הרב יעקב שאול אלישר - היסטוריית גרסאות

ווייצמאן: ווייצמאן העביר את הדף יעקב שאול אלישר לשם הרב יעקב שאול אלישר

2018-12-25T16:25:40Z

ווייצמאן העביר את הדף יעקב שאול אלישר לשם הרב יעקב שאול אלישר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:25, 25 בדצמבר 2018
(אין הבדלים)

ווייצמאן: /* ביוגרפיה */

2018-12-25T11:09:46Z

ביוגרפיה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:09, 25 בדצמבר 2018
שורה 15:		שורה 15:
	הלך לעולמו ב-[[18 ביולי]] [[1906]] (כ"ח [[תמוז]] [[ה'תרס"ו]]), ונקבר בחלקת הרבנים שב[[הר הזיתים]], לצד אביו החורג ובסמוך לחלקת [[משפחת אלישר]].		הלך לעולמו ב-[[18 ביולי]] [[1906]] (כ"ח [[תמוז]] [[ה'תרס"ו]]), ונקבר בחלקת הרבנים שב[[הר הזיתים]], לצד אביו החורג ובסמוך לחלקת [[משפחת אלישר]].

	אחר מותו, וכפי שחשש בחייו, פרצה מחלוקת ומאבק על משרת הראשון לציון, בין התומכים למשרה בבנו הבכור הרב [[חיים משה אלישר]] (הרב חמ"א), לתומכי ~~הרב~~ [[יעקב מאיר]]. הרב מאיר נתמנה לבסוף, אך התפטר, ותחתיו מונה הרב [[אליהו משה פאניז'יל]]{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_37.4.pdf\|הכותב=\|כותרת=פירוט הפרשה - ראה פה\|אתר=\|תאריך=}}}}.		אחר מותו, וכפי שחשש בחייו, פרצה מחלוקת ומאבק על משרת הראשון לציון, בין התומכים למשרה בבנו הבכור הרב [[חיים משה אלישר]] (הרב חמ"א), לתומכי [[הרב יעקב מאיר]]. הרב מאיר נתמנה לבסוף, אך התפטר, ותחתיו מונה הרב [[אליהו משה פאניז'יל]]{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_37.4.pdf\|הכותב=\|כותרת=פירוט הפרשה - ראה פה\|אתר=\|תאריך=}}}}.

	=== הנהגתו ואישיותו ===		=== הנהגתו ואישיותו ===

ווייצמאן: /* הנצחתו */

2018-12-25T11:08:38Z

הנצחתו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:08, 25 בדצמבר 2018
שורה 50:		שורה 50:

	== הנצחתו ==		== הנצחתו ==
	לאחר פטירתו הקים בנו הרב נסים אלישר את ~~שכונת~~ [[גבעת שאול]] שבירושלים על שמו. כמו כן, על שמו [[שמות רחובות בירושלים\|רחוב]] ב[[שכונת הבוכרים]] בירושלים.{{הערה\|[https://www.jerusalem.muni.il/City/Streetnames/Pages/Street.aspx?streetSemel=127 רחוב יש"א ברכה] באתר [[עיריית ירושלים]]}}		לאחר פטירתו הקים בנו הרב נסים אלישר את [[שכונת גבעת שאול]] שבירושלים על שמו. כמו כן, על שמו [[שמות רחובות בירושלים\|רחוב]] ב[[שכונת הבוכרים]] בירושלים.{{הערה\|[https://www.jerusalem.muni.il/City/Streetnames/Pages/Street.aspx?streetSemel=127 רחוב יש"א ברכה] באתר [[עיריית ירושלים]]}}

	ב[[יולי]] [[2006]] הוציא [[השירות הבולאי]] [[בול דואר\|בול]] לכבודו{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=http://israelphilately.org.il/he/catalog/stamps/2187\|הכותב=\|כותרת=הבול באתר התאחדות בולאי ישראל\|אתר=\|תאריך=}}}}.		ב[[יולי]] [[2006]] הוציא [[השירות הבולאי]] [[בול דואר\|בול]] לכבודו{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=http://israelphilately.org.il/he/catalog/stamps/2187\|הכותב=\|כותרת=הבול באתר התאחדות בולאי ישראל\|אתר=\|תאריך=}}}}.

