הגדה של פסח - היסטוריית גרסאות

Wikiboss ב־13:10, 20 באפריל 2022

2022-04-20T13:10:32Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:10, 20 באפריל 2022
שורה 1:		שורה 1:
	[[חז"ל]] תיקנו נוסח לומר את [[סיפור יציאת מצרים]], ב[[ליל הסדר]] (אור לחמשה עשר ב[[ניסן]]), נוסח זה נקרא "הגדה של [[פסח]]". באמירת ההגדה מקיימים [[מצות עשה]] לספר בלילה זה על עבודת הפרך שעבדו אבותינו במצרים, על כך שה' גאל אותם בנסים גדולים ועל [[יציאת מצרים\|היציאה מעבדות לחרות]].		[[חז"ל]] תיקנו נוסח לומר את [[סיפור יציאת מצרים]], ב[[ליל הסדר]] (אור לחמשה עשר ב[[ניסן]]), נוסח זה נקרא "הגדה של [[פסח]]". באמירת ההגדה מקיימים [[מצות עשה]] לספר בלילה זה על עבודת הפרך שעבדו אבותינו במצרים, על כך שה' גאל אותם בנסים גדולים ועל [[יציאת מצרים\|היציאה מעבדות לחרות]].
	[[תמונה:הגדה_של_פסח.jpeg\|שמאל\|ממוזער\|הגדה של פסח]]		[[תמונה:הגדה_של_פסח.jpeg\|שמאל\|ממוזער\|הגדה של פסח עתיקה]]
	==המטרה==		==המטרה==

Wikiboss ב־13:08, 20 באפריל 2022

2022-04-20T13:08:37Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:08, 20 באפריל 2022
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{פירוש נוסף\|נוכחי=הגדה הנאמרת בסדר ליל [[פסח]]\|אחר=הגדה הנאמרת ב[[ט"ו בשבט]]\|עע=[[סדר ט"ו בשבט]]}}~~

	[[חז"ל]] תיקנו נוסח לומר את [[סיפור יציאת מצרים]], ב[[ליל הסדר]] (אור לחמשה עשר ב[[ניסן]]), נוסח זה נקרא "הגדה של [[פסח]]". באמירת ההגדה מקיימים [[מצות עשה]] לספר בלילה זה על עבודת הפרך שעבדו אבותינו במצרים, על כך שה' גאל אותם בנסים גדולים ועל [[יציאת מצרים\|היציאה מעבדות לחרות]].		[[חז"ל]] תיקנו נוסח לומר את [[סיפור יציאת מצרים]], ב[[ליל הסדר]] (אור לחמשה עשר ב[[ניסן]]), נוסח זה נקרא "הגדה של [[פסח]]". באמירת ההגדה מקיימים [[מצות עשה]] לספר בלילה זה על עבודת הפרך שעבדו אבותינו במצרים, על כך שה' גאל אותם בנסים גדולים ועל [[יציאת מצרים\|היציאה מעבדות לחרות]].
			[[תמונה:הגדה_של_פסח.jpeg\|שמאל\|ממוזער\|הגדה של פסח]]
	==המטרה==		==המטרה==

Wikiboss ב־07:45, 7 בינואר 2021

2021-01-07T07:45:11Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:45, 7 בינואר 2021
שורה 32:		שורה 32:

	=====הא לחמא עניא=====		=====הא לחמא עניא=====
			בסדר ליל פסח אנו פותחים באמירה של "הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכוֹל
			כָּל דִּצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח
			הָשַׁתָּא הָכָא – לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל
			הָשַׁתָּא עַבְדֵּי – לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּנֵי חוֹרִין.

			הפרשנים התקשו מדוע מזמינים את האורחים לאחר שכבר יושבים בתוך הבית ומסיבים ליד השולחן ולא לפני ליל הסדר?

