הרב יעקב עטלינגר - היסטוריית גרסאות

172.70.200.143: תיקון שם חותנו

2024-08-06T09:43:39Z

תיקון שם חותנו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:43, 6 באוגוסט 2024
שורה 50:		שורה 50:

	==חיים אישיים==		==חיים אישיים==
	בשנת [[ה'תקפ"ה]] ([[1825]]) נשא את '''גיננדל''' (=חנה, בת הגביר, רבי ~~קויפמאן טוראך~~ לבית ~~וורמסר~~), ממנה נולדו לו 8 ילדים. בשנת [[ה'תר"ג]] ([[1843]]) נפטרה אשתו במהלך לידת בתה שרה. בשנת [[ה'תר"י]] ([[1850]]) נשא לאשה את '''בת שבע''' הנקראת '''שבע'''{{הערה\| מנוסח המציבה}} (לבית מאיר), ממנה נולדו לו 3 ילדים. מבניו, הרב [[אברהם עטלינגר]], הרב [[אהרן ברוך עטלינגר]], והרב [[בן-ציון עטלינגר]] שהיה חתנו של הגביר ר' שמריהו צוקרמן מ[[מוהילב]], וההדיר חלק מכתבי אביו.		בשנת [[ה'תקפ"ה]] ([[1825]]) נשא את '''גיננדל''' (=חנה, בת הגביר, רבי קאופמאן וורמסר לבית דורלאך), ממנה נולדו לו 8 ילדים. בשנת [[ה'תר"ג]] ([[1843]]) נפטרה אשתו במהלך לידת בתה שרה. בשנת [[ה'תר"י]] ([[1850]]) נשא לאשה את '''בת שבע''' הנקראת '''שבע'''{{הערה\| מנוסח המציבה}} (לבית מאיר), ממנה נולדו לו 3 ילדים. מבניו, הרב [[אברהם עטלינגר]], הרב [[אהרן ברוך עטלינגר]], והרב [[בן-ציון עטלינגר]] שהיה חתנו של הגביר ר' שמריהו צוקרמן מ[[מוהילב]], וההדיר חלק מכתבי אביו.

	===צאצאיו===		===צאצאיו===

95.86.68.96: /* ביוגרפיה */

2023-02-28T09:38:46Z

ביוגרפיה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:38, 28 בפברואר 2023
שורה 34:		שורה 34:
	נולד ב[[קרלסרוהה]] כבן רביעי מתוך 11 ילדים להרב '''אהרן''' ב"ר מאיר זליגמן ולאמו '''רעכל''' רחל{{הערה\|קרא לבנו ולבתו על שמם}}. קרא לספרו '''ערוך לנר''' כדי להנציח את שם הוריו, כי '''רעכל''' ו'''אהרן''' עולה בגימטריה '''ערוך לנר'''.		נולד ב[[קרלסרוהה]] כבן רביעי מתוך 11 ילדים להרב '''אהרן''' ב"ר מאיר זליגמן ולאמו '''רעכל''' רחל{{הערה\|קרא לבנו ולבתו על שמם}}. קרא לספרו '''ערוך לנר''' כדי להנציח את שם הוריו, כי '''רעכל''' ו'''אהרן''' עולה בגימטריה '''ערוך לנר'''.

