https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92הרב יחיאל יעקב ויינברג - היסטוריית גרסאות2026-04-12T05:34:10Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=121304&oldid=prevיהונתן: /* ספריו */תיקנתי שגיאה2019-01-09T19:36:17Z<p><span class="autocomment">ספריו: </span>תיקנתי שגיאה</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:36, 9 בינואר 2019</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספריו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספריו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*ספרו הגדול והמרכזי- [[שו"ת]] '''שרידי אש''' (יצא לאור בארבעה חלקים), שנקרא כך על שם שמרבית תשובותיו מהתקופה שלפני השואה אבדו בזמן השואה, ומה שנשאר הוא "שריד וזעיר מהשריפה אשר שרף ה' את עיר הרשעות החבלנית והרצחנית" (מתוך הקדמתו לספר). הוא מספר כי לספר אירע נס, שלמרות שנאלץ לעזוב את ברלין ריקם והשאיר את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כבתיו מאחרויו</del>, חבילה אחת של כתביו הגיעה אליו לאחר המלחמה. בספר זה מאות תשובות בכל תחומי ההלכה. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*ספרו הגדול והמרכזי- [[שו"ת]] '''שרידי אש''' (יצא לאור בארבעה חלקים), שנקרא כך על שם שמרבית תשובותיו מהתקופה שלפני השואה אבדו בזמן השואה, ומה שנשאר הוא "שריד וזעיר מהשריפה אשר שרף ה' את עיר הרשעות החבלנית והרצחנית" (מתוך הקדמתו לספר). הוא מספר כי לספר אירע נס, שלמרות שנאלץ לעזוב את ברלין ריקם והשאיר את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתביו מאחוריו</ins>, חבילה אחת של כתביו הגיעה אליו לאחר המלחמה. בספר זה מאות תשובות בכל תחומי ההלכה. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''מחקרים בתלמוד'''. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''מחקרים בתלמוד'''. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''לפרקים'''- קובץ נאומים, דיבורים הספדים ומאמרים. הספר זכה להסכמותיהם של הרב אברהם דוב בער כהנא שפירא- בעל הדבר אברהם מקובנה. הספר יצא לארו במהדורה שלישית, בהרחבה ובתוספת מאמרים ומסות שלא נכללו במהדורות הקודמות, בהוצאת "הועד להוצאת כתבי הגאון הרב יחיאל יעקב ויינברג". הספר במהדורה הנוכחית כולל מאמרים לדמותם של גדולי ה[[מוסר]], פרקי הגות ומחשבה, עיון באגדות חז"ל, שיחותיו מבית המדרש בברלין שיחות בפתיחת ה"זמן" ב"עץ חיים" במונטרה ועוד, בתוספת מפתחות, תולדות חייו והערות רבות. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''לפרקים'''- קובץ נאומים, דיבורים הספדים ומאמרים. הספר זכה להסכמותיהם של הרב אברהם דוב בער כהנא שפירא- בעל הדבר אברהם מקובנה. הספר יצא לארו במהדורה שלישית, בהרחבה ובתוספת מאמרים ומסות שלא נכללו במהדורות הקודמות, בהוצאת "הועד להוצאת כתבי הגאון הרב יחיאל יעקב ויינברג". הספר במהדורה הנוכחית כולל מאמרים לדמותם של גדולי ה[[מוסר]], פרקי הגות ומחשבה, עיון באגדות חז"ל, שיחותיו מבית המדרש בברלין שיחות בפתיחת ה"זמן" ב"עץ חיים" במונטרה ועוד, בתוספת מפתחות, תולדות חייו והערות רבות. </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-121303:rev-121304:php=table -->
</table>יהונתןhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=121303&oldid=prevיהונתן: /* בגרמניה */תיקנתי שגיאה וערכתי ניסוח2019-01-09T19:30:48Z<p><span class="autocomment">בגרמניה: </span>תיקנתי שגיאה וערכתי ניסוח</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:30, 9 בינואר 2019</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בגרמניה=== </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בגרמניה=== </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשפרצה [[מלחמת העולם הראשונה]], עזב את [[ליטא]] והתיישב במדית 'הסן' שב[[גרמניה]] והחל ללמוד לימודים כלליים, ואף זכה בתארים אקדמאיים. הוא לימד לימודי היהדות במכללת גיסן. