הרב יעקב ניסן רוזנטל - היסטוריית גרסאות

176.12.213.12: /* תולדות חייו */תיקנתי שגיאה לשונית

2023-01-03T13:53:10Z

תולדות חייו: תיקנתי שגיאה לשונית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:53, 3 בינואר 2023
שורה 1:		שורה 1:
	'''הרב יעקב ניסן רוזנטל''' היה [[דיין]] ו[[פוסק]], כיהן כאב בית הדין ב[[חיפה]].		'''הרב יעקב ניסן רוזנטל''' היה [[דיין]] ו[[פוסק]], כיהן כאב בית הדין ב[[חיפה]].
	==תולדות חייו==		==תולדות חייו==
	נולד בשנת תרפ"ד בשכונת 'שערי חסד' לאביו, [[הרב אברהם דוד רוזנטל]], דיין בבית דינו של [[הרב צבי פסח פרנק]] ולימים רב השכונה. בילדותו למד, כמו רוב בני הישוב הישן, במוסדות השונים של '[[ישיבת עץ חיים]]', וכבר מצעירותו נודע כמתמיד גדול. בצעירותו, נהג ללמוד עם אביו מדי שבת ~~לפני~~ באופן קבוע לפני [[הנץ החמה]] [[קצות החושן]], וכן נהג ללמוד בקביעות את דברי [[הגר"א]] על [[פרשת שבוע\|פרשת השבוע]]. בגיל 11 גילה אותו רב השכונה, [[הרב יעקב משה חרל"פ]], והחל לקרבו. בחגים, היה הולך עם אביו להקביל את פני [[הרב קוק]], שאמר כי בעתיד הילד הזה יכהן כרב. בגיל 16 ידע את סדרי [[סדר נשים\|נשים]] ו[[סדר נזיקין\|נזיקין]], ובגיל 17 היה נוהג לנסוע ל[[חזון איש]] ב[[בני ברק]] ולדבר איתו על [[מסכת ערכין]]. קשר הדוק היה לרב רוזנטל גם עם [[הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]], "הרב מבריסק". בשנ תש"ז נשא לאשה את פנינה, בת [[הרב מרדכי שמואל קרול]], רבו של כפר חסידים. הוא השתתף בשיעור הקבוע של [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] בביתו, שהשתתפו בו גדולי רבני ירושלים. הרב הרצוג התרשם מגדלותו של הרב רוזנטל, ומינה אותו בשנית תשי"א ל[[דיין]] בביה"ד ב[[צפת]], בטרם הגיע לגיל 28, ובשנת תשי"ד עבר לביה"ד בחיפה, ותוך זמן קצר מונה ל[[אב בית דין]]. הוא מונה על ידי הרב הרצוג כחבר בוועדה שבדקה את תחומי העיסוק של בתי הדין הרבניים, וכן היה ממחברי השאלות למבחני הדיינות של הרבנות הראשית. לאחר כ-25 שנה, בהיותו בן 55 פרש מבית הדין. הרבנים הראשיים דאז, [[הרב אברהם שפירא]] ו[[הרב מרדכי אליהו]] רצו למנותו לדיין בבית הדין הגדול בירושלים, אך הדבר לא יצא לפועל. הוא התמודד על משרת רבה הראשי של העיר, אך לא נבר לתפקיד.		נולד בשנת תרפ"ד בשכונת 'שערי חסד' לאביו, [[הרב אברהם דוד רוזנטל]], דיין בבית דינו של [[הרב צבי פסח פרנק]] ולימים רב השכונה. בילדותו למד, כמו רוב בני הישוב הישן, במוסדות השונים של '[[ישיבת עץ חיים]]', וכבר מצעירותו נודע כמתמיד גדול. בצעירותו, נהג ללמוד עם אביו מדי שבת באופן קבוע לפני [[הנץ החמה]] [[קצות החושן]], וכן נהג ללמוד בקביעות את דברי [[הגר"א]] על [[פרשת שבוע\|פרשת השבוע]]. בגיל 11 גילה אותו רב השכונה, [[הרב יעקב משה חרל"פ]], והחל לקרבו. בחגים, היה הולך עם אביו להקביל את פני [[הרב קוק]], שאמר כי בעתיד הילד הזה יכהן כרב. בגיל 16 ידע את סדרי [[סדר נשים\|נשים]] ו[[סדר נזיקין\|נזיקין]], ובגיל 17 היה נוהג לנסוע ל[[חזון איש]] ב[[בני ברק]] ולדבר איתו על [[מסכת ערכין]]. קשר הדוק היה לרב רוזנטל גם עם [[הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]], "הרב מבריסק". בשנ תש"ז נשא לאשה את פנינה, בת [[הרב מרדכי שמואל קרול]], רבו של כפר חסידים. הוא השתתף בשיעור הקבוע של [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] בביתו, שהשתתפו בו גדולי רבני ירושלים. הרב הרצוג התרשם מגדלותו של הרב רוזנטל, ומינה אותו בשנית תשי"א ל[[דיין]] בביה"ד ב[[צפת]], בטרם הגיע לגיל 28, ובשנת תשי"ד עבר לביה"ד בחיפה, ותוך זמן קצר מונה ל[[אב בית דין]]. הוא מונה על ידי הרב הרצוג כחבר בוועדה שבדקה את תחומי העיסוק של בתי הדין הרבניים, וכן היה ממחברי השאלות למבחני הדיינות של הרבנות הראשית. לאחר כ-25 שנה, בהיותו בן 55 פרש מבית הדין. הרבנים הראשיים דאז, [[הרב אברהם שפירא]] ו[[הרב מרדכי אליהו]] רצו למנותו לדיין בבית הדין הגדול בירושלים, אך הדבר לא יצא לפועל. הוא התמודד על משרת רבה הראשי של העיר, אך לא נבר לתפקיד.

