https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%95%D7%96%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F 2026-04-24T05:56:15Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%95%D7%96%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F&diff=156350&oldid=prev 2022-02-10T21:28:53Z

<p><span class="autocomment">לכתחילה או בדיעבד</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:28, 10 בפברואר 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l26">שורה 26:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כהמשך לשיטות הסוברות כי שכרו של יששכר נגרע בעקבות העסקה, יש הסוברים כי מסיבה זו אין ראוי לתלמיד חכם להשתתף בהסכם יששכר וזבולון. ה[[פלא יועץ]]{{הערה|ערך חיזוק}} כתב כי על אף שראוי לכל אדם שאינו יכול ללמוד בעצמו לקיים תלמיד חכם, עדיף שהתלמיד החכם לא יתרצה ליטול פרס ולמכור חלק מתורתו. לשיטתו, התלמיד חכם מאבד חלק מלימודו בעקבות הסכם זה ומכיוון ש&quot;יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה&quot; הרי שהוא עושה עסקת חליפין רעה. גם ה[[נצי&quot;ב]]{{הערה|שו&quot;ת משיב דבר ח&quot;ג סי&#039; יד}} כתב כי במכירת השכר של הלימוד נפסד הלומד, ואין &quot;למכור בשאט נפש כבוד אלהים להתענג על ה&#039; בעוה&quot;ב, עבור עונג הגוף בעוה&quot;ז&quot;. הוא הסביר כי מותר לתלמיד חכם לעשות את ההסכם רק במידה והוא מרגיש שדאגות הפרנסה יפריעו לו ללמוד{{הערה|הנצי&quot;ב מבאר גם את הגמרא בסוטה שמחלקת בין הלל ושבנא לבין שמעון ויוחנן שבעוד שמעון ויוחנן ידעו שאם הם לא יעשו את ההסכם הלימוד שלהם ייפגע, הלל ידע שהלימוד לא ייפגע ולכן אם היה עורך את ההסכם היו בזים לו על כך שוויתר על חלקו בעולם הבא תמורת פרנסה בעולם הזה}}. באותו האופן, הובא מעשה ביעב&quot;ץ{{הערה|במגלת ספר דף יב}} שהגיע אליו עשיר גדול והציע לו שכר גדול על מנת שייתן לו אחת משעות לימודו והוא דחאו ואמר שהוא לומד תורה רק לאהבת הבורא וחלילה לו ללמוד למען בני אדם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כהמשך לשיטות הסוברות כי שכרו של יששכר נגרע בעקבות העסקה, יש הסוברים כי מסיבה זו אין ראוי לתלמיד חכם להשתתף בהסכם יששכר וזבולון. ה[[פלא יועץ]]{{הערה|ערך חיזוק}} כתב כי על אף שראוי לכל אדם שאינו יכול ללמוד בעצמו לקיים תלמיד חכם, עדיף שהתלמיד החכם לא יתרצה ליטול פרס ולמכור חלק מתורתו. לשיטתו, התלמיד חכם מאבד חלק מלימודו בעקבות הסכם זה ומכיוון ש&quot;יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה&quot; הרי שהוא עושה עסקת חליפין רעה. גם ה[[נצי&quot;ב]]{{הערה|שו&quot;ת משיב דבר ח&quot;ג סי&#039; יד}} כתב כי במכירת השכר של הלימוד נפסד הלומד, ואין &quot;למכור בשאט נפש כבוד אלהים להתענג על ה&#039; בעוה&quot;ב, עבור עונג הגוף בעוה&quot;ז&quot;. הוא הסביר כי מותר לתלמיד חכם לעשות את ההסכם רק במידה והוא מרגיש שדאגות הפרנסה יפריעו לו ללמוד{{הערה|הנצי&quot;ב מבאר גם את הגמרא בסוטה שמחלקת בין הלל ושבנא לבין שמעון ויוחנן שבעוד שמעון ויוחנן ידעו שאם הם לא יעשו את ההסכם הלימוד שלהם ייפגע, הלל ידע שהלימוד לא ייפגע ולכן אם היה עורך את ההסכם היו בזים לו על כך שוויתר על חלקו בעולם הבא תמורת פרנסה בעולם הזה}}. באותו האופן, הובא מעשה ביעב&quot;ץ{{הערה|במגלת ספר דף יב}} שהגיע אליו עשיר גדול והציע לו שכר גדול על מנת שייתן לו אחת משעות לימודו והוא דחאו ואמר שהוא לומד תורה רק לאהבת הבורא וחלילה לו ללמוד למען בני אדם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנגד, רוב הפוסקים צידדו בעריכת הסכם זה כפשט דברי השולחן ערוך והרמ"א. החזון איש{{הערה|איגרת מט}} כתב: "ואין ראוי לנהוג צרות עין שלא ליהנות מעזריה וזבולון" וכן פסק המנחת יצחק{{הערה|שו"ת ח"ו סי' ק}} שכתב: "והנה הלכה למעשה, הרי לפנינו פסק דברי הרמ"א הנ"ל, דשפיר טוב ויפה לעשות כן לכתחלה, לעשות עסק בתנאי כיששכר וזבולון" וכן פסק [[הרב עובדיה יוסף]]{{הערה|יביע אומר ח"ז יו"ד סי' יז ובהליכות עולם ח עמ' שמ}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנגד, רוב הפוסקים צידדו בעריכת הסכם זה כפשט דברי השולחן ערוך והרמ"א. החזון איש{{הערה|איגרת מט}} כתב: "ואין ראוי לנהוג צרות עין שלא ליהנות מעזריה וזבולון" וכן פסק המנחת יצחק{{הערה|שו"ת ח"ו סי' ק}} שכתב: "והנה הלכה למעשה, הרי לפנינו פסק דברי הרמ"א הנ"ל, דשפיר טוב ויפה לעשות כן לכתחלה, לעשות עסק בתנאי כיששכר וזבולון" וכן פסק [[הרב עובדיה יוסף]]{{הערה|יביע אומר ח"ז יו"ד סי' יז ובהליכות עולם ח עמ' שמ}}. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לשיטתם, שכרו של התורם איננו נלקח משכרו של הלומד אלא הוא שכר על פעולתו של התורם שסייע לקיום לימוד התורה וממילא אין בהסכם כל קושי ומותר ואף ראוי לעשות אותו לכתחילה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==היקף השותפות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==היקף השותפות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>האגרות משה{{הערה|אגרות משה יורה דעה ד, לז}} מחלק בין הסכם יששכר וזבולון למצוות צדקה ומסביר כי השולחן ערוך בכוונה כתב הלכה זו בדיני תלמוד תורה ולא בדיני צדקה לפי שההסכם הוא חלק ממצוות לימוד תורה. לשיטתו, השותפות בהסכם חייבת להיות שותפות מלאה בה האדם המפרנס נחשב כאילו גם הוא לומד ובכך יוכל לקיים את מצוות ידיעת התורה אך יחד עם זאת גם הלומד צריך לקבל שותפות מלאה בעסקים. וכדבריו {{ציטוטון|כיוון שהוא עניין של קניין מצוות לימוד התורה וידיעתה לעצמו, יש על זה שוויו, והשווי הוא שיהיו שניהם שותפין בכל ענייני הרווחים בין שיהיה להם בעולם הזה... ובין שיהיה להם הקרן בעולם הבא והפריות בעולם הזה}}.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>האגרות משה{{הערה|אגרות משה יורה דעה ד, לז}} מחלק בין הסכם יששכר וזבולון למצוות צדקה ומסביר כי השולחן ערוך בכוונה כתב הלכה זו בדיני תלמוד תורה ולא בדיני צדקה לפי שההסכם הוא חלק ממצוות לימוד תורה. לשיטתו, השותפות בהסכם חייבת להיות שותפות מלאה בה האדם המפרנס נחשב כאילו גם הוא לומד ובכך יוכל לקיים את מצוות ידיעת התורה אך יחד עם זאת גם הלומד צריך לקבל שותפות מלאה בעסקים. וכדבריו {{ציטוטון|כיוון שהוא עניין של קניין מצוות לימוד התורה וידיעתה לעצמו, יש על זה שוויו, והשווי הוא שיהיו שניהם שותפין בכל ענייני הרווחים בין שיהיה להם בעולם הזה... ובין שיהיה להם הקרן בעולם הבא והפריות בעולם הזה}}.  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-156336:rev-156350:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%95%D7%96%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F&diff=156336&oldid=prev 2022-02-09T22:21:37Z

<p><span class="autocomment">האם מאבד הלומד משכרו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:21, 9 בפברואר 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l27">שורה 27:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 27:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנגד, רוב הפוסקים צידדו בעריכת הסכם זה כפשט דברי השולחן ערוך והרמ&quot;א. החזון איש{{הערה|איגרת מט}} כתב: &quot;ואין ראוי לנהוג צרות עין שלא ליהנות מעזריה וזבולון&quot; וכן פסק המנחת יצחק{{הערה|שו&quot;ת ח&quot;ו סי&#039; ק}} שכתב: &quot;והנה הלכה למעשה, הרי לפנינו פסק דברי הרמ&quot;א הנ&quot;ל, דשפיר טוב ויפה לעשות כן לכתחלה, לעשות עסק בתנאי כיששכר וזבולון&quot; וכן פסק [[הרב עובדיה יוסף]]{{הערה|יביע אומר ח&quot;ז יו&quot;ד סי&#039; יז ובהליכות עולם ח עמ&#039; שמ}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנגד, רוב הפוסקים צידדו בעריכת הסכם זה כפשט דברי השולחן ערוך והרמ&quot;א. החזון איש{{הערה|איגרת מט}} כתב: &quot;ואין ראוי לנהוג צרות עין שלא ליהנות מעזריה וזבולון&quot; וכן פסק המנחת יצחק{{הערה|שו&quot;ת ח&quot;ו סי&#039; ק}} שכתב: &quot;והנה הלכה למעשה, הרי לפנינו פסק דברי הרמ&quot;א הנ&quot;ל, דשפיר טוב ויפה לעשות כן לכתחלה, לעשות עסק בתנאי כיששכר וזבולון&quot; וכן פסק [[הרב עובדיה יוסף]]{{הערה|יביע אומר ח&quot;ז יו&quot;ד סי&#039; יז ובהליכות עולם ח עמ&#039; שמ}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==היקף השותפות==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האגרות משה{{הערה|אגרות משה יורה דעה ד, לז}} מחלק בין הסכם יששכר וזבולון למצוות צדקה ומסביר כי השולחן ערוך בכוונה כתב הלכה זו בדיני תלמוד תורה ולא בדיני צדקה לפי שההסכם הוא חלק ממצוות לימוד תורה. לשיטתו, השותפות בהסכם חייבת להיות שותפות מלאה בה האדם המפרנס נחשב כאילו גם הוא לומד ובכך יוכל לקיים את מצוות ידיעת התורה אך יחד עם זאת גם הלומד צריך לקבל שותפות מלאה בעסקים. וכדבריו {{ציטוטון|כיוון שהוא עניין של קניין מצוות לימוד התורה וידיעתה לעצמו, יש על זה שוויו, והשווי הוא שיהיו שניהם שותפין בכל ענייני הרווחים בין שיהיה להם בעולם הזה... ובין שיהיה להם הקרן בעולם הבא והפריות בעולם הזה}}. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מנגד, רוב הפוסקים לא סברו שהתורם חייב לתרום מחצית מרווחיו אלא רק את צרכי הלומד. כך למשל החזון איש{{הערה|אילת השחר דברים רלא}} פסק כי ניתן לערוך הסכם אף על סכום קצוב, ואין צריך ליתן חצי מרווחיו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשו"ת חבל נחלתו{{הערה|חלק ד' סימן כט}} סיכם את השיטות המרכזיות בנושא גדר השותפות:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* שיטה אחת{{הערה|רבינו ירוחם, רמ"א, אפרקסתא דעניא, חזו"א, מנחת יצחק, ציץ אליעזר ועוד}} הרואה זו כשותפות רגילה עפ"י תנאיה וחולקים בשכר העוה"ב, וזבולון נותן ליששכר כדי פרנסתו. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* שיטה שניה{{הערה|רב האי גאון, תשב"ץ, ערוה ,"ש הנצי"ב}} אין חלוקה בשכר הרוחני וע"כ אין מקום להסכם עליו, והותר ליששכר לעשות הסכם עם זבולון שהוא יהיה תומכו בעוה"ז ומצד זה יזכו לשבת יחדיו בצל השכינה. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* שיטה שלישית של האגרות משה הרואה את השותפות כמוחלטת לגמרי ויוצרת מעין אישיות אחת, והיא צריכה להיות לזמן ארוך ולחצאים בכל רכושם ובשכר תורתם.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דעת הרמב&quot;ם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דעת הרמב&quot;ם==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-156335:rev-156336:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%95%D7%96%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F&diff=156335&oldid=prev 2022-02-09T22:13:14Z