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל�חר </del>זמן מה עבר לברלין, והחל לכהן כרב ברובע שרלוטנבורג. בשנת תרפ"ד נפטר בברלין הרב אברהם אליהו קפלן, שלימד [[תלמוד]] ב[[בית המדרש לרבנים בברלין]] שיסד [[הרב עזריאל הילדסהיימר]], החל ללמד שם במקומו. במשך השנים הוכתר לראש בית המדרש. בתקופה זו ענה תשובות הלכתיות לכל רחבי [[אירופה]], ושימש כאחת הדמויות הרבניות המובילות במערב היבשת, ורבים מרבני גרמניה והסביבה היו תלמידיו. היה בקשרי ידידות עם רבים מגדולי אירופה, שביקרוהו בכל פעם ששההו בברלין (כגון [[הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי]], [[הרב אלחנן וסרמן]], הרב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יסף </del>לייב בלוך]] ועוד). </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשפרצה [[מלחמת העולם הראשונה]], עזב את [[ליטא]] והתיישב במדית 'הסן' שב[[גרמניה]] והחל ללמוד לימודים כלליים, ואף זכה בתארים אקדמאיים. הוא לימד לימודי היהדות במכללת גיסן. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאחר </ins>זמן מה עבר לברלין, והחל לכהן כרב ברובע שרלוטנבורג. בשנת תרפ"ד נפטר בברלין הרב אברהם אליהו קפלן, שלימד [[תלמוד]] ב[[בית המדרש לרבנים בברלין]] שיסד [[הרב עזריאל הילדסהיימר]], <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והוא </ins>החל ללמד שם במקומו. במשך השנים הוכתר לראש בית המדרש. בתקופה זו ענה תשובות הלכתיות לכל רחבי [[אירופה]], ושימש כאחת הדמויות הרבניות המובילות במערב היבשת, ורבים מרבני גרמניה והסביבה היו תלמידיו. היה בקשרי ידידות עם רבים מגדולי אירופה, שביקרוהו בכל פעם ששההו בברלין (כגון [[הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי]], [[הרב אלחנן וסרמן]], הרב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יוסף </ins>לייב בלוך]] ועוד).</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בשואה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בשואה===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
</table>יהונתןhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=121302&oldid=prevיהונתן: /* רבנותו בליטא */תיקנתי שגיאה2019-01-09T19:22:13Z<p><span class="autocomment">רבנותו בליטא: </span>תיקנתי שגיאה</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:22, 9 בינואר 2019</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשעבר הרב קמאי לכהן כרב העיר מיר וכראש הישיבה, עבר עמו רי"י. ממיר עבר ללמוד ב[[ישיבת סלבודקה]], שם נפגש עם ראש הישיבה [[הרב משה מרדכי אפשטיין]], התקרב ל[[רבי נתן צבי פינקל]] "הסבא מסלבודקה" ולגדולי תלמידיו של [[רבי ישראל סלנטר]] כ[[רבי נפתלי אמסטרדם]] ו[[רבי יצחק בלאזר]]. מכיוון שהיה אחד העילויים, מקומו נקבע לכותל המזרחי של הישיבה. לאחר מכן חזר למיר, להמשיך ללמוד מפי רא"ב קמאי. במיר התחבר ל[[רבי אליעזר יהוודה פינקל]], בנו של הסבא מסלבודקא וחתנו של הרב קמאי, שלימים כיהן בעצמו כראש ישיבת מיר, ולמד עימו ב[[חברותא]] לזמן מה. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשעבר הרב קמאי לכהן כרב העיר מיר וכראש הישיבה, עבר עמו רי"י. ממיר עבר ללמוד ב[[ישיבת סלבודקה]], שם נפגש עם ראש הישיבה [[הרב משה מרדכי אפשטיין]], התקרב ל[[רבי נתן צבי פינקל]] "הסבא מסלבודקה" ולגדולי תלמידיו של [[רבי ישראל סלנטר]] כ[[רבי נפתלי אמסטרדם]] ו[[רבי יצחק בלאזר]]. מכיוון שהיה אחד העילויים, מקומו נקבע לכותל המזרחי של הישיבה. לאחר מכן חזר למיר, להמשיך ללמוד מפי רא"ב קמאי. במיר התחבר ל[[רבי אליעזר יהוודה פינקל]], בנו של הסבא מסלבודקא וחתנו של הרב קמאי, שלימים כיהן בעצמו כראש ישיבת מיר, ולמד עימו ב[[חברותא]] לזמן מה. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===רבנותו בליטא===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===רבנותו בליטא===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגיל צעיר, בסביבות שנת תרס"ז, קיבל משרת רבנות בעיירה פילווישקי שבמחוז ויליקוביסק, שהיתה עיר ידועה בלמדניה, על אף שהיתה קטנה יחסית. הוא התפרסם אז בתור "העילוי מפילווישקי". בעיירה הקים "קיבוץ" של עילויים מובחרים שהודרכו על ידו בלימוד התורה. בתקופה זו החל לפרסם חידושים ומאמרים בעיתונות ובקבצים תורניים. כמו כן, התקרב לתנועת [[אגודת ישראל]] (אמנם, העיד בכמה ממכתביו כי מרגיש משויך לאגודת ישראל ול[[המזרחי|מזרחי]] בצורה שווה). כיהן כרב בפילווישקי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במשל </del>כשבע שנים, עד שנת תרע"ד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגיל צעיר, בסביבות שנת תרס"ז, קיבל משרת רבנות בעיירה פילווישקי שבמחוז ויליקוביסק, שהיתה עיר ידועה בלמדניה, על אף שהיתה קטנה יחסית. הוא התפרסם אז בתור "העילוי מפילווישקי". בעיירה הקים "קיבוץ" של עילויים מובחרים שהודרכו על ידו בלימוד התורה. בתקופה זו החל לפרסם חידושים ומאמרים בעיתונות ובקבצים תורניים. כמו כן, התקרב לתנועת [[אגודת ישראל]] (אמנם, העיד בכמה ממכתביו כי מרגיש משויך לאגודת ישראל ול[[המזרחי|מזרחי]] בצורה שווה). כיהן כרב בפילווישקי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במשך </ins>כשבע שנים, עד שנת תרע"ד.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בגרמניה=== </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בגרמניה=== </div></td></tr>
