https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%97%D7%A1%D7%9E%D7%9Fהרב יהודה לייב חסמן - היסטוריית גרסאות2026-05-13T19:39:15Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%97%D7%A1%D7%9E%D7%9F&diff=156402&oldid=prev95.86.124.164: /* תולדות חייו */2022-02-17T11:55:08Z<p><span class="autocomment">תולדות חייו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:55, 17 בפברואר 2022</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת תרכ"ט באיוויה שבפלך וילנא, ליטא, לרבי רפאל חסמן. בילדותו למד בבית המדרש בעירו, יחד עם בן העיר [[רבי חיים עוזר גרודז'נסקי]]. בהמשך עבר ללמוד בישישבת כנסת ישראל ([[ישיסת סלובודקה]]), אצל [[רבי יצחק בלאזר]], ו[[רבי נתן צבי פינקל]]- הסבא מסלובודקה. בסלובודקה דבק בדרכה של [[תנועת המוסר]], ונחשב לאחד התלמידים המצוינים. בסביבות שנת תרמ"ח עבר ללמוד ב[[ישיבת קלם]] אצל [[רבי שמחה זיסל זיו]]- "הסבא מקלם". בשנת תרמ"ט נשא את בתו של ר' אברהם יבנה- מנכבדי קלם. בתקופה זו החל לעסוק במחסר קמח לצד לימודיו בישיבה. בשנת תרנ"א עבר למוד ב[[ישיבת וולוז'ין]] אצל ה[[נצי"ב]] ו[[רבי חיים סולובייצ'יק]]. בשנת תרנ"ב נסגרה ישיבת וולוז'ין, ור' יהודה לייב חזר לקלם, משם נסע ללובטש, שם התבודד ועסק בתורה. שימש כמה שנים כמנהל רוחני (משגיח) ב[[ישיבת טלז]] של [[רבי אליעזר גורדון]], יחד עם [[רבי יהודה לייב בלוך]] ו[[רבי שמעון שקופ]]. הוא עשה מאמצים גדולים על מנת לחזק ולקבוע את לימוד המוסר בישיבה, והצליח המאמציו. בשנת תרס"ה עבר לכהן כרב בכפר לודבינובה, שתושביו היהודים היו כפריים פשוטים ועמי הארצות גמרוים. ר' יהודה לייב השתדל לחדור אל לבם בשיחות המסור שהעביר להם. הוא יסד שם תלמוד תורה לילדים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת תרכ"ט באיוויה שבפלך וילנא, ליטא, לרבי רפאל חסמן. בילדותו למד בבית המדרש בעירו, יחד עם בן העיר [[רבי חיים עוזר גרודז'נסקי]]. בהמשך עבר ללמוד בישישבת כנסת ישראל ([[ישיסת סלובודקה]]), אצל [[רבי יצחק בלאזר]], ו[[רבי נתן צבי פינקל]]- הסבא מסלובודקה. בסלובודקה דבק בדרכה של [[תנועת המוסר]], ונחשב לאחד התלמידים המצוינים. בסביבות שנת תרמ"ח עבר ללמוד ב[[ישיבת קלם]] אצל [[רבי שמחה זיסל זיו]]- "הסבא מקלם". בשנת תרמ"ט נשא את בתו של ר' אברהם יבנה- מנכבדי קלם. בתקופה זו החל לעסוק במחסר קמח לצד לימודיו בישיבה. בשנת תרנ"א עבר למוד ב[[ישיבת וולוז'ין]] אצל ה[[נצי"ב]] ו[[רבי חיים סולובייצ'יק]]. בשנת תרנ"ב נסגרה ישיבת וולוז'ין, ור' יהודה לייב חזר לקלם, משם נסע ללובטש, שם התבודד ועסק בתורה. שימש כמה שנים כמנהל רוחני (משגיח) ב[[ישיבת טלז]] של [[רבי אליעזר גורדון]], יחד עם [[רבי יהודה לייב בלוך]] ו[[רבי שמעון שקופ]]. הוא עשה מאמצים גדולים על מנת לחזק ולקבוע את לימוד המוסר בישיבה, והצליח המאמציו. בשנת תרס"ה עבר לכהן כרב בכפר לודבינובה, שתושביו היהודים היו כפריים פשוטים ועמי הארצות גמרוים. ר' יהודה לייב השתדל לחדור אל לבם בשיחות המסור שהעביר להם. הוא יסד שם תלמוד תורה לילדים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת תרס"ט עבר לכהן כרבה של העיר שטוצ'ין, שם ייסד את ישיבת "ענף כנסת ישראל", הנודעת יותר בשם ישיבת שטוצ'ין. ישיבה זו גדלה והתפתחה במהרות, ומנתה מעל לשלוש מאות תלמידים. בתקופת [[מלחמת העולם הראושנה]] התרוקנה הישיבה מתלמידיה, ור' יהודה לייב נאלץ לברוח לפנים רוסיה מחשש שהגרמנים, שתהקרבו לשטוצ'ין, יהרגוהו. בתחילה התיישב בקובנה, שם נפגש עם רבני ישיבת סלובודקה ועם ר' חיים מבריסק, ויחד טכסו עצה כיצד להציל את עולם הישיבות בזמן המלחמה. בהמשך התיישב בוורוניז', שם התקבצו סביבו פליטים מבני הישיבות. כשנגמרה המלחמה, היה מהראשונים שחזרו לליטא, ובשנת תרפ"א הגיע לשטוצ'ין. כשהגיע לעיר, שינתה