	בחיפה עסק הרב רוזנטל רבות בשיפור ענייני הדת בעיר. בשנת תשט"ו הקים את ה"[[כולל]]" הראשון בחיפה, 'כולל הגר"א'. כיום, "ישיבת הגר"א" מונה ארבעה סניפים נוספים (בבני ברק, פתח תקווה, רמת השרון וקריית ספר) מלבד המרכז בחיפה.		בחיפה עסק הרב רוזנטל רבות בשיפור ענייני הדת בעיר. בשנת תשט"ו הקים את ה"[[כולל]]" הראשון בחיפה, 'כולל הגר"א'. כיום, "ישיבת הגר"א" מונה ארבעה סניפים נוספים (בבני ברק, פתח תקווה, רמת השרון וקריית ספר) מלבד המרכז בחיפה.

טישיו: שוחזר מעריכות של 2001:470:6B12:B0:0:0:0:76 (שיחה) לעריכה האחרונה של 62.90.66.104

2017-01-25T14:03:27Z

שוחזר מעריכות של 2001:470:6B12:B0:0:0:0:76 (שיחה) לעריכה האחרונה של 62.90.66.104

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:03, 25 בינואר 2017
שורה 16:		שורה 16:

	==תלמידיו==		==תלמידיו==
	רבנים רבים למדו אצל הרב רוזנטל, הוסמכו על ידו או היו משתתפים בקביעות בשיעוריו, ~~בינ�הם~~:		רבנים רבים למדו אצל הרב רוזנטל, הוסמכו על ידו או היו משתתפים בקביעות בשיעוריו, ביניהם:
	* [[הרב שלמה משה עמאר]]- [[הראשון לציון]] ו[[הרבנות הראשית לישראל\|הרב הראשי לישראל]], שהיה קרוב אליו מאד.		* [[הרב שלמה משה עמאר]]- [[הראשון לציון]] ו[[הרבנות הראשית לישראל\|הרב הראשי לישראל]], שהיה קרוב אליו מאד.
	* הרב יחיאל שחר- רב שכונת 'רמות רמז' בחיפה		* הרב יחיאל שחר- רב שכונת 'רמות רמז' בחיפה
	* [[הרב דוד חי אבוחצירא]]- לשעבר רבה של נהריה, שהיה משתתף בשיעוריו של הרב רוזנטל לרבני ערים בצפון הארץ		* [[הרב דוד חי אבוחצירא]]- לשעבר רבה של נהריה, שהיה משתתף בשיעוריו של הרב רוזנטל לרבני ערים בצפון הארץ
	* [[הרב פרץ ציוני]]- לשעבר רבה של עפולה, שהיה משתתף בשיעוריו לרבני הצפון.		* [[הרב פרץ ציוני]]- לשעבר רבה של עפולה, שהיה משתתף בשיעוריו לרבני הצפון.
	* [[הרב משה ראוכברגר]]- רב 'שכונת הדר הכרמל'		* [[הרב משה ראוכברגר]]- רב 'שכונת הדר הכרמל' וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
