https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%93%D7%90%D7%99%D7%94 2026-06-05T06:07:21Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%93%D7%90%D7%99%D7%94&diff=150109&oldid=prev 2021-03-12T13:37:51Z

<p><span class="autocomment">תולדות חייו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:37, 12 במרץ 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב עובדיה הדאיה נולד בעיר [[חאלב]] שב[[סוריה]], היא [[ארם צובא]] ב[[ראש חודש]] [[טבת]] א' ב[[טבת]] ה'תר"ן. אביו היה הרב הגאון רבי שלום הדאיה, מחשובי החכמים ומחבר ספרים בהלכה ובאגדה. מצד אמו, היה נכד להרב הגאון רבי [[יצחק לבטון]], ראש על אר"ץ רבה, מחבר ספר "נכח השלחן".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב עובדיה הדאיה נולד בעיר [[חאלב]] שב[[סוריה]], היא [[ארם צובא]] ב[[ראש חודש]] [[טבת]] א' ב[[טבת]] ה'תר"ן. אביו היה הרב הגאון רבי שלום הדאיה, מחשובי החכמים ומחבר ספרים בהלכה ובאגדה. מצד אמו, היה נכד להרב הגאון רבי [[יצחק לבטון]], <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נכדו של חכם [[חיים מרדכי לבטון]] </ins>ראש על אר"ץ רבה, מחבר ספר "נכח השלחן".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עלה לארץ ישראל,יחד עם הוריו, בשנת תרנ&quot;ה, בן חמש שנים. למד בת&quot;ת &quot;דורש ציון&quot; בישיבות: &quot;חסד אברהם&quot; ו&quot;תפארת ירושלים&quot;. ref&gt;המקור: ישכיל עבדי חלק א, עובדיה בן שלום הדאיה, &quot;ירושלים תרצ&quot;א  - יצא לאור על ידי ישיבת המקובלים בית אל&lt;/ref&gt;  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עלה לארץ ישראל,יחד עם הוריו, בשנת תרנ&quot;ה, בן חמש שנים. למד בת&quot;ת &quot;דורש ציון&quot; בישיבות: &quot;חסד אברהם&quot; ו&quot;תפארת ירושלים&quot;. ref&gt;המקור: ישכיל עבדי חלק א, עובדיה בן שלום הדאיה, &quot;ירושלים תרצ&quot;א  - יצא לאור על ידי ישיבת המקובלים בית אל&lt;/ref&gt;  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כבר משחר נעוריו ניכר היה שנועד לגדולות, ואביו הרב שלום זצ&quot;ל, שכר לו מלמד פרטי בשם הרב שבתי בוחבוט על מנת שיגדל ויעצים את ידיעותיו בתורה. מספרים, שראייתו של אביו ר&#039; שלום הדאיה, ולכן דאג שלא יקרה חלילה דבר כזה לבנו. משום כך דחק בבנו, ר&#039; עובדיה, לבל יאריך שבת ללמוד בשעות החשיכה, ויתן מנוחה לעיניו. כשהאב ביקש זאת, הנמיך הבן את שלהבת המנורה וסגר את ספרו. אבל אחרי שהאב נרדם, שב הבן והעלה את השלהבת, פתח את הספרים וישב ללמוד עד אשמורת הבוקר. שומר הלילה הערבי התלונן: &quot;כמעט ומחוסר פרנסה אני. כל הלילה דולקת המנורה בבית משפחת הדאיה&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כבר משחר נעוריו ניכר היה שנועד לגדולות, ואביו הרב שלום זצ&quot;ל, שכר לו מלמד פרטי בשם הרב שבתי בוחבוט על מנת שיגדל ויעצים את ידיעותיו בתורה. מספרים, שראייתו של אביו ר&#039; שלום הדאיה, ולכן דאג שלא יקרה חלילה דבר כזה לבנו. משום כך דחק בבנו, ר&#039; עובדיה, לבל יאריך שבת ללמוד בשעות החשיכה, ויתן מנוחה לעיניו. כשהאב ביקש זאת, הנמיך הבן את שלהבת המנורה וסגר את ספרו. אבל אחרי שהאב נרדם, שב הבן והעלה את השלהבת, פתח את הספרים וישב ללמוד עד אשמורת הבוקר. שומר הלילה הערבי התלונן: &quot;כמעט ומחוסר פרנסה אני. כל הלילה דולקת המנורה בבית משפחת הדאיה&quot;.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-133984:rev-150109:php=table --> </table>

109.67.205.207 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%93%D7%90%D7%99%D7%94&diff=133984&oldid=prev 2019-06-24T17:01:33Z