הקהילה היהודית שם את פניה, וגורמים משכילים החלו להשתלט עליה. הוא עזב את רבנותו בשטוצ'ין, ועבר לעסקנות ב"ועד הישיבות" בוילנא, שם התקרבב לר' חיים עוזר גרוז'ינסקי, ל[[רבי ישראל מאיר הכהן מראדין]] ולרבי שמעון יהודה הכהן שקופ. בשנת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תקפ</del>"ז נענה להצעת רבני ישיבת סלובודקה, שהפכה בינתיים ל[[ישיבת חברון]], לבוא ל[[חברון]] ולכהן כמשגיח בישיבה. ניצל עם משפחתו מ[[פרעות תרפ"ט]] שפגעו ביהודי חברון וארץ ישראל, ואף הציל את אחד מתלמידיו בברחו מפני הפורעים הערבים. בגמר ההתפרעויות, היה מן הראשונים שהגישו עזרה לפצועים שנותרו בעיר. הוא עבר יחד עם הישיבה ל[[ירושלים]]. היה תקיף בדעותיו, ושנא את הפשרנות נפטר בי"א ב[[חשוון]] תרצ,ו ונקבר ב[[הר הזיתים]], סמוך לקבריהם של ראשי ישיבת חברון- [[רבי משה מרדכי אפשטיין]] ורבי נתן צבי פינקל. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת תרס"ט עבר לכהן כרבה של העיר שטוצ'ין, שם ייסד את ישיבת "ענף כנסת ישראל", הנודעת יותר בשם ישיבת שטוצ'ין. ישיבה זו גדלה והתפתחה במהרות, ומנתה מעל לשלוש מאות תלמידים. בתקופת [[מלחמת העולם הראושנה]] התרוקנה הישיבה מתלמידיה, ור' יהודה לייב נאלץ לברוח לפנים רוסיה מחשש שהגרמנים, שתהקרבו לשטוצ'ין, יהרגוהו. בתחילה התיישב בקובנה, שם נפגש עם רבני ישיבת סלובודקה ועם ר' חיים מבריסק, ויחד טכסו עצה כיצד להציל את עולם הישיבות בזמן המלחמה. בהמשך התיישב בוורוניז', שם התקבצו סביבו פליטים מבני הישיבות. כשנגמרה המלחמה, היה מהראשונים שחזרו לליטא, ובשנת תרפ"א הגיע לשטוצ'ין. כשהגיע לעיר, שינתה הקהילה היהודית שם את פניה, וגורמים משכילים החלו להשתלט עליה. הוא עזב את רבנותו בשטוצ'ין, ועבר לעסקנות ב"ועד הישיבות" בוילנא, שם התקרבב לר' חיים עוזר גרוז'ינסקי, ל[[רבי ישראל מאיר הכהן מראדין]] ולרבי שמעון יהודה הכהן שקופ. בשנת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תרפ</ins>"ז נענה להצעת רבני ישיבת סלובודקה, שהפכה בינתיים ל[[ישיבת חברון]], לבוא ל[[חברון]] ולכהן כמשגיח בישיבה. ניצל עם משפחתו מ[[פרעות תרפ"ט]] שפגעו ביהודי חברון וארץ ישראל, ואף הציל את אחד מתלמידיו בברחו מפני הפורעים הערבים. בגמר ההתפרעויות, היה מן הראשונים שהגישו עזרה לפצועים שנותרו בעיר. הוא עבר יחד עם הישיבה ל[[ירושלים]]. היה תקיף בדעותיו, ושנא את הפשרנות נפטר בי"א ב[[חשוון]] תרצ,ו ונקבר ב[[הר הזיתים]], סמוך לקבריהם של ראשי ישיבת חברון- [[רבי משה מרדכי אפשטיין]] ורבי נתן צבי פינקל. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תורותיו ושיחותיו המוסריות קובצו לספר '''אור יהל''' (יהל- '''יה'''ודה '''ל'''ייב). </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תורותיו ושיחותיו המוסריות קובצו לספר '''אור יהל''' (יהל- '''יה'''ודה '''ל'''ייב). </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-80768:rev-156402:php=table -->
</table>95.86.124.164https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%97%D7%A1%D7%9E%D7%9F&diff=80768&oldid=prevאריאל ביגל נ"י ב־13:47, 23 בדצמבר 20122012-12-23T13:47:19Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:47, 23 בדצמבר 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרב יהודה לייב חסמן''' היה מגדולי ה[[משגיח]]ים בדור הקודם. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרב יהודה לייב חסמן''' היה מגדולי ה[[משגיח]]ים בדור הקודם. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Ravhasman.jpg|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ימין</del>|ממוזער|250px|הרב יהודה לייב חסמן]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Ravhasman.jpg|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמאל</ins>|ממוזער|250px|הרב יהודה לייב חסמן]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת תרכ"ט באיוויה שבפלך וילנא, ליטא, לרבי רפאל חסמן. בילדותו למד בבית המדרש בעירו, יחד עם בן העיר [[רבי חיים עוזר גרודז'נסקי]]. בהמשך עבר ללמוד בישישבת כנסת ישראל ([[ישיסת סלובודקה]]), אצל [[רבי יצחק בלאזר]], ו[[רבי נתן צבי פינקל]]- הסבא מסלובודקה. בסלובודקה דבק בדרכה של [[תנועת המוסר]], ונחשב לאחד התלמידים המצוינים. בסביבות שנת תרמ"ח עבר ללמוד ב[[ישיבת קלם]] אצל [[רבי שמחה זיסל זיו]]- "הסבא מקלם". בשנת תרמ"ט נשא את בתו של ר' אברהם יבנה- מנכבדי קלם. בתקופה זו החל לעסוק במחסר קמח לצד לימודיו בישיבה. בשנת תרנ"א עבר למוד ב[[ישיבת וולוז'ין]] אצל ה[[נצי"ב]] ו[[רבי חיים סולובייצ'יק]]. בשנת תרנ"ב נסגרה ישיבת וולוז'ין, ור' יהודה לייב חזר לקלם, משם נסע ללובטש, שם התבודד ועסק בתורה. שימש כמה שנים כמנהל רוחני (משגיח) ב[[ישיבת טלז]] של [[רבי אליעזר גורדון]], יחד עם [[רבי יהודה לייב בלוך]] ו[[רבי שמעון שקופ]]. הוא עשה מאמצים גדולים על מנת לחזק ולקבוע את לימוד המוסר בישיבה, והצליח המאמציו. בשנת תרס"ה עבר לכהן כרב בכפר לודבינובה, שתושביו היהודים היו כפריים פשוטים ועמי הארצות גמרוים. ר' יהודה לייב השתדל לחדור אל לבם בשיחות המסור שהעביר להם. הוא יסד שם תלמוד תורה לילדים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת תרכ"ט באיוויה שבפלך וילנא, ליטא, לרבי רפאל חסמן. בילדותו למד בבית המדרש בעירו, יחד עם בן העיר [[רבי חיים עוזר גרודז'נסקי]]. בהמשך עבר ללמוד בישישבת כנסת ישראל ([[ישיסת סלובודקה]]), אצל [[רבי יצחק בלאזר]], ו[[רבי נתן צבי פינקל]]- הסבא מסלובודקה. בסלובודקה דבק בדרכה של [[תנועת המוסר]], ונחשב לאחד התלמידים המצוינים. בסביבות שנת תרמ"ח עבר ללמוד ב[[ישיבת קלם]] אצל [[רבי שמחה זיסל זיו]]- "הסבא מקלם". בשנת תרמ"ט נשא את בתו של ר' אברהם יבנה- מנכבדי קלם. בתקופה זו החל לעסוק במחסר קמח לצד לימודיו בישיבה. בשנת תרנ"א עבר למוד ב[[ישיבת וולוז'ין]] אצל ה[[נצי"ב]] ו[[רבי חיים סולובייצ'יק]]. בשנת תרנ"ב נסגרה ישיבת וולוז'ין, ור' יהודה לייב חזר לקלם, משם נסע ללובטש, שם התבודד ועסק בתורה. שימש כמה שנים כמנהל רוחני (משגיח) ב[[ישיבת טלז]] של [[רבי אליעזר גורדון]], יחד עם [[רבי יהודה לייב בלוך]] ו[[רבי שמעון שקופ]]. הוא עשה מאמצים גדולים על מנת לחזק ולקבוע את לימוד המוסר בישיבה, והצליח המאמציו. בשנת תרס"ה עבר לכהן כרב בכפר לודבינובה, שתושביו היהודים היו כפריים פשוטים ועמי הארצות גמרוים. ר' יהודה לייב השתדל לחדור אל לבם בשיחות המסור שהעביר להם. הוא יסד שם תלמוד תורה לילדים.</div></td></tr>
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%97%D7%A1%D7%9E%D7%9F&diff=56346&oldid=prevאריאל ביגל נ"י ב־12:27, 12 במרץ 20122012-03-12T12:27:30Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:27, 12 במרץ 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:משגיחים ובעלי המוסר]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:משגיחים ובעלי המוסר]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:רבנים ליטאים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:רבנים ליטאים]]</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]]</ins></div></td></tr>
