הולכת הדם - היסטוריית גרסאות

טישיו ב־03:18, 16 באוקטובר 2012

2012-10-16T03:18:10Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:18, 16 באוקטובר 2012
שורה 16:		שורה 16:
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	{{~~הקורבנות ביהדות~~}}		{{קרבנות}}
	[[קטגוריה:מצוות הנעשות על ידי כהן]]		[[קטגוריה:מצוות הנעשות על ידי כהן]]
	[[קטגוריה:קורבנות ~~ביהדות~~: שלבי ההקרבה]]		[[קטגוריה:קורבנות: שלבי ההקרבה]]

טישיו ב־03:04, 16 באוקטובר 2012

2012-10-16T03:04:16Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:04, 16 באוקטובר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	'''הולכת הדם''' אל המזבח היא אחת משלבי הקרבת [[קרבנות]]. אחרי שה[[כוהן]] שחט את הקרבן ו[[קבלת הדם\|קיבל את דמו]] בכלי שרת, יש להוליכו אל המזבח, שם מתבצעת [[זריקת הדם]] על המזבח.		'''הולכת הדם''' אל המזבח היא אחת משלבי הקרבת [[קרבנות]]. אחרי שה[[כוהן]] שחט את הקרבן ו[[קבלת הדם\|קיבל את דמו]] בכלי שרת, יש להוליכו אל המזבח, שם מתבצעת [[זריקת הדם]] על המזבח.

	ההולכה נחשבת אחד מהשלבים החשובים בהקרבת הקרבן, ולכן אם אדם חישב בה מחשבה לא ראויה, כגון שחשב מחשבת [[פיגול]] - לזרוק מדם הקרבן, להקטיר את החלקים המיועדים להקרבה או לאכול מבשרו לאחר הזמן המיועד לכך - הקרבן נפסל. [[רבי שמעון]] חלוק על הדברים, וסבור שמכיוון שהולכה היא עבודה שאפשר לבטלה, שהרי אם הקורבן נשחט על גבי המזבח, אין צריך להוליכו למזבח, לכן אין פעולת הולכת הקרבן נחשבת לפעולה חיונית בשלבי ההקרבה, ואין מחשבה בה פוסלת{{הערה~~\|{{בבלי~~\|זבחים\|יג\|א}}~~.}}.~~		ההולכה נחשבת אחד מהשלבים החשובים בהקרבת הקרבן, ולכן אם אדם חישב בה מחשבה לא ראויה, כגון שחשב מחשבת [[פיגול]] - לזרוק מדם הקרבן, להקטיר את החלקים המיועדים להקרבה או לאכול מבשרו לאחר הזמן המיועד לכך - הקרבן נפסל. [[רבי שמעון]] חלוק על הדברים, וסבור שמכיוון שהולכה היא עבודה שאפשר לבטלה, שהרי אם הקורבן נשחט על גבי המזבח, אין צריך להוליכו למזבח, לכן אין פעולת הולכת הקרבן נחשבת לפעולה חיונית בשלבי ההקרבה, ואין מחשבה בה פוסלת{{הערה\|זבחים יג א}}

	ב[[קרבן פסח]], נעשתה בתהליך מיוחד, המתואר במשנה: הכהנים היו עומדים בשורות, והעבירו את מזרקי הדם מיד ליד, עד שהגיעו אל הכהן הקרוב למזבח, וזה שפך את הדם על המזבח, במקום שהיה למזבח יסוד (בליטה מוגבהת שהייתה מסביב למזבח, בצד הצפוני ובצד המערבי שלו). במקביל להולכת הדם, החזירו הכהנים את מזרקי הדם הריקים לתחילת השורה. בחלק מהשורות השתמשו במזרקי זהב, ובחלקן במזרקי כסף, תוך הקפדה על אחידות בסוג המזרקים שבכל שורה. הסיבה לכך היא, על פי הכלל "ברוב עם הדרת מלך", כלומר כבודו של מלך - אלוהים, היא שעבודותיו נעשות על ידי רבים.		ב[[קרבן פסח]], נעשתה בתהליך מיוחד, המתואר במשנה: הכהנים היו עומדים בשורות, והעבירו את מזרקי הדם מיד ליד, עד שהגיעו אל הכהן הקרוב למזבח, וזה שפך את הדם על המזבח, במקום שהיה למזבח יסוד (בליטה מוגבהת שהייתה מסביב למזבח, בצד הצפוני ובצד המערבי שלו). במקביל להולכת הדם, החזירו הכהנים את מזרקי הדם הריקים לתחילת השורה. בחלק מהשורות השתמשו במזרקי זהב, ובחלקן במזרקי כסף, תוך הקפדה על אחידות בסוג המזרקים שבכל שורה. הסיבה לכך היא, על פי הכלל "ברוב עם הדרת מלך", כלומר כבודו של מלך - אלוהים, היא שעבודותיו נעשות על ידי רבים.