</table>יהונתןhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=121301&oldid=prevיהונתן: /* רבנותו בליטא */תיקנתי שגיאה2019-01-09T19:21:22Z<p><span class="autocomment">רבנותו בליטא: </span>תיקנתי שגיאה</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:21, 9 בינואר 2019</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשעבר הרב קמאי לכהן כרב העיר מיר וכראש הישיבה, עבר עמו רי"י. ממיר עבר ללמוד ב[[ישיבת סלבודקה]], שם נפגש עם ראש הישיבה [[הרב משה מרדכי אפשטיין]], התקרב ל[[רבי נתן צבי פינקל]] "הסבא מסלבודקה" ולגדולי תלמידיו של [[רבי ישראל סלנטר]] כ[[רבי נפתלי אמסטרדם]] ו[[רבי יצחק בלאזר]]. מכיוון שהיה אחד העילויים, מקומו נקבע לכותל המזרחי של הישיבה. לאחר מכן חזר למיר, להמשיך ללמוד מפי רא"ב קמאי. במיר התחבר ל[[רבי אליעזר יהוודה פינקל]], בנו של הסבא מסלבודקא וחתנו של הרב קמאי, שלימים כיהן בעצמו כראש ישיבת מיר, ולמד עימו ב[[חברותא]] לזמן מה. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשעבר הרב קמאי לכהן כרב העיר מיר וכראש הישיבה, עבר עמו רי"י. ממיר עבר ללמוד ב[[ישיבת סלבודקה]], שם נפגש עם ראש הישיבה [[הרב משה מרדכי אפשטיין]], התקרב ל[[רבי נתן צבי פינקל]] "הסבא מסלבודקה" ולגדולי תלמידיו של [[רבי ישראל סלנטר]] כ[[רבי נפתלי אמסטרדם]] ו[[רבי יצחק בלאזר]]. מכיוון שהיה אחד העילויים, מקומו נקבע לכותל המזרחי של הישיבה. לאחר מכן חזר למיר, להמשיך ללמוד מפי רא"ב קמאי. במיר התחבר ל[[רבי אליעזר יהוודה פינקל]], בנו של הסבא מסלבודקא וחתנו של הרב קמאי, שלימים כיהן בעצמו כראש ישיבת מיר, ולמד עימו ב[[חברותא]] לזמן מה. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===רבנותו בליטא===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===רבנותו בליטא===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגיל צעיר, בסביבות שנת תרס"ז, קיבל משרת רבנות בעיירה פילווישקי שבמחוז ויליקוביסק, שהיתה עיר ידועה בלמדניה, על אף שהיתה קטנה יחסית. הוא התפרסם אז בתור "העילוי מפילווישקי". בעיירה הקים "קיבוץ" של עילויים מובחרים שהודרכו על ידו בלימוד התורה. בתקופה זו החל לפרסם חידושים ומאמרים בעיתונות ובקבצים תורניים. כמו כן, התקרב לתנועת [[אגודת ישראל]] (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">�מנם</del>, העיד בכמה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ממכצביו </del>כי מרגיש משויך לאגודת ישראל ול[[המזרחי|מזרחי]] בצורה שווה). כיהן כרב בפילווישקי במשל כשבע שנים, עד שנת תרע"ד. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגיל צעיר, בסביבות שנת תרס"ז, קיבל משרת רבנות בעיירה פילווישקי שבמחוז ויליקוביסק, שהיתה עיר ידועה בלמדניה, על אף שהיתה קטנה יחסית. הוא התפרסם אז בתור "העילוי מפילווישקי". בעיירה הקים "קיבוץ" של עילויים מובחרים שהודרכו על ידו בלימוד התורה. בתקופה זו החל לפרסם חידושים ומאמרים בעיתונות ובקבצים תורניים. כמו כן, התקרב לתנועת [[אגודת ישראל]] (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם</ins>, העיד בכמה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ממכתביו </ins>כי מרגיש משויך לאגודת ישראל ול[[המזרחי|מזרחי]] בצורה שווה). כיהן כרב בפילווישקי במשל כשבע שנים, עד שנת תרע"ד.