<p><span class="autocomment">האם מאבד הלומד משכרו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:13, 9 בפברואר 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l22">שורה 22:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 22:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנגד, בעל ההפלאה{{הערה|פיתחא זעירא לכתובות מג}} כתב כי אין הלומד מאבד משכרו והמשיל את הדבר למדליק נר מנר שאין הנר הראשון מאבד דבר, וכך גם השכר מגיע לתורם אך לא גורע משכר הלומד. באותו האופן כותב ה[[חיד&quot;א]]{{הערה|ספר ראש דוד, פרשת משפטים}} שהשכר לתורם מגיע מאוצרו הטוב של הקב&quot;ה ולא משכר הלומד{{הערה|והשווה דין זה למה שנאמר בגמרא בסוטה כי נשים השולחות את בעליהן מקבלות חלק משכר הלימוד- כי אין שכר הלימוד נגרע בעקבות זאת}}.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנגד, בעל ההפלאה{{הערה|פיתחא זעירא לכתובות מג}} כתב כי אין הלומד מאבד משכרו והמשיל את הדבר למדליק נר מנר שאין הנר הראשון מאבד דבר, וכך גם השכר מגיע לתורם אך לא גורע משכר הלומד. באותו האופן כותב ה[[חיד&quot;א]]{{הערה|ספר ראש דוד, פרשת משפטים}} שהשכר לתורם מגיע מאוצרו הטוב של הקב&quot;ה ולא משכר הלומד{{הערה|והשווה דין זה למה שנאמר בגמרא בסוטה כי נשים השולחות את בעליהן מקבלות חלק משכר הלימוד- כי אין שכר הלימוד נגרע בעקבות זאת}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היביע אומר</del>{{הערה|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חלק ז </del>יו"ד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סימן יז</del>}} הסביר כי השכר אותו מקבל התורם איננו חלק מלימוד התורה אלא על הפעולה שעשה על מנת לקיים את הלימוד, וממילא הוא לא מחסיר משכר הלומד. אמנם, הוא אומר שכפי שהגמרא {{#makor-new:ברכות לד ב|בבלי-ברכות|לד|ב}} קובעת שכר פעולתו של התורם עדיין איננו באותה מדרגה כמו שכר הלימוד "כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא...לעושה פרקמטיא לת"ח ולמהנה ת"ח מנכסיו אבל תלמידי חכמים עצמן "עין לא ראתה אלהים זולתך". מנגד, האגרות משה הסביר כי דברי הגמרא כוונו רק למי שתורם לתלמיד חכם שלא כחלק מהסכם יששכר וזבולון, אך מי שעורכים את ההסכם נחשבים כלומדים יחד ממש.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ערוך השולחן</ins>{{הערה|יו"ד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רמו, ח</ins>}} הסביר כי השכר אותו מקבל התורם איננו חלק מלימוד התורה אלא על הפעולה שעשה על מנת לקיים את הלימוד, וממילא הוא לא מחסיר משכר הלומד. אמנם, הוא אומר שכפי שהגמרא {{#makor-new:ברכות לד ב|בבלי-ברכות|לד|ב}} קובעת שכר פעולתו של התורם עדיין איננו באותה מדרגה כמו שכר הלימוד "כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא...לעושה פרקמטיא לת"ח ולמהנה ת"ח מנכסיו אבל תלמידי חכמים עצמן "עין לא ראתה אלהים זולתך". מנגד, האגרות משה הסביר כי דברי הגמרא כוונו רק למי שתורם לתלמיד חכם שלא כחלק מהסכם יששכר וזבולון, אך מי שעורכים את ההסכם נחשבים כלומדים יחד ממש.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===לכתחילה או בדיעבד===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===לכתחילה או בדיעבד===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כהמשך לשיטות הסוברות כי שכרו של יששכר נגרע בעקבות העסקה, יש הסוברים כי מסיבה זו אין ראוי לתלמיד חכם להשתתף בהסכם יששכר וזבולון. ה[[פלא יועץ]]{{הערה|ערך חיזוק}} כתב כי על אף שראוי לכל אדם שאינו יכול ללמוד בעצמו לקיים תלמיד חכם, עדיף שהתלמיד החכם לא יתרצה ליטול פרס ולמכור חלק מתורתו. לשיטתו, התלמיד חכם מאבד חלק מלימודו בעקבות הסכם זה ומכיוון ש&quot;יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה&quot; הרי שהוא עושה עסקת חליפין רעה. גם ה[[נצי&quot;ב]]{{הערה|שו&quot;ת משיב דבר ח&quot;ג סי&#039; יד}} כתב כי במכירת השכר של הלימוד נפסד הלומד, ואין &quot;למכור בשאט נפש כבוד אלהים להתענג על ה&#039; בעוה&quot;ב, עבור עונג הגוף בעוה&quot;ז&quot;. הוא הסביר כי מותר לתלמיד חכם לעשות את ההסכם רק במידה והוא מרגיש שדאגות הפרנסה יפריעו לו ללמוד{{הערה|הנצי&quot;ב מבאר גם את הגמרא בסוטה שמחלקת בין הלל ושבנא לבין שמעון ויוחנן שבעוד שמעון ויוחנן ידעו שאם הם לא יעשו את ההסכם הלימוד שלהם ייפגע, הלל ידע שהלימוד לא ייפגע ולכן אם היה עורך את ההסכם היו בזים לו על כך שוויתר על חלקו בעולם הבא תמורת פרנסה בעולם הזה}}. באותו האופן, הובא מעשה ביעב&quot;ץ{{הערה|במגלת ספר דף יב}} שהגיע אליו עשיר גדול והציע