ווייצמאן: /* ביוגרפיה */

2018-12-25T11:07:35Z

ביוגרפיה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:07, 25 בדצמבר 2018
שורה 13:		שורה 13:
	בשנת [[1880]] ([[ה'תר"ם]]) ויתר על משרת [[הראשון לציון]] לטובת מחותנו, הרב [[רפאל מאיר פניז'יל]]. רק לאחר פטירתו של הרב פניז'יל, הוכתר ב-[[1 בפברואר]] [[1893]] ([[ט"ו בשבט]] [[ה'תרנ"ג]]) למשרת הראשון לציון, בטקס שנערך ב[[בתי הכנסת הספרדיים\|בית הכנסת על שם רבן יוחנן בן זכאי]] בירושלים. במשרה זו כיהן במשך 13 שנה עד לפטירתו. בשנת [[1889]] עמד בראש נציגות היישוב היהודי בירושלים בקבלת פניו של קיסר גרמניה [[וילהלם השני, קיסר גרמניה\|וילהלם השני]], יחד עם הרב [[שמואל סלנט]] והרב [[אליהו מני (רב)\|אליהו מני]], ואף קיבל ממנו עיטור. היה אהוב ומקובל על בני כל העדות.		בשנת [[1880]] ([[ה'תר"ם]]) ויתר על משרת [[הראשון לציון]] לטובת מחותנו, הרב [[רפאל מאיר פניז'יל]]. רק לאחר פטירתו של הרב פניז'יל, הוכתר ב-[[1 בפברואר]] [[1893]] ([[ט"ו בשבט]] [[ה'תרנ"ג]]) למשרת הראשון לציון, בטקס שנערך ב[[בתי הכנסת הספרדיים\|בית הכנסת על שם רבן יוחנן בן זכאי]] בירושלים. במשרה זו כיהן במשך 13 שנה עד לפטירתו. בשנת [[1889]] עמד בראש נציגות היישוב היהודי בירושלים בקבלת פניו של קיסר גרמניה [[וילהלם השני, קיסר גרמניה\|וילהלם השני]], יחד עם הרב [[שמואל סלנט]] והרב [[אליהו מני (רב)\|אליהו מני]], ואף קיבל ממנו עיטור. היה אהוב ומקובל על בני כל העדות.

	הלך לעולמו ב-[[18 ביולי]] [[1906]] (כ"ה [[תמוז]] [[ה'תרס"ו]]), ונקבר בחלקת הרבנים שב[[הר הזיתים]], לצד אביו החורג ובסמוך לחלקת [[משפחת אלישר]].		הלך לעולמו ב-[[18 ביולי]] [[1906]] (כ"ח [[תמוז]] [[ה'תרס"ו]]), ונקבר בחלקת הרבנים שב[[הר הזיתים]], לצד אביו החורג ובסמוך לחלקת [[משפחת אלישר]].

	אחר מותו, וכפי שחשש בחייו, פרצה מחלוקת ומאבק על משרת הראשון לציון, בין התומכים למשרה בבנו הבכור הרב [[חיים משה אלישר]] (הרב חמ"א), לתומכי הרב [[יעקב מאיר]]. הרב מאיר נתמנה לבסוף, אך התפטר, ותחתיו מונה הרב [[אליהו משה פאניז'יל]]{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_37.4.pdf\|הכותב=\|כותרת=פירוט הפרשה - ראה פה\|אתר=\|תאריך=}}}}.		אחר מותו, וכפי שחשש בחייו, פרצה מחלוקת ומאבק על משרת הראשון לציון, בין התומכים למשרה בבנו הבכור הרב [[חיים משה אלישר]] (הרב חמ"א), לתומכי הרב [[יעקב מאיר]]. הרב מאיר נתמנה לבסוף, אך התפטר, ותחתיו מונה הרב [[אליהו משה פאניז'יל]]{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_37.4.pdf\|הכותב=\|כותרת=פירוט הפרשה - ראה פה\|אתר=\|תאריך=}}}}.

