הרב אברהם חיים שאג צוובנר - היסטוריית גרסאות

מזרחי ורדיגר: /* ביוגרפיה */

2025-03-24T10:52:29Z

ביוגרפיה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:52, 24 במרץ 2025
שורה 4:		שורה 4:

	==ביוגרפיה==		==ביוגרפיה==
	נולד בן בכור לפרל{{הערה\|כפי שכתב בנו בהקדמת ספר אהל אברהם עמוד 6, ושם הוא מכנה אותה 'צנועה וחסודה מרגלית טובה'}} ולרבי יהודה ליב{{הערה\|נפטר י"ט שבט ה'תקס"ה (אהל אברהם עמוד סד)}} שאג צוובנר בפריישטאט שבאוסטריה בד' באייר שנת תקס"א (1801) לאחר שנים רבות שלא נפקדו בזרע של קיימא{{הערה\| אהל אברהם על חולין בהקדמה עמוד ג}}, על פי עצת צדיק נסתר שבירכם שיהיה בנם צדיק כמותו ובקשם שיקראוהו אברהם על שם ~~היהודי~~ הראשון אברהם אבינו {{הערה\| ספר אהל אברהם על חולין בהקדמת ר' אליעזר וואלדמאן עמוד ג}}. בגיל שלוש התייתם מאביו, ואמו מסרה אותו לידי רבה של רגינדורף, רבי יצחק פרנקל, כדי שיחנכו. פרנקל הכיר מיד בכשרונותיו המיוחדים של הילד, וראה כי לגדולות נוצר. בהיותו בן עשר כבר נתפרסם כעילוי, וידע חלק גדול מה[[תלמוד\|ש"ס]]. טרם הגיעו לגיל מצוות העבירו רבה של רגינדורף לישיבתו של ה[[חת"ם סופר]] בפרשבורג. עד מהרה נהיה לאחד מבחירי תלמידיו, ולא ארכו הימים, ו[[סמיכה\|הוסמך לרבנות]]. רבו הפליג בשבחו כ"גאון וצדיק" ממדרגה ראשונה, והיה רגיל להשתעשע אתו בתורה, והתחשב מאד בדעתו, כל אימת שהיה מביעה לפניו.		נולד בן בכור לפרל{{הערה\|כפי שכתב בנו בהקדמת ספר אהל אברהם עמוד 6, ושם הוא מכנה אותה 'צנועה וחסודה מרגלית טובה'}} ולרבי יהודה ליב{{הערה\|נפטר י"ט שבט ה'תקס"ה (אהל אברהם עמוד סד)}} שאג צוובנר בפריישטאט שבאוסטריה בד' באייר שנת תקס"א (1801) לאחר שנים רבות שלא נפקדו בזרע של קיימא{{הערה\| אהל אברהם על חולין בהקדמה עמוד ג}}, על פי עצת צדיק נסתר שבירכם שיהיה בנם צדיק כמותו ובקשם שיקראוהו אברהם על שם אברהם העברי הראשון אברהם אבינו {{הערה\| ספר אהל אברהם על חולין בהקדמת ר' אליעזר וואלדמאן עמוד ג}}. בגיל שלוש התייתם מאביו, ואמו מסרה אותו לידי רבה של רגינדורף, רבי יצחק פרנקל, כדי שיחנכו. פרנקל הכיר מיד בכשרונותיו המיוחדים של הילד, וראה כי לגדולות נוצר. בהיותו בן עשר כבר נתפרסם כעילוי, וידע חלק גדול מה[[תלמוד\|ש"ס]]. טרם הגיעו לגיל מצוות העבירו רבה של רגינדורף לישיבתו של ה[[חת"ם סופר]] בפרשבורג. עד מהרה נהיה לאחד מבחירי תלמידיו, ולא ארכו הימים, ו[[סמיכה\|הוסמך לרבנות]]. רבו הפליג בשבחו כ"גאון וצדיק" ממדרגה ראשונה, והיה רגיל להשתעשע אתו בתורה, והתחשב מאד בדעתו, כל אימת שהיה מביעה לפניו.