	אביו היה רב בית ~~כנסת~~ ומורו הראשון. בימי נעוריו אביו לימדו תורה ולאחר מכן המשיך את לימודיו אצל רב העיר, רבי אשר (בנו של בעל ה[[שאגת אריה]]). בבחרותו עבר ללמוד בישיבת [[רבי אברהם בינג]], [[אב בית דין\|אב בית הדין]] של [[וירצבורג]] שב[[בוואריה]]. נשא בזיווג ראשון את גיננדל (לבית וורמסר) וממנה נולדו לו 8 ילדים, ובזיווג שני נשא לאשה את בת שבע (בת ר' מאיר מווירצבורג){{הערה\|ראה אוה למושב עמ' 120}}, במשך 3 שנים למד בחברותא עם [[רבי אליעזר ברגמן]] כמו כן למד בחברותא עם [[רבי יצחק ברנייס]] (מאוחר יותר רבה של [[המבורג]]). רבי דוד ויסקאפף (אב"ד וואלרשטין) שלמד עמו העיד שהיה [[סיגוף\|מסגף]] את עצמו ומתענה. הוא למד [[קבלה]] בסתר, אבל למרות הסודיות הוא התפרסם כמקובל ובעל בקיאות עצומה ב[[ספר הזוהר]] ומצטט את הזוהר בספריו{{הערה\|ראה ערוך לנר (ראש השנה כ, ב, ד"ה והפני יהושע וכו'), וכן ראה שו"ת בנין ציון החדשות סימן קכ"ב}}. ~~לאחר~~ [[פרעות "הפ-הפ"]] בשנת [[1819]] נמלט ל[[פיורדא]], ~~לבית המדרש~~ של בעל "שער הזקנים" [[רבי אברהם ~~בנימין זאב~~ המבורג~~]]. הוא גם למד אצל [[רבי אשר וולרשטיין~~]]. תוך כדי לימודיו אצל רבי אברהם בינג בווירצבורג, למד גם ב[[אוניברסיטה]] של העיר, אך נאלץ לפרוש מהלימודים בעקבות הפרעות הנ"ל. בכך היה הוא וחברו החכם ברנייס, מראשוני הרבנים הגרמנים בעלי רקע [[אקדמיה\|אקדמי]].		אביו היה רב בית מדרש ומורו הראשון. בימי נעוריו אביו לימדו תורה ולאחר מכן המשיך את לימודיו אצל רב העיר, רבי אשר לב מלפנים רבה של ולרשטיין (בנו של בעל ה[[שאגת אריה]]). בבחרותו עבר ללמוד בישיבת [[רבי אברהם בינג]], [[אב בית דין\|אב בית הדין]] של [[וירצבורג]] שב[[בוואריה]]. נשא בזיווג ראשון את גיננדל (לבית וורמסר) וממנה נולדו לו 8 ילדים, ובזיווג שני נשא לאשה את שבע (בת ר' ברוך מאיר מווירצבורג){{הערה\|ראה אוה למושב עמ' 120}}, במשך 3 שנים למד בחברותא עם [[רבי אליעזר ברגמן]] כמו כן למד בחברותא עם [[רבי יצחק ברנייס]] (מאוחר יותר רבה של [[המבורג]]). רבי דוד ויסקאפף (אב"ד וואלרשטין) שלמד עמו העיד שהיה [[סיגוף\|מסגף]] את עצמו ומתענה. הוא למד [[קבלה]] בסתר, אבל למרות הסודיות הוא התפרסם כמקובל ובעל בקיאות עצומה ב[[ספר הזוהר]] ומצטט את הזוהר בספריו{{הערה\|ראה ערוך לנר (ראש השנה כ, ב, ד"ה והפני יהושע וכו'), וכן ראה שו"ת בנין ציון החדשות סימן קכ"ב}}. עם פרוץ [[פרעות "הפ-הפ"]] בשנת [[1819]] נמלט ל[[פיורדא]], לישיבתו של בעל "שער הזקנים" [[רבי אברהם וולף המבורג]]. תוך כדי לימודיו אצל רבי אברהם בינג בווירצבורג, למד גם ב[[אוניברסיטה]] של העיר, אך נאלץ לפרוש מהלימודים בעקבות הפרעות הנ"ל. בכך היה הוא וחברו החכם ברנייס, מראשוני הרבנים הגרמנים בעלי רקע [[אקדמיה\|אקדמי]].

	בשנת [[1826]] הוא התמנה לרבה של מחוז [[לאדנבורג]] ו[[אינגולשטאדט]] והתיישב ב[[מנהיים]]. הוא מונה שם לראש הקלויז דר' למלה (שהקים סוכן החצר ר' אשר למלה ריינגנום), הקים שם [[ישיבה]] שהכשירה תלמידים לרבנות, ביניהם [[רבי שמשון רפאל הירש\|הרש"ר הירש]] ו[[רבי יעקב רוזנברג]] ו[[רבי אליקים גצל שלזינגר]].		בשנת [[1826]] הוא התמנה לרבה של מחוז [[לאדנבורג]] ו[[אינגולשטאדט]] והתיישב ב[[מנהיים]]. הוא מונה שם לראש הקלויז דר' למלה (שהקים סוכן החצר ר' אשר למלה ריינגנום), הקים שם [[ישיבה]] שהכשירה תלמידים לרבנות, ביניהם [[רבי שמשון רפאל הירש\|הרש"ר הירש]] ו[[רבי יעקב רוזנברג]] ו[[רבי אליקים גצל שלזינגר]].