	==הנהגותיו ופסקיו==		==הנהגותיו ופסקיו==

2001:470:6B12:B0:0:0:0:76 ב־11:51, 23 בינואר 2017

2017-01-23T11:51:49Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:51, 23 בינואר 2017
שורה 16:		שורה 16:

	==תלמידיו==		==תלמידיו==
	רבנים רבים למדו אצל הרב רוזנטל, הוסמכו על ידו או היו משתתפים בקביעות בשיעוריו, ~~ביניהם~~:		רבנים רבים למדו אצל הרב רוזנטל, הוסמכו על ידו או היו משתתפים בקביעות בשיעוריו, בינ�הם:
	* [[הרב שלמה משה עמאר]]- [[הראשון לציון]] ו[[הרבנות הראשית לישראל\|הרב הראשי לישראל]], שהיה קרוב אליו מאד.		* [[הרב שלמה משה עמאר]]- [[הראשון לציון]] ו[[הרבנות הראשית לישראל\|הרב הראשי לישראל]], שהיה קרוב אליו מאד.
	* הרב יחיאל שחר- רב שכונת 'רמות רמז' בחיפה		* הרב יחיאל שחר- רב שכונת 'רמות רמז' בחיפה
	* [[הרב דוד חי אבוחצירא]]- לשעבר רבה של נהריה, שהיה משתתף בשיעוריו של הרב רוזנטל לרבני ערים בצפון הארץ		* [[הרב דוד חי אבוחצירא]]- לשעבר רבה של נהריה, שהיה משתתף בשיעוריו של הרב רוזנטל לרבני ערים בצפון הארץ
	* [[הרב פרץ ציוני]]- לשעבר רבה של עפולה, שהיה משתתף בשיעוריו לרבני הצפון.		* [[הרב פרץ ציוני]]- לשעבר רבה של עפולה, שהיה משתתף בשיעוריו לרבני הצפון.
	* [[הרב משה ראוכברגר]]- רב 'שכונת הדר הכרמל' ~~וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.~~		* [[הרב משה ראוכברגר]]- רב 'שכונת הדר הכרמל'
	==הנהגותיו ופסקיו==		==הנהגותיו ופסקיו==

62.90.66.104: /* קישורים חיצוניים */

2013-11-27T21:17:57Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:17, 27 בנובמבר 2013
שורה 38:		שורה 38:
	* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=7397&cat=251&q=%E4%F8%E1,%E9%F2%F7%E1,%F8%E5%E6%F0%E8%EC,\| 'אפוטרופוס ליתום שהגדיל'- ע"פ פסקו של הרב רוזנטל], אתר ישיבה.		* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=7397&cat=251&q=%E4%F8%E1,%E9%F2%F7%E1,%F8%E5%E6%F0%E8%EC,\| 'אפוטרופוס ליתום שהגדיל'- ע"פ פסקו של הרב רוזנטל], אתר ישיבה.