	את שם המשפחה "שאג" נתן [[הרב יחזקאל לנדא]], הנודע ביהודה, שבכתב הסמיכה שהעניק לאביו שנמנה עם תלמידיו, הוסיף את הפסוק: "אריה שאג מי לא יירא אדוני אלהים דיבר מי לא ינבא"{{הערה\|עמוס ג ח}} ומאז כונה שם משפחתו של אביו שאג.		את שם המשפחה "שאג" נתן [[הרב יחזקאל לנדא]], הנודע ביהודה, שבכתב הסמיכה שהעניק לאביו שנמנה עם תלמידיו, הוסיף את הפסוק: "אריה שאג מי לא יירא אדוני אלהים דיבר מי לא ינבא"{{הערה\|עמוס ג ח}} ומאז כונה שם משפחתו של אביו שאג.

10.2.131.62: /* ביוגרפיה */

2023-12-26T22:24:25Z

ביוגרפיה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:24, 26 בדצמבר 2023
שורה 4:		שורה 4:

	==ביוגרפיה==		==ביוגרפיה==
	נולד בן בכור ~~למרגלית פרל~~{{הערה\|~~כן שמה~~ כפי שכתב בנו בהקדמת ספר אהל אברהם עמוד 6}} ולרבי יהודה ליב{{הערה\|נפטר י"ט שבט ה'תקס"ה (אהל אברהם עמוד סד)}} שאג צוובנר בפריישטאט שבאוסטריה בד' באייר שנת תקס"א (1801) לאחר שנים רבות שלא נפקדו בזרע של קיימא{{הערה\| אהל אברהם על חולין בהקדמה עמוד ג}}, על פי עצת צדיק נסתר שבירכם שיהיה בנם צדיק כמותו ובקשם שיקראוהו אברהם על שם היהודי הראשון אברהם אבינו {{הערה\| ספר אהל אברהם על חולין בהקדמת ר' אליעזר וואלדמאן עמוד ג}}. בגיל שלוש התייתם מאביו, ואמו מסרה אותו לידי רבה של רגינדורף, רבי יצחק פרנקל, כדי שיחנכו. פרנקל הכיר מיד בכשרונותיו המיוחדים של הילד, וראה כי לגדולות נוצר. בהיותו בן עשר כבר נתפרסם כעילוי, וידע חלק גדול מה[[תלמוד\|ש"ס]]. טרם הגיעו לגיל מצוות העבירו רבה של רגינדורף לישיבתו של ה[[חת"ם סופר]] בפרשבורג. עד מהרה נהיה לאחד מבחירי תלמידיו, ולא ארכו הימים, ו[[סמיכה\|הוסמך לרבנות]]. רבו הפליג בשבחו כ"גאון וצדיק" ממדרגה ראשונה, והיה רגיל להשתעשע אתו בתורה, והתחשב מאד בדעתו, כל אימת שהיה מביעה לפניו.		נולד בן בכור לפרל{{הערה\|כפי שכתב בנו בהקדמת ספר אהל אברהם עמוד 6, ושם הוא מכנה אותה 'צנועה וחסודה מרגלית טובה'}} ולרבי יהודה ליב{{הערה\|נפטר י"ט שבט ה'תקס"ה (אהל אברהם עמוד סד)}} שאג צוובנר בפריישטאט שבאוסטריה בד' באייר שנת תקס"א (1801) לאחר שנים רבות שלא נפקדו בזרע של קיימא{{הערה\| אהל אברהם על חולין בהקדמה עמוד ג}}, על פי עצת צדיק נסתר שבירכם שיהיה בנם צדיק כמותו ובקשם שיקראוהו אברהם על שם היהודי הראשון אברהם אבינו {{הערה\| ספר אהל אברהם על חולין בהקדמת ר' אליעזר וואלדמאן עמוד ג}}. בגיל שלוש התייתם מאביו, ואמו מסרה אותו לידי רבה של רגינדורף, רבי יצחק פרנקל, כדי שיחנכו. פרנקל הכיר מיד בכשרונותיו המיוחדים של הילד, וראה כי לגדולות נוצר. בהיותו בן עשר כבר נתפרסם כעילוי, וידע חלק גדול מה[[תלמוד\|ש"ס]]. טרם הגיעו לגיל מצוות העבירו רבה של רגינדורף לישיבתו של ה[[חת"ם סופר]] בפרשבורג. עד מהרה נהיה לאחד מבחירי תלמידיו, ולא ארכו הימים, ו[[סמיכה\|הוסמך לרבנות]]. רבו הפליג בשבחו כ"גאון וצדיק" ממדרגה ראשונה, והיה רגיל להשתעשע אתו בתורה, והתחשב מאד בדעתו, כל אימת שהיה מביעה לפניו.