			הרב קוק ב'עולת-ראי"ה', פירש כי אין כאן הזמנה כי אם הצהרה. לפירושו, הכוונה באמירה זו היא להבהיר את המהות של יציאת מצרים- מאיפה יצאנו ולהיכן הגענו. כשהיינו במצרים מידתו היסודית של אברהם אבינו, מידת החסד, הייתה בקיפאון. לא יכולנו לממש אותה, והרי זו תכונתם של ישראל, גומלי חסדים. אמנם, לאחר יציאת מצרים, חזרנו בבת אחת לדבוק ולהמשיך את מידת החסד, ועל כך אנחנו מכריזים שמידת החסד שאנחנו מקיימים, זה הביטוי לכך שאנחנו בני חורין וביכולתנו לחזור למעשי אבותינו ולהגיע גם לחירות רוחנית.

	=====מה נשתנה=====		=====מה נשתנה=====

2001:470:6B12:E0:0:0:0:59: /* נרצה */

2016-04-04T10:05:19Z

נרצה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:05, 4 באפריל 2016
שורה 66:		שורה 66:
	מוזגים כוס רביעית ואומרים עליו את ההלל.		מוזגים כוס רביעית ואומרים עליו את ההלל.

	~~====נרצה====~~		'/'/'ASQשד

	===פיוטי ליל הסדר===		===פיוטי ליל הסדר===

אביר על סוס: /* מרכיבי ההגדה */

2015-04-09T13:26:08Z

מרכיבי ההגדה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:26, 9 באפריל 2015
שורה 8:		שורה 8:

	==מרכיבי ההגדה==		==מרכיבי ההגדה==
			ישנם מצוות נוספות שיש לקיימם בלילה זה בנוסף על מצוות ההגדה, ותיקנו אותם חכמים בסדר מסוים.

	{{להשלים}}		{{להשלים}}
שורה 14:		שורה 15:
	ליל הסדר מורכב מחמישה עשר סימנים, בכל אחד מבצעים פעולה שונה: מקדשים על היין, אוכלים כרפס, וכדומה. הסימן החשוב ביותר הוא '''מגיד''', בו מספרים על שיעבוד מצרים מחד והיציאה לחרות מאידך תוך הזכרת הניסים שאירעו לאבותינו בזמנים הללו.		ליל הסדר מורכב מחמישה עשר סימנים, בכל אחד מבצעים פעולה שונה: מקדשים על היין, אוכלים כרפס, וכדומה. הסימן החשוב ביותר הוא '''מגיד''', בו מספרים על שיעבוד מצרים מחד והיציאה לחרות מאידך תוך הזכרת הניסים שאירעו לאבותינו בזמנים הללו.

	=== ~~חלקי ה"מגיד"~~ ===		====קדש====
			מוזגים כוס ראשון ומקדשים עליו.

	מצוות ההגדה צריכה להיעשות בדרך שאלה ותשובה, פתיחה בגנות וסיום בשבח ואמירת פסח מצה ומרור.		====ורחץ====
			נוטלים את הידים לאכילת הכרפס, אך אין מברכים 'על נטילת ידים', דעת הגר"א {{דרוש מקור}} שיש לברך.

			====כרפס====
			טובלים ירק פחות מכזית במי מלח, דעת הגר"א {{דרוש מקור}} שיש לאכול כזית. ישנם מנהגים שונים מהו הירק שאותו נוטלים, המנהג הנפוץ הינו בתפוח אדמה, יש הנוהגים בסלרי ויש הנוהגים בצנון.

			====יחץ====
			בוצעים את המצה האמצעית לשתיים, את החלק הקטן מחזירים לבין המצות ואת החלק הגדול מצפינים לאפיקומן.

