הללי נפשי - היסטוריית גרסאות

213.137.79.119 ב־18:34, 2 באוקטובר 2025

2025-10-02T18:34:47Z

212.76.121.110 ב־00:42, 19 בספטמבר 2023

2023-09-19T00:42:48Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:42, 19 בספטמבר 2023
שורה 1:		שורה 1:
	{{להשלים\|כל הערך=כן}}		{{להשלים\|כל הערך=כן}}
	'''הַלְּלִי נַפְשִׁי''' (באנגלית: Hallelujah mentally) הוא פיוט קדוש קדמון שנהגו לשוררו יהודי תימן בארץ ישראל ובמדינות העולם בעיקר לכבוד שמחת חתן וכלה. בשיר ישנם לנוסח אחד 42 בתים ולנוסח נוסף 44 בתים. השיר נכתב על ידי גדול משוררי תימן הרב [[שלום שבזי\|שבזי]] המכונה '''הרששב"ז''' מהעיר תעז שבארץ תימן שעל פי מסורת יהודי תימן חיבר קרוב ל-3000 פיוטי קודש וטהרה וכמיהה וכיסופים עצומים לגאולת ציון וירושלם{{דרוש מקור}}. הפיוט בעיקר נכתב לכבוד שמחת [[חתן וכלה]] ובנוי כולו ומשובץ מ[[פנינה\|פניני חכמה]] מדרשי חז"ל ופסוקי התנ"ך וממדרשי ארץ ישראל ומן התלמוד הבבלי. בשיר ישנם 5 בתים אשר כותרם הוא '''הַלְּלִי נַפְשִׁי''', כמו כן לשיר יש כמה לחנים, מוזכרים בו בתוככי הפיוט גיבורי התנ"ך של עם ישראל;		'''הַלְּלִי נַפְשִׁי''' (באנגלית: Hallelujah mentally) הוא פיוט קדוש קדמון שנהגו לשוררו יהודי תימן בארץ ישראל ובמדינות העולם בעיקר לכבוד שמחת חתן וכלה. בשיר ישנם לנוסח אחד 42 בתים ולנוסח נוסף 44 בתים. השיר נכתב על ידי גדול משוררי תימן הרב [[שלום שבזי\|שבזי]] המכונה '''הרששב"ז''' מהעיר תעז שבארץ תימן שעל פי מסורת יהודי תימן חיבר קרוב ל-3000 פיוטי קודש וטהרה וכמיהה וכיסופים עצומים לגאולת ציון וירושלם{{דרוש מקור}}. הפיוט בעיקר נכתב לכבוד שמחת [[חתן וכלה]] ובנוי כולו ומשובץ מ[[פנינה\|פניני חכמה]] על פי קבלה מדרשי חז"ל ופסוקי התנ"ך וממדרשי ארץ ישראל ומן התלמוד הבבלי. בשיר ישנם 5 בתים אשר כותרם הוא '''הַלְּלִי נַפְשִׁי''', כמו כן לשיר יש כמה לחנים, מוזכרים בו בתוככי הפיוט גיבורי התנ"ך של עם ישראל;
	* הקדוש ברוך הוא הנקרא [[אל\|א-ל]] וצור ו[[קונה]] (בית א, בית ד, בית ה, בית חי, בית יט, בית כג, בית כט).		* הקדוש ברוך הוא הנקרא [[אל\|א-ל]] וצור ו[[קונה]] (בית א, בית ד, בית ה, בית חי, בית יט, בית כג, בית כט).
	*[[מלאך\|המלאכים]] (בית כה), והמלאך [[מטטרון]] - חנוך{{הערה\|כדאיתא בחז"ל}} (בית ט, ובית מד).		*[[מלאך\|המלאכים]] (בית כה), והמלאך [[מטטרון]] - חנוך{{הערה\|כדאיתא בחז"ל}} (בית ט, ובית מד).
שורה 278:		שורה 278:
	\| ניקוד = כן		\| ניקוד = כן
	}}		}}

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	*[https://he.everybodywiki.com/%D7%94%D7%9C%D7%9C%D7%99_%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99 הללי נפשי]		*[https://he.everybodywiki.com/%D7%94%D7%9C%D7%9C%D7%99_%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99 הללי נפשי]

	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==

ווייצמאן ב־14:52, 31 בינואר 2023

2023-01-31T14:52:57Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:52, 31 בינואר 2023
שורה 278:		שורה 278:
	\| ניקוד = כן		\| ניקוד = כן
	}}		}}
			==לקריאה נוספת==
			*[https://he.everybodywiki.com/%D7%94%D7%9C%D7%9C%D7%99_%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99 הללי נפשי]