<p>הרב שרעבי לא למד אצלו קבלה. יתרה מזו, הרב עובדיה יוסף מעיד שהרב הדאיה היה שואל את הרב שרעבי שאלות בקבלה, וכמו כן שהרב שרעבי היה גדול בקבלה יותר</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:01, 24 ביוני 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תלמידיו ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תלמידיו ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל , הרב מאיר יהודה גץ זצ"ל (רב הכותל וראש ישיבת המקובלים בית אל) , בנו הרב שלום הדאיה זצ"ל ראש ישיבת המקובלים בית אל. הוא לימד קבלה גם את הבבא סאלי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואת הרב מרדכי שרעבי זצ"ל</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל , הרב מאיר יהודה גץ זצ"ל (רב הכותל וראש ישיבת המקובלים בית אל) , בנו הרב שלום הדאיה זצ"ל ראש ישיבת המקובלים בית אל. הוא לימד קבלה גם את הבבא סאלי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ישכיל עבדי==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ישכיל עבדי==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-123218:rev-133984:php=table --> </table>

213.151.53.115 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%93%D7%90%D7%99%D7%94&diff=123218&oldid=prev 2019-01-24T14:39:41Z

<p><span class="autocomment">ישכיל עבדי</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:39, 24 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ספר השו&quot;ת שלו, &quot;ישכיל עבדי&quot; (8 חלקים), מלא בתשובות שנשלחו לכל קצוות העולם בעניינים הלכתיים מעשיים ואקטואליים, וביניהם גם לשאלות שהתעוררו עם תקומתה של מדינת ישראל. את תקומת המדינה ראה כמאפשרת לנו &quot;יותר ויותר לחזור לשורשנו ולמקורנו לגלות את הניצוצות שנתפזרו ולקרב את ביאת הגואל&quot;. אמנם &quot;נתגברה באחרונה החופשיות, אבל גם זה יעבור... כבר אנו מאזינים לפעמי הגואל המתקרב ובא&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ספר השו&quot;ת שלו, &quot;ישכיל עבדי&quot; (8 חלקים), מלא בתשובות שנשלחו לכל קצוות העולם בעניינים הלכתיים מעשיים ואקטואליים, וביניהם גם לשאלות שהתעוררו עם תקומתה של מדינת ישראל. את תקומת המדינה ראה כמאפשרת לנו &quot;יותר ויותר לחזור לשורשנו ולמקורנו לגלות את הניצוצות שנתפזרו ולקרב את ביאת הגואל&quot;. אמנם &quot;נתגברה באחרונה החופשיות, אבל גם זה יעבור... כבר אנו מאזינים לפעמי הגואל המתקרב ובא&quot;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעז"ה בקרוב, תצא לאור מהדורה מחודשת ומאירת עינים של שו"ת ישכיל עבדי. חידוש נפלא ללומדי התורה, בחורים ואברכים רבנים ודיינים, יכנס בע"ה למהדורה זו - תמצית המסקנות והחידושים העולים מהתשובות ומפסקי הדין המופיעים בספר, כפי שנערכו בידי נכדו הרב עבדיה אחיטוב שליט"א. דבר זה יביא תועלת רבה לכל המעיינים בספר, הן למציאת התשובות, והן לירידה למסקנותיו וחידושיו בכל מכמני התורה.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דעה והשכל==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דעה והשכל==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-123217:rev-123218:php=table --> </table>

ש. ידידיה לוי https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%93%D7%90%D7%99%D7%94&diff=123217&oldid=prev 2019-01-24T14:37:05Z