			==הערות שוליים==
			{{הערות שוליים}}

	{{מיון רגיל:רוזנטל יעקב}}		{{מיון רגיל:רוזנטל יעקב}}

62.90.66.104: /* הנהגותיו ופסקיו */ מקור

2013-11-27T21:16:57Z

הנהגותיו ופסקיו: מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:16, 27 בנובמבר 2013
שורה 25:		שורה 25:

	* הרב רוזנטל נהג לומר [[הלל]] בלי ברכה ב[[יום העצמאות]]{{דרוש מקור}}, ובתפילת ליל יום העצמאות, נהג לעִתים להוסיף לבתים ששרים מתוך הפיוט "[[לכה דודי]]" את הבית "והיו למשסה שאסיך"{{דרוש מקור}}.		* הרב רוזנטל נהג לומר [[הלל]] בלי ברכה ב[[יום העצמאות]]{{דרוש מקור}}, ובתפילת ליל יום העצמאות, נהג לעִתים להוסיף לבתים ששרים מתוך הפיוט "[[לכה דודי]]" את הבית "והיו למשסה שאסיך"{{דרוש מקור}}.
	* התיר בספרו~~{{דרוש מקור}}~~ לעלות למקומות המותרים ב[[הר הבית]] (על אף שהוא עצמו לא נהג כך).		* התיר בספרו לעלות למקומות המותרים ב[[הר הבית]] (על אף שהוא עצמו לא נהג כך).<ref>http://the--temple.blogspot.co.il/2013/10/blog-post_2104.html</ref>
	* יש אומרים כי הוא היה מהרבנים שחתמו יחד עם [[הרב שלמה גורן]] על "פסק הדין האח והאחות", אולם יש מבני משפחתו המכחישים זאת.		* יש אומרים כי הוא היה מהרבנים שחתמו יחד עם [[הרב שלמה גורן]] על "פסק הדין האח והאחות", אולם יש מבני משפחתו המכחישים זאת.

אריאל ביגל נ"י: /* קישורים חיצוניים */

2013-08-06T09:22:35Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:22, 6 באוגוסט 2013
שורה 43:		שורה 43:
	[[קטגוריה:ראשי כוללים]]		[[קטגוריה:ראשי כוללים]]
	[[קטגוריה:מפרשי הרמב"ם]]		[[קטגוריה:מפרשי הרמב"ם]]
			[[קטגוריה:תלמידי הגרי"ז מבריסק]]