	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==

Wikiboss: דרוש מקור

2021-11-28T20:09:13Z

דרוש מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:09, 28 בנובמבר 2021
שורה 273:		שורה 273:
	רֹאשׁ לְכָל סִגְנֵי כְּהוּנָה.		רֹאשׁ לְכָל סִגְנֵי כְּהוּנָה.
	הַשְׁמְעָנוּ יוֹם חֲתוּנָה.		הַשְׁמְעָנוּ יוֹם חֲתוּנָה.
	בָּא זְמָ'''ן קֵ"ץ''' '''הַ'''{{הערה\| במילים '''ק"ץ''' ו'''ן'''' סופית דזמן ו'''ה'''' ראשונה ד'''ה'''גאולה, רמז הפייט את חמשת ראשי הבתים של הפיוט וסגירת הפיוט כעין הפתיחה שהם ראשי תיבות '''ה'''ללי '''נ'''פשי '''ק'''ונך '''צ'''ורך, וכן רמז לששה סדרי משנה הנזכרים כמה פעמים בפיוט שבזכות הלימוד בהם '''קץ הגאולה''' כדאמרו במדרש (ויקרא רבה ג' ז') רב הונא אמר תרתי '''אין כל הגליות הללו מתכנסות אלא בזכות משניות''' מה טעמא (הושע ח, י) "גם כי יִתְנוּ בגוים עתה אקבצם", ראה בית כח, ובית לב לעיל שהוזכר בהם לומדי המשניות, דכן ו' סדרי משנה הוזכרו כאן כי '''זמ"ן''' - ראשי תיבות ז'רעים מ'ועד נ'שים נ'זיקין, '''ק"ץ''' - ק'ודשים, וטהרות נרמז באומרו בראש הבית; ראש לכל '''סגני כהונה''', וכדאמרו בגמרא שמבין הסוגיות התלמודיות בנושא טהרות מפורסמת סוגיה ארוכה ומורכבת בשם "סוגיית רבי חנינא סגן הכהנים" (פסחים דפים יד-כ). התלמוד מציין את הקושי המיוחד בלימוד הלכות הטומאה והטהרה, ואף מספר על חכמים מבין האמוראים שלא היו בקיאים בהם, והתקשו בהבנת משניות בסדר טהרות (דבר חריג ביותר בהשוואה לשאר סדרי המשנה) וראש המבינים בסוגיות אלו לעומקן הינו רבי חנינא '''סגן הכהנים''', והאות ץ' רומז דעל ידי לימוד ו' סדרי משנה ו' כנגד היסוד יש קיום ועמידה ל'''ץ' יסוד עולם~~''', '''יוסף הצדיק~~''' שיהיה '''ץ''' זקוף ולא '''צ''' כפוף ויהיה סומך י-הוה לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים}}גְּאוּ'''לָה''';		בָּא זְמָ'''ן קֵ"ץ''' '''הַ'''{{הערה\| במילים '''ק"ץ''' ו'''ן'''' סופית דזמן ו'''ה'''' ראשונה ד'''ה'''גאולה, רמז הפייט את חמשת ראשי הבתים של הפיוט וסגירת הפיוט כעין הפתיחה שהם ראשי תיבות '''ה'''ללי '''נ'''פשי '''ק'''ונך '''צ'''ורך, וכן רמז לששה סדרי משנה הנזכרים כמה פעמים בפיוט שבזכות הלימוד בהם '''קץ הגאולה''' כדאמרו במדרש (ויקרא רבה ג' ז') רב הונא אמר תרתי '''אין כל הגליות הללו מתכנסות אלא בזכות משניות''' מה טעמא (הושע ח, י) "גם כי יִתְנוּ בגוים עתה אקבצם", ראה בית כח, ובית לב לעיל שהוזכר בהם לומדי המשניות, דכן ו' סדרי משנה הוזכרו כאן כי '''זמ"ן''' - ראשי תיבות ז'רעים מ'ועד נ'שים נ'זיקין, '''ק"ץ''' - ק'ודשים, וטהרות נרמז באומרו בראש הבית; ראש לכל '''סגני כהונה''', וכדאמרו בגמרא שמבין הסוגיות התלמודיות בנושא טהרות מפורסמת סוגיה ארוכה ומורכבת בשם "סוגיית רבי חנינא סגן הכהנים" (פסחים דפים יד-כ). התלמוד מציין את הקושי המיוחד בלימוד הלכות הטומאה והטהרה, ואף מספר על חכמים מבין האמוראים שלא היו בקיאים בהם, והתקשו בהבנת משניות בסדר טהרות (דבר חריג ביותר בהשוואה לשאר סדרי המשנה) וראש המבינים בסוגיות אלו לעומקן הינו רבי חנינא '''סגן הכהנים''', והאות ץ' רומז דעל ידי לימוד ו' סדרי משנה ו' כנגד היסוד יש קיום ועמידה ל'''ץ' יסוד עולם''' שיהיה '''ץ''' זקוף ולא '''צ''' כפוף ויהיה סומך י-הוה לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים}}גְּאוּ'''לָה''';
	</poem>		</poem>
	\| מקור =		\| מקור =