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%97%D7%A1%D7%9E%D7%9F&diff=51481&oldid=prevאריאל ביגל נ"י ב־16:57, 8 בנובמבר 20112011-11-08T16:57:18Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:57, 8 בנובמבר 2011</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אחרונים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אחרונים]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:משגיחים ובעלי המוסר]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:משגיחים ובעלי המוסר]]</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:רבנים ליטאים]]</ins></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-48576:rev-51481:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%97%D7%A1%D7%9E%D7%9F&diff=48576&oldid=prevאריאל ביגל נ"י ב־06:18, 17 באוגוסט 20112011-08-17T06:18:35Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:18, 17 באוגוסט 2011</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:חסמן יהודה לייב}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:חסמן יהודה לייב}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אחרונים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אחרונים]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:משגיחים ובעלי המוסר]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:משגיחים ובעלי המוסר]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-46154:rev-48576:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%97%D7%A1%D7%9E%D7%9F&diff=46154&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: /* תולדות חייו */2011-06-12T12:10:09Z<p><span class="autocomment">תולדות חייו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:10, 12 ביוני 2011</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרב יהודה לייב חסמן''' היה מגדולי ה[[משגיח]]ים בדור הקודם. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרב יהודה לייב חסמן''' היה מגדולי ה[[משגיח]]ים בדור הקודם. </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[תמונה:Ravhasman.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרב יהודה לייב חסמן]]</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת תרכ"ט באיוויה שבפלך וילנא, ליטא, לרבי רפאל חסמן. בילדותו למד בבית המדרש בעירו, יחד עם בן העיר [[רבי חיים עוזר גרודז'נסקי]]. בהמשך עבר ללמוד בישישבת כנסת ישראל ([[ישיסת סלובודקה]]), אצל [[רבי יצחק בלאזר]], ו[[רבי נתן צבי פינקל]]- הסבא מסלובודקה. בסלובודקה דבק בדרכה של [[תנועת המוסר]], ונחשב לאחד התלמידים המצוינים. בסביבות שנת תרמ"ח עבר ללמוד ב[[ישיבת קלם]] אצל [[רבי שמחה זיסל זיו]]- "הסבא מקלם". בשנת תרמ"ט נשא את בתו של ר' אברהם יבנה- מנכבדי קלם. בתקופה זו החל לעסוק במחסר קמח לצד לימודיו בישיבה. בשנת תרנ"א עבר למוד ב[[ישיבת וולוז'ין]] אצל ה[[נצי"ב]] ו[[רבי חיים סולובייצ'יק]]. בשנת תרנ"ב נסגרה ישיבת וולוז'ין, ור' יהודה לייב חזר לקלם, משם נסע ללובטש, שם התבודד ועסק בתורה. שימש כמה שנים כמנהל רוחני (משגיח) ב[[ישיבת טלז]] של [[רבי אליעזר גורדון]], יחד עם [[רבי יהודה לייב בלוך]] ו[[רבי שמעון שקופ]]. הוא עשה מאמצים גדולים על מנת לחזק ולקבוע את לימוד המוסר בישיבה, והצליח המאמציו. בשנת תרס"ה עבר לכהן כרב בכפר לודבינובה, שתושביו היהודים היו כפריים פשוטים ועמי הארצות גמרוים. ר' יהודה לייב השתדל לחדור אל לבם בשיחות המסור שהעביר להם. הוא יסד שם תלמוד תורה לילדים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת תרכ"ט באיוויה שבפלך וילנא, ליטא, לרבי רפאל חסמן. בילדותו למד בבית המדרש בעירו, יחד עם בן העיר [[רבי חיים עוזר גרודז'נסקי]]. בהמשך עבר ללמוד בישישבת כנסת ישראל ([[ישיסת סלובודקה]]), אצל [[רבי יצחק בלאזר]], ו[[רבי נתן צבי פינקל]]- הסבא מסלובודקה. בסלובודקה דבק בדרכה של [[תנועת המוסר]], ונחשב לאחד התלמידים המצוינים. בסביבות שנת תרמ"ח עבר ללמוד ב[[ישיבת קלם]] אצל [[רבי שמחה זיסל זיו]]- "הסבא מקלם". בשנת תרמ"ט נשא את בתו של ר' אברהם יבנה- מנכבדי קלם. בתקופה זו