הרב ירוחם פישל יהושע ברנשטיין - היסטוריית גרסאות

אריאל ביגל נ"י ב־17:48, 3 בנובמבר 2012

2012-11-03T17:48:01Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:48, 3 בנובמבר 2012
שורה 31:		שורה 31:
	[[קטגוריה:ראשי ישיבות חרדיות בישראל]]		[[קטגוריה:ראשי ישיבות חרדיות בישראל]]
	[[קטגוריה:חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל]]		[[קטגוריה:חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל]]
			[[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]
	[[קטגוריה:רבני ירושלים]]		[[קטגוריה:רבני ירושלים]]
	[[קטגוריה:רבנים חסידים]]		[[קטגוריה:רבנים חסידים]]

אריאל ביגל נ"י ב־11:11, 9 באוקטובר 2012

2012-10-09T11:11:49Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:11, 9 באוקטובר 2012
שורה 29:		שורה 29:

	{{מיון רגיל:ברנשטיין, ירוחם פישל}}		{{מיון רגיל:ברנשטיין, ירוחם פישל}}

	~~[[קטגוריה:אחרונים]]~~
	[[קטגוריה:ראשי ישיבות חרדיות בישראל]]		[[קטגוריה:ראשי ישיבות חרדיות בישראל]]
	[[קטגוריה:חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל]]		[[קטגוריה:חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל]]
	[[קטגוריה:רבני ירושלים]]		[[קטגוריה:רבני ירושלים]]
	[[קטגוריה:רבנים חסידים]]		[[קטגוריה:רבנים חסידים]]

אריאל ביגל נ"י ב־11:11, 9 באוקטובר 2012

2012-10-09T11:11:31Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:11, 9 באוקטובר 2012
שורה 1:		שורה 1:
			{{לשכתב\|מועתק מויקיפדיה בלי התאמה}}
	רבי '''ירוחם פישל יהושע ברנשטיין''' (מכונה '''ר' פישל דיין''') ([[תרמ"ה]] [[1880]] - [[כ"ט בחשוון]]{{הערה\|בתפארת בית דוד (ויינשטוק) מופיע התאריך [[כ"ט בכסלו]] [[תש"ט]].}} [[תש"ט]] [[1949]]) היה [[רב]] [[בד"ץ כוללות החסידים בירושלים\|עדת החסידים]] ב[[ירושלים]], ו[[ראש ישיבה\|ראש]] [[ישיבת חיי עולם]]. בסוף ימיו היה חבר [[העדה החרדית]], כאשר בתי הדין התאחדו תחתיה.		רבי '''ירוחם פישל יהושע ברנשטיין''' (מכונה '''ר' פישל דיין''') ([[תרמ"ה]] [[1880]] - [[כ"ט בחשוון]]{{הערה\|בתפארת בית דוד (ויינשטוק) מופיע התאריך [[כ"ט בכסלו]] [[תש"ט]].}} [[תש"ט]] [[1949]]) היה [[רב]] [[בד"ץ כוללות החסידים בירושלים\|עדת החסידים]] ב[[ירושלים]], ו[[ראש ישיבה\|ראש]] [[ישיבת חיי עולם]]. בסוף ימיו היה חבר [[העדה החרדית]], כאשר בתי הדין התאחדו תחתיה.

שורה 29:		שורה 29:

	{{מיון רגיל:ברנשטיין, ירוחם פישל}}		{{מיון רגיל:ברנשטיין, ירוחם פישל}}

			[[קטגוריה:אחרונים]]
			[[קטגוריה:ראשי ישיבות חרדיות בישראל]]
			[[קטגוריה:חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל]]
			[[קטגוריה:רבני ירושלים]]
			[[קטגוריה:רבנים חסידים]]

212.143.156.115: /* משפחתו */

2011-08-03T15:56:09Z

משפחתו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:56, 3 באוגוסט 2011
שורה 22:		שורה 22:
	*בתו ברכה, אשת רבי משה אדלר, אמו של הסופר הרב בנימין אדלר.		*בתו ברכה, אשת רבי משה אדלר, אמו של הסופר הרב בנימין אדלר.
	*רבי [[משה יהודה לייב רבינוביץ]], ה[[אדמו"ר]] מ[[מונקאטש]] נישא לנחמה פרל, בת בנו אהרון.		*רבי [[משה יהודה לייב רבינוביץ]], ה[[אדמו"ר]] מ[[מונקאטש]] נישא לנחמה פרל, בת בנו אהרון.
	*בנו רבי יעקב חנניה רו"מ חיי עולם בירושלים		*בנו רבי יעקב חנניה רו"מ חיי עולם בירושלים.
			*בתו רחל, אשת רבי יעקב צענוירט רו"מ כולל חיבת ירושלים.

	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==

212.143.156.115: /* משפחתו */

2011-08-03T15:45:05Z

משפחתו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:45, 3 באוגוסט 2011
שורה 22:		שורה 22:
	*בתו ברכה, אשת רבי משה אדלר, אמו של הסופר הרב בנימין אדלר.		*בתו ברכה, אשת רבי משה אדלר, אמו של הסופר הרב בנימין אדלר.
	*רבי [[משה יהודה לייב רבינוביץ]], ה[[אדמו"ר]] מ[[מונקאטש]] נישא לנחמה פרל, בת בנו אהרון.		*רבי [[משה יהודה לייב רבינוביץ]], ה[[אדמו"ר]] מ[[מונקאטש]] נישא לנחמה פרל, בת בנו אהרון.
			*בנו רבי יעקב חנניה רו"מ חיי עולם בירושלים

	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==

דרכיה דרכי נועם: ירוחם פישל יהושע ברנשטיין הועבר להרב ירוחם פישל יהושע ברנשטיין

2010-09-15T03:04:11Z

ירוחם פישל יהושע ברנשטיין הועבר להרב ירוחם פישל יהושע ברנשטיין

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:04, 15 בספטמבר 2010
(אין הבדלים)

דרכיה דרכי נועם ב־03:03, 15 בספטמבר 2010

2010-09-15T03:03:49Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:03, 15 בספטמבר 2010
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{אין תמונה\|גבר}}~~
	רבי '''ירוחם פישל יהושע ברנשטיין''' (מכונה '''ר' פישל דיין''') ([[תרמ"ה]] [[1880]] - [[כ"ט בחשוון]]{{הערה\|בתפארת בית דוד (ויינשטוק) מופיע התאריך [[כ"ט בכסלו]] [[תש"ט]].}} [[תש"ט]] [[1949]]) היה [[רב]] [[בד"ץ כוללות החסידים בירושלים\|עדת החסידים]] ב[[ירושלים]], ו[[ראש ישיבה\|ראש]] [[ישיבת חיי עולם]]. בסוף ימיו היה חבר [[העדה החרדית]], כאשר בתי הדין התאחדו תחתיה.		רבי '''ירוחם פישל יהושע ברנשטיין''' (מכונה '''ר' פישל דיין''') ([[תרמ"ה]] [[1880]] - [[כ"ט בחשוון]]{{הערה\|בתפארת בית דוד (ויינשטוק) מופיע התאריך [[כ"ט בכסלו]] [[תש"ט]].}} [[תש"ט]] [[1949]]) היה [[רב]] [[בד"ץ כוללות החסידים בירושלים\|עדת החסידים]] ב[[ירושלים]], ו[[ראש ישיבה\|ראש]] [[ישיבת חיי עולם]]. בסוף ימיו היה חבר [[העדה החרדית]], כאשר בתי הדין התאחדו תחתיה.

