היישוב היהודי בחברון - היסטוריית גרסאות

ספרא ב־03:45, 13 בספטמבר 2021

2021-09-13T03:45:58Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:45, 13 בספטמבר 2021
שורה 70:		שורה 70:
	==בעת החדשה==		==בעת החדשה==

	~~בראשית המאה ה־19 נוסדה במקום קהילה יהודית~~ [[~~אשכנזים\|אשכנזית~~]] ~~שאנשיה היו מזוהים עם [[חסידות חב~~"~~ד]]~~. ב־[[1831]] השתלט [[איברהים פאשה]] (כשליחו של [[מוחמד עלי (שליט מצרים)\|מוחמד עלי]]) על חברון ו[[פוגרום]] נערך ביהודים ב-1834. פאשה סולק מהעיר ב-1840, אז מנתה אוכלוסיית העיר היהודית כ-750 נפש בלבד.<ref>James Parkes,'''Whose Land? A History of the Peoples of Palestine''',(1949) 1970 p.227</ref> בשנת 1854 מונה ר' [[אליהו מני (רב)\|אליהו מני]] לרבה הראשי של חברון. הוא פעל רבות למען היישוב היהודי בעיר, הן בעניינים רוחניים (בבנין בתי כנסיות ובתי מדרשות) והן על ידי גיוס תרומות. בסוף המאה ה-19 הגיעו יהודים רבים לעיר וביססו את היישוב היהודי בחברון - מספרם הגיע בשנת 1895 ל-1,429 (810 - ספרדים ו-619 - אשכנזים) מתוך אוכלוסייה כוללת של 14,295 נפש. אחרי [[מלחמת העולם הראשונה]] פחת מספרם ל-430 נפש. <ref>[[אריאל (אנציקלופדיה)\|אנציקלופדיה אריאל]] ערך חברון עמוד 2169</ref>.		בשנת התקע"ה שלח [[רבי דוב בער שניאורי]] קבוצת חסידים לחברון שהקימו שם את הקהילה האשכנזית, בשנת ה'תר"ה התיישבה בתו של רבי דוב בער, מנוחה רחל בחברון. ב־[[1831]] השתלט [[איברהים פאשה]] (כשליחו של [[מוחמד עלי (שליט מצרים)\|מוחמד עלי]]) על חברון ו[[פוגרום]] נערך ביהודים ב-1834. פאשה סולק מהעיר ב-1840, אז מנתה אוכלוסיית העיר היהודית כ-750 נפש בלבד.<ref>James Parkes,'''Whose Land? A History of the Peoples of Palestine''',(1949) 1970 p.227</ref> בשנת 1854 מונה ר' [[אליהו מני (רב)\|אליהו מני]] לרבה הראשי של חברון. הוא פעל רבות למען היישוב היהודי בעיר, הן בעניינים רוחניים (בבנין בתי כנסיות ובתי מדרשות) והן על ידי גיוס תרומות. בסוף המאה ה-19 הגיעו יהודים רבים לעיר וביססו את היישוב היהודי בחברון - מספרם הגיע בשנת 1895 ל-1,429 (810 - ספרדים ו-619 - אשכנזים) מתוך אוכלוסייה כוללת של 14,295 נפש. אחרי [[מלחמת העולם הראשונה]] פחת מספרם ל-430 נפש. <ref>[[אריאל (אנציקלופדיה)\|אנציקלופדיה אריאל]] ערך חברון עמוד 2169</ref>.

	בשנת 1907, עם ההתפתחות הכלכלית של העיר, הוקם בה הסניף הרביעי של [[בנק אנגלו-פלשתינה\|חברת אנגלו-פלשתינה]], אחרי הסניפים בערים הגדולות: יפו, בירות, ירושלים . מנהל הסניף ר' אליעזר דן סלונים סיפר בזכרונותיו כי עסק במתן אשראי לתושבים הערבים של העיר והסביבה. הוא אפילו הורשה לבקר בפנים מערת המכפלה וכך מתואר הדבר בזכרונות:"בהגיענו לשער יעקב חיכתה לנו משלחת מגדולי הסוחרים הערביים של חברון, אשר באו במיוחד לכבודו של הקדוש ר' אליעזר דן סלונים הי"ד, שהיה אז המנהל של הבנק (חברת אנגלו-פלשתינה בע"מ) בחברון. הם קידמו את פני הרבי ומלוויו בברכה, והלבישו את כל שבעת האנשים בנעלי עור מיוחדות – חתיכות עור קצת יותר גדולות מגודל סוליית הנעל, שמושחל בקצותן שרוכים לקשור ולהדק על הנעל – כדי שלא נצטרך להסיר את הנעליים ולהיכנס יחפים למסגד כדרך שהם עצמם עשו. עלינו למקום קבורת האבות דרך המסגד, עברנו ליד המצבות הגדולות – כדוגמת מצבת קבורת רחל – המכוסות בשטיחים יקרים ובפרוכות רקומות פרחים בפתילי זהב טהור." [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=84&lang=hebrew רשימתו של הר"ר שלמה זלמן קלונסקי ע"ה].		בשנת 1907, עם ההתפתחות הכלכלית של העיר, הוקם בה הסניף הרביעי של [[בנק אנגלו-פלשתינה\|חברת אנגלו-פלשתינה]], אחרי הסניפים בערים הגדולות: יפו, בירות, ירושלים . מנהל הסניף ר' אליעזר דן סלונים סיפר בזכרונותיו כי עסק במתן אשראי לתושבים הערבים של העיר והסביבה. הוא אפילו הורשה לבקר בפנים מערת המכפלה וכך מתואר הדבר בזכרונות:"בהגיענו לשער יעקב חיכתה לנו משלחת מגדולי הסוחרים הערביים של חברון, אשר באו במיוחד לכבודו של הקדוש ר' אליעזר דן סלונים הי"ד, שהיה אז המנהל של הבנק (חברת אנגלו-פלשתינה בע"מ) בחברון. הם קידמו את פני הרבי ומלוויו בברכה, והלבישו את כל שבעת האנשים בנעלי עור מיוחדות – חתיכות עור קצת יותר גדולות מגודל סוליית הנעל, שמושחל בקצותן שרוכים לקשור ולהדק על הנעל – כדי שלא נצטרך להסיר את הנעליים ולהיכנס יחפים למסגד כדרך שהם עצמם עשו. עלינו למקום קבורת האבות דרך המסגד, עברנו ליד המצבות הגדולות – כדוגמת מצבת קבורת רחל – המכוסות בשטיחים יקרים ובפרוכות רקומות פרחים בפתילי זהב טהור." [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=84&lang=hebrew רשימתו של הר"ר שלמה זלמן קלונסקי ע"ה].

