הפריה חוץ-גופית - היסטוריית גרסאות

Yeshivaorgil bot: :קטגוריה:רפואה והלכה לערכי האנציקלופדיה ההלכתית רפואית

2013-07-02T06:28:55Z

קטגוריה:רפואה והלכה לערכי האנציקלופדיה ההלכתית רפואית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:28, 2 ביולי 2013
שורה 918:		שורה 918:

	[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]		[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]
			[[קטגוריה:רפואה והלכה]]

טישיו ב־04:37, 29 באפריל 2012

2012-04-29T04:37:29Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:37, 29 באפריל 2012
שורה 1:		שורה 1:
	ת

	==הגדרת המושג==		==הגדרת המושג==
שורה 287:		שורה 286:
	עוד יש מי שכתב, שמי שנוטל את הביציות ללא רשות האשה שממנה הוצאו הביציות נחשב כגנב, ויש להענישו על עצם מעשה הגנבה, אבל הוא פטור מתשלומי כפל<ref>הרב י. אריאל,שם. ראיותיו מדוגמאות שונות בהלכה, שאף על פי שאין האדם בעלים על החפץ, הרי מי שלוקח אותם נחשב כגנב, כגון הגונב מן הגנב, הגונב מן הגוי, הגונב פחות משווה פרוטה, הגונב שטרות, הגונב איסורי הנאה ועוד.</ref>.		עוד יש מי שכתב, שמי שנוטל את הביציות ללא רשות האשה שממנה הוצאו הביציות נחשב כגנב, ויש להענישו על עצם מעשה הגנבה, אבל הוא פטור מתשלומי כפל<ref>הרב י. אריאל,שם. ראיותיו מדוגמאות שונות בהלכה, שאף על פי שאין האדם בעלים על החפץ, הרי מי שלוקח אותם נחשב כגנב, כגון הגונב מן הגנב, הגונב מן הגוי, הגונב פחות משווה פרוטה, הגונב שטרות, הגונב איסורי הנאה ועוד.</ref>.

	שבת - אין לחלל שבת עבור ביצית מופרית במבחנה, אפילו לשיטות הסוברים שמחללים שבת להצלת עובר<ref>הרב י. זילברשטיין, חוב' אסיא נא-נב, תשנ"ב, עמ' 54 ואילך; שו"ת שבט הלוי, ח"ה, סי' מז; הרב ח.ד. הלוי, אסיא, שם; הגר"מ אליהו, תחומין, יא, תש"נ, עמ' 272 ואילך. וראה י. וינר, הרפואה קכח:388, 1995, שמבדיל בין ביצית מופרית שמתכוונים להשתילה ברחם אשה, שיש מקום לדון בה להתיר חילול שבת, כדי לאפשר "שתשמור שבתות הרבה", לבין ביצית מופרית שאין מתכוונים להשתמש בה. ומה שכתב שמסקנתו, שדווקא אם הצלחת ההפריה היא למעלה מ-50% מותר לחלל שבת על ביצית מופרית הוא תמוה, שהרי אין הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב, ומחללים שבת גם עבור מי שנתרוצץ מוחו (יומא פה א; <makor>רמב"ם שבת ב יח;</makor> טושו"ע או"ח שכט ד, וראה בביאוה"ל סי' סד ד"ה אלא), שבוודאי יש לו פחות מ-50% סיכוי לחיות. וראה ע' ~~עֻבָּר~~ הע' 242 ואילך.</ref>. והיינו משום שביצית מופרית במבחנה איננה נכללת בדין של רוב עוברים בני קיימא; שאין על עובר מופרה במבחנה דין עובר כלל; ושפיקוח נפש מתיר חילול שבת רק להצלת מי שכבר נולד.		שבת - אין לחלל שבת עבור ביצית מופרית במבחנה, אפילו לשיטות הסוברים שמחללים שבת להצלת עובר<ref>הרב י. זילברשטיין, חוב' אסיא נא-נב, תשנ"ב, עמ' 54 ואילך; שו"ת שבט הלוי, ח"ה, סי' מז; הרב ח.ד. הלוי, אסיא, שם; הגר"מ אליהו, תחומין, יא, תש"נ, עמ' 272 ואילך. וראה י. וינר, הרפואה קכח:388, 1995, שמבדיל בין ביצית מופרית שמתכוונים להשתילה ברחם אשה, שיש מקום לדון בה להתיר חילול שבת, כדי לאפשר "שתשמור שבתות הרבה", לבין ביצית מופרית שאין מתכוונים להשתמש בה. ומה שכתב שמסקנתו, שדווקא אם הצלחת ההפריה היא למעלה מ-50% מותר לחלל שבת על ביצית מופרית הוא תמוה, שהרי אין הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב, ומחללים שבת גם עבור מי שנתרוצץ מוחו (יומא פה א; <makor>רמב"ם שבת ב יח;</makor> טושו"ע או"ח שכט ד, וראה בביאוה"ל סי' סד ד"ה אלא), שבוודאי יש לו פחות מ-50% סיכוי לחיות. וראה ע' עֻבָּר הע' 242 ואילך.</ref>. והיינו משום שביצית מופרית במבחנה איננה נכללת בדין של רוב עוברים בני קיימא; שאין על עובר מופרה במבחנה דין עובר כלל; ושפיקוח נפש מתיר חילול שבת רק להצלת מי שכבר נולד.