<p><span class="autocomment">תולדות חייו: </span>עריכה תיקונים והוספות</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:37, 24 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב עובדיה הדאיה נולד בעיר [[חאלב]] שב[[סוריה]], היא [[ארם צובא]] ב[[ראש חודש]] [[טבת]] א&#039; ב[[טבת]] ה&#039;תר&quot;ן. אביו היה הרב הגאון רבי שלום הדאיה, מחשובי החכמים ומחבר ספרים בהלכה ובאגדה. מצד אמו, היה נכד להרב הגאון רבי [[יצחק לבטון]], ראש על אר&quot;ץ רבה, מחבר ספר &quot;נכח השלחן&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב עובדיה הדאיה נולד בעיר [[חאלב]] שב[[סוריה]], היא [[ארם צובא]] ב[[ראש חודש]] [[טבת]] א&#039; ב[[טבת]] ה&#039;תר&quot;ן. אביו היה הרב הגאון רבי שלום הדאיה, מחשובי החכמים ומחבר ספרים בהלכה ובאגדה. מצד אמו, היה נכד להרב הגאון רבי [[יצחק לבטון]], ראש על אר&quot;ץ רבה, מחבר ספר &quot;נכח השלחן&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עלה לארץ ישראל,יחד עם הוריו, בשנת תרנ"ה, בן חמש שנים. למד בת"ת "דורש ציון" בישיבות: "חסד אברהם" ו"תפארת ירושלים".ref&gt;המקור: ישכיל עבדי חלק א, עובדיה בן שלום הדאיה, "ירושלים תרצ"א  - יצא לאור על ידי ישיבת המקובלים בית אל&lt;/ref&gt;  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עלה לארץ ישראל,יחד עם הוריו, בשנת תרנ"ה, בן חמש שנים. למד בת"ת "דורש ציון" בישיבות: "חסד אברהם" ו"תפארת ירושלים". ref&gt;המקור: ישכיל עבדי חלק א, עובדיה בן שלום הדאיה, "ירושלים תרצ"א  - יצא לאור על ידי ישיבת המקובלים בית אל&lt;/ref&gt;  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כבר משחר נעוריו ניכר היה שנועד לגדולות ואביו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>הרב שלום זצ"ל, שכר לו מלמד פרטי בשם הרב שבתי בוחבוט על מנת שיגדל ויעצים את ידיעותיו בתורה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כבר משחר נעוריו ניכר היה שנועד לגדולות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>ואביו הרב שלום זצ"ל, שכר לו מלמד פרטי בשם הרב שבתי בוחבוט על מנת שיגדל ויעצים את ידיעותיו בתורה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. מספרים, שראייתו של אביו ר' שלום הדאיה, ולכן דאג שלא יקרה חלילה דבר כזה לבנו. משום כך דחק בבנו, ר' עובדיה, לבל יאריך שבת ללמוד בשעות החשיכה, ויתן מנוחה לעיניו. כשהאב ביקש זאת, הנמיך הבן את שלהבת המנורה וסגר את ספרו. אבל אחרי שהאב נרדם, שב הבן והעלה את השלהבת, פתח את הספרים וישב ללמוד עד אשמורת הבוקר. שומר הלילה הערבי התלונן: "כמעט ומחוסר פרנסה אני. כל הלילה דולקת המנורה בבית משפחת הדאיה"</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב הדאיה עלה ונתעלה בלימוד התורה וכבר בגיל צעיר מאד (בגיל 18) כתב ספר חידושים על הרמב&quot;ם בשם &#039;עבד המלך&#039;. הספר עוסק בדברי הרמב&quot;ם ונושאי כליו העיקריים, והוא נכתב בעיון גדול ופלפול חריף.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב הדאיה עלה ונתעלה בלימוד התורה וכבר בגיל צעיר מאד (בגיל 18) כתב ספר חידושים על הרמב&quot;ם בשם &#039;עבד המלך&#039;. הספר עוסק בדברי הרמב&quot;ם ונושאי כליו העיקריים, והוא נכתב בעיון גדול ופלפול חריף.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב הדאיה מצא את מקומו בישיבת [[פורת יוסף]], ונתמנה בה לר&quot;מ. ובמקביל היה לאחד מחכמי המקובלים של ישיבת המקובלים &quot;עוז והדר&quot; שהיתה בפורת יוסף. בזמן כהונתו כר&quot;מ בישיבה החלו להריץ אליו שאלות מכל רחבי העולם בכל מכמני התורה- אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט. גם שאלות רבות בביאור פסוקים בתורה, מדרשים, בסוגיות בתלמוד וברמב&quot;ם ואפילו בתורת הנסתר. שאלות רבות בעניני השעה וענינים אקטואליים רבים, גם הם נדונו בתשובותיו הרבות: ניתוחי מתים, הסתרת זהות היהודית בזמן השואה, גיורים, עגונות ועוד. את הפסקים הדפיס בספרו ישכיל עבדי (8 חלקים), ואת התשובות על פי הסוד הדפיס בספר &quot;דעה והשכל&quot;.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב הדאיה מצא את מקומו בישיבת [[פורת יוסף]], ונתמנה בה לר&quot;מ. ובמקביל היה לאחד מחכמי המקובלים של ישיבת המקובלים &quot;עוז והדר&quot; שהיתה בפורת יוסף. בזמן כהונתו כר&quot;מ בישיבה החלו להריץ אליו שאלות מכל רחבי העולם בכל מכמני התורה- אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט. גם שאלות רבות בביאור פסוקים בתורה, מדרשים, בסוגיות בתלמוד וברמב&quot;ם ואפילו בתורת הנסתר. שאלות רבות בעניני השעה וענינים אקטואליים רבים, גם הם נדונו בתשובותיו הרבות: ניתוחי מתים, הסתרת זהות היהודית בזמן השואה, גיורים, עגונות ועוד. את הפסקים הדפיס בספרו ישכיל עבדי (8 חלקים), ואת התשובות על פי הסוד הדפיס בספר &quot;דעה והשכל&quot;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באלול תרצ"ט נבחר לכהן כרב ראשי ודיין לעדת הספרדים וחבר הרבנות הראשית ב[[פתח תקווה]]. בשנת תשי"א נבחר על ידי הראשל"צ הרב עוזיאל לכהן כדיין בבית הדין הגדול, וחזר לירושלים. במקביל היה חבר במועצת הרבנות הראשית, וראש ישיבת המקובלים בית א-ל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, אותה הוא הקים מחדש </del>את ישיבת המקובלים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>בית אל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">", </del>על גג ביתו ברחוב רש"י, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אחרי </del>שנהרסה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעיר </del>העתיקה בתש"ח.