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T10:02:44Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:02, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Yeshivat-shavey-hebron.jpg\|left\|thumb\|250px\|[[ישיבת שבי חברון]] - במרכז היישוב היהודי - צילם מיכאל יעקבסון]]		[[תמונה:Yeshivat-shavey-hebron.jpg\|left\|thumb\|250px\|[[ישיבת שבי חברון]] - במרכז היישוב היהודי - צילם מיכאל יעקבסון]]
	{{חברון העברית}}		{{חברון העברית}}
	ה'''יישוב יהודי בחברון''' חודש ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל\|תקופה העות'מאנית]] לאחר שבימי חורבן [[הבית השני]] וביתר שאת בימי [[מרד בר כוכבא]] היהודים נאלצו לנטוש את העיר. לאחר מכן הייתה בעיר רק יהודים בודדים. רק במאה ה-16 הוקמה בעיר קהילה של יוצאי [[יהדות ספרד]]. בשנת 1540 [[הרב מלכיאל אשכנזי]] הקים בה הוקם בה [[בית הכנסת על שם אברהם אבינו\|בית הכנסת אברהם אבינו]] וחסידי [[חב"ד]] ייסדו קהילה של יוצאי [[אשכנז]]. בסוף המאה ה-19 הגיעו יהודים רבים לעיר וביססו את היישוב היהודי בחברון. בשנת תרפ"ד (1924) הוקם סניף של כ'''ישיבת סלובודקה''' - היום [[ישיבת חברון]]. ב[[מאורעות תרפ"ט]] נרצחו 67 מיהודי העיר ותלמידי הישיבה והשאר נטשו אותה. ב[[מלחמת ששת הימים]], לאחר כיבוש [[חברון]] חודש היישוב היהודי בעיר. משיקולי מדיניות מגוריהן של היהודים בעיר מוגבל.		ה'''יישוב יהודי בחברון''' חודש ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל\|תקופה העות'מאנית]] לאחר שבימי חורבן [[הבית השני]] וביתר שאת בימי [[מרד בר כוכבא]] היהודים נאלצו לנטוש את העיר. לאחר מכן הייתה בעיר רק יהודים בודדים. רק במאה ה-16 הוקמה בעיר קהילה של יוצאי [[יהדות ספרד]]. בשנת 1540 [[הרב מלכיאל אשכנזי]] הקים בה הוקם בה [[בית הכנסת על שם אברהם אבינו\|בית הכנסת אברהם אבינו]] וחסידי [[חב"ד]] ייסדו קהילה של יוצאי [[אשכנז]]. בסוף המאה ה-19 הגיעו יהודים רבים לעיר וביססו את היישוב היהודי בחברון. בשנת תרפ"ד (1924) הוקם סניף של כ'''ישיבת סלובודקה''' - היום [[ישיבת חברון]]. ב[[מאורעות תרפ"ט]] נרצחו 67 מיהודי העיר ותלמידי הישיבה והשאר נטשו אותה. ב[[מלחמת ששת הימים]], לאחר כיבוש [[חברון]] חודש היישוב היהודי בעיר. משיקולי מדיניות מגוריהן של היהודים בעיר מוגבל.