וייצמאן: /* היש"א ברכה */

2018-12-18T01:21:43Z

היש"א ברכה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:21, 18 בדצמבר 2018
שורה 1:		שורה 1:
	==היש"א ברכה==		==היש"א ברכה==
	הרב '''יעקב שאול אלישר''' (כינויו ה'''יש"א ברכה'''; [[כ"ג בסיוון]] [[ה'תקע"ז]], [[7 ביוני]] [[1817]] - [[כ"ח בתמוז]] [[ה'תרס"ו]], [[18 ביולי]] [[1906]]) היה [[הראשון לציון]] בין השנים [[1893]]–[[1906]], ו[[אב בית דין\|אב בית הדין]] בירושלים.		מתוך הויקיפדיה העברית: הרב '''יעקב שאול אלישר''' (כינויו ה'''יש"א ברכה'''; [[כ"ג בסיוון]] [[ה'תקע"ז]], [[7 ביוני]] [[1817]] - [[כ"ח בתמוז]] [[ה'תרס"ו]], [[18 ביולי]] [[1906]]) היה [[הראשון לציון]] בין השנים [[1893]]–[[1906]], ו[[אב בית דין\|אב בית הדין]] בירושלים.

	==ביוגרפיה==		==ביוגרפיה==

מזרחי ורדיגר ב־01:07, 4 בדצמבר 2018

2018-12-04T01:07:01Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:07, 4 בדצמבר 2018
שורה 71:		שורה 71:
	* {{הר הזיתים\|30143}}		* {{הר הזיתים\|30143}}

	~~== הערות שוליים ==~~
	~~{{הערות שוליים}}~~

	~~{{הראשונים לציון}}~~

	~~{{מיון רגיל:אלישר, יעקב שאול}}~~
	~~{{בקרת זהויות}}~~
	~~[[קטגוריה:ילידי 1817]]~~

	[[קטגוריה:ראשונים לציון]]		[[קטגוריה:ראשונים לציון]]

מזרחי ורדיגר: יצירת דף עם התוכן "==היש"א ברכה== הרב '''יעקב שאול אלישר''' (כינויו ה'''יש"א ברכה'''; כ"ג בסיוון ה'תקע"ז, [[7 ביוני]..."

2018-12-04T01:04:36Z

יצירת דף עם התוכן "==היש"א ברכה== הרב '''יעקב שאול אלישר''' (כינויו ה'''יש"א ברכה'''; כ"ג בסיוון ה'תקע"ז, [[7 ביוני]..."

דף חדש

==היש"א ברכה==
הרב '''יעקב שאול אלישר''' (כינויו ה'''יש"א ברכה'''; [[כ"ג בסיוון]] [[ה'תקע"ז]], [[7 ביוני]] [[1817]] - [[כ"ח בתמוז]] [[ה'תרס"ו]], [[18 ביולי]] [[1906]]) היה [[הראשון לציון]] בין השנים [[1893]]–[[1906]], ו[[אב בית דין|אב בית הדין]] בירושלים.

==ביוגרפיה==
נולד ב[[צפת]] לרב אליעזר ירוחם, בנו של הרב [[יעקב אלישר]], ידידו של [[חיים יוסף דוד אזולאי|החיד"א]]. אביו שימש כראש ה[[שוחט|שוחטים]] והבודקים, וכן דיין ו[[חזנות|חזן]] של קהילת יוצאי [[קונסטנטינופול|קושטא]] בעיר. ב-19 במרץ 1824 (י"ט אדר ב' ה'תקפ"ד), בהיותו כבן 7, נפטר אביו. הוא נותר ללא אחים, ובעקבות כך עלה לירושלים. ב-[[1828]] נישאה אמו בשנית, לרב [[בנימין מרדכי נבון]], ש[[אימוץ|אימצו]] והפך למורו ורבו. כאשר הגיע לגיל [[בר מצווה]], נחשב לעילוי בתורה, ו[[משפחה מורכבת|אביו החורג]] כינה אותו "ישא ברכה" (על-פי [[תהלים]] כד, ה). 'ישא' הוא שמו ב[[ראשי תיבות]] - '''י'''עקב '''ש'''אול '''א'''לישר.

כשהתבגר התפרנס ממסחר, ולאחר שנישא ב-[[1832]] לנערה [[יתום|יתומה]], פרנס אותו אביו החורג במשך 24 שנים. הוא התגורר בבית אביו החורג, שם נולדו לו בתו הבכורה ושני בניו. בתקופה זו עסק בלימוד תורה, ואף סייע לאביו החורג בעסקיו.