	אבחון טרום-השרשה<ref>pre- implantation genetic diagnosis. על השיטות הנוגעות לכך - ראה ערך [[~~עֻבָּר~~, הע' 111.</ref> - מותר לבצע]]איבחון טרום-השרשה על ביצית מופרית על מנת לאתר מומים קשים בקדם-העובר, ובמידה ונמצא מום משמעותי, מותר להשמיד את הביצית המופרית הנגועה<ref>שמעתי מפי הגרי"ש אלישיב בעניין מחלת נוירופיברומטוזיס. על פי פסיקת הרבנים הגרי"ש אלישיב, הגר"מ הלברשטם והגרי"י נויבירט הוקמה יחידה לאבחון טרום-השרשה בבית החולים שערי צדק בירושלים בשנת 2002.</ref>.		אבחון טרום-השרשה<ref>pre- implantation genetic diagnosis. על השיטות הנוגעות לכך - ראה ערך [[עֻבָּר, הע' 111.</ref> - מותר לבצע]]איבחון טרום-השרשה על ביצית מופרית על מנת לאתר מומים קשים בקדם-העובר, ובמידה ונמצא מום משמעותי, מותר להשמיד את הביצית המופרית הנגועה<ref>שמעתי מפי הגרי"ש אלישיב בעניין מחלת נוירופיברומטוזיס. על פי פסיקת הרבנים הגרי"ש אלישיב, הגר"מ הלברשטם והגרי"י נויבירט הוקמה יחידה לאבחון טרום-השרשה בבית החולים שערי צדק בירושלים בשנת 2002.</ref>.