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T07:35:16Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:35, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Yeshivat-shavey-hebron.jpg\|left\|thumb\|250px\|[[ישיבת שבי חברון]] - במרכז היישוב היהודי - צילם מיכאל יעקבסון]]		[[תמונה:Yeshivat-shavey-hebron.jpg\|left\|thumb\|250px\|[[ישיבת שבי חברון]] - במרכז היישוב היהודי - צילם מיכאל יעקבסון]]
	{{חברון העברית}}		{{חברון העברית}}
	ה'''יישוב יהודי בחברון''' חודש ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל\|תקופה העות'מאנית]] לאחר שבימי חורבן [[הבית השני]] וביתר שאת בימי [[מרד בר כוכבא]] היהודים נאלצו לנטוש את העיר. לאחר מכן הייתה בעיר רק יהודים בודדים. רק במאה ה-16 הוקמה בעיר קהילה של יוצאי [[יהדות ספרד]]. בשנת 1540 [[הרב מלכיאל אשכנזי]] הקים בה הוקם בה [[בית הכנסת על שם אברהם אבינו\|בית הכנסת אברהם אבינו]] וחסידי [[חב"ד]] ייסדו קהילה של יוצאי [[אשכנז]]. בסוף המאה ה-19 הגיעו יהודים רבים לעיר וביססו את היישוב היהודי בחברון. בשנת תרפ"ד (1924) הוקם סניף של כ'''ישיבת סלובודקה''' - היום [[ישיבת חברון]]. ב[[מאורעות תרפ"ט]] נרצחו 67 מיהודי העיר ותלמידי הישיבה והשאר נטשו אותה. ב[[מלחמת ששת הימים]], לאחר כיבוש [[חברון]] חודש היישוב היהודי בעיר. משיקולי מדיניות מגוריהן של היהודים בעיר מוגבל.		ה'''יישוב יהודי בחברון''' חודש ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל\|תקופה העות'מאנית]] לאחר שבימי חורבן [[הבית השני]] וביתר שאת בימי [[מרד בר כוכבא]] היהודים נאלצו לנטוש את העיר. לאחר מכן הייתה בעיר רק יהודים בודדים. רק במאה ה-16 הוקמה בעיר קהילה של יוצאי [[יהדות ספרד]]. בשנת 1540 [[הרב מלכיאל אשכנזי]] הקים בה הוקם בה [[בית הכנסת על שם אברהם אבינו\|בית הכנסת אברהם אבינו]] וחסידי [[חב"ד]] ייסדו קהילה של יוצאי [[אשכנז]]. בסוף המאה ה-19 הגיעו יהודים רבים לעיר וביססו את היישוב היהודי בחברון. בשנת תרפ"ד (1924) הוקם סניף של כ'''ישיבת סלובודקה''' - היום [[ישיבת חברון]]. ב[[מאורעות תרפ"ט]] נרצחו 67 מיהודי העיר ותלמידי הישיבה והשאר נטשו אותה. ב[[מלחמת ששת הימים]], לאחר כיבוש [[חברון]] חודש היישוב היהודי בעיר. משיקולי מדיניות מגוריהן של היהודים בעיר מוגבל.
שורה 44:		שורה 44:
	==השודד השחור מחברון==		==השודד השחור מחברון==

	הנוסע [[משה ריישר]] תיאר גם את מצב יהודי חברון. וכך הוא מסכם את מצבם בשנת 1850:"והיהודים אשר בחברון סבלו עול גלות מהערביים והישעאלים, אשר לא האמינו בחיים ופחדו מכל עלה נדף {{מקור\|([[[זכרונות ארץ ישראל]] עמוד 181)}}.		הנוסע [[משה ריישר]] תיאר גם את מצב יהודי חברון. וכך הוא מסכם את מצבם בשנת 1850:"והיהודים אשר בחברון סבלו עול גלות מהערביים והישעאלים, אשר לא האמינו בחיים ופחדו מכל עלה נדף {{מקור\|[[[זכרונות ארץ ישראל]] עמוד 181\|כן}}.

	הגורם לכך היה "ערבי אחד פניו כשולי קדירה וקראו אותו 'השחור'". היה זה אחד ממושלי האזור במאה ה-19, עבד אל -רחמאן, בן כפר "דורא" , היה לשליט האזור בשנת 1848. בבקשות העזרה ששלחו ליהדות התפוצות ופורסמו בין השאר בעיתון היהודי "ג'ואיש כרוניקל" ומכתבים נוספים הוא כונה בשם הסתרים: "הרב השחור". למרות התשלום מראש ששילמו לו - "ארבעים ארנקים " - רכושם נבזז. חלקם עברו לעיר העתיקה בירושלים לרחוב הגיא (אל-ואד) שנקרא בפי היהודים מאז "רחוב חברון". [[ספר חברון]]<ref> מקור: [http://www.hebron.org.il/hebrew/data/images/File/9-49.pdf תאריכים בתולדות היישוב היהודי בחברון]</ref>		הגורם לכך היה "ערבי אחד פניו כשולי קדירה וקראו אותו 'השחור'". היה זה אחד ממושלי האזור במאה ה-19, עבד אל -רחמאן, בן כפר "דורא" , היה לשליט האזור בשנת 1848. בבקשות העזרה ששלחו ליהדות התפוצות ופורסמו בין השאר בעיתון היהודי "ג'ואיש כרוניקל" ומכתבים נוספים הוא כונה בשם הסתרים: "הרב השחור". למרות התשלום מראש ששילמו לו - "ארבעים ארנקים " - רכושם נבזז. חלקם עברו לעיר העתיקה בירושלים לרחוב הגיא (אל-ואד) שנקרא בפי היהודים מאז "רחוב חברון". [[ספר חברון]]<ref> מקור: [http://www.hebron.org.il/hebrew/data/images/File/9-49.pdf תאריכים בתולדות היישוב היהודי בחברון]</ref>
שורה 127:		שורה 127:
	{{ערך מורחב\|ערך=[[מערת המכפלה]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[מערת המכפלה]]}}