			====מגיד====
			מוזגים כוס שני ואומרים עליו את ההגדה. מצוות ההגדה צריכה להיעשות בדרך שאלה ותשובה, פתיחה בגנות וסיום בשבח ואמירת פסח מצה ומרור.
	החלק המרכזי של סיפור יציאת מצרים הינו דרישת פרשת ביכורים, אך ישנם קטעים נוספים העוסקים במי חייב במצוות הסיפור, זמנה, סוגי הסיפור, הלל ועוד.		החלק המרכזי של סיפור יציאת מצרים הינו דרישת פרשת ביכורים, אך ישנם קטעים נוספים העוסקים במי חייב במצוות הסיפור, זמנה, סוגי הסיפור, הלל ועוד.

	====הא לחמא עניא====		=====הא לחמא עניא=====

	====מה נשתנה====		=====מה נשתנה=====

	====עבדים היינו====		=====עבדים היינו=====

	====כנגד ארבעה בנים====		=====כנגד ארבעה בנים=====

	ההגדה מביא פסוקים מהמקרא המראים כיצד יש לספר את [[יציאת מצרים]] לסוגי ה"בנים". וכך מובא בהגדה:<br />כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּורָה: אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינו יודֵעַ לִשְׁאול.		ההגדה מביא פסוקים מהמקרא המראים כיצד יש לספר את [[יציאת מצרים]] לסוגי ה"בנים". וכך מובא בהגדה:<br />כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּורָה: אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינו יודֵעַ לִשְׁאול.

	'''חָכָם''' מָה הוּא אומֵר? "מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם ({{מקור\|תנ"ך:דברים ו כ$דברים ו, כ}}) וְאַף אַתָּה אֱמור לו כְּהִלְכות הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקומָן: '''רָשָׁע''' מָה הוּא אומֵר? "מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם" ({{מקור\|תנ"ך:שמות יב כו$שמות יב, כו}}) - לָכֶם - וְלא לו. וּלְפִי שֶׁהוצִיא אֶת עַצְמו מִן הַכְּלָל כָּפַר בְּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמור לו: "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם". לִי וְלא לו. אִלּוּ הָיָה שָׁם, לא הָיָה נִגְאָל: '''תָּם'''<ref>ויש גורסים: '''טיפש''' - ר' [[תבנית:הידעת?/ז' חשוון ה'תשס"ט]].</ref> מָה הוּא אומֵר? "מַה-זֹּאת ?" ({{מקור\|תנ"ך:שמות יג יד$שמות יג, יד}}) וְאָמַרְתָּ אֵלָיו "בְּחוזֶק יָד הוצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים". '''וְשֶׁאֵינו יודֵעַ לִשְׁאול''' - אַתְּ פְּתַח לו, שֶׁנֶּאֱמַר,וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם ({{מקור\|תנ"ך:שמות יג ח$שמות יג, ח}}).		'''חָכָם''' מָה הוּא אומֵר? "מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם ({{מקור\|תנ"ך:דברים ו כ$דברים ו, כ}}) וְאַף אַתָּה אֱמור לו כְּהִלְכות הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקומָן: '''רָשָׁע''' מָה הוּא אומֵר? "מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם" ({{מקור\|תנ"ך:שמות יב כו$שמות יב, כו}}) - לָכֶם - וְלא לו. וּלְפִי שֶׁהוצִיא אֶת עַצְמו מִן הַכְּלָל כָּפַר בְּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמור לו: "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם". לִי וְלא לו. אִלּוּ הָיָה שָׁם, לא הָיָה נִגְאָל: '''תָּם'''<ref>ויש גורסים: '''טיפש''' - ר' [[תבנית:הידעת?/ז' חשוון ה'תשס"ט]].</ref> מָה הוּא אומֵר? "מַה-זֹּאת ?" ({{מקור\|תנ"ך:שמות יג יד$שמות יג, יד}}) וְאָמַרְתָּ אֵלָיו "בְּחוזֶק יָד הוצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים". '''וְשֶׁאֵינו יודֵעַ לִשְׁאול''' - אַתְּ פְּתַח לו, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם ({{מקור\|תנ"ך:שמות יג ח$שמות יג, ח}}).

