הרב אליעזר יהודה וולדינברג - היסטוריית גרסאות

213.151.57.232: /* לקריאה נוספת */

2019-11-22T11:05:21Z

לקריאה נוספת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:05, 22 בנובמבר 2019
שורה 105:		שורה 105:
	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==

	*הרב יואל קטן, '''[~~http~~://~~www~~.~~tzohar.org~~.il/~~upload_doc~~/~~714637~~.~~PDF~~ אחרי מיטתו של הרב אליעזר יהודה וולדינברג זצ"ל]''' מתוך "צהר -בטאון תורני בהוצאת ארגון רבני צוהר" גליון כט, אייר תשס"ז		*הרב יואל קטן, '''[https://asif.co.il/download/kitvey-et/zor/zhr%2029/zhr%2029%201.pdf אחרי מיטתו של הרב אליעזר יהודה וולדינברג זצ"ל]''' מתוך "צהר -בטאון תורני בהוצאת ארגון רבני צוהר" גליון כט, אייר תשס"ז
	*[[הרב אליעזר מלמד]], '''רביבים גדולי ישראל ודמויות מופת''' הר ברכה תש"ע		*[[הרב אליעזר מלמד]], '''רביבים גדולי ישראל ודמויות מופת''' הר ברכה תש"ע

2001:470:6B12:B9:222:1:0:79: /* ספריו */

2014-12-08T19:23:34Z

ספריו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:23, 8 בדצמבר 2014
שורה 20:		שורה 20:
	* '''רמת רחל'''<ref>מהדורה ראשונה: ירושלים תשי"ז. בשנת תשמ"ה יצא לאור שנית במהדורת צילום.</ref> - "כולל ברורי דינים וחקרי הלכות בענייני [[רופא]]ים ורפואות, [[ביקור חולים]], [[גוסס]], [[קריעה]], [[אונן]], [[הלוית המת]] ו[[הספד]]" (ציטוט מדף השער), כשהם מסודרים לפי סדר ה[[שולחן ערוך]] [[יורה דעה]] הלכות [[אבלות]].		* '''רמת רחל'''<ref>מהדורה ראשונה: ירושלים תשי"ז. בשנת תשמ"ה יצא לאור שנית במהדורת צילום.</ref> - "כולל ברורי דינים וחקרי הלכות בענייני [[רופא]]ים ורפואות, [[ביקור חולים]], [[גוסס]], [[קריעה]], [[אונן]], [[הלוית המת]] ו[[הספד]]" (ציטוט מדף השער), כשהם מסודרים לפי סדר ה[[שולחן ערוך]] [[יורה דעה]] הלכות [[אבלות]].
	* '''הלכות רופאים ורפואה'''- פסקיו בענייני רפואה והלכה, בעריכת הרב פרופ' אברםה שטינברג.		* '''הלכות רופאים ורפואה'''- פסקיו בענייני רפואה והלכה, בעריכת הרב פרופ' אברםה שטינברג.
			* '''אבן יעקב'''- על הלכות אבלות

	==ידידיו ומכותביו==		==ידידיו ומכותביו==

אריאל ביגל נ"י: /* תולדות חייו */

2013-10-07T12:58:16Z

תולדות חייו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:58, 7 באוקטובר 2013
שורה 5:		שורה 5:
	נולד בשנת תרע"ו ב[[ירושלים]], לאביו הרב יעקב גדליה ולדנברג. בבחרותו למד ב[[ישיבת עץ חיים]] ולאחר מכן ב[[ישיבת חברון]] בירושלים. בתקופה זו, הוציא לאור את ספרו הראשון: "דבר אליעזר", בטרם מלאו לו 19 שנה, ובו מערכות בכמה סוגיות יסודיות ומפורסמות, כגון: "[[אתי דיבור ומבטל דיבור]]" {{מקור\|סי' ג\|כן}}, "[[קים ליה בדרבה מיניה]]" {{מקור\|סי' כו\|כן}}, "[[מילי לא ממסרן לשליח]]" {{מקור\|סימן ב\|כן}}, "[[שומר שמסר לשומר]]" {{מקור\|סי' כג\|כן}} ועוד. ספרו זה זכה להערכה רבה מאד בקרב תלמידי החכמים בירושלים.		נולד בשנת תרע"ו ב[[ירושלים]], לאביו הרב יעקב גדליה ולדנברג. בבחרותו למד ב[[ישיבת עץ חיים]] ולאחר מכן ב[[ישיבת חברון]] בירושלים. בתקופה זו, הוציא לאור את ספרו הראשון: "דבר אליעזר", בטרם מלאו לו 19 שנה, ובו מערכות בכמה סוגיות יסודיות ומפורסמות, כגון: "[[אתי דיבור ומבטל דיבור]]" {{מקור\|סי' ג\|כן}}, "[[קים ליה בדרבה מיניה]]" {{מקור\|סי' כו\|כן}}, "[[מילי לא ממסרן לשליח]]" {{מקור\|סימן ב\|כן}}, "[[שומר שמסר לשומר]]" {{מקור\|סי' כג\|כן}} ועוד. ספרו זה זכה להערכה רבה מאד בקרב תלמידי החכמים בירושלים.