	'''מערת המכפלה''' היא האתר המרכזי של היישוב היהודי בחברון. הוא נחשב לאחד משלושת המקומות הקדושים, אשר קיימת הוכחה על רכישתם בידי היהודים, כפי שכתוב ב[[בראשית רבה]]:"א"ר יודן בר' סימון, זה אחד משלושה מקומות שאין אומות העולם יכולים להונות את ישראל לאמר גזולים הן בידכם ואלו הן מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף דכתיב "ויקן את חלקת השדה" ויעקב את קנה שכם' {{מקור\|( ע"ט, ז')}}.<ref> אחד החוקרים, ששמו אינו זכור לי, ואשמח שמישהו חוסיף את שמו, ציין כי דווקא לשלושת הערים האלה המוסלמים שינו את שמם המקורי</ref>		'''מערת המכפלה''' היא האתר המרכזי של היישוב היהודי בחברון. הוא נחשב לאחד משלושת המקומות הקדושים, אשר קיימת הוכחה על רכישתם בידי היהודים, כפי שכתוב ב[[בראשית רבה]]:"א"ר יודן בר' סימון, זה אחד משלושה מקומות שאין אומות העולם יכולים להונות את ישראל לאמר גזולים הן בידכם ואלו הן מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף דכתיב "ויקן את חלקת השדה" ויעקב את קנה שכם' {{מקור\| ע"ט, ז'\|כן}}.<ref> אחד החוקרים, ששמו אינו זכור לי, ואשמח שמישהו חוסיף את שמו, ציין כי דווקא לשלושת הערים האלה המוסלמים שינו את שמם המקורי</ref>

	'''מערת ~~הַמַּכְפֵּלָה~~''' הוא מקום קבורתם של אבות ואמהות האומה הישראלית: [[אברהם אבינו]], [[שרה אימנו]], [[יצחק אבינו]], [[רבקה אימנו]], [[יעקב אבינו]] ו[[לאה אימנו]]. רק [[רחל אימנו]] נקברה בדרך אפרתה, בפרברי [[בית לחם]], על מצבתה הוקם מבנה [[קבר רחל]]. יעקב אבינו, אשר מת ב[[מצרים]] בקש כי יעלו את עצמותיו למערת המכפלה ואכן בניו עושים כן: "~~וַיַּעֲשׂוּ~~ בָנָיו לוֹ ~~כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם~~. ~~וַיִּשְׂאוּ~~ אֹתוֹ בָנָיו אַרְצָה ~~כְּנַעַן וַיִּקְבְּרוּ~~ אֹתוֹ ~~בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר~~ קָנָה אַבְרָהָם אֶת-~~הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת~~-קֶבֶר מֵאֵת עֶפְרֹן ~~הַחִתִּי~~ עַל-~~פְּנֵי~~ מַמְרֵא.{{מקור\|([[ספר בראשית]],נ', י"ג)}}.		'''מערת הַמַּכְפֵּלָה''' הוא מקום קבורתם של אבות ואמהות האומה הישראלית: [[אברהם אבינו]], [[שרה אימנו]], [[יצחק אבינו]], [[רבקה אימנו]], [[יעקב אבינו]] ו[[לאה אימנו]]. רק [[רחל אימנו]] נקברה בדרך אפרתה, בפרברי [[בית לחם]], על מצבתה הוקם מבנה [[קבר רחל]]. יעקב אבינו, אשר מת ב[[מצרים]] בקש כי יעלו את עצמותיו למערת המכפלה ואכן בניו עושים כן: "וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם. וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו אַרְצָה כְּנַעַן וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת-הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת-קֶבֶר מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי עַל-פְּנֵי מַמְרֵא.{{מקור\|[[ספר בראשית]],נ', י"ג\|כן}}.

	על קיומו של המבנה מעל הקבר קיימות עדויות בכתובים מימי [[הבית השני]]. יוסף בן-מתתיהו כתב :"כי הבנין מעל קברי האבות בנוי כולו מאבני שיש יפים במאות". סגנון הבנייה תואם את זה של [[הכותל המערבי]] וכן של ב[[אלוני ממרא]] - צפונית בחברון - מניחים שמבנים אלו הוקמו על ידי הורדוס.		על קיומו של המבנה מעל הקבר קיימות עדויות בכתובים מימי [[הבית השני]]. יוסף בן-מתתיהו כתב :"כי הבנין מעל קברי האבות בנוי כולו מאבני שיש יפים במאות". סגנון הבנייה תואם את זה של [[הכותל המערבי]] וכן של ב[[אלוני ממרא]] - צפונית בחברון - מניחים שמבנים אלו הוקמו על ידי הורדוס.

Yeshivaorgil bot: הוספת קטגוריה בתבנית מקור

2009-03-09T12:38:18Z

הוספת קטגוריה בתבנית מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:38, 9 במרץ 2009
שורה 44:		שורה 44:
	==השודד השחור מחברון==		==השודד השחור מחברון==

	הנוסע [[משה ריישר]] תיאר גם את מצב יהודי חברון. וכך הוא מסכם את מצבם בשנת 1850:"והיהודים אשר בחברון סבלו עול גלות מהערביים והישעאלים, אשר לא האמינו בחיים ופחדו מכל עלה נדף {{מקור\|[[[זכרונות ארץ ישראל]] עמוד 181}}.		הנוסע [[משה ריישר]] תיאר גם את מצב יהודי חברון. וכך הוא מסכם את מצבם בשנת 1850:"והיהודים אשר בחברון סבלו עול גלות מהערביים והישעאלים, אשר לא האמינו בחיים ופחדו מכל עלה נדף {{מקור\|([[[זכרונות ארץ ישראל]] עמוד 181)}}.

