המזבח בהר עיבל - היסטוריית גרסאות

46.116.65.43: /* משמעותם של הממצאים */

2018-01-06T22:45:13Z

משמעותם של הממצאים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:45, 6 בינואר 2018
שורה 46:		שורה 46:
	==משמעותם של הממצאים==		==משמעותם של הממצאים==

	הגם שהממצאים של אדם זורטל הם מהפכנים, כיון שמצביעים על ספר ה]]תנ"ך[[ כספר היסטורי שאכן נכתב בזמן האירועים. וכך כותב זרטל:		הגם שהממצאים של אדם זורטל הם מהפכנים, כיון שמצביעים על ספר ה[[תנ"ך]] כספר היסטורי שאכן נכתב בזמן האירועים. וכך כותב זרטל:
	:המסקנות הנוספות מהחפירה בהר עיבל היו מרחיקות לכת, בקשר לראשית ישראל ובקשר לאמינות חלקו הקדום של המקרא כאחד. אם עמד מזבח עולה בהר עיבל ונערך בו "טקס יסוד" (עניין העולה ממיקומו ומהנוף הנשקף ממנו – תיאטרון טבעי גדול) מאשש הדבר את המסורת בדברים וביהושע. אם נצרף לאלה את הזהות בין קורבנות הבהמה למצוות התורה ואת העדרן של צלמיות אלים (שלא כבמקדשים הסמוכים של שכם הכנענית), מעיד הדבר על גיבוש לאומי ודתי של שבטי ישראל בתקופה קדומה מאוד – ממש כמופיע בתורה<ref>אדם זרטל, "לכו להר עיבל", מוסף עיתון "הארץ", 11/11/99</ref>.		:המסקנות הנוספות מהחפירה בהר עיבל היו מרחיקות לכת, בקשר לראשית ישראל ובקשר לאמינות חלקו הקדום של המקרא כאחד. אם עמד מזבח עולה בהר עיבל ונערך בו "טקס יסוד" (עניין העולה ממיקומו ומהנוף הנשקף ממנו – תיאטרון טבעי גדול) מאשש הדבר את המסורת בדברים וביהושע. אם נצרף לאלה את הזהות בין קורבנות הבהמה למצוות התורה ואת העדרן של צלמיות אלים (שלא כבמקדשים הסמוכים של שכם הכנענית), מעיד הדבר על גיבוש לאומי ודתי של שבטי ישראל בתקופה קדומה מאוד – ממש כמופיע בתורה<ref>אדם זרטל, "לכו להר עיבל", מוסף עיתון "הארץ", 11/11/99</ref>.
	ב-1991 אמר פרופ' לארי סטייגר מאוניברסיטת הרווארד בהקשר לממצאים: "אם עמד מזבח עולה על הר עיבל, ההשפעה על מחקרינו היא מהפכנית. על כולנו (ארכיאולוגים מקראיים) לשוב לגן הילדים"<ref>מתוך מאמר [http://www.hidabroot.org/ArPrint.asp?BlogID=7081 "אוניברסיטת חיפה – קיבוץ עין שמר"]</ref>.		ב-1991 אמר פרופ' לארי סטייגר מאוניברסיטת הרווארד בהקשר לממצאים: "אם עמד מזבח עולה על הר עיבל, ההשפעה על מחקרינו היא מהפכנית. על כולנו (ארכיאולוגים מקראיים) לשוב לגן הילדים"<ref>מתוך מאמר [http://www.hidabroot.org/ArPrint.asp?BlogID=7081 "אוניברסיטת חיפה – קיבוץ עין שמר"]</ref>.

