הכותל המערבי - היסטוריית גרסאות

172.70.153.174: /* הערות */

2026-02-26T20:51:13Z

הערות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:51, 26 בפברואר 2026
שורה 73:		שורה 73:


	קונטרס מקיף ויסודי של הג"ר זלמן קורן שליט"א בענין זיהויו של הכותל המערבי עם דברי חז"ל - 'זה כתלנו'		קונטרס מקיף ויסודי של הג"ר זלמן קורן שליט"א בענין זיהויו של הכותל המערבי עם דברי חז"ל - 'זה כתלנו'. וראה עוד בספר מנוחת אמת (הרב מרדכי גרוס, פרק יב, ובהערות שם) ובספר ויאמר שמואל (הרב שמואל ברוך גנוט, סימן טו).

2A01:6500:A035:F182:4868:CF65:355F:8434: /* איסור תחיבת היד בין אבני הכותל */

2024-06-27T15:14:46Z

איסור תחיבת היד בין אבני הכותל

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:14, 27 ביוני 2024
שורה 52:		שורה 52:
	ועובי הכותל של הר הבית, יש לו קדושת הר הבית, ודינו כלפנים<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=41&perek=6&halocha=9&hilite= רמב"ם פ"ו מהל' בית הבחירה ה"ט.].</REF>		ועובי הכותל של הר הבית, יש לו קדושת הר הבית, ודינו כלפנים<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=41&perek=6&halocha=9&hilite= רמב"ם פ"ו מהל' בית הבחירה ה"ט.].</REF>

	על טמא מת, היודע בוודאי שאינו טמא באחת מכל הטומאות הנ"ל, אין איסור להכנס להר הבית בכללותו,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=85978&rid=7982 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ד.]</REF> כי אם למקומות מסוימים בתוך הר הבית, אשר חלקם - מהחיל והלאה - אסור מדרבנן, ובחלקם כרוך בעונש<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7990 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ב]</REF> כרת.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=7b&format=pdf יבמות ה ב.]</REF> אך מכיון שהיום אין אנו יודעים את המקומות במדויק, אסרו ~~כל גדולי דורנו~~ את הכניסה להר הבית<REF>ראה עוד ימי יוסף בתרא יט: ציץ אליעזר ח״י א (מט־ע), ח"יא פ״ט ז, ח"יא טו, ח"יב מז: מנחת יצחק ח"ו קלב: דברי ישראל ח״ג קלד: יביע אומר ח״ה יו״ד כו.</REF>.		על טמא מת, היודע בוודאי שאינו טמא באחת מכל הטומאות הנ"ל, אין איסור להכנס להר הבית בכללותו,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=85978&rid=7982 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ד.]</REF> כי אם למקומות מסוימים בתוך הר הבית, אשר חלקם - מהחיל והלאה - אסור מדרבנן, ובחלקם כרוך בעונש<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7990 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ב]</REF> כרת.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=7b&format=pdf יבמות ה ב.]</REF> אך מכיון שהיום אין אנו יודעים את המקומות במדויק, אסרו רבים מגדולי הדור את הכניסה להר הבית<REF>ראה עוד ימי יוסף בתרא יט: ציץ אליעזר ח״י א (מט־ע), ח"יא פ״ט ז, ח"יא טו, ח"יב מז: מנחת יצחק ח"ו קלב: דברי ישראל ח״ג קלד: יביע אומר ח״ה יו״ד כו.</REF>. אך מנגד ישנם גדולי דור המעודדים, או לכל הפחות מתירים עלייה לשטח ההר שאינו באזורים המזוהים כאסורים לטמאי מת. (בתוכם ניתן למנות את הרב שלמה גורן זצ"ל, הרב חיים דרוקמן זצ"ל, הרב דב ליאור יבדלח"א, הרב צפניה דרורי, הרב ישראל אריאל, הרב אליעזר מלמד ועוד)