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באלול תרצ"ט נבחר לכהן כרב ראשי ודיין לעדת הספרדים וחבר הרבנות הראשית ב[[פתח תקווה]]. בשנת תשי"א נבחר על ידי הראשל"צ הרב עוזיאל לכהן כדיין בבית הדין הגדול, וחזר לירושלים. במקביל היה חבר במועצת הרבנות הראשית, וראש ישיבת המקובלים בית א-ל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את ישיבת המקובלים בית אל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא הקים מחדש </ins>על גג ביתו ברחוב רש"י, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאחר </ins>שנהרסה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עם כיבוש העיר </ins>העתיקה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בידי הלגיון הערבי </ins>בתש"ח.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באורח חייו היה הרב מסודר מאד ועשה הכל בזריזות מופלאה. סדר יומו החל בקימה לפני עמוד השחר, הליכה לישיבת המקובלים בית א-ל ללימוד, תפילה ואחריה לימוד, לאחר מכן היה שב לביתו לענות לשאלות הרבות שהגיעו אליו. את תשובותיו היה כותב בזריזות רבה במכונת כתיבה ביד אחת, ומיד אחר כך רץ לשלשל את המכתבים בתיבת הדואר. סדר יומו כולו היה מסודר ומדוייק מאד. פעם בשבוע היה הולך לבית הדין ברגל ולא בתחבורה, כדי לשמור על בריאות וכושר. בסוף החודש היה מחזיר את דמי הנסיעות שקיבל על כל הפעמים שלא השתמש בתחבורה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באורח חייו היה הרב מסודר מאד ועשה הכל בזריזות מופלאה. סדר יומו החל בקימה לפני עמוד השחר, הליכה לישיבת המקובלים בית א-ל ללימוד, תפילה ואחריה לימוד, לאחר מכן היה שב לביתו לענות לשאלות הרבות שהגיעו אליו. את תשובותיו היה כותב בזריזות רבה במכונת כתיבה ביד אחת, ומיד אחר כך רץ לשלשל את המכתבים בתיבת הדואר. סדר יומו כולו היה מסודר ומדוייק מאד. פעם בשבוע היה הולך לבית הדין ברגל ולא בתחבורה, כדי לשמור על בריאות וכושר. בסוף החודש היה מחזיר את דמי הנסיעות שקיבל על כל הפעמים שלא השתמש בתחבורה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>זריזותו הייתה לשם דבר גם בעבודת ה'. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שנמנה בין תלמידיו, סיפר שלמד אצלו את כוונות התקיעות לפני ראש השנה על מנת שיוכל לשמש כתוקע בישיבת המקובלים בראש השנה. כאשר הגיע זמן התקיעות בראש השנה הרב אליהו שם על ידו את סידור הכוונות ותקע לאט כדי שיוכל לכוון. לפתע הרב הדאיה סגר לו את הסידור וסימן לו עם היד שיפסיק לכוון. אחרי התפילה אמר הרב הדאיה לרב אליהו "אי אפשר לתקוע עם כוונות אם זה לוקח הרבה זמן. זה טרחא דציבורא". הרב אליהו סיפר שכאשר הרב הדאיה היה תוקע עם הכוונות היה עושה זאת בזריזות, כך גם תפילתו לא ארכה זמן רב.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>זריזותו הייתה לשם דבר גם בעבודת ה'. הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שנמנה בין תלמידיו, סיפר שלמד אצלו את כוונות התקיעות לפני ראש השנה על מנת שיוכל לשמש כתוקע בישיבת המקובלים בראש השנה. כאשר הגיע זמן התקיעות בראש השנה הרב אליהו שם על ידו את סידור הכוונות ותקע לאט כדי שיוכל לכוון. לפתע הרב הדאיה סגר לו את הסידור וסימן לו עם היד שיפסיק לכוון. אחרי התפילה אמר הרב הדאיה לרב אליהו "אי אפשר לתקוע עם כוונות אם זה לוקח הרבה זמן. זה טרחא דציבורא". הרב אליהו סיפר שכאשר הרב הדאיה היה תוקע עם הכוונות היה עושה זאת בזריזות, כך גם תפילתו לא ארכה זמן רב.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חיבה מיוחדת היתה לו לרב קוק זצ&quot;ל ולבנו הרצי&quot;ה זצ&quot;ל. על ספרו ישכיל עבדי קיבל מהרב קוק הסכמה ואף התכתב עימו מספר פעמים בהלכה, בין השאר בעניין הקרבת קרבנות בזמן הזה. לאחר פטירת הרב קוק, הספיד אותו הרב הדאיה בהיכל ישיבת מרכז הרב ושם אמר שאת הרב קוק מותר להספיד גם שנים רבות אחר פטירתו כיון שלא קם כמוהו אחרי פטירתו.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חיבה מיוחדת היתה לו לרב קוק זצ&quot;ל ולבנו הרצי&quot;ה זצ&quot;ל. על ספרו ישכיל עבדי קיבל מהרב קוק הסכמה ואף התכתב עימו מספר פעמים בהלכה, בין השאר בעניין הקרבת קרבנות בזמן הזה. לאחר פטירת הרב קוק, הספיד אותו הרב הדאיה בהיכל ישיבת מרכז הרב ושם אמר שאת הרב קוק מותר להספיד גם שנים רבות אחר פטירתו כיון שלא קם כמוהו אחרי פטירתו.  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-123216:rev-123217:php=table --> </table>