Mishehu: /* משמעותם של הממצאים */ הוספות

2013-07-08T03:47:43Z

משמעותם של הממצאים: הוספות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:47, 8 ביולי 2013
שורה 46:		שורה 46:
	==משמעותם של הממצאים==		==משמעותם של הממצאים==

	הגם שהממצאים של אדם זורטל הם מהפכנים, כיון שמצביעים על ספר ה[[תנ"ך]] כספר היסטורי שאכן נכתב בזמן האירועים, ~~עדיין לא היה פרסום שהתעמת עם טענותיו~~ של זרטל. ב-1991 אמר פרופ' לארי סטייגר מאוניברסיטת הרווארד בהקשר לממצאים: "אם עמד מזבח עולה על הר עיבל, ההשפעה על מחקרינו היא מהפכנית. על כולנו (~~ארכאולוגים~~ מקראיים) לשוב לגן הילדים"<ref>[http://www.hidabroot.org/ArPrint.asp?BlogID=7081 ~~מתוך מאמר~~ "אוניברסיטת חיפה – קיבוץ עין שמר"]</ref>.		הגם שהממצאים של אדם זורטל הם מהפכנים, כיון שמצביעים על ספר ה]]תנ"ך[[ כספר היסטורי שאכן נכתב בזמן האירועים. וכך כותב זרטל:
			:המסקנות הנוספות מהחפירה בהר עיבל היו מרחיקות לכת, בקשר לראשית ישראל ובקשר לאמינות חלקו הקדום של המקרא כאחד. אם עמד מזבח עולה בהר עיבל ונערך בו "טקס יסוד" (עניין העולה ממיקומו ומהנוף הנשקף ממנו – תיאטרון טבעי גדול) מאשש הדבר את המסורת בדברים וביהושע. אם נצרף לאלה את הזהות בין קורבנות הבהמה למצוות התורה ואת העדרן של צלמיות אלים (שלא כבמקדשים הסמוכים של שכם הכנענית), מעיד הדבר על גיבוש לאומי ודתי של שבטי ישראל בתקופה קדומה מאוד – ממש כמופיע בתורה<ref>אדם זרטל, "לכו להר עיבל", מוסף עיתון "הארץ", 11/11/99</ref>.
			ב-1991 אמר פרופ' לארי סטייגר מאוניברסיטת הרווארד בהקשר לממצאים: "אם עמד מזבח עולה על הר עיבל, ההשפעה על מחקרינו היא מהפכנית. על כולנו (ארכיאולוגים מקראיים) לשוב לגן הילדים"<ref>מתוך מאמר [http://www.hidabroot.org/ArPrint.asp?BlogID=7081 "אוניברסיטת חיפה – קיבוץ עין שמר"]</ref>.

			למרות המשמעות המהפכנית, עדיין לא היה פרסום שהתעמת עם טענותיו של זרטל.

	הרב זלמן מנחם קורן מציין, שגילוי המזבח מאשש לא רק את האוטנטיות ההיסטורית של ה[[תורה שבכתב]], כי אם גם מהימנותה של המסורת של ה[[תורה שבעל פה]], כיון שמידות המזבח וצורתו מתאימות בדקדוק למה שמבואר במשניות, ויתירה מזו, בתלמוד ירושלמי מסכת סוטה נאמר ש"גנזו" את מזבח יהושע אחרי שסיימו את הקרבת הקרבנות, ואכן בממצא הארכיאולוגי של המזבח, המזבח היה "קבור" מתחת לאבנים שניכר היטב שהונחו בכוונה כדי להטמין את המזבח<ref>מאמר '''על מזבח הר עיבל''', קובץ '''מעלין בקודש''', בהוצאת כולל בית הבחירה, כרך יט, עמוד 55.</ref>.		הרב זלמן מנחם קורן מציין, שגילוי המזבח מאשש לא רק את האוטנטיות ההיסטורית של ה[[תורה שבכתב]], כי אם גם מהימנותה של המסורת של ה[[תורה שבעל פה]], כיון שמידות המזבח וצורתו מתאימות בדקדוק למה שמבואר במשניות, ויתירה מזו, בתלמוד ירושלמי מסכת סוטה נאמר ש"גנזו" את מזבח יהושע אחרי שסיימו את הקרבת הקרבנות, ואכן בממצא הארכיאולוגי של המזבח, המזבח היה "קבור" מתחת לאבנים שניכר היטב שהונחו בכוונה כדי להטמין את המזבח<ref>מאמר '''על מזבח הר עיבל''', קובץ '''מעלין בקודש''', בהוצאת כולל בית הבחירה, כרך יט, עמוד 55.</ref>.