	אך יש לציין כי בכללות הענין אם מחילות שבין האבנים קדושים, ישנה מחלוקת הפוסקים. דעת החזון איש, ועוד פוסקים שיש איסור בכך, וכתבו "אוי להם ולנפשותם", ויש מתירין.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22652&hilite=6a756514-cd2d-4896-a3ee-ae034fbb819a&st=%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99&pgnum=161 שו"ת דברי ישראל ח"ג סימן קס"א ג.]וראה עוד דברי חכמים פרק לח.</REF>		אך יש לציין כי בכללות הענין אם מחילות שבין האבנים קדושים, ישנה מחלוקת הפוסקים. דעת החזון איש, ועוד פוסקים שיש איסור בכך, וכתבו "אוי להם ולנפשותם", ויש מתירין.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22652&hilite=6a756514-cd2d-4896-a3ee-ae034fbb819a&st=%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99&pgnum=161 שו"ת דברי ישראל ח"ג סימן קס"א ג.]וראה עוד דברי חכמים פרק לח.</REF>

Wikiboss ב־05:48, 4 בספטמבר 2022

2022-09-04T05:48:43Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:48, 4 בספטמבר 2022
שורה 2:		שורה 2:

	'''הכותל המערבי''' הוא הקיר היחיד שנותר מהחומה שהקיפה את [[הר הבית]].		'''הכותל המערבי''' הוא הקיר היחיד שנותר מהחומה שהקיפה את [[הר הבית]].
			[[קובץ:Westren wall.jpeg\|400px\|thumb\|left\|תפילות [[יום ירושלים]] בכותל המערבי. מעל הכותל ניתן לראות את [[הר הבית]]]]
	== קדושת המקום ==		== קדושת המקום ==

אלע"י: /* הערות */

2018-12-19T14:15:48Z

הערות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:15, 19 בדצמבר 2018
שורה 71:		שורה 71:
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[https://www.thekotel.org/ אתר הכותל המערבי]		[https://www.thekotel.org/ אתר הכותל המערבי]


			קונטרס מקיף ויסודי של הג"ר זלמן קורן שליט"א בענין זיהויו של הכותל המערבי עם דברי חז"ל - 'זה כתלנו'

194.90.78.237: /* הערות */

2018-11-27T10:55:06Z

הערות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:55, 27 בנובמבר 2018
שורה 70:		שורה 70:
	== הערות ==		== הערות ==
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
			[https://www.thekotel.org/ אתר הכותל המערבי]

דגש חזק ב־04:07, 26 באוגוסט 2018

2018-08-26T04:07:35Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:07, 26 באוגוסט 2018
שורה 1:		שורה 1:
	{{לשכתב\|כל הערך=כן\|סיבה=הערך מתעלם מכך שדברי חז"ל נאמרו על הכותל המערבי של [[בית המקדש]], והכותל בזמנינו ~~הוא~~ הכותל המערבי של [[הר הבית]], לזיהוי המקובל}}		{{לשכתב\|כל הערך=כן\|סיבה=הערך מתעלם מכך שדברי חז"ל נאמרו על הכותל המערבי של [[בית המקדש]], והכותל בזמנינו הינו הכותל המערבי של [[הר הבית]], לזיהוי המקובל}}

	'''הכותל המערבי''' הוא הקיר היחיד שנותר מהחומה שהקיפה את [[הר הבית]].		'''הכותל המערבי''' הוא הקיר היחיד שנותר מהחומה שהקיפה את [[הר הבית]].

קנגרו: /* מקורות עליו */

2018-03-16T08:22:53Z

מקורות עליו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:22, 16 במרץ 2018
שורה 13:		שורה 13:
	==מקורות עליו ==		==מקורות עליו ==

	בחז"ל ~~{{דרוש מקור}}~~ מובא, כי שבע אבנים ביסודו של הכותל המערבי: ראשונה הניח [[אדם הראשון]], שניה - [[אברהם]], שלישית - [[יצחק]], רביעית - [[יעקב]]. [[יוסף]] הניח אבן חמישית, [[דוד]] הניח אבן שישית, ושביעית - [[שלמה]]. כשחרב בית המקדש ונפלו שלושת כתליו, ניגש איש צבא רומי להרוס כותל רביעי, הוא כותל מערבי - מיד נפל מת. ניגש שר הצבא, ויבשו כל אברי גופו. אחריו בא טיטוס הרשע בעצמו. יצאה [[בת קול]] ואמרה: רשע, פנה לאחוריך, אל תתקרב הלום, כל הכתלים מסרתי לידך, חוץ מכותל זה.		[[חז"ל\|בחז"ל]] מובא, כי שבע אבנים ביסודו של הכותל המערבי: ראשונה הניח [[אדם הראשון]], שניה - [[אברהם]], שלישית - [[יצחק]], רביעית - [[יעקב]]. [[יוסף]] הניח אבן חמישית, [[דוד]] הניח אבן שישית, ושביעית - [[שלמה]]. כשחרב בית המקדש ונפלו שלושת כתליו, ניגש איש צבא רומי להרוס כותל רביעי, הוא כותל מערבי - מיד נפל מת. ניגש שר הצבא, ויבשו כל אברי גופו. אחריו בא טיטוס הרשע בעצמו. יצאה [[בת קול]] ואמרה: רשע, פנה לאחוריך, אל תתקרב הלום, כל הכתלים מסרתי לידך, חוץ מכותל זה.