	יבום וחליצה - יש מי שכתב, שאם נפטר אדם והותיר אשה ואחים ללא ילדים חיים, אך הותיר גם ביצית מופרית, האשה פטורה מיבום וחליצה אם הרתה מהביצית המופרית בתוך שנה מיום פטירת בעלה<ref>י. גרין, מאזני משפט, כרך ב, עמ' 207 ואילך, 2001-2002.</ref>. אכן יש לדחות גישה זו, שכן לביצית המופרית אין מעמד הלכתי של עובר<ref>ראה ע' שבוט , הע' 24 ואילך.</ref>, ובעיקר משום שבמצב זה מיד עם מותו של הבעל חלה חובת יבום, ועדיין היה זה מחוסר מעשה להכנסת הביצית המופרית לגוף האשה<ref>ראה ע' הזרעה מלאכותית, הע' 71.</ref>.		יבום וחליצה - יש מי שכתב, שאם נפטר אדם והותיר אשה ואחים ללא ילדים חיים, אך הותיר גם ביצית מופרית, האשה פטורה מיבום וחליצה אם הרתה מהביצית המופרית בתוך שנה מיום פטירת בעלה<ref>י. גרין, מאזני משפט, כרך ב, עמ' 207 ואילך, 2001-2002.</ref>. אכן יש לדחות גישה זו, שכן לביצית המופרית אין מעמד הלכתי של עובר<ref>ראה ע' שבוט , הע' 24 ואילך.</ref>, ובעיקר משום שבמצב זה מיד עם מותו של הבעל חלה חובת יבום, ועדיין היה זה מחוסר מעשה להכנסת הביצית המופרית לגוף האשה<ref>ראה ע' הזרעה מלאכותית, הע' 71.</ref>.
שורה 324:		שורה 323:
	בשבדיה ובנורווגיה התירו בחוק הפריה חוץ-גופית אך ורק בין איש ואשה נשואים, כאשר הזרע והביצית שייכים להם בלבד (נורווגיה), או גם כאשר זרע נלקח מתורם (שבדיה), אך הם אוסרים תרומת ביצית, והם אוסרים פונדקאות. במדינות אלו נדרשת הקפדה על רישום מדוייק של תורמי הזרע לצורכי זיהוי גנטי של הצאצאים<ref>Sverne T, Int Social Sci J 126:465, 1990.</ref>.		בשבדיה ובנורווגיה התירו בחוק הפריה חוץ-גופית אך ורק בין איש ואשה נשואים, כאשר הזרע והביצית שייכים להם בלבד (נורווגיה), או גם כאשר זרע נלקח מתורם (שבדיה), אך הם אוסרים תרומת ביצית, והם אוסרים פונדקאות. במדינות אלו נדרשת הקפדה על רישום מדוייק של תורמי הזרע לצורכי זיהוי גנטי של הצאצאים<ref>Sverne T, Int Social Sci J 126:465, 1990.</ref>.

	בעיות מוסריות בברירת מין העובר - אתיקאים רבים סבורים, שאין הצדקה מוסרית להתערב במין העובר בגלל סיבות חברתיות או משפחתיות, שכן עצם ההתערבות לברירת המין יש בה יסוד פסול, ההליך הנוכחי לברירת המין אפשרי רק בדרך של הפריה חוץ-גופית שהיא דרך עם סיכונים לאשה, וקיימים חששות להפרת האיזון העולמי בין גברים לנשים. לעומתם, יש הסבורים, שבשלב מוקדם של ביצית מופרית, כאשר לא מדובר בהפלה לצורך ברירת המין, אין בעיה מוסרית לבצע הליך זה בגלל צרכים משפחתיים או העדפות חברתיות אחרות<ref>ראה - Marteau TM, BMJ 306:1704, 1993; Lilford RJ, Hum Reprod 10:762, 1995; Pennings G, Hum Reprod 11:2339, 1996; Lio P and Rose GA, Hum Reprod 11:2343, 1996; Dawson K and Trouson A, Hum Reprod 11:22577, 1996. חוזר המנהל הכללי של משרד הבריאות מס' 17/03 מיום 14.9.03 אין לבצע פעולה של בחירת מין הילוד בזיקה לתהליכי הפריה, או בכל הקשר אחר, שלא לצורך מניעת מומים מולדים הקשורים למין הילוד. עמדה זו השתנתה, ועל פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מס' 21/05 מיום 9.5.05, מותר לברור את מין היילוד בשיטה של אבחון גנטי טרום-השרשתי בתנאים מוגדרים ועל פי החלטת ועדה מיוחדת. וראה עוד בע' ~~עֻבָּר~~, הע' 410.</ref>.		בעיות מוסריות בברירת מין העובר - אתיקאים רבים סבורים, שאין הצדקה מוסרית להתערב במין העובר בגלל סיבות חברתיות או משפחתיות, שכן עצם ההתערבות לברירת המין יש בה יסוד פסול, ההליך הנוכחי לברירת המין אפשרי רק בדרך של הפריה חוץ-גופית שהיא דרך עם סיכונים לאשה, וקיימים חששות להפרת האיזון העולמי בין גברים לנשים. לעומתם, יש הסבורים, שבשלב מוקדם של ביצית מופרית, כאשר לא מדובר בהפלה לצורך ברירת המין, אין בעיה מוסרית לבצע הליך זה בגלל צרכים משפחתיים או העדפות חברתיות אחרות<ref>ראה - Marteau TM, BMJ 306:1704, 1993; Lilford RJ, Hum Reprod 10:762, 1995; Pennings G, Hum Reprod 11:2339, 1996; Lio P and Rose GA, Hum Reprod 11:2343, 1996; Dawson K and Trouson A, Hum Reprod 11:22577, 1996. חוזר המנהל הכללי של משרד הבריאות מס' 17/03 מיום 14.9.03 אין לבצע פעולה של בחירת מין הילוד בזיקה לתהליכי הפריה, או בכל הקשר אחר, שלא לצורך מניעת מומים מולדים הקשורים למין הילוד. עמדה זו השתנתה, ועל פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מס' 21/05 מיום 9.5.05, מותר לברור את מין היילוד בשיטה של אבחון גנטי טרום-השרשתי בתנאים מוגדרים ועל פי החלטת ועדה מיוחדת. וראה עוד בע' עֻבָּר, הע' 410.</ref>.