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בגרמניה=== </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בגרמניה=== </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשפרצה [[מלחמת העולם הראשונה]], עזב את [[ליטא]] והתיישב במדית 'הסן' שב[[גרמניה]] והחל ללמוד לימודים כלליים, ואף זכה בתארים אקדמאיים. הוא לימד לימודי היהדות במכללת גיסן. ל�חר זמן מה עבר לברלין, והחל לכהן כרב ברובע שרלוטנבורג. בשנת תרפ"ד נפטר בברלין הרב אברהם אליהו קפלן, שלימד [[תלמוד]] ב[[בית המדרש לרבנים בברלין]] שיסד [[הרב עזריאל הילדסהיימר]], החל ללמד שם במקומו. במשך השנים הוכתר לראש בית המדרש. בתקופה זו ענה תשובות הלכתיות לכל רחבי [[אירופה]], ושימש כאחת הדמויות הרבניות המובילות במערב היבשת, ורבים מרבני גרמניה והסביבה היו תלמידיו. היה בקשרי ידידות עם רבים מגדולי אירופה, שביקרוהו בכל פעם ששההו בברלין (כגון [[הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי]], [[הרב אלחנן וסרמן]], הרב יסף לייב בלוך]] ועוד). </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשפרצה [[מלחמת העולם הראשונה]], עזב את [[ליטא]] והתיישב במדית 'הסן' שב[[גרמניה]] והחל ללמוד לימודים כלליים, ואף זכה בתארים אקדמאיים. הוא לימד לימודי היהדות במכללת גיסן. ל�חר זמן מה עבר לברלין, והחל לכהן כרב ברובע שרלוטנבורג. בשנת תרפ"ד נפטר בברלין הרב אברהם אליהו קפלן, שלימד [[תלמוד]] ב[[בית המדרש לרבנים בברלין]] שיסד [[הרב עזריאל הילדסהיימר]], החל ללמד שם במקומו. במשך השנים הוכתר לראש בית המדרש. בתקופה זו ענה תשובות הלכתיות לכל רחבי [[אירופה]], ושימש כאחת הדמויות הרבניות המובילות במערב היבשת, ורבים מרבני גרמניה והסביבה היו תלמידיו. היה בקשרי ידידות עם רבים מגדולי אירופה, שביקרוהו בכל פעם ששההו בברלין (כגון [[הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי]], [[הרב אלחנן וסרמן]], הרב יסף לייב בלוך]] ועוד). </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-101187:rev-121301:php=table -->
</table>יהונתןhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=101187&oldid=prev2001:470:6B12:E0:0:0:0:59: תיקון טעות הקלדה בשורה הראשונה בערך.2016-04-10T20:05:54Z<p>תיקון טעות הקלדה בשורה הראשונה בערך.</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:05, 10 באפריל 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Ravweinberg.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יחיאל יעקב ויינברג]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Ravweinberg.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יחיאל יעקב ויינברג]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרב יחיאל יעקב ויינברג''' מחשובי ה[[פוסק]]ים בדור הוקדם. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרב יחיאל יעקב ויינברג''' מחשובי ה[[פוסק]]ים בדור הוקדם. </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מחשובי הפוסקים בדור הקודם.</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(תרמ"ד-ה, 1884 – ד' בשבט ה'תשכ"ו, 24 בינואר 1966)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(תרמ"ד-ה, 1884 – ד' בשבט ה'תשכ"ו, 24 בינואר 1966)</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על חוויותיו מתקופת [[השואה]] מספר: </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על חוויותיו מתקופת [[השואה]] מספר: </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוטון| עברתי כל מדורי התופת הנאצי ימ"ש והרבה תלאות ופרעניות מצאוני. שתיתיו מציתי את כוס התרעלה, במו עיני ראיתי את מעשי הרצח, השוד והחמס של רשעי עולם הארורים, מעשי אכזריות ותעלולי רשע ומרמה בתוך חומות הגטו ומעשי תועבה ונוול במחנות הריכוז וההסגר אשר לא נראו כמוהם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מיום </del>ברוא ה' שמים וארץ. בגטו נתגלתה חיית האדם הגרמנית בכל נוולותה ורשעותה. ראינו בשפלותם של בני אדם נטולי מצפון אנושי, אשר אכזריותם עולה כמה מונים על זו של חית טרף. יסור יסרני ה'- לראות בעינויים האיומים של מאות אלפי אחינו בית ישראל קודם שנגאלו מענוייהם על ידי הכנסתם לכבשנ האש ותאי הגז, ונרצח במיתות שרפה, הרג וחנק. ולמוות לא נתנני. רק מתי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מספר </del>ניצולו מהתופת הנצאי הזה בנסי נסים...|הקדמה לשו"ת "שרידי אש"}}. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוטון| עברתי כל מדורי התופת הנאצי ימ"ש והרבה תלאות ופרעניות מצאוני. שתיתיו מציתי את כוס התרעלה, במו עיני ראיתי את מעשי הרצח, השוד והחמס של רשעי עולם הארורים, מעשי אכזריות ותעלולי רשע ומרמה בתוך חומות הגטו ומעשי תועבה ונוול במחנות הריכוז וההסגר אשר לא נראו כמוהם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">���יום </ins>ברוא ה' שמים וארץ. בגטו נתגלתה חיית האדם הגרמנית בכל נוולותה ורשעותה. ראינו בשפלותם של בני אדם נטולי מצפון אנושי, אשר אכזריותם עולה כמה מונים על זו של חית טרף. יסור יסרני ה'- לראות בעינויים האיומים של מאות אלפי אחינו בית ישראל קודם שנגאלו מענוייהם על ידי הכנסתם לכבשנ האש ותאי הגז, ונרצח במיתות שרפה, הרג וחנק. ולמוות לא נתנני. רק מתי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ�פר </ins>ניצולו מהתופת הנצאי הזה בנסי נסים...