	את שם המשפחה "שאג" נתן [[הרב יחזקאל לנדא]], הנודע ביהודה, שבכתב הסמיכה שהעניק לאביו שנמנה עם תלמידיו, הוסיף את הפסוק: "אריה שאג מי לא יירא אדוני אלהים דיבר מי לא ינבא"{{הערה\|עמוס ג ח}} ומאז כונה שם משפחתו של אביו שאג.		את שם המשפחה "שאג" נתן [[הרב יחזקאל לנדא]], הנודע ביהודה, שבכתב הסמיכה שהעניק לאביו שנמנה עם תלמידיו, הוסיף את הפסוק: "אריה שאג מי לא יירא אדוני אלהים דיבר מי לא ינבא"{{הערה\|עמוס ג ח}} ומאז כונה שם משפחתו של אביו שאג.

Wikiboss: /* הערות שוליים */

2019-06-11T20:24:30Z

הערות שוליים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:24, 11 ביוני 2019
שורה 58:		שורה 58:

	{{ציר זמן לרבנים\|התחלה=1811\|מספר שנים=75}}		{{ציר זמן לרבנים\|התחלה=1811\|מספר שנים=75}}
	~~{{מיון רגיל:שאג-צוובנר, אברהם}}~~
	~~[[קטגוריה:רבנים הונגרים]]~~
	~~[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]~~
	~~[[קטגוריה:תלמידי החת"ם סופר]]~~

Wikiboss ב־20:23, 11 ביוני 2019

2019-06-11T20:23:11Z

הצגת שינויים

נותן בראש: יצירת דף עם התוכן "רבי אברהם שאג-צוובנר רבי '''אברהם שאג-צוובנר''' (ד'..."

2019-06-10T22:45:55Z

יצירת דף עם התוכן "שמאל|ממוזער|300px|רבי אברהם שאג-צוובנר רבי '''אברהם שאג-צוובנר''' (ד'..."

דף חדש

[[קובץ:R avram shaag -640x480-.jpg|שמאל|ממוזער|300px|רבי אברהם שאג-צוובנר]]

רבי '''אברהם שאג-צוובנר''' ([[ד' באייר]] [[ה'תקס"א]]; [[17 באפריל]] [[1801]] - [[כ"ט באדר]] [[ה'תרל"ו]]; [[25 במרץ]] [[1876]]) היה [[רב]] העיר [[שאטלסדורף]] ולאחר מכן [[קובארסדורף]] (Kobersdorf), אחת מ[[שבע קהילות|שבע הקהילות]] ב[[האימפריה האוסטרו-הונגרית|אימפריה האוסטרו-הונגרית]].

==ביוגרפיה==
נולד בן בכור למרגלית פרל{{הערה|כן שמה כפי שכתב בנו בהקדמת ספר אהל אברהם עמוד 6}} ולרבי יהודה ליב{{הערה|נפטר י"ט שבט ה'תקס"ה (אהל אברהם עמוד סד)}} שאג צוובנר ב[[פריישטאט]] (Freistadt) שב[[אוסטריה]] ב[[ד' באייר]] שנת [[תקס"א]] ([[1801]]) לאחר שנים רבות שלא נפקדו בזרע של קיימא{{הערה| אהל אברהם על חולין בהקדמה עמוד ג}}, על פי עצת צדיק נסתר שבירכם שיהיה בנם צדיק כמותו ובקשם שיקראוהו אברהם על שם היהודי הראשון אברהם אבינו {{הערה| ספר אהל אברהם על חולין בהקדמת ר' אליעזר וואלדמאן עמוד ג}}. בגיל שלוש התייתם מאביו, ואמו מסרה אותו לידי רבה של רגינדורף, רבי יצחק פרנקל, כדי שיחנכו. פרנקל הכיר מיד בכשרונותיו המיוחדים של הילד, וראה כי לגדולות נוצר. בהיותו בן עשר כבר נתפרסם כעילוי, וידע חלק גדול מה[[תלמוד|ש"ס]]. טרם הגיעו לגיל מצוות העבירו רבה של רגינדורף לישיבתו של ה[[חת"ם סופר]] ב[[פרשבורג]]. עד מהרה נהיה לאחד מבחירי תלמידיו, ולא ארכו הימים, ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. רבו הפליג בשבחו כ"גאון וצדיק" ממדרגה ראשונה, והיה רגיל להשתעשע אתו בתורה, והתחשב מאד בדעתו, כל אימת שהיה מביעה לפניו.

