https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%94%D7%99%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%94
היד החזקה - היסטוריית גרסאות
2026-05-12T20:30:21Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%94&diff=148468&oldid=prev
46.19.85.1 ב־23:57, 22 בדצמבר 2020
2020-12-22T23:57:44Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:57, 22 בדצמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''היד החזקה''' מוזכרת בקשר ל[[יציאת מצרים]] ובקשר למצוות הנחת [[תפילין]]. כמו כן, היא מובאת בפסוק האחרון של [[חמשת חומשי תורה]]: " וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה משֶׁה לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל" <ref>([[ספר דברים]], ל"ד, י"ב)</ref> . [[רבי עובדיה ספורנו]] מסביר כפשוטו: "וּלְכָל הַיָּד. שֶׁפָּעַל ה' עַל יָדו בְּבִלְתִּי נִפְסָדִים לְשַׁנּות טִבְעָם, כְּעִנְיַן בְּקִיעַת הַיָּם, וּפְתִיחַת פִּי הָאָרֶץ, וְהורָדַת הַמָּן מִן הַשָּׁמַיִם, וְזוּלָתָם."</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''היד החזקה''' מוזכרת בקשר ל[[יציאת מצרים]] ובקשר למצוות הנחת [[תפילין]]. כמו כן, היא מובאת בפסוק האחרון של [[חמשת חומשי תורה]]: "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה משֶׁה לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל" <ref>([[ספר דברים]], ל"ד, י"ב)</ref> . [[רבי עובדיה ספורנו]] מסביר כפשוטו: "וּלְכָל הַיָּד. שֶׁפָּעַל ה' עַל יָדו בְּבִלְתִּי נִפְסָדִים לְשַׁנּות טִבְעָם, כְּעִנְיַן בְּקִיעַת הַיָּם, וּפְתִיחַת פִּי הָאָרֶץ, וְהורָדַת הַמָּן מִן הַשָּׁמַיִם, וְזוּלָתָם."</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חיבורו ההלכתי של ה[[רמב"ם]], משנה תורה, מכונה גם הוא "הי"ד החזקה". הכינוי מבוסס עך כך שה ה"יד" מסמלת את ה"עבודה", את התורה המעשית, ה"מצוות המעשיות" שאותן מארגן ומסכם המפעל המונומנטלי של משנה תורה לרמב"ם בי"ד (ארבע עשרה) כרכי משנה תורה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חיבורו ההלכתי של ה[[רמב"ם]], משנה תורה, מכונה גם הוא "הי"ד החזקה". הכינוי מבוסס עך כך שה ה"יד" מסמלת את ה"עבודה", את התורה המעשית, ה"מצוות המעשיות" שאותן מארגן ומסכם המפעל המונומנטלי של משנה תורה לרמב"ם בי"ד (ארבע עשרה) כרכי משנה תורה.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-33047:rev-148468:php=table -->
</table>
46.19.85.1
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%94&diff=33047&oldid=prev
Kiru: הרמב"ם לא בחר בשם זה
2009-07-31T11:45:10Z
<p>הרמב"ם לא בחר בשם זה</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:45, 31 ביולי 2009</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''היד החזקה''' מוזכרת בקשר ל[[יציאת מצרים]] ובקשר למצוות הנחת [[תפילין]]. כמו כן, היא מובאת בפסוק האחרון של [[חמשת חומשי תורה]]: " וּלְכֹל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַיָּד </del>הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה משֶׁה </del>לְעֵינֵי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כָּל</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יִשְׂרָאֵל</del>" <ref>([[ספר דברים]], ל"ד, י"ב)</ref> . [[רבי עובדיה ספורנו]] מסביר כפשוטו: "וּלְכָל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַיָּד</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שֶׁפָּעַל </del>ה' עַל יָדו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בְּבִלְתִּי </del>נִפְסָדִים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לְשַׁנּות </del>טִבְעָם, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כְּעִנְיַן בְּקִיעַת הַיָּם</del>, וּפְתִיחַת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פִּי </del>הָאָרֶץ, וְהורָדַת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַמָּן </del>מִן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַשָּׁמַיִם</del>, וְזוּלָתָם."