החל לעסוק במחסר קמח לצד לימודיו בישיבה. בשנת תרנ"א עבר למוד ב[[ישיבת וולוז'ין]] אצל ה[[נצי"ב]] ו[[רבי חיים סולובייצ'יק]]. בשנת תרנ"ב נסגרה ישיבת וולוז'ין, ור' יהודה לייב חזר לקלם, משם נסע ללובטש, שם התבודד ועסק בתורה. שימש כמה שנים כמנהל רוחני (משגיח) ב[[ישיבת טלז]] של [[רבי אליעזר גורדון]], יחד עם [[רבי יהודה לייב בלוך]] ו[[רבי שמעון שקופ]]. הוא עשה מאמצים גדולים על מנת לחזק ולקבוע את לימוד המוסר בישיבה, והצליח המאמציו. בשנת תרס"ה עבר לכהן כרב בכפר לודבינובה, שתושביו היהודים היו כפריים פשוטים ועמי הארצות גמרוים. ר' יהודה לייב השתדל לחדור אל לבם בשיחות המסור שהעביר להם. הוא יסד שם תלמוד תורה לילדים.</div></td></tr>
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%97%D7%A1%D7%9E%D7%9F&diff=45489&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: /* תולדות חייו */2011-05-16T14:03:28Z<p><span class="autocomment">תולדות חייו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:03, 16 במאי 2011</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת תרס"ט עבר לכהן כרבה של העיר שטוצ'ין, שם ייסד את ישיבת "ענף כנסת ישראל", הנודעת יותר בשם ישיבת שטוצ'ין. ישיבה זו גדלה והתפתחה במהרות, ומנתה מעל לשלוש מאות תלמידים. בתקופת [[מלחמת העולם הראושנה]] התרוקנה הישיבה מתלמידיה, ור' יהודה לייב נאלץ לברוח לפנים רוסיה מחשש שהגרמנים, שתהקרבו לשטוצ'ין, יהרגוהו. בתחילה התיישב בקובנה, שם נפגש עם רבני ישיבת סלובודקה ועם ר' חיים מבריסק, ויחד טכסו עצה כיצד להציל את עולם הישיבות בזמן המלחמה. בהמשך התיישב בוורוניז', שם התקבצו סביבו פליטים מבני הישיבות. כשנגמרה המלחמה, היה מהראשונים שחזרו לליטא, ובשנת תרפ"א הגיע לשטוצ'ין. כשהגיע לעיר, שינתה הקהילה היהודית שם את פניה, וגורמים משכילים החלו להשתלט עליה. הוא עזב את רבנותו בשטוצ'ין, ועבר לעסקנות ב"ועד הישיבות" בוילנא, שם התקרבב לר' חיים עוזר גרוז'ינסקי, ל[[רבי ישראל מאיר הכהן מראדין]] ולרבי שמעון יהודה הכהן שקופ. בשנת תקפ"ז נענה להצעת רבני ישיבת סלובודקה, שהפכה בינתיים ל[[ישיבת חברון]], לבוא ל[[חברון]] ולכהן כמשגיח בישיבה. ניצל עם משפחתו מ[[פרעות תרפ"ט]] שפגעו ביהודי חברון וארץ ישראל, ואף הציל את אחד מתלמידיו בברחו מפני הפורעים הערבים. בגמר ההתפרעויות, היה מן הראשונים שהגישו עזרה לפצועים שנותרו בעיר. הוא עבר יחד עם הישיבה ל[[ירושלים]]. היה תקיף בדעותיו, ושנא את הפשרנות נפטר בי"א ב[[חשוון]] תרצ,ו ונקבר ב[[הר הזיתים]], סמוך לקבריהם של ראשי ישיבת חברון- [[רבי משה מרדכי אפשטיין]] ורבי נתן צבי פינקל. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת תרס"ט עבר לכהן כרבה של העיר שטוצ'ין, שם ייסד את ישיבת "ענף כנסת ישראל", הנודעת יותר בשם ישיבת שטוצ'ין. ישיבה זו גדלה והתפתחה במהרות, ומנתה מעל לשלוש מאות תלמידים. בתקופת [[מלחמת העולם הראושנה]] התרוקנה הישיבה מתלמידיה, ור' יהודה לייב נאלץ לברוח לפנים רוסיה מחשש שהגרמנים, שתהקרבו לשטוצ'ין, יהרגוהו. בתחילה התיישב בקובנה, שם נפגש עם רבני ישיבת סלובודקה ועם ר' חיים מבריסק, ויחד טכסו עצה כיצד להציל את עולם הישיבות בזמן המלחמה. בהמשך התיישב בוורוניז', שם התקבצו סביבו פליטים מבני הישיבות. כשנגמרה המלחמה, היה מהראשונים שחזרו לליטא, ובשנת תרפ"א הגיע לשטוצ'ין. כשהגיע לעיר, שינתה הקהילה היהודית שם את פניה, וגורמים משכילים החלו להשתלט עליה. הוא עזב את רבנותו בשטוצ'ין, ועבר לעסקנות ב"ועד הישיבות" בוילנא, שם התקרבב לר' חיים עוזר גרוז'ינסקי, ל[[רבי ישראל מאיר הכהן מראדין]] ולרבי שמעון יהודה הכהן שקופ. בשנת תקפ"ז נענה להצעת רבני ישיבת סלובודקה, שהפכה בינתיים ל[[ישיבת חברון]], לבוא ל[[חברון]] ולכהן כמשגיח בישיבה. ניצל עם משפחתו מ[[פרעות תרפ"ט]] שפגעו ביהודי חברון וארץ ישראל, ואף הציל את אחד מתלמידיו בברחו מפני הפורעים הערבים. בגמר ההתפרעויות, היה מן הראשונים שהגישו עזרה לפצועים שנותרו בעיר. הוא עבר יחד עם הישיבה ל[[ירושלים]]. היה תקיף בדעותיו, ושנא את הפשרנות נפטר בי"א ב[[חשוון]] תרצ,ו ונקבר ב[[הר הזיתים]], סמוך לקבריהם של ראשי ישיבת חברון- [[רבי משה מרדכי אפשטיין]] ורבי נתן צבי פינקל. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תורותיו ושיחותיו המוסריות קובצו לספר '''אור יהל'' (יהל- '''יה'''ודה '''ל'''ייב). </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תורותיו ושיחותיו המוסריות קובצו לספר '''אור יהל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</ins>'' (יהל- '''יה'''ודה '''ל'''ייב). </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:חסמן יהודה לייב}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:חסמן יהודה לייב}}</div></td></tr>
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%97%D7%A1%D7%9E%D7%9F&diff=45488&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: /* תולדות חייו */2011-05-16T14:02:56Z<p><span class="autocomment">תולדות חייו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:02, 16 במאי 2011</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרב יהודה לייב חסמן''' היה מגדולי ה[[משגיח]]ים בדור הקודם. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרב יהודה לייב חסמן''' היה מגדולי ה[[משגיח]]ים בדור הקודם. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת תרכ"ט באיוויה שבפלך וילנא, ליטא, לרבי רפאל חסמן. בילדותו למד בבית המדרש בעירו, יחד עם בן העיר [[רבי חיים עוזר גרודז'נסקי]]. בהמשך עבר ללמוד בישישבת כנסת ישראל ([[ישיסת סלובודקה]]), אצל [[רבי יצחק בלאזר]], ו[[רבי נתן צבי פינקל]]- הסבא מסלובודקה. בסלובודקה דבק בדרכה של [[תנועת המוסר]], ונחשב לאחד התלמידים המצוינים. בסביבות שנת תרמ"ח עבר ללמוד ב[[ישיבת קלם]] אצל [[רבי שמחה זיסל זיו]]- "הסבא מקלם". בשנת תרמ"ט נשא את בתו של ר' אברהם יבנה- מנכבדי קלם. בתקופה זו החל לעסוק במחסר קמח לצד לימודיו בישיבה. בשנת תרנ"א עבר למוד ב[[ישיבת וולוז'ין]] אצל ה[[נצי"ב]] ו[[רבי חיים סולובייצ'יק]]. בשנת תרנ"ב נסגרה ישיבת וולוז'ין, ור' יהודה לייב חזר לקלם, משם נסע ללובטש, שם התבודד ועסק בתורה. שימש כמה שנים כמנהל רוחני (משגיח) ב[[ישיבת טלז]] של [[רבי אליעזר גורדון]], יחד עם [[רבי יהודה לייב בלוך]] ו[[רבי שמעון שקופ]]. הוא עשה מאמצים גדולים על מנת לחזק ולקבוע את לימוד המוסר בישיבה, והצליח המאמציו. בשנת תרס"ה עבר לכהן כרב בכפר לודבינובה, שתושביו היהודים היו כפריים פשוטים ועמי הארצות גמרוים. ר' יהודה לייב השתדל לחדור אל לבם בשיחות המסור שהעביר להם. הוא יסד שם תלמוד תורה לילדים. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת תרכ"ט באיוויה שבפלך וילנא, ליטא, לרבי רפאל חסמן. בילדותו למד בבית המדרש בעירו, יחד עם בן העיר [[רבי חיים עוזר גרודז'נסקי]]. בהמשך עבר ללמוד בישישבת כנסת ישראל ([[ישיסת סלובודקה]]), אצל [[רבי יצחק בלאזר]], ו[[רבי נתן צבי פינקל]]- הסבא מסלובודקה. בסלובודקה דבק בדרכה של [[תנועת המוסר]], ונחשב לאחד התלמידים המצוינים. בסביבות שנת תרמ"ח עבר ללמוד ב[[ישיבת קלם]] אצל [[רבי שמחה זיסל זיו]]- "הסבא מקלם". בשנת תרמ"ט נשא את בתו של ר' אברהם יבנה- מנכבדי קלם. בתקופה זו החל לעסוק במחסר קמח לצד לימודיו בישיבה. בשנת תרנ"א עבר למוד ב[[ישיבת וולוז'ין]] אצל ה[[נצי"ב]] ו[[רבי חיים סולובייצ'יק]]. בשנת תרנ"ב נסגרה ישיבת וולוז'ין, ור' יהודה לייב חזר לקלם, משם נסע ללובטש, שם התבודד ועסק בתורה. שימש כמה שנים כמנהל רוחני (משגיח) ב[[ישיבת טלז]] של [[רבי אליעזר גורדון]], יחד עם [[רבי