	במהלך השנים שימש במשרות תורניות שונות, ובכללן: ראש [[ישיבת שערי ציון]] בירושלים, [[אב בית דין\|אב בית הדין]] בירושלים, רב בית החולים 'שערי צדק' בירושלים ועוד, כשהמפורסמת מכולן היא עבודתו כדיין בבית הדין הגדול לערעורים של [[הרבנות הראשית לישראל]].		במהלך השנים שימש במשרות תורניות שונות, ובכללן: ראש [[ישיבת שערי ציון]] בירושלים (מיסודו של [[הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל]] שאליו היה הרב ולדנברג מקורב ביותר) [[אב בית דין\|אב בית הדין]] בירושלים, רב בית החולים 'שערי צדק' בירושלים ועוד, כשהמפורסמת מכולן היא עבודתו כדיין בבית הדין הגדול לערעורים של [[הרבנות הראשית לישראל]].

	נפטר ב[[חשוון]] תשס"ז.		נפטר ב[[חשוון]] תשס"ז.

			==תלמידיו==
			* [[הרב רחמים לוי]]- רב שכונת נחלאות בירושלים

	== ספריו ==		== ספריו ==

אריאל ביגל נ"י: /* ספריו */

2013-05-30T10:25:30Z

ספריו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:25, 30 במאי 2013
שורה 16:		שורה 16:
	* '''שביתת הים''' - "ברורים מקיפים וחקרי הלכות בפרטי דיני הפלגת והנהגת אניה בלב ים והכניסה והיציאה ממנה אל היבשה ביום [[שבת]] קודש"<ref>ציטוט מדף השער של שביתת הים, "בסיוע [[מוסד הרב קוק]] שעל יד [[המזרחי]] העולמי".</ref>.		* '''שביתת הים''' - "ברורים מקיפים וחקרי הלכות בפרטי דיני הפלגת והנהגת אניה בלב ים והכניסה והיציאה ממנה אל היבשה ביום [[שבת]] קודש"<ref>ציטוט מדף השער של שביתת הים, "בסיוע [[מוסד הרב קוק]] שעל יד [[המזרחי]] העולמי".</ref>.
	* '''רמת רחל'''<ref>מהדורה ראשונה: ירושלים תשי"ז. בשנת תשמ"ה יצא לאור שנית במהדורת צילום.</ref> - "כולל ברורי דינים וחקרי הלכות בענייני [[רופא]]ים ורפואות, [[ביקור חולים]], [[גוסס]], [[קריעה]], [[אונן]], [[הלוית המת]] ו[[הספד]]" (ציטוט מדף השער), כשהם מסודרים לפי סדר ה[[שולחן ערוך]] [[יורה דעה]] הלכות [[אבלות]].		* '''רמת רחל'''<ref>מהדורה ראשונה: ירושלים תשי"ז. בשנת תשמ"ה יצא לאור שנית במהדורת צילום.</ref> - "כולל ברורי דינים וחקרי הלכות בענייני [[רופא]]ים ורפואות, [[ביקור חולים]], [[גוסס]], [[קריעה]], [[אונן]], [[הלוית המת]] ו[[הספד]]" (ציטוט מדף השער), כשהם מסודרים לפי סדר ה[[שולחן ערוך]] [[יורה דעה]] הלכות [[אבלות]].
	* '''הלכות ~~רפואים~~ ורפואה'''- פסקיו בענייני רפואה והלכה, בעריכת הרב פרופ' אברםה שטינברג.		* '''הלכות רופאים ורפואה'''- פסקיו בענייני רפואה והלכה, בעריכת הרב פרופ' אברםה שטינברג.