טישיו: כ' בויקיפדיה

2012-10-16T03:03:59Z

כ' בויקיפדיה

דף חדש

'''הולכת הדם''' אל המזבח היא אחת משלבי הקרבת [[קרבנות]]. אחרי שה[[כוהן]] שחט את הקרבן ו[[קבלת הדם|קיבל את דמו]] בכלי שרת, יש להוליכו אל המזבח, שם מתבצעת [[זריקת הדם]] על המזבח.

ההולכה נחשבת אחד מהשלבים החשובים בהקרבת הקרבן, ולכן אם אדם חישב בה מחשבה לא ראויה, כגון שחשב מחשבת [[פיגול]] - לזרוק מדם הקרבן, להקטיר את החלקים המיועדים להקרבה או לאכול מבשרו לאחר הזמן המיועד לכך - הקרבן נפסל. [[רבי שמעון]] חלוק על הדברים, וסבור שמכיוון שהולכה היא עבודה שאפשר לבטלה, שהרי אם הקורבן נשחט על גבי המזבח, אין צריך להוליכו למזבח, לכן אין פעולת הולכת הקרבן נחשבת לפעולה חיונית בשלבי ההקרבה, ואין מחשבה בה פוסלת{{הערה|{{בבלי|זבחים|יג|א}}.}}.

ב[[קרבן פסח]], נעשתה בתהליך מיוחד, המתואר במשנה: הכהנים היו עומדים בשורות, והעבירו את מזרקי הדם מיד ליד, עד שהגיעו אל הכהן הקרוב למזבח, וזה שפך את הדם על המזבח, במקום שהיה למזבח יסוד (בליטה מוגבהת שהייתה מסביב למזבח, בצד הצפוני ובצד המערבי שלו). במקביל להולכת הדם, החזירו הכהנים את מזרקי הדם הריקים לתחילת השורה. בחלק מהשורות השתמשו במזרקי זהב, ובחלקן במזרקי כסף, תוך הקפדה על אחידות בסוג המזרקים שבכל שורה. הסיבה לכך היא, על פי הכלל "ברוב עם הדרת מלך", כלומר כבודו של מלך - אלוהים, היא שעבודותיו נעשות על ידי רבים.

יש שני מיני הולכות: בעוד שההלכה הרגילה בקרבן רגיל, בו נדרשת הולכת הדם ברגל מהמזרק לזורק, נחלקו רבי שמעון וחכמים האם הוא פסול אם נעשה שלא לשמה, לפי רבי שמעון ההולכה אינה פסולה אם נעשית שלא לשמה, מכיוון שהיא "עבודה שאפשר לבטלה", כלומר ניתן לגרום לכך שלא יצטרכו לעבודה זו, על ידי שחיטת בעל החיים סמוך למזבח.

לעומת זאת, הרי שבחטאת העוף ההולכה היא בנענוע צוואר העוף לכיוון המזבח, דבר הגורם לדם להזרק על המזבח, הפעולה מהרגע בו הוליך את צוואר העוף למזבח עד שהדם יצא ממנו לכיוון המזבח, נחשבת להולכה, המכונה בגמרא "הולכה זוטרתי" - הולכה קטנה, ומכיוון שלא ניתן לבטלה, מודה גם רבי שמעון שאם נעשית עבודה זו שלא לשמה, פסול הקורבן{{הערה|חולין טו א}}.

חכמי הגמרא{{הערה|חולין דף י"ד.}} פיקפקו מה ההלכה, אם ההולכה נעשית על ידי זר. רב חסדא, פוסק שההולכה כשרה, ומביא ראיה לדבריו מפסוק מפורש: {{ציטוטון|וישחוט הפסח, ויזרקו הכהנים מידם והלוים מפשיטים}}{{הערה|דברי הימים ב לה יא}} ומכאן, שהכהנים זרקו "מידם" - של הזרים. [[רב ששת]] הפריך את דבריו של רב חסדא מברייתא מפורשת שאם ההולכה נעשית על ידי זר או [[אנינות|אונן]] או [[שיכור]] או [[בעל מום]] היא פסולה, ואת הפסוק הוא מפרש בצורה אחרת.

[[רבה]] ו[[רב יוסף]] תולים שאלה זו, באותה מחלוקת של רבי שמעון, ולכן לפי רבי שמעון שאי כוונה אינה פוסלת בהולכה מכיוון שהיא עבודה שניתן לבטלה, סובר גם כאן שכל בעיה אחרת בהולכה אינה מעכבת את הכפרה.

[[רבי זירא]] פוסק שההולכה פסול בה בזר אפילו לפי רבי שמעון, כך גם פסק [[עולא]] בשם [[רבי אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]].
{{הערות שוליים}}

{{הקורבנות ביהדות}}
[[קטגוריה:מצוות הנעשות על ידי כהן]]
[[קטגוריה:קורבנות ביהדות: שלבי ההקרבה]]