אברהם שמח מאד ב־04:48, 25 בנובמבר 2021

2021-11-25T04:48:24Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:48, 25 בנובמבר 2021
שורה 273:		שורה 273:
	רֹאשׁ לְכָל סִגְנֵי כְּהוּנָה.		רֹאשׁ לְכָל סִגְנֵי כְּהוּנָה.
	הַשְׁמְעָנוּ יוֹם חֲתוּנָה.		הַשְׁמְעָנוּ יוֹם חֲתוּנָה.
	בָּא זְמָ'''ן קֵ"ץ''' '''הַ'''{{הערה\| במילים '''ק"ץ''' ו'''ן'''' סופית דזמן ו'''ה'''' ראשונה ד'''ה'''גאולה, רמז הפייט את חמשת ראשי הבתים של הפיוט וסגירת הפיוט כעין הפתיחה שהם ראשי תיבות '''ה'''ללי '''נ'''פשי '''ק'''ונך '''צ'''ורך, וכן רמז לששה סדרי משנה הנזכרים כמה פעמים בפיוט שבזכות הלימוד בהם '''קץ הגאולה''' כדאמרו במדרש (ויקרא רבה ג' ז') רב הונא אמר תרתי '''אין כל הגליות הללו מתכנסות אלא בזכות משניות''' מה טעמא (הושע ח, י) "גם כי יִתְנוּ בגוים עתה אקבצם", ראה בית כח, ובית לב לעיל שהוזכר בהם לומדי המשניות, דכן ו' סדרי משנה הוזכרו כאן כי '''זמ"ן''' - ראשי תיבות ז'רעים מ'ועד נ'שים נ'זיקין, '''ק"ץ''' - ק'ודשים, וטהרות נרמז באומרו בראש הבית; ראש לכל '''סגני כהונה''', וכדאמרו בגמרא שמבין הסוגיות התלמודיות בנושא טהרות מפורסמת סוגיה ארוכה ומורכבת בשם "סוגיית רבי חנינא סגן הכהנים" (פסחים דפים יד-כ). התלמוד מציין את הקושי המיוחד בלימוד הלכות הטומאה והטהרה, ואף מספר על חכמים מבין האמוראים שלא היו בקיאים בהם, והתקשו בהבנת משניות בסדר טהרות (דבר חריג ביותר בהשוואה לשאר סדרי המשנה) וראש המבינים בסוגיות אלו לעומקן הינו רבי חנינא '''סגן הכהנים''', והאות ץ' רומז דעל ידי לימוד ו' סדרי משנה ו' כנגד היסוד יש קיום ועמידה ל'''ץ' יסוד עולם''' שיהיה '''ץ''' זקוף ולא '''צ''' כפוף ויהיה סומך י-הוה לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים}}גְּאוּ'''לָה''';		בָּא זְמָ'''ן קֵ"ץ''' '''הַ'''{{הערה\| במילים '''ק"ץ''' ו'''ן'''' סופית דזמן ו'''ה'''' ראשונה ד'''ה'''גאולה, רמז הפייט את חמשת ראשי הבתים של הפיוט וסגירת הפיוט כעין הפתיחה שהם ראשי תיבות '''ה'''ללי '''נ'''פשי '''ק'''ונך '''צ'''ורך, וכן רמז לששה סדרי משנה הנזכרים כמה פעמים בפיוט שבזכות הלימוד בהם '''קץ הגאולה''' כדאמרו במדרש (ויקרא רבה ג' ז') רב הונא אמר תרתי '''אין כל הגליות הללו מתכנסות אלא בזכות משניות''' מה טעמא (הושע ח, י) "גם כי יִתְנוּ בגוים עתה אקבצם", ראה בית כח, ובית לב לעיל שהוזכר בהם לומדי המשניות, דכן ו' סדרי משנה הוזכרו כאן כי '''זמ"ן''' - ראשי תיבות ז'רעים מ'ועד נ'שים נ'זיקין, '''ק"ץ''' - ק'ודשים, וטהרות נרמז באומרו בראש הבית; ראש לכל '''סגני כהונה''', וכדאמרו בגמרא שמבין הסוגיות התלמודיות בנושא טהרות מפורסמת סוגיה ארוכה ומורכבת בשם "סוגיית רבי חנינא סגן הכהנים" (פסחים דפים יד-כ). התלמוד מציין את הקושי המיוחד בלימוד הלכות הטומאה והטהרה, ואף מספר על חכמים מבין האמוראים שלא היו בקיאים בהם, והתקשו בהבנת משניות בסדר טהרות (דבר חריג ביותר בהשוואה לשאר סדרי המשנה) וראש המבינים בסוגיות אלו לעומקן הינו רבי חנינא '''סגן הכהנים''', והאות ץ' רומז דעל ידי לימוד ו' סדרי משנה ו' כנגד היסוד יש קיום ועמידה ל'''ץ' יסוד עולם''', '''יוסף הצדיק''' שיהיה '''ץ''' זקוף ולא '''צ''' כפוף ויהיה סומך י-הוה לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים}}גְּאוּ'''לָה''';
	</poem>		</poem>
	\| מקור =		\| מקור =

188.64.207.87 ב־08:28, 20 באוקטובר 2021

2021-10-20T08:28:31Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:28, 20 באוקטובר 2021
שורה 1:		שורה 1:
	{{להשלים\|כל הערך=כן}}		{{להשלים\|כל הערך=כן}}
	~~{{אין תמונה}}~~
	'''הַלְּלִי נַפְשִׁי''' (באנגלית: Hallelujah mentally) הוא פיוט קדוש קדמון שנהגו לשוררו יהודי תימן בארץ ישראל ובמדינות העולם בעיקר לכבוד שמחת חתן וכלה. בשיר ישנם לנוסח אחד 42 בתים ולנוסח נוסף 44 בתים. השיר נכתב על ידי גדול משוררי תימן הרב [[שלום שבזי\|שבזי]] המכונה '''הרששב"ז''' מהעיר תעז שבארץ תימן שעל פי מסורת יהודי תימן חיבר קרוב ל-3000 פיוטי קודש וטהרה וכמיהה וכיסופים עצומים לגאולת ציון וירושלם{{דרוש מקור}}. הפיוט בעיקר נכתב לכבוד שמחת [[חתן וכלה]] ובנוי כולו ומשובץ מ[[פנינה\|פניני חכמה]] מדרשי חז"ל ופסוקי התנ"ך וממדרשי ארץ ישראל ומן התלמוד הבבלי. בשיר ישנם 5 בתים אשר כותרם הוא '''הַלְּלִי נַפְשִׁי''', כמו כן לשיר יש כמה לחנים, מוזכרים בו בתוככי הפיוט גיבורי התנ"ך של עם ישראל;		'''הַלְּלִי נַפְשִׁי''' (באנגלית: Hallelujah mentally) הוא פיוט קדוש קדמון שנהגו לשוררו יהודי תימן בארץ ישראל ובמדינות העולם בעיקר לכבוד שמחת חתן וכלה. בשיר ישנם לנוסח אחד 42 בתים ולנוסח נוסף 44 בתים. השיר נכתב על ידי גדול משוררי תימן הרב [[שלום שבזי\|שבזי]] המכונה '''הרששב"ז''' מהעיר תעז שבארץ תימן שעל פי מסורת יהודי תימן חיבר קרוב ל-3000 פיוטי קודש וטהרה וכמיהה וכיסופים עצומים לגאולת ציון וירושלם{{דרוש מקור}}. הפיוט בעיקר נכתב לכבוד שמחת [[חתן וכלה]] ובנוי כולו ומשובץ מ[[פנינה\|פניני חכמה]] מדרשי חז"ל ופסוקי התנ"ך וממדרשי ארץ ישראל ומן התלמוד הבבלי. בשיר ישנם 5 בתים אשר כותרם הוא '''הַלְּלִי נַפְשִׁי''', כמו כן לשיר יש כמה לחנים, מוזכרים בו בתוככי הפיוט גיבורי התנ"ך של עם ישראל;
	* הקדוש ברוך הוא הנקרא [[אל\|א-ל]] וצור ו[[קונה]] (בית א, בית ד, בית ה, בית חי, בית יט, בית כג, בית כט).		* הקדוש ברוך הוא הנקרא [[אל\|א-ל]] וצור ו[[קונה]] (בית א, בית ד, בית ה, בית חי, בית יט, בית כג, בית כט).