לו שכר גדול על מנת שייתן לו אחת משעות לימודו והוא דחאו ואמר שהוא לומד תורה רק לאהבת הבורא וחלילה לו ללמוד למען בני אדם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כהמשך לשיטות הסוברות כי שכרו של יששכר נגרע בעקבות העסקה, יש הסוברים כי מסיבה זו אין ראוי לתלמיד חכם להשתתף בהסכם יששכר וזבולון. ה[[פלא יועץ]]{{הערה|ערך חיזוק}} כתב כי על אף שראוי לכל אדם שאינו יכול ללמוד בעצמו לקיים תלמיד חכם, עדיף שהתלמיד החכם לא יתרצה ליטול פרס ולמכור חלק מתורתו. לשיטתו, התלמיד חכם מאבד חלק מלימודו בעקבות הסכם זה ומכיוון ש&quot;יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה&quot; הרי שהוא עושה עסקת חליפין רעה. גם ה[[נצי&quot;ב]]{{הערה|שו&quot;ת משיב דבר ח&quot;ג סי&#039; יד}} כתב כי במכירת השכר של הלימוד נפסד הלומד, ואין &quot;למכור בשאט נפש כבוד אלהים להתענג על ה&#039; בעוה&quot;ב, עבור עונג הגוף בעוה&quot;ז&quot;. הוא הסביר כי מותר לתלמיד חכם לעשות את ההסכם רק במידה והוא מרגיש שדאגות הפרנסה יפריעו לו ללמוד{{הערה|הנצי&quot;ב מבאר גם את הגמרא בסוטה שמחלקת בין הלל ושבנא לבין שמעון ויוחנן שבעוד שמעון ויוחנן ידעו שאם הם לא יעשו את ההסכם הלימוד שלהם ייפגע, הלל ידע שהלימוד לא ייפגע ולכן אם היה עורך את ההסכם היו בזים לו על כך שוויתר על חלקו בעולם הבא תמורת פרנסה בעולם הזה}}. באותו האופן, הובא מעשה ביעב&quot;ץ{{הערה|במגלת ספר דף יב}} שהגיע אליו עשיר גדול והציע לו שכר גדול על מנת שייתן לו אחת משעות לימודו והוא דחאו ואמר שהוא לומד תורה רק לאהבת הבורא וחלילה לו ללמוד למען בני אדם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנגד, רוב הפוסקים צידדו בעריכת הסכם זה כפשט דברי השולחן ערוך והרמ&quot;א. החזון איש{{הערה|איגרת מט}} כתב: &quot;ואין ראוי לנהוג צרות עין שלא ליהנות מעזריה וזבולון&quot; וכן פסק המנחת יצחק{{הערה|שו&quot;ת ח&quot;ו סי&#039; ק}} שכתב: &quot;והנה הלכה למעשה, הרי לפנינו פסק דברי הרמ&quot;א הנ&quot;ל, דשפיר טוב ויפה לעשות כן לכתחלה, לעשות עסק בתנאי כיששכר וזבולון&quot; וכן פסק [[הרב עובדיה יוסף]]{{הערה|יביע אומר ח&quot;ז יו&quot;ד סי&#039; יז ובהליכות עולם ח עמ&#039; שמ}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנגד, רוב הפוסקים צידדו בעריכת הסכם זה כפשט דברי השולחן ערוך והרמ&quot;א. החזון איש{{הערה|איגרת מט}} כתב: &quot;ואין ראוי לנהוג צרות עין שלא ליהנות מעזריה וזבולון&quot; וכן פסק המנחת יצחק{{הערה|שו&quot;ת ח&quot;ו סי&#039; ק}} שכתב: &quot;והנה הלכה למעשה, הרי לפנינו פסק דברי הרמ&quot;א הנ&quot;ל, דשפיר טוב ויפה לעשות כן לכתחלה, לעשות עסק בתנאי כיששכר וזבולון&quot; וכן פסק [[הרב עובדיה יוסף]]{{הערה|יביע אומר ח&quot;ז יו&quot;ד סי&#039; יז ובהליכות עולם ח עמ&#039; שמ}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דעת הרמב&quot;ם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דעת הרמב&quot;ם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב&quot;ם]] התנגד באופן עקרוני להסכם כמו שמתואר בגמרא, בו התלמיד החכם מסתמך על הציבור לפרנסתו. כך, ב[[פירוש המשנה לרמב&quot;ם|פירושו על המשנה]], הוא כותב:   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב&quot;ם]] התנגד באופן עקרוני להסכם כמו שמתואר בגמרא, בו התלמיד החכם מסתמך על הציבור לפרנסתו. כך, ב[[פירוש המשנה לרמב&quot;ם|פירושו על המשנה]], הוא כותב:   </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-156334:rev-156335:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%95%D7%96%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F&diff=156334&oldid=prev 2022-02-09T22:02:52Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:02, 9 בפברואר 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהמדרש עולה כי היה קיים הסכם בין זבולון ליששכר במהלכו זבולון (ששכן על החוף) עסק במסחר והשתמש בממון שהרוויח על מנת לקיים את שבט יששכר שהיו יושבים ועוסקים בתורה. בדומה לכך, מובא גם במדרש מדבר רבה שזבולון ויששכר נטלו שכר התורה והתפרנסו ביחד ו קובע שזבולון היה גדול מיששכר לפי ש&quot;גדול הַמְעַשֶה יותר מן העושה&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהמדרש עולה כי היה קיים הסכם בין זבולון ליששכר במהלכו זבולון (ששכן על החוף) עסק במסחר והשתמש בממון שהרוויח על מנת לקיים את שבט יששכר שהיו יושבים ועוסקים בתורה. בדומה לכך, מובא גם במדרש מדבר רבה שזבולון ויששכר נטלו שכר התורה והתפרנסו ביחד ו קובע שזבולון היה גדול מיששכר לפי ש&quot;גדול הַמְעַשֶה יותר מן העושה&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=במדבר רבה פרשה יג, יז|אנגלית=|תוכן=לפי שהיו זבולון ויששכר שותפים, יששכר היה עוסק בתורה וזבולון היה עוסק בפרקמטיא והיה טורח זבולון ונותן לתוך פיו של יששכר... שגדול מעשה יותר מן העושה, שלולי זבולן לא היה יששכר יכול לעסוק בתורה, שהוא היה מאכילו ונותן לתוך פיו... זבולון ויששכר שניהם היו נוטלין שכר תורה ביחד ושניהם היו מתפרנסין