הושענות - היסטוריית גרסאות

Micropedia bot: Automatic page editing

2015-11-24T13:38:34Z

Automatic page editing

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:38, 24 בנובמבר 2015
שורה 3:		שורה 3:
	*[[מצוות הושענות]] -מצווה שהיתה נהוגה בסוכות ב[[בית המקדש]].		*[[מצוות הושענות]] -מצווה שהיתה נהוגה בסוכות ב[[בית המקדש]].
	*[[ארבעת המינים]]- מצווה בחג הסוכות שמוכנה בספרות חז"ל 'הושענות'.		*[[ארבעת המינים]]- מצווה בחג הסוכות שמוכנה בספרות חז"ל 'הושענות'.
			*{{עיצוב תלמודית\|מתוך המיקרופדיה התלמודית}} - [[מיקרופדיה תלמודית:הושענות\|הושענות]]
	}}		}}

אריאל ביגל נ"י ב־22:21, 8 בפברואר 2011

2011-02-08T22:21:22Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:21, 8 בפברואר 2011
שורה 1:		שורה 1:
	{{~~פירושנים~~\|		{{פירושונים\|
	*[[פיוטי הושענות]]- פיוטים הנאמרים בתפילות [[חג הסוכות]].		*[[פיוטי הושענות]]- פיוטים הנאמרים בתפילות [[חג הסוכות]].
	*[[מצוות הושענות]] -מצווה שהיתה נהוגה בסוכות ב[[בית המקדש]].		*[[מצוות הושענות]] -מצווה שהיתה נהוגה בסוכות ב[[בית המקדש]].
	*[[ארבעת המינים]]- מצווה בחג הסוכות שמוכנה בספרות חז"ל 'הושענות'.		*[[ארבעת המינים]]- מצווה בחג הסוכות שמוכנה בספרות חז"ל 'הושענות'.
	}}		}}

אריאל ביגל נ"י: החלפת הדף עם '{{פירושנים| פיוטי הושענות- פיוטים הנאמרים בתפילות חג הסוכות. מצוות הושענות -מצווה שהיתה …'

2011-02-08T22:21:05Z

החלפת הדף עם '{{פירושנים| *פיוטי הושענות- פיוטים הנאמרים בתפילות חג הסוכות. *מצוות הושענות -מצווה שהיתה …'

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''הושענות''' הם פיוטים הנאמרים בכל יום מימי חג ה[[סוכות]].
+{{פירושנים|
-==מקור המנהג==
+*[[פיוטי הושענות]]-  פיוטים הנאמרים בתפילות [[חג הסוכות]].
-המקור העיקרי הוא ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], בהלכות לולב (פרק ז הלכה כ"ג):
+*[[מצוות הושענות]] -מצווה שהיתה נהוגה בסוכות ב[[בית המקדש]].
-"בכל יום ויום היו מקיפין את המזבח בלולביהן בידיהן פעם אחת ואומרין אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הושיעה נא, וביום השביעי מקיפין את המזבח שבע פעמים, וכבר נהגו ישראל בכל המקומות להניח תיבה באמצע בית הכנסת ומקיפין אותה בכל יום כדרך שהיו מקיפין את המזבח זכר למקדש".
+*[[ארבעת המינים]]- מצווה בחג הסוכות שמוכנה בספרות חז"ל 'הושענות'.
+}}