188.64.207.87 ב־08:26, 20 באוקטובר 2021

2021-10-20T08:26:12Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:26, 20 באוקטובר 2021
שורה 116:		שורה 116:
	חָשׁ יְדִיד נַפְשִׁי וְיָרַד.		חָשׁ יְדִיד נַפְשִׁי וְיָרַד.
	אֶשְׁמְעָה קוֹל סוּס וּפֶרֶד.		אֶשְׁמְעָה קוֹל סוּס וּפֶרֶד.
	(מֵהֲמוֹן מַעְלָה...) [כָּאן מַחוּק בַּכְּתָב יָד].		{{הערה\|(מֵהֲמוֹן מַעְלָה...)}} {{הערה\|[כָּאן מַחוּק בַּכְּתָב יָד]}}.
	סָר שְׂמֹאל פָּחַד וְחָרַד.		סָר שְׂמֹאל פָּחַד וְחָרַד.
	סָבְבוּ עָלָיו כְּלָ'''בִים'''.		סָבְבוּ עָלָיו כְּלָ'''בִים'''.
שורה 279:		שורה 279:
	\| ניקוד = כן		\| ניקוד = כן
	}}		}}


	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==

מזרחי ורדיגר: יצירת דף עם התוכן "{{להשלים|כל הערך=כן}} {{אין תמונה}} '''הַלְּלִי נַפְשִׁי''' (באנגלית: Hallelujah mentally) הוא פיוט קדוש..."

2021-10-10T03:06:23Z

יצירת דף עם התוכן "{{להשלים|כל הערך=כן}} {{אין תמונה}} '''הַלְּלִי נַפְשִׁי''' (באנגלית: Hallelujah mentally) הוא פיוט קדוש..."

דף חדש

{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{אין תמונה}}
'''הַלְּלִי נַפְשִׁי''' (באנגלית: Hallelujah mentally) הוא פיוט קדוש קדמון שנהגו לשוררו יהודי תימן בארץ ישראל ובמדינות העולם בעיקר לכבוד שמחת חתן וכלה. בשיר ישנם לנוסח אחד 42 בתים ולנוסח נוסף 44 בתים. השיר נכתב על ידי גדול משוררי תימן הרב [[שלום שבזי|שבזי]] המכונה '''הרששב"ז''' מהעיר תעז שבארץ תימן שעל פי מסורת יהודי תימן חיבר קרוב ל-3000 פיוטי קודש וטהרה וכמיהה וכיסופים עצומים לגאולת ציון וירושלם{{דרוש מקור}}. הפיוט בעיקר נכתב לכבוד שמחת [[חתן וכלה]] ובנוי כולו ומשובץ מ[[פנינה|פניני חכמה]] מדרשי חז"ל ופסוקי התנ"ך וממדרשי ארץ ישראל ומן התלמוד הבבלי. בשיר ישנם 5 בתים אשר כותרם הוא '''הַלְּלִי נַפְשִׁי''', כמו כן לשיר יש כמה לחנים, מוזכרים בו בתוככי הפיוט גיבורי התנ"ך של עם ישראל;
* הקדוש ברוך הוא הנקרא [[אל|א-ל]] וצור ו[[קונה]] (בית א, בית ד, בית ה, בית חי, בית יט, בית כג, בית כט).
*[[מלאך|המלאכים]] (בית כה), והמלאך [[מטטרון]] - חנוך{{הערה|כדאיתא בחז"ל}} (בית ט, ובית מד).
* [[שכינה|שכינת א-ל]] (בית גל).
*[[אסתר המלכה|הדסה]] - [[אסתר]] המלכה (בית טו).
* [[מלך|מלכים]] ו[[נסיך|נסיכים]] (בית יז) [[רוזן|רוזנים]] (בית טל).
*[[אברהם]] (בית ח).
* [[ציון]] (בית ד).
*[[יעקב]] (בית כו).
*[[משה]] (בית ח, בית יג, בית יט, בית ך, בית לה).
*[[אהרן]] הכהן (בית ח, בית יט, בית ך, בית מד).
*[[יהושע]] (בית מ).
* הלומדים תורה ושוני המשנה תלמידי חכמים (בית כח, בית אל, בית לב).
*[[חנה]] הנביאה (בית ב).
*ו[[שבעים זקנים]] (בית י).
* [[שבטי ישראל|י"ב שבטי ישראל]] (בית י).
*[[סגן הכהנים|סגני הכהנים, וכהני י-הו"ה]] (בית יט, בית מד).
*[[נשיא שבט (מקרא)|י"ב נשיאים]] (בית יא).
*[[ברק]] (בית מב).
*[[דבורה הנביאה]] (בית מג).
* ו[[שלמה המלך]] בן [[דוד המלך]] (בית ט, בית אל).

ראש הפיוט בנוי על פי הפסוק בסוף ספר תהלים של דוד [[נעים זמירות ישראל]]{{הערה|(פרק קמו, פסוקים א-ב)}} '''הַלְלוּ יָ-הּ הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת יְ-הוָה; אֲהַלְלָה יְ-הוָה בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵא-לֹהַי בְּעוֹדִי'''.
ב[[אקרוסטיכון]] חתם המשורר את שמו '''שלום''' ולפעמים '''שלם''' וגם שם משפחתו '''משצא/משתא/משתה''' ושם עיר מוצאו '''שבז''' ובסוף הפיוט שם עיר מגוריו '''תעז'''.

בשיר ישנם 4 לשונות ראשונות של ברכה שביעית של 7 ברכות שהיא;
* '''ששון''' (בית ג).
* ו'''שמחה''' (בית ג, בית יג, בית טו, בית כא, בית כח, בית ל, בית גל, בית לז).
* '''חתן''' (בית ב, בית ו, בית ט, בית יב, בית יג, בית כא, בית כח, בית גל, בית מד).
* ו'''כלה''' (בית ו, בית יב, בית יג, בית טז, בית יט, בית כב, בית גל, בית לז).

בשיר ישנם 7 לשונות של שבע ברכות שהם;
* '''גילה''' (בית כט בפיוט).
* '''רינה''' (בית ט בפיוט).
* '''דיצה''' (בית ל בפיוט).
* ו'''חדוה''' (בית ט בפיוט).
* '''אהבה''' (בית ח, בית יז, בית חי, בית יט, בית כו, בית לז).
* ו'''אחוה''' (בית ג' בפיוט).
* '''שלום''' (בראשי ה[[אקרוסטיכון]]).
* ו'''רעות''' (בית ג' בפיוט, בית יז בפיוט).
בו מפציר הפייט מהמיית ליבו וערגת נפשו לגאולה והפדות בישועה רצון ו[[רחמים]] רבים באומרו בבית שלישי '''האל ברחמיך הושענא'''.