ביחד... שכשם שהיה לזבולון חלק בשכר תורתו כך היה ליששכר חלק בממונו של זבולון}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=במדבר רבה פרשה יג, יז|אנגלית=|תוכן=לפי שהיו זבולון ויששכר שותפים, יששכר היה עוסק בתורה וזבולון היה עוסק בפרקמטיא והיה טורח זבולון ונותן לתוך פיו של יששכר... שגדול מעשה יותר מן העושה, שלולי זבולן לא היה יששכר יכול לעסוק בתורה, שהוא היה מאכילו ונותן לתוך פיו... זבולון ויששכר שניהם היו נוטלין שכר תורה ביחד ושניהם היו מתפרנסין ביחד... שכשם שהיה לזבולון חלק בשכר תורתו כך היה ליששכר חלק בממונו של זבולון}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגמרא {{#makor-new:סוטה כא א|בבלי-סוטה|כא|א}} מתואר כי היו גם תנאים שעשו הסכם יששכר וזבולון. כך למשל, התנא שמעון אחי עזריה נקרא כך לפי שעזריה עסק במסחר, ופרנס את שמעון אחיו, בשביל שיוכל לעסוק בתורה. כמו כן, רבי יוחנן דבי נשיאה התפרנס על ידי בית הנשיא, ולכן היה לנשיא חלק בזכות תורתו.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגמרא {{#makor-new:סוטה כא א|בבלי-סוטה|כא|א}} מתואר כי היו גם תנאים שעשו הסכם יששכר וזבולון. כך למשל, התנא שמעון אחי עזריה נקרא כך לפי שעזריה עסק במסחר, ופרנס את שמעון אחיו, בשביל שיוכל לעסוק בתורה. כמו כן, רבי יוחנן דבי נשיאה התפרנס על ידי בית הנשיא, ולכן היה לנשיא חלק בזכות תורתו.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 30:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב&quot;ם]] התנגד באופן עקרוני להסכם כמו שמתואר בגמרא, בו התלמיד החכם מסתמך על הציבור לפרנסתו. כך, ב[[פירוש המשנה לרמב&quot;ם|פירושו על המשנה]], הוא כותב:   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב&quot;ם]] התנגד באופן עקרוני להסכם כמו שמתואר בגמרא, בו התלמיד החכם מסתמך על הציבור לפרנסתו. כך, ב[[פירוש המשנה לרמב&quot;ם|פירושו על המשנה]], הוא כותב:   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=פירוש הרמב&quot;ם על מסכת אבות פרק ד&#039; משנה ו&#039;|אנגלית=|תוכן=וכבר שמעתים, הניפתים, נתלים באומרם: &#039;הרוצה להנות יהנה כאלישע, ושלא להנות אל יהנה כשמואל הרמתי&#039;. וזה אינו דומה לזה כלל, ואמנם זה אצלי סילוף ממי שמביא ראיה ממנו, הואיל והוא מבואר ואין בו מקום לטעות. כי אלישע לא היה מקבל ממון מבני אדם, כל שכן שלא היה מטיל עליהם ומחייבם בחוקים, חלילה לה&#039; מזה, ואמנם היה מקבל הכיבוד בלבד...ואמנם הדבר אשר התירתו התורה לתלמידי חכמים הוא, שיתנו ממון לאדם, יעשה להם סחורה בו בבחירתו, אם ירצה - ועושה זה יש לו שכר על כך, וזה הוא מטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים - ושתמכר סחורתם תחילה למה שיימכר}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=פירוש הרמב&quot;ם על מסכת אבות פרק ד&#039; משנה ו&#039;|אנגלית=|תוכן=וכבר שמעתים, הניפתים, נתלים באומרם: &#039;הרוצה להנות יהנה כאלישע, ושלא להנות אל יהנה כשמואל הרמתי&#039;. וזה אינו דומה לזה כלל, ואמנם זה אצלי סילוף ממי שמביא ראיה ממנו, הואיל והוא מבואר ואין בו מקום לטעות. כי אלישע לא היה מקבל ממון מבני אדם, כל שכן שלא היה מטיל עליהם ומחייבם בחוקים, חלילה לה&#039; מזה, ואמנם היה מקבל הכיבוד בלבד...ואמנם הדבר אשר התירתו התורה לתלמידי חכמים הוא, שיתנו ממון לאדם, יעשה להם סחורה בו בבחירתו, אם ירצה - ועושה זה יש לו שכר על כך, וזה הוא מטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים - ושתמכר סחורתם תחילה למה שיימכר}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כנראה, הרמב&quot;ם הבין את ההבדל בין התיאור של שלושת הזוגות באגדת הגמרא כהבדל עקרוני במהות ההסכם עצמו; שבנא הציע להלל אחיו כך &quot;תא נערוב וליפלוג&quot;- בא נשתתף ונתחלק, כלומר בתמורה לחלק מכספו של שבנא, הלל צריך לתת חלק מזכויותיו. לעומת זאת, ניתן להבין את היחסים בין שני הזוגות הראשונים כהושטת עזרה ללא תמורה. לפי הבנה זו, הלל סירב מפני שעסקה זו היא בלתי אפשרית למעשה, מפני שאדם לא מוסמך לחלק חלקים מ[[עולם הבא|העולם הבא]]{{הערה|דבריו של הרמב&quot;ם על המטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים מקורם בגמרא בפסחים נג, ב}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כנראה, הרמב&quot;ם הבין את ההבדל בין התיאור של שלושת הזוגות באגדת הגמרא כהבדל עקרוני במהות ההסכם עצמו; שבנא הציע להלל אחיו כך &quot;תא נערוב וליפלוג&quot;- בא נשתתף ונתחלק, כלומר בתמורה לחלק מכספו של שבנא, הלל צריך לתת חלק מזכויותיו. לעומת זאת, ניתן להבין את היחסים בין שני הזוגות הראשונים כהושטת עזרה ללא תמורה. לפי הבנה זו, הלל סירב מפני שעסקה זו היא בלתי אפשרית למעשה, מפני שאדם לא מוסמך לחלק חלקים מ[[עולם הבא|העולם הבא]]{{הערה|דבריו של הרמב&quot;ם על המטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים מקורם בגמרא בפסחים נג, ב}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנגד, רבי יוסף קארו הבין מדברי הגמרא שאכן בין ר&#039; שמעון לעזריה וכן בין ר&#039; יוחנן לבית הנשיא נערכו הסכמי ממון תמורת זכויות, ולפי עדות הגמרא - הדבר מותר. סירובו של הלל מעיד רק שאין ההסכם תואם את [[מידת חסידות|מידת החסידות]] הגבוהה שבה נהג.