ש. ידידיה לוי https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%93%D7%90%D7%99%D7%94&diff=123216&oldid=prev 2019-01-24T14:23:26Z

<p><span class="autocomment">דעה והשכל</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:23, 24 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l27">שורה 27:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 27:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דבר מיוחד בספר השו&quot;ת שלו, שלכל כרך צירף חלק המשיב בענייני קבלה, ואותו קרא בשם &quot;דעה והשכל&quot;. כעבור שנים, הדפיסו את כל חלקי ה&quot;דעה והשכל&quot; יחד בכרך אחד בנפרד מה&quot;ישכיל עבדי&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דבר מיוחד בספר השו&quot;ת שלו, שלכל כרך צירף חלק המשיב בענייני קבלה, ואותו קרא בשם &quot;דעה והשכל&quot;. כעבור שנים, הדפיסו את כל חלקי ה&quot;דעה והשכל&quot; יחד בכרך אחד בנפרד מה&quot;ישכיל עבדי&quot;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== ספרים נוספים ==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מלבד ספרו "ישכיל עבדי", חיבר הרב ספרים נוספים, ביניהם - "ויקח עבדיהו" - דרשות שנתן למועדים לזמנים שונים, "[[עבד המלך (השני)]]" - חידושים על הרמב"ם, עבדא דרבנן - חידושים על הש"ס.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטתו ההלכתית==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטתו ההלכתית==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-123215:rev-123216:php=table --> </table>