	בעיות מוסריות-משפטיות המתייחסות לעובר המוקפא - מה מעמדו המוסרי והמשפטי של קדם-עובר מוקפא<ref>על ההיבטים האתיים והמשפטיים של השתלת עובר מוקפא-מופשר, ראה - Board of Trustees, American Medical Association, JAMA 263:2484, 1990; Robertson JA, Fertil Steril 47:371, 1987.</ref>? מי הוריו של עוברון מוקפא<ref>על פסיקה בנידון בבית משפט אמריקאי, ועל דיון אתי-משפטי, ראה - Robertson JA, Hastings Cen Rep 19#:7, 1989. וראה - La Puma J, et al, Am J Obstet Gynecol 160:59, 1989, שבגלל הבעיות המשפטיות מומלץ שלא לפתח נושא זה. וכן ראה במאמר Raymond JG, Hastings Cen Rep Nov/Dec 1990, p. 7ff, התנגדות מוסרית עקרונית לפונדקאות, בגלל הרבה נימוקים של פגיעה בגופה ובכבודה של האשה.</ref>? האם מותר לבצע ניסויים רפואיים על העוברים המוקפאים? כמה זמן צריך לשמר ביציות מופרות מוקפאות, והאם מותר להשמיד עוברים מוקפאים? אם ימותו או יתגרשו תורמי הביצית והזרע שיצרו את העובר המוקפא - מה יהא מעמדו?		בעיות מוסריות-משפטיות המתייחסות לעובר המוקפא - מה מעמדו המוסרי והמשפטי של קדם-עובר מוקפא<ref>על ההיבטים האתיים והמשפטיים של השתלת עובר מוקפא-מופשר, ראה - Board of Trustees, American Medical Association, JAMA 263:2484, 1990; Robertson JA, Fertil Steril 47:371, 1987.</ref>? מי הוריו של עוברון מוקפא<ref>על פסיקה בנידון בבית משפט אמריקאי, ועל דיון אתי-משפטי, ראה - Robertson JA, Hastings Cen Rep 19#:7, 1989. וראה - La Puma J, et al, Am J Obstet Gynecol 160:59, 1989, שבגלל הבעיות המשפטיות מומלץ שלא לפתח נושא זה. וכן ראה במאמר Raymond JG, Hastings Cen Rep Nov/Dec 1990, p. 7ff, התנגדות מוסרית עקרונית לפונדקאות, בגלל הרבה נימוקים של פגיעה בגופה ובכבודה של האשה.</ref>? האם מותר לבצע ניסויים רפואיים על העוברים המוקפאים? כמה זמן צריך לשמר ביציות מופרות מוקפאות, והאם מותר להשמיד עוברים מוקפאים? אם ימותו או יתגרשו תורמי הביצית והזרע שיצרו את העובר המוקפא - מה יהא מעמדו?
שורה 915:		שורה 914:
	32. תחולתו של חוק זה ----- מיום פרסומו.		32. תחולתו של חוק זה ----- מיום פרסומו.