			====רחצה====

			====מוציא מצה====
			יקח המצות בסדר שהניחן, הפרוסה בין שתי השלמות, ויאחז שלשתן בידו ויברך 'המוציא' ואח"כ ישמוט התחתונה מידו ויברך 'על אכילת מצה'. בוצעים [[כזית]] מן העליונה השלמה וכזית שני מן הפרוסה ואוכלים בהסבת שמאל את שני הזיתים ב[[תוך כדי אכילת פרס]].

			====מרור====
			אוכלים כזית מרור, ואין צריך להסב.

			====כורך====
			לוקחים כזית מהמצה השלישית עם כזית מרור וכורכים אותם יחדיו ואומרים: זֵכֶר לְמִקְדָּשׁ כְּהִלֵּל, כֵּן עָשָׂה הִלֵּל בִּזְמַן שבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָים: הָיָה כּוֹרֵךְ מַצָּה וּמָרוֹר וְאוֹכֵל בְּיַחַד, לְקַיֵים מַה שֶׁנֶּאֱמַר: עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ.

			====שלחן עורך====
			סועדים סעודת חג לכבוד יום טוב, וכן בכדי לאכול את האפיקומן על השובע, כדרך ש[[קרבן פסח]] היה נאכל.

			====צפון====
			נוטלים כזית ולכתחילה שני זיתים (אחד זכר לפסח ואחד זכר למצה הנאכלת עמו)מהמצה שהיתה צפונה לאפיקומן ואוכלים בהסבת שמאל. חייבים לסיים את אכילת האפיקומן קודם חצות הלילה.

			====ברך====
			מברכים [[ברכת המזון]].

			====הלל====
			מוזגים כוס רביעית ואומרים עליו את ההלל.

			====נרצה====

	===פיוטי ליל הסדר===		===פיוטי ליל הסדר===
שורה 40:		שורה 77:
	גם הנשים חייבות בסיפור יציאת מצרים, ואף על פי שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן, מכל מקום במצוה זו הן חייבות, מפני ש"אף הן היו באותו הנס".		גם הנשים חייבות בסיפור יציאת מצרים, ואף על פי שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן, מכל מקום במצוה זו הן חייבות, מפני ש"אף הן היו באותו הנס".

	בזוהר הקדוש מובא, שבשעה שבני ישראל מספרים ביציאת מצרים, הקב"ה מכנס את כל פמליותיו ואומר להן: לכו ושמעו סיפור שבח גדולתי שבני מספרים ושמחים ~~בגאולתי~~!		בזוהר הקדוש מובא, שבשעה שבני ישראל מספרים ביציאת מצרים, הקב"ה מכנס את כל פמליותיו ואומר להן: לכו ושמעו סיפור שבח גדולתי שבני מספרים ושמחים בגאול�י!

	==ראו גם==		==ראו גם==

למאי נ"מ?: שינוי הפתיח

2015-04-09T12:40:22Z

שינוי הפתיח

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:40, 9 באפריל 2015
שורה 1:		שורה 1:
	{{פירוש נוסף\|נוכחי=הגדה הנאמרת בסדר ליל [[פסח]]\|אחר=הגדה הנאמרת ב[[ט"ו בשבט]]\|עע=[[סדר ט"ו בשבט]]}}		{{פירוש נוסף\|נוכחי=הגדה הנאמרת בסדר ליל [[פסח]]\|אחר=הגדה הנאמרת ב[[ט"ו בשבט]]\|עע=[[סדר ט"ו בשבט]]}}
	~~מצות סיפור~~ [[יציאת מצרים]] ~~בליל חמשה~~ עשר ב[[ניסן]]. מצות עשה ~~לספר בליל [[פסח~~]] על עבודת הפרך שעבדו אבותינו במצרים, על כך שה' גאל אותם בנסים גדולים ועל היציאה מעבדות לחרות.
			[[חז"ל]] תיקנו נוסח לומר את [[סיפור יציאת מצרים]], ב[[ליל הסדר]] (אור לחמשה עשר ב[[ניסן]]), נוסח זה נקרא "הגדה של [[פסח]]". באמירת ההגדה מקיימים [[מצות עשה]] לספר בלילה זה על עבודת הפרך שעבדו אבותינו במצרים, על כך שה' גאל אותם בנסים גדולים ועל [[יציאת מצרים\|היציאה מעבדות לחרות]].