את שם המשפחה "שאג" נתן הרב [[יחזקאל לנדא]], שבכתב הסמיכה שהעניק לאביו שנמנה עם תלמידיו, הוסיף את הפסוק: "אריה שאג מי לא יירא אדוני אלהים דיבר מי לא ינבא"{{הערה|עמוס ג ח}} ומאז כונה שם משפחתו של אביו שאג.

==רבנותו בהונגריה==
בגיל 18 נשא לאישה את לאה בתם של רבקה ורבי אהרן הלוי שפיטץ{{הערה|נפטר [[כ"א בתשרי]] הושענא רבה [[ה'תק"ע]]}} [[אב"ד]] בעיר [[פרוסטיץ]] שב[[מורביה]] ההונגרית{{הערה|ראה הקדמת ספר אהל אברהם עמ' 6}}. לאחר שאביה נפטר בגיל צעיר גדלה אשתו בבית רבי [[מרדכי בנט]], אב"ד [[ניקלשבורג]] ורבה הראשי של מדינת מורביה. בנישואיו היה החת"ם סופר ל[[שושבין|שושבינו]] יחד עם הרב בנט מצד הכלה. לאחר נישואיו החל לכהן במשרת הרבנות של חמיו. לאחר 7 שנים, בטרם מלאו לו 25 שנה עבר לכהן כרב בשטלסדורף שבהונגריה, ופתח שם ישיבה. משטלסדורף עבר רבי אברהם לכהן כרב בקוברסדורף, אחת מ[[שבע קהילות|שבע הקהילות]] שבחבל [[בורגנלנד]] שבהונגריה. שם כיהן ב[[רבנות]] במשך עשרים וחמש שנה.

כבר בשטלסדורף שמו הלך לפניו, ומכל קצווי המדינה נהרו בחורים כדי לזכות לחסות בצילו, וגם ישיבתו בקוברסדורף הייתה מלאה בתלמידים שנהרו אליה. מסופר, כי רבי אברהם היה עומד ומרצה שש שעות רצופות את שיעורו לפני תלמידיו, ואף לעת זקנותו כשגופו נחלש, היה מקפיד לומר את שיעורו בעמידה{{הערה|1=כמוזכר בהקדמת בנו רבי יששכר בער לשו"ת אהל אברהם, שיצא לאור בירושלים}}. אחרי השיעור היה מגיע לאפיסת כוחות ממש, עד שלא יכול היה לעמוד על רגליו ולא לאכול מאומה מרוב עיפות.

רבי אברהם היה מרכז לחיים היהודיים בהונגריה. הוא ישב בקוברסדורף, והשפעתו הייתה פרושה על פני כל המדינה. לא הייתה בעיה ציבורית במדינה, שלא נטל חלק בפתרונה וישובה. היה מתייצב בפני מלכים ושרים בהשתדלו לטובת עמו. מסופר שהוא פסק להלכה שיש לתקוע שופר בראש השנה שחל בשבת, אפילו בחו"ל, ואף נהג פעם אחת לעשות כך.