	הגורם לכך היה "ערבי אחד פניו כשולי קדירה וקראו אותו 'השחור'". היה זה אחד ממושלי האזור במאה ה-19, עבד אל -רחמאן, בן כפר "דורא" , היה לשליט האזור בשנת 1848. בבקשות העזרה ששלחו ליהדות התפוצות ופורסמו בין השאר בעיתון היהודי "ג'ואיש כרוניקל" ומכתבים נוספים הוא כונה בשם הסתרים: "הרב השחור". למרות התשלום מראש ששילמו לו - "ארבעים ארנקים " - רכושם נבזז. חלקם עברו לעיר העתיקה בירושלים לרחוב הגיא (אל-ואד) שנקרא בפי היהודים מאז "רחוב חברון". [[ספר חברון]]<ref> מקור: [http://www.hebron.org.il/hebrew/data/images/File/9-49.pdf תאריכים בתולדות היישוב היהודי בחברון]</ref>		הגורם לכך היה "ערבי אחד פניו כשולי קדירה וקראו אותו 'השחור'". היה זה אחד ממושלי האזור במאה ה-19, עבד אל -רחמאן, בן כפר "דורא" , היה לשליט האזור בשנת 1848. בבקשות העזרה ששלחו ליהדות התפוצות ופורסמו בין השאר בעיתון היהודי "ג'ואיש כרוניקל" ומכתבים נוספים הוא כונה בשם הסתרים: "הרב השחור". למרות התשלום מראש ששילמו לו - "ארבעים ארנקים " - רכושם נבזז. חלקם עברו לעיר העתיקה בירושלים לרחוב הגיא (אל-ואד) שנקרא בפי היהודים מאז "רחוב חברון". [[ספר חברון]]<ref> מקור: [http://www.hebron.org.il/hebrew/data/images/File/9-49.pdf תאריכים בתולדות היישוב היהודי בחברון]</ref>
שורה 127:		שורה 127:
	{{ערך מורחב\|ערך=[[מערת המכפלה]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[מערת המכפלה]]}}

	'''מערת המכפלה''' היא האתר המרכזי של היישוב היהודי בחברון. הוא נחשב לאחד משלושת המקומות הקדושים, אשר קיימת הוכחה על רכישתם בידי היהודים, כפי שכתוב ב[[בראשית רבה]]:"א"ר יודן בר' סימון, זה אחד משלושה מקומות שאין אומות העולם יכולים להונות את ישראל לאמר גזולים הן בידכם ואלו הן מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף דכתיב "ויקן את חלקת השדה" ויעקב את קנה שכם' {{מקור\| ע"ט, ז'}}.<ref> אחד החוקרים, ששמו אינו זכור לי, ואשמח שמישהו חוסיף את שמו, ציין כי דווקא לשלושת הערים האלה המוסלמים שינו את שמם המקורי</ref>		'''מערת המכפלה''' היא האתר המרכזי של היישוב היהודי בחברון. הוא נחשב לאחד משלושת המקומות הקדושים, אשר קיימת הוכחה על רכישתם בידי היהודים, כפי שכתוב ב[[בראשית רבה]]:"א"ר יודן בר' סימון, זה אחד משלושה מקומות שאין אומות העולם יכולים להונות את ישראל לאמר גזולים הן בידכם ואלו הן מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף דכתיב "ויקן את חלקת השדה" ויעקב את קנה שכם' {{מקור\|( ע"ט, ז')}}.<ref> אחד החוקרים, ששמו אינו זכור לי, ואשמח שמישהו חוסיף את שמו, ציין כי דווקא לשלושת הערים האלה המוסלמים שינו את שמם המקורי</ref>

	'''מערת הַמַּכְפֵּלָה''' הוא מקום קבורתם של אבות ואמהות האומה הישראלית: [[אברהם אבינו]], [[שרה אימנו]], [[יצחק אבינו]], [[רבקה אימנו]], [[יעקב אבינו]] ו[[לאה אימנו]]. רק [[רחל אימנו]] נקברה בדרך אפרתה, בפרברי [[בית לחם]], על מצבתה הוקם מבנה [[קבר רחל]]. יעקב אבינו, אשר מת ב[[מצרים]] בקש כי יעלו את עצמותיו למערת המכפלה ואכן בניו עושים כן: "וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם. וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו אַרְצָה כְּנַעַן וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת-הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת-קֶבֶר מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי עַל-פְּנֵי מַמְרֵא.{{מקור\|[[ספר בראשית]],נ', י"ג}}.		'''מערת הַמַּכְפֵּלָה''' הוא מקום קבורתם של אבות ואמהות האומה הישראלית: [[אברהם אבינו]], [[שרה אימנו]], [[יצחק אבינו]], [[רבקה אימנו]], [[יעקב אבינו]] ו[[לאה אימנו]]. רק [[רחל אימנו]] נקברה בדרך אפרתה, בפרברי [[בית לחם]], על מצבתה הוקם מבנה [[קבר רחל]]. יעקב אבינו, אשר מת ב[[מצרים]] בקש כי יעלו את עצמותיו למערת המכפלה ואכן בניו עושים כן: "וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם. וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו אַרְצָה כְּנַעַן וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת-הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת-קֶבֶר מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי עַל-פְּנֵי מַמְרֵא.{{מקור\|([[ספר בראשית]],נ', י"ג)}}.