	==ידידיו ומכותביו==		==ידידיו ומכותביו==

אריאל ביגל נ"י: /* ספריו */

2013-05-30T10:25:11Z

ספריו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:25, 30 במאי 2013
שורה 11:		שורה 11:
	== ספריו ==		== ספריו ==

	*שו"ת ~~ציץ אליעזר- ראה ערך מורחב~~ [[ציץ אליעזר]].		*שו"ת '''[[ציץ אליעזר]]'''
	* '''דבר אליעזר'''<ref>ירושלים תרצ"ה. לאחר למעלה מחמישים שנה, יצאה מהדורת צילום של הספר (ירושלים תש"נ). במהדורה השניה הוחלף השער, וכן ההסכמות ומכתבי הברכה הומרו בתוכן מפורט של סימני הספר.</ref> - כ"ו סימנים של ביאורים בסוגיות יסודיות ב[[ש"ס]] ומפרשיו ובדברי ה[[משנה תורה\|רמב"ם]] ומפרשיו, שנדפסו בעודו תלמיד בישיבת חברון בירושלים (בהיותו כבן 19).		* '''דבר אליעזר'''<ref>ירושלים תרצ"ה. לאחר למעלה מחמישים שנה, יצאה מהדורת צילום של הספר (ירושלים תש"נ). במהדורה השניה הוחלף השער, וכן ההסכמות ומכתבי הברכה הומרו בתוכן מפורט של סימני הספר.</ref> - כ"ו סימנים של ביאורים בסוגיות יסודיות ב[[ש"ס]] ומפרשיו ובדברי ה[[משנה תורה\|רמב"ם]] ומפרשיו, שנדפסו בעודו תלמיד בישיבת חברון בירושלים (בהיותו כבן 19).
	* '''הלכות מדינה''' - שלושה כרכים, הכוללים "מחקרי [[הלכה\|הלכות]] ובירורי דינים בדרכי הנהגת השלטון המדיני, גדרי וסדרי בחירה, תקנות והסכמות ציבור, [[גירות]] וענינים שונים"<ref>ציטוט מדף השער של הלכות מדינה - חלק השלישי, ירושלים תשט"ו, בסיוע מוסד הרב קוק. נדפס במהד' צילום ביום השלושים לפטירתו.</ref>.		* '''הלכות מדינה''' - שלושה כרכים, הכוללים "מחקרי [[הלכה\|הלכות]] ובירורי דינים בדרכי הנהגת השלטון המדיני, גדרי וסדרי בחירה, תקנות והסכמות ציבור, [[גירות]] וענינים שונים"<ref>ציטוט מדף השער של הלכות מדינה - חלק השלישי, ירושלים תשט"ו, בסיוע מוסד הרב קוק. נדפס במהד' צילום ביום השלושים לפטירתו.</ref>.
	* '''שביתת הים''' - "ברורים מקיפים וחקרי הלכות בפרטי דיני הפלגת והנהגת אניה בלב ים והכניסה והיציאה ממנה אל היבשה ביום [[שבת]] קודש"<ref>ציטוט מדף השער של שביתת הים, "בסיוע [[מוסד הרב קוק]] שעל יד [[המזרחי]] העולמי".</ref>.		* '''שביתת הים''' - "ברורים מקיפים וחקרי הלכות בפרטי דיני הפלגת והנהגת אניה בלב ים והכניסה והיציאה ממנה אל היבשה ביום [[שבת]] קודש"<ref>ציטוט מדף השער של שביתת הים, "בסיוע [[מוסד הרב קוק]] שעל יד [[המזרחי]] העולמי".</ref>.
	* '''רמת רחל'''<ref>מהדורה ראשונה: ירושלים תשי"ז. בשנת תשמ"ה יצא לאור שנית במהדורת צילום.</ref> - "כולל ברורי דינים וחקרי הלכות בענייני [[רופא]]ים ורפואות, [[ביקור חולים]], [[גוסס]], [[קריעה]], [[אונן]], [[הלוית המת]] ו[[הספד]]" (ציטוט מדף השער), כשהם מסודרים לפי סדר ה[[שולחן ערוך]] [[יורה דעה]] הלכות [[אבלות]].		* '''רמת רחל'''<ref>מהדורה ראשונה: ירושלים תשי"ז. בשנת תשמ"ה יצא לאור שנית במהדורת צילום.</ref> - "כולל ברורי דינים וחקרי הלכות בענייני [[רופא]]ים ורפואות, [[ביקור חולים]], [[גוסס]], [[קריעה]], [[אונן]], [[הלוית המת]] ו[[הספד]]" (ציטוט מדף השער), כשהם מסודרים לפי סדר ה[[שולחן ערוך]] [[יורה דעה]] הלכות [[אבלות]].
			* '''הלכות רפואים ורפואה'''- פסקיו בענייני רפואה והלכה, בעריכת הרב פרופ' אברםה שטינברג.