בשנת [[1845]] ([[ה'תר"ה]]) יצא בשליחות אביו החורג ל[[איזמיר]] שב[[טורקיה]] מטעם הקהילה הספרדית בירושלים. לאחר שמילא את שליחותו, התעכב ב[[קושטא]] במשך כ-6 חודשים בביתם של שרי משפחת קאמונדו. בשנת [[1853]] ([[ה'תרי"ג]]) הוסמך לדיין ו[[פוסק|מורה הוראה]] על ידי רבני ירושלים, ושימש בתפקיד זה עד למינויו לראשון לציון. בשנת [[1855]] ([[ה'תרט"ו]]) יצא בשליחות רבני ירושלים ל[[אלכסנדריה]] שב[[מצרים]], כדי לפעול לביטול החלטת הקהילה היהודית שלא לקבל [[שד"ר|שדרי"ם]] מישראל. לאחר שהצליח בשליחותו, התבקש לשמש כרב הקהילה בעיר, אך סירב.

בשנת [[1869]] ([[ה'תרכ"ט]]) החל לשמש כ[[אב בית דין|אב בית הדין]] בירושלים. בשנת [[1877]] ([[ה'תרמ"ז]]) תמך בתוכניתו של [[משה מונטיפיורי]] לתרום כספים ל[[תלמוד תורה|תלמודי התורה]] בירושלים כדי שישלבו את לימודי השפה ה[[ערבית]], אל מול ההתנגדות החריפה לתוכנית מצד [[העדה החרדית|העדה החרדית האשכנזית]]. במאמר לעיתון [[שערי ציון (שבועון)|שערי ציון]], נימק את תמיכתו כי הערבית היא שפה שרבים מגדולי הרבנים עשו בה שימוש בחיבוריהם, כדוגמת ה[[רמב"ם]] ומחברים אחרים, והוסיף שידיעת השפה מביאה פרנסה ותועלת ללומדיה. הוא עצמו שלט במספר שפות: [[לאדינו]], [[עברית]], ערבית, טורקית, [[איטלקית]], [[פרסית]] ו[[יוונית]].

בשנת [[1880]] ([[ה'תר"ם]]) ויתר על משרת [[הראשון לציון]] לטובת מחותנו, הרב [[רפאל מאיר פניז'יל]]. רק לאחר פטירתו של הרב פניז'יל, הוכתר ב-[[1 בפברואר]] [[1893]] ([[ט"ו בשבט]] [[ה'תרנ"ג]]) למשרת הראשון לציון, בטקס שנערך ב[[בתי הכנסת הספרדיים|בית הכנסת על שם רבן יוחנן בן זכאי]] בירושלים. במשרה זו כיהן במשך 13 שנה עד לפטירתו. בשנת [[1889]] עמד בראש נציגות היישוב היהודי בירושלים בקבלת פניו של קיסר גרמניה [[וילהלם השני, קיסר גרמניה|וילהלם השני]], יחד עם הרב [[שמואל סלנט]] והרב [[אליהו מני (רב)|אליהו מני]], ואף קיבל ממנו עיטור. היה אהוב ומקובל על בני כל העדות.

הלך לעולמו ב-[[18 ביולי]] [[1906]] (כ"ה [[תמוז]] [[ה'תרס"ו]]), ונקבר בחלקת הרבנים שב[[הר הזיתים]], לצד אביו החורג ובסמוך לחלקת [[משפחת אלישר]].

אחר מותו, וכפי שחשש בחייו, פרצה מחלוקת ומאבק על משרת הראשון לציון, בין התומכים למשרה בבנו הבכור הרב [[חיים משה אלישר]] (הרב חמ"א), לתומכי הרב [[יעקב מאיר]]. הרב מאיר נתמנה לבסוף, אך התפטר, ותחתיו מונה הרב [[אליהו משה פאניז'יל]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_37.4.pdf|הכותב=|כותרת=פירוט הפרשה - ראה פה|אתר=|תאריך=}}}}.

=== הנהגתו ואישיותו ===
במסגרת תפקידיו פעל לקירוב בין העדות השונות בירושלים, והציע להקים ועד משותף להנהגת היישוב על כל עדותיו. יוזמתו זו נכשלה, אך ועד דומה הוקם ביוזמתו ב[[יפו]] בשנת [[1891]]. היה מקובל על כלל העדות ומנהיגיהן.