|הקדמה לשו"ת "שרידי אש"}}. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופה שלפני המלחמה לקה במחלה, שהחריפה עם גירושו מגרמניה (בגלל היותו בעל אזרחות [[רוסיה|רוסית]]. שהה בגטו קובנה מספר חודשים, עד שהובל לוורשה כדי לקבל טיפול רפואי. בורשה שהה עם פרוץ המלחמה, והוכנס עם יתר יהודי האיזור לגטו ורשה הזכור לשמצה. בגטו שימש כנשיא אגודת הרבנים הכללית, ולאחר מכן ל"נשיא אגודת רבני פולין". כשפרצו הנצאים לרוסיה, הפך לאזרח מדינת אויב, ונעצר בבית המעצר לשבויי מלחמה במבצר ווילצבורג שבמחוז ביירן, בו ישב עד שחרור המחנות בידי בעלות הברית. במבצר זה עונה עינויים רבים. לאחר ששוחרר, הועבר, עם כל היהודים שישבו עמו במאסר, לעיירה הקטנה וויסנבורג. כשנתוודע לממדיה של השואה, וביחוד גורל משפחתו שנספתה, הורע מצבו. הוא התגלגל בכמה ערים, עד שזכה לטיפול רפואי והחלים ממחלתו. את ימי השואה הוא מסכם: {{ציטוטון| בשבילי היה העולם חושך. עולמי אני חרב, וצללי חורבנו ריחפו תמיד לנגד עיני| שם}}. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופה שלפני המלחמה לקה במחלה, שהחריפה עם גירושו מגרמניה (בגלל היותו בעל אזרחות [[רוסיה|רוסית]]. שהה בגטו קובנה מספר חודשים, עד שהובל לוורשה כדי לקבל טיפול רפואי. בורשה שהה עם פרוץ המלחמה, והוכנס עם יתר יהודי האיזור לגטו ורשה הזכור לשמצה. בגטו שימש כנשיא אגודת הרבנים הכללית, ולאחר מכן ל"נשיא אגודת רבני פולין". כשפרצו הנצאים לרוסיה, הפך לאזרח מדינת אויב, ונעצר בבית המעצר לשבויי מלחמה במבצר ווילצבורג שבמחוז ביירן, בו ישב עד שחרור המחנות בידי בעלות הברית. במבצר זה עונה עינויים רבים. לאחר ששוחרר, הועבר, עם כל היהודים שישבו עמו במאסר, לעיירה הקטנה וויסנבורג. כשנתוודע לממדיה של השואה, וביחוד גורל משפחתו שנספתה, הורע מצבו. הוא התגלגל בכמה ערים, עד שזכה לטיפול רפואי והחלים ממחלתו. את ימי השואה הוא מסכם: {{ציטוטון| בשבילי היה העולם חושך. עולמי אני חרב, וצללי חורבנו ריחפו תמיד לנגד עיני| שם}}. </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-101111:rev-101187:php=table -->
</table>2001:470:6B12:E0:0:0:0:59https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=101111&oldid=prev2001:470:6B12:B0:0:0:0:76: הסרת קישור שמפנה לדף הזה עצמו2016-03-16T14:16:16Z<p>הסרת קישור שמפנה לדף הזה עצמו</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:16, 16 במרץ 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l28">שורה 28:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספריו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספריו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*ספרו הגדול והמרכזי- [[שו"ת]] '''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>שרידי אש<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>''' (יצא לאור בארבעה חלקים), שנקרא כך על שם שמרבית תשובותיו מהתקופה שלפני השואה אבדו בזמן השואה, ומה שנשאר הוא "שריד וזעיר מהשריפה אשר שרף ה' את עיר הרשעות החבלנית והרצחנית" (מתוך הקדמתו לספר). הוא מספר כי לספר אירע נס, שלמרות שנאלץ לעזוב את ברלין ריקם והשאיר את כבתיו מאחרויו, חבילה אחת של כתביו הגיעה אליו לאחר המלחמה. בספר זה מאות תשובות בכל תחומי ההלכה. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*ספרו הגדול והמרכזי- [[שו"ת]] '''שרידי אש''' (יצא לאור בארבעה חלקים), שנקרא כך על שם שמרבית תשובותיו מהתקופה שלפני השואה אבדו בזמן השואה, ומה שנשאר הוא "שריד וזעיר מהשריפה אשר שרף ה' את עיר הרשעות החבלנית והרצחנית" (מתוך הקדמתו לספר). הוא מספר כי לספר אירע נס, שלמרות שנאלץ לעזוב את ברלין ריקם והשאיר את כבתיו מאחרויו, חבילה אחת של כתביו הגיעה אליו לאחר המלחמה. בספר זה מאות תשובות בכל תחומי ההלכה. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''מחקרים בתלמוד'''. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''מחקרים בתלמוד'''. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''לפרקים'''- קובץ נאומים, דיבורים הספדים ומאמרים. הספר זכה להסכמותיהם של הרב אברהם דוב בער כהנא שפירא- בעל הדבר אברהם מקובנה. הספר יצא לארו במהדורה שלישית, בהרחבה ובתוספת מאמרים ומסות שלא נכללו במהדורות הקודמות, בהוצאת "הועד להוצאת כתבי הגאון הרב יחיאל יעקב ויינברג". הספר במהדורה הנוכחית כולל מאמרים לדמותם של גדולי ה[[מוסר]], פרקי הגות ומחשבה, עיון באגדות חז"ל, שיחותיו מבית המדרש בברלין שיחות בפתיחת ה"זמן" ב"עץ חיים" במונטרה ועוד, בתוספת מפתחות, תולדות חייו והערות רבות. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''לפרקים'''- קובץ נאומים, דיבורים הספדים ומאמרים. הספר זכה להסכמותיהם של הרב אברהם דוב בער כהנא שפירא- בעל הדבר אברהם מקובנה. הספר יצא לארו במהדורה שלישית, בהרחבה ובתוספת מאמרים ומסות שלא נכללו במהדורות הקודמות, בהוצאת "הועד להוצאת כתבי הגאון הרב יחיאל יעקב ויינברג". הספר במהדורה הנוכחית כולל מאמרים לדמותם של גדולי ה[[מוסר]], פרקי הגות ומחשבה, עיון באגדות חז"ל, שיחותיו מבית המדרש בברלין שיחות בפתיחת ה"זמן" ב"עץ חיים" במונטרה ועוד, בתוספת מפתחות, תולדות חייו והערות רבות. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''חידושי בעל שרידי אש לש"ס'''. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''חידושי בעל שרידי אש לש"ס'''. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''יד שאול''' ספר זכרון לתלמידו הרב ד"ר שאול ווינגורט. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''יד שאול''' ספר זכרון לתלמידו הרב ד"ר שאול ווינגורט. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''כתבי הגאון רבי יחיאל יעקב ויינברג זצ"ל''' שני חלקים- אסוף מכתבים וכתבים. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''כתבי הגאון רבי יחיאל יעקב ויינברג זצ"ל''' שני חלקים- אסוף מכתבים וכתבים.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מפסקיו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מפסקיו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* היתר לנוער בגרמניה לשיר במעורב בנים ובנות יחד על מנת למנוע התבוללות. יש המשליכים היתר זה לימינו לתנועות הנוער, ויש המסתייגים מהשוואה זו. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* היתר לנוער בגרמניה לשיר במעורב בנים ובנות יחד על מנת למנוע התבוללות. יש המשליכים היתר זה לימינו לתנועות הנוער, ויש המסתייגים מהשוואה זו. </div></td></tr>
</table>2001:470:6B12:B0:0:0:0:76https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=100853&oldid=prev2001:470:6B12:B0:0:0:0:76: הוספת תקופת חיים2016-01-08T08:15:38Z<p>הוספת תקופת חיים</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:15, 8 בינואר 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרב יחיאל יעקב ויינברג''' מחשובי ה[[פוסק]]ים בדור הוקדם. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרב יחיאל יעקב ויינברג''' מחשובי ה[[פוסק]]ים בדור הוקדם. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(תרמ"ד-ה, 1884 – ד' בשבט ה'תשכ"ו, 24 בינואר 1966)</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ילדותו===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ילדותו===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בסביבות שנת תרמ"ד בכפר בוגוד שב[[פולין]], ובילדותו עבר עם הוריו לטשכנובצה, שם כיהן כרב [[הרב אליהו ברוך קמאי]], שהיה לימים ראש [[ישיבת מיר]]. בגיל צעיר כבר ניחן בזכרון וכשרונות מופלאים. מסופר כי פעם אחת הבחין הרב קמאי בשיעורו כי כל השומעים אינם מרוכזים במהלך הסוגיה, ורק הנער ר' יחיאל יעקב מקשיב, ואף חזר על המהלך בפרטות. מאז, למד איתו הרב קמאי באפון קבוע. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בסביבות שנת תרמ"ד בכפר בוגוד שב[[פולין]], ובילדותו עבר עם הוריו לטשכנובצה, שם כיהן כרב [[הרב אליהו ברוך קמאי]], שהיה לימים ראש [[ישיבת מיר]]. בגיל צעיר כבר ניחן בזכרון וכשרונות מופלאים. מסופר כי פעם אחת הבחין הרב קמאי בשיעורו כי כל השומעים אינם מרוכזים במהלך הסוגיה, ורק הנער ר' יחיאל יעקב מקשיב, ואף חזר על המהלך בפרטות. מאז, למד איתו הרב קמאי באפון קבוע.