213.137.70.246: יצירת דף עם התוכן "מן הויקיפדיה העברית; {{אישיות רבנית | שם = הרב יעקב אטלינגר | תמונה = קובץ:Portrait of Rabbi Jakob Ett..."

2020-06-12T06:48:30Z

יצירת דף עם התוכן "מן הויקיפדיה העברית; {{אישיות רבנית | שם = הרב יעקב אטלינגר | תמונה = קובץ:Portrait of Rabbi Jakob Ett..."

דף חדש

מן ה[[ויקיפדיה העברית]];
{{אישיות רבנית
| שם = הרב יעקב אטלינגר
| תמונה = [[קובץ:Portrait of Rabbi Jakob Ettlinger.jpg|250 px]]
| כיתוב =
| כינוי =
| תאריך לידה = [[17 במרץ]] [[1798]]
| מקום לידה = [[קרלסרוהה]], [[מרקגרף|ספר]] [[באדן (מדינה)|באדן]]
| תאריך פטירה = [[7 בדצמבר]] [[1871]]
| מקום פטירה = [[אלטונה]], [[הרייך הגרמני]]
| סיבת המוות =
| מקום קבורה =
| מדינה =
| תאריך לידה עברי = [[כ"ט באדר]] [[תקנ"ח]]
| תאריך פטירה עברי = [[כ"ה בכסלו]] [[תרל"ב]]
| מקום פעילות =
| תקופת פעילות =
| השתייכות = [[יהדות אורתודוקסית]] בגרמניה
| תחומי עיסוק = רבן של [[מנהיים]] ו[[אלטונה]]
| תפקידים נוספים =
| רבותיו = הרבנים [[רבי אברהם בינג]], [[רבי אשר וולרשטיין]] ו[[רבי אברהם בנימין זאב המבורג]]
| תלמידיו = ה[[רש"ר הירש]], [[רבי עזריאל הילדסהיימר]]
| בני דורו = ידידו [[רבי יצחק ברנייס]]
| חיבוריו = ביכורי יעקב – על הלכות סוכה, תקצ"ו; ערוך לנר – פירושים על התלמוד, תר"י–תרל"ג; שו"ת בנין ציון, תרכ"ח; שו"ת בנין ציון החדשות, תרל"ג; מנחת עני – דרשות, תרל"ד
| בן זוג =
| בת זוג =
| צאצאים =
| פרסים והוקרה =
| חתימה =
}}
'''רבי יעקב יוקב אֶטלינגר''' (ב[[תקופת הביניים של העברית|כתיב מיושן]]: '''עטלינגער''', [[גרמנית]]: Jakob Ettlinger; [[כ"ט באדר]] [[תקנ"ח]], [[17 במרץ]] [[1798]] – [[כ"ה בכסלו]] [[תרל"ב]], [[7 בדצמבר]] [[1871]]), [[רב]]ן של [[מנהיים]] ו[[אלטונה]], [[פוסק הלכה]], [[סופר]] ו[[פובליציסטיקה|פובליציסט]], ממנהיגי [[יהדות אורתודוקסית|היהדות האורתודוקסית]] ב[[גרמניה]]. מחבר הספרים "ערוך לנר" על ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]], "ביכורי יעקב" על הלכות [[סוכה]], ו[[שו"ת]] "בנין ציון".

==ביוגרפיה==
נולד ב[[קרלסרוהה]] כבן רביעי מתוך 11 ילדים להרב '''אהרן''' ב"ר מאיר זליגמן ולאמו '''רעכל''' רחל{{הערה|קרא לבנו ולבתו על שמם}}. קרא לספרו '''ערוך לנר''' כדי להנציח את שם הוריו, כי '''רעכל''' ו'''אהרן''' עולה בגימטריה '''ערוך לנר'''.