	==ידידיו ומכותביו==		==ידידיו ומכותביו==

למאי נ"מ?: /* תולדות חייו */ תוספת קלה

2013-03-23T23:59:50Z

תולדות חייו: תוספת קלה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:59, 23 במרץ 2013
שורה 5:		שורה 5:
	נולד בשנת תרע"ו ב[[ירושלים]], לאביו הרב יעקב גדליה ולדנברג. בבחרותו למד ב[[ישיבת עץ חיים]] ולאחר מכן ב[[ישיבת חברון]] בירושלים. בתקופה זו, הוציא לאור את ספרו הראשון: "דבר אליעזר", בטרם מלאו לו 19 שנה, ובו מערכות בכמה סוגיות יסודיות ומפורסמות, כגון: "[[אתי דיבור ומבטל דיבור]]" {{מקור\|סי' ג\|כן}}, "[[קים ליה בדרבה מיניה]]" {{מקור\|סי' כו\|כן}}, "[[מילי לא ממסרן לשליח]]" {{מקור\|סימן ב\|כן}}, "[[שומר שמסר לשומר]]" {{מקור\|סי' כג\|כן}} ועוד. ספרו זה זכה להערכה רבה מאד בקרב תלמידי החכמים בירושלים.		נולד בשנת תרע"ו ב[[ירושלים]], לאביו הרב יעקב גדליה ולדנברג. בבחרותו למד ב[[ישיבת עץ חיים]] ולאחר מכן ב[[ישיבת חברון]] בירושלים. בתקופה זו, הוציא לאור את ספרו הראשון: "דבר אליעזר", בטרם מלאו לו 19 שנה, ובו מערכות בכמה סוגיות יסודיות ומפורסמות, כגון: "[[אתי דיבור ומבטל דיבור]]" {{מקור\|סי' ג\|כן}}, "[[קים ליה בדרבה מיניה]]" {{מקור\|סי' כו\|כן}}, "[[מילי לא ממסרן לשליח]]" {{מקור\|סימן ב\|כן}}, "[[שומר שמסר לשומר]]" {{מקור\|סי' כג\|כן}} ועוד. ספרו זה זכה להערכה רבה מאד בקרב תלמידי החכמים בירושלים.

	במהלך השנים שימש במשרות תורניות שונות, ובכללן: ראש [[ישיבת שערי ציון]] בירושלים, [[אב בית דין\|אב בית הדין]] בירושלים ועוד, כשהמפורסמת מכולן היא עבודתו כדיין בבית הדין הגדול לערעורים של [[הרבנות הראשית לישראל]].		במהלך השנים שימש במשרות תורניות שונות, ובכללן: ראש [[ישיבת שערי ציון]] בירושלים, [[אב בית דין\|אב בית הדין]] בירושלים, רב בית החולים 'שערי צדק' בירושלים ועוד, כשהמפורסמת מכולן היא עבודתו כדיין בבית הדין הגדול לערעורים של [[הרבנות הראשית לישראל]].

	נפטר ב[[חשוון]] תשס"ז.		נפטר ב[[חשוון]] תשס"ז.