יהודה לייב בלוך]] ו[[רבי שמעון שקופ]]. הוא עשה מאמצים גדולים על מנת לחזק ולקבוע את לימוד המוסר בישיבה, והצליח המאמציו. בשנת תרס"ה עבר לכהן כרב בכפר לודבינובה, שתושביו היהודים היו כפריים פשוטים ועמי הארצות גמרוים. ר' יהודה לייב השתדל לחדור אל לבם בשיחות המסור שהעביר להם. הוא יסד שם תלמוד תורה לילדים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשנת תרס"ט עבר לכהן כרבה של העיר שטוצ'ין, שם ייסד את ישיבת "ענף כנסת ישראל", הנודעת יותר בשם ישיבת שטוצ'ין. ישיבה זו גדלה והתפתחה במהרות, ומנתה מעל לשלוש מאות תלמידים. בתקופת [[מלחמת העולם הראושנה]] התרוקנה הישיבה מתלמידיה, ור' יהודה לייב נאלץ לברוח לפנים רוסיה מחשש שהגרמנים, שתהקרבו לשטוצ'ין, יהרגוהו. בתחילה התיישב בקובנה, שם נפגש עם רבני ישיבת סלובודקה ועם ר' חיים מבריסק, ויחד טכסו עצה כיצד להציל את עולם הישיבות בזמן המלחמה. בהמשך התיישב בוורוניז', שם התקבצו סביבו פליטים מבני הישיבות. כשנגמרה המלחמה, היה מהראשונים שחזרו לליטא, ובשנת תרפ"א הגיע לשטוצ'ין. כשהגיע לעיר, שינתה הקהילה היהודית שם את פניה, וגורמים משכילים החלו להשתלט עליה. הוא עזב את רבנותו בשטוצ'ין, ועבר לעסקנות ב"ועד הישיבות" בוילנא, שם התקרבב לר' חיים עוזר גרוז'ינסקי, ל[[רבי ישראל מאיר הכהן מראדין]] ולרבי שמעון יהודה הכהן שקופ. בשנת תקפ"ז נענה להצעת רבני ישיבת סלובודקה, שהפכה בינתיים ל[[ישיבת חברון]], לבוא ל[[חברון]] ולכהן כמשגיח בישיבה. ניצל עם משפחתו מ[[פרעות תרפ"ט]] שפגעו ביהודי חברון וארץ ישראל, ואף הציל את אחד מתלמידיו בברחו מפני הפורעים הערבים. בגמר ההתפרעויות, היה מן הראשונים שהגישו עזרה לפצועים שנותרו בעיר. הוא עבר יחד עם הישיבה ל[[ירושלים]]. היה תקיף בדעותיו, ושנא את הפשרנות נפטר בי"א ב[[חשוון]] תרצ,ו ונקבר ב[[הר הזיתים]], סמוך לקבריהם של ראשי ישיבת חברון- [[רבי משה מרדכי אפשטיין]] ורבי נתן צבי פינקל. </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תורותיו ושיחותיו המוסריות קובצו לספר '''אור יהל'' (יהל- '''יה'''ודה '''ל'''ייב)</ins>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:חסמן יהודה לייב}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:חסמן יהודה לייב}}</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-45484:rev-45488:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%97%D7%A1%D7%9E%D7%9F&diff=45484&oldid=prevאריאל ביגל נ"י ב־11:45, 16 במאי 20112011-05-16T11:45:17Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:45, 16 במאי 2011</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרב יהודה לייב חסמן''' היה מגדולי ה[[משגיח]ים בדור הקודם. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרב יהודה לייב חסמן''' היה מגדולי ה[[משגיח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</ins>]ים בדור הקודם. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת תרכ"ט באיוויה שבפלך וילנא, ליטא, לרבי רפאל חסמן. בילדותו למד בבית המדרש בעירו, יחד עם בן העיר [[רבי חיים עוזר גרודז'נסקי]]. בהמשך עבר ללמוד בישישבת כנסת ישראל ([[ישיסת סלובודקה]]), אצל [[רבי יצחק בלאזר]], ו[[רבי נתן צבי פינקל]]- הסבא מסלובודקה. בסלובודקה דבק בדרכה של [[תנועת המוסר]], ונחשב לאחד התלמידים המצוינים. בסביבות שנת תרמ"ח עבר ללמוד ב[[ישיבת קלם]] אצל [[רבי שמחה זיסל זיו]]- "הסבא מקלם". בשנת תרמ"ט נשא את בתו של ר' אברהם יבנה- מנכבדי קלם. בתקופה זו החל לעסוק במחסר קמח לצד לימודיו בישיבה. בשנת תרנ"א עבר למוד ב[[ישיבת וולוז'ין]] אצל ה[[נצי"ב]] ו[[רבי חיים סולובייצ'יק]]. בשנת תרנ"ב נסגרה ישיבת וולוז'ין, ור' יהודה לייב חזר לקלם, משם נסע ללובטש, שם התבודד ועסק בתורה. שימש כמה שנים כמנהל רוחני (משגיח) ב[[ישיבת טלז]] של [[רבי אליעזר גורדון]], יחד עם [[רבי יהודה לייב בלוך]] ו[[רבי שמעון שקופ]]. הוא עשה מאמצים גדולים על מנת לחזק ולקבוע את לימוד המוסר בישיבה, והצליח המאמציו. בשנת תרס"ה עבר לכהן כרב בכפר לודבינובה, שתושביו היהודים היו כפריים פשוטים ועמי הארצות גמרוים. ר' יהודה לייב השתדל לחדור אל לבם בשיחות המסור שהעביר להם. הוא יסד שם תלמוד תורה לילדים. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת תרכ"ט באיוויה שבפלך וילנא, ליטא, לרבי רפאל חסמן. בילדותו למד בבית המדרש בעירו, יחד עם בן העיר [[רבי חיים עוזר גרודז'נסקי]]. בהמשך עבר ללמוד בישישבת כנסת ישראל ([[ישיסת סלובודקה]]), אצל [[רבי יצחק בלאזר]], ו[[רבי נתן צבי פינקל]]- הסבא מסלובודקה. בסלובודקה דבק בדרכה של [[תנועת המוסר]], ונחשב לאחד התלמידים המצוינים. בסביבות שנת תרמ"ח עבר ללמוד ב[[ישיבת קלם]] אצל [[רבי שמחה זיסל זיו]]- "הסבא מקלם". בשנת תרמ"ט נשא את בתו של ר' אברהם יבנה- מנכבדי קלם. בתקופה זו החל לעסוק במחסר קמח לצד לימודיו בישיבה. בשנת תרנ"א עבר למוד ב[[ישיבת וולוז'ין]] אצל ה[[נצי"ב]] ו[[רבי חיים סולובייצ'יק]]. בשנת תרנ"ב נסגרה ישיבת וולוז'ין, ור' יהודה לייב חזר לקלם, משם נסע ללובטש, שם התבודד ועסק בתורה. שימש כמה שנים כמנהל רוחני (משגיח) ב[[ישיבת טלז]] של [[רבי אליעזר גורדון]], יחד עם [[רבי יהודה לייב בלוך]] ו[[רבי שמעון שקופ]]. הוא עשה מאמצים גדולים על מנת לחזק ולקבוע את לימוד המוסר בישיבה, והצליח המאמציו. בשנת תרס"ה עבר לכהן כרב בכפר לודבינובה, שתושביו היהודים היו כפריים פשוטים ועמי הארצות גמרוים. ר' יהודה לייב השתדל לחדור אל לבם בשיחות המסור שהעביר להם. הוא יסד שם תלמוד תורה לילדים. </div></td></tr>
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%97%D7%A1%D7%9E%D7%9F&diff=45483&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: דף חדש: '''הרב יהודה לייב חסמן''' היה מגדולי ה[[משגיח]ים בדור הקודם. ==תולדות חייו== נולד בשנת תרכ"ט באיוויה שבפלך ...2011-05-16T11:45:06Z<p>דף חדש: '''הרב יהודה לייב חסמן''' היה מגדולי ה[[משגיח]ים בדור הקודם. ==תולדות חייו== נולד בשנת תרכ"ט באיוויה שבפלך ...</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''הרב יהודה לייב חסמן''' היה מגדולי ה[[משגיח]ים בדור הקודם. <br />
==תולדות חייו==<br />
נולד בשנת תרכ"ט באיוויה שבפלך וילנא, ליטא, לרבי רפאל חסמן. בילדותו למד בבית המדרש בעירו, יחד עם בן העיר [[רבי חיים עוזר גרודז'נסקי]]. בהמשך עבר ללמוד בישישבת כנסת ישראל ([[ישיסת סלובודקה]]), אצל [[רבי יצחק בלאזר]], ו[[רבי נתן צבי פינקל]]- הסבא מסלובודקה. בסלובודקה דבק בדרכה של [[תנועת המוסר]], ונחשב לאחד התלמידים המצוינים. בסביבות שנת תרמ"ח עבר ללמוד ב[[ישיבת קלם]] אצל [[רבי שמחה זיסל זיו]]- "הסבא מקלם". בשנת תרמ"ט נשא את בתו של ר' אברהם יבנה- מנכבדי קלם. בתקופה זו החל לעסוק במחסר קמח לצד לימודיו בישיבה. בשנת תרנ"א עבר למוד ב[[ישיבת וולוז'ין]] אצל ה[[נצי"ב]] ו[[רבי חיים סולובייצ'יק]]. בשנת תרנ"ב נסגרה ישיבת וולוז'ין, ור' יהודה לייב חזר לקלם, משם נסע ללובטש, שם התבודד ועסק בתורה. שימש כמה שנים כמנהל רוחני (משגיח) ב[[ישיבת טלז]] של [[רבי אליעזר גורדון]], יחד עם [[רבי יהודה לייב בלוך]] ו[[רבי שמעון שקופ]]. הוא עשה מאמצים גדולים על מנת לחזק ולקבוע את לימוד המוסר בישיבה, והצליח המאמציו. בשנת תרס"ה עבר לכהן כרב בכפר לודבינובה, שתושביו היהודים היו כפריים פשוטים ועמי הארצות גמרוים. ר' יהודה לייב השתדל לחדור אל לבם בשיחות המסור שהעביר להם. הוא יסד שם תלמוד תורה לילדים. <br />
<br />
{{מיון רגיל:חסמן יהודה לייב}}<br />
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]<br />
[[קטגוריה:משגיחים ובעלי המוסר]]</div>אריאל ביגל נ"י