אביו היה רב בית כנסת ומורו הראשון. בימי נעוריו אביו לימדו תורה ולאחר מכן המשיך את לימודיו אצל רב העיר, רבי אשר (בנו של בעל ה[[שאגת אריה]]). בבחרותו עבר ללמוד בישיבת [[רבי אברהם בינג]], [[אב בית דין|אב בית הדין]] של [[וירצבורג]] שב[[בוואריה]]. נשא בזיווג ראשון את גיננדל (לבית וורמסר) וממנה נולדו לו 8 ילדים, ובזיווג שני נשא לאשה את בת שבע (בת ר' מאיר מווירצבורג){{הערה|ראה אוה למושב עמ' 120}}, במשך 3 שנים למד בחברותא עם [[רבי אליעזר ברגמן]] כמו כן למד בחברותא עם [[רבי יצחק ברנייס]] (מאוחר יותר רבה של [[המבורג]]). רבי דוד ויסקאפף (אב"ד וואלרשטין) שלמד עמו העיד שהיה [[סיגוף|מסגף]] את עצמו ומתענה. הוא למד [[קבלה]] בסתר, אבל למרות הסודיות הוא התפרסם כמקובל ובעל בקיאות עצומה ב[[ספר הזוהר]] ומצטט את הזוהר בספריו{{הערה|ראה ערוך לנר (ראש השנה כ, ב, ד"ה והפני יהושע וכו'), וכן ראה שו"ת בנין ציון החדשות סימן קכ"ב}}. לאחר [[פרעות "הפ-הפ"]] בשנת [[1819]] נמלט ל[[פיורדא]], לבית המדרש של בעל "שער הזקנים" [[רבי אברהם בנימין זאב המבורג]]. הוא גם למד אצל [[רבי אשר וולרשטיין]]. תוך כדי לימודיו אצל רבי אברהם בינג בווירצבורג, למד גם ב[[אוניברסיטה]] של העיר, אך נאלץ לפרוש מהלימודים בעקבות הפרעות הנ"ל. בכך היה הוא וחברו החכם ברנייס, מראשוני הרבנים הגרמנים בעלי רקע [[אקדמיה|אקדמי]].

בשנת [[1826]] הוא התמנה לרבה של מחוז [[לאדנבורג]] ו[[אינגולשטאדט]] והתיישב ב[[מנהיים]]. הוא מונה שם לראש הקלויז דר' למלה (שהקים סוכן החצר ר' אשר למלה ריינגנום), הקים שם [[ישיבה]] שהכשירה תלמידים לרבנות, ביניהם [[רבי שמשון רפאל הירש|הרש"ר הירש]] ו[[רבי יעקב רוזנברג]] ו[[רבי אליקים גצל שלזינגר]].