דרכיה דרכי נועם: ערך שיצרתי בויקיפדיה

2010-09-15T03:03:21Z

ערך שיצרתי בויקיפדיה

דף חדש

{{אין תמונה|גבר}}
רבי '''ירוחם פישל יהושע ברנשטיין''' (מכונה '''ר' פישל דיין''') ([[תרמ"ה]] [[1880]] - [[כ"ט בחשוון]]{{הערה|בתפארת בית דוד (ויינשטוק) מופיע התאריך [[כ"ט בכסלו]] [[תש"ט]].}} [[תש"ט]] [[1949]]) היה [[רב]] [[בד"ץ כוללות החסידים בירושלים|עדת החסידים]] ב[[ירושלים]], ו[[ראש ישיבה|ראש]] [[ישיבת חיי עולם]]. בסוף ימיו היה חבר [[העדה החרדית]], כאשר בתי הדין התאחדו תחתיה.

==תולדות חייו==
נולד לרבי משה ישראל בשנת [[תרמ"ה]] ב[[ירושלים]].{{הערה|1=רבי משה ישראל היה בנו של רבי בנימין יהודה לייב ברנשטיין, שהיה חתנו של רבי יצחק דוד בידרמן, בנו של רבי משה מלעלוב, חתן [[היהודי הקדוש]]. כמו כן היה רבי משה ישראל ברנשטיין בן-נין של רבי אשר הזקן מ[[חסידות קרלין|קרלין]], בנו של רבי [[אהרון הגדול מקרלין]]. ראה עוד [http://toladot.blogspot.com/2009/09/blog-post.html תולדות ושורשים בעם ישראל] אודות תולדות המשפחה.}} היה [[חסידות קרלין|חסיד קרלין]] ומקושר לאדמו"ר רבי [[אברהם אלימלך מקרלין]]{{הערה|1=ראה עוד ב[http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=59608&Word=&gilayon=3198&mador= הצופה] אודות האסיפה של זקני [[חסידות קרלין|חסידי קרלין]] בראשות האדמו"ר רבי אברהם אלימלך מקרלין.}}, ובבואו של רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מ[[חסידות גור|גור]] ל[[ארץ ישראל|ישראל]] נעשה ממקורביו הנאמנים. הוא היה גם מקורב אצל רבי מוטל מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריווקא]], ורבי דוד צבי בידרמן מ[[חסידות לעלוב|לעלוב]]. נישא לדינה, בתו של רבי יהושע אשר רבינוביץ.{{הערה|יהושע אשר רבינוביץ, שהיה דור רביעי ל[[היהודי הקדוש|יהודי הקדוש]] מפשיסחא. היה בנו של רבי אריה מרדכי רבינוביץ מפוריסוב-ירושלים, שהיה בנו של האדמו"ר יהושע אשר מפוריסוב, בנו השני של היהודי הקדוש. כמו כן היה צאצא של רבי [[יחיאל מיכל מזלוצ'וב]], תלמיד [[הבעל שם טוב]] ו[[המגיד ממזריץ']]. ייחוסו מגיע עד ל[[מהרש"ל]], רבי [[שלום שכנא]], [[אב"ד]] [[לובלין]] ורבי שמואל, מחבר [[מחזור ויטרי]], שהיה נשוי לנכדתו של [[רש"י]].}}.

היה ברשותו אוסף של כתבי יד נדירים. כך למשל היו בידו כ"ח תשובות מרבי [[דוד שלמה אייבשיץ]] ה[[לבושי שרד]], ירושלים, ונדפסו על ידי בניו וחתניו בשנת [[תשכ"ב]] בספר 'מי מנוחות'{{הערה|ראה בהקדמת הספר "מגילת סתרים" לרבי דוד שלמה אייבשיץ.}}. כתביו של [[היהודי הקדוש]] ששכנו אצלו, נדפסו בספר "כתר היהודי".