אריאל ביגל נ"י: /* תולדות חייו */

2013-08-06T09:22:03Z

תולדות חייו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:22, 6 באוגוסט 2013
שורה 1:		שורה 1:
	'''הרב יעקב ניסן רוזנטל''' היה [[דיין]] ו[[פוסק]], כיהן כאב בית הדין ב[[חיפה]].		'''הרב יעקב ניסן רוזנטל''' היה [[דיין]] ו[[פוסק]], כיהן כאב בית הדין ב[[חיפה]].
	==תולדות חייו==		==תולדות חייו==
	נולד בשנת תרפ"ד בשכונת 'שערי חסד' לאביו, [[הרב אברהם דוד רוזנטל]], דיין בבית דינו של [[הרב צבי פסח פרנק]] ולימים רב השכונה. בילדותו למד, כמו רוב בני הישוב הישן, במוסדות השונים של '[[ישיבת עץ חיים]]', וכבר מצעירותו נודע כמתמיד גדול. בצעירותו, נהג ללמוד עם אביו מדי שבת לפני באופן קבוע לפני [[הנץ החמה]] [[קצות החושן]], וכן נהג ללמוד בקביעות את דברי [[הגר"א]] על [[פרשת שבוע\|פרשת השבוע]]. בגיל 11 גילה אותו רב השכונה, [[הרב יעקב משה חרל"פ]], והחל לקרבו. בחגים, היה הולך עם אביו להקביל את פני [[הרב קוק]], שאמר כי בעתיד הילד הזה יכהן כרב. בגיל 16 ידע את סדרי [[סדר נשים\|נשים]] ו[[סדר נזיקין\|נזיקין]], ובגיל 17 היה נוהג לנסוע ל[[חזון איש]] ב[[בני ברק]] ולדבר איתו על [[מסכת ערכין]]. קשר הדוק היה לרב רוזנטל גם עם [[הרב יצחק זאב סולובייצ'יק]], "הרב מבריסק". בשנ תש"ז נשא לאשה את פנינה, בת [[הרב מרדכי שמואל קרול]], רבו של כפר חסידים. הוא השתתף בשיעור הקבוע של [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] בביתו, שהשתתפו בו גדולי רבני ירושלים. הרב הרצוג התרשם מגדלותו של הרב רוזנטל, ומינה אותו בשנית תשי"א ל[[דיין]] בביה"ד ב[[צפת]], בטרם הגיע לגיל 28, ובשנת תשי"ד עבר לביה"ד בחיפה, ותוך זמן קצר מונה ל[[אב בית דין]]. הוא מונה על ידי הרב הרצוג כחבר בוועדה שבדקה את תחומי העיסוק של בתי הדין הרבניים, וכן היה ממחברי השאלות למבחני הדיינות של הרבנות הראשית. לאחר כ-25 שנה, בהיותו בן 55 פרש מבית הדין. הרבנים הראשיים דאז, [[הרב אברהם שפירא]] ו[[הרב מרדכי אליהו]] רצו למנותו לדיין בבית הדין הגדול בירושלים, אך הדבר לא יצא לפועל. הוא התמודד על משרת רבה הראשי של העיר, אך לא נבר לתפקיד.		נולד בשנת תרפ"ד בשכונת 'שערי חסד' לאביו, [[הרב אברהם דוד רוזנטל]], דיין בבית דינו של [[הרב צבי פסח פרנק]] ולימים רב השכונה. בילדותו למד, כמו רוב בני הישוב הישן, במוסדות השונים של '[[ישיבת עץ חיים]]', וכבר מצעירותו נודע כמתמיד גדול. בצעירותו, נהג ללמוד עם אביו מדי שבת לפני באופן קבוע לפני [[הנץ החמה]] [[קצות החושן]], וכן נהג ללמוד בקביעות את דברי [[הגר"א]] על [[פרשת שבוע\|פרשת השבוע]]. בגיל 11 גילה אותו רב השכונה, [[הרב יעקב משה חרל"פ]], והחל לקרבו. בחגים, היה הולך עם אביו להקביל את פני [[הרב קוק]], שאמר כי בעתיד הילד הזה יכהן כרב. בגיל 16 ידע את סדרי [[סדר נשים\|נשים]] ו[[סדר נזיקין\|נזיקין]], ובגיל 17 היה נוהג לנסוע ל[[חזון איש]] ב[[בני ברק]] ולדבר איתו על [[מסכת ערכין]]. קשר הדוק היה לרב רוזנטל גם עם [[הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]], "הרב מבריסק". בשנ תש"ז נשא לאשה את פנינה, בת [[הרב מרדכי שמואל קרול]], רבו של כפר חסידים. הוא השתתף בשיעור הקבוע של [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] בביתו, שהשתתפו בו גדולי רבני ירושלים. הרב הרצוג התרשם מגדלותו של הרב רוזנטל, ומינה אותו בשנית תשי"א ל[[דיין]] בביה"ד ב[[צפת]], בטרם הגיע לגיל 28, ובשנת תשי"ד עבר לביה"ד בחיפה, ותוך זמן קצר מונה ל[[אב בית דין]]. הוא מונה על ידי הרב הרצוג כחבר בוועדה שבדקה את תחומי העיסוק של בתי הדין הרבניים, וכן היה ממחברי השאלות למבחני הדיינות של הרבנות הראשית. לאחר כ-25 שנה, בהיותו בן 55 פרש מבית הדין. הרבנים הראשיים דאז, [[הרב אברהם שפירא]] ו[[הרב מרדכי אליהו]] רצו למנותו לדיין בבית הדין הגדול בירושלים, אך הדבר לא יצא לפועל. הוא התמודד על משרת רבה הראשי של העיר, אך לא נבר לתפקיד.

