טאו], באתר סרוגים, 13 בינואר 2022). "הרב טאו נשאר בישיבה ומעמדו המשיך להתחזק; בתקופה מסוימת אף העביר 'שיעורים כלליים' בגמרא, כנראה מתוך רצון של הרצי"ה להתחיל לבצר את מעמדו כיורש עתידי" (אברמוביץ', '''התיאולוגיה הממלכתית של הרב צבי טאו וחוגו''', עמ' 39). "לפי עדויות של תלמידי מרכז באותה תקופה, שיעורים אלו נפסקו לאחר זמן מסוים, בגלל שהיו ארוכים ועיוניים מאוד" (שם)}} הוא שימש כמתווך בין הרצי"ה לפעילי גוש אמונים, שבמקרים מסוימים אף הכפיפו עצמם למרותו,{{הערה|חגי סגל, '''אחים יקרים''', ירושלים: כתר הוצאה לאור, 1987, עמ' 39–40. גרשון נדיבי, [https://gershonnedivi.wordpress.com/2016/07/11/בעקבות-תלמידי-הרב-צבי-יהודה/ בעקבות תלמידי הרב צבי יהודה], "ערב שבת", 3 במרץ 1989}} והוביל את המאבק לפתיחת שערי ברית המועצות לעליית יהודים.{{הערה|הרב בנימין לאו, [https://musaf-shabbat.com/2011/03/03/קצה-הקו-בנימין-לאו/ קצה הקו], באתר מקור ראשון. אילת כהנא, [https://www.makorrishon.co.il/news/462883/ "הרב דפק על השולחן ואמר: צריך לעזור לשרנסקי"], באתר מקור ראשון, 28 בפברואר 2022}} הוא היה אחראי בפועל על קבלת התלמידים לישיבה,{{הערה|1=הרב דוד בן מאיר, [https://www.youtube.com/watch?v=ynt8FTxifXs יום השנה לרבנו הרצי"ה] באתר יוטיוב, דקה 3}} הוכר כסגנו של הרצי"ה, ושימש כסמכות הגבוהה ביותר מתחתיו בישיבה.{{הערה|"טאו קיבל אסמכתא מהרצי"ה, הוכר כסגנו ואף כמועמד בכיר לרשת אותו... בשנים האחרונות נשא טאו בתפקיד ראש הישיבה בפועל והיה לאישיות הדומיננטית ב"מרכז"" (ארן, '''קוקיזם''', [http://www.xn----0hceek4dct2d.com/בין-ישיבה-חסידית-וליטאית-חלק-14-מתוך-פרק-3/ עמ' 242]). "מבחינת הרצי"ה, חוגו של הרב טאו וכנראה גם מבחינת רוב תלמידי הישיבה, לא היה ספק רציני בכך שהרב טאו יחליף את הרצי"ה לאחר מותו, וכדבריה של בורגנסקי באמצע שנות השבעים: "נראה סביר שגם לעתיד לא יתהווה משבר ירושה מאחר והסגן זוכה ללגיטימציה בחוג הרמי"ם והאברכים הקרובים לראש הישיבה שהוא גדול למדי ובעל השפעה"... הרצי"ה ביקש שיעלו לתורה בשבת את הרב טאו בקביעות, ולתלמיד שהתאכזב שהוא שולח אותו לרב טאו, אמר: "אני והוא, הוא ואני, זה עניין אחד". לעיתים ביטא מפורש את עדיפותו על רבנים אחרים, כנראה מחוגו של הרב שפירא: "הציע לאנשים מישוב אחד להתייעץ עם ר' צבי, כאשר הם העלו שמו של תלמיד חכם אחר מתלמידי רבנו, אמר להם: "הוא פרטי, ר' צבי הוא כללי". בפורים תשל"ד העלו את הרצי"ה לתורה והוא סרב לברך עד שהרב טאו "יתפוס את מקומו הראוי לו במזרח", ליד ארון הקודש, מעשה שיכול להתפרש כמינוי הרב טאו לראש ישיבה עתידי... כבר אז שימש לצד הרצי"ה, כסמכות בלתי רשמית שבכוחה לפטר ולקבל רמי"ם" (אברמוביץ', '''התיאולוגיה הממלכתית של הרב צבי טאו וחוגו''', עמ' 37-36). "נחשב בעיני האברכים כסגנו וממשיכו של ראש הישיבה" (מיכל בורגנסקי, '''הכולל בחברה הישראלית: ה-Case של מרכז הרב''', רמת גן, תשל"ז, עמ' 74–75). "הסמכות השניה במעלה הן בתחום הלימודי והן בתחום הארגוני. הוא זוכה ליוקרה ולכוח השפעה במקום השני אחר ראש הישיבה - בישיבה ובכולל. מעמדו בא מכוח האצלה של ראש הישיבה... הוא ממלא בדרגה הגבוהה ביותר את כל כללי המערכת הריבודית. מצטיין במידותיו, מקורב לראש הישיבה, מצטיין בתור תלמיד חכם. על כן הוא זוכה לליגיטימציה למעמדו. מעמדו וסמכויותיו צמחו עם הזמן - כיום זוכה למיסוד חלקי בלבד של התפקיד, כתוצאה מתהליך מתמשך המשתרע על פני תקופה של שנים." (מיכל בורגנסקי, "בעיות סטרוקטורליות", שם, עמ' 4-3)}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא סירב לבקשת הרצי"ה להעביר שיעור כללי, אך גישתו ללימוד משנת הרב קוק התבססה כדרך המלך בישיבה.{{הערה|"במהלך השנים התפתחה במרכז הרב מנהיגותו של הרב טאו, וגישתו ללימוד משנת הרב קוק התבססה כדרך המלך. הוא אמנם סירב להעביר "שיעור כללי" בישיבה, אך נתפס בעיני רוב רבניה כממשיכו של הרב צבי יהודה" (יואב שורק, [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/11/ART2/678/184.html ההתחרדות של הרב טאו תגרום לשבר דתי-לאומי?], באתר מקור ראשון). "הרב צבי יהודה... ביקש ממנו להעביר את השיעור הכללי בישיבה, אך הוא לא רצה בענוותנותו" ([[הרב שלמה אבינר]], [https://www.כsrugim.co.il/636859-עשר-הערות-על-הרב-צבי-טאו עשר הערות על הרב צבי טאו], באתר סרוגים, 13 בינואר 2022). "הרב טאו נשאר בישיבה ומעמדו המשיך להתחזק; בתקופה מסוימת אף העביר 'שיעורים כלליים' בגמרא, כנראה מתוך רצון של הרצי"ה להתחיל לבצר את מעמדו כיורש עתידי" (אברמוביץ', '''התיאולוגיה הממלכתית של הרב צבי טאו וחוגו''', עמ' 39). "לפי עדויות של תלמידי מרכז באותה תקופה, שיעורים אלו נפסקו לאחר זמן מסוים, בגלל שהיו ארוכים ועיוניים מאוד" (שם)}} הוא שימש כמתווך בין הרצי"ה לפעילי גוש אמונים, שבמקרים מסוימים אף הכפיפו עצמם למרותו,{{הערה|חגי סגל, '''אחים יקרים''', ירושלים: כתר הוצאה לאור, 1987, עמ' 39–40. גרשון נדיבי, [https://gershonnedivi.wordpress.com/2016/07/11/בעקבות-תלמידי-הרב-צבי-יהודה/ בעקבות תלמידי הרב צבי יהודה], "ערב שבת", 3 במרץ 1989}} והוביל את המאבק לפתיחת שערי ברית המועצות לעליית יהודים.