אריאל ביגל נ"י ב־12:57, 24 בנובמבר 2010

2010-11-24T12:57:24Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:57, 24 בנובמבר 2010
שורה 6:		שורה 6:
	==מנהג אמירתם==		==מנהג אמירתם==
	===למנהג עדות אשכנז===		===למנהג עדות אשכנז===
	לאחר ה[[הלל]], כאשר הציבור עדיין ~~אוחזים~~ ב[[ארבעת המינים]] פותחים את [[ארון הקודש]] ומוציאים [[ספר תורה]] לבימת בית הכנסת. ה[[חזן]] מתחיל "הושע נא למענך '''א'''לוהינו, הושע נא. הושע נא למענך '''ב'''וראנו, הושע נא. הושע נא למענך '''ג'''ואלנו, הושע נא. הושע נא למענך '''ד'''ורשנו, הושע נא". הציבור חוזר אחרי שליח הציבור לאחר כל משפט.		לאחר ה[[הלל]], כאשר הציבור עדיין אוחז ב[[ארבעת המינים]] פותחים את [[ארון הקודש]] ומוציאים [[ספר תורה]] לבימת בית הכנסת. ה[[חזן]] מתחיל "הושע נא למענך '''א'''לוהינו, הושע נא. הושע נא למענך '''ב'''וראנו, הושע נא. הושע נא למענך '''ג'''ואלנו, הושע נא. הושע נא למענך '''ד'''ורשנו, הושע נא". הציבור חוזר אחרי שליח הציבור לאחר כל משפט.
	לאחר מכן, מקיפים את הבימה ואומרים את הפיוט השייך לאותו היום, כאשר הפיוט לפני ואחרי כל קטע אורמים "הושע נא". הקטעים לרוב מורכבים משתי מילים או מעט יותר, למשל "הושע נא, אדון המושיע, הושע נא". הקטעים מיוסדים על פי הא'-ב', כלומר הקטע הראשון מתחיל בא', השני בב' וכן הלאה. לאחר שגומרים את ההקפה והפיוט, החזן מכריז "אני והו (לחלק מהמנהגים ו' בחולם ולחלק בשורוק) הושיעה נא" וממשיכים בכל יום את הפיוט "כהושעת גוים בלוד עמך", כאשר בסוף כל חרוז אורמים "כן הושיעה נא". לאחר גמר הפיוט הזה, החזן מכריז שנית "אני והו הושיעה נא", ומסיימים בכמה פסוקים. לאחר מכן, מניחים את ארבעת המינים, מחזירים את ספר התורה לארון, אורמים [[שיר של יום]] וממשיכים ב[[קריאת התורה]] ותפילת [[מוסף]].		לאחר מכן, מקיפים את הבימה ואומרים את הפיוט השייך לאותו היום, כאשר הפיוט לפני ואחרי כל קטע אורמים "הושע נא". הקטעים לרוב מורכבים משתי מילים או מעט יותר, למשל "הושע נא, אדון המושיע, הושע נא". הקטעים מיוסדים על פי הא'-ב', כלומר הקטע הראשון מתחיל בא', השני בב' וכן הלאה. לאחר שגומרים את ההקפה והפיוט, החזן מכריז "אני והו (לחלק מהמנהגים ו' בחולם ולחלק בשורוק) הושיעה נא" וממשיכים בכל יום את הפיוט "כהושעת גוים בלוד עמך", כאשר בסוף כל חרוז אורמים "כן הושיעה נא". לאחר גמר הפיוט הזה, החזן מכריז שנית "אני והו הושיעה נא", ומסיימים בכמה פסוקים. לאחר מכן, מניחים את ארבעת המינים, מחזירים את ספר התורה לארון, אורמים [[שיר של יום]] וממשיכים ב[[קריאת התורה]] ותפילת [[מוסף]].

שורה 71:		שורה 71:
	===פסוקי הושענות===		===פסוקי הושענות===
	לאחר סיום הפיוט "כהושעת אלים" (בשבת "כהושעת אדם"), אומרים את הפסוקים האלו בכל יום:		לאחר סיום הפיוט "כהושעת אלים" (בשבת "כהושעת אדם"), אומרים את הפסוקים האלו בכל יום:
	אני והו הושיעה נא. הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונאם עד העולם: ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני ה' קרבים אל ה' אלהינו יומם ולילה לעשות משפט עבדו ומשפ עמו ישראל דבר יום ביומו: למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלהים אין עוד.		אני והו הושיעה נא. הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונאם עד העולם: ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני ה' קרבים אל ה' אלהינו יומם ולילה לעשות משפט עבדו ומשפ עמו ישראל דבר יום ביומו: למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלהים אין עוד.