{{חלונית
| כותרת = הַלְּלִי נַפְשִׁי
| רוחב = 30%
| תוכן = <poem>
א. '''הַלְּלִי נַפְשִׁי''' לְצוֹּרֵךְ.
'''שֹּׁ'''וֹרְרִי '''בִּ'''נְעִים '''זֵ'''מִירֵךְ.
עֵת בְּכָל לָשׁוֹן תְּבָרֵךְ.
צוּר אֲשֶׁר הֵאֶצִיל כְּתָ'''רִים'''.

בּ. אִם תִּהְיִי בַּעֲלַת תְּבוּנָה.
יַעַלְצָה לִבֵּךְ כְּחַנָּה{{הערה|'''יעלצה ליבך כחנה''' שאמר הפייט, דכן כתוב אצל חנה ב(ספר שמואל א, פרק ב' פסוק א') ותתפלל '''חנה''' ותאמר '''עלץ''' לבי ביהו"ה וכו'}}.
עַטְּרִי רֹאשׁ יוֹם חֲתֻנָּה{{הערה| דכן כתוב אצל שלמה (שיר השירים ג, יא); במלך שלמה ב'''עטרה''' שעטרה לו אמו ב'''יום חתונתו''' וגו'}}.
תְּקַשְּׁרִי אַרְבַּע וְעֶשְׂ'''רִים'''{{הערה|ראה לקמן בהערה וצרף לכאן, וראה ברכות (כט, א); הני תשע דראש השנה כנגד מי? אמר רבי יצחק דמן קרטיגנין, כנגד תשעה אזכרות שאמרה '''חנה''' בתפלתה דאמר מר בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה (וזהו; '''יעלצה ליבך כחנה''' שאמר הפייט, וכן כתוב אצל חנה ב(ספר שמואל א, פרק ב' פסוק א') ותתפלל '''חנה''' ותאמר '''עלץ''' לבי ביהו"ה וכו'), הני עשרים וארבע דתעניתא כנגד מי? אמר רבי חלבו כנגד '''כ"ד רננות שאמר שלמה''' (וזהו; '''תקשרי ארבעה ועשרים''' שאמר הפייט אחריו) בשעה שהכניס ארון לבית קדשי הקדשים, אי הכי כל יומא נמי נמרינהו? אימת אמרינהו שלמה? ביומא ד'''רחמי'''! אנן נמי ביומא דרחמי אמרי להו}}.
{{הערה|תוספת זו ע"פ הפייטן הדגול של שירת יהודי תימן אורי שבח ובנו [[רן שבח]]}}
[ג. יֵשׁ מוֹסִיפִים 2 בָּתִּים אֵלּוּ שֶׁרָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁלָּהֶם '''הַמָּגֵן''' כְּנֶגֶד עַנְנוּ '''מָגֵן אַבְרָהָם''' (אבינו) וְעַנְנוּ '''מָגֵן דָּוִד''' (מלכנו);

'''נִ'''שְׂמֵּחָה אַחִים וְרֵעִים.
'''גַּ'''ם (נ"א; נָשִׂישׂ עִם) יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים.
'''ה'''וּא וְרַעיָתּוֹ נְטוּעִים{{הערה|כנגד מגן אברהם דילד שעשועים בנו יצחק ילד שעשועים של אברהם ושרה שנולד אחר מאה שנה וצחוק עשה להם כפי הכתוב בתורה וצחוק הינו לשון שעשועים כדאמרו ב(בבא קמא צז, ב) מטבע של אברהם זקן וזקינה מצד אחד (אברהם ושרה) הוא ורעיתו נטועים, ובחור ובתולה מצד אחד (כנגד יצחק ורבקה) גם ילד שעשועים}}.
'''מ'''וּל יְרִיעוֹת הַסְדוּ'''רִים''';

ד. '''הָ'''אֵ-ל בְּ'''רַחֲמֶיךָ'''{{הערה|היא מדת אברם הוא אברהם שנאמר בו; וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָ֖ם אֶל־מֶ֣לֶךְ סְדֹ֑ם הֲרִמֹ֨תִי יָדִ֤י אֶל־יְ-הֹוָה֙ '''אֵ֣-ל''' עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ (בראשית יד כה)}} הוֹשַׁעְנָא.
'''נַ'''עֲלֶה לְצִיּוֹן בָּרִנָּה.
'''מַ'''חֲזֶה מִקְדָּשׁ מֵבוּנָה (כְּלוֹמַר; בָּנוּי). '''גַּ'''ם נְ'''חַ'''לֵּל{{הערה|לשון חליל וכינור}}/נְ'''הַ'''לֵּל (נ"א; נְנַגֵּן/נַגֵּן) בַּשְּׁעָ'''רִים'''{{הערה|כנגד דוד מלך ישראל שבנו שלמה המלך בנה מקדש ולא רצו שערים להיפתח, כדאמרו במועד קטן (ט, א) אמר רב יהודה אמר רב, בשעה שביקש שלמה להכניס ארון למקדש, דבקו שערים זה לזה, אמר שלמה '''עשרים וארבע רננות''' ולא נענה, פתח ואמר (תהלים כד, ז), שאו שערים ראשיכם וגו' ולא נענה, כיון שאמר (דברי הימים ב, ו, מב) ה' א-להים אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך, מיד נענה, באותה שעה נהפכו פני שונאי דוד כשולי קדירה, וידעו הכל שמחל לו הקב"ה על אותו עון. ומה שאמר הפייט '''הא-ל ברחמיך הושענא''' כפי שאמרו בברכות (כט, ב), אימתי אמר להו שלמה ב'''יומא דרחמי''', וזהו גם כן שאמר שלמה המלך באשת חיל (משלי אל, אל) תנו לה מפרי ידיה '''ויהללוה בשערים''' מעשיה}}];
***
ה. '''הַלְּלִי נַפְשִׁי''' לְקוֹנֵךְ.
צוּר אֲשֶׁר הִרְגִיל לְשׁוֹנֵךְ.
'''שָׂ'''ם בְּגַן עֵדֶן מְלוֹנֵךְ.
תַּעֲלִי מִבֵּין כְּרוּ'''בִים'''.