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנגד, רבי יוסף קארו הבין מדברי הגמרא שאכן בין ר&#039; שמעון לעזריה וכן בין ר&#039; יוחנן לבית הנשיא נערכו הסכמי ממון תמורת זכויות, ולפי עדות הגמרא - הדבר מותר. סירובו של הלל מעיד רק שאין ההסכם תואם את [[מידת חסידות|מידת החסידות]] הגבוהה שבה נהג.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-156330:rev-156334:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%95%D7%96%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F&diff=156330&oldid=prev 2022-02-09T22:00:27Z

<p></p> <a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%95%D7%96%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F&amp;diff=156330&amp;oldid=76021">הצגת שינויים</a>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%95%D7%96%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F&diff=76021&oldid=prev 2012-09-05T10:03:53Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:03, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del>'''הסכם יששכר וזבולון''' הוא הסכם שותפות  בין אדם בעל יכולת כלכלית [[תלמיד חכם|לתלמיד חכם]] עני. העשיר תומך בתלמיד החכם ומספק לו את צרכיו הגשמיים ובתמורה נחשב לשותף [[תלמוד תורה (מצווה)|בתורה]] שהתלמיד החכם לומד, ושכר [[מצווה|המצווה]] מתחלק ביניהם. לפי השקפת חוגים מסוימים ההסכם הוא הבסיס למוסד [[ישיבה|הישיבה]] [[אברך|והאברכים]] שבדרך כלל מתקיימים על ידי תרומות של נדיבים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הסכם יששכר וזבולון''' הוא הסכם שותפות  בין אדם בעל יכולת כלכלית [[תלמיד חכם|לתלמיד חכם]] עני. העשיר תומך בתלמיד החכם ומספק לו את צרכיו הגשמיים ובתמורה נחשב לשותף [[תלמוד תורה (מצווה)|בתורה]] שהתלמיד החכם לומד, ושכר [[מצווה|המצווה]] מתחלק ביניהם. לפי השקפת חוגים מסוימים ההסכם הוא הבסיס למוסד [[ישיבה|הישיבה]] [[אברך|והאברכים]] שבדרך כלל מתקיימים על ידי תרומות של נדיבים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורות המושג==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורות המושג==</div></td></tr> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%95%D7%96%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F&diff=74204&oldid=prev 2012-09-05T07:35:25Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:35, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הסכם יששכר וזבולון''' הוא הסכם שותפות  בין אדם בעל יכולת כלכלית [[תלמיד חכם|לתלמיד חכם]] עני. העשיר תומך בתלמיד החכם ומספק לו את צרכיו הגשמיים ובתמורה נחשב לשותף [[תלמוד תורה (מצווה)|בתורה]] שהתלמיד החכם לומד, ושכר [[מצווה|המצווה]] מתחלק ביניהם. לפי השקפת חוגים מסוימים ההסכם הוא הבסיס למוסד [[ישיבה|הישיבה]] [[אברך|והאברכים]] שבדרך כלל מתקיימים על ידי תרומות של נדיבים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins>'''הסכם יששכר וזבולון''' הוא הסכם שותפות  בין אדם בעל יכולת כלכלית [[תלמיד חכם|לתלמיד חכם]] עני. העשיר תומך בתלמיד החכם ומספק לו את צרכיו הגשמיים ובתמורה נחשב לשותף [[תלמוד תורה (מצווה)|בתורה]] שהתלמיד החכם לומד, ושכר [[מצווה|המצווה]] מתחלק ביניהם. לפי השקפת חוגים מסוימים ההסכם הוא הבסיס למוסד [[ישיבה|הישיבה]] [[אברך|והאברכים]] שבדרך כלל מתקיימים על ידי תרומות של נדיבים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורות המושג==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורות המושג==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דעת הרמב&quot;ם===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דעת הרמב&quot;ם===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב&quot;ם]] התנגד באופן עקרוני להסכם כמו שמתואר בגמרא, בו התלמיד החכם מסתמך על הציבור לפרנסתו. כך, ב[[פירוש המשנה לרמב&quot;ם|פירושו על המשנה]], הוא כותב:   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב&quot;ם]] התנגד באופן עקרוני להסכם כמו שמתואר בגמרא, בו התלמיד החכם מסתמך על הציבור לפרנסתו. כך, ב[[פירוש המשנה לרמב&quot;ם|פירושו על המשנה]], הוא כותב:   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט|"...וכבר שמעתים, הניפתים, נתלים באומרם: 'הרוצה להנות יהנה כאלישע, ושלא להנות אל יהנה כשמואל הרמתי'. וזה אינו דומה לזה כלל, ואמנם זה אצלי סילוף ממי שמביא ראיה ממנו, הואיל והוא מבואר ואין בו מקום לטעות. כי אלישע לא היה מקבל ממון מבני אדם, כל שכן שלא היה מטיל עליהם ומחייבם בחוקים, חלילה לה' מזה, ואמנם היה מקבל הכיבוד בלבד...ואמנם הדבר אשר התירתו התורה לתלמידי חכמים הוא, שיתנו ממון לאדם, יעשה להם סחורה בו בבחירתו, אם ירצה - ועושה זה יש לו שכר על כך, וזה הוא מטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים - ושתמכר סחורתם תחילה למה שיימכר..."