ש. ידידיה לוי https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%93%D7%90%D7%99%D7%94&diff=123215&oldid=prev 2019-01-24T14:22:43Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:22, 24 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l38">שורה 38:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 38:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב הדאיה היה בעל דעות ציוניות מובהקות. בתשובותיו הרבות ניכרת אהבתו לארץ ישראל ולמדינה. דוגמא לכך אפשר לראות בנימוקיו מדוע לא לנהוג שני יום טוב שני של גלויות בעיר אילת - &quot;שלא יאמרו אומות העולם- גם אתם אומרים שאינה שלכם, והראיה שאינכם עושים שם יום אחד כשאר ארץ ישראל&quot;. תשובה נוספת בעניין העדפת אתרוגי ארץ ישראל על פני אתרוגי חו&quot;ל: &#039;לא יוכל שם מורה ושום חכם ושום דיין להרהיב עז בנפשו, להורות שיניחו אתרוגי א&quot;י ויברכו על אתרוגי חו&quot;ל חלילה.. יש להם עדיפות מצד קדושתן, שהם גדלו בקדושה וטהרה&#039; (חלק ו סימן כא). כמו כן אסר לחלוטין החזרת שטחים תמורת הסכם שלום (חלק ח סימן מג). כתב שמצוה גדולה להצביע לכנסת ולעיריה (חלק ח סימן ג). וקיים את המנהג של עמידה בצפירה (סוף חלקו).  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב הדאיה היה בעל דעות ציוניות מובהקות. בתשובותיו הרבות ניכרת אהבתו לארץ ישראל ולמדינה. דוגמא לכך אפשר לראות בנימוקיו מדוע לא לנהוג שני יום טוב שני של גלויות בעיר אילת - &quot;שלא יאמרו אומות העולם- גם אתם אומרים שאינה שלכם, והראיה שאינכם עושים שם יום אחד כשאר ארץ ישראל&quot;. תשובה נוספת בעניין העדפת אתרוגי ארץ ישראל על פני אתרוגי חו&quot;ל: &#039;לא יוכל שם מורה ושום חכם ושום דיין להרהיב עז בנפשו, להורות שיניחו אתרוגי א&quot;י ויברכו על אתרוגי חו&quot;ל חלילה.. יש להם עדיפות מצד קדושתן, שהם גדלו בקדושה וטהרה&#039; (חלק ו סימן כא). כמו כן אסר לחלוטין החזרת שטחים תמורת הסכם שלום (חלק ח סימן מג). כתב שמצוה גדולה להצביע לכנסת ולעיריה (חלק ח סימן ג). וקיים את המנהג של עמידה בצפירה (סוף חלקו).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את הקמת מדינת ישראל ראה כאתחלתא דגאולה כמו שהאריך בהקדמה לספרו בחלקים החמישי והשישי, ובנוסף לזה כתב שם בחריפות על המלמדים חובה על ראשי הציונות. רבות מדרשותיו, אף לפני הקמת המדינה, היה מסיים בלשון זו &#039;עוד ירמוז על גאולתנו ועל פדות נפשנו&#039; והיה מרמז על הגאולה מתוך הדברים בהם פתח. את דרשותיו קיבץ הרב בספרו &#039;ויקח עבדיהו&#039;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את הקמת מדינת ישראל ראה כאתחלתא דגאולה כמו שהאריך בהקדמה לספרו בחלקים החמישי והשישי, ובנוסף לזה כתב שם בחריפות על המלמדים חובה על ראשי הציונות. רבות מדרשותיו, אף לפני הקמת המדינה, היה מסיים בלשון זו &#039;עוד ירמוז על גאולתנו ועל פדות נפשנו&#039; והיה מרמז על הגאולה מתוך הדברים בהם פתח. את דרשותיו קיבץ הרב בספרו &#039;ויקח עבדיהו&#039;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== ספרים נוספים ==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מלבד ספרו "ישכיל עבדי", חיבר הרב ספרים נוספים, ביניהם - "ויקח עבדיהו" - דרשות שנתן למועדים לזמנים שונים, "[[עבד המלך (השני)]]" - חידושים על הרמב"ם, עבדא דרבנן - חידושים על הש"ס.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==על עשרת הדיברות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==על עשרת הדיברות==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-123214:rev-123215:php=table --> </table>

ש. ידידיה לוי https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%93%D7%90%D7%99%D7%94&diff=123214&oldid=prev 2019-01-24T14:22:00Z