==רבנות אלטונה==
בשנת [[תקצ"ד]] אחרי מותו של הרב המקומי [[רבי עקיבא ישראל ורטהיימר]] הוא קיבל הצעת רבנות מקהילת אלטונה. וביום [[ל"ג בעומר]] שנת [[תקצ"ו]] [[1836]], הוא הגיע לאלטונה ומונה לרבה הראשי של העיר [[אלטונה]] וביום [[כ' באייר]] נשא את דרשתו הראשונה בקהל שהודפסה לרבים על פי צו ראשי הקהל{{הערה|איוה למושב עמ' 117-116}}, תפקיד שנשא עד סוף ימיו. גם שם הוא הקים ישיבה ומבין תלמידיו באלטונה היה [[רבי עזריאל הילדסהיימר]].
בשנת [[1844]] התקיים ב[[בראונשווייג]] כנס של רבנים [[יהדות רפורמית|רפורמים]]. רבי יעקב אטלינגר שראה בכך איום על עתיד היהדות, הוביל מחאה של מאה ושישה עשר רבנים נגד הרפורמה. מעבר לכך הוא החל בכתיבה להסברת עמדת היהדות האורתודוקסית. כתיבת טענות הנגד האורתודוקסיות הוטלו על [[הרב אלכסנדר זוסמן אדלר]], לימים רבה של [[ליבק]]. הפרסומים היו החוברת "שלומי אמוני ישראל" וכתב העת ב[[גרמנית]], "שומר ציון הנאמן" (Der Treue Zions Waechter) שכלל מוסף בעברית. בכתב עת זה ראו אור מעל מאתיים גליונות במשך כעשר שנים. פעל לטובת היישוב היהודי המתחדש בארץ וכהוקרה על כך קיבל את תואר הכבוד "נשיא ארץ ישראל" מהרבנים הספרדיים והאשכנזים בירושלים. כאב [[בית דין רבני|בית דין]] הייתה לו הכרה לשיפוט בעניינים אזרחיים על ידי השלטונות [[דנמרק|הדניים]] אשר אלטונה הייתה שייכת להם. סמכות זו בוטלה בניגוד לרצונו בשנת [[1863]]. ענוותנותו משתקפת ב[[צוואה|צוואתו]] שבה ציווה שאחרי פטירתו הוא לא יקרא צדיק ושעל קברו יחרטו רק שמות ספריו והשנים שבהן כיהן כרב באלטונה, שם נקבר{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=תמונת מצבתו|כתובת=http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?p=22441#p22441|מידע נוסף=בפורום אוצר החכמה}}}}. כמו כן מרוב חיבתו לארץ ישראל ביקש שישלחו לו ארגז עפר מארץ ישראל בכדי שיקברוהו בו ולא הסתפק בכד או שקית עפר כפי שנהגו כל בני הגולה{{הערה| המעין טבת תשלב כרך יב עמ' 34}}.
מבניו, הרב בן ציון עטלינגר שהיה חתנו של הגביר ר' שמריהו צוקרמן ממוהילב, וההדיר חלק מכתבי אביו.

רבי יעקב אטלינגר נפטר בליל נר ראשון של [[חנוכה]] [[ה'תרל"ב]].
אף שציווה לא להספידו, היו שבדרשותיהם הזכירו בצער רב את עובדת פטירתו, לפעמים תוך כריכת הדבר עם פטירת רבה של [[פרשבורג]] "[[הכתב סופר]]" מעט אחריו{{הערה|ראו ב'יד שאול' מאת [[רבי יוסף שאול נתנזון]].}}.

==הנצחתו==
[[רבי יוסף חיים זוננפלד]], שהתגורר כל ימיו בירושלים בדירת "בית יעקב" הנמצאת ב[[בתי מחסה]] שנתרמה על ידי מעריצי רבי יעקב אטלינגר, היה מציין את יום הזיכרון של הרב אטלינגר מדי יום ראשון בחנוכה, תוך ציון העובדה שמספר ספרי הערוך לנר היה 8 [כולל זה על מסכת פסחים שעדיין לא נדפס] ונפשו ידעה לקרוא לסדרת ספריו "ערוך לנר" כי ביום הזה נערכה העברת נר נשמתו לישיבה של מעלה וכבה נר גופו בעולם הזה{{הערה|לאחר פטירת הרב זוננפלד התגורר שם [[הרב חנוך זונדל גרוסברג]] וגם הוא נהג כל שנה למסור שם ביום הזכרון שיעור תורה משו"ת בנין ציון בהלכה, ובאגדה מספר מנחת עני על התורה, עד שנת [[ה'תש"ח]] כשפרצה המלחמה (ראה המעין ניסן תשל"ב כרך י"ב גליון ג' עמ' 71)}}. כמו כן הונצח בית הכנסת בשם ערוך לנר על שמו בשכונת [[רמת שלמה]] בירושלים.

==חיים אישיים==
בשנת [[ה'תקפ"ה]] ([[1825]]) נשא את '''גיננדל''' (=חנה, בת הגביר, רבי קויפמאן טוראך לבית וורמסר), ממנה נולדו לו 8 ילדים. בשנת [[ה'תר"ג]] ([[1843]]) נפטרה אשתו במהלך לידת בתה שרה. בשנת [[ה'תר"י]] ([[1850]]) נשא לאשה את '''בת שבע''' הנקראת '''שבע'''{{הערה| מנוסח המציבה}} (לבית מאיר), ממנה נולדו לו 3 ילדים. מבניו, הרב [[אברהם עטלינגר]], הרב [[אהרן ברוך עטלינגר]], והרב [[בן-ציון עטלינגר]] שהיה חתנו של הגביר ר' שמריהו צוקרמן מ[[מוהילב]], וההדיר חלק מכתבי אביו.