			[[קטגוריה:פיוטים]]
	[[קטגוריה:סוכות]]		[[קטגוריה:סוכות]]

אריאל ביגל נ"י: /* מקור */

2010-10-01T14:21:08Z

מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:21, 1 באוקטובר 2010
שורה 1:		שורה 1:
	'''הושענות''' הם פיוטים הנאמרים בכל יום מימי חג ה[[סוכות]].		'''הושענות''' הם פיוטים הנאמרים בכל יום מימי חג ה[[סוכות]].
	==מקור==		==מקור המנהג==
	המקור העיקרי הוא ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], בהלכות לולב (פרק ז הלכה כ"ג):		המקור העיקרי הוא ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], בהלכות לולב (פרק ז הלכה כ"ג):
	"בכל יום ויום היו מקיפין את המזבח בלולביהן בידיהן פעם אחת ואומרין אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הושיעה נא, וביום השביעי מקיפין את המזבח שבע פעמים, וכבר נהגו ישראל בכל המקומות להניח תיבה באמצע בית הכנסת ומקיפין אותה בכל יום כדרך שהיו מקיפין את המזבח זכר למקדש".		"בכל יום ויום היו מקיפין את המזבח בלולביהן בידיהן פעם אחת ואומרין אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הושיעה נא, וביום השביעי מקיפין את המזבח שבע פעמים, וכבר נהגו ישראל בכל המקומות להניח תיבה באמצע בית הכנסת ומקיפין אותה בכל יום כדרך שהיו מקיפין את המזבח זכר למקדש".

	==מנהג אמירתם==		==מנהג אמירתם==
	===למנהג עדות אשכנז===		===למנהג עדות אשכנז===

אריאל ביגל נ"י: /* כהושעת אדם יציר כפיך */

2010-10-01T14:20:46Z

כהושעת אדם יציר כפיך

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:20, 1 באוקטובר 2010
שורה 65:		שורה 65:
	כהושעת לוייך על דוכנם להרבת, אומרים מזמור שיר ליום השבת.		כהושעת לוייך על דוכנם להרבת, אומרים מזמור שיר ליום השבת.
	כהושעת נחומיך במצוותיך תמי ישתעשעון, ורצם והחליצם בשובה ונחת יוושעון.		כהושעת נחומיך במצוותיך תמי ישתעשעון, ורצם והחליצם בשובה ונחת יוושעון.
	כהושעת שבות שבטי יעקב, תשוב ותשיב שבות אהלי יעקב - והושיעה נא.		כהושעת שבות שבטי יעקב, תשוב ותשיב שבות אהלי יעקב - והושיעה נא.
	כהושעת שומרי מצוות וחוכי ישועות- אל למושעות והושיעה נא.		כהושעת שומרי מצוות וחוכי ישועות- אל למושעות והושיעה נא.

	===פסוקי הושענות===		===פסוקי הושענות===
	לאחר סיום הפיוט "כהושעת אלים" (בשבת "כהושעת אדם"), אומרים את הפסוקים האלו בכל יום:		לאחר סיום הפיוט "כהושעת אלים" (בשבת "כהושעת אדם"), אומרים את הפסוקים האלו בכל יום:
	אני והו הושיעה נא. הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונאם עד העולם: ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני ה' קרבים אל ה' אלהינו יומם ולילה לעשות משפט עבדו ומשפ עמו ישראל דבר יום ביומו: למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלהים אין עוד.		אני והו הושיעה נא. הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונאם עד העולם: ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני ה' קרבים אל ה' אלהינו יומם ולילה לעשות משפט עבדו ומשפ עמו ישראל דבר יום ביומו: למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלהים אין עוד.
	[[קטגוריה:סוכות]]		[[קטגוריה:סוכות]]