	==המטרה==		==המטרה==

אביר על סוס ב־12:27, 9 באפריל 2015

2015-04-09T12:27:06Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:27, 9 באפריל 2015
שורה 1:		שורה 1:
	{{פירוש נוסף\|נוכחי=הגדה הנאמרת בסדר ליל [[פסח]]\|אחר=הגדה הנאמרת ב[[ט"ו בשבט]]\|עע=[[סדר ט"ו בשבט]]}}		{{פירוש נוסף\|נוכחי=הגדה הנאמרת בסדר ליל [[פסח]]\|אחר=הגדה הנאמרת ב[[ט"ו בשבט]]\|עע=[[סדר ט"ו בשבט]]}}
	מצות סיפור יציאת מצרים בליל חמשה עשר ב[[ניסן]]. מצות עשה לספר בליל [[פסח]] על עבודת הפרך שעבדו אבותינו במצרים, על כך שה' גאל אותם בנסים גדולים ועל ~~ה[[יציאת מצרים\|יציאה]]~~ מעבדות לחרות.		מצות סיפור [[יציאת מצרים]] בליל חמשה עשר ב[[ניסן]]. מצות עשה לספר בליל [[פסח]] על עבודת הפרך שעבדו אבותינו במצרים, על כך שה' גאל אותם בנסים גדולים ועל היציאה מעבדות לחרות.

	==המטרה==		==המטרה==

למאי נ"מ?: /* מרכיבי ההגדה */ סידור

2015-04-09T12:08:15Z

מרכיבי ההגדה: סידור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:08, 9 באפריל 2015
שורה 7:		שורה 7:

	==מרכיבי ההגדה==		==מרכיבי ההגדה==

			{{להשלים}}

	===סימני הסדר===		===סימני הסדר===
	ליל הסדר מורכב מחמישה עשר סימנים, בכל אחד מבצעים פעולה שונה: מקדשים על היין, אוכלים כרפס, וכדומה. הסימן החשוב ביותר הוא '''מגיד''', בו מספרים על שיעבוד מצרים מחד והיציאה לחרות מאידך תוך הזכרת הניסים שאירעו לאבותינו בזמנים הללו.		ליל הסדר מורכב מחמישה עשר סימנים, בכל אחד מבצעים פעולה שונה: מקדשים על היין, אוכלים כרפס, וכדומה. הסימן החשוב ביותר הוא '''מגיד''', בו מספרים על שיעבוד מצרים מחד והיציאה לחרות מאידך תוך הזכרת הניסים שאירעו לאבותינו בזמנים הללו.

	===חלקי ~~ההגדה~~===		=== חלקי ה"מגיד" ===

	מצוות ההגדה צריכה להיעשות בדרך שאלה ותשובה, פתיחה בגנות וסיום בשבח ואמירת פסח מצה ומרור.		מצוות ההגדה צריכה להיעשות בדרך שאלה ותשובה, פתיחה בגנות וסיום בשבח ואמירת פסח מצה ומרור.
	החלק המרכזי של סיפור יציאת מצרים הינו דרישת פרשת ביכורים, אך ישנם קטעים נוספים העוסקים במי חייב במצוות הסיפור, זמנה, סוגי הסיפור, הלל ועוד.		החלק המרכזי של סיפור יציאת מצרים הינו דרישת פרשת ביכורים, אך ישנם קטעים נוספים העוסקים במי חייב במצוות הסיפור, זמנה, סוגי הסיפור, הלל ועוד.