			{{הערות שוליים\|טורים=כן}}



	==הערות שוליים==

	~~<references />~~



	[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]		[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]

193.43.244.78: /* = */ תקלדה

2012-01-08T09:32:11Z

=: תקלדה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:32, 8 בינואר 2012
שורה 165:		שורה 165:
	הדיון להלן מבוסס על הבחנה בין הפריה חוץ-גופית שמבוצע בין בני זוג נשואים כהלכה, לבין הפריה כזו שמעורבים בה גורמים מחוץ לנישואין, היינו תורם זרע, תורמת ביצית או תורמת רחם.		הדיון להלן מבוסס על הבחנה בין הפריה חוץ-גופית שמבוצע בין בני זוג נשואים כהלכה, לבין הפריה כזו שמעורבים בה גורמים מחוץ לנישואין, היינו תורם זרע, תורמת ביצית או תורמת רחם.

	===		===הפריה חוץ-גופית בין בני זוג===
	הפריה חוץ-גופית בין בני זוג===

	המתירים ותנאי ההיתר - רוב פוסקי דורנו מתירים הפריה חוץ-גופית בין בעל לאשתו, אך בתנאי שיש הקפדה מלאה שלא לערבב את זרע הבעל בזרע זר, או ביצית האשה בביצית זרה, ובתנאי שאין לזוג אפשרות אחרת להיבנות, ובתנאי שהתהליך כולו נעשה בהגבלות ובפיקוח, כדי למנוע הידרדרות מוסרית בתחום כה רגיש, חיוני ובעל השלכות עתידיות רציניות<ref>הגרי"ש אלישיב, הובאו דבריו בנשמת אברהם ח"ה חאבהע"ז סי' א סק"א; שו"ת יביע אומר ח"ח חאבהע"ז סי' כא; תורת הרפואה, עמ' 163 ואילך; הרב א. נבנצאל, אסיא, ה, תשמ"ו, עמ' 93-92. וראה עוד - Rabbi Bleich JD, Judaism and Healing, Ch. 15; Rabbi I. Jakobovits, Jewish Medical Ethics, 2nd ed, 1975, pp. 264-266.</ref>.		המתירים ותנאי ההיתר - רוב פוסקי דורנו מתירים הפריה חוץ-גופית בין בעל לאשתו, אך בתנאי שיש הקפדה מלאה שלא לערבב את זרע הבעל בזרע זר, או ביצית האשה בביצית זרה, ובתנאי שאין לזוג אפשרות אחרת להיבנות, ובתנאי שהתהליך כולו נעשה בהגבלות ובפיקוח, כדי למנוע הידרדרות מוסרית בתחום כה רגיש, חיוני ובעל השלכות עתידיות רציניות<ref>הגרי"ש אלישיב, הובאו דבריו בנשמת אברהם ח"ה חאבהע"ז סי' א סק"א; שו"ת יביע אומר ח"ח חאבהע"ז סי' כא; תורת הרפואה, עמ' 163 ואילך; הרב א. נבנצאל, אסיא, ה, תשמ"ו, עמ' 93-92. וראה עוד - Rabbi Bleich JD, Judaism and Healing, Ch. 15; Rabbi I. Jakobovits, Jewish Medical Ethics, 2nd ed, 1975, pp. 264-266.</ref>.
שורה 172:		שורה 171:
	נימוקיהם: תינוק המבחנה מתיחס להוריו לכל דבר; למרות ההישג הרפואי-טכנולוגי הגדול של הפריה חוץ-גופית, אין בתהליך זה כל שינוי מבחינת ההלכה לעומת ההזרעה המלאכותית, והעובדה שההפריה נעשית מחוץ לגוף האשה, אין בה משום שינוי עקרוני לעומת הזרעה מלאכותית. על כן, כמו שהתירו הזרעה מלאכותית בין בעל לאשתו<ref>ראה ע' הזרעה מלאכותית, הע' 31.</ref>, כך מותרת ההפריה החוץ-גופית.		נימוקיהם: תינוק המבחנה מתיחס להוריו לכל דבר; למרות ההישג הרפואי-טכנולוגי הגדול של הפריה חוץ-גופית, אין בתהליך זה כל שינוי מבחינת ההלכה לעומת ההזרעה המלאכותית, והעובדה שההפריה נעשית מחוץ לגוף האשה, אין בה משום שינוי עקרוני לעומת הזרעה מלאכותית. על כן, כמו שהתירו הזרעה מלאכותית בין בעל לאשתו<ref>ראה ע' הזרעה מלאכותית, הע' 31.</ref>, כך מותרת ההפריה החוץ-גופית.