	במדרש איכה רבתי {{מקור\|א, לב\|כן}} מסופר: שלוש שנים ומחצה הקיף אספסינוס את ירושלים והיו עמו ארבעה דוכסין. דוכס מערב, דוכס מאפריקה, דוכס מאלכסנדריה ודוכס מפלסטיני. הקיסר הרומאי חילק את העיר בין ארבעת הדוכסים על מנת להחריבה. שלושת הדוכסים החריבו כל אחד חלק שלו. והדוכס הערבי, שנפלה בחלקו החומה המערבית של הר הבית, לא החריב את שלו. כששאלו הקיסר פשר מעשהו, ענה: אילו החרבתי את חלקי לא היה יודע שום אדם מה החרבת. ושמא יאמרו עיר קטנה הרסת, ועתה, בהשאירי חלק אחד, יראו הבריות את חוזקו הגדול ויאמרו: ראו כחו של הקיסר, עיר חזקה החריב, וזה יהיה שכרך.		במדרש איכה רבתי {{מקור\|א, לב\|כן}} מסופר: שלוש שנים ומחצה הקיף אספסינוס את ירושלים והיו עמו ארבעה דוכסין. דוכס מערב, דוכס מאפריקה, דוכס מאלכסנדריה ודוכס מפלסטיני. הקיסר הרומאי חילק את העיר בין ארבעת הדוכסים על מנת להחריבה. שלושת הדוכסים החריבו כל אחד חלק שלו. והדוכס הערבי, שנפלה בחלקו החומה המערבית של הר הבית, לא החריב את שלו. כששאלו הקיסר פשר מעשהו, ענה: אילו החרבתי את חלקי לא היה יודע שום אדם מה החרבת. ושמא יאמרו עיר קטנה הרסת, ועתה, בהשאירי חלק אחד, יראו הבריות את חוזקו הגדול ויאמרו: ראו כחו של הקיסר, עיר חזקה החריב, וזה יהיה שכרך.

קנגרו: /* תיאור המקום */

2018-03-16T08:22:00Z

תיאור המקום

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:22, 16 במרץ 2018
שורה 9:		שורה 9:
	== תיאור המקום ==		== תיאור המקום ==

	הכותל המערבי כולו בנוי אבני גזית גדולות מונחות זו על גב זו ללא כל טיח. האבנים, מהן אורכן כמטר וחצי וגובהן כמטר, ומהן אורכן מארבעה עד חמשה מטרים. גובה הכותל 18 מטר. תשעת הנדבכים הראשונים, הבנויים אבנים גדולות, הם העתיקים ביותר. זהו חלק מן החומה שהקיפה את הר הבית סביב סביב. ארבעת הנדבכים הבנויים אבנים גדולות פחות, הונחו, כנראה, על ידי הרומאים אחרי החורבן. מעליהם עוד אחד עשר נדבכים בנויים אבנים קטנות יותר, שנוספו שנים רבות אחרי החורבן. אולם הכותל הנראה לעינינו אינו כל הכותל בשלימותו. במעמקי האדמה נמצאו עוד תשעה עשר נדבכים עשויים אבנים גדולות.		הכותל המערבי כולו בנוי אבני גזית גדולות מונחות זו על גב זו ללא כל טיח. האבנים, מהן אורכן כמטר וחצי וגובהן כמטר, ומהן אורכן מארבעה עד חמשה מטרים. גובה הכותל 18 מטר. תשעת הנדבכים הראשונים, הבנויים אבנים גדולות, הם העתיקים ביותר. זהו חלק מן החומה שהקיפה את הר הבית סביב סביב. ארבעת הנדבכים הבנויים אבנים גדולות פחות, הונחו, כנראה, על ידי הרומאים אחרי החורבן. מעליהם עוד אחד עשר נדבכים בנויים אבנים קטנות יותר, שנוספו שנים רבות אחרי החורבן. אולם הכותל הנראה לעינינו אינו כל הכותל בשלימותו. במעמקי האדמה נמצאו עוד תשעה עשר נדבכים עשויים אבנים גדולות. בכותל ישנם שיחי '''אזוב''' וכן פתקים שדרכו אנו מבקשים מה' יתברך כל מחסורנו