{{הערה|הרב בנימין לאו, [https://musaf-shabbat.com/2011/03/03/קצה-הקו-בנימין-לאו/ קצה הקו], באתר מקור ראשון. אילת כהנא, [https://www.makorrishon.co.il/news/462883/ "הרב דפק על השולחן ואמר: צריך לעזור לשרנסקי"], באתר מקור ראשון, 28 בפברואר 2022}} הוא היה אחראי בפועל על קבלת התלמידים לישיבה,{{הערה|1=הרב דוד בן מאיר, [https://www.youtube.com/watch?v=ynt8FTxifXs יום השנה לרבנו הרצי"ה] באתר יוטיוב, דקה 3}} הוכר כסגנו של הרצי"ה, ושימש כסמכות הגבוהה ביותר מתחתיו בישיבה.{{הערה|"טאו קיבל אסמכתא מהרצי"ה, הוכר כסגנו ואף כמועמד בכיר לרשת אותו... בשנים האחרונות נשא טאו בתפקיד ראש הישיבה בפועל והיה לאישיות הדומיננטית ב"מרכז"" (ארן, '''קוקיזם''', [http://www.xn----0hceek4dct2d.com/בין-ישיבה-חסידית-וליטאית-חלק-14-מתוך-פרק-3/ עמ' 242]). "מבחינת הרצי"ה, חוגו של הרב טאו וכנראה גם מבחינת רוב תלמידי הישיבה, לא היה ספק רציני בכך שהרב טאו יחליף את הרצי"ה לאחר מותו, וכדבריה של בורגנסקי באמצע שנות השבעים: "נראה סביר שגם לעתיד לא יתהווה משבר ירושה מאחר והסגן זוכה ללגיטימציה בחוג הרמי"ם והאברכים הקרובים לראש הישיבה שהוא גדול למדי ובעל השפעה"... הרצי"ה ביקש שיעלו לתורה בשבת את הרב טאו בקביעות, ולתלמיד שהתאכזב שהוא שולח אותו לרב טאו, אמר: "אני והוא, הוא ואני, זה עניין אחד". לעיתים ביטא מפורש את עדיפותו על רבנים אחרים, כנראה מחוגו של הרב שפירא: "הציע לאנשים מישוב אחד להתייעץ עם ר' צבי, כאשר הם העלו שמו של תלמיד חכם אחר מתלמידי רבנו, אמר להם: "הוא פרטי, ר' צבי הוא כללי". בפורים תשל"ד העלו את הרצי"ה לתורה והוא סרב לברך עד שהרב טאו "יתפוס את מקומו הראוי לו במזרח", ליד ארון הקודש, מעשה שיכול להתפרש כמינוי הרב טאו לראש ישיבה עתידי... כבר אז שימש לצד הרצי"ה, כסמכות בלתי רשמית שבכוחה לפטר ולקבל רמי"ם" (אברמוביץ', '''התיאולוגיה הממלכתית של הרב צבי טאו וחוגו''', עמ' 37-36). "נחשב בעיני האברכים כסגנו וממשיכו של ראש הישיבה" (מיכל בורגנסקי, '''הכולל בחברה הישראלית: ה-Case של מרכז הרב''', רמת גן, תשל"ז, עמ' 74–75). "הסמכות השניה במעלה הן בתחום הלימודי והן בתחום הארגוני. הוא זוכה ליוקרה ולכוח השפעה במקום השני אחר ראש הישיבה - בישיבה ובכולל. מעמדו בא מכוח האצלה של ראש הישיבה... הוא ממלא בדרגה הגבוהה ביותר את כל כללי המערכת הריבודית. מצטיין במידותיו, מקורב לראש הישיבה, מצטיין בתור תלמיד חכם. על כן הוא זוכה לליגיטימציה למעמדו. מעמדו וסמכויותיו צמחו עם הזמן - כיום זוכה למיסוד חלקי בלבד של התפקיד, כתוצאה מתהליך מתמשך המשתרע על פני תקופה של שנים." (מיכל בורגנסקי, "בעיות סטרוקטורליות", שם, עמ' 4-3)}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירת [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] מונה [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא|הרב שפירא]] לראש הישיבה (כש[[הרב שאול ישראלי]] לצידו). <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חמישה מהר</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מים </del>בישיבה{{הערה|[[הרב מרדכי שטרנברג]], [[הרב עמיאל שטרנברג]], [[הרב עודד ולנסקי]], [[הרב יהושע צוקרמן]], [[הרב יעקב לבנון]]}} וכן [[הרב שלמה אבינר]], <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דרשו למנות את </del>הרב טאו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לצד הרב אברהם </del>שפירא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והרב שאול ישראלי</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולהעניק </del>לו זכות וטו בענייני <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קבלת והוצאת </del>תלמידים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ור</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מים</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתחום הממון ועוד</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הם שבתו בשל כך במשך תקופה מסוימת</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראשי הישיבה סירבו להיענות לדרישות אלו</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לבסוף נמנע אז </del>הרב טאו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ממאבק פומבי והחותמים </del>לא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרשו מתפקידיהם</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירת [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] מונה [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא|הרב שפירא]] לראש הישיבה (כש[[הרב שאול ישראלי]] לצידו). <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והדבר עורר מחאה מצד רמי</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ם </ins>בישיבה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins>{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יואב שורק, [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/11/ART2/678/184.html ההתחרדות של הרב טאו תגרום לשבר דתי-לאומי?], באתר מקור ראשון}} במכתב עליו חתמו הרב טאו, </ins>[[הרב מרדכי שטרנברג]], [[הרב עמיאל שטרנברג]], [[הרב עודד ולנסקי]], [[הרב יהושע צוקרמן]], [[הרב יעקב לבנון]]}} וכן [[הרב שלמה אבינר]], <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דרש </ins>הרב טאו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהרב </ins>שפירא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יקרא ראש ישיבה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך </ins>לו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עצמו תהיינה סמכויות שוות ו[[</ins>זכות וטו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>בענייני <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ההנהלה: כספים, קבלה וסילוק של </ins>תלמידים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ורמי</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ם</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וייצוג הישיבה כלפי חוץ.{{הערה|מכתב מכ"ב אדר התשמ"ב (שמונה ימים לאחר פטירת הרצי"ה). [https://forum.otzar</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">org/viewtopic</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">php?t=33722#p364383 צילום המכתב] מופיע ב[[פורום אוצר החכמה]]</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המכתב מצוטט בחלקו בעבודת הדוקטורט של אברמוביץ', '''התיאולוגיה הממלכתית של </ins>הרב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צבי </ins>טאו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וחוגו''', עמ' 38-37.}} הדרישות </ins>לא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התקבלו. אף שהרמי"ם התריעו שהדבר יגרור את הפסקת פעילותם בישיבה, הם המשיכו ללמד בה, בעקבות פתק השכנת שלום שתלה הרב טאו</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|מורדי מילר, [https://hashiloach.org.il/ציר-הרשע-הטכנולוגי/ ציר הרשע הטכנולוגי], באתר השילוח}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הקמת ישיבת הר המור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הקמת ישיבת הר המור==</div></td></tr>
</table>81.2.149.73https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%98%D7%90%D7%95&diff=159988&oldid=prev81.2.149.73: /* תולדות חייו */ הרחבה2023-05-03T12:36:40Z<p><span class="autocomment">תולדות חייו: </span> הרחבה</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:36, 3 במאי 2023</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד באוסטריה בשנת תרצ"ז (שמו הגרמני: האנס), להורים שהיגרו מ[[גליציה]] בתום [[מלחמת העולם הראשונה]]. אביו אברהם אדולף היה בנקאי ואמו יהודית יוטה, לבית מייזלס, הייתה כימאית. בזמן [[השואה]] התחבא ועבר עם משפחתו להולנד. לאחר השואה, עלה ל[[ישראל|מדינת ישראל]]. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד באוסטריה בשנת תרצ"ז (שמו הגרמני: האנס), להורים שהיגרו מ[[גליציה]] בתום [[מלחמת העולם הראשונה]]. אביו אברהם אדולף היה בנקאי ואמו יהודית יוטה, לבית מייזלס, הייתה כימאית. בזמן [[השואה]] התחבא ועבר עם משפחתו להולנד. לאחר השואה, עלה ל[[ישראל|מדינת ישראל]]. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[ישראל|ארץ ישראל]] החל ללמוד ב[[ישיבת הדרום]] (רבו היה [[הרב יהודה עמיטל]]).לאחר מכן עבר ל[[ישיבת מרכז הרב]] שם נחשב לאחד מתלמידיו הבולטים והקרובים של [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], הוא התפרסם כמעמיק בענייני אמונה, ובייחוד בתורת [[הרב קוק]], והחל להעביר שיעורים בישיבה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[ישראל|ארץ ישראל]] החל ללמוד ב[[ישיבת הדרום]] (רבו היה [[הרב יהודה עמיטל]]).לאחר מכן עבר ל[[ישיבת מרכז הרב]] שם נחשב לאחד מתלמידיו הבולטים והקרובים של [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], הוא התפרסם כמעמיק בענייני אמונה, ובייחוד בתורת [[הרב קוק]], והחל להעביר שיעורים בישיבה.