Mishehu: הוספה וסדר

2013-06-28T10:00:16Z

הוספה וסדר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:00, 28 ביוני 2013
שורה 43:		שורה 43:

	אדם זרטל בנה דגם של המזבח והוא מצוי במוזיאון בקיבוצו [[עין שמר]]. הוא פרסם ספר '''עם נולד - מזבח הר עיבל וראשית ישראל''' ובו תאור המימצאים והמסקנות אליהם הגיע. (ראו תמונות בערך [[הר עיבל]])		אדם זרטל בנה דגם של המזבח והוא מצוי במוזיאון בקיבוצו [[עין שמר]]. הוא פרסם ספר '''עם נולד - מזבח הר עיבל וראשית ישראל''' ובו תאור המימצאים והמסקנות אליהם הגיע. (ראו תמונות בערך [[הר עיבל]])

			==משמעותם של הממצאים==

	הגם שהממצאים של אדם זורטל הם מהפכנים, כיון שמצביעים על ספר ה[[תנ"ך]] כספר היסטורי שאכן נכתב בזמן האירועים, עדיין לא היה פרסום שהתעמת עם טענותיו של זרטל. ב-1991 אמר פרופ' לארי סטייגר מאוניברסיטת הרווארד בהקשר לממצאים: "אם עמד מזבח עולה על הר עיבל, ההשפעה על מחקרינו היא מהפכנית. על כולנו (ארכאולוגים מקראיים) לשוב לגן הילדים"<ref>[http://www.hidabroot.org/ArPrint.asp?BlogID=7081 מתוך מאמר "אוניברסיטת חיפה – קיבוץ עין שמר"]</ref>.		הגם שהממצאים של אדם זורטל הם מהפכנים, כיון שמצביעים על ספר ה[[תנ"ך]] כספר היסטורי שאכן נכתב בזמן האירועים, עדיין לא היה פרסום שהתעמת עם טענותיו של זרטל. ב-1991 אמר פרופ' לארי סטייגר מאוניברסיטת הרווארד בהקשר לממצאים: "אם עמד מזבח עולה על הר עיבל, ההשפעה על מחקרינו היא מהפכנית. על כולנו (ארכאולוגים מקראיים) לשוב לגן הילדים"<ref>[http://www.hidabroot.org/ArPrint.asp?BlogID=7081 מתוך מאמר "אוניברסיטת חיפה – קיבוץ עין שמר"]</ref>.

			הרב זלמן מנחם קורן מציין, שגילוי המזבח מאשש לא רק את האוטנטיות ההיסטורית של ה[[תורה שבכתב]], כי אם גם מהימנותה של המסורת של ה[[תורה שבעל פה]], כיון שמידות המזבח וצורתו מתאימות בדקדוק למה שמבואר במשניות, ויתירה מזו, בתלמוד ירושלמי מסכת סוטה נאמר ש"גנזו" את מזבח יהושע אחרי שסיימו את הקרבת הקרבנות, ואכן בממצא הארכיאולוגי של המזבח, המזבח היה "קבור" מתחת לאבנים שניכר היטב שהונחו בכוונה כדי להטמין את המזבח<ref>מאמר '''על מזבח הר עיבל''', קובץ '''מעלין בקודש''', בהוצאת כולל בית הבחירה, כרך יט, עמוד 55.</ref>.