	עוד יש מי שכתב, שאם בני הזוג נושאים מחלה תורשתית קשה, מותר להם להיזדקק לטכניקה של אבחון טרום-השרשה<ref>pre-implantation genetic diagnosis (PGD). ראה ע' ~~עֻבָּר~~, הע' 111.</ref>, היינו להשתמש בשיטות להפריה חוץ-גופית בין בני הזוג, לבדוק אם הביציות המופרות נגועות במחלה, ולהשתמש רק בביציות הבריאות. זאת בתנאי שיש הקפדה מירבית שלא לערבב את זרע הבעל בזרע של גבר זר<ref>הרב י. זילברשטיין, חוב' אסיא נא-נב, תשנ"ב, עמ' 54 ואילך. וראה מאמרם של י. וח. קטן, תחומין, כא, תשס"א, עמ' 107 ואילך (הע' 16-17).</ref>.		עוד יש מי שכתב, שאם בני הזוג נושאים מחלה תורשתית קשה, מותר להם להיזדקק לטכניקה של אבחון טרום-השרשה<ref>pre-implantation genetic diagnosis (PGD). ראה ע' עֻבָּר, הע' 111.</ref>, היינו להשתמש בשיטות להפריה חוץ-גופית בין בני הזוג, לבדוק אם הביציות המופרות נגועות במחלה, ולהשתמש רק בביציות הבריאות. זאת בתנאי שיש הקפדה מירבית שלא לערבב את זרע הבעל בזרע של גבר זר<ref>הרב י. זילברשטיין, חוב' אסיא נא-נב, תשנ"ב, עמ' 54 ואילך. וראה מאמרם של י. וח. קטן, תחומין, כא, תשס"א, עמ' 107 ואילך (הע' 16-17).</ref>.