למאי נ"מ?: טכני

2013-03-21T04:17:51Z

טכני

הצגת שינויים

למאי נ"מ?: /* מאבקים ציבוריים */ טכני

2013-03-21T04:12:34Z

מאבקים ציבוריים: טכני

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:12, 21 במרץ 2013
שורה 77:		שורה 77:
	::"מצב מיוחד לנו במלחמת-מגן ומלחמת-תנופה עם הרפורמים ביתר שאת מעם סתם פוקרים בישראל. והסבה היא, בגלל התאגדותם בקשר של [[רשע]]ים שאינו מן המנין, תחת שם אשר הוא כשלעצמו מעיד וממצה את תוכן שאיפותיהם, לבתר את התורה לבתרים ככל העולה על רוחם, מתוך כחד וכחש לתורת-סיני ולרוקן את היהדות מתוכנה ולהעמידה בסופו של דבר ככלי שאין בו חפץ, והכל תחת מסוה של דת ובגושפנקא של רבנות, בסירוס וסילוף דת-משה וקבירת שם בעליה האמיתיים של הרבנות.		::"מצב מיוחד לנו במלחמת-מגן ומלחמת-תנופה עם הרפורמים ביתר שאת מעם סתם פוקרים בישראל. והסבה היא, בגלל התאגדותם בקשר של [[רשע]]ים שאינו מן המנין, תחת שם אשר הוא כשלעצמו מעיד וממצה את תוכן שאיפותיהם, לבתר את התורה לבתרים ככל העולה על רוחם, מתוך כחד וכחש לתורת-סיני ולרוקן את היהדות מתוכנה ולהעמידה בסופו של דבר ככלי שאין בו חפץ, והכל תחת מסוה של דת ובגושפנקא של רבנות, בסירוס וסילוף דת-משה וקבירת שם בעליה האמיתיים של הרבנות.
	::הפוקרים יכולים לכל היותר להפר-תורה, וכידוע הפרת התורה מצד אחד מעוררת התגברות והתחזקות התורה ב[[מסירות נפש]] מצד השני, אבל תנועה זאת בשמה המיוחד לה הפוסעים על ראשי עם קדש ועושים מעשה [[זמרי]]<ref>{{מקור\|עפ"י סוטה כב:}} וראה שו"ת מהרי"א אסאד חאו"ח סי' ו {{מקור\|- המחבר}}.</ref>, מגמת פניהם להביא בסופו של דבר ח"ו לידי שכחת התורה עד כדי להרגיל את ההמונים לומר כי זוהי התורה וזוהי היהדות האמיתית, ולזה, לשכחת התורה, כמעט שאין תרופה וכל באיה לא ישובון<ref>{{מקור\|עפ"י משלי ב, יט.}}</ref>...		::הפוקרים יכולים לכל היותר להפר-תורה, וכידוע הפרת התורה מצד אחד מעוררת התגברות והתחזקות התורה ב[[מסירות נפש]] מצד השני, אבל תנועה זאת בשמה המיוחד לה הפוסעים על ראשי עם קדש ועושים מעשה [[זמרי]]<ref>{{מקור\|עפ"י סוטה כב:}} וראה שו"ת מהרי"א אסאד חאו"ח סי' ו {{מקור\|- המחבר}}.</ref>, מגמת פניהם להביא בסופו של דבר ח"ו לידי שכחת התורה עד כדי להרגיל את ההמונים לומר כי זוהי התורה וזוהי היהדות האמיתית, ולזה, לשכחת התורה, כמעט שאין תרופה וכל באיה לא ישובון<ref>{{מקור\|עפ"י משלי ב, יט.}}</ref>...
	::לכן על זאת רגזה הארץ: בקום רשעים עלי ארץ ולא לאמונה גברו בארץ<ref>{{מקור\|עפ"י ירמיהו ט, ב.}}</ref>, תחת הדר ה[[יראה]] ו[[טהרה]] תוכם און ו[[טומאה]], מראים תומה ותוכם טומאה, קמו [[אפיקורס]]ים-רבנים רעים והתחברו ודברו בתורה דופי תחת יופי, שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ<ref>{{מקור\|תהלים עג, ט.}}</ref>, נצר מטעי<ref>{{עפ"י ישעיהו ס, כא.}}</ref> מעשי ד' מצות חמורות יקצצו, [[חגים]] ינקפו שבתות יקטופו, עבודת ד' [[תפילה\|תפלות]] ובקשות אשר נתיסדו ב[[רוח הקודש]] מפי [[אנשי כנסת הגדולה]] במערצה יסעפו<ref>{{מקור\|עפ"י ישעיהו י, לג.}}</ref> וכל אשר יעלה על רוחם המגואל יפסלו.		::לכן על זאת רגזה הארץ: בקום רשעים עלי ארץ ולא לאמונה גברו בארץ<ref>{{מקור\|עפ"י ירמיהו ט, ב.}}</ref>, תחת הדר ה[[יראה]] ו[[טהרה]] תוכם און ו[[טומאה]], מראים תומה ותוכם טומאה, קמו [[אפיקורס]]ים-רבנים רעים והתחברו ודברו בתורה דופי תחת יופי, שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ<ref>{{מקור\|תהלים עג, ט.}}</ref>, נצר מטעי<ref>עפ"י {{מקור\|ישעיהו ס, כא}}.</ref> מעשי ד' מצות חמורות יקצצו, [[חגים]] ינקפו שבתות יקטופו, עבודת ד' [[תפילה\|תפלות]] ובקשות אשר נתיסדו ב[[רוח הקודש]] מפי [[אנשי כנסת הגדולה]] במערצה יסעפו<ref>{{מקור\|עפ"י ישעיהו י, לג.}}</ref> וכל אשר יעלה על רוחם המגואל יפסלו.
	::וגם אם לפנים יחזיקו ויקיימו כמה ממצות התורה, הרי זה לשם תכסיס בלבד למען לשבות לבות ההמונים הפשוטים שיאבו להתקרב להם..."		::וגם אם לפנים יחזיקו ויקיימו כמה ממצות התורה, הרי זה לשם תכסיס בלבד למען לשבות לבות ההמונים הפשוטים שיאבו להתקרב להם..."
	* '''ה[[קראים]]''' - הרב נילחם בכל תוקף, שלא להתיר שום קשר של נישואין בין יהודי לבין קראי, כפסק ה[[רמ"א]] {{מקור\|אבן העזר, ד, לז\|כן}}. הרב אף קיבל גיבוי למאבקו מ[[הרב צבי פסח פרנק]] זצ"ל ומ[[הרב יהודה ליב מימון\|הרב י. ל. מימון] זצ"ל<ref>ראה ציץ אליעזר ח"ה סי' טז, חי"ב סי' סו, ח"ד סי' ט סק"ד, ח"ט סי' מא ס"ק יא, ועוד.</ref>.		* '''ה[[קראים]]''' - הרב נילחם בכל תוקף, שלא להתיר שום קשר של נישואין בין יהודי לבין קראי, כפסק ה[[רמ"א]] {{מקור\|אבן העזר, ד, לז\|כן}}. הרב אף קיבל גיבוי למאבקו מ[[הרב צבי פסח פרנק]] זצ"ל ומ[[הרב יהודה ליב מימון\|הרב י. ל. מימון] זצ"ל<ref>ראה ציץ אליעזר ח"ה סי' טז, חי"ב סי' סו, ח"ד סי' ט סק"ד, ח"ט סי' מא ס"ק יא, ועוד.</ref>.