===צאצאיו===
בניו{{הערה| שמות בניו וסדר לידתם כפי המובא בספר אוה למושב עמ' 124}}:
* בנו, הרב [[בן-ציון עטלינגר]] (חתן הגביר שמריהו צוקרמן ממוהילב).
* בנו, רבי [[אברהם עטלינגר]].
* בנו, רבי [[אהרן ברוך עטלינגר]].

שבעה מחתניו היו רבנים ידועי שם{{הערה| שמותיהם ושמות בנותיו כפי המובא בספר אוה למושב עמ' 124}}:
# הרב משולם זלמן הכהן, רבן של כמה ערים בגרמניה נשוי לבתו [[רעלכע עטלינגר]].
# הרב הדרשן ד"ר יוסף איזקסון, רבה של רוטרדם נשוי לבתו [[מלכה עטלינגר]].
# הרב ד"ר [[ישראל מאיר פריימן]], רבה של פילענע ואוסטרובא, מחבר הפירוש ענפי יהודה על ספר [[והזהיר]] נשוי לבתו [[הילנה העלנה עטלינגר]].
# הרב [[מאיר עטלינגער]] בן אחיו של ה[[ערוך לנר]] נשוי לבתו [[רעכל עטלינגר]].
# הרב ד"ר [[משה אריה במברגר|משה ליב הלוי במברגר]], רבה של באד- קיסינגן, בנו של רבי [[יצחק דב במברגר]] ה'יד הלוי' נשוי לבתו [[שרה עטלינגר]].
# הרב ד"ר מרדכי [מרכוס] הלוי הורוויץ, רבה של פרנקפורט, מחבר שו"ת מטה לוי, אבני זיכרון ורבני פרנקפורט נשוי לבתו [[גיטל עטלינגר]].
# הרב ג' לעפי, נשוי לבתו [[עללא עטלינגר]].

מצאצאי הערוך לנר הידועים כיום:
* נינו [[רבי שמחה במברגר (שטוטגרט)|רבי שמחה במברגר]], רב ב[[שטוטגרט]] ומחנך ב[[בני ברק]].
* נינו [[הרב ברוך הורוויץ]], ראש ישיבת דבר ירושלים, שהוא ובנו הרב יהודה אהרן הורוויץ עומדים בראש "מכון הערוך לנר" המהדיר את כתבי הרב אטלינגר ובני חוגו.
* [[רבי יהושע ישעיה נויבירט]] מירושלים, מחבר [[שמירת שבת כהלכתה]].
* הרב יעקב יחזקאל פוזן מניו יורק, מחבר קיצור הלכות שבת.
* [[רבי חיים פריימן]] מבני ברק, מהדיר ה[[תוספתא]], מחבר ספר הלכות לשון הרע, הטיפול בתינוק בשבת ועוד.

==מינויו לנשיא ארץ ישראל==
על גודל החיבה והאהבה לבעל הערוך לנר תעיד העובדה הבאה שמלבד בני ה[[אשכנזים]], כל חכמי ה[[ספרדים]] בקשוהו ומינוהו לנשיא ארץ ישראל בסוף חודש [[אלול]] הוא [[חודש הרחמים והסליחות]] שנת [[ה'תרי"א]] אז נמנו וגמרו רבני ה[[ספרדים]] בארץ ישראל ובראשם [[הראשון לציון]] וכתבו לו להרב יעקב עטלינגר כתב קנין ומינוי נשיאות ארץ ישראל ושלחו לו ל[[גרמניה]] לקהילת [[אלטונה]] וזה נוסח כתב הנשיאות;