	==מקורות עליו ==		==מקורות עליו ==

Shyk: /* מקורות עליו */

2016-04-18T07:40:31Z

מקורות עליו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:40, 18 באפריל 2016
שורה 13:		שורה 13:
	==מקורות עליו ==		==מקורות עליו ==

	בחז"ל מובא, כי שבע אבנים ביסודו של הכותל המערבי: ראשונה הניח [[אדם הראשון]], שניה - [[אברהם]], שלישית - [[יצחק]], רביעית - [[יעקב]]. [[יוסף]] הניח אבן חמישית, [[דוד]] הניח אבן שישית, ושביעית - [[שלמה]]. כשחרב בית המקדש ונפלו שלושת כתליו, ניגש איש צבא רומי להרוס כותל רביעי, הוא כותל מערבי - מיד נפל מת. ניגש שר הצבא, ויבשו כל אברי גופו. אחריו בא טיטוס הרשע בעצמו. יצאה [[בת קול]] ואמרה: רשע, פנה לאחוריך, אל תתקרב הלום, כל הכתלים מסרתי לידך, חוץ מכותל זה.		בחז"ל {{דרוש מקור}} מובא, כי שבע אבנים ביסודו של הכותל המערבי: ראשונה הניח [[אדם הראשון]], שניה - [[אברהם]], שלישית - [[יצחק]], רביעית - [[יעקב]]. [[יוסף]] הניח אבן חמישית, [[דוד]] הניח אבן שישית, ושביעית - [[שלמה]]. כשחרב בית המקדש ונפלו שלושת כתליו, ניגש איש צבא רומי להרוס כותל רביעי, הוא כותל מערבי - מיד נפל מת. ניגש שר הצבא, ויבשו כל אברי גופו. אחריו בא טיטוס הרשע בעצמו. יצאה [[בת קול]] ואמרה: רשע, פנה לאחוריך, אל תתקרב הלום, כל הכתלים מסרתי לידך, חוץ מכותל זה.

	במדרש איכה רבתי {{מקור\|א, לב\|כן}} מסופר: שלוש שנים ומחצה הקיף אספסינוס את ירושלים והיו עמו ארבעה דוכסין. דוכס מערב, דוכס מאפריקה, דוכס מאלכסנדריה ודוכס מפלסטיני. הקיסר הרומאי חילק את העיר בין ארבעת הדוכסים על מנת להחריבה. שלושת הדוכסים החריבו כל אחד חלק שלו. והדוכס הערבי, שנפלה בחלקו החומה המערבית של הר הבית, לא החריב את שלו. כששאלו הקיסר פשר מעשהו, ענה: אילו החרבתי את חלקי לא היה יודע שום אדם מה החרבת. ושמא יאמרו עיר קטנה הרסת, ועתה, בהשאירי חלק אחד, יראו הבריות את חוזקו הגדול ויאמרו: ראו כחו של הקיסר, עיר חזקה החריב, וזה יהיה שכרך.		במדרש איכה רבתי {{מקור\|א, לב\|כן}} מסופר: שלוש שנים ומחצה הקיף אספסינוס את ירושלים והיו עמו ארבעה דוכסין. דוכס מערב, דוכס מאפריקה, דוכס מאלכסנדריה ודוכס מפלסטיני. הקיסר הרומאי חילק את העיר בין ארבעת הדוכסים על מנת להחריבה. שלושת הדוכסים החריבו כל אחד חלק שלו. והדוכס הערבי, שנפלה בחלקו החומה המערבית של הר הבית, לא החריב את שלו. כששאלו הקיסר פשר מעשהו, ענה: אילו החרבתי את חלקי לא היה יודע שום אדם מה החרבת. ושמא יאמרו עיר קטנה הרסת, ועתה, בהשאירי חלק אחד, יראו הבריות את חוזקו הגדול ויאמרו: ראו כחו של הקיסר, עיר חזקה החריב, וזה יהיה שכרך.