	==ראו גם==		==ראו גם==
	*[[הר עיבל]]		*[[הר עיבל]]

Mishehu: טכני

2013-06-27T19:01:59Z

טכני

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:01, 27 ביוני 2013
שורה 48:		שורה 48:
	*[[הר עיבל]]		*[[הר עיבל]]
	*[[ארכיאולוגיה מקראית]]		*[[ארכיאולוגיה מקראית]]

			{{הערות שוליים}}

	[[קטגוריה:אתרי המקרא]]		[[קטגוריה:אתרי המקרא]]
	[[קטגוריה:אתרים ארכאולוגיים בארץ ישראל]]		[[קטגוריה:אתרים ארכאולוגיים בארץ ישראל]]
	[[קטגוריה:חבל ארץ שומרון]]		[[קטגוריה:חבל ארץ שומרון]]

Mishehu: הוספות

2013-06-27T19:00:44Z

הוספות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:00, 27 ביוני 2013
שורה 42:		שורה 42:
	הטענה העיקרית של הטוענים נגד זיהוי האתר היא שאין רואים ממנו את [[הר גריזים]]. לפי הכתוב ב[[ספר יהושע]], עמדו בני ישראל במקום אשר ממנו צפו חלקם לעבר הר עיבל וחלקם - על הר גריזים. אדם זרטל סבור כי הר גריזים המקורי היה ב[[הר כביר]], שהיום מצוי בשיפוליו הדרומיים היישוב [[אלון מורה]]. מאתר המזבח רואים מצד אחד את פסגת הר עיבל ומצד שני את הר כביר.		הטענה העיקרית של הטוענים נגד זיהוי האתר היא שאין רואים ממנו את [[הר גריזים]]. לפי הכתוב ב[[ספר יהושע]], עמדו בני ישראל במקום אשר ממנו צפו חלקם לעבר הר עיבל וחלקם - על הר גריזים. אדם זרטל סבור כי הר גריזים המקורי היה ב[[הר כביר]], שהיום מצוי בשיפוליו הדרומיים היישוב [[אלון מורה]]. מאתר המזבח רואים מצד אחד את פסגת הר עיבל ומצד שני את הר כביר.

	אדם זרטל בנה דגם של המזבח והוא מצוי במוזיאון בקיבוצו [[עין שמר]]. הוא פרסם ספר '''עם נולד - מזבח הר עיבל וראשית ישראל''' ובו תאור המימצאים והמסקנות אליהם הגיע. (ראו תמונות - ~~למטה~~)		אדם זרטל בנה דגם של המזבח והוא מצוי במוזיאון בקיבוצו [[עין שמר]]. הוא פרסם ספר '''עם נולד - מזבח הר עיבל וראשית ישראל''' ובו תאור המימצאים והמסקנות אליהם הגיע. (ראו תמונות בערך [[הר עיבל]])

			הגם שהממצאים של אדם זורטל הם מהפכנים, כיון שמצביעים על ספר ה[[תנ"ך]] כספר היסטורי שאכן נכתב בזמן האירועים, עדיין לא היה פרסום שהתעמת עם טענותיו של זרטל. ב-1991 אמר פרופ' לארי סטייגר מאוניברסיטת הרווארד בהקשר לממצאים: "אם עמד מזבח עולה על הר עיבל, ההשפעה על מחקרינו היא מהפכנית. על כולנו (ארכאולוגים מקראיים) לשוב לגן הילדים"<ref>[http://www.hidabroot.org/ArPrint.asp?BlogID=7081 מתוך מאמר "אוניברסיטת חיפה – קיבוץ עין שמר"]</ref>.
			==ראו גם==
			*[[הר עיבל]]
			*[[ארכיאולוגיה מקראית]]

	[[קטגוריה:אתרי המקרא]]		[[קטגוריה:אתרי המקרא]]
	[[קטגוריה:אתרים ארכאולוגיים בארץ ישראל]]		[[קטגוריה:אתרים ארכאולוגיים בארץ ישראל]]
	[[קטגוריה:חבל ארץ שומרון]]		[[קטגוריה:חבל ארץ שומרון]]