	===הא לחמא עניא===		====הא לחמא עניא====

	===מה נשתנה===		====מה נשתנה====

	===עבדים היינו===		====עבדים היינו====

	===כנגד ארבעה בנים===		====כנגד ארבעה בנים====

	ההגדה מביא פסוקים מהמקרא המראים כיצד יש לספר את [[יציאת מצרים]] לסוגי ה"בנים". וכך מובא בהגדה:<br />כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּורָה: אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינו יודֵעַ לִשְׁאול.		ההגדה מביא פסוקים מהמקרא המראים כיצד יש לספר את [[יציאת מצרים]] לסוגי ה"בנים". וכך מובא בהגדה:<br />כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּורָה: אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינו יודֵעַ לִשְׁאול.

אביר על סוס: /* כנגד ארבעה בנים */

2015-04-06T21:54:34Z

כנגד ארבעה בנים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:54, 6 באפריל 2015
שורה 26:		שורה 26:
	ההגדה מביא פסוקים מהמקרא המראים כיצד יש לספר את [[יציאת מצרים]] לסוגי ה"בנים". וכך מובא בהגדה:<br />כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּורָה: אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינו יודֵעַ לִשְׁאול.		ההגדה מביא פסוקים מהמקרא המראים כיצד יש לספר את [[יציאת מצרים]] לסוגי ה"בנים". וכך מובא בהגדה:<br />כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּורָה: אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינו יודֵעַ לִשְׁאול.

	'''חָכָם''' מָה הוּא אומֵר? "מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם {{מקור\|תנ"ך:דברים ו כ$דברים ו, כ}} וְאַף אַתָּה אֱמור לו כְּהִלְכות הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקומָן: '''רָשָׁע''' מָה הוּא אומֵר? "מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם" {{מקור\|תנ"ך:שמות יב כו$שמות יב, כו}} - לָכֶם - וְלא לו. וּלְפִי שֶׁהוצִיא אֶת עַצְמו מִן הַכְּלָל כָּפַר בְּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמור לו: "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם". לִי וְלא לו. אִלּוּ הָיָה שָׁם, לא הָיָה נִגְאָל: '''תָּם'''<ref>ויש גורסים: '''טיפש''' - ר' [[תבנית:הידעת?/ז' חשוון ה'תשס"ט]].</ref> מָה הוּא אומֵר? "מַה-זֹּאת ?" {{מקור\|תנ"ך:שמות יג יד$שמות יג, יד}} וְאָמַרְתָּ אֵלָיו "בְּחוזֶק יָד הוצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים". '''וְשֶׁאֵינו יודֵעַ לִשְׁאול''' - אַתְּ פְּתַח לו, שֶׁנֶּאֱמַר,וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם" {{מקור\|תנ"ך:שמות יג ח$שמות יג, ח}}		'''חָכָם''' מָה הוּא אומֵר? "מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם ({{מקור\|תנ"ך:דברים ו כ$דברים ו, כ}}) וְאַף אַתָּה אֱמור לו כְּהִלְכות הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקומָן: '''רָשָׁע''' מָה הוּא אומֵר? "מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם" ({{מקור\|תנ"ך:שמות יב כו$שמות יב, כו}}) - לָכֶם - וְלא לו. וּלְפִי שֶׁהוצִיא אֶת עַצְמו מִן הַכְּלָל כָּפַר בְּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמור לו: "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם". לִי וְלא לו. אִלּוּ הָיָה שָׁם, לא הָיָה נִגְאָל: '''תָּם'''<ref>ויש גורסים: '''טיפש''' - ר' [[תבנית:הידעת?/ז' חשוון ה'תשס"ט]].</ref> מָה הוּא אומֵר? "מַה-זֹּאת ?" ({{מקור\|תנ"ך:שמות יג יד$שמות יג, יד}}) וְאָמַרְתָּ אֵלָיו "בְּחוזֶק יָד הוצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים". '''וְשֶׁאֵינו יודֵעַ לִשְׁאול''' - אַתְּ פְּתַח לו, שֶׁנֶּאֱמַר,וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם ({{מקור\|תנ"ך:שמות יג ח$שמות יג, ח}}).