אריאל ביגל נ"י ב־22:35, 28 בספטמבר 2010

2010-09-28T22:35:50Z

@@ שורה 23: / שורה 23: @@
 '''א'''ערוך שועי, '''ב'''בית שוועי, '''ג'''יליתי בצום פשעי, '''ד'''רשתיך בו להושיעי, '''ה'''קשיבה לקול שועי, '''ו'''קומה והושיעי, '''ז'''כור ורחם מושיעי, '''ח'''י כן תשעשעי, '''ט'''וב באנק שעי, '''י'''וחש מושיעי, '''כ'''לה מרשיעי, '''ל'''בל עוד תרשיעי, '''מ'''הר אלהי ישעי, '''נ'''צח להושיעי, '''ש'''א נא עוון רשעי (ש' שמאלית נקראת כס'), '''ע'''בור על פשעי, '''פ'''נה נא להושיעי, '''צ'''ור צדיק מושיעי, '''ק'''בל נא שוועי, '''ר'''ומם קרן ישעי, '''ש'''די מושיעי, '''ת'''ופיע ותושיעי.
 ===אדון המושיע===
 ===אום נצורה===
 בפיוט זה, הנאמר בשבת של חג הסוכות, אנו מבקשים מה' שיושיע את ישראל בזכות שמירת השבת:
+'''א'''ום נצורה כבבת, '''ב'''וננת בדת נפש משיבת, '''ג'''ומרת הלכות שבת, '''ד'''ורשת משאת שבת, '''ה'''קובעת אלפיים תחום שבת, '''ו'''משיבת רגל משבת, '''ז'''כור ושמור מקיימת בשבת, '''ח'''שה למהר ביאת שבת, '''ט'''ורחת כל מששה לשבת, '''י'''ושבת וממתנת עד כלות שבת, '''כ'''בוד ועונג קוראה לשבת, '''ל'''בוש וכסות מחלפת בשבת, '''מ'''אכל ומשתה מכינה לשבת, '''נ'''עם מגדים מנעמת לשבת, '''ס'''עודות שלוש מקיימת בשבת, '''ע'''ל שתי ככרות בוצעת בשבת, '''פ'''ורטת ארבע רשויות שבת, '''צ'''יווי הדלקת נר מדלקת בשבת, '''ק'''ידוש היום מקדשת בשבת, '''ר'''נן שבע מפללת בשבת, '''ש'''בעה בדת קוראה בשבת, '''ת'''נחילנה ליום שכולו שבת.
 [[קטגוריה:סוכות]]