ו. '''לָּ'''ךְ מְקוֹם יוֹשֶׁר מְמוּלָּא.
'''וַ'''הֲדַר הֵיכָל מְעוּלָּה.
'''מֵ'''הֲדָר חָתָן וְכַלָּה.
חָשְׁקוּ יָפְיוֹ נְדִי'''בִים'''.

ז. '''שָׁ'''ם הֲדַר וֶרֶד וְשׁוֹשָׁן.
מוֹר וְקִנָּמוֹן מְדוּשָּׁן.
מִקְנֵה בּוֹשֶׂם מְעוּשָּׁן.
וַעֲנַן כָּבוֹד סְבִי'''בִים'''.

ח. '''בּ'''וֹ מְקוֹם הֵיכַל גְּבֶרֶת.
בַּת לְאַבְרָהָם עֲטֶרֶת.
שׁוֹשְׁבִינִים שָׁם תְּשָׁרֶת.
אַהֲרֹן וּמֹשֶה אֲהוּ'''בִים'''.

ט. '''זֶ'''ה מְקוֹם חֶדְוָה וְרִנָּה.
עִם מְטַטְרוֹן הַמְּמוּנָּה.
בּוֹ שְׁלֹמֹה יוֹם חֲתוּנָה.
עִטְרָה לוֹ רֹאשׁ מְסוּ'''בִּים'''{{הערה|ראה לעיל הערה מספר 2}}.

י. '''י'''וֹם עֲלוֹת מֹשֶׁה לְסִינַי.
'''בָּ'''חֲרָה '''שִׁ'''בְעִים '''זְ'''קֵנַי.
הִגְבְּלָה שִׁבְטֵי הֲמוֹנַי.
קִיבְּלוּ לוּחוֹת כְּתוּ'''בִים'''.

יא. '''מָ'''שְׁחָה (נ"א; '''מִשְׁתֶּה'''){{הערה| לא מצינו שנמשחו ראשי הנשיאים אך מצינו שראשי הנשיאים וע' זקנים דלעיל כתוב בהם (שמות פרק כד, ט, י, יא); ט. וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרוֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא, וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל׃ י. וַיִּרְאוּ אֵת אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְתַחַת רַגְלָיו, כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר, וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר׃ יא. וְאֶל־אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא שָׁלַח יָדוֹ, וַיֶּחֱזוּ אֶת־הָאֱ-לֹהִים, וַיֹּאכְלוּ '''וַיִּשְׁתּוּ'''׃, ובמילים משתה רמז הפייטן שם משפחתו שלום אלשבזי '''משתה'''}} רָאשֵׁי נְשִׂיאִים.
שֶׁבְּכָל שֵׁבֶט קְרוּאִים.
כִּי בְּצִלָּהּ נֶהֱנָאִים.
קוֹל וְאֵשׁ צוֹעֵר (נ"א; סוֹעֵר) וְעָ'''בִים'''.

יב. '''שָׁ'''ם הֲדַר כַּלָּה וְחַתָּן.
נֵיתְנוּ לָנוּ בְּמַתָּן.
הִזְרְחָה פִּרְיַי בְּעִיתָּן.
רִוְּתָה כָּל הָעֲשָׂ'''בִּים'''.

יג. '''תָּ'''מְכָה כַּלָּה יְמִינִי.
וַהֲדַר חָתָן רְצוֹנִי.
מִזְּמָן מֹשֶה אֲדוֹנִי.
אֶשְׂמְחָה מִטּוּב עֲדָנִים (נ"א להוסיף: דְּבַשׁ וְחַלָ'''בִים'''){{הערה|לפי משקל החרוז}}.

יד. '''אֶ'''ל אֱגוֹז גַּנָּה וּוֶרֶד.
חָשׁ יְדִיד נַפְשִׁי וְיָרַד.
אֶשְׁמְעָה קוֹל סוּס וּפֶרֶד.
(מֵהֲמוֹן מַעְלָה...) [כָּאן מַחוּק בַּכְּתָב יָד].
סָר שְׂמֹאל פָּחַד וְחָרַד.
סָבְבוּ עָלָיו כְּלָ'''בִים'''.

טו. מַהֲרִי עוּרִי הֲדַסָּה.
בַּת שַׂמְּחִי (נ"א; שִׂמְחִי) בֵּן הַמְּנוּסָּה.
שֶׁבְּצֵל יָפְיֵךְ מְכוּסָּה.
מֵחֲרוֹן בַּעְלֵי עֲצַ'''בִּים'''.

טז. כּוֹנְנִי חוּפָּה הֲדוּרָה.
תַּעֲלֶה כַּלָּה בַּחוּרָה.
בְּאַהֲבַת בַּעְלָהּ קְשׁוּרָה.
נִשְׁפְּעָה מִטַּל רְבִי'''בִים'''.

יז. אַהֲבַת בַּת חֵן מְלָכִים.
לָהּ יְפַנּוּ הַדְּרָכִים.
הִיא וְרֵעִים עִם נְסִיכִים.
יַעֲלוּ יַחְדַּו חֲטוּ'''בִים'''.

חי. יוֹם תְּהֵא שִׂמְחַת תְּשׁוּבָה.
צוּר מְחוֹקֵק דָּת בְּאַהְבָה.
וּכְפְלָהּ עִיקָּר כְּתוּבָּה.
יַחְתְּמוּ עֵדִים חֲשׁוּ'''בִים'''.

יט. אַהֲבַת כַּלָּה כְּלוּלָּה.
מִזְּמָן מֹשֶׁה שְׁתוּלָה.
תַּעֲלֶה מִנְחָה בְּלוּלָּה.
כֹּהֲנַי הֵם בָּהּ רְהוּ'''בִים''' (פִּירוּשׁ; חֲזָקִים).