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===במיר ובסלבודקא===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===במיר ובסלבודקא===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשעבר הרב קמאי לכהן כרב העיר מיר וכראש הישיבה, עבר עמו רי"י. ממיר עבר ללמוד ב[[ישיבת סלבודקה]], שם נפגש עם ראש הישיבה [[הרב משה מרדכי אפשטיין]], התקרב ל[[רבי נתן צבי פינקל]] "הסבא מסלבודקה" ולגדולי תלמידיו של [[רבי ישראל סלנטר]] כ[[רבי נפתלי אמסטרדם]] ו[[רבי יצחק בלאזר]]. מכיוון שהיה אחד העילויים, מקומו נקבע לכותל המזרחי של הישיבה. לאחר מכן חזר למיר, להמשיך ללמוד מפי רא"ב קמאי. במיר התחבר ל[[רבי אליעזר יהוודה פינקל]], בנו של הסבא מסלבודקא וחתנו של הרב קמאי, שלימים כיהן בעצמו כראש ישיבת מיר, ולמד עימו ב[[חברותא]] לזמן מה. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשעבר הרב קמאי לכהן כרב העיר מיר וכראש הישיבה, עבר עמו רי"י. ממיר עבר ללמוד ב[[ישיבת סלבודקה]], שם נפגש עם ראש הישיבה [[הרב משה מרדכי אפשטיין]], התקרב ל[[רבי נתן צבי פינקל]] "הסבא מסלבודקה" ולגדולי תלמידיו של [[רבי ישראל סלנטר]] כ[[רבי נפתלי אמסטרדם]] ו[[רבי יצחק בלאזר]]. מכיוון שהיה אחד העילויים, מקומו נקבע לכותל המזרחי של הישיבה. לאחר מכן חזר למיר, להמשיך ללמוד מפי רא"ב קמאי. במיר התחבר ל[[רבי אליעזר יהוודה פינקל]], בנו של הסבא מסלבודקא וחתנו של הרב קמאי, שלימים כיהן בעצמו כראש ישיבת מיר, ולמד עימו ב[[חברותא]] לזמן מה. </div></td></tr>
</table>2001:470:6B12:B0:0:0:0:76https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=100852&oldid=prev2001:470:6B12:B0:0:0:0:76: תיקון שגיאת כתיב2016-01-08T08:12:42Z<p>תיקון שגיאת כתיב</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:12, 8 בינואר 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בסביבות שנת תרמ"ד בכפר בוגוד שב[[פולין]], ובילדותו עבר עם הוריו לטשכנובצה, שם כיהן כרב [[הרב אליהו ברוך קמאי]], שהיה לימים ראש [[ישיבת מיר]]. בגיל צעיר כבר ניחן בזכרון וכשרונות מופלאים. מסופר כי פעם אחת הבחין הרב קמאי בשיעורו כי כל השומעים אינם מרוכזים במהלך הסוגיה, ורק הנער ר' יחיאל יעקב מקשיב, ואף חזר על המהלך בפרטות. מאז, למד איתו הרב קמאי באפון קבוע. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בסביבות שנת תרמ"ד בכפר בוגוד שב[[פולין]], ובילדותו עבר עם הוריו לטשכנובצה, שם כיהן כרב [[הרב אליהו ברוך קמאי]], שהיה לימים ראש [[ישיבת מיר]]. בגיל צעיר כבר ניחן בזכרון וכשרונות מופלאים. מסופר כי פעם אחת הבחין הרב קמאי בשיעורו כי כל השומעים אינם מרוכזים במהלך הסוגיה, ורק הנער ר' יחיאל יעקב מקשיב, ואף חזר על המהלך בפרטות. מאז, למד איתו הרב קמאי באפון קבוע. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===במיר ובסלבודקא===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===במיר ובסלבודקא===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשעבר הרב קמאי לכהן כרב העיר מיר וכראש הישיבה, עבר עמו רי"י. ממיר עבר ללמוד ב[[ישיבת סלבודקה]], שם נפגש עם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אש </del>הישיבה [[הרב משה מרדכי אפשטיין]], התקרב ל[[רבי נתן צבי פינקל]] "הסבא מסלבודקה" ולגדולי תלמידיו של [[רבי ישראל סלנטר]] כ[[רבי נפתלי אמסטרדם]] ו[[רבי יצחק בלאזר]]. מכיוון שהיה אחד העילויים, מקומו נקבע לכותל המזרחי של הישיבה. לאחר מכן חזר למיר, להמשיך ללמוד מפי רא"ב קמאי. במיר התחבר ל[[רבי אליעזר יהוודה פינקל]], בנו של הסבא מסלבודקא וחתנו של הרב קמאי, שלימים כיהן בעצמו כראש ישיבת מיר, ולמד עימו ב[[חברותא]] לזמן מה. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשעבר הרב קמאי לכהן כרב העיר מיר וכראש הישיבה, עבר עמו רי"י. ממיר עבר ללמוד ב[[ישיבת סלבודקה]], שם נפגש עם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראש </ins>הישיבה [[הרב משה מרדכי אפשטיין]], התקרב ל[[רבי נתן צבי פינקל]] "הסבא מסלבודקה" ולגדולי תלמידיו של [[רבי ישראל סלנטר]] כ[[רבי נפתלי אמסטרדם]] ו[[רבי יצחק בלאזר]]. מכיוון שהיה אחד העילויים, מקומו נקבע לכותל המזרחי של הישיבה. לאחר מכן חזר למיר, להמשיך ללמוד מפי רא"ב קמאי. במיר התחבר ל[[רבי אליעזר יהוודה פינקל]], בנו של הסבא מסלבודקא וחתנו של הרב קמאי, שלימים כיהן בעצמו כראש ישיבת מיר, ולמד עימו ב[[חברותא]] לזמן מה. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===רבנותו בליטא===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===רבנותו בליטא===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגיל צעיר, בסביבות שנת תרס"ז, קיבל משרת רבנות בעיירה פילווישקי שבמחוז ויליקוביסק, שהיתה עיר ידועה בלמדניה, על אף שהיתה קטנה יחסית. הוא התפרסם אז בתור "העילוי מפילווישקי". בעיירה הקים "קיבוץ" של עילויים מובחרים שהודרכו על ידו בלימוד התורה. בתקופה זו החל לפרסם חידושים ומאמרים בעיתונות ובקבצים תורניים. כמו כן, התקרב לתנועת [[אגודת ישראל]] (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם</del>, העיד בכמה ממכצביו כי מרגיש משויך לאגודת ישראל ול[[המזרחי|מזרחי]] בצורה שווה). כיהן כרב בפילווישקי במשל כשבע שנים, עד שנת תרע"ד. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגיל צעיר, בסביבות שנת תרס"ז, קיבל משרת רבנות בעיירה פילווישקי שבמחוז ויליקוביסק, שהיתה עיר ידועה בלמדניה, על אף שהיתה קטנה יחסית. הוא התפרסם אז בתור "העילוי מפילווישקי". בעיירה הקים "קיבוץ" של עילויים מובחרים שהודרכו על ידו בלימוד התורה. בתקופה זו החל לפרסם חידושים ומאמרים בעיתונות ובקבצים תורניים. כמו כן, התקרב לתנועת [[אגודת ישראל]] (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">�מנם</ins>, העיד בכמה ממכצביו כי מרגיש משויך לאגודת ישראל ול[[המזרחי|מזרחי]] בצורה שווה). כיהן כרב בפילווישקי במשל כשבע שנים, עד שנת תרע"ד. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בגרמניה=== </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בגרמניה=== </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשפרצה [[מלחמת העולם הראשונה]], עזב את [[ליטא]] והתיישב במדית 'הסן' שב[[גרמניה]] והחל ללמוד לימודים כלליים, ואף זכה בתארים אקדמאיים. הוא לימד לימודי היהדות במכללת גיסן. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאחר </del>זמן מה עבר לברלין, והחל לכהן כרב ברובע שרלוטנבורג. בשנת תרפ"ד נפטר בברלין הרב אברהם אליהו קפלן, שלימד [[תלמוד]] ב[[בית המדרש לרבנים בברלין]] שיסד [[הרב עזריאל הילדסהיימר]], החל ללמד שם במקומו. במשך השנים הוכתר לראש בית המדרש. בתקופה זו ענה תשובות הלכתיות לכל רחבי [[אירופה]], ושימש כאחת הדמויות הרבניות המובילות במערב היבשת, ורבים מרבני גרמניה והסביבה היו תלמידיו. היה בקשרי ידידות עם רבים מגדולי אירופה, שביקרוהו בכל פעם ששההו בברלין (כגון [[הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי]], [[הרב אלחנן וסרמן]], הרב יסף לייב בלוך]] ועוד). </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשפרצה [[מלחמת העולם הראשונה]], עזב את [[ליטא]] והתיישב במדית 'הסן' שב[[גרמניה]] והחל ללמוד לימודים כלליים, ואף זכה בתארים אקדמאיים. הוא לימד לימודי היהדות במכללת גיסן. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל�חר </ins>זמן מה עבר לברלין, והחל לכהן כרב ברובע שרלוטנבורג. בשנת תרפ"ד נפטר בברלין הרב אברהם אליהו קפלן, שלימד [[תלמוד]] ב[[בית המדרש לרבנים בברלין]] שיסד [[הרב עזריאל הילדסהיימר]], החל ללמד שם במקומו. במשך השנים הוכתר לראש בית המדרש. בתקופה זו ענה תשובות הלכתיות לכל רחבי [[אירופה]], ושימש כאחת הדמויות הרבניות המובילות במערב היבשת, ורבים מרבני גרמניה והסביבה היו תלמידיו. היה בקשרי ידידות עם רבים מגדולי אירופה, שביקרוהו בכל פעם ששההו בברלין (כגון [[הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי]], [[הרב אלחנן וסרמן]], הרב יסף לייב בלוך]] ועוד). </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בשואה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בשואה===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-90303:rev-100852:php=table -->
</table>2001:470:6B12:B0:0:0:0:76https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=90303&oldid=prevAviadhr: שוחזר מעריכות של Yakinew (שיחה) לעריכה האחרונה של Aviadhr2015-03-31T10:18:42Z<p>שוחזר מעריכות של <a href="/wiki/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/Yakinew" title="מיוחד:תרומות/Yakinew">Yakinew</a> (<a href="/wiki/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Yakinew" title="שיחת משתמש:Yakinew">שיחה</a>) לעריכה האחרונה של <a href="/wiki/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Aviadhr" title="משתמש:Aviadhr">Aviadhr</a></p>
<p>Can't load revision 90303</p>Aviadhrhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=90302&oldid=prev ב־13:14, 30 במרץ 20152015-03-30T13:14:08Z<p><span class="autocomment">קישורים חיצוניים</span></p>
<p>Can't load revision 90302</p>