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|"הרב צבי (האנס) טאו הגיע למרכז הרב ב-1957 ומאז היה לתלמידו הקרוב של הרצי"ה, אלא שרק בסוף שנות השישים, ולאחר שרבני "הזרם המרכזי" התרחקו קצת מהישיבה, החל להתגבש מעמדו הבכיר" (אברמוביץ', הביקורת המשיחית על גוש אמונים, עמ' 183). "'מרכז' העומדת בשנות השבעים והשמונים במידה רבה בסימן דמותו הנערצת של הרב צבי טאו, יד ימינו ואולי יורשו של הרצי"ה" (גדעון ארן, "בין חלוציות ללימוד תורה", אבי שגיא ודב שוורץ (עורכים), '''מאה שנות ציונות דתית: היבטים רעיוניים (ג)''', אוניברסיטת בר אילן, תשס"ג, עמ' 65). "מאמצע שנות השישים הלכה והתחזקה תופעה חדשה ב'מרכז', הנובעת גם מהגישה החדשה של הרב טאו וחוגו, לפיה רבנים שונים נשארים עם משפחותיהם שנים רבות בקריית משה, לומדים בישיבה ומתוך עקרון לא מתכננים את עתידם המקצועי או הרבני. כך התעצם 'הכולל' של מרכז, כעולם תרבותי וסוציולוגי בפני עצמו, ובראשו הזוג טאו, אשר הפכו להיות הדמויות הבכירות והוותיקות, מבין האברכים" (אברמוביץ', '''התיאולוגיה הממלכתית של הרב צבי טאו וחוגו''', עמ' 32). "הרצי"ה העריץ את הרבנית טאו, קם לכבודה בקביעות, והסיכומים שכתבה לשיעוריו (אליהם נכנסה ביחד עם אברכי הישיבה) נחשבו למוסמכים ביותר ועל פיהם ערך הרב אביהו שוורץ את הספר "מתוך התורה הגואלת". במקביל עלה מאוד קרנו של הרב טאו, עליו אמר הרצי"ה בהמשך: "ברוך ה' שעשה לנו את ר' צבי. הרמב"ם כותב שאברהם אבינו הוא עמודו של עולם, ור' צבי הוא עמוד הישיבה". הרצי"ה החל לשלוח תלמידים רבים להתייעץ עם הרב טאו, ובמקביל כל העת, גם הרבנית חנה הפכה למודל עבור נשות האברכים" (שם). "וכך מביא גם הרב אביהו שוורץ, מפי הרצי"ה: "ברוך ה' שיש לנו את הרב צבי טאו, גאון וצדיק, ובעל שכל רחב וישר, ומסור לישיבה, ומסור לקונטרה (רמת הגולן), ואל הכל", מתוך התורה הגואלת ב, עמ' קסו" (שם).}} </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא סירב לבקשת הרצי"ה להעביר שיעור כללי, אך גישתו ללימוד משנת הרב קוק התבססה כדרך המלך בישיבה.{{הערה|"במהלך השנים התפתחה במרכז הרב מנהיגותו של הרב טאו, וגישתו ללימוד משנת הרב קוק התבססה כדרך המלך. הוא אמנם סירב להעביר "שיעור כללי" בישיבה, אך נתפס בעיני רוב רבניה כממשיכו של הרב צבי יהודה" (יואב שורק, [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/11/ART2/678/184.html ההתחרדות של הרב טאו תגרום לשבר דתי-לאומי?], באתר מקור ראשון). "הרב צבי יהודה... ביקש ממנו להעביר את השיעור הכללי בישיבה, אך הוא לא רצה בענוותנותו" ([[הרב שלמה אבינר]], [https://www.כsrugim.co.il/636859-עשר-הערות-על-הרב-צבי-טאו עשר הערות על הרב צבי טאו], באתר סרוגים, 13 בינואר 2022). "הרב טאו נשאר בישיבה ומעמדו המשיך להתחזק; בתקופה מסוימת אף העביר 'שיעורים כלליים' בגמרא, כנראה מתוך רצון של הרצי"ה להתחיל לבצר את מעמדו כיורש עתידי" (אברמוביץ', '''התיאולוגיה הממלכתית של הרב צבי טאו וחוגו''', עמ' 39). "לפי עדויות של תלמידי מרכז באותה תקופה, שיעורים אלו נפסקו לאחר זמן מסוים, בגלל שהיו ארוכים ועיוניים מאוד" (שם)}} הוא שימש כמתווך בין הרצי"ה לפעילי גוש אמונים, שבמקרים מסוימים אף הכפיפו עצמם למרותו,{{הערה|חגי סגל, '''אחים יקרים''', ירושלים: כתר הוצאה לאור, 1987, עמ' 39–40. גרשון נדיבי, [https://gershonnedivi.wordpress.com/2016/07/11/בעקבות-תלמידי-הרב-צבי-יהודה/ בעקבות תלמידי הרב צבי יהודה], "ערב שבת", 3 במרץ 1989}} והוביל את המאבק לפתיחת שערי ברית המועצות לעליית יהודים.{{הערה|הרב בנימין לאו, [https://musaf-shabbat.com/2011/03/03/קצה-הקו-בנימין-לאו/ קצה הקו], באתר מקור ראשון. אילת כהנא, [https://www.makorrishon.co.il/news/462883/ "הרב דפק על השולחן ואמר: צריך לעזור לשרנסקי"], באתר מקור ראשון, 28 בפברואר 2022}} הוא היה אחראי בפועל על קבלת התלמידים לישיבה,{{הערה|1=הרב דוד בן מאיר, [https://www.youtube.com/watch?v=ynt8FTxifXs יום השנה לרבנו הרצי"ה] באתר יוטיוב, דקה 3}} הוכר כסגנו של הרצי"ה, ושימש כסמכות הגבוהה ביותר מתחתיו בישיבה.