ך. קוּם קְרָא מֹשֶׁה לְאִישִׁי.
יַעֲמוֹד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי{{הערה|פירוש: יום השלישי החולף שהוכפל בו פעמים כי טוב ויבוא אחריו יום הרביעי שבתולה נשאת ליום הרביעי (כתובות פרק א משנה א)}}.
טַלְּךָ מִלָּא לְרֹאשִׁי.
כֹּהֲנַי, בּוֹאוּ מְרוּ'''בִּים'''!

כא. עוֹרְרוּ שִׂמְחַת חֲתָנִים.
עִם שְׁנֵי הַשּׁוֹשְׁבִינִים.
קַבְּצוּ בָּנִים הֲגוּנִים.
בַּעֲלֵי חוֹשֶׁק וְטוֹ'''בִים'''.

כב. שַׁלְּמוּ עַל רַב שְׁלוֹמוֹת.
נַעֲנֶה שִׁיר עַל עֲלָמוֹת.
בַּהֲדַר כַּלָּה חֲתוּמוֹת.
מוּנְגְּנֵי שִׁירוֹת עֲרֵיבוֹת (נ"א; שִׁירִים עֲרֵ'''בִים''');
***
כג. '''הַלְּלִי נַפְשִׁי''' לְקוֹנֵךְ.
הַמְּכַסֶּה עַל עֲוֹנֵך.
סוֹד שְׁמוֹ חוֹשֶׁק רְצוֹנֵךְ.
רָם עֲלֵי כָּל הַמְּצוּ'''אִים'''.

כד. '''ל'''וֹ '''אֱ'''מֶת נָאוַה תְּהִלָּה.
שׁוֹכְנֵי מַטָּה וּמַעְלָה.
עִם עֲדַת חֹדֶשׁ (נ"א; קֹדֶשׁ) סְגֻלָּה.
הֵם בְּצִלּוֹ נֶהֱנָ'''אִים'''.

כה. '''שִׁ'''יר וְקוֹל הַלֵּל וְזִמְרָה.
אוֹמְרִים לִשְׁמוֹ בְּהַדְרָה.
וּמַלְאֲכֵי קֹדֶשׁ וְטַהְרָה.
וְצִפֳּרִים מִבֵּין עֲפָ'''אִים'''{{הערה|ע"פ (תהלים ק"ד י"ב)}}.

כו. '''בּ'''וֹ עֲדַת יַעֲקֹב דְּבֵקִים.
הָאֲהוּבִים הַחֲשׁוּקִים.
גַּם וְנַפְשׁוֹתָן חֲקוּקִים.
הֶן עֲלֵי כִּסְאוֹ נְשׂוּ'''אִים'''.

כז. '''זַ'''מְּרוּ לוֹ הַשְּׂרִידִים.
הַבְּחוּרִים הַיְּדִידִים.
שׁוֹכְנֵי גִנַּת וְרָדִים.
שֶׁבְּאוֹת דִּגְלוֹ קְרוּ'''אִים'''.

כח. '''יִ'''שְׂמְחוּ זוֹגוֹת גְּאוֹנִים.
סוֹדְרֵי מִשְׁנָה וְשׁוֹנִים.
תּוֹכְפֵי חוּפּוֹת חֲתָנִים.
וַעֲשָּׂרָה הַתְּנָ'''אִים'''{{הערה|על פי בבא קמא (דף פ' עמוד ב') עיין שם}};
***
כט. '''הַלְּלִי נַפְשִׁי''' וְחִילִי.
'''שַׁ'''בְּחִי צוּרֵךְ וְגִילִי.
'''לָ'''ךְ יַלְבְּשָׁה חֵן מְעִילִי.
'''מִ'''שְׁבְּצוֹת זָהָב גְּלִי'''לִי'''.

'''מִ'''שְׁבְּצוֹת זָהָב גְּלִילִי.
'''שַׁ'''רְשְׁרוֹת שָׁרְשׁוֹת שְׁבִילִי.
'''צ'''וֹנְפִים חֶבְרַת סְגִילִי.
'''אֲ'''נִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי '''לִי''';
***
ל. '''הַלְּלִי נַפְשִׁי''' וְרוּחִי.
רָם וְנִשָּׂא עַל שְׁבָחִי.
וּשְׂמַח נָא יוֹם מְנוּחִי.
קַבְּצִי (נ"א; דִיצִי) כָּל הַקְּהִ'''לָּה'''.

אל. '''שִׁ'''יר מְהוּדָּר עַל עֲלָמוֹת.
יַעֲנוּ רוּחוֹת חֲכָמוֹת.
מִשְּׁלֹמֹה רַב שְׁלוֹמוֹת.
שֶׁמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ מְמוּ'''לָּא'''.

לב. '''בּ'''וֹ שְׂרִידֵי עָם יְשָׁרִים.
וַחֲכָמִים הַחֲבֵרִים.
סוֹבְרִים שִׁשָּׁה סְדָרִים.
לוֹמְדִים מִלָּה בְּמִ'''לָּה'''.

גל. '''ז'''וֹרְחִים מֵאוֹר פְּנֵיהֶם.
כִּי שְׁכִינַת אֵל עֲלֵיהֶם.
וַחֲתָנִים תּוֹךְ נְוֵיהֶם.
שׂומְחִים חָתָן וְכַ'''לָּה'''.

לד. '''י'''וֹם עֲלוֹת סִינַי בְּאַהְבָה.
יָרְדוּ זוֹגוֹת בְּחִבָּה.
עַל יְדֵי עִלָּה וְסִבָּה (נ"א בְּשִׁירַתּ תֵּימָן: סִבָּה
וְעִלָּה).
לָבְשׁוּ חֶסֶד גְּדוּ'''לָּה'''.

לה. '''מִ'''שְׁאָר קוּלְמוּס בְּטוֹהַר.
נָהֲרוּ חַמָּה וְסֵיהַר (נ"א: וְסַהַר).
גַּם '''פְּנֵי מֹשֶׁה''' בְּזוֹהַר.
נָהֲרוּ יוֹם בָּא בְּצַהְ'''לָה'''.