<p><span class="autocomment">ציונות וגאולה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:22, 24 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l35">שורה 35:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 35:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ציונות וגאולה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ציונות וגאולה==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב הדאיה היה בעל דעות ציוניות מובהקות. בתשובותיו הרבות ניכרת אהבתו לארץ ישראל ולמדינה. דוגמא לכך אפשר לראות בנימוקיו מדוע לא לנהוג שני יום טוב שני של גלויות בעיר אילת - &quot;שלא יאמרו אומות העולם- גם אתם אומרים שאינה שלכם, והראיה שאינכם עושים שם יום אחד כשאר ארץ ישראל&quot;. תשובה נוספת בעניין העדפת אתרוגי ארץ ישראל על פני אתרוגי חו&quot;ל: &#039;לא יוכל שם מורה ושום חכם ושום דיין להרהיב עז בנפשו, להורות שיניחו אתרוגי א&quot;י ויברכו על אתרוגי חו&quot;ל חלילה.. יש להם עדיפות מצד קדושתן, שהם גדלו בקדושה וטהרה&#039; (חלק ו סימן כא). כמו כן אסר לחלוטין החזרת שטחים תמורת הסכם שלום (חלק ח סימן מג). כתב שמצוה גדולה להצביע לכנסת ולעיריה (חלק ח סימן ג). וקיים את המנהג של עמידה בצפירה (סוף חלקו).  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב הדאיה היה בעל דעות ציוניות מובהקות. בתשובותיו הרבות ניכרת אהבתו לארץ ישראל ולמדינה. דוגמא לכך אפשר לראות בנימוקיו מדוע לא לנהוג שני יום טוב שני של גלויות בעיר אילת - &quot;שלא יאמרו אומות העולם- גם אתם אומרים שאינה שלכם, והראיה שאינכם עושים שם יום אחד כשאר ארץ ישראל&quot;. תשובה נוספת בעניין העדפת אתרוגי ארץ ישראל על פני אתרוגי חו&quot;ל: &#039;לא יוכל שם מורה ושום חכם ושום דיין להרהיב עז בנפשו, להורות שיניחו אתרוגי א&quot;י ויברכו על אתרוגי חו&quot;ל חלילה.. יש להם עדיפות מצד קדושתן, שהם גדלו בקדושה וטהרה&#039; (חלק ו סימן כא). כמו כן אסר לחלוטין החזרת שטחים תמורת הסכם שלום (חלק ח סימן מג). כתב שמצוה גדולה להצביע לכנסת ולעיריה (חלק ח סימן ג). וקיים את המנהג של עמידה בצפירה (סוף חלקו).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את הקמת מדינת ישראל ראה כאתחלתא דגאולה כמו שהאריך בהקדמה לספרו בחלקים החמישי והשישי, ובנוסף לזה כתב שם בחריפות על המלמדים חובה על ראשי הציונות. רבות מדרשותיו, אף לפני הקמת המדינה, היה מסיים בלשון זו &#039;עוד ירמוז על גאולתנו ועל פדות נפשנו&#039; והיה מרמז על הגאולה מתוך הדברים בהם פתח. את דרשותיו קיבץ הרב בספרו &#039;ויקח עבדיהו&#039;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את הקמת מדינת ישראל ראה כאתחלתא דגאולה כמו שהאריך בהקדמה לספרו בחלקים החמישי והשישי, ובנוסף לזה כתב שם בחריפות על המלמדים חובה על ראשי הציונות. רבות מדרשותיו, אף לפני הקמת המדינה, היה מסיים בלשון זו &#039;עוד ירמוז על גאולתנו ועל פדות נפשנו&#039; והיה מרמז על הגאולה מתוך הדברים בהם פתח. את דרשותיו קיבץ הרב בספרו &#039;ויקח עבדיהו&#039;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ספרים נוספים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ספרים נוספים ==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-123213:rev-123214:php=table --> </table>

ש. ידידיה לוי https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%93%D7%90%D7%99%D7%94&diff=123213&oldid=prev 2019-01-24T14:20:49Z

<p><span class="autocomment">ישכיל עבדי</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:20, 24 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 23:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ספר השו&quot;ת שלו, &quot;ישכיל עבדי&quot; (8 חלקים), מלא בתשובות שנשלחו לכל קצוות העולם בעניינים הלכתיים מעשיים ואקטואליים, וביניהם גם לשאלות שהתעוררו עם תקומתה של מדינת ישראל. את תקומת המדינה ראה כמאפשרת לנו &quot;יותר ויותר לחזור לשורשנו ולמקורנו לגלות את הניצוצות שנתפזרו ולקרב את ביאת הגואל&quot;. אמנם &quot;נתגברה באחרונה החופשיות, אבל גם זה יעבור... כבר אנו מאזינים לפעמי הגואל המתקרב ובא&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ספר השו&quot;ת שלו, &quot;ישכיל עבדי&quot; (8 חלקים), מלא בתשובות שנשלחו לכל קצוות העולם בעניינים הלכתיים מעשיים ואקטואליים, וביניהם גם לשאלות שהתעוררו עם תקומתה של מדינת ישראל. את תקומת המדינה ראה כמאפשרת לנו &quot;יותר ויותר לחזור לשורשנו ולמקורנו לגלות את הניצוצות שנתפזרו ולקרב את ביאת הגואל&quot;. אמנם &quot;נתגברה באחרונה החופשיות, אבל גם זה יעבור... כבר אנו מאזינים לפעמי הגואל המתקרב ובא&quot;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==דעה והשכל==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דבר מיוחד בספר השו"ת שלו, שלכל כרך צירף חלק המשיב בענייני קבלה, ואותו קרא בשם "דעה והשכל". כעבור שנים, הדפיסו את כל חלקי ה"דעה והשכל" יחד בכרך אחד בנפרד מה"ישכיל עבדי".</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטתו ההלכתית==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטתו ההלכתית==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-123212:rev-123213:php=table --> </table>