{{הערה|"טאו קיבל אסמכתא מהרצי"ה, הוכר כסגנו ואף כמועמד בכיר לרשת אותו... בשנים האחרונות נשא טאו בתפקיד ראש הישיבה בפועל והיה לאישיות הדומיננטית ב"מרכז"" (ארן, '''קוקיזם''', [http://www.xn----0hceek4dct2d.com/בין-ישיבה-חסידית-וליטאית-חלק-14-מתוך-פרק-3/ עמ' 242]). "מבחינת הרצי"ה, חוגו של הרב טאו וכנראה גם מבחינת רוב תלמידי הישיבה, לא היה ספק רציני בכך שהרב טאו יחליף את הרצי"ה לאחר מותו, וכדבריה של בורגנסקי באמצע שנות השבעים: "נראה סביר שגם לעתיד לא יתהווה משבר ירושה מאחר והסגן זוכה ללגיטימציה בחוג הרמי"ם והאברכים הקרובים לראש הישיבה שהוא גדול למדי ובעל השפעה"... הרצי"ה ביקש שיעלו לתורה בשבת את הרב טאו בקביעות, ולתלמיד שהתאכזב שהוא שולח אותו לרב טאו, אמר: "אני והוא, הוא ואני, זה עניין אחד". לעיתים ביטא מפורש את עדיפותו על רבנים אחרים, כנראה מחוגו של הרב שפירא: "הציע לאנשים מישוב אחד להתייעץ עם ר' צבי, כאשר הם העלו שמו של תלמיד חכם אחר מתלמידי רבנו, אמר להם: "הוא פרטי, ר' צבי הוא כללי". בפורים תשל"ד העלו את הרצי"ה לתורה והוא סרב לברך עד שהרב טאו "יתפוס את מקומו הראוי לו במזרח", ליד ארון הקודש, מעשה שיכול להתפרש כמינוי הרב טאו לראש ישיבה עתידי... כבר אז שימש לצד הרצי"ה, כסמכות בלתי רשמית שבכוחה לפטר ולקבל רמי"ם" (אברמוביץ', '''התיאולוגיה הממלכתית של הרב צבי טאו וחוגו''', עמ' 37-36). "נחשב בעיני האברכים כסגנו וממשיכו של ראש הישיבה" (מיכל בורגנסקי, '''הכולל בחברה הישראלית: ה-Case של מרכז הרב''', רמת גן, תשל"ז, עמ' 74–75). "הסמכות השניה במעלה הן בתחום הלימודי והן בתחום הארגוני. הוא זוכה ליוקרה ולכוח השפעה במקום השני אחר ראש הישיבה - בישיבה ובכולל. מעמדו בא מכוח האצלה של ראש הישיבה... הוא ממלא בדרגה הגבוהה ביותר את כל כללי המערכת הריבודית. מצטיין במידותיו, מקורב לראש הישיבה, מצטיין בתור תלמיד חכם. על כן הוא זוכה לליגיטימציה למעמדו. מעמדו וסמכויותיו צמחו עם הזמן - כיום זוכה למיסוד חלקי בלבד של התפקיד, כתוצאה מתהליך מתמשך המשתרע על פני תקופה של שנים." (מיכל בורגנסקי, "בעיות סטרוקטורליות", שם, עמ' 4-3)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירת [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] מונה [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא|הרב שפירא]] לראש הישיבה (כש[[הרב שאול ישראלי]] לצידו). חמישה מהר"מים בישיבה{{הערה|[[הרב מרדכי שטרנברג]], [[הרב עמיאל שטרנברג]], [[הרב עודד ולנסקי]], [[הרב יהושע צוקרמן]], [[הרב יעקב לבנון]]}} וכן [[הרב שלמה אבינר]], דרשו למנות את הרב טאו לצד הרב אברהם שפירא והרב שאול ישראלי, ולהעניק לו זכות וטו בענייני קבלת והוצאת תלמידים ור"מים, בתחום הממון ועוד. הם שבתו בשל כך במשך תקופה מסוימת. ראשי הישיבה סירבו להיענות לדרישות אלו. לבסוף נמנע אז הרב טאו ממאבק פומבי והחותמים לא פרשו מתפקידיהם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירת [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] מונה [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא|הרב שפירא]] לראש הישיבה (כש[[הרב שאול ישראלי]] לצידו). חמישה מהר"מים בישיבה{{הערה|[[הרב מרדכי שטרנברג]], [[הרב עמיאל שטרנברג]], [[הרב עודד ולנסקי]], [[הרב יהושע צוקרמן]], [[הרב יעקב לבנון]]}} וכן [[הרב שלמה אבינר]], דרשו למנות את הרב טאו לצד הרב אברהם שפירא והרב שאול ישראלי, ולהעניק לו זכות וטו בענייני קבלת והוצאת תלמידים ור"מים, בתחום הממון ועוד. הם שבתו בשל כך במשך תקופה מסוימת. ראשי הישיבה סירבו להיענות לדרישות אלו. לבסוף נמנע אז הרב טאו ממאבק פומבי והחותמים לא פרשו מתפקידיהם.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-159984:rev-159988:php=table -->
</table>81.2.149.73https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%98%D7%90%D7%95&diff=159984&oldid=prev81.2.149.73: /* תולדות חייו */ תיקון טעות הקלדה2023-05-03T11:51:31Z<p><span class="autocomment">תולדות חייו: </span> תיקון טעות הקלדה</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:51, 3 במאי 2023</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[ישראל|ארץ ישראל]] החל ללמוד ב[[ישיבת הדרום]] (רבו היה [[הרב יהודה עמיטל]]).לאחר מכן עבר ל[[ישיבת מרכז הרב]] שם נחשב לאחד מתלמידיו הבולטים והקרובים של [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], הוא התפרסם כמעמיק בענייני אמונה, ובייחוד בתורת [[הרב קוק]], והחל להעביר שיעורים בישיבה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[ישראל|ארץ ישראל]] החל ללמוד ב[[ישיבת הדרום]] (רבו היה [[הרב יהודה עמיטל]]).