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן תֵּשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל. אָדָם אֶחָד מֵרִיבּוֹא מָצָאנוּ, וְגַם אִשָּׁה בְּכָל אֵלֶּה מָצָאנוּ. אָמַר הַמֶּלֶךְ הֶחָכָם עָלָיו הַשָּׁלוֹם, נוֹצֶר תְּאֵינָה יֹאכַל פִּרְיָהּ{{הערה|משלי כז יח}}, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לַבְּרָכָה אָמְרוּ, הָאַי מַאָן דֵלָבַשׁ מַדַּה כוּ'{{הערה|ברכות כח, א}}.
הִנְנוּ מַקְנִים אַרְבַּע אַמּוֹת קַרְקַע מֵאֲחוּזַּת כּוֹלְלוֹת עִיר הַקּוֹדֶשׁ לְמַעֲלַת הָרַב הָאַי גָּאוֹן יַעֲקֹב תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל כְּבוֹד מוהר"ר '''יַעֲקֹב עֶטְטלִינגֵער''' נֶרוֹ יָאִיר, בֶּהִקַנֶא נשו"ק{{הערה|ראשי תיבות נתינת שטר וקנין}} וֵאָגֵדַן אֲנַחְנוּ מְמַנִּים אוֹתוֹ גַּבַּאי וְגִזְבָּר וֵאַמָרכֹּל כּוֹלֵל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהִנְנוּ קוֹרְאִים אוֹתוֹ נָקוּב בְּשֵׁם '''נָשִׂיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל''' וּבְיָדוֹ אֲנָךְ לְפַקֵּח וּלְהַשְׁגִּיחַ בְּכָל עִנְיְנֵי אֶרֶץ הַקּוֹדֶשׁ וְכוּ'. וְעַל דְּבַר אֱמֶת וְצֶדֶק חָתַמְנוּ שְׁמוֹתֵינוּ פֶּה עִיר הַקּוֹדֶשׁ יְרוּשָׁלַיִם תובב"א בְּשִׁלְהֵי חוֹדֶשׁ רַחֲמִים שְׁנַתֹ, חוֹכְמַתּ אֲדָם תאי"ר פָּנָיו, לפ"ק, וְהַכֹּל שָׁרִיר וּבָרוּר וֶאֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם.
*דָא גּוּשְׁפַּנְקָא דֵשָׁדַר מַלֵכָּא דְק[וּ]שֵׁטָא יר"ה לִי לִשְׁמִי רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן; '''יִצְחַק קוֹבוֹ''' ס"ט (חוֹתָם).
*זֶה שְׁמִי; '''רַחֲמִים שְׁלֹמֹה קַלֶנִי ''' ס"ט.
*זֶה שְׁמִי; '''מָרְדְּכַי אֶלִיפַז סוּסִין ''' ס"ט.
*זֶה שְׁמִי; '''מָרְדְּכַי בִּנְיָמִין נָבוֹן ''' ס"ט (חוֹתָם כּוֹלְלוֹת עיה"ק יְרוּשָׁלַיִם תובב"א)'''{{הערה|הנוסח הובא באוה בספר אוה למושב עמ' 119-120}}.

==תלמידיו==
*[[רבי עזריאל הילדסהיימר]], אב"ד [[אייזנשטט]] וראש ה[[סמינר לרבנים בברלין]]. מחבר שו"ת רבי עזריאל וחידושי רבי עזריאל על הש"ס.
*[[רבי שמשון רפאל הירש|רבי שמשון רפאל (הרש"ר) הירש]], אב"ד [[מיקולוב|ניקלסבורג]] ו[[פפד"מ]]. מחבר חורב ואגרות צפון ושו"ת שמש מרפא.
*[[רבי אליקים געצל שלזינגר|רבי אליקים געטשליק שלזינגר]], יושב הקלויז ב[[המבורג]].
*[[רבי יוסף הכהן אלטמן]], אב"ד [[קרלסרוהה]].
*הרב משה אונא, חתן ה[[יצחק דב במברגר|יד הלוי]].
*[[רבי ליב בודנהיימר]] אב"ד [[קרפלד]].
*[[רבי יוחנן ויטקובר]]. עורך ומחבר אגודת פרחים ועוד פיוטים ושירים.
*[[רבי אליהו פלסנר]] אב"ד [[אסטרווא]] ומחבר שו"ת בעניין נחירה ועוד.
*[[רבי ליב עטלינגר]] [אחיו] ר"מ קלויז ר' למלה במנהיים ומחבר מעדני מלך.
*הרב בן ציון עטלינגר [בנו] מחשובי ק"ק [[מוהילב]].
*[[רבי יעקב רוזנברג]] אב"ד [[דיסלדורף]] ו[[פולדא]].
*[[רבי מאיר פייכטוונג]] אב"ד [[נייטרא]].
*[[רבי אהרן אוירבך]], אב"ד [[בון]], אחי ה[[רבי צבי בנימין אויערבך|נחל אשכול]].
*[[רבי דוב בער צאמבער]] - [[דיין (הלכה)|דיין]] בברלין