ש. ידידיה לוי https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%93%D7%90%D7%99%D7%94&diff=123212&oldid=prev 2019-01-24T14:16:53Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:16, 24 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l34">שורה 34:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 34:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את הקמת מדינת ישראל ראה כאתחלתא דגאולה כמו שהאריך בהקדמה לספרו בחלקים החמישי והשישי, ובנוסף לזה כתב שם בחריפות על המלמדים חובה על ראשי הציונות. רבות מדרשותיו, אף לפני הקמת המדינה, היה מסיים בלשון זו &#039;עוד ירמוז על גאולתנו ועל פדות נפשנו&#039; והיה מרמז על הגאולה מתוך הדברים בהם פתח. את דרשותיו קיבץ הרב בספרו &#039;ויקח עבדיהו&#039;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את הקמת מדינת ישראל ראה כאתחלתא דגאולה כמו שהאריך בהקדמה לספרו בחלקים החמישי והשישי, ובנוסף לזה כתב שם בחריפות על המלמדים חובה על ראשי הציונות. רבות מדרשותיו, אף לפני הקמת המדינה, היה מסיים בלשון זו &#039;עוד ירמוז על גאולתנו ועל פדות נפשנו&#039; והיה מרמז על הגאולה מתוך הדברים בהם פתח. את דרשותיו קיבץ הרב בספרו &#039;ויקח עבדיהו&#039;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==דעה והשכל==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מיוחד לספר השו"ת שלו, שלכל כרך צירף חלק המשיב בענייני קבלה, ואותו קרא בשם "דעה והשכל". הרב הדאיה נודע כגדול הן בהלכה והן בקבלה. בצד היותו רבה של פתח-תקוה, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, ודיין בבית הדין הגדול, היה גם ראש ישיבת המקובלים "בית אל", ור"מ בישיבת "פורת יוסף". למעשה הוא היה זה  שחידש את פני ישיבת המקובלים לאחר כיבוש העיר העתיקה בידי הלגיון הערבי.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראייתו של אביו, ר' שלום הדאיה, הלכה ודעכה, ועל כן דואג היה ביותר שדבר שכזה לא יקרה חלילה לבנו. משום כך דחק בבנו, ר' עובדיה, לבל יאריך שבת ללמוד בשעות החשיכה, ויתן מנוחה לעיניו. כשהאב ביקש זאת, הנמיך הבן את שלהבת המנורה וסגר את ספרו. אבל אחרי שהאב נרדם, שב הבן והעלה את השלהבת, פתח את הספרים וישב ללמוד עד אשמורת הבוקר. שומר הלילה הערבי התלונן: "כמעט ומחוסר פרנסה אני. כל הלילה דולקת המנורה בבית משפחת הדאיה".</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ספרים נוספים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ספרים נוספים ==</div></td></tr> </table>

ש. ידידיה לוי https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%93%D7%90%D7%99%D7%94&diff=123211&oldid=prev 2019-01-24T14:16:11Z

<p><span class="autocomment">תלמידיו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:16, 24 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l17">שורה 17:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תלמידיו ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תלמידיו ==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשון לציון הרה&quot;ג מרדכי אליהו זצ&quot;ל , הרב מאיר יהודה גץ זצ&quot;ל (רב הכותל וראש ישיבת המקובלים בית אל) , בנו הרב שלום הדאיה זצ&quot;ל ראש ישיבת המקובלים בית אל. הוא לימד קבלה גם את הבבא סאלי ואת הרב מרדכי שרעבי זצ&quot;ל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשון לציון הרה&quot;ג מרדכי אליהו זצ&quot;ל , הרב מאיר יהודה גץ זצ&quot;ל (רב הכותל וראש ישיבת המקובלים בית אל) , בנו הרב שלום הדאיה זצ&quot;ל ראש ישיבת המקובלים בית אל. הוא לימד קבלה גם את הבבא סאלי ואת הרב מרדכי שרעבי זצ&quot;ל.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==ישכיל עבדי==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ספר השו"ת שלו, "ישכיל עבדי" (8 חלקים), מלא בתשובות שנשלחו לכל קצוות העולם בעניינים הלכתיים מעשיים ואקטואליים, וביניהם גם לשאלות שהתעוררו עם תקומתה של מדינת ישראל. את תקומת המדינה ראה כמאפשרת לנו "יותר ויותר לחזור לשורשנו ולמקורנו לגלות את הניצוצות שנתפזרו ולקרב את ביאת הגואל". אמנם "נתגברה באחרונה החופשיות, אבל גם זה יעבור... כבר אנו מאזינים לפעמי הגואל המתקרב ובא".</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטתו ההלכתית==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטתו ההלכתית==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-123210:rev-123211:php=table --> </table>

ש. ידידיה לוי