לאחר מכן עבר ל[[ישיבת מרכז הרב]] שם נחשב לאחד מתלמידיו הבולטים והקרובים של [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], הוא התפרסם כמעמיק בענייני אמונה, ובייחוד בתורת [[הרב קוק]], והחל להעביר שיעורים בישיבה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירת [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] מונה [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא|הרב שפירא]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לראשי </del>הישיבה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אחריו </del>(כש[[הרב שאול ישראלי]] לצידו). חמישה מהר"מים בישיבה{{הערה|[[הרב מרדכי שטרנברג]], [[הרב עמיאל שטרנברג]], [[הרב עודד ולנסקי]], [[הרב יהושע צוקרמן]], [[הרב יעקב לבנון]]}} וכן [[הרב שלמה אבינר]], דרשו למנות את הרב טאו לצד הרב אברהם שפירא והרב שאול ישראלי, ולהעניק לו זכות וטו בענייני קבלת והוצאת תלמידים ור"מים, בתחום הממון ועוד. הם שבתו בשל כך במשך תקופה מסוימת. ראשי הישיבה סירבו להיענות לדרישות אלו. לבסוף נמנע אז הרב טאו ממאבק פומבי והחותמים לא פרשו מתפקידיהם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירת [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] מונה [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא|הרב שפירא]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לראש </ins>הישיבה (כש[[הרב שאול ישראלי]] לצידו). חמישה מהר"מים בישיבה{{הערה|[[הרב מרדכי שטרנברג]], [[הרב עמיאל שטרנברג]], [[הרב עודד ולנסקי]], [[הרב יהושע צוקרמן]], [[הרב יעקב לבנון]]}} וכן [[הרב שלמה אבינר]], דרשו למנות את הרב טאו לצד הרב אברהם שפירא והרב שאול ישראלי, ולהעניק לו זכות וטו בענייני קבלת והוצאת תלמידים ור"מים, בתחום הממון ועוד. הם שבתו בשל כך במשך תקופה מסוימת. ראשי הישיבה סירבו להיענות לדרישות אלו. לבסוף נמנע אז הרב טאו ממאבק פומבי והחותמים לא פרשו מתפקידיהם.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הקמת ישיבת הר המור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הקמת ישיבת הר המור==</div></td></tr>
</table>81.2.149.73https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%98%D7%90%D7%95&diff=159983&oldid=prev81.2.149.73: /* תולדות חייו */2023-05-03T11:50:50Z<p><span class="autocomment">תולדות חייו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:50, 3 במאי 2023</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[ישראל|ארץ ישראל]] החל ללמוד ב[[ישיבת הדרום]] (רבו היה [[הרב יהודה עמיטל]]).לאחר מכן עבר ל[[ישיבת מרכז הרב]] שם נחשב לאחד מתלמידיו הבולטים והקרובים של [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], הוא התפרסם כמעמיק בענייני אמונה, ובייחוד בתורת [[הרב קוק]], והחל להעביר שיעורים בישיבה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[ישראל|ארץ ישראל]] החל ללמוד ב[[ישיבת הדרום]] (רבו היה [[הרב יהודה עמיטל]]).לאחר מכן עבר ל[[ישיבת מרכז הרב]] שם נחשב לאחד מתלמידיו הבולטים והקרובים של [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], הוא התפרסם כמעמיק בענייני אמונה, ובייחוד בתורת [[הרב קוק]], והחל להעביר שיעורים בישיבה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירת [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמינה את </del>[[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא|הרב שפירא]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו</del>[[הרב שאול ישראלי]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לראשי הישיבה אחריו, דרשו </del>חמישה מהר"מים בישיבה{{הערה|[[הרב מרדכי שטרנברג]], [[הרב עמיאל שטרנברג]], [[הרב עודד ולנסקי]], [[הרב יהושע צוקרמן]], [[הרב יעקב לבנון]]}} וכן [[הרב שלמה אבינר]], למנות את הרב טאו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לראש הישיבה </del>לצד הרב אברהם שפירא והרב שאול ישראלי, ולהעניק לו זכות וטו בענייני קבלת והוצאת תלמידים ור"מים, בתחום הממון ועוד. הם שבתו בשל כך במשך תקופה מסוימת. ראשי הישיבה סירבו להיענות לדרישות אלו. לבסוף נמנע אז הרב טאו ממאבק פומבי והחותמים לא פרשו מתפקידיהם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירת [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מונה </ins>[[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא|הרב שפירא]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לראשי הישיבה אחריו (כש</ins>[[הרב שאול ישראלי]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לצידו). </ins>חמישה מהר"מים בישיבה{{הערה|[[הרב מרדכי שטרנברג]], [[הרב עמיאל שטרנברג]], [[הרב עודד ולנסקי]], [[הרב יהושע צוקרמן]], [[הרב יעקב לבנון]]}} וכן [[הרב שלמה אבינר]], <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דרשו </ins>למנות את הרב טאו לצד הרב אברהם שפירא והרב שאול ישראלי, ולהעניק לו זכות וטו בענייני קבלת והוצאת תלמידים ור"מים, בתחום הממון ועוד. הם שבתו בשל כך במשך תקופה מסוימת. ראשי הישיבה סירבו להיענות לדרישות אלו. לבסוף נמנע אז הרב טאו ממאבק פומבי והחותמים לא פרשו מתפקידיהם.