Mishehu: /* הסבר לשון המדרש */

2014-02-10T06:22:53Z

הסבר לשון המדרש

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:22, 10 בפברואר 2014
שורה 23:		שורה 23:

	====הסבר לשון המדרש====		====הסבר לשון המדרש====
	לדעת רוב האחרונים, הכותל המערבי הוא הכותל של '''הר הבית''', מונח שלכאורה קשה מלשון המדרש הנזכר שכתוב שהוא הכותל של "בית המקדש". אך כבר ביאר [[הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי]] בספרו עיר הקודש והמקדש<ref>[http://olamot.net/sites/default/files/pdfimages/44_04.png כאן].</ref>, שהכותל של '''הר הבית''' נקרא "כותל של בית המקדש", כי כל הר הבית נקרא מקדש על היותו חצר המקדש, וכפי שאכן דיני "מורא '''מקדש'''" היו נהוגים ~~בעל~~ שטח הר הבית (איסור כניסה לטמאים בטרם טבילה, איסור כניסה בנעלים, איסור כניסה שלא לצורך מצוה, וכו'). והדברים מוכרחים, שהרי דברי חז"ל שבמדרש נאמרו '''לאחר''' חורבן בית שני (תקופת התנאים האחרונים), ובהכרח שהם לא דיברו על הכותל שכבר נחרב בימיהם אלא על הכותל שנשאר דהיינו הכותל של הר הבית. ואכן בפירוש ה[[רא"ש]] ל[[מסכת מדות]]<ref>א', ג', חמשה שערים היו להר הבית וכו'."</ref> מבואר שמה שנאמר בחז"ל שהשכינה במערב (סיבה אשר עבורה שלא חרב הכותל המערבי) נאמר לגבי הכותל המערבי של הר הבית, ולכן שהער שהיה בכותל זה נקרא "ראש לכל השערים" ("שער קיפונוס"). גם במקור קדום, ב[[קינה]]<ref>קינה י"ז בספר הקינות לט' באב נוסח אשכנז.</ref> המיוחסת ל[[רבי אליעזר הקליר]], מזהה במפורש את הכותל המערבי של הר הבית כהיותו הכותל אשר עליו מספרים חז"ל באיכה רבה<ref>פרשה א, עה"פ היו צריה.</ref> שארבעת הדוכסין ניסו להחריבו ללא הצלחה (והטעם מפורש במדרש: "וגזרו מן שמיא דלא יחרב לעולם, למה? ששכינה במערב"), וגם רמז לדרשת חז"ל במדרש שיר השירים רבה מהפסוק "הנה זה עומד אחר כתלנו" שהכותל המערבי לא יחרב לעולם. וז"ל: "על פתח '''הר הבית''' החל לבוא, כיד '''ארבעה ראשי טפסריו''' להחריבו, על צד מערבי לזכר השריד בו, וצג '''אחר כתלנו''' ולא רב ריבו". עכ"ל.		לדעת רוב האחרונים, הכותל המערבי הוא הכותל של '''הר הבית''', מונח שלכאורה קשה מלשון המדרש הנזכר שכתוב שהוא הכותל של "בית המקדש". אך כבר ביאר [[הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי]] בספרו עיר הקודש והמקדש<ref>[http://olamot.net/sites/default/files/pdfimages/44_04.png כאן].</ref>, שהכותל של '''הר הבית''' נקרא "כותל של בית המקדש", כי כל הר הבית נקרא מקדש על היותו חצר המקדש, וכפי שאכן דיני "מורא '''מקדש'''" היו נהוגים בכל שטח הר הבית (איסור כניסה לטמאים בטרם טבילה, איסור כניסה בנעלים, איסור כניסה שלא לצורך מצוה, וכו'). והדברים מוכרחים, שהרי דברי חז"ל שבמדרש נאמרו '''לאחר''' חורבן בית שני (תקופת התנאים האחרונים), ובהכרח שהם לא דיברו על הכותל שכבר נחרב בימיהם אלא על הכותל שנשאר דהיינו הכותל של הר הבית. ואכן בפירוש ה[[רא"ש]] ל[[מסכת מדות]]<ref>א', ג', חמשה שערים היו להר הבית וכו'."</ref> מבואר שמה שנאמר בחז"ל שהשכינה במערב (סיבה אשר עבורה שלא חרב הכותל המערבי) נאמר לגבי הכותל המערבי של הר הבית, ולכן שהער שהיה בכותל זה נקרא "ראש לכל השערים" ("שער קיפונוס"). גם במקור קדום, ב[[קינה]]<ref>קינה י"ז בספר הקינות לט' באב נוסח אשכנז.</ref> המיוחסת ל[[רבי אליעזר הקליר]], מזהה במפורש את הכותל המערבי של הר הבית כהיותו הכותל אשר עליו מספרים חז"ל באיכה רבה<ref>פרשה א, עה"פ היו צריה.</ref> שארבעת הדוכסין ניסו להחריבו ללא הצלחה (והטעם מפורש במדרש: "וגזרו מן שמיא דלא יחרב לעולם, למה? ששכינה במערב"), וגם רמז לדרשת חז"ל במדרש שיר השירים רבה מהפסוק "הנה זה עומד אחר כתלנו" שהכותל המערבי לא יחרב לעולם. וז"ל: "על פתח '''הר הבית''' החל לבוא, כיד '''ארבעה ראשי טפסריו''' להחריבו, על צד מערבי לזכר השריד בו, וצג '''אחר כתלנו''' ולא רב ריבו". עכ"ל.