77.125.234.0 ב־18:27, 18 בספטמבר 2008

2008-09-18T18:27:40Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:27, 18 בספטמבר 2008
שורה 27:		שורה 27:
	# '''מזבח אבנים שלמות''' - כל האבנים שנמצאו באתר הן שלמות ללא כל עיבוד.		# '''מזבח אבנים שלמות''' - כל האבנים שנמצאו באתר הן שלמות ללא כל עיבוד.
	# '''ויזבחו שלמים''' - אכן הבהמות היו טהורות, חוץ מיוצאי דופן אחד.		# '''ויזבחו שלמים''' - אכן הבהמות היו טהורות, חוץ מיוצאי דופן אחד.
	# העם עומד מול הר גריזים ומול הר עיבל. ~~זרבל~~ מראה בשטח כיצד ניתן לצפות על האתר : משיפולי הר עיבל ומשיפולים ~~לכיוום~~ הר ~~כביש~~ המזוהה אצלו בתור הר גריזים.		# העם עומד מול הר גריזים ומול הר עיבל. זרטל מראה בשטח כיצד ניתן לצפות על האתר : משיפולי הר עיבל ומשיפולים לכיוון הר כביר המזוהה אצלו בתור הר גריזים.
	# בניסוי שנערך במקום התברר כי שומעים בשיפולי ההר, דברים הנאמרים בקול באתר המזבח.		# בניסוי שנערך במקום התברר כי שומעים בשיפולי ההר, דברים הנאמרים בקול באתר המזבח.

דניאל ונטורה ב־22:40, 28 באוגוסט 2008

2008-08-28T22:40:20Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:40, 28 באוגוסט 2008
שורה 1:		שורה 1:
	[[~~תמונה:~~תמונה:Mount Ebal 567.jpg\|left\|thumb\|250px\|חזית המזבח , צילום:דניאל ונטורה ]]		[[תמונה:Mount Ebal 567.jpg\|left\|thumb\|250px\|חזית המזבח , צילום:דניאל ונטורה ]]

	'''המזבח בהר עיבל''' או כפי שמכונה במפת ישראל '''מזבח יהושע בן-נון''' משוחזר בחלקו באתר אל-בורנאט ב[[הר עיבל]]. ב"סקר הר מנשה" האתר הוגדר בתור "מיתחם פולחני". הוא מצוי בשיפוע הצפוני בגובה של 790 מטר מעל פני הים - 25 מטר מעל פני הסביבה. הוא התגלה על ידי הארכאולוג		'''המזבח בהר עיבל''' או כפי שמכונה במפת ישראל '''מזבח יהושע בן-נון''' משוחזר בחלקו באתר אל-בורנאט ב[[הר עיבל]]. ב"סקר הר מנשה" האתר הוגדר בתור "מיתחם פולחני". הוא מצוי בשיפוע הצפוני בגובה של 790 מטר מעל פני הים - 25 מטר מעל פני הסביבה. הוא התגלה על ידי הארכאולוג

דניאל ונטורה ב־22:40, 28 באוגוסט 2008

2008-08-28T22:40:00Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:40, 28 באוגוסט 2008
שורה 1:		שורה 1:
			[[תמונה:תמונה:Mount Ebal 567.jpg\|left\|thumb\|250px\|חזית המזבח , צילום:דניאל ונטורה ]]