הוא היה חבר [[הרבנות הראשית]] מיום הקמתה, בתקופה בה חברה [[היהדות החרדית]] לרבנות הראשית, לפני קום [[מדינת ישראל]], ובמשך חברותו היו חיכוכים רבים בין גישתו המחמירה לבין גישתה של הרבנות הראשית. כאשר עלה על הפרק רעיון משאל עם בבעיה הלכתית שעלתה על הפרק, הוא פרסם יחד עם הרב צבי פסח פראנק ושאר חברי בית הדין גילוי דעת נגד עריכת משאל עם בענינים הלכתיים {{ציטוטון|משום שדברי התורה חיים וקיימים לעד ולא ישתנו לעולם.}}. הרב [[אברהם יצחק קוק]] סירב להתערב בנושא, דבר שגרם לחיכוכים ביניהם{{הערה|שלמה זלמן זוננפלד, האיש על החומה.}}. ב[[כ"ו בטבת]] [[תרפ"ח]] פרשו הרב צבי פסח פראנק והרב ברנשטיין מ"כנסת ישראל", הארגון הכללי של יהודי ארץ ישראל, למרות היותם חברים במועצת הרבנות הראשית. דבר זה גרם לתרעומת בציבור הדתי, והיו שקראו להם להתפטר מתפקידם{{הערה|בן ציון מאיר חי עוזיאל, מכמני עוזיאל.}}. בסוף [[כסליו]] [[תרצ"ז]] פרש מהרבנות הראשית{{הערה|[[מנחם פרוש]], שרשרת הדורות בתקופות הסוערות.}} בעקבות פולמוס אודות העברת סמכות ה[[שחיטה]] ל"וועד הקהילה" מטעם הרבנות הראשית, ועבר יחד עם כל חברי הבד"ץ החסידי לעדה החרדית{{הערה|שלמה זלמן זוננפלד, האיש על החומה חלק ג'.}}{{הערה|הרב [[צבי פסח פראנק]] נשאר ברבנות הראשית ב[[י"ז בכסלו]] [[תרצ"ז]] הוא נבחר שוב לחבר הרבנות. מכמני עוזיאל שם.}}.

כיהן כראש וראב"ד [[בד"ץ כוללות החסידים בירושלים]], שהיה הבד"ץ היחיד של הציבור החסידי בקרב בני הישוב הישן בירושלים. בנוסף לכך כיהן כראש ישיבת חיי עולם, אותה הקים רבו רבי דוד השני מלעלוב, וכיהן בתפקיד לאחר פטירת סבו רבי בנימין יהודה לייב, ראש הישיבה הראשון. לאחר פטירתו ירש את מקומו בראשות ישיבת חיי עולם [[דב בריש ווידנפלד|הגאון מטשיבין]].

כחודשיים לפני פטירתו, ב[[י"ג באב]] [[תש"ח]], כאשר כיהן כרב ב{{ה|עדה החרדית}}, חתם יחד עם רבנים נוספים מהעדה על כרוז המביע התנגדות חריפה ל[[נשים בצה"ל|גיוס בנות]] ל[[צה"ל]]{{הערה|פאר הדור חלק ה'}}.

נקבר בבית העלמין הקטן ליד [[מבנה שערי צדק הישן|בית החולים שערי צדק (הישן)]].

חידושיו נקבצו ונדפסו לאור ב[[ה'תשנ"ו]] בספר '''תורת ירוחם''', שנדפס יחד עם הספר "פרי אהרון" שבו נקבצו שיעורי בנו רבי אהרון ברנשטיין.

==משפחתו==
*בנו רבי אהרון, חבר בד"ץ [[אגודת ישראל]], וראש ישיבת חיי עולם.
*בנו רבי בנימין יהודה לייב נפטר בחייו.
*בתו ברכה, אשת רבי משה אדלר, אמו של הסופר הרב בנימין אדלר.
*רבי [[משה יהודה לייב רבינוביץ]], ה[[אדמו"ר]] מ[[מונקאטש]] נישא לנחמה פרל, בת בנו אהרון.

==הערות שוליים==
<references/>

{{מיון רגיל:ברנשטיין, ירוחם פישל}}