	בחיפה עסק הרב רוזנטל רבות בשיפור ענייני הדת בעיר. בשנת תשט"ו הקים את ה"[[כולל]]" הראשון בחיפה, 'כולל הגר"א'. כיום, "ישיבת הגר"א" מונה ארבעה סניפים נוספים (בבני ברק, פתח תקווה, רמת השרון וקריית ספר) מלבד המרכז בחיפה.		בחיפה עסק הרב רוזנטל רבות בשיפור ענייני הדת בעיר. בשנת תשט"ו הקים את ה"[[כולל]]" הראשון בחיפה, 'כולל הגר"א'. כיום, "ישיבת הגר"א" מונה ארבעה סניפים נוספים (בבני ברק, פתח תקווה, רמת השרון וקריית ספר) מלבד המרכז בחיפה.
שורה 13:		שורה 13:
	כמו כן, כיהן כחבר בועד הופעל של 'ועד הישיבות בארץ ישראל', על פי בקשתו של [[הרב זלמן סורוצקין]].		כמו כן, כיהן כחבר בועד הופעל של 'ועד הישיבות בארץ ישראל', על פי בקשתו של [[הרב זלמן סורוצקין]].

	נפטר בי"ז ב[[אייר]] תש"ע, ונקר למחרת ב[[ל"ג בעומר]] בחלקת הילדים בבית העלמין בחיפה. על פי בקשתו, הלוויתו וקבורתו נעשו על פי מנהג ירושלים.		נפטר בי"ז ב[[אייר]] תש"ע, ונקר למחרת ב[[ל"ג בעומר]] בחלקת הילדים בבית העלמין בחיפה. על פי בקשתו, הלוויתו וקבורתו נעשו על פי מנהג ירושלים.

	==תלמידיו==		==תלמידיו==
	רבנים רבים למדו אצל הרב רוזנטל, הוסמכו על ידו או היו משתתפים בקביעות בשיעוריו, ביניהם:		רבנים רבים למדו אצל הרב רוזנטל, הוסמכו על ידו או היו משתתפים בקביעות בשיעוריו, ביניהם:

אריאל ביגל נ"י: /* ספרו */

2013-07-04T14:52:40Z

ספרו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:52, 4 ביולי 2013
שורה 27:		שורה 27:
	* יש אומרים כי הוא היה מהרבנים שחתמו יחד עם [[הרב שלמה גורן]] על "פסק הדין האח והאחות", אולם יש מבני משפחתו המכחישים זאת.		* יש אומרים כי הוא היה מהרבנים שחתמו יחד עם [[הרב שלמה גורן]] על "פסק הדין האח והאחות", אולם יש מבני משפחתו המכחישים זאת.