	'''המזבח בהר עיבל''' או כפי שמכונה במפת ישראל '''מזבח יהושע בן-נון''' משוחזר בחלקו באתר אל-בורנאט ב[[הר עיבל]]. ב"סקר הר מנשה" האתר הוגדר בתור "מיתחם פולחני". הוא מצוי בשיפוע הצפוני בגובה של 790 מטר מעל פני הים - 25 מטר מעל פני הסביבה. הוא התגלה על ידי הארכאולוג		'''המזבח בהר עיבל''' או כפי שמכונה במפת ישראל '''מזבח יהושע בן-נון''' משוחזר בחלקו באתר אל-בורנאט ב[[הר עיבל]]. ב"סקר הר מנשה" האתר הוגדר בתור "מיתחם פולחני". הוא מצוי בשיפוע הצפוני בגובה של 790 מטר מעל פני הים - 25 מטר מעל פני הסביבה. הוא התגלה על ידי הארכאולוג
	דר' אדם זרטל, מאוניברסיטת חיפה, בשנת 1980 אבל החפירות בו החלו רק בשנת 1982. הודות לתהודה שזכה הגילוי בעולם - היותו אתר מקורי מתקופת התנחלות בני ישראל , התואם את הפרטים המובאים על [[מזבח עולה]] במקרא ובמשנה - ניתן היה להשיג די אמצעים כספיים ולבצע באתר בדיקה יסודית של תוכנו. צילום אויר של האתר גיבש את מעמדו של האתר בתור אתר פולחני מרכזי, מסביב לאתר המזבח התגלה מסלול תהלוכה, שאוךי בו נהגו הכהנים לקיים את המנהג המוזכר בספר [[תהילים]] : "סובו ציון ןהקיפוה". האתר במבנהו כפי שנחשף בצילום האויר, גרם לגילוי עוד שני אתרים דומים בנחל תרצה ובעמק הירדן, אשר כונו על ידי זרטל "הגלגלים" מהשורש ה"גלגל" - אתרי קדושה של שבטי ישראל בבואם לארץ כנען.		דר' אדם זרטל, מאוניברסיטת חיפה, בשנת 1980 אבל החפירות בו החלו רק בשנת 1982. הודות לתהודה שזכה הגילוי בעולם - היותו אתר מקורי מתקופת התנחלות בני ישראל , התואם את הפרטים המובאים על [[מזבח עולה]] במקרא ובמשנה - ניתן היה להשיג די אמצעים כספיים ולבצע באתר בדיקה יסודית של תוכנו. צילום אויר של האתר גיבש את מעמדו של האתר בתור אתר פולחני מרכזי, מסביב לאתר המזבח התגלה מסלול תהלוכה, שאוךי בו נהגו הכהנים לקיים את המנהג המוזכר בספר [[תהילים]] : "סובו ציון ןהקיפוה". האתר במבנהו כפי שנחשף בצילום האויר, גרם לגילוי עוד שני אתרים דומים בנחל תרצה ובעמק הירדן, אשר כונו על ידי זרטל "הגלגלים" מהשורש ה"גלגל" - אתרי קדושה של שבטי ישראל בבואם לארץ כנען.

דניאל ונטורה ב־18:45, 27 באוגוסט 2008

2008-08-27T18:45:03Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:45, 27 באוגוסט 2008
שורה 43:		שורה 43:

	[[קטגוריה:אתרי המקרא]]		[[קטגוריה:אתרי המקרא]]
			[[קטגוריה:אתרים ארכאולוגיים בארץ ישראל]]
			[[קטגוריה:חבל ארץ שומרון]]

דניאל ונטורה ב־21:34, 25 באוגוסט 2008

2008-08-25T21:34:25Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:34, 25 באוגוסט 2008
שורה 42:		שורה 42:
	אדם זרטל בנה דגם של המזבח והוא מצוי במוזיאון בקיבוצו [[עין שמר]]. הוא פרסם ספר '''עם נולד - מזבח הר עיבל וראשית ישראל''' ובו תאור המימצאים והמסקנות אליהם הגיע. (ראו תמונות - למטה)		אדם זרטל בנה דגם של המזבח והוא מצוי במוזיאון בקיבוצו [[עין שמר]]. הוא פרסם ספר '''עם נולד - מזבח הר עיבל וראשית ישראל''' ובו תאור המימצאים והמסקנות אליהם הגיע. (ראו תמונות - למטה)

	[[קטגוריה:~~ארץ ישראל~~]]		[[קטגוריה:אתרי המקרא]]