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הקמת ישיבת הר המור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הקמת ישיבת הר המור==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המתחים בינו לבין הרב שפירא לגבי דרך הנהגת הישיבה והציבור בכלל הגיעו לשיא בשנת ה'תשנ"ז, כאשר עלתה כוונה לשלב מכון הוראה באופן רשמי במסגרת הישיבה, שגם יתמוך בתקציבה (באופן דומה לנהוג בישיבות הסדר רבות). הרב טאו התנגד בתוקף להכנסת מסגרת אקדמית לישיבה, ובעקבות הפולמוס שנוצר פרש מן הישיבה עם שישה מן הר"מים וכן חלק נכבד מתלמידי הישיבה ואברכיה (בפרט מהתלמידים המבוגרים), והקים עמם את ישיבת הר המור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המתחים בינו לבין הרב שפירא לגבי דרך הנהגת הישיבה והציבור בכלל הגיעו לשיא בשנת ה'תשנ"ז, כאשר עלתה כוונה לשלב מכון הוראה באופן רשמי במסגרת הישיבה, שגם יתמוך בתקציבה (באופן דומה לנהוג בישיבות הסדר רבות). הרב טאו התנגד בתוקף להכנסת מסגרת אקדמית לישיבה, ובעקבות הפולמוס שנוצר פרש מן הישיבה עם שישה מן הר"מים וכן חלק נכבד מתלמידי הישיבה ואברכיה (בפרט מהתלמידים המבוגרים), והקים עמם את ישיבת הר המור.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-159982:rev-159983:php=table -->
</table>81.2.149.73https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%98%D7%90%D7%95&diff=159982&oldid=prev81.2.149.73: /* הקמת ישיבת הר המור */ גם אהבתם גם שנאתם גם קנאתם כבר אבדה2023-05-03T11:48:53Z<p><span class="autocomment">הקמת ישיבת הר המור: </span> גם אהבתם גם שנאתם גם קנאתם כבר אבדה</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:48, 3 במאי 2023</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירת [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] שמינה את [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא|הרב שפירא]] ו[[הרב שאול ישראלי]] לראשי הישיבה אחריו, דרשו חמישה מהר"מים בישיבה{{הערה|[[הרב מרדכי שטרנברג]], [[הרב עמיאל שטרנברג]], [[הרב עודד ולנסקי]], [[הרב יהושע צוקרמן]], [[הרב יעקב לבנון]]}} וכן [[הרב שלמה אבינר]], למנות את הרב טאו לראש הישיבה לצד הרב אברהם שפירא והרב שאול ישראלי, ולהעניק לו זכות וטו בענייני קבלת והוצאת תלמידים ור"מים, בתחום הממון ועוד. הם שבתו בשל כך במשך תקופה מסוימת. ראשי הישיבה סירבו להיענות לדרישות אלו. לבסוף נמנע אז הרב טאו ממאבק פומבי והחותמים לא פרשו מתפקידיהם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירת [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] שמינה את [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא|הרב שפירא]] ו[[הרב שאול ישראלי]] לראשי הישיבה אחריו, דרשו חמישה מהר"מים בישיבה{{הערה|[[הרב מרדכי שטרנברג]], [[הרב עמיאל שטרנברג]], [[הרב עודד ולנסקי]], [[הרב יהושע צוקרמן]], [[הרב יעקב לבנון]]}} וכן [[הרב שלמה אבינר]], למנות את הרב טאו לראש הישיבה לצד הרב אברהם שפירא והרב שאול ישראלי, ולהעניק לו זכות וטו בענייני קבלת והוצאת תלמידים ור"מים, בתחום הממון ועוד. הם שבתו בשל כך במשך תקופה מסוימת. ראשי הישיבה סירבו להיענות לדרישות אלו. לבסוף נמנע אז הרב טאו ממאבק פומבי והחותמים לא פרשו מתפקידיהם.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הקמת ישיבת הר המור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הקמת ישיבת הר המור==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המתחים בינו לבין הרב שפירא לגבי דרך הנהגת הישיבה והציבור בכלל הגיעו לשיא בשנת ה'תשנ"ז, כאשר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טען כי </del>עלתה כוונה לשלב מכון הוראה באופן רשמי במסגרת הישיבה, שגם יתמוך בתקציבה (באופן דומה לנהוג בישיבות הסדר רבות)<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, על אף שהרב שפירא עצמו הכחיש את קיומה של תכנית כזו <ref>ראה: הרב אברהם שפירא, ראיון עיתונאי שהופיע בספר "מורשה" ח"א; [[הרב יוסף בדיחי]], "יוסף לקח" עמ' 61-62.</ref></del>. הרב טאו התנגד בתוקף להכנסת מסגרת אקדמית לישיבה, ובעקבות הפולמוס שנוצר פרש מן הישיבה עם שישה מן הר"מים וכן חלק נכבד מתלמידי הישיבה ואברכיה (בפרט מהתלמידים המבוגרים), והקים עמם את ישיבת הר המור<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. לאחר הפילוג, הוציאו תלמידי הרב טאו חוברת בשם "לדרך הקודש", בה הם מסבירים על חשיבות לימוד התורה בטהרה, ללא מכון לרבנים ואקדמיזציה תורנית, וטענו כי הרב שפירא לא נהג כך. רבנים רבים מתלמידי הרצי"ה חלקו על מעשה המרידה ברב שפירא, ולאחר הפרישה מהישיבה חתמו על מכתב הקורא לפורשים "לחזור בתשובה, לחזור לישיבה ולבקש מחילה מהרב שפירא". בין הרבנים החתומים על המכתב היו [[הרב דב ליאור]], [[הרב יעקב אריאל]], [[הרב חיים דרוקמן]], [[הרב זלמן מלמד]], [[הרב יעקב פילבר]], [[הרב אריה שטרן]] ועוד. אליהם הצטרף אף הראשון לציון [[הרב מרדכי אליהו]] שכתב כי "הרב שפירא הוא רבם של רוב הדיינים והרבנים וראשי הישיבות, וחלילה לערער אחריו או לפלג ממנו, ואין לסייע בכך".