	===פיוטי ליל הסדר===		===פיוטי ליל הסדר===

אביר על סוס: /* כנגד ארבעה בנים */

2015-04-06T21:48:44Z

כנגד ארבעה בנים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:48, 6 באפריל 2015
שורה 26:		שורה 26:
	ההגדה מביא פסוקים מהמקרא המראים כיצד יש לספר את [[יציאת מצרים]] לסוגי ה"בנים". וכך מובא בהגדה:<br />כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּורָה: אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינו יודֵעַ לִשְׁאול.		ההגדה מביא פסוקים מהמקרא המראים כיצד יש לספר את [[יציאת מצרים]] לסוגי ה"בנים". וכך מובא בהגדה:<br />כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּורָה: אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינו יודֵעַ לִשְׁאול.

	'''חָכָם''' מָה הוּא אומֵר? "מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם ~~<ref>[[ספר~~ דברים~~]],~~ ו',כ~~'</ref>~~ וְאַף אַתָּה אֱמור לו כְּהִלְכות הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקומָן: '''רָשָׁע''' מָה הוּא אומֵר? "מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם" ~~<ref>[[ספר~~ שמות~~]], י"ב~~, ~~כ"ו</ref>~~ - לָכֶם - וְלא לו. וּלְפִי שֶׁהוצִיא אֶת עַצְמו מִן הַכְּלָל כָּפַר בְּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמור לו: "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם". לִי וְלא לו. אִלּוּ הָיָה שָׁם, לא הָיָה נִגְאָל: '''תָּם'''<ref>ויש גורסים: '''טיפש''' - ר' [[תבנית:הידעת?/ז' חשוון ה'תשס"ט]].</ref> מָה הוּא אומֵר? "מַה-זֹּאת ?" ~~<ref>[[ספר~~ שמות~~]] י"ג~~, ~~י"ד</ref>~~ וְאָמַרְתָּ אֵלָיו "בְּחוזֶק יָד הוצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים". '''וְשֶׁאֵינו יודֵעַ לִשְׁאול''' - אַתְּ פְּתַח לו, שֶׁנֶּאֱמַר,וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם" ~~<ref>שם, י~~"ג,ח~~'</ref>~~		'''חָכָם''' מָה הוּא אומֵר? "מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם {{מקור\|תנ"ך:דברים ו כ$דברים ו, כ}} וְאַף אַתָּה אֱמור לו כְּהִלְכות הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקומָן: '''רָשָׁע''' מָה הוּא אומֵר? "מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם" {{מקור\|תנ"ך:שמות יב כו$שמות יב, כו}} - לָכֶם - וְלא לו. וּלְפִי שֶׁהוצִיא אֶת עַצְמו מִן הַכְּלָל כָּפַר בְּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמור לו: "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם". לִי וְלא לו. אִלּוּ הָיָה שָׁם, לא הָיָה נִגְאָל: '''תָּם'''<ref>ויש גורסים: '''טיפש''' - ר' [[תבנית:הידעת?/ז' חשוון ה'תשס"ט]].</ref> מָה הוּא אומֵר? "מַה-זֹּאת ?" {{מקור\|תנ"ך:שמות יג יד$שמות יג, יד}} וְאָמַרְתָּ אֵלָיו "בְּחוזֶק יָד הוצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים". '''וְשֶׁאֵינו יודֵעַ לִשְׁאול''' - אַתְּ פְּתַח לו, שֶׁנֶּאֱמַר,וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם" {{מקור\|תנ"ך:שמות יג ח$שמות יג, ח}}

	===פיוטי ליל הסדר===		===פיוטי ליל הסדר===