	==~~ספרו~~==		==ספריו==
	~~הרב רוזנטל הוציא את סדרת ספרי~~ '''משנת יעקב''' על [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]]. חיבור זה המקיף את כל היד החזקה, הקנה לרב רוזנטל שם של אחד המומחים לענייני קדשים וטהרות בדורנו, שכן לא רבים עסקו בנושאים אלו לעומק עד כדי כך שיכולים לכתוב על כך ספרים.		* '''משנת יעקב'''- על [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]]. חיבור זה המקיף את כל היד החזקה, הקנה לרב רוזנטל שם של אחד המומחים לענייני קדשים וטהרות בדורנו, שכן לא רבים עסקו בנושאים אלו לעומק עד כדי כך שיכולים לכתוב על כך ספרים.
			* '''נשמת יעקב'''- שיעורים שהועברו ב[[ישיבת נהר דעה]] בנהריה בשנים תשנ"ט- תשס"ט
			* '''שבילין לרב רוזנטל'''- שיעורים שהועברו בישיבת נהר דעה בנהריה בשנים תשנ"ו- תש"ע

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	*יואל יעקובי, [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=13879\| 'בדין ובחסד'], אתר ישיבה		*יואל יעקובי, [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=13879\| 'בדין ובחסד'], אתר ישיבה

למאי נ"מ?: /* הנהגותיו ופסקיו */

2012-10-16T19:58:21Z

הנהגותיו ופסקיו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:58, 16 באוקטובר 2012
שורה 22:		שורה 22:
	* [[הרב משה ראוכברגר]]- רב 'שכונת הדר הכרמל' וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.		* [[הרב משה ראוכברגר]]- רב 'שכונת הדר הכרמל' וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
	==הנהגותיו ופסקיו==		==הנהגותיו ופסקיו==
	* הרב רוזנטל נהג לומר [[הלל]] בלי ברכה ב[[יום העצמאות]], ~~ובתיפלת~~ ליל יום העצמאות, נהג ~~לעיתים~~ להוסיף לבתים ששרים מתוך הפיוט "[[לכה דודי]]" את הבית "והיו למשסה שאסיך".
	* התיר בספרו לעלות למקומות המותרים ב[[הר הבית]] (על אף שהוא עצמו לא נהג כך).		* הרב רוזנטל נהג לומר [[הלל]] בלי ברכה ב[[יום העצמאות]]{{דרוש מקור}}, ובתפילת ליל יום העצמאות, נהג לעִתים להוסיף לבתים ששרים מתוך הפיוט "[[לכה דודי]]" את הבית "והיו למשסה שאסיך"{{דרוש מקור}}.
	* יש אומרים כי הוא היה מהרבנים שחתמו יחד עם [[הרב שלמה גורן]] על "פסק הדין האח והאחות", אולם יש מבני משפחתו ~~שמכחישים~~ זאת.		* התיר בספרו{{דרוש מקור}} לעלות למקומות המותרים ב[[הר הבית]] (על אף שהוא עצמו לא נהג כך).
			* יש אומרים כי הוא היה מהרבנים שחתמו יחד עם [[הרב שלמה גורן]] על "פסק הדין האח והאחות", אולם יש מבני משפחתו המכחישים זאת.

	==ספרו==		==ספרו==
	הרב רוזנטל הוציא את סדרת ספרי '''משנת יעקב''' על [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]]. חיבור זה המקיף את כל היד החזקה, הקנה לרב רוזנטל שם של אחד המומחים לענייני קדשים וטהרות בדורנו, שכן לא רבים עסקו בנושאים אלו לעומק עד כדי כך שיכולים לכתוב על כך ספרים.		הרב רוזנטל הוציא את סדרת ספרי '''משנת יעקב''' על [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]]. חיבור זה המקיף את כל היד החזקה, הקנה לרב רוזנטל שם של אחד המומחים לענייני קדשים וטהרות בדורנו, שכן לא רבים עסקו בנושאים אלו לעומק עד כדי כך שיכולים לכתוב על כך ספרים.

אריאל ביגל נ"י: הדף הרב יעקב רוזנטל הועבר לדף הרב יעקב ניסן רוזנטל

2012-10-16T12:33:14Z

הדף הרב יעקב רוזנטל הועבר לדף הרב יעקב ניסן רוזנטל

→ הגרסה הקודמת	גרסה מ־12:33, 16 באוקטובר 2012
(אין הבדלים)