	על קיומו של המבנה מעל הקבר קיימות עדויות בכתובים מימי [[הבית השני]]. יוסף בן-מתתיהו כתב :"כי הבנין מעל קברי האבות בנוי כולו מאבני שיש יפים במאות". סגנון הבנייה תואם את זה של [[הכותל המערבי]] וכן של ב[[אלוני ממרא]] - צפונית בחברון - מניחים שמבנים אלו הוקמו על ידי הורדוס.		על קיומו של המבנה מעל הקבר קיימות עדויות בכתובים מימי [[הבית השני]]. יוסף בן-מתתיהו כתב :"כי הבנין מעל קברי האבות בנוי כולו מאבני שיש יפים במאות". סגנון הבנייה תואם את זה של [[הכותל המערבי]] וכן של ב[[אלוני ממרא]] - צפונית בחברון - מניחים שמבנים אלו הוקמו על ידי הורדוס.

Yeshivaorgil bot: הורדת סוגריים מתבנית:מקור

2009-02-16T11:30:35Z

הורדת סוגריים מתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:30, 16 בפברואר 2009
שורה 44:		שורה 44:
	==השודד השחור מחברון==		==השודד השחור מחברון==

	הנוסע [[משה ריישר]] תיאר גם את מצב יהודי חברון. וכך הוא מסכם את מצבם בשנת 1850:"והיהודים אשר בחברון סבלו עול גלות מהערביים והישעאלים, אשר לא האמינו בחיים ופחדו מכל עלה נדף {{מקור\|([[[זכרונות ארץ ישראל]] עמוד 181)}}.		הנוסע [[משה ריישר]] תיאר גם את מצב יהודי חברון. וכך הוא מסכם את מצבם בשנת 1850:"והיהודים אשר בחברון סבלו עול גלות מהערביים והישעאלים, אשר לא האמינו בחיים ופחדו מכל עלה נדף {{מקור\|[[[זכרונות ארץ ישראל]] עמוד 181}}.

	הגורם לכך היה "ערבי אחד פניו כשולי קדירה וקראו אותו 'השחור'". היה זה אחד ממושלי האזור במאה ה-19, עבד אל -רחמאן, בן כפר "דורא" , היה לשליט האזור בשנת 1848. בבקשות העזרה ששלחו ליהדות התפוצות ופורסמו בין השאר בעיתון היהודי "ג'ואיש כרוניקל" ומכתבים נוספים הוא כונה בשם הסתרים: "הרב השחור". למרות התשלום מראש ששילמו לו - "ארבעים ארנקים " - רכושם נבזז. חלקם עברו לעיר העתיקה בירושלים לרחוב הגיא (אל-ואד) שנקרא בפי היהודים מאז "רחוב חברון". [[ספר חברון]]<ref> מקור: [http://www.hebron.org.il/hebrew/data/images/File/9-49.pdf תאריכים בתולדות היישוב היהודי בחברון]</ref>		הגורם לכך היה "ערבי אחד פניו כשולי קדירה וקראו אותו 'השחור'". היה זה אחד ממושלי האזור במאה ה-19, עבד אל -רחמאן, בן כפר "דורא" , היה לשליט האזור בשנת 1848. בבקשות העזרה ששלחו ליהדות התפוצות ופורסמו בין השאר בעיתון היהודי "ג'ואיש כרוניקל" ומכתבים נוספים הוא כונה בשם הסתרים: "הרב השחור". למרות התשלום מראש ששילמו לו - "ארבעים ארנקים " - רכושם נבזז. חלקם עברו לעיר העתיקה בירושלים לרחוב הגיא (אל-ואד) שנקרא בפי היהודים מאז "רחוב חברון". [[ספר חברון]]<ref> מקור: [http://www.hebron.org.il/hebrew/data/images/File/9-49.pdf תאריכים בתולדות היישוב היהודי בחברון]</ref>
שורה 127:		שורה 127:
	{{ערך מורחב\|ערך=[[מערת המכפלה]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[מערת המכפלה]]}}

	'''מערת המכפלה''' היא האתר המרכזי של היישוב היהודי בחברון. הוא נחשב לאחד משלושת המקומות הקדושים, אשר קיימת הוכחה על רכישתם בידי היהודים, כפי שכתוב ב[[בראשית רבה]]:"א"ר יודן בר' סימון, זה אחד משלושה מקומות שאין אומות העולם יכולים להונות את ישראל לאמר גזולים הן בידכם ואלו הן מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף דכתיב "ויקן את חלקת השדה" ויעקב את קנה שכם' {{מקור\|( ע"ט, ז')}}.<ref> אחד החוקרים, ששמו אינו זכור לי, ואשמח שמישהו חוסיף את שמו, ציין כי דווקא לשלושת הערים האלה המוסלמים שינו את שמם המקורי</ref>		'''מערת המכפלה''' היא האתר המרכזי של היישוב היהודי בחברון. הוא נחשב לאחד משלושת המקומות הקדושים, אשר קיימת הוכחה על רכישתם בידי היהודים, כפי שכתוב ב[[בראשית רבה]]:"א"ר יודן בר' סימון, זה אחד משלושה מקומות שאין אומות העולם יכולים להונות את ישראל לאמר גזולים הן בידכם ואלו הן מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף דכתיב "ויקן את חלקת השדה" ויעקב את קנה שכם' {{מקור\| ע"ט, ז'}}.<ref> אחד החוקרים, ששמו אינו זכור לי, ואשמח שמישהו חוסיף את שמו, ציין כי דווקא לשלושת הערים האלה המוסלמים שינו את שמם המקורי</ref>