== זכרונות ילדות ==
זכרונותיו של ר' יעקב שאול אלישר, מהשנים [[1819]]-[[1834]], מובאים בספרו של [[אברהם יערי]], [[זכרונות ארץ ישראל]]. הזכרונות נושאים את הכותרת: "אחרי מות ר' [[חיים פרחי]]". אביו, הרב אליעזר ירוחם אלישר, היה ראש ה[[שוחט ובודק|שו"ב]] (השוחטים והבודקים) בצפת וכן [[דיין (משפט עברי)|דיין]] ו[[שליח ציבור|חזן]] בקהילת יוצאי [[קושטא]]. אחיו, חיים פרחי היה "סופר וסוכן בבית השר הגדול הצדיק נודע למשגב, נדיב על נדיבות, כמר חיים פרחי זללה"ה". לאחר שהומת חיים פרחי, החלו הצרות, בייחוד על יהודי צפת. [[עבדאללה פאשה]] הטיל עליהם מסים וארנוניות חדשים. אביו, אליעזר פרחי, הובא לבית האסורים ב[[עכו]]. עכו הייתה במצור ימי, האסירים נשכחו וכך אביו שהה חצי שנה בבית הסוהר. הוא נמלט ממנו "בדרך פלא", הגיע לצפת ומשם ברח ל[[חצביה]] שבדרום לבנון, ומשם ל[[דמשק]]. בדמשק הוא הורה לאשתו שתעלה עם בניו ל[[ירושלים]]. הפאשה שלח לחפש אחריו וכמעט "החריבו את כל בתי היהודים" בצפת. כאשר נודע לפאשה על בריחת המשפחה לירושלים, באו חיילים טורקים והכו את המשרתות כדי לדלות מהן מידע על מקום בריחתה של המשפחה. בינתיים, אביו הגיע לירושלים, חלה ומת.
[[בית דין צדק]] בירושלים שלח שליח ל[[פאשה]] בדמשק, אשר החזיר למשפחת פרחי את רכושם בצפת. הרכוש נמכר ומהתמורה סילקו את החוב לאיש אשר במשך חצי שנה מימן את המזון לאליעזר אלישר, כאשר היה במאסר בעכו. מהשאר, המשפחה התקיימה בירושלים. אך צרותיה לא הסתיימו. בספטמבר 1825, עבדאללה פאשה לירושלים, צר עליה, כבשה והטיל עליה מס שנתי.

בשנת [[1831]], נכבשה ירושלים על ידי [[מוחמד עלי (שליט מצרים)|מחמד עלי]] הפאשה של מצרים. הוא החזיר את הסדר על כנו עד ש"ילדה קטנה יכלה ללכת בדרך עם זהובים בידה" ללא כל חשש. סיפורו של הרב יעקב אלישר מסתיים, בגיל 17, בתיאור המרד של בני הכפרים מ[[חברון]] ומ[[שכם]] אשר פלשו ירושלים וכלאו את החיילים של פאשה במצודת העיר. אלא, היו מוכנים להדוף אותם, גם אם הדבר היה גורר הרג של רבים מתושבי בעיר. בינתיים נודע הדבר למחמד עלי, אשר חזר לירושלים והשיב את הסדר על כנו.

{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1817|מספר שנים=89}}

==בניו==
* בנו הבכור הרב [[חיים משה אלישר]] המכונה "חמ"א" (ראשי תיבות שמו), שימש אף הוא כראשון לציון. נשא בגיל 14 לאישה את בת הראשון לציון - הרב [[רפאל מאיר פאניז'ל]]. היה איש ציבור פעיל בירושלים, ועסק במסחר כדי לא להתפרנס מהרבנות.
* בנו אליעזר ירוחם - נפטר בגיל צעיר.
* הרב [[נסים אלישר|נסים בנימין מרדכי אלישר]] - קרוי על שם אביו החורג של אביו.
* בתו סולטנה - נישאה לרב אברהם ברוך, ובתם רוזה נישאה לראשון לציון הרב [[בן ציון מאיר חי עוזיאל]]. בת נוספת שלהם נישאה לבנימין, בן ל[[משפחת קוקיא]].