==ספריו==
רוב ספריו הוצאו לאור באלטונה.
*{{HebrewBooks||ערוך לנר - מס' סוכה|14414}}
*{{HebrewBooks||ערוך לנר - מס' ראש השנה|14416}}
*{{HebrewBooks||ערוך לנר - מס' יבמות|14410}}
*{{HebrewBooks||ערוך לנר - מס' סנהדרין|14415}}
*{{HebrewBooks||ערוך לנר - מס' מכות|14412}}
*{{HebrewBooks||ערוך לנר - מס' כריתות|14411}}
*{{HebrewBooks||ערוך לנר - מס' נידה|14413}}
*{{HebrewBooks||שו"ת בנין ציון|591|1868}}
* ביכורי יעקב - על הלכות סוכה, 1836
* ערוך לנר - פירוש לתלמוד, על מסכתות: ראש השנה, סוכה, יבמות, סנהדרין, מכות, כריתות, נדה 1850–1873
* שו"ת בנין ציון החדשות, 1873
* שו"ת בנין ציון השלם ג' חלקים בעריכת: יהודה אהרן הלוי הורוויץ (ירושלים 1989, ועם הוספות שם 2002)
* מנחת עני - דרשות על התורה, 1874
* מנחת עני על [[הגדה של פסח]], ירושלים 1974
* שומר ציון הנאמן (צילום: גראסמאן, ניו יורק 1963)
* מנחה ערוכה - דרשות, נאומים, מאמרים, כרוזים. ליקט וערך: יהודה אהרן הלוי הורוויץ. ירושלים 2008.
* רואי השמש - מגנזי חכמי אשכנז והערוך לנר על [[ברכת החמה]]. ליקט וערך: יהודה אהרן הלוי הורוויץ. ירושלים 2009.

==לקריאה נוספת==
* הרב יהודה אהרן הלוי הורוויץ, "מבוא לתולדותיו", בתוך: שו"ת בנין ציון השלם, ירושלים: תשמ"ט. חלק א' עמ' 1–52.
* [[אדם פרזיגר]], זהות אורתודוקסית ומעמדם של יהודים שאינם שומרי הלכה: עיון מחודש בגישתו של הרב יעקב עטלינגר. בתוך: '''אורתודוקסייה יהודית; היבטים חדשים'''. עורכים: [[יוסף שלמון]], [[אביעזר רביצקי]] ואדם פרזיגר. ירושלים: מאגנס, תשס"ו.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{אוצר ישראל|ח|58|עֶטְלִינְגֶר, יעקב|עמודים=51–52}}
* {{עיתונות יהודית היסטורית 2|שערים|SHAR|הרב [[דוד הלחמי]]|רבי יעקב עטלינגר בעל "ערוך לנר" זצ"ל|1957/12/19|00300}}
* {{אנצ יהודית|קישור=http://jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=510&letter=E}}
* [http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=174&safaid=6 הרב יעקב עטלינגר] באתר "MyTzadik"
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29646&st=&pgnum=25 פרקי חיים וקובץ מאמרים ומסמכים מחיי הרב עטלינגר], [[המעין (כתב עת)|המעין]], טבת תשל"ב, עמ' 24–62

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1798|מספר שנים=73}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:אטלינגר, יעקב}}
[[קטגוריה:רבנים אורתודוקסים גרמנים]]
[[קטגוריה:פרשני הגדה של פסח]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:תלמידי רבי אברהם בינג]]
[[קטגוריה:פרשני התלמוד]]
[[קטגוריה:פרשני השולחן ערוך]]
[[קטגוריה:פעילים ציונים בגרמניה]]
[[קטגוריה:פעילים ציונים בדנמרק]]
[[קטגוריה:ילידי 1798]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1871]]