אריאל ביגל נ"י ב־20:12, 28 בספטמבר 2010

2010-09-28T20:12:32Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:12, 28 בספטמבר 2010
שורה 22:		שורה 22:
	===אערך שועי===		===אערך שועי===
	'''א'''ערוך שועי, '''ב'''בית שוועי, '''ג'''יליתי בצום פשעי, '''ד'''רשתיך בו להושיעי, '''ה'''קשיבה לקול שועי, '''ו'''קומה והושיעי, '''ז'''כור ורחם מושיעי, '''ח'''י כן תשעשעי, '''ט'''וב באנק שעי, '''י'''וחש מושיעי, '''כ'''לה מרשיעי, '''ל'''בל עוד תרשיעי, '''מ'''הר אלהי ישעי, '''נ'''צח להושיעי, '''ש'''א נא עוון רשעי (ש' שמאלית נקראת כס'), '''ע'''בור על פשעי, '''פ'''נה נא להושיעי, '''צ'''ור צדיק מושיעי, '''ק'''בל נא שוועי, '''ר'''ומם קרן ישעי, '''ש'''די מושיעי, '''ת'''ופיע ותושיעי.		'''א'''ערוך שועי, '''ב'''בית שוועי, '''ג'''יליתי בצום פשעי, '''ד'''רשתיך בו להושיעי, '''ה'''קשיבה לקול שועי, '''ו'''קומה והושיעי, '''ז'''כור ורחם מושיעי, '''ח'''י כן תשעשעי, '''ט'''וב באנק שעי, '''י'''וחש מושיעי, '''כ'''לה מרשיעי, '''ל'''בל עוד תרשיעי, '''מ'''הר אלהי ישעי, '''נ'''צח להושיעי, '''ש'''א נא עוון רשעי (ש' שמאלית נקראת כס'), '''ע'''בור על פשעי, '''פ'''נה נא להושיעי, '''צ'''ור צדיק מושיעי, '''ק'''בל נא שוועי, '''ר'''ומם קרן ישעי, '''ש'''די מושיעי, '''ת'''ופיע ותושיעי.
	===אדון המושיע==		===אדון המושיע===
	===אום נצורה===		===אום נצורה===
	בפיוט זה, הנאמר בשבת של חג הסוכות, אנו מבקשים מה' שיושיע את ישראל בזכות שמירת השבת:		בפיוט זה, הנאמר בשבת של חג הסוכות, אנו מבקשים מה' שיושיע את ישראל בזכות שמירת השבת:

	[[קטגוריה:סוכות]]		[[קטגוריה:סוכות]]

אריאל ביגל נ"י: דף חדש: '''הושענות''' הם פיוטים הנאמרים בכל יום מימי חג הסוכות. ==מקור== המקור העיקרי הוא במשנה תורה לרמב"ם,…

2010-09-28T20:11:56Z

דף חדש: '''הושענות''' הם פיוטים הנאמרים בכל יום מימי חג הסוכות. ==מקור== המקור העיקרי הוא במשנה תורה לרמב"ם,…

דף חדש

'''הושענות''' הם פיוטים הנאמרים בכל יום מימי חג ה[[סוכות]].
==מקור==
המקור העיקרי הוא ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], בהלכות לולב (פרק ז הלכה כ"ג):
"בכל יום ויום היו מקיפין את המזבח בלולביהן בידיהן פעם אחת ואומרין אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הושיעה נא, וביום השביעי מקיפין את המזבח שבע פעמים, וכבר נהגו ישראל בכל המקומות להניח תיבה באמצע בית הכנסת ומקיפין אותה בכל יום כדרך שהיו מקיפין את המזבח זכר למקדש".
==מנהג אמירתם==
===למנהג עדות אשכנז===
לאחר ה[[הלל]], כאשר הציבור עדיין אוחזים ב[[ארבעת המינים]] פותחים את [[ארון הקודש]] ומוציאים [[ספר תורה]] לבימת בית הכנסת. ה[[חזן]] מתחיל "הושע נא למענך '''א'''לוהינו, הושע נא. הושע נא למענך '''ב'''וראנו, הושע נא. הושע נא למענך '''ג'''ואלנו, הושע נא. הושע נא למענך '''ד'''ורשנו, הושע נא". הציבור חוזר אחרי שליח הציבור לאחר כל משפט.
לאחר מכן, מקיפים את הבימה ואומרים את הפיוט השייך לאותו היום, כאשר הפיוט לפני ואחרי כל קטע אורמים "הושע נא". הקטעים לרוב מורכבים משתי מילים או מעט יותר, למשל "הושע נא, אדון המושיע, הושע נא". הקטעים מיוסדים על פי הא'-ב', כלומר הקטע הראשון מתחיל בא', השני בב' וכן הלאה. לאחר שגומרים את ההקפה והפיוט, החזן מכריז "אני והו (לחלק מהמנהגים ו' בחולם ולחלק בשורוק) הושיעה נא" וממשיכים בכל יום את הפיוט "כהושעת גוים בלוד עמך", כאשר בסוף כל חרוז אורמים "כן הושיעה נא". לאחר גמר הפיוט הזה, החזן מכריז שנית "אני והו הושיעה נא", ומסיימים בכמה פסוקים. לאחר מכן, מניחים את ארבעת המינים, מחזירים את ספר התורה לארון, אורמים [[שיר של יום]] וממשיכים ב[[קריאת התורה]] ותפילת [[מוסף]].