	האוסרים ונימוקי האיסור - יש האוסרים פעולה זו מסיבות מוסריות וגזירות שונות, אך לא מעיקר הדין<ref>הרב מ. אמססעל, המאור, שנה ל, קונט' ה, סיון-תמוז, תשל"ח, עמ' 45-44; הרב אייזיקזאהן, המאור, שנה ל, קונט' ו, מנ"א-אלול, תשל"ח, עמ' 16.</ref>; יש שכתבו, שאין להם בזה הוראה ברורה לא לאסור ולא להתיר, ומכל מקום יש למקילים על מה לסמוך<ref>הגר"ש ואזנר, הובאו דבריו בשו"ת תשובות והנהגות ח"ד סי' רפה.</ref>; יש מי שאסרו את ההפריה החוץ-גופית מעיקר הדין, ואפילו בין בעל לאשתו<ref>הרב א.י. וולדינברג, אסיא, ה, תשמ"ו, עמ' 92-84; הנ"ל, שו"ת ציץ אליעזר, חט"ו סי' מה; הרב מ. שטרנבוך, בשבילי הרפואה, ח, תשמ"ז, עמ' כט-לו, ובשו"ת תשובות והנהגות ח"ב סי' תרפט, וח"ד סי' רפה. וראה שם, שמביא עדות על כך, שהגרי"י קניבסקי אסר הפריה חוץ-גופית.</ref>; ויש מי שמשמע ממנו שיש הבדל בין הפריה חוץ-גופית כאשר הבעל מוציא זרע על ידי קישוי לצורך ההפריה, שיש לאסור מדין הוצאת זרע לבטלה, לבין מצב בו הרופא מוציא זרע מתוך האשך, שאין הוא גדר הוצאת זרע לבטלה, כשלא בא על ידי קישוי<ref>שו"ת תשובות והנהגות ח"ד סי' רפה. ועיי"ש שלא אסר בדרך זו משום פצוע דכא, ומשום סירוס ומשום איסור לבוא בקהל, אלא שנראה שמעדיף שרופא גוי יעשה את הפעולה.</ref>.		האוסרים ונימוקי האיסור - יש האוסרים פעולה זו מסיבות מוסריות וגזירות שונות, אך לא מעיקר הדין<ref>הרב מ. אמססעל, המאור, שנה ל, קונט' ה, סיון-תמוז, תשל"ח, עמ' 45-44; הרב אייזיקזאהן, המאור, שנה ל, קונט' ו, מנ"א-אלול, תשל"ח, עמ' 16.</ref>; יש שכתבו, שאין להם בזה הוראה ברורה לא לאסור ולא להתיר, ומכל מקום יש למקילים על מה לסמוך<ref>הגר"ש ואזנר, הובאו דבריו בשו"ת תשובות והנהגות ח"ד סי' רפה.</ref>; יש מי שאסרו את ההפריה החוץ-גופית מעיקר הדין, ואפילו בין בעל לאשתו<ref>הרב א.י. וולדינברג, אסיא, ה, תשמ"ו, עמ' 92-84; הנ"ל, שו"ת ציץ אליעזר, חט"ו סי' מה; הרב מ. שטרנבוך, בשבילי הרפואה, ח, תשמ"ז, עמ' כט-לו, ובשו"ת תשובות והנהגות ח"ב סי' תרפט, וח"ד סי' רפה. וראה שם, שמביא עדות על כך, שהגרי"י קניבסקי אסר הפריה חוץ-גופית.</ref>; ויש מי שמשמע ממנו שיש הבדל בין הפריה חוץ-גופית כאשר הבעל מוציא זרע על ידי קישוי לצורך ההפריה, שיש לאסור מדין הוצאת זרע לבטלה, לבין מצב בו הרופא מוציא זרע מתוך האשך, שאין הוא גדר הוצאת זרע לבטלה, כשלא בא על ידי קישוי<ref>שו"ת תשובות והנהגות ח"ד סי' רפה. ועיי"ש שלא אסר בדרך זו משום פצוע דכא, ומשום סירוס ומשום איסור לבוא בקהל, אלא שנראה שמעדיף שרופא גוי יעשה את הפעולה.</ref>.
שורה 200:		שורה 199:
	אשה מבוגרת, שכבר ילדה בנים ובנות ועמדה מלדת - יש מי שסבור, שאין לה לפנות לטיפולי פוריות שיש בהם סיכון מסויים; ויש מי שסבור, שמותר לה להיזדקק לטיפולי פוריות, ובלבד שהיא מודעת שהטיפולים עלולים לגרום לנזק, אך אין מדובר בחשש סכנת נפשות<ref>דעה א' היא של הגר"מ פיינשטיין, ודעה ב' היא של הגרי"ש אלישיב, הובאו דבריהם על ידי הגר"י זילברשטיין בשיעוריו לרופאים - מאמרה של ח. קטן, אסיא, חוב' נז-נח, תשנ"ז, עמ' 92 ואילך.</ref>.		אשה מבוגרת, שכבר ילדה בנים ובנות ועמדה מלדת - יש מי שסבור, שאין לה לפנות לטיפולי פוריות שיש בהם סיכון מסויים; ויש מי שסבור, שמותר לה להיזדקק לטיפולי פוריות, ובלבד שהיא מודעת שהטיפולים עלולים לגרום לנזק, אך אין מדובר בחשש סכנת נפשות<ref>דעה א' היא של הגר"מ פיינשטיין, ודעה ב' היא של הגרי"ש אלישיב, הובאו דבריהם על ידי הגר"י זילברשטיין בשיעוריו לרופאים - מאמרה של ח. קטן, אסיא, חוב' נז-נח, תשנ"ז, עמ' 92 ואילך.</ref>.