==חיבוריו==
* '''בני בנימין''' ו'''קרב איש''' - השלמות וחידושים לחידושי אביו החורג רבי בנימין, בספר "בני בנימין", ירושלים ה'תרמ"א
* '''שמחה לאי"ש''' - שו"ת, [[פיוט]]ים ובקשות בתחילת הספר, ה'תרנ"ג
* '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=5650&pgnum=1 אי"ש אמונים]''' - דרשות בעניין חגי ישראל ומועדיו, ה'תר"מ
* '''מעשה אי"ש''' - שו"ת, ה'תרנ"ב
* '''דרך אי"ש''' - דרשות, ה'תרנ"ב
* '''ישא אי"ש''' - ה'תרנ"ו
* '''דברי אי"ש''' - דרושים, דברי אגדה, וכן דרשת הרב אלישר והרב בורלא בעת הכתרתו ל"ראשון לציון", ה'תרנ"ו
* '''עולת אי"ש''' - דרושים, ה'תרנ"ט
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=406&pgnum=1 '''שאל האי"ש''' ו'''פני חמ"א'''] - שו"ת, נדפס על ידי בנו הרב חיים משה אלישר (חמ"א) שהוסיף מחידושיו בספר, ירושלים ה'תרס"ט.
* '''כבוד לאי"ש''' - דרושים, ה'תר"ע
* '''פני אי"ש''' - ה'תרנ"ט
*תשובה בעניין כלאיים ושמיטה - ה'תרס"ב
*'''תפילות ופיוטים''' - בספר '''שירי יוסף''', ה'תרפ"ד

== הנצחתו ==
לאחר פטירתו הקים בנו הרב נסים אלישר את שכונת [[גבעת שאול]] שבירושלים על שמו. כמו כן, על שמו [[שמות רחובות בירושלים|רחוב]] ב[[שכונת הבוכרים]] בירושלים.{{הערה|[https://www.jerusalem.muni.il/City/Streetnames/Pages/Street.aspx?streetSemel=127 רחוב יש"א ברכה] באתר [[עיריית ירושלים]]}}

ב[[יולי]] [[2006]] הוציא [[השירות הבולאי]] [[בול דואר|בול]] לכבודו{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://israelphilately.org.il/he/catalog/stamps/2187|הכותב=|כותרת=הבול באתר התאחדות בולאי ישראל|אתר=|תאריך=}}}}.

==לקריאה נוספת==
* גיורא פוזיילוב, '''חכמיהן של ארבע ערי הקודש''' כרך ב - חכמי ירושלים, מינהל החינוך הדתי, 2001 (עמ' 559–592)
* נתן אפרתי, '''"משפחת אלישר בתוככי ירושלים"''', הוצאת [[האוניברסיטה העברית]] בי-ם ו[[הוצאת ראובן מס]], תשל"ה.
* [[ישיבת סוסיא|ישיבת בני עקיבא סוסיא]], '''נקיי הדעת''', [[תשס"ה]], עמ' 221–226
* [[אברהם יערי]], '''זכרונות ארץ ישראל - חלק ראשון''', [[הוצאת מסדה]] - תל אביב, 1974 - הרב יעקב שאול אלישר, אחרי מות ר' חיים פרחי, עמ' 103–109
* צבי זוהר, '''[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=95430508&nTocEntryID=95434081#1.0.6.default האירו פני המזרח: הלכה והגות אצל חכמי ישראל במזרח התיכון]''', פרק אחד־עשר: הנהגה ודמוקרטיה: עיון בתפיסת עולמו של הרב יעקב שאול אלישר (ובתוכו נאום הכתרתו). [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], ה'תשס"א (2001).

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.hyomi.org.il/view.asp?id=206 חכם יעקב שאול אלישר], באתר החכם היומי
* [https://www.myheritage.co.il/FP/newsItem.php?s=31550931&newsID=20&sourceList=home הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר - היש"א ברכה], באתר myheritage
* [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1761 אלישר יעקב שאול], באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]
* ד"ר קציעה אביאלי-טביביאן, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=20697 תיאור הכתרתו של "הראשון לציון", הרב יעקב שאול אלישר בבית הכנסת על שם רבן יוחנן בן זכאי בירושלים], באתר [[הספרייה הווירטואלית של מט"ח]]
* {{מטח|נתן אפרתי|חדשנות ואומץ בלשכת הראש"ל|15631}}
* {{תדהר|1|40|הרב יעקב שאול אלישר (יש"א ברכה)}}
* [http://old.piyut.org.il/textual/752.html 'יונתי תמתי'] פיוט לר' יעקב שאול אלישר באתר [[הזמנה לפיוט]].
* {{הר הזיתים|30143}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{הראשונים לציון}}

{{מיון רגיל:אלישר, יעקב שאול}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:ילידי 1817]]

[[קטגוריה:ראשונים לציון]]
[[קטגוריה:אנשי היישוב הוותיק ילידי ארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת אלישר|י]]
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת הספרדים]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:אישים שעל שמם שכונות בישראל]]
[[קטגוריה:אישים שהונצחו על בולי ישראל]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1906]]
[[קטגוריה:אבות בתי דין]]