}} {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>פירוש הרמב"ם על מסכת אבות פרק ד' משנה ו'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט|"...וכבר שמעתים, הניפתים, נתלים באומרם: 'הרוצה להנות יהנה כאלישע, ושלא להנות אל יהנה כשמואל הרמתי'. וזה אינו דומה לזה כלל, ואמנם זה אצלי סילוף ממי שמביא ראיה ממנו, הואיל והוא מבואר ואין בו מקום לטעות. כי אלישע לא היה מקבל ממון מבני אדם, כל שכן שלא היה מטיל עליהם ומחייבם בחוקים, חלילה לה' מזה, ואמנם היה מקבל הכיבוד בלבד...ואמנם הדבר אשר התירתו התורה לתלמידי חכמים הוא, שיתנו ממון לאדם, יעשה להם סחורה בו בבחירתו, אם ירצה - ועושה זה יש לו שכר על כך, וזה הוא מטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים - ושתמכר סחורתם תחילה למה שיימכר..."}} {{מקור|פירוש הרמב"ם על מסכת אבות פרק ד' משנה ו'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כנראה, הרמב&quot;ם הבין את ההבדל בין התיאור של שלושת הזוגות באגדת הגמרא כהבדל עקרוני במהות ההסכם עצמו; שבנא הציע להלל אחיו כך &quot;תא נערוב וליפלוג&quot;- בא נשתתף ונתחלק, כלומר בתמורה לחלק מכספו של שבנא, הלל צריך לתת חלק מזכויותיו. לעומת זאת, ניתן להבין את היחסים בין שני הזוגות הראשונים כהושטת עזרה ללא תמורה. לפי הבנה זו, הלל סירב מפני שעסקה זו היא בלתי אפשרית למעשה, מפני שאדם לא מוסמך לחלק חלקים מ[[עולם הבא|העולם הבא]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כנראה, הרמב&quot;ם הבין את ההבדל בין התיאור של שלושת הזוגות באגדת הגמרא כהבדל עקרוני במהות ההסכם עצמו; שבנא הציע להלל אחיו כך &quot;תא נערוב וליפלוג&quot;- בא נשתתף ונתחלק, כלומר בתמורה לחלק מכספו של שבנא, הלל צריך לתת חלק מזכויותיו. לעומת זאת, ניתן להבין את היחסים בין שני הזוגות הראשונים כהושטת עזרה ללא תמורה. לפי הבנה זו, הלל סירב מפני שעסקה זו היא בלתי אפשרית למעשה, מפני שאדם לא מוסמך לחלק חלקים מ[[עולם הבא|העולם הבא]].</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l22">שורה 22:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 22:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת דעת הרמב&quot;ם, ה[[שולחן ערוך]] כותב:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת דעת הרמב&quot;ם, ה[[שולחן ערוך]] כותב:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט|&quot;כל איש ישראל חייב בתלמוד תורה ...חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה, ומי שאי אפשר לו ללמוד מפני שאינו יודע כלל ללמוד או מפני הטרדות שיש לו יספיק לאחרים הלומדים</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט|&quot;כל איש ישראל חייב בתלמוד תורה ...חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה, ומי שאי אפשר לו ללמוד מפני שאינו יודע כלל ללמוד או מפני הטרדות שיש לו יספיק לאחרים הלומדים</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמ"א מוסיף וכותב ותחשב לו כאילו לומד בעצמו, ויכול אדם להתנות עם חבירו שהוא יעסוק בתורה והוא ימציא לו פרנסה, ויחלוק עמו בשכר."}} {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>יורה דעה רמ"ו סעיף א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמ"א מוסיף וכותב ותחשב לו כאילו לומד בעצמו, ויכול אדם להתנות עם חבירו שהוא יעסוק בתורה והוא ימציא לו פרנסה, ויחלוק עמו בשכר."}} {{מקור|יורה דעה רמ"ו סעיף א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ר&#039; יוסף קארו הבין מדברי הגמרא שאכן בין ר&#039; שמעון לעזריה וכן בין ר&#039; יוחנן לבית הנשיא נערכו הסכמי ממון תמורת זכויות, ולפי עדות הגמרא - הדבר מותר. סירובו של הלל מעיד רק שאין ההסכם תואם את [[מידת חסידות|מידת החסידות]] הגבוהה שבה נהג.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ר&#039; יוסף קארו הבין מדברי הגמרא שאכן בין ר&#039; שמעון לעזריה וכן בין ר&#039; יוחנן לבית הנשיא נערכו הסכמי ממון תמורת זכויות, ולפי עדות הגמרא - הדבר מותר. סירובו של הלל מעיד רק שאין ההסכם תואם את [[מידת חסידות|מידת החסידות]] הגבוהה שבה נהג.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-50089:rev-74204:php=table --> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%95%D7%96%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F&diff=50089&oldid=prev 2011-09-25T10:30:05Z