יחד עם גדולי הרבנים בהונגריה יצא למען חובת הפילוג מה[[נאולוגים]], ולאחר מכן הצטרף לחרם נגד אלה שלא הסכימו לכך, ה"[[קהילות הסטטוס קוו אנטה|סטטוס קוו]]". במהלך [[הקרע ביהדות הונגריה]] הונע על ידי פעילים אורתודוקסים לדרוש לכנס אספה מייצגת מכלל המחנה, ומחה על יומרת מפלגת "שומרי הדת" ליטול תפקיד זה על עצמה.
ביום [[כ"ט באדר]] [[ה'תרכ"ג]]{{הערה|ראוי לציין פרט מעניין שגם הוא לאחר 13 שנה נפטר באותו יום תאריך של פטירת רעייתו כ"ט באדר ה'תרל"ו, וכן כתב בנו בסוף ספר אהל אברהם עמוד ע"ד, ערב ראש חודש ניסן יום פטירת אבא ואמא ז"ל}} נפטרה עליו אשתו הראשונה לאה הוא ספד לה מספד גדול וגמר בלבו לעלות לארץ ישראל{{הערה| הקדמת בנו ר' יששכר לספר אהל אברהם}}.

==בארץ ישראל==
בכ"ב באייר [[ה'תרל"ג]] ([[1873]]), בהיותו בן 72, עלה לארץ ישראל עם כל משפחתו והתיישב ב[[ירושלים]]. ב"[[המגיד]]" מפרשבורג מאותה שנה מסופר, כי בעיר [[באדן (אוסטריה)|באדן]] התאספו אלפי אנשים, ובתוכם רבני הקהילות, להיפרד ממנו. מבין הנאספים נשמעו קולות בכי אך הוא אמר להם: "בני ורעי האהובים, למה אתם בוכים, הלא בן שבעים ושתיים שנה אנכי היום, לא אוכל עוד לצאת ולבוא וללחום מלחמת ה' נגד המהרסים. ה' הטוב חנן עמי, והוסיף לי על ימי שתי שנים. הלא גם פה צריך אני ואתם להיות מוכנים בכל יום אל הקול הקורא אלי ממרום, צו אל ביתך, ולך שוב אל מקורך".

יחד עמו עלה גם תלמידו הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], שהיה אז אברך צעיר. בירושלים עמד הרב שאג בראש המערכות של [[היישוב הישן]], כנגד הקמת בתי הספר החדשים ונגד הספרייה (לימים [[הספרייה הלאומית]]).

הוא נשא אשה בירושלים בשנית את [[ברכה]] בת [[נפתלי הערץ]] ו[[מלכה]] שנפטרה 13 שנים אחר פטירתו ב[[כ"ג באלול]] [[ה'תרמ"ט]]{{הערה|נוסח מצבתה ראה בספר חלקת מחוקק (שורה יג אות יב), ונפטרה כ"ג באלול שנת ה'תרמ"ט}}.

נפטר ב[[ירושלים]] בכ"ט באדר [[ה'תרל"ו]] [[1876]], ונקבר בחלקת הפרושים ב[[בית הקברות בהר הזיתים]]. הוא ציווה שלא לכתוב על מצבתו שום תואר חוץ מזה, שבסוף ימיו עלה לארץ ישראל.
גדולי ירושלים ספדו לו. רבים מהם לא הססו לומר, שרבי אברהם היה בעל [[רוח הקודש (יהדות)|רוח הקודש]].
[[קובץ:Rabbi Shag Grave.JPG|שמאל|ממוזער|200px|מצבת רבי אברהם שאג בבית העלמין בהר הזיתים. לצידו קבור תלמידו הרב יוסף חיים זוננפלד]]
רבה של ירושלים, רבי [[שמואל סלנט]], הורה אז לא לערוך שום מסיבה של שמחה בירושלים עד עבור שלושים יום לפטירתו. מסיבה שנקבעה לחול המועד פסח, בוטלה בגלל אבלו.

בפנקס ה"חברא קדישא" הירושלמית רשום: "ונפטר על ידי סיבה, כי ביום עש"ק הסיקו את הבית לחמם, ובלילה התפללו [[מניין|מנין]] כנהוג. וגם הוא אכל סעודת לילה, ומחמת רוב החום בעת השינה נתעלף הוא וזוגתו. ולמחר בבקר באו בניו להתפלל, וצעקו לפתוח הדלת, ואין קול ואין עונה. והם פתחו הדלת, ומצאו שניהם כמתים. והביאו רופאים, היא נתרפאה, והוא שבק חיים לכל חי".