	'''מערת הַמַּכְפֵּלָה''' הוא מקום קבורתם של אבות ואמהות האומה הישראלית: [[אברהם אבינו]], [[שרה אימנו]], [[יצחק אבינו]], [[רבקה אימנו]], [[יעקב אבינו]] ו[[לאה אימנו]]. רק [[רחל אימנו]] נקברה בדרך אפרתה, בפרברי [[בית לחם]], על מצבתה הוקם מבנה [[קבר רחל]]. יעקב אבינו, אשר מת ב[[מצרים]] בקש כי יעלו את עצמותיו למערת המכפלה ואכן בניו עושים כן: "וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם. וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו אַרְצָה כְּנַעַן וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת-הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת-קֶבֶר מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי עַל-פְּנֵי מַמְרֵא.{{מקור\|([[ספר בראשית]],נ', י"ג)}}.		'''מערת הַמַּכְפֵּלָה''' הוא מקום קבורתם של אבות ואמהות האומה הישראלית: [[אברהם אבינו]], [[שרה אימנו]], [[יצחק אבינו]], [[רבקה אימנו]], [[יעקב אבינו]] ו[[לאה אימנו]]. רק [[רחל אימנו]] נקברה בדרך אפרתה, בפרברי [[בית לחם]], על מצבתה הוקם מבנה [[קבר רחל]]. יעקב אבינו, אשר מת ב[[מצרים]] בקש כי יעלו את עצמותיו למערת המכפלה ואכן בניו עושים כן: "וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם. וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו אַרְצָה כְּנַעַן וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת-הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת-קֶבֶר מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי עַל-פְּנֵי מַמְרֵא.{{מקור\|[[ספר בראשית]],נ', י"ג}}.

	על קיומו של המבנה מעל הקבר קיימות עדויות בכתובים מימי [[הבית השני]]. יוסף בן-מתתיהו כתב :"כי הבנין מעל קברי האבות בנוי כולו מאבני שיש יפים במאות". סגנון הבנייה תואם את זה של [[הכותל המערבי]] וכן של ב[[אלוני ממרא]] - צפונית בחברון - מניחים שמבנים אלו הוקמו על ידי הורדוס.		על קיומו של המבנה מעל הקבר קיימות עדויות בכתובים מימי [[הבית השני]]. יוסף בן-מתתיהו כתב :"כי הבנין מעל קברי האבות בנוי כולו מאבני שיש יפים במאות". סגנון הבנייה תואם את זה של [[הכותל המערבי]] וכן של ב[[אלוני ממרא]] - צפונית בחברון - מניחים שמבנים אלו הוקמו על ידי הורדוס.

דניאל ונטורה: /* תמונות מחברון */

2008-12-10T19:43:10Z

תמונות מחברון

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:43, 10 בדצמבר 2008
שורה 193:		שורה 193:

	<gallery widths="220px" heights="200px" perrow="3">		<gallery widths="220px" heights="200px" perrow="3">
	תמונה\|Hebron070.~~JPG~~\|רחוב דוד המלך		תמונה\|Hebron070.jpg\|רחוב דוד המלך
	תמונה:Hebron044.jpg\|		תמונה:Hebron044.jpg\|
	תמונה:Hebron027.jpg\|		תמונה:Hebron027.jpg\|

דניאל ונטורה: /* תמונות מחברון */

2008-12-10T19:42:23Z

תמונות מחברון

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:42, 10 בדצמבר 2008
שורה 192:		שורה 192:
	</gallery>		</gallery>

			<gallery widths="220px" heights="200px" perrow="3">
			תמונה\|Hebron070.JPG\|רחוב דוד המלך
			תמונה:Hebron044.jpg\|
			תמונה:Hebron027.jpg\|
			</gallery>


	[[קטגוריה:חברון]]		[[קטגוריה:חברון]]

דניאל ונטורה: /* תמונות מחברון */

2008-12-10T19:26:24Z

תמונות מחברון

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:26, 10 בדצמבר 2008
שורה 181:		שורה 181:

	<gallery widths="220px" heights="200px" perrow="3">		<gallery widths="220px" heights="200px" perrow="3">
	תמונה:Hebron050.~~JPG~~\|		תמונה:Hebron050.jpg\|
	תמונה:Hebron019.~~JPG~~\|שער שפירא - הכניסה לרובע היהודי		תמונה:Hebron019.jpg\|שער שפירא - הכניסה לרובע היהודי
			תמונה:Hebron064.jpg\|
	</gallery>		</gallery>