	ברירת מין העובר - יש מי שכתב, שמותר לברור את מין העובר רק כאשר הדבר בא למנוע מחלה תורשתית, כגון שידוע במשפחה על מחלה הקשורה לכרומוזום מין אצל זכרים דווקא, מותר לבצע הפריה חוץ גופית בדרך שיגרמו ללידת נקבה בלבד, אך אין היתר לברור מין בגלל סיבות אחרות<ref>הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בנשמת אברהם ח"ד חאבהע"ז סי' א סוסק"א. וכן דעת הרב נ.א. רבינוביץ, הובאו דבריו בשו"ת במראה הבזק ח"ה סי' קד הע' 5. וראה ע' ~~עֻבָּר~~, הע' 410.</ref>; ויש מי שכתב, שבמקרים מיוחדים כגון שיש לבני הזוג כבר חמישה ילדים מאותו מין, ורוצים ילד מהמין השני, או באשה מבוגרת מעל גיל 42 שרוצה דווקא ילד ממין מסויים, יש להתיר<ref>הגר"מ אליהו, הובאו דבריו בשו"ת במראה הבזק שם הע' 6. וכן דנו להיתר במקרה של זוג שהבעל הוא כהן, והתירו להם הזרעה מלאכותית מגוי, שיעדיפו נקבה, כדי שלא לבייש את האב בכך שאם ייוולד בן בדרך זו הרי לא יתייחס אחריו ולא יוכל לעלות לדוכן או לעלות ראשון לתורה, בעוד שבבת לא ירגישו בכך. וראה עוד - מ. הלפרין, אסיא, עה-עו, תשס"ה, עמ' 191-2.</ref>.		ברירת מין העובר - יש מי שכתב, שמותר לברור את מין העובר רק כאשר הדבר בא למנוע מחלה תורשתית, כגון שידוע במשפחה על מחלה הקשורה לכרומוזום מין אצל זכרים דווקא, מותר לבצע הפריה חוץ גופית בדרך שיגרמו ללידת נקבה בלבד, אך אין היתר לברור מין בגלל סיבות אחרות<ref>הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בנשמת אברהם ח"ד חאבהע"ז סי' א סוסק"א. וכן דעת הרב נ.א. רבינוביץ, הובאו דבריו בשו"ת במראה הבזק ח"ה סי' קד הע' 5. וראה ע' עֻבָּר, הע' 410.</ref>; ויש מי שכתב, שבמקרים מיוחדים כגון שיש לבני הזוג כבר חמישה ילדים מאותו מין, ורוצים ילד מהמין השני, או באשה מבוגרת מעל גיל 42 שרוצה דווקא ילד ממין מסויים, יש להתיר<ref>הגר"מ אליהו, הובאו דבריו בשו"ת במראה הבזק שם הע' 6. וכן דנו להיתר במקרה של זוג שהבעל הוא כהן, והתירו להם הזרעה מלאכותית מגוי, שיעדיפו נקבה, כדי שלא לבייש את האב בכך שאם ייוולד בן בדרך זו הרי לא יתייחס אחריו ולא יוכל לעלות לדוכן או לעלות ראשון לתורה, בעוד שבבת לא ירגישו בכך. וראה עוד - מ. הלפרין, אסיא, עה-עו, תשס"ה, עמ' 191-2.</ref>.

	בני זוג מפגרים, הסובלים מעקרות - יש מי שכתב, שצריכים לעזור להם בדרך רגילה, אבל אין לעשות אמצעי פוריות מלאכותיים כמו הזרעה או הפריה<ref>הגרש"ז אויערבאך, אסיא, חוב' נט-ס, תשנ"ז, עמ' 46 ואילך.</ref>.		בני זוג מפגרים, הסובלים מעקרות - יש מי שכתב, שצריכים לעזור להם בדרך רגילה, אבל אין לעשות אמצעי פוריות מלאכותיים כמו הזרעה או הפריה<ref>הגרש"ז אויערבאך, אסיא, חוב' נט-ס, תשנ"ז, עמ' 46 ואילך.</ref>.