==עם גדולי דורו==
החת"ם סופר אמר עליו: כי "עשרים פרסאות מסביב ל[[פרשבורג]] אין תלמיד חכם גדול כמותו, וצדיק כמותו - אין בכל המדינה". פעם אחת נפגש רבי אברהם עם החת"ם סופר וחותנו רבי [[עקיבא איגר]]. רבי עקיבא איגר שוחח איתו רגעים מספר, ואחר כך הפטיר לבעל החת"ם סופר: "רואה אני שאתה יודע במי להתפאר".

בספר "חוט המשולש" של הגאון רבי שלמה סופר, נכד החת"ס כתוב: ..."פעם אחת היה אצל זקני החת"ס תלמידו המובהק הגאון הגדול מו"ה אברהם שאג זצ"ל... עוד קודם שהיה רב בקהילה... ובאותה מסיבה היה גם גדול אחד. וכאשר הלך רבי אברהם, ליווהו החת"ס כברת דרך ארוכה, ויחר הדבר לגדול ההוא, ואמר: "כבוד כזה ראוי לאדם גדול, ואינו מכבוד החת"ס ומכבוד קהילתו לעשות כבוד כה רב לאברך הזה". כשמוע החת"ס דברים אלו קרא בחזרה לתלמידו הגר"א שאג ושאלו איזה עניין בגמרא... וכשמוע הגדול ההוא את לימודו שנה ואמר: "אכן כדין עשה החת"ס, שליווהו בכבוד כזה לו יאה ולו נאה"..."

==צאצאיו==
לרבי אברהם שאג היו חמישה בנים ובנות: יהודה לייב צוובנר, מרים, יששכר בער, הינדל ואהרון.
נינו, [[אברהם-חיים שאג]], הקרוי על שמו, כיהן כ[[ח"כ]] ב[[האספה המכוננת|כנסת הראשונה]], ובנו {{נזכור את כולם|91842|דוד}}, היה [[חובש]] ב"מחלקת ההר" של ה[[פלמ"ח]] ומנופלי [[מחלקת הל"ה]]. נינו של אברהם-חיים שאג הוא פרופסור [[חנן אשל]]. צאצא נוסף הוא הרב [[מאיר צבי ברגמן]], חתנו של הרב [[אלעזר מנחם מן שך]]. נין נוסף של רבי אברהם שאג, היה [[עקיבא צוובנר|עקיבא "דוצי" צוובנר]], כוכב קבוצת הכדורגל [[מכבי חשמונאי ירושלים]]. בנו האמצעי יהונתן יונתי צוובנר נפל במלחמת יום הכפורים ובנו הצעיר עוזי צוובנר שימש כיו"ר המכביה העולמית ה-16 (2001) וה-17 (2005).

== מספריו ==
* '''אהל אברהם'''- [[שו"ת]], ירושלים, [[תרמ"א]].
* '''אהל אברהם''' על מסכת חולין, הוצאת הרב אליעזר ולדמן, [[ה'תשנ"א|תשנ"א]].
* '''דרשות הרא"ש''', ב' כרכים ירושלים, [[תרס"ד]]. נדפס מחדש בהוצאת מכון זכרון אהרן (קרלין סטולין).
* '''חידושי רבינו [[אברהם שאג]]''', ג' כרכים. נדפס מחדש בהוצאת מכון זכרון אהרן (קרלין סטולין).

== לקריאה נוספת ==
* יצחק דוד צוובנר, '''לפיד אש''', ירושלים, תשי"ד.
* '''דרשות הרא"ש''', ירושלים, [[תרס"ד]] כרך א' תולדות רבינו.
* '''שורשים משפחתיים''', רותי ברגמן.
* {{HebrewBooks|הרב יצחק דוד צוובנר|האחוד, קובץ לענייני היהדות החרדית|23631|תולדות האדם הגדול בענקים|ללא|עמוד=19}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1811|מספר שנים=75}}
{{מיון רגיל:שאג-צוובנר, אברהם}}
[[קטגוריה:רבנים הונגרים]]
[[קטגוריה:רבנים אוסטרים]]
[[קטגוריה:אנשי עליות קודמות]]
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת הפרושים]]
[[קטגוריה:משפחת שאג-צוובנר|*]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:תלמידי החת"ם סופר]]