</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המתחים בינו לבין הרב שפירא לגבי דרך הנהגת הישיבה והציבור בכלל הגיעו לשיא בשנת ה'תשנ"ז, כאשר עלתה כוונה לשלב מכון הוראה באופן רשמי במסגרת הישיבה, שגם יתמוך בתקציבה (באופן דומה לנהוג בישיבות הסדר רבות). הרב טאו התנגד בתוקף להכנסת מסגרת אקדמית לישיבה, ובעקבות הפולמוס שנוצר פרש מן הישיבה עם שישה מן הר"מים וכן חלק נכבד מתלמידי הישיבה ואברכיה (בפרט מהתלמידים המבוגרים), והקים עמם את ישיבת הר המור.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[הרב יעקב שפירא]], בנו של [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא|הרב שפירא]] וראש ישיבת מרכז הרב הנוכחי, סיפר בראיון על תחושתו הרעה של אביו בעקבות והפיצול וכן אמר כי אביו "לא מחל עד יומו האחרון על הקמת 'הר המור". כמו כן, לדבריו אביו השתדל למנוע את הפיצול שחל בישיבה והוא "ניסה בכל דרך למנוע את המחלוקת, וכל חייו נמנע ממחלוקת בכל מקום, תמיד היה מהראשונים שיזמו אחדות"{{הערה|[https://www.srugim.co.il/217225-%D7%90%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%97%D7%9C-%D7%A2%D7%93-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%95-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%95 הרב יעקב שפירא: 'אבי לא מחל עד יומו האחרון על הקמת 'הר המור'"], גיא עזרא, סרוגים}}</del>.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בישיבת הר המור הרב טאו מכהן בתפקיד כנשיא הישיבה. הוא אינו מעורב בניהולה השוטף אך מכריע בנושאים אידאולוגיים, ונחשב כמורה דרך לישיבות שהוקמו ע"י תלמידיו (המכונות "ישיבות הקו") בהן [[ישיבת שבי חברון]], [[ישיבת איילת השחר]], [[ישיבת מדברה כעדן]] ועוד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בישיבת הר המור הרב טאו מכהן בתפקיד כנשיא הישיבה. הוא אינו מעורב בניהולה השוטף אך מכריע בנושאים אידאולוגיים, ונחשב כמורה דרך לישיבות שהוקמו ע"י תלמידיו (המכונות "ישיבות הקו") בהן [[ישיבת שבי חברון]], [[ישיבת איילת השחר]], [[ישיבת מדברה כעדן]] ועוד.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-159753:rev-159982:php=table -->
</table>81.2.149.73https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%98%D7%90%D7%95&diff=159753&oldid=prev213.151.41.217: /* מספריו */2023-04-13T22:30:37Z<p><span class="autocomment">מספריו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:30, 13 באפריל 2023</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l81">שורה 81:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 81:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב טאו איננו כותב ספרים, אולם תלמידיו מוציאים ספרים משיעוריו. הרב טאו עצמו איננו עובר על ספריו, אך הוא סומך את ידיו על אישורו של הרב עמיאל שטרנברג העובר על הספרים:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב טאו איננו כותב ספרים, אולם תלמידיו מוציאים ספרים משיעוריו. הרב טאו עצמו איננו עובר על ספריו, אך הוא סומך את ידיו על אישורו של הרב עמיאל שטרנברג העובר על הספרים:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''לאמונת עתנו''' - סידרה המקיפה חלקים נרחבים במשנתו של הרב טאו, והיא נחשבת לספרו היסודי. סידרה זו נכתבה ע"י הרב יאיר דיאמנט, והוגהה ע"י הרב זאב נוימן. בעריכת הכרכים הראשונים השתתף גם הרב מרדכי (מוטי) הס. עד כה יצאו לאור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ארבעה </del>עשר כרכים (ומפתח לספרי הרב טאו):</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''לאמונת עתנו''' - סידרה המקיפה חלקים נרחבים במשנתו של הרב טאו, והיא נחשבת לספרו היסודי. סידרה זו נכתבה ע"י הרב יאיר דיאמנט, והוגהה ע"י הרב זאב נוימן. בעריכת הכרכים הראשונים השתתף גם הרב מרדכי (מוטי) הס. עד כה יצאו לאור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שישה </ins>עשר כרכים (ומפתח לספרי הרב טאו):</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>** '''פרקים בהלכות ציבור''' - בירור רעיוני בענייני הדור והתקופה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>** '''פרקים בהלכות ציבור''' - בירור רעיוני בענייני הדור והתקופה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>** כנ"ל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>** כנ"ל.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-159752:rev-159753:php=table -->
</table>213.151.41.217