לו. '''מַ'''ה לְּךָ אִישׁ טוֹב וְנָאוֶה.
זִיוְּךָ לִכְלִי (נ"א: לַכַּלָּה) תְּרַוֶּוה.
קוּם וְכַסֵּהוּ בְּמַסְוֶה.
אוֹרְךָ זָרַח תְּחִ'''לָּה'''.

לז. '''שַׁ'''חֲרִי כַּלָּה לְזוֹגֵךְ (נ"א בְּשִׁירַתּ תֵּימָן: לְדוֹדֵךְ).
'''תֶּ'''הֱנִי מִתַּעֲנוּגֵךְ.
'''אַ'''הֲבַת לִבּוֹ תְּפִיגֵךְ.
תִּשְׂמְחוּן יַחַד בְּחֶמְ'''לָה'''.

לח. בֵּין הֲדַס גַּנָּה וּוֶרֶד.
חָשׁ יְדִיד נַפְשִׁי וְיָרַד.
אֶשְׁמְעָה קוֹל סוּס וּפֶרֶד.
צוֹהֲלִים מַטָּה וּמַעְ'''לָה'''.

טל. נָמְסוּ הָרִים וְהָמוּ.
רוֹזְנִים חָלוּ וְקָמוּ.
מֵהֲדָרוֹ נֶעֱלָמוּ.
שָׂם בְּלֵב יַמִּים מְסִ'''לָּה'''.

מ. מֵחֲמַת פַּחַד גְּאוֹנוֹ.
יוֹם אֲשֶׁר עָבַר אֲרוֹנוֹ.
קָרְעוּ יַרְדֵּן בְּדִינוֹ (נ"א; קָרְעוּ יַרְדֵּן '''בְּגִינוֹ'''{{הערה|רצה לו מר הכל בגללו}}).
בָּא יְהוֹשֻׁעַ וְעָ'''לָה'''.

מא. '''שִׁ'''יר בְּנֵי מַעְלָה יְחַוּוּן.
'''בֵּ'''ין דְגָלֵינוּ יְלַוּוּן.
'''א'''וֹרְחוֹת '''סַ'''רְטוּ (נ"א: סַטוּ) וְשַׁוּוּן.
'''י'''וֹם בְּעָנָן, אֵשׁ בְּלַיְ'''לָה'''.

מב. תּוֹאֲבִים לִמְקוֹם קְדוּשָׁה.
דּוֹבְרִים שִׁיר אִישׁ וְאִשָּׁה.
קוּם לְךָ בָּרָק וְדָרְשָׁה (נוסח אחר; וְלָטְשָׁה).
וַהֲרוֹג יָבִין{{הערה|מלך חצור שנהרג על ידי דבורה וברק}} וְחָדְ'''לָה'''{{הערה|חדלה היינו שיחדלו ממלחמה ויברחו ערי הפריזי שנמלטו על ידי ברק ודבורה כמובא בשירת דבורה (שופטים ה', ז'); חדלו פרזון - ופירש"י ערי הפרזי שאין להם חומה חדלו מהיות יושבים בהם מפני אויביהם ונאספו אל ערי המבצר}}!

מג. אִם רְצוֹנָךְ יוֹם בְּשׂוֹרָה.
קוּם שְׁמַע שִׁירַת דְּבוֹרָה.
הַנְּבִיאָה הַכְּשֵׁרָה.
'''תַּעְזְ'''רָה{{הערה| כאן רמז הפייט אלשבזי את עירו '''תעז''' ששם נתיישבו יהודי תימן}} לָּךְ בַּתְּפִ'''לָּה'''.

מד. הַמְּטַטְרוֹן הַמְּמוּנַּה.
רֹאשׁ לְכָל סִגְנֵי כְּהוּנָה.
הַשְׁמְעָנוּ יוֹם חֲתוּנָה.
בָּא זְמָ'''ן קֵ"ץ''' '''הַ'''{{הערה| במילים '''ק"ץ''' ו'''ן'''' סופית דזמן ו'''ה'''' ראשונה ד'''ה'''גאולה, רמז הפייט את חמשת ראשי הבתים של הפיוט וסגירת הפיוט כעין הפתיחה שהם ראשי תיבות '''ה'''ללי '''נ'''פשי '''ק'''ונך '''צ'''ורך, וכן רמז לששה סדרי משנה הנזכרים כמה פעמים בפיוט שבזכות הלימוד בהם '''קץ הגאולה''' כדאמרו במדרש (ויקרא רבה ג' ז') רב הונא אמר תרתי '''אין כל הגליות הללו מתכנסות אלא בזכות משניות''' מה טעמא (הושע ח, י) "גם כי יִתְנוּ בגוים עתה אקבצם", ראה בית כח, ובית לב לעיל שהוזכר בהם לומדי המשניות, דכן ו' סדרי משנה הוזכרו כאן כי '''זמ"ן''' - ראשי תיבות ז'רעים מ'ועד נ'שים נ'זיקין, '''ק"ץ''' - ק'ודשים, וטהרות נרמז באומרו בראש הבית; ראש לכל '''סגני כהונה''', וכדאמרו בגמרא שמבין הסוגיות התלמודיות בנושא טהרות מפורסמת סוגיה ארוכה ומורכבת בשם "סוגיית רבי חנינא סגן הכהנים" (פסחים דפים יד-כ). התלמוד מציין את הקושי המיוחד בלימוד הלכות הטומאה והטהרה, ואף מספר על חכמים מבין האמוראים שלא היו בקיאים בהם, והתקשו בהבנת משניות בסדר טהרות (דבר חריג ביותר בהשוואה לשאר סדרי המשנה) וראש המבינים בסוגיות אלו לעומקן הינו רבי חנינא '''סגן הכהנים''', והאות ץ' רומז דעל ידי לימוד ו' סדרי משנה ו' כנגד היסוד יש קיום ועמידה ל'''ץ' יסוד עולם''' שיהיה '''ץ''' זקוף ולא '''צ''' כפוף ויהיה סומך י-הוה לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים}}גְּאוּ'''לָה''';
</poem>
| מקור =
| ניקוד = כן
}}

==הערות שוליים==