ב[[שבת]] של חג הסוכות אומרים פיוטי הושע נא מיוחדים לשבת, ללא ארבעת המינים וללא הקפת הבימה.

ב[[הושענא רבא]] אומרים הרבה פיוטי הושענות ופסוקים ומקיפים את הבימה שבע פעמים, ובסוף חובטים [[ערבה]] (המנהג המקובל לחבוט חמש ערבות, ויש נוהגים יותר) בקרקע ואומרים "קול מבשר, מבשר ואומר".
===למנהג עדות המזרח===
==פיוטי ההושענות==
לפני ואחרי כל אות מאותיות הא'-ב', אומרים "הושע נא"
===למען אמתך===
בפיוט זה אנו מבקשים מה' שיושיע אותנו למענו:
למען '''א'''מתך, למען '''ב'''ריתך, למען '''ג'''דלך ותפארתך, למען '''דתך''', למען '''ה'''ודך, למען '''ו'''יעודך, למען '''ז'''כרך, למען '''ח'''סדך, למען '''ט'''ובך, למען '''י'''חודך, למען '''כ'''בודך, למען '''ל'''מודך, למען '''מ'''לכותך, למען '''נ'''צחך, למען '''ס'''ודך, למען '''ע'''וזך, למען '''פ'''ארך, למען '''צ'''דקתך, למען '''ק'''דושתך, למען '''ר'''חמיך הרבים, למען '''ש'''כינתך, למען '''ת'''הלתך.
===אבן שתיה===
בפיוט זה או מבקשים מה' שיושיע את [[ירושלים]], בכינוייה הרבים:
'''א'''בן שתיה, '''ב'''ית הבחירה, '''ג'''ורן ארנן, '''ד'''ביר המוצנע, '''ה'''ר המוריה, '''ו'''הר יראה, '''ז'''בול תפארתך, '''ח'''נה דוד, '''ט'''וב הלבנון, '''י'''פה נוף משוש כל הארץ, '''כ'''לילת יופי, '''ל'''ינת הצדק, '''מ'''כון לשבתך, '''נ'''וה שאנן, '''ס'''וכת שלום,'''ע'''לית השבטים, '''פ'''ינת יקרת, '''צ'''יון המציונת, '''ק'''דש הקדשים, '''ר'''צוף אהבה, '''ש'''כינת כבודך, '''ת'''ל תלפיות.
===אערך שועי===
'''א'''ערוך שועי, '''ב'''בית שוועי, '''ג'''יליתי בצום פשעי, '''ד'''רשתיך בו להושיעי, '''ה'''קשיבה לקול שועי, '''ו'''קומה והושיעי, '''ז'''כור ורחם מושיעי, '''ח'''י כן תשעשעי, '''ט'''וב באנק שעי, '''י'''וחש מושיעי, '''כ'''לה מרשיעי, '''ל'''בל עוד תרשיעי, '''מ'''הר אלהי ישעי, '''נ'''צח להושיעי, '''ש'''א נא עוון רשעי (ש' שמאלית נקראת כס'), '''ע'''בור על פשעי, '''פ'''נה נא להושיעי, '''צ'''ור צדיק מושיעי, '''ק'''בל נא שוועי, '''ר'''ומם קרן ישעי, '''ש'''די מושיעי, '''ת'''ופיע ותושיעי.
===אדון המושיע==
===אום נצורה===
בפיוט זה, הנאמר בשבת של חג הסוכות, אנו מבקשים מה' שיושיע את ישראל בזכות שמירת השבת:

[[קטגוריה:סוכות]]