<p><span class="autocomment">דעת ר&#039; יוסף קארו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:30, 25 בספטמבר 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כנראה, הרמב&quot;ם הבין את ההבדל בין התיאור של שלושת הזוגות באגדת הגמרא כהבדל עקרוני במהות ההסכם עצמו; שבנא הציע להלל אחיו כך &quot;תא נערוב וליפלוג&quot;- בא נשתתף ונתחלק, כלומר בתמורה לחלק מכספו של שבנא, הלל צריך לתת חלק מזכויותיו. לעומת זאת, ניתן להבין את היחסים בין שני הזוגות הראשונים כהושטת עזרה ללא תמורה. לפי הבנה זו, הלל סירב מפני שעסקה זו היא בלתי אפשרית למעשה, מפני שאדם לא מוסמך לחלק חלקים מ[[עולם הבא|העולם הבא]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כנראה, הרמב&quot;ם הבין את ההבדל בין התיאור של שלושת הזוגות באגדת הגמרא כהבדל עקרוני במהות ההסכם עצמו; שבנא הציע להלל אחיו כך &quot;תא נערוב וליפלוג&quot;- בא נשתתף ונתחלק, כלומר בתמורה לחלק מכספו של שבנא, הלל צריך לתת חלק מזכויותיו. לעומת זאת, ניתן להבין את היחסים בין שני הזוגות הראשונים כהושטת עזרה ללא תמורה. לפי הבנה זו, הלל סירב מפני שעסקה זו היא בלתי אפשרית למעשה, מפני שאדם לא מוסמך לחלק חלקים מ[[עולם הבא|העולם הבא]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דעת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ר' </del>יוסף קארו===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דעת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי </ins>יוסף קארו===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת הרמב"ם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ר' [[יוסף קארו]] התיר לבצע התניה כזו. כך בספר ה[[הלכה]] המקיף שכתב</del>, ה[[שולחן ערוך]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא </del>כותב:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דעת </ins>הרמב"ם, ה[[שולחן ערוך]] כותב:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט|&quot;כל איש ישראל חייב בתלמוד תורה ...חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה, ומי שאי אפשר לו ללמוד מפני שאינו יודע כלל ללמוד או מפני הטרדות שיש לו יספיק לאחרים הלומדים</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט|&quot;כל איש ישראל חייב בתלמוד תורה ...חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה, ומי שאי אפשר לו ללמוד מפני שאינו יודע כלל ללמוד או מפני הטרדות שיש לו יספיק לאחרים הלומדים</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמ&quot;א מוסיף וכותב ותחשב לו כאילו לומד בעצמו, ויכול אדם להתנות עם חבירו שהוא יעסוק בתורה והוא ימציא לו פרנסה, ויחלוק עמו בשכר.&quot;}} {{מקור|(יורה דעה רמ&quot;ו סעיף א)}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמ&quot;א מוסיף וכותב ותחשב לו כאילו לומד בעצמו, ויכול אדם להתנות עם חבירו שהוא יעסוק בתורה והוא ימציא לו פרנסה, ויחלוק עמו בשכר.&quot;}} {{מקור|(יורה דעה רמ&quot;ו סעיף א)}}</div></td></tr> </table>

רצוא ושוב https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%95%D7%96%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F&diff=45473&oldid=prev 2011-05-16T10:23:47Z

<p>הורדת מאמר נגד ההלכה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:23, 16 במאי 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l34">שורה 34:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 34:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[http://www.shevanet.org.il/01/01-03.htm שותפות יששכר וזבולון], שבענט</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[http://www.shevanet.org.il/01/01-03.htm שותפות יששכר וזבולון], שבענט</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*[http://milhemet-tora.blogspot.com/ ריכוז מאמרי '''''ההתנגדות''''' לקבלת שכר עבור לימוד תורה]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תלמוד תורה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תלמוד תורה]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-45472:rev-45473:php=table --> </table>

שדה צופים https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%95%D7%96%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F&diff=45472&oldid=prev 2011-05-16T10:22:18Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:22, 16 במאי 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l35">שורה 35:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 35:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[http://www.shevanet.org.il/01/01-03.htm שותפות יששכר וזבולון], שבענט</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[http://www.shevanet.org.il/01/01-03.htm שותפות יששכר וזבולון], שבענט</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[http://milhemet-tora.blogspot.com/ ריכוז מאמרי &#039;&#039;&#039;&#039;&#039;ההתנגדות&#039;&#039;&#039;&#039;&#039; לקבלת שכר עבור לימוד תורה]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[http://milhemet-tora.blogspot.com/ ריכוז מאמרי &#039;&#039;&#039;&#039;&#039;ההתנגדות&#039;&#039;&#039;&#039;&#039; לקבלת שכר עבור לימוד תורה]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משפט עברי]]</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תלמוד תורה</ins>]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:יהדות חרדית</del>]]</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> </table>

שדה צופים