	<gallery widths="220px" heights="200px" perrow="3">		<gallery widths="220px" heights="200px" perrow="3">
	תמונה:Hebron009.~~JPG~~\|בית גוטניק - מרכז המבקרים בעיר		תמונה:Hebron009.jpg\|בית גוטניק - מרכז המבקרים בעיר
	תמונה:Hebron015.~~JPG~~\|בית שפירא - מבנה המיועד להתיישבות יהודית		תמונה:Hebron015.jpg\|בית שפירא - מבנה המיועד להתיישבות יהודית
	תמונה:Hebron017.~~JPG~~\|עמדה צבאית ליד המצבה במקום בו נרצח שלמה יצחק שפירא		תמונה:Hebron017.jpg\|עמדה צבאית ליד המצבה במקום בו נרצח שלמה יצחק שפירא
	</gallery>		</gallery>

דניאל ונטורה ב־19:22, 10 בדצמבר 2008

2008-12-10T19:22:24Z

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{חברון העברית}}
 ה'''יישוב יהודי בחברון''' חודש ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית]] לאחר שבימי חורבן [[הבית השני]] וביתר שאת בימי [[מרד בר כוכבא]] היהודים נאלצו לנטוש את העיר. לאחר מכן הייתה בעיר רק יהודים בודדים. רק במאה ה-16 הוקמה בעיר קהילה של יוצאי [[יהדות ספרד]].  בשנת 1540  [[הרב מלכיאל אשכנזי]] הקים בה  הוקם בה [[בית הכנסת על שם אברהם אבינו|בית הכנסת אברהם אבינו]] וחסידי [[חב"ד]] ייסדו קהילה של יוצאי [[אשכנז]]. בסוף המאה ה-19 הגיעו יהודים רבים לעיר וביססו את היישוב היהודי בחברון.  בשנת תרפ"ד (1924) הוקם סניף של כ'''ישיבת סלובודקה''' - היום [[ישיבת חברון]].  ב[[מאורעות תרפ"ט]] נרצחו 67 מיהודי העיר ותלמידי הישיבה והשאר נטשו אותה. ב[[מלחמת ששת הימים]], לאחר כיבוש [[חברון]] חודש היישוב היהודי בעיר. משיקולי מדיניות מגוריהן של היהודים בעיר מוגבל.
@@ שורה 177: / שורה 176: @@
 <references />
 [[קטגוריה:חברון]]

דניאל ונטורה ב־17:21, 6 בדצמבר 2008

2008-12-06T17:21:12Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:21, 6 בדצמבר 2008
שורה 1:		שורה 1:
	{{חברון העברית}}		{{חברון העברית}}

			[[תמונה:Yeshivat-shavey-hebron.jpg\|left\|thumb\|250px\|[[ישיבת שבי חברון]] - במרכז היישוב היהודי - צילם מיכאל יעקבסון]]
	ה'''יישוב יהודי בחברון''' חודש ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל\|תקופה העות'מאנית]] לאחר שבימי חורבן [[הבית השני]] וביתר שאת בימי [[מרד בר כוכבא]] היהודים נאלצו לנטוש את העיר. לאחר מכן הייתה בעיר רק יהודים בודדים. רק במאה ה-16 הוקמה בעיר קהילה של יוצאי [[יהדות ספרד]]. בשנת 1540 [[הרב מלכיאל אשכנזי]] הקים בה הוקם בה [[בית הכנסת על שם אברהם אבינו\|בית הכנסת אברהם אבינו]] וחסידי [[חב"ד]] ייסדו קהילה של יוצאי [[אשכנז]]. בסוף המאה ה-19 הגיעו יהודים רבים לעיר וביססו את היישוב היהודי בחברון. בשנת תרפ"ד (1924) הוקם סניף של כ'''ישיבת סלובודקה''' - היום [[ישיבת חברון]]. ב[[מאורעות תרפ"ט]] נרצחו 67 מיהודי העיר ותלמידי הישיבה והשאר נטשו אותה. ב[[מלחמת ששת הימים]], לאחר כיבוש [[חברון]] חודש היישוב היהודי בעיר. משיקולי מדיניות מגוריהן של היהודים בעיר מוגבל.		ה'''יישוב יהודי בחברון''' חודש ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל\|תקופה העות'מאנית]] לאחר שבימי חורבן [[הבית השני]] וביתר שאת בימי [[מרד בר כוכבא]] היהודים נאלצו לנטוש את העיר. לאחר מכן הייתה בעיר רק יהודים בודדים. רק במאה ה-16 הוקמה בעיר קהילה של יוצאי [[יהדות ספרד]]. בשנת 1540 [[הרב מלכיאל אשכנזי]] הקים בה הוקם בה [[בית הכנסת על שם אברהם אבינו\|בית הכנסת אברהם אבינו]] וחסידי [[חב"ד]] ייסדו קהילה של יוצאי [[אשכנז]]. בסוף המאה ה-19 הגיעו יהודים רבים לעיר וביססו את היישוב היהודי בחברון. בשנת תרפ"ד (1924) הוקם סניף של כ'''ישיבת סלובודקה''' - היום [[ישיבת חברון]]. ב[[מאורעות תרפ"ט]] נרצחו 67 מיהודי העיר ותלמידי הישיבה והשאר נטשו אותה. ב[[מלחמת ששת הימים]], לאחר כיבוש [[חברון]] חודש היישוב היהודי בעיר. משיקולי מדיניות מגוריהן של היהודים בעיר מוגבל.