	והרב ז. מ. קורן (ר"מ ישיבת קרית ארבע) בספרו חצרות בית ה'<ref>[http://www.daat.ac.il/daat/vl/koren-hazrot/koren-hazrot03.pdf פרק א.]</ref> לאחר מחקר מקיף וארוך, מסיק וז"ל: "ואף על פי שלשון המדרשים אשר דיברו על הכותל המערבי 'של בית המקדש' לכאורה אינה מתיישבת עם ההנחה כי הכותל אינו לא כותל המקדש ואף לא כותל העזרה, ברור כי אי אפשר לבאר מדרשים אלו כפשוטם, ועל כרחין כוונתם לשטח הגדול יותר. וכעין זה מצאנו בתחילת מסכת יומא, לגבי פרישת כהן גדול ללשכת בית האבן קודם שריפת פרה, שמקישים דין פרישה זו לפרישה האמורה בפרשת המילואים. אף על פי שבפרשת המילואים נצטוו לא לצאת 'מפתח אהל מועד', ולעומת זאת לשכת בית האבן לא היתה כלל בעזרה אלא בהר הבית, וכמו שדקדקו התוספות שם. וגדולה מזו מצאנו לרמב"ם, אשר לדעתו שם 'מקדש' הנאמר במשנה מתייחס לעתים לירושלים כולה." עכ"ל.		והרב ז. מ. קורן (ר"מ ישיבת קרית ארבע) בספרו חצרות בית ה'<ref>[http://www.daat.ac.il/daat/vl/koren-hazrot/koren-hazrot03.pdf פרק א.]</ref> לאחר מחקר מקיף וארוך, מסיק וז"ל: "ואף על פי שלשון המדרשים אשר דיברו על הכותל המערבי 'של בית המקדש' לכאורה אינה מתיישבת עם ההנחה כי הכותל אינו לא כותל המקדש ואף לא כותל העזרה, ברור כי אי אפשר לבאר מדרשים אלו כפשוטם, ועל כרחין כוונתם לשטח הגדול יותר. וכעין זה מצאנו בתחילת מסכת יומא, לגבי פרישת כהן גדול ללשכת בית האבן קודם שריפת פרה, שמקישים דין פרישה זו לפרישה האמורה בפרשת המילואים. אף על פי שבפרשת המילואים נצטוו לא לצאת 'מפתח אהל מועד', ולעומת זאת לשכת בית האבן לא היתה כלל בעזרה אלא בהר הבית, וכמו שדקדקו התוספות שם. וגדולה מזו מצאנו לרמב"ם, אשר לדעתו שם 'מקדש' הנאמר במשנה מתייחס לעתים לירושלים כולה." עכ"ל.