למאי נ"מ?: /* דברים לזכרו */ לינק לפורום אוצר החכמה

2013-03-21T04:09:26Z

דברים לזכרו: לינק לפורום אוצר החכמה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:09, 21 במרץ 2013
שורה 118:		שורה 118:
	* [http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=52293&Word=&gilayon=2935&mador יציאת צדיק עושה רושם]		* [http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=52293&Word=&gilayon=2935&mador יציאת צדיק עושה רושם]
	* [[הרב יהודה זולדן]], [http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&action=edit&section=12 מאמר] בעניין [[מדינת ישראל\|מדינה]], [[ארץ ישראל\|ארץ]] ו[[מצוות התלויות בארץ\|מצוות התלויות בה]] במשנת הציץ אליעזר		* [[הרב יהודה זולדן]], [http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&action=edit&section=12 מאמר] בעניין [[מדינת ישראל\|מדינה]], [[ארץ ישראל\|ארץ]] ו[[מצוות התלויות בארץ\|מצוות התלויות בה]] במשנת הציץ אליעזר
			* [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=19&t=12997 הגאון הצנוע הציץ אליעזר] - פורום אוצר החכמה

	{{הערות שוליים\|טורים=כן}}		{{הערות שוליים\|טורים=כן}}

למאי נ"מ?: טכני (ותיקון קל: בדורנו, ולא בדור הקודם)

2013-03-21T04:08:13Z

טכני (ותיקון קל: בדורנו, ולא בדור הקודם)

הצגת שינויים