</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''היד החזקה''' מוזכרת בקשר ל[[יציאת מצרים]] ובקשר למצוות הנחת [[תפילין]]. כמו כן, היא מובאת בפסוק האחרון של [[חמשת חומשי תורה]]: " וּלְכֹל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַיָּד </ins>הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה משֶׁה </ins>לְעֵינֵי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כָּל</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יִשְׂרָאֵל</ins>" <ref>([[ספר דברים]], ל"ד, י"ב)</ref> . [[רבי עובדיה ספורנו]] מסביר כפשוטו: "וּלְכָל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַיָּד</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שֶׁפָּעַל </ins>ה' עַל יָדו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בְּבִלְתִּי </ins>נִפְסָדִים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לְשַׁנּות </ins>טִבְעָם, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כְּעִנְיַן בְּקִיעַת הַיָּם</ins>, וּפְתִיחַת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פִּי </ins>הָאָרֶץ, וְהורָדַת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַמָּן </ins>מִן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַשָּׁמַיִם</ins>, וְזוּלָתָם."</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב"ם]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחר בכינוי זה לספרו המסכם את עולם המעשה של ה[[</del>תורה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבעל-פה]] </del>הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[משנה תורה]]</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השימוש בכינוי של הספר - '''היד החזקה''' </del>מבוסס עך כך שה ה"יד" מסמלת את ה"עבודה" את התורה המעשית ה"מצוות המעשיות" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאותם </del>מארגן ומסכם המפעל המונומנטלי של משנה תורה לרמב"ם בי"ד (ארבע עשרה) כרכי משנה תורה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חיבורו ההלכתי של </ins>ה[[רמב"ם]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, משנה </ins>תורה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, מכונה גם </ins>הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"הי"ד החזקה"</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הכינוי </ins>מבוסס עך כך שה ה"יד" מסמלת את ה"עבודה"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>את התורה המעשית<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>ה"מצוות המעשיות" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאותן </ins>מארגן ומסכם המפעל המונומנטלי של משנה תורה לרמב"ם בי"ד (ארבע עשרה) כרכי משנה תורה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==יציאת מצרים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==יציאת מצרים==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יציאת ישראל מעבדות מצרים, משעבוד לגאולה, היא מוטיב חשוב במקרא ויסוד למצוות רבות. בפסוק האחרון של [[פרשת שמות]] מצהיר אלוקים בפני משה: "<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיֹּאמֶר </del>ה' אֶל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מֹשֶׁה עַתָּה </del>תִרְאֶה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה </del>לְפַ רעֹה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כִּי </del>בְ יָד חֲזָקָה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יְשַׁלְּחֵם </del>וּבְ יָד חֲזָקָה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יְגָרְשֵׁם </del>מֵאַרְצוֹ"<ref> ו',א'</ref>. במקרא היא מוזכרת כפשוטו, לפי [[רש"י]]:"על כרחם של ישראל יגרשם, ולא יספיקו לעשות להם צידה. וכן הוא אומר <ref>י"ב, ל"ג</ref> ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם וגו'" </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יציאת ישראל מעבדות מצרים, משעבוד לגאולה, היא מוטיב חשוב במקרא ויסוד למצוות רבות. בפסוק האחרון של [[פרשת שמות]] מצהיר אלוקים בפני משה: "<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיֹּאמֶר </ins>ה' אֶל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מֹשֶׁה עַתָּה </ins>תִרְאֶה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה </ins>לְפַ רעֹה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כִּי </ins>בְ יָד חֲזָקָה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יְשַׁלְּחֵם </ins>וּבְ יָד חֲזָקָה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יְגָרְשֵׁם </ins>מֵאַרְצוֹ"<ref> ו',א'</ref>. במקרא היא מוזכרת כפשוטו, לפי [[רש"י]]:"על כרחם של ישראל יגרשם, ולא יספיקו לעשות להם צידה. וכן הוא אומר <ref>י"ב, ל"ג</ref> ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם וגו'" </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכאן ה"יד חזקה" הופכת ליסוד חשוב במצוות רבות הכרוכות ביציאה מהשעבוד הארצי והכניסה לעול מלכות שמים. כך למשל על מצוות ה[[שבת]] נאמר ב[[ספר דברים]]: "<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וְזָכַרְתָּ כִּי </del>עֶבֶד הָיִיתָ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בְּאֶרֶץ </del>מִצְרַיִם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיֹּצִאֲךָ </del>ה' אֱ - לֹהֶיךָ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מִשָּׁם </del>'''בּ יְָד חֲזָקָה''' וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כֵּן צִוְּךָ </del>ה' אֱ -לֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַשַּׁבָּת</del>" <ref>ה',ט"ו</ref> . וה[[רמב"ן]] מבאר:"ועל דרך האמת נוכל עוד להוסיף בזה כי הדבור הזה בשמור ליראה את השם הנכבד והנורא, ועל כן יצוונו '''שנזכור את היד החזקה והזרוע הנטויה''' שראינו ביציאת מצרים, וממנו לנו היראה כמו שאמר <ref>י"ד ל"א</ref> : "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים וייראו העם את ה'", ועל כן ציוך ה' אלוהיך לעשות את יום השבת, שתהא כנסת ישראל בת זוגו לשבת כנרמז בדברי רבותינו '''ב"ר י"א, ט'''' , והמשכיל יבין"</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכאן ה"יד חזקה" הופכת ליסוד חשוב במצוות רבות הכרוכות ביציאה מהשעבוד הארצי והכניסה לעול מלכות שמים. כך למשל על מצוות ה[[שבת]] נאמר ב[[ספר דברים]]: "<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וְזָכַרְתָּ כִּי </ins>עֶבֶד הָיִיתָ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בְּאֶרֶץ </ins>מִצְרַיִם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיֹּצִאֲךָ </ins>ה' אֱ - לֹהֶיךָ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מִשָּׁם </ins>'''בּ יְָד חֲזָקָה''' וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כֵּן צִוְּךָ </ins>ה' אֱ -לֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַשַּׁבָּת</ins>" <ref>ה',ט"ו</ref> . וה[[רמב"ן]] מבאר:"ועל דרך האמת נוכל עוד להוסיף בזה כי הדבור הזה בשמור ליראה את השם הנכבד והנורא, ועל כן יצוונו '''שנזכור את היד החזקה והזרוע הנטויה''' שראינו ביציאת מצרים, וממנו לנו היראה כמו שאמר <ref>י"ד ל"א</ref> : "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים וייראו העם את ה'", ועל כן ציוך ה' אלוהיך לעשות את יום השבת, שתהא כנסת ישראל בת זוגו לשבת כנרמז בדברי רבותינו '''ב"ר י"א, ט'''' , והמשכיל יבין"</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מצוות תפילין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מצוות תפילין==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו ששבת משמשת כאות, גם מצוות התפילין משמשת אות ומציגה את אותה שניות, כפי שנאמר בפרשת "<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קַדֶּ </del>שׁ- לִי כָל-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בְּכוֹר</del>": "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וּלְזִכָּרוֹן בֵּין </del>עֵינֶיךָ לְמַעַן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תִּהְיֶה </del>תּוֹרַת ה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בְּפִיךָ </del>'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כִּי בְּיָד </del>חֲזָקָה''' הוֹצִאֲךָ ה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מִמִּצְרָיִם</del>" <ref>ספר שמות י"ג,ט'</ref> . הסימטריה שבפסוק מעידה על שני ההיבטים של מצוות תפילין: * האחד - הציווי של "וְהָ יה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ " וההנמקה "<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כִּי בְּיָד </del>חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ ה'</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו ששבת משמשת כאות, גם מצוות התפילין משמשת אות ומציגה את אותה שניות, כפי שנאמר בפרשת "<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קַדֶּ </ins>שׁ- לִי כָל-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בְּכוֹר</ins>": "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וּלְזִכָּרוֹן בֵּין </ins>עֵינֶיךָ לְמַעַן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תִּהְיֶה </ins>תּוֹרַת ה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בְּפִיךָ </ins>'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כִּי בְּיָד </ins>חֲזָקָה''' הוֹצִאֲךָ ה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מִמִּצְרָיִם</ins>" <ref>ספר שמות י"ג,ט'</ref> . הסימטריה שבפסוק מעידה על שני ההיבטים של מצוות תפילין: * האחד - הציווי של "וְהָ יה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ " וההנמקה "<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כִּי בְּיָד </ins>חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ ה'</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מִמִּצְרָיִם</del>".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מִמִּצְרָיִם</ins>".</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* והשני - הציווי "<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וּלְזִכָּרוֹן בֵּין </del>עֵינֶיךָ " וההנמקה: "לְמַעַן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תִּהְיֶה </del>תּוֹרַת ה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בְּפִיךָ </del>". </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* והשני - הציווי "<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וּלְזִכָּרוֹן בֵּין </ins>עֵינֶיךָ " וההנמקה: "לְמַעַן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תִּהְיֶה </ins>תּוֹרַת ה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בְּפִיךָ </ins>". </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם כאן, כמו השניות המוצגת בעניין השבת, מופיע המעשה הרצוני המצוין בתפילין של יד המכוונות ל"יד</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם כאן, כמו השניות המוצגת בעניין השבת, מופיע המעשה הרצוני המצוין בתפילין של יד המכוונות ל"יד</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 23:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ולכל היד החזקה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ולכל היד החזקה==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפסוק האחרון של המקרא אנו נתקלים בפסוק "וּלְכֹל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַיָּד </del>הַחֲזָקָה..." . פסוק המכוון על פי המדרש בספרי למעשהו של [[משה רבינו]] בשבירת הלוחות בזמן [[חטא העגל]], חטא המייצג את הנפילה והנטייה החזקה אל העבודה הזרה: "ר' אליעזר אומר 'לעיני כל ישראל' – זה שבירת הלוחות. מאי טעמא? נאמר להלן ואשברם לעינכם ונאמר כאן לעיני כל ישראל", וב[[מסכת שבת]] <ref>פז ע"א</ref>: "שנשאו ליבו לשבור הלוחות לעיניהם שנאמר 'ואשברם לעינכם', והסכימה דעת הקב"ה לדעתו שנאמר 'אשר שִ בּרת' <ref>סםר שמות ל"ד,א'</ref>, יישר כוחך ששברת".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפסוק האחרון של המקרא אנו נתקלים בפסוק "וּלְכֹל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַיָּד </ins>הַחֲזָקָה..." . פסוק המכוון על פי המדרש בספרי למעשהו של [[משה רבינו]] בשבירת הלוחות בזמן [[חטא העגל]], חטא המייצג את הנפילה והנטייה החזקה אל העבודה הזרה: "ר' אליעזר אומר 'לעיני כל ישראל' – זה שבירת הלוחות. מאי טעמא? נאמר להלן ואשברם לעינכם ונאמר כאן לעיני כל ישראל", וב[[מסכת שבת]] <ref>פז ע"א</ref>: "שנשאו ליבו לשבור הלוחות לעיניהם שנאמר 'ואשברם לעינכם', והסכימה דעת הקב"ה לדעתו שנאמר 'אשר שִ בּרת' <ref>סםר שמות ל"ד,א'</ref>, יישר כוחך ששברת".</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכך נסגר הקשר בין יציאת מצרים אשר נעשת ב"יד חזקה". מצוות השבת והתפילין הנותנות ביטוי לתוצאות היד החזקה. ומשנה התורה לרמב"ם המציגות את התורה שבע"פ, ב"י"ד כרכים בהקשר לסיומה של "התורה שבכתב" - אף היא ב"יד חזקה".</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכך נסגר הקשר בין יציאת מצרים אשר נעשת ב"יד חזקה". מצוות השבת והתפילין הנותנות ביטוי לתוצאות היד החזקה. ומשנה התורה לרמב"ם המציגות את התורה שבע"פ, ב"י"ד כרכים בהקשר לסיומה של "התורה שבכתב" - אף היא ב"יד חזקה".</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-25596:rev-33047:php=table -->
</table>
Kiru
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%94&diff=25596&oldid=prev
אריאל: מחיקת קטגוריה ארון הספרים משום שהערך אינו עוסק כלל בספרו של הרמב"ם אלא רק מזכיר אותות טיפה בסוף
2009-02-26T16:37:43Z
<p>מחיקת קטגוריה ארון הספרים משום שהערך אינו עוסק כלל בספרו של הרמב"ם אלא רק מזכיר אותות טיפה בסוף</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:37, 26 בפברואר 2009</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l33">שורה 33:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 33:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: ארון הספרים היהודי]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-25545:rev-25596:php=table -->
</table>
אריאל
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%94&diff=25545&oldid=prev
דניאל ונטורה ב־09:07, 25 בפברואר 2009
2009-02-25T09:07:25Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:07, 25 בפברואר 2009</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''היד החזקה''' מוזכרת בקשר ל[[יציאת מצרים]] ובקשר למצוות הנחת [[תפילין]]. כמו כן, היא מובאת בפסוק האחרון של [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חמשה </del>חומשי תורה]]: " וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה משֶׁה לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל" <ref>([[ספר דברים]], ל"ד, י"ב)</ref> . [[רבי עובדיה ספורנו]] מסביר כפשוטו: "וּלְכָל הַיָּד. שֶׁפָּעַל ה' עַל יָדו בְּבִלְתִּי נִפְסָדִים לְשַׁנּות טִבְעָם, כְּעִנְיַן בְּקִיעַת הַיָּם, וּפְתִיחַת פִּי הָאָרֶץ, וְהורָדַת הַמָּן מִן הַשָּׁמַיִם, וְזוּלָתָם."</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''היד החזקה''' מוזכרת בקשר ל[[יציאת מצרים]] ובקשר למצוות הנחת [[תפילין]]. כמו כן, היא מובאת בפסוק האחרון של [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חמשת </ins>חומשי תורה]]: " וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה משֶׁה לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל" <ref>([[ספר דברים]], ל"ד, י"ב)</ref> . [[רבי עובדיה ספורנו]] מסביר כפשוטו: "וּלְכָל הַיָּד. שֶׁפָּעַל ה' עַל יָדו בְּבִלְתִּי נִפְסָדִים לְשַׁנּות טִבְעָם, כְּעִנְיַן בְּקִיעַת הַיָּם, וּפְתִיחַת פִּי הָאָרֶץ, וְהורָדַת הַמָּן מִן הַשָּׁמַיִם, וְזוּלָתָם."</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב"ם]] בחר בכינוי זה לספרו המסכם את עולם המעשה של ה[[תורה שבעל-פה]] הוא [[משנה תורה]]. השימוש בכינוי של הספר - '''היד החזקה''' מבוסס עך כך שה ה"יד" מסמלת את ה"עבודה" את התורה המעשית ה"מצוות המעשיות" שאותם מארגן ומסכם המפעל המונומנטלי של משנה תורה לרמב"ם בי"ד (ארבע עשרה) כרכי משנה תורה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב"ם]] בחר בכינוי זה לספרו המסכם את עולם המעשה של ה[[תורה שבעל-פה]] הוא [[משנה תורה]]. השימוש בכינוי של הספר - '''היד החזקה''' מבוסס עך כך שה ה"יד" מסמלת את ה"עבודה" את התורה המעשית ה"מצוות המעשיות" שאותם מארגן ומסכם המפעל המונומנטלי של משנה תורה לרמב"ם בי"ד (ארבע עשרה) כרכי משנה תורה.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-25534:rev-25545:php=table -->
</table>
דניאל ונטורה
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%94&diff=25534&oldid=prev
דניאל ונטורה ב־08:14, 25 בפברואר 2009
2009-02-25T08:14:04Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:14, 25 בפברואר 2009</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''היד החזקה''' מוזכרת בקשר ל[[יציאת מצרים]] ובקשר למצוות הנחת [[תפילין]]. כמו כן, היא מובאת בפסוק האחרון של [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חמשת </del>חומשי תורה]]: " וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה משֶׁה לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל" <ref>([[ספר דברים]], ל"ד, י"ב)</ref> . [[רבי עובדיה ספורנו]] מסביר כפשוטו: "וּלְכָל הַיָּד. שֶׁפָּעַל ה' עַל יָדו בְּבִלְתִּי נִפְסָדִים לְשַׁנּות טִבְעָם, כְּעִנְיַן בְּקִיעַת הַיָּם, וּפְתִיחַת פִּי הָאָרֶץ, וְהורָדַת הַמָּן מִן הַשָּׁמַיִם, וְזוּלָתָם."</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''היד החזקה''' מוזכרת בקשר ל[[יציאת מצרים]] ובקשר למצוות הנחת [[תפילין]]. כמו כן, היא מובאת בפסוק האחרון של [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חמשה </ins>חומשי תורה]]: " וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה משֶׁה לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל" <ref>([[ספר דברים]], ל"ד, י"ב)</ref> . [[רבי עובדיה ספורנו]] מסביר כפשוטו: "וּלְכָל הַיָּד. שֶׁפָּעַל ה' עַל יָדו בְּבִלְתִּי נִפְסָדִים לְשַׁנּות טִבְעָם, כְּעִנְיַן בְּקִיעַת הַיָּם, וּפְתִיחַת פִּי הָאָרֶץ, וְהורָדַת הַמָּן מִן הַשָּׁמַיִם, וְזוּלָתָם."</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב"ם]] בחר בכינוי זה לספרו המסכם את עולם המעשה של ה[[תורה שבעל-פה]] הוא [[משנה תורה]]. השימוש בכינוי של הספר - '''היד החזקה''' מבוסס עך כך שה ה"יד" מסמלת את ה"עבודה" את התורה המעשית ה"מצוות המעשיות" שאותם מארגן ומסכם המפעל המונומנטלי של משנה תורה לרמב"ם בי"ד (ארבע עשרה) כרכי משנה תורה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב"ם]] בחר בכינוי זה לספרו המסכם את עולם המעשה של ה[[תורה שבעל-פה]] הוא [[משנה תורה]]. השימוש בכינוי של הספר - '''היד החזקה''' מבוסס עך כך שה ה"יד" מסמלת את ה"עבודה" את התורה המעשית ה"מצוות המעשיות" שאותם מארגן ומסכם המפעל המונומנטלי של משנה תורה לרמב"ם בי"ד (ארבע עשרה) כרכי משנה תורה.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-25523:rev-25534:php=table -->
</table>
דניאל ונטורה
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%94&diff=25523&oldid=prev
אריאל ב־07:53, 25 בפברואר 2009
2009-02-25T07:53:24Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:53, 25 בפברואר 2009</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''היד החזקה''' מוזכרת בקשר ל[[יציאת מצרים]] ובקשר למצוות הנחת [[תפילין]]. כמו כן, היא מובאת בפסוק האחרון של [[חמשת חומשי תורה]]:" וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה משֶׁה לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל" <ref>([[ספר דברים]], ל"ד, י"ב)</ref> . <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפי </del>[[רבי עובדיה ספורנו]] כפשוטו:"וּלְכָל הַיָּד. שֶׁפָּעַל ה' עַל יָדו בְּבִלְתִּי נִפְסָדִים לְשַׁנּות טִבְעָם, כְּעִנְיַן בְּקִיעַת הַיָּם, וּפְתִיחַת פִּי הָאָרֶץ, וְהורָדַת הַמָּן מִן הַשָּׁמַיִם, וְזוּלָתָם."</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''היד החזקה''' מוזכרת בקשר ל[[יציאת מצרים]] ובקשר למצוות הנחת [[תפילין]]. כמו כן, היא מובאת בפסוק האחרון של [[חמשת חומשי תורה]]: " וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה משֶׁה לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל" <ref>([[ספר דברים]], ל"ד, י"ב)</ref> . [[רבי עובדיה ספורנו]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מסביר </ins>כפשוטו: "וּלְכָל הַיָּד. שֶׁפָּעַל ה' עַל יָדו בְּבִלְתִּי נִפְסָדִים לְשַׁנּות טִבְעָם, כְּעִנְיַן בְּקִיעַת הַיָּם, וּפְתִיחַת פִּי הָאָרֶץ, וְהורָדַת הַמָּן מִן הַשָּׁמַיִם, וְזוּלָתָם."</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב"ם]] בחר בכינוי זה לספרו המסכם את עולם המעשה של ה[[תורה שבעל-פה]] הוא [[משנה תורה]]. השימוש בכינוי של הספר - '''היד החזקה''' מבוסס עך כך שה ה"יד" מסמלת את ה"עבודה" את התורה המעשית ה"מצוות המעשיות" שאותם מארגן ומסכם המפעל המונומנטלי של משנה תורה לרמב"ם בי"ד (ארבע עשרה) כרכי משנה תורה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב"ם]] בחר בכינוי זה לספרו המסכם את עולם המעשה של ה[[תורה שבעל-פה]] הוא [[משנה תורה]]. השימוש בכינוי של הספר - '''היד החזקה''' מבוסס עך כך שה ה"יד" מסמלת את ה"עבודה" את התורה המעשית ה"מצוות המעשיות" שאותם מארגן ומסכם המפעל המונומנטלי של משנה תורה לרמב"ם בי"ד (ארבע עשרה) כרכי משנה תורה.</div></td></tr>
</table>
אריאל
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%94&diff=22571&oldid=prev
דניאל ונטורה ב־16:28, 4 בפברואר 2009
2009-02-04T16:28:41Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:28, 4 בפברואר 2009</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l26">שורה 26:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכך נסגר הקשר בין יציאת מצרים אשר נעשת ב"יד חזקה". מצוות השבת והתפילין הנותנות ביטוי לתוצאות היד החזקה. ומשנה התורה לרמב"ם המציגות את התורה שבע"פ, ב"י"ד כרכים בהקשר לסיומה של "התורה שבכתב" - אף היא ב"יד חזקה".</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכך נסגר הקשר בין יציאת מצרים אשר נעשת ב"יד חזקה". מצוות השבת והתפילין הנותנות ביטוי לתוצאות היד החזקה. ומשנה התורה לרמב"ם המציגות את התורה שבע"פ, ב"י"ד כרכים בהקשר לסיומה של "התורה שבכתב" - אף היא ב"יד חזקה".</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== הערות שוליים ==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><references /></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: ארון הספרים היהודי]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: ארון הספרים היהודי]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-22569:rev-22571:php=table -->
</table>
דניאל ונטורה
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%94&diff=22569&oldid=prev
דניאל ונטורה ב־16:26, 4 בפברואר 2009
2009-02-04T16:26:38Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:26, 4 בפברואר 2009</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''היד החזקה''' מוזכרת בקשר ל[[יציאת מצרים]] ובקשר למצוות הנחת [[תפילין]]. כמו כן, היא מובאת בפסוק האחרון של [[חמשת חומשי תורה]]:" וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה משֶׁה לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</del>([[ספר דברים]], ל"ד, י"ב)<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</del>. לפי [[רבי עובדיה ספורנו]] כפשוטו:"וּלְכָל הַיָּד. שֶׁפָּעַל ה' עַל יָדו בְּבִלְתִּי נִפְסָדִים לְשַׁנּות טִבְעָם, כְּעִנְיַן בְּקִיעַת הַיָּם, וּפְתִיחַת פִּי הָאָרֶץ, וְהורָדַת הַמָּן מִן הַשָּׁמַיִם, וְזוּלָתָם."</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''היד החזקה''' מוזכרת בקשר ל[[יציאת מצרים]] ובקשר למצוות הנחת [[תפילין]]. כמו כן, היא מובאת בפסוק האחרון של [[חמשת חומשי תורה]]:" וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה משֶׁה לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ref></ins>([[ספר דברים]], ל"ד, י"ב)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ref> </ins>. לפי [[רבי עובדיה ספורנו]] כפשוטו:"וּלְכָל הַיָּד. שֶׁפָּעַל ה' עַל יָדו בְּבִלְתִּי נִפְסָדִים לְשַׁנּות טִבְעָם, כְּעִנְיַן בְּקִיעַת הַיָּם, וּפְתִיחַת פִּי הָאָרֶץ, וְהורָדַת הַמָּן מִן הַשָּׁמַיִם, וְזוּלָתָם."</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב"ם]] בחר בכינוי זה לספרו המסכם את עולם המעשה של ה[[תורה שבעל-פה]] הוא [[משנה תורה]]. השימוש בכינוי של הספר - '''היד החזקה''' מבוסס עך כך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמספר </del> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הספרים הכלולים בו הוא ארבעה עשר (י</del>"ד)</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב"ם]] בחר בכינוי זה לספרו המסכם את עולם המעשה של ה[[תורה שבעל-פה]] הוא [[משנה תורה]]. השימוש בכינוי של הספר - '''היד החזקה''' מבוסס עך כך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שה </ins> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה"יד" מסמלת את ה"עבודה" את התורה המעשית ה"מצוות המעשיות" שאותם מארגן ומסכם המפעל המונומנטלי של משנה תורה לרמב"ם בי</ins>"ד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ארבע עשרה</ins>) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כרכי משנה תורה.</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ד"ר עמוס בר-דע מאוניברסיטת בר-אילן בדף השבועי ל[[פרשת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמות</del>]] מנסה לקשר בין השימושים במונח [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vaera/arda.html היד החזקה].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ד"ר עמוס בר-דע מאוניברסיטת בר-אילן בדף השבועי ל[[פרשת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וארא</ins>]] מנסה לקשר בין השימושים במונח [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vaera/arda.html היד החזקה].</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==יציאת מצרים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==יציאת מצרים==</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l25">שורה 25:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכך נסגר הקשר בין יציאת מצרים אשר נעשת ב"יד חזקה". מצוות השבת והתפילין הנותנות ביטוי לתוצאות היד החזקה. ומשנה התורה לרמב"ם המציגות את התורה שבע"פ, ב"י"ד כרכים בהקשר לסיומה של "התורה שבכתב" - אף היא ב"יד חזקה".</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכך נסגר הקשר בין יציאת מצרים אשר נעשת ב"יד חזקה". מצוות השבת והתפילין הנותנות ביטוי לתוצאות היד החזקה. ומשנה התורה לרמב"ם המציגות את התורה שבע"פ, ב"י"ד כרכים בהקשר לסיומה של "התורה שבכתב" - אף היא ב"יד חזקה".</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: ארון הספרים היהודי]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: ארון הספרים היהודי]]</div></td></tr>
</table>
דניאל ונטורה
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%94&diff=20899&oldid=prev
א"י: /* ולכל היד החזקה */
2009-01-18T17:16:50Z
<p><span class="autocomment">ולכל היד החזקה</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:16, 18 בינואר 2009</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l27">שורה 27:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 27:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]]</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: ארון הספרים היהודי]]</ins></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-20884:rev-20899:php=table -->
</table>
א"י
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%94&diff=20884&oldid=prev
דניאל ונטורה ב־14:00, 18 בינואר 2009
2009-01-18T14:00:56Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:00, 18 בינואר 2009</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב"ם]] בחר בכינוי זה לספרו המסכם את עולם המעשה של ה[[תורה שבעל-פה]] הוא [[משנה תורה]]. השימוש בכינוי של הספר - '''היד החזקה''' מבוסס עך כך שמספר הספרים הכלולים בו הוא ארבעה עשר (י"ד)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב"ם]] בחר בכינוי זה לספרו המסכם את עולם המעשה של ה[[תורה שבעל-פה]] הוא [[משנה תורה]]. השימוש בכינוי של הספר - '''היד החזקה''' מבוסס עך כך שמספר הספרים הכלולים בו הוא ארבעה עשר (י"ד)</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ד"ר עמוס בר-דע מאוניברסיטת בר-אילן בדף השבועי ל[[פרשת שמות]] מנסה לקשר בין השימושים במונח <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[</del>[http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vaera/arda.html היד החזקה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</del>].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ד"ר עמוס בר-דע מאוניברסיטת בר-אילן בדף השבועי ל[[פרשת שמות]] מנסה לקשר בין השימושים במונח [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vaera/arda.html היד החזקה].</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==יציאת מצרים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==יציאת